1 00:00:37,871 --> 00:00:39,497 ‫היי.‬ ‫-הכנתי לך ארוחת צהריים.‬ 2 00:00:40,123 --> 00:00:42,042 ‫אין מצב! תיק האוכל הישן שלי.‬ 3 00:00:42,834 --> 00:00:45,462 ‫שוקו? אני מת על שוקו.‬ 4 00:00:45,462 --> 00:00:48,506 ‫אני יודע. זאת החולצה שקניתי לך?‬ 5 00:00:49,340 --> 00:00:52,927 ‫בטח, ואתה צדקת. היא אכן מחמיאה לגזרה שלי.‬ 6 00:00:52,927 --> 00:00:57,015 ‫זה נחמד. אימא שלך הייתה מאושרת‬ ‫אילו הייתה רואה את זה.‬ 7 00:00:57,015 --> 00:00:59,350 ‫את החולצה?‬ ‫-מצחיקול.‬ 8 00:00:59,350 --> 00:01:00,268 ‫אתה מצחיקול!‬ 9 00:01:03,021 --> 00:01:05,482 ‫- אבא בהפרעה -‬ 10 00:01:05,648 --> 00:01:07,484 ‫בוקר יפהפה.‬ ‫-יש לנו בעיה.‬ 11 00:01:07,484 --> 00:01:10,195 ‫חכי, ג'קסון ואני שיחקנו בדמינטון.‬ 12 00:01:10,195 --> 00:01:12,697 ‫היינו בשוויון 15,‬ ‫וצריך לנצח בהפרש של שתי נקודות...‬ 13 00:01:12,697 --> 00:01:16,117 ‫הדירקטוריון החליט לכנס ישיבת חירום.‬ ‫-מי החליט? אגב, ניצחתי.‬ 14 00:01:16,117 --> 00:01:18,078 ‫אני לא יודעת מי, ולא אכפת לי.‬ 15 00:01:18,078 --> 00:01:20,580 ‫עשרים מול 18. טוב, סיימתי.‬ ‫-יופי.‬ 16 00:01:20,580 --> 00:01:23,041 ‫כיוון שלא ציינו את הרקע, נראה שמדובר בך.‬ 17 00:01:23,041 --> 00:01:26,920 ‫וכיוון שזה מפגש חירום, בטח לא יעניקו לך‬ ‫מדליה על הניצחון בבדמינטון.‬ 18 00:01:26,920 --> 00:01:29,547 ‫אנה, לא הייתי מתבדח על זה. זה רציני.‬ 19 00:01:29,547 --> 00:01:32,425 ‫זה רציני. מישהו מתכנן לגמור עליך,‬ ‫ולגמור חזק.‬ 20 00:01:32,425 --> 00:01:35,720 ‫חבל שאמרתי לך לא להתבדח‬ ‫לפני שאמרת "לגמור חזק".‬ 21 00:01:35,720 --> 00:01:36,971 ‫אלוהים, הלך עלינו.‬ 22 00:01:36,971 --> 00:01:39,307 ‫לא ברור מי עומד מאחורי זה ומה הרקע,‬ 23 00:01:39,307 --> 00:01:43,061 ‫אבל אם עד 20:00‬ ‫תוכל להציג בטון מוצק בפני הדירקטוריון,‬ 24 00:01:43,061 --> 00:01:45,605 ‫זה יכול לעזור להציל אותך,‬ ‫אז אל תדפוק את זה.‬ 25 00:01:45,605 --> 00:01:47,357 ‫זה עלול לגמור את העבודה שלך.‬ 26 00:01:47,357 --> 00:01:49,484 ‫אל תדפוק את העבודה שלך.‬ 27 00:01:49,484 --> 00:01:51,820 ‫את מנסה לחבר בין המילים "לדפוק" ו"לגמור"?‬ 28 00:01:51,820 --> 00:01:54,864 ‫רק כדי שמוח המתבגר שלך‬ ‫יטמיע את חשיבות העניין.‬ 29 00:01:54,864 --> 00:01:58,701 ‫תראי, אנחנו על סף גילוי אב-טיפוס של בטון‬ 30 00:01:58,701 --> 00:02:02,080 ‫שעשוי כולו מפחמן לכוד, ונותרו לי תשע שעות.‬ 31 00:02:02,080 --> 00:02:04,541 ‫אנו נצא מנצחים,‬ ‫כי זה מה שכדור הארץ זקוק לו,‬ 32 00:02:04,541 --> 00:02:07,127 ‫ואנחנו חכמים ונועזים מספיק כדי לממש זאת.‬ 33 00:02:07,627 --> 00:02:08,837 ‫אני מאמינה בך.‬ 34 00:02:10,338 --> 00:02:12,632 ‫אנחנו בצרות צרורות.‬ ‫-אבל היה לי בוקר מצוין.‬ 35 00:02:12,632 --> 00:02:15,677 ‫הדירקטוריון מתכנס בדחיפות הערב.‬ ‫כנראה כדי להדיח את אביך.‬ 36 00:02:15,677 --> 00:02:19,055 ‫אבל אנחנו מתקדמים במעבדה,‬ ‫ואני בדיוק מתחיל לחבב אותו שוב.‬ 37 00:02:19,055 --> 00:02:20,223 ‫זה ממש לא הוגן.‬ 38 00:02:20,223 --> 00:02:24,060 ‫אני יודעת. דירקטוריון תאגידי‬ ‫שמתעלם ממה שהוגן. גם אני בהלם.‬ 39 00:02:24,060 --> 00:02:25,562 ‫כדי להרוויח זמן בשביל אביך,‬ 40 00:02:25,562 --> 00:02:29,440 ‫קיוויתי שתוכל לבקש מג'ין,‬ ‫שמתה עליך, לדחות את הישיבה.‬ 41 00:02:29,440 --> 00:02:33,194 ‫לא יודע. אני מעדיף להפריד‬ ‫בין העבודה ובין החברות שלי איתה.‬ 42 00:02:33,194 --> 00:02:36,114 ‫טוב, גישה בריאה מאוד. אני לגמרי מבינה.‬ 43 00:02:37,532 --> 00:02:38,491 ‫אני לא מאמין לך.‬ 44 00:02:38,491 --> 00:02:40,743 ‫הרי אם הם יהרסו את מפעל חייו של אביך,‬ 45 00:02:40,743 --> 00:02:43,621 ‫תוכל לחזור ללמד חליל‬ ‫את אותם ילדים נוראיים.‬ 46 00:02:43,621 --> 00:02:46,583 ‫ובאשר לאבא שלך, למי אכפת מהבחור, נכון?‬ 47 00:02:49,711 --> 00:02:50,670 ‫אני אדבר איתה.‬ 48 00:02:52,088 --> 00:02:53,089 ‫יישר כוח.‬ 49 00:02:53,798 --> 00:02:56,634 ‫את בטח בפאניקה.‬ ‫אף פעם לא טפחת לי אפילו על השכם.‬ 50 00:03:00,430 --> 00:03:04,017 ‫יש לנו תשע שעות‬ ‫להפוך את זה לבטון, ויש לנו שתי בעיות.‬ 51 00:03:04,017 --> 00:03:05,602 ‫ראשית, זה לא מתקשה.‬ 52 00:03:05,602 --> 00:03:09,522 ‫שנית, זה מריח כמו משהו‬ ‫שהשטן חרבן אחרי שאכל צ'ילי.‬ 53 00:03:09,522 --> 00:03:12,483 ‫למה רק תשע שעות?‬ ‫-את לא צריכה לדאוג לגבי זה.‬ 54 00:03:12,483 --> 00:03:14,569 ‫אלוהים, מה קורה?‬ ‫-בטח משהו רע.‬ 55 00:03:14,569 --> 00:03:17,530 ‫אבל הוא אמר שאין צורך לדאוג.‬ ‫הוא לא ישקר לנו. נכון?‬ 56 00:03:17,530 --> 00:03:21,451 ‫טוב, נוכל להמשיך לשער‬ ‫מה אעשה או לא, אבל להלן התוכנית.‬ 57 00:03:21,451 --> 00:03:24,871 ‫אני אלך למשרד שלי.‬ ‫אני אנסה לגרום לזה להתמצק.‬ 58 00:03:24,871 --> 00:03:27,707 ‫שתיכן תעבדו על נטרול הריח.‬ 59 00:03:27,707 --> 00:03:29,417 ‫יש לנו תשע שעות להציל את ה...‬ 60 00:03:31,294 --> 00:03:35,173 ‫אני לא יודע מה רציתי לומר, כי הכול בסדר.‬ 61 00:03:36,007 --> 00:03:38,259 ‫כנראה.‬ ‫-מה דעתך?‬ 62 00:03:38,259 --> 00:03:41,387 ‫נראה שאנחנו חלק מתוכנית נואשת למנוע אסון,‬ ‫והוא לא רוצה שנילחץ.‬ 63 00:03:41,387 --> 00:03:42,805 ‫נשמע הגיוני.‬ 64 00:03:44,724 --> 00:03:47,393 ‫- המכונית השנייה שלי היא נבל -‬ 65 00:03:51,147 --> 00:03:51,981 ‫ג'קסון.‬ 66 00:03:52,607 --> 00:03:56,236 ‫קבענו חזרה? כי לא קיררתי את הידיים‬ ‫ולא כיוונתי את תאודורה.‬ 67 00:03:56,236 --> 00:04:00,823 ‫מת על תאודורה. כמעט קראתי לחליל שלי‬ ‫אדריאן ברודי כי הוא רזה וארוך,‬ 68 00:04:00,823 --> 00:04:03,868 ‫אבל בניגוד לחליל שלי,‬ ‫הוא שמוט כתפיים, לכן זה לא הסתדר.‬ 69 00:04:03,868 --> 00:04:07,664 ‫אבל זה לא העניין. ידעת שמישהו‬ ‫החליט לכנס ישיבת דירקטוריון דחופה?‬ 70 00:04:07,664 --> 00:04:10,166 ‫כן, בדיוק שמעתי. ג'קסון, זה לא עיתוי טוב.‬ 71 00:04:10,166 --> 00:04:11,709 ‫תוכלי לדחות אותה?‬ 72 00:04:11,709 --> 00:04:15,755 ‫אבא שלי קרוב לסיום פרויקט לכידת הפחמן.‬ ‫הוא זקוק לעוד כמה ימים בלבד.‬ 73 00:04:15,755 --> 00:04:17,674 ‫היי, נשאר עוד נקניק?‬ 74 00:04:18,174 --> 00:04:20,510 ‫יש לי תאנה שמרגישה עירומה.‬ 75 00:04:21,094 --> 00:04:22,053 ‫רציתי...‬ 76 00:04:23,721 --> 00:04:24,555 ‫היי, ג'קסון.‬ 77 00:04:24,555 --> 00:04:25,765 ‫מה אתה עושה פה?‬ 78 00:04:25,765 --> 00:04:28,559 ‫אתה המדען. תבין לבד, גאון.‬ 79 00:04:28,559 --> 00:04:30,478 ‫אין מצב שהוא הפסיכולוג שלך.‬ 80 00:04:30,478 --> 00:04:32,605 ‫תיראי אותו. יורה באפלה.‬ 81 00:04:32,605 --> 00:04:36,859 ‫אחרי שאביך סילק אותי מביתכם הנעלה אתמול,‬ 82 00:04:36,859 --> 00:04:41,072 ‫אישרתי באוזני ג'ין שאליס אכן חטף אותי.‬ 83 00:04:41,572 --> 00:04:42,907 ‫קארמה!‬ 84 00:04:43,950 --> 00:04:45,618 ‫הוא אישר? מה קורה?‬ 85 00:04:45,618 --> 00:04:49,580 ‫כשסיפרת לי במרתף‬ ‫שאביך ביצע עבירה, יצרתי קשר עם לזלי.‬ 86 00:04:49,580 --> 00:04:52,917 ‫הוא נתן לי את הראיות‬ ‫שנזקקתי להן כדי לאלץ את אליס לפרוש.‬ 87 00:04:53,584 --> 00:04:55,253 ‫את זו שרוצה להיפטר מאבא שלי?‬ 88 00:04:55,253 --> 00:04:57,755 ‫מאז שאימך מתה, הוא בלתי יציב ובלתי אמין.‬ 89 00:04:57,755 --> 00:05:00,967 ‫אבל הוא השתפר מאוד. חשבתי שאת חברה שלנו.‬ 90 00:05:00,967 --> 00:05:03,803 ‫אם אנהל את החברה, אוכל להחזיר הכול למסלול.‬ 91 00:05:03,803 --> 00:05:08,891 ‫זהו זמנה של ג'ין. ניסיון, יציבות, בגידה.‬ 92 00:05:09,517 --> 00:05:10,476 ‫ג'ין.‬ 93 00:05:11,060 --> 00:05:13,604 ‫אז את מתכננת‬ ‫להציג את ג'ין בפני הדירקטוריון,‬ 94 00:05:13,604 --> 00:05:16,316 ‫הוא יספר שאבא שלי חטף אותו,‬ ‫ואת תיקחי את השליטה?‬ 95 00:05:17,025 --> 00:05:20,945 ‫אלוהים. אנחנו בכלל מופיעים‬ ‫ב"קופי בין אנד טי ליף", או שגם זה שקר?‬ 96 00:05:23,698 --> 00:05:24,699 ‫את מפלצת.‬ 97 00:05:28,286 --> 00:05:31,497 ‫ואו, זה היה קשוח.‬ ‫אני שונא בעיות בין אישיות.‬ 98 00:05:31,497 --> 00:05:33,333 ‫אולי לא כדאי שתהיה מטפל.‬ 99 00:05:33,333 --> 00:05:35,918 ‫ההורים שלי יהרגו אותי אם שוב אחליף קריירה.‬ 100 00:05:39,589 --> 00:05:42,258 ‫תחשוב.‬ 101 00:05:43,468 --> 00:05:44,844 ‫אני חושב. שתוק.‬ 102 00:05:45,386 --> 00:05:48,264 ‫תירגע, והרעיונות יגיעו.‬ 103 00:05:48,264 --> 00:05:52,518 ‫אחת, שתיים, שלוש. רעיונות, בואו אליי.‬ 104 00:05:54,562 --> 00:05:55,897 ‫אחת, שתיים, שלוש, אחת...‬ 105 00:05:57,648 --> 00:05:59,484 ‫רעיונות בואו אליי.‬ 106 00:06:00,777 --> 00:06:03,738 ‫בבקשה.‬ 107 00:06:03,738 --> 00:06:05,698 ‫יש פה ריח של גאונות.‬ 108 00:06:06,449 --> 00:06:07,325 ‫לעזאזל.‬ 109 00:06:08,701 --> 00:06:10,787 ‫קדימה. אנחנו יכולים לעשות את זה.‬ 110 00:06:11,329 --> 00:06:14,791 ‫קדימה. תסחט משהו מהמוח הגדול שלך.‬ 111 00:06:14,791 --> 00:06:16,876 ‫אתה מסוגל. כולנו מאחוריך.‬ 112 00:06:16,876 --> 00:06:19,587 ‫עוד רעיון אחד גדול. תדחוף אותו החוצה.‬ 113 00:06:20,088 --> 00:06:21,381 ‫זה נגמר.‬ 114 00:06:21,881 --> 00:06:24,509 ‫בסדר. אולי הפסקה תועיל לך.‬ 115 00:06:27,929 --> 00:06:30,306 ‫אם יפטרו את אליס, הם יבצעו ניקוי אורוות.‬ 116 00:06:30,890 --> 00:06:33,935 ‫אין מצב שכולנו נמשיך לעבוד פה.‬ ‫-אני לא רוצה לחפש עבודה אחרת.‬ 117 00:06:33,935 --> 00:06:35,978 ‫גם אני לא. אני לא רוצה שותפה חדשה למעבדה.‬ 118 00:06:35,978 --> 00:06:39,774 ‫גם אני לא. אין לך תחליף.‬ ‫לכן אמרתי לך בזמנו לא לצאת לדיג סרטנים.‬ 119 00:06:39,774 --> 00:06:44,445 ‫צדקת. בן דוד שלי סיפר‬ ‫שאחד מהם תפס לו בזקן ומשך אותו לתוך הים.‬ 120 00:06:47,573 --> 00:06:48,783 ‫אני אתגעגע לזה.‬ 121 00:06:48,783 --> 00:06:51,244 ‫גם אני. ומה לגבי ג'קסון?‬ 122 00:06:51,244 --> 00:06:52,203 ‫מה לגבי ג'קסון?‬ 123 00:06:52,203 --> 00:06:54,622 ‫מה אם הוא יחזור לניו יורק?‬ ‫-אז מה?‬ 124 00:06:56,749 --> 00:06:57,750 ‫אולי אתגעגע אליו.‬ 125 00:06:59,127 --> 00:07:00,503 ‫את תתגעגעי אליו?‬ 126 00:07:02,004 --> 00:07:04,132 ‫לונה, אני אהיה ברורה מאוד לגבי זה.‬ 127 00:07:05,883 --> 00:07:09,303 ‫לא אתגעגע לג'קסון בשום צורה‬ ‫שתמנע ממני לשמוח בשבילך‬ 128 00:07:09,303 --> 00:07:11,431 ‫בשל מידת הגעגוע שלך לג'קסון.‬ 129 00:07:12,849 --> 00:07:15,226 ‫את בטוחה?‬ ‫-ג'קסון ואני לא נהיה זוג.‬ 130 00:07:15,226 --> 00:07:16,686 ‫ואני רוצה שתהיי מאושרת.‬ 131 00:07:17,687 --> 00:07:18,521 ‫תודה.‬ 132 00:07:21,691 --> 00:07:25,486 ‫זה בלתי נסבל. חובה שנגלה מה קורה.‬ ‫כמדעניות, אנחנו זקוקות לעובדות.‬ 133 00:07:25,486 --> 00:07:29,740 ‫נכון. אנחנו לא מסתדרות עם חוסר ודאות.‬ ‫לכן הקאנו בלאס וגאס.‬ 134 00:07:29,740 --> 00:07:31,576 ‫כן, זו בהחלט הסיבה.‬ 135 00:07:32,118 --> 00:07:35,246 ‫המון אנשים מנצלים אותי כדי להתקרב לאבי.‬ ‫אבל לא חשבתי שג'ין תעשה זאת.‬ 136 00:07:35,246 --> 00:07:38,499 ‫למה שתחשוב? היא מנגנת בנבל,‬ ‫כלי הנגינה המלאכי מכולם.‬ 137 00:07:38,499 --> 00:07:41,335 ‫המלאכים מנגנים בו. אבל עכשיו השטן.‬ 138 00:07:41,335 --> 00:07:44,547 ‫אני כזה אידיוט.‬ ‫בדיוק התחלתי להסתדר עם אבא שלי.‬ 139 00:07:44,547 --> 00:07:47,300 ‫הבוקר הוא אפילו‬ ‫חתך את הפירות לכוכבים קטנים.‬ 140 00:07:47,300 --> 00:07:49,635 ‫עכשיו הכול עלול לרדת לטמיון‬ ‫בגלל הפה הגדול שלי.‬ 141 00:07:49,635 --> 00:07:52,972 ‫זה יהיה נורא. אז תגיד לו שבגדת בו?‬ 142 00:07:53,639 --> 00:07:56,434 ‫סליחה, לא התכוונתי ל"בגדת".‬ ‫רציתי להשתמש במילה עדינה יותר.‬ 143 00:07:56,434 --> 00:08:01,481 ‫חיבלת? לא. הרסת? לא.‬ ‫אין הרבה מילים טובות שמתארות מה שעשית.‬ 144 00:08:01,481 --> 00:08:03,441 ‫אני מקווה שלעולם לא אצטרך לספר לו.‬ 145 00:08:04,734 --> 00:08:06,569 ‫לזלי היא הראיה היחידה של ג'ין.‬ 146 00:08:06,569 --> 00:08:10,072 ‫כל זה ייפתר אם אצליח‬ ‫להרחיק אותו מישיבת הדירקטוריון הערב.‬ 147 00:08:10,072 --> 00:08:13,534 ‫כן. רצח. זו מילה מכוערת, אבל הגענו להחלטה.‬ 148 00:08:13,534 --> 00:08:16,412 ‫ממש לא.‬ ‫-אני יודע. פשוט תמיד רציתי להגיד את זה.‬ 149 00:08:16,412 --> 00:08:18,414 ‫כולם שומעים אתכם מדברים על רצח.‬ 150 00:08:18,414 --> 00:08:19,415 ‫אין לנו כוונה לרצוח.‬ 151 00:08:19,415 --> 00:08:21,792 ‫יופי. כי אני צופה המון ב"דייטליין",‬ ‫וזה נראה מרושל.‬ 152 00:08:21,792 --> 00:08:26,506 ‫יש לי פגישה. אם אתה זקוק לעזרה‬ ‫כדי להסיח את דעתו של לזלי, תפנה אליי.‬ 153 00:08:26,506 --> 00:08:29,675 ‫בנוסף, לא בטוח שזה יסייע,‬ ‫אבל אני עושה חיקוי אכזרי של אל פצ'ינו.‬ 154 00:08:29,675 --> 00:08:32,345 ‫זה לא חיקוי טוב.‬ ‫זה פשוט חיקוי שלו כשהוא מתנהג באכזריות.‬ 155 00:08:33,596 --> 00:08:34,430 ‫זוזו.‬ 156 00:08:35,598 --> 00:08:37,433 ‫אז, הרבה טירוף היום.‬ 157 00:08:37,433 --> 00:08:40,311 ‫אל פצ'ינו, ייתכן שיפטרו אותנו,‬ ‫כל החלב הטוב אזל.‬ 158 00:08:40,311 --> 00:08:41,437 ‫אף אחד לא יפוטר.‬ 159 00:08:41,437 --> 00:08:44,524 ‫אני צריך למצוא דרך‬ ‫לוודא שלזלי לא יגיע לישיבה.‬ 160 00:08:44,524 --> 00:08:47,485 ‫בסדר. מה אנחנו יודעים עליו?‬ 161 00:08:47,485 --> 00:08:51,948 ‫לא הרבה. הוא אדם בודד מאוד‬ ‫שאשתו עזבה אותו. והוא אוהב שוקו חם.‬ 162 00:08:51,948 --> 00:08:54,242 ‫לדעתי עליך להתמקד באשתו לשעבר.‬ ‫-כן.‬ 163 00:08:54,242 --> 00:08:57,286 ‫אולי תוכל להשתמש בה‬ ‫כדי להסיח את דעתו של לזלי.‬ 164 00:08:57,286 --> 00:08:59,121 ‫זה מוצא חן בעיניי. איך?‬ 165 00:08:59,121 --> 00:09:01,999 ‫עם משהו רומנטי. משהו מתחשב.‬ 166 00:09:02,542 --> 00:09:05,670 ‫כל אישה תשמח לזה.‬ ‫ונשים אוהבות דברים שמשמחים אותן.‬ 167 00:09:05,670 --> 00:09:08,297 ‫למזלי, אני מעולה ביצירת רומנטיקה.‬ 168 00:09:09,382 --> 00:09:12,802 ‫רואים שאני סרקסטי, נכון?‬ ‫-כן, אתה מעולה בזה.‬ 169 00:09:12,802 --> 00:09:17,890 ‫את גם מדהימה.‬ ‫במציאת חלופות לקקאו ובדברים נוספים.‬ 170 00:09:18,599 --> 00:09:19,559 ‫כמו מה?‬ 171 00:09:20,184 --> 00:09:21,936 ‫פשוט כפי שאת, ובדברים שאת עושה.‬ 172 00:09:22,937 --> 00:09:25,606 ‫אני יכולה להקשיב‬ ‫למחמאותיך המעורפלות כל היום,‬ 173 00:09:25,606 --> 00:09:28,568 ‫אבל אני צריכה לפענח שיטה לסילוק ריח מבטון.‬ 174 00:09:28,568 --> 00:09:30,152 ‫ואני צריך לפענח עניינים רומנטיים.‬ 175 00:09:31,320 --> 00:09:32,572 ‫כחלק מהתוכנית שלי.‬ 176 00:09:34,115 --> 00:09:38,119 ‫אם הדירקטוריון ידיח אותי הלילה,‬ ‫והמקום יתפרק, מה תעשי?‬ 177 00:09:38,119 --> 00:09:40,746 ‫תמיד רציתי לצאת להפסקה.‬ 178 00:09:41,414 --> 00:09:44,333 ‫להתנתק מהכול, לגור באוהל ליד נחל,‬ 179 00:09:44,834 --> 00:09:47,211 ‫ללקט את האוכל שלי בשוק קטן ומקומי.‬ 180 00:09:47,211 --> 00:09:49,714 ‫יש לך שלושה טלפונים,‬ ‫ואת רוצה להתנתק מהכול?‬ 181 00:09:49,714 --> 00:09:51,716 ‫יש הרבה דברים שאתה לא יודע עליי.‬ 182 00:09:51,716 --> 00:09:55,886 ‫כאן אנחנו ממוקדים רק בעבודה.‬ ‫אני מכלילה אותך בזה רק מתוך נימוס.‬ 183 00:09:55,886 --> 00:09:58,973 ‫אני באמת נוטה להתפזר קצת.‬ ‫זה בטח לא קל עבורך.‬ 184 00:09:58,973 --> 00:10:01,058 ‫אני מה שבני עמך מכנים "מטרד"?‬ 185 00:10:01,058 --> 00:10:02,351 ‫אלוהים, בהחלט.‬ 186 00:10:04,562 --> 00:10:06,939 ‫לא יכולתי לעשות דבר מכל זה בלעדייך.‬ ‫זה ברור לך, נכון?‬ 187 00:10:06,939 --> 00:10:09,942 ‫ואני לא יכולתי‬ ‫לעשות דבר מכל זה בלעדיך, מן הסתם,‬ 188 00:10:09,942 --> 00:10:12,737 ‫כי בלעדיך, לא היה אפילו "זה".‬ 189 00:10:12,737 --> 00:10:16,157 ‫כוונתי היא שהערכתי את העבודה איתך.‬ 190 00:10:16,157 --> 00:10:18,117 ‫לא, יותר מכך. נהניתי ממנה.‬ 191 00:10:18,701 --> 00:10:21,662 ‫לא, אפילו יותר. התענגתי? אלוהים.‬ 192 00:10:21,662 --> 00:10:23,164 ‫את לא טובה בזה, מה?‬ 193 00:10:23,831 --> 00:10:27,251 ‫לא הייתי משנה דבר, ואתגעגע אליך מאוד.‬ 194 00:10:30,379 --> 00:10:33,007 ‫תודה שהבאת לי את ג'קסון.‬ 195 00:10:33,007 --> 00:10:36,344 ‫אני יודע שעשית זאת למען החברה,‬ ‫אבל החזרת לי את עולמי.‬ 196 00:10:36,344 --> 00:10:39,138 ‫אולי אם הכול באמת ירד לטמיון,‬ ‫תצאו לטיול משותף.‬ 197 00:10:39,138 --> 00:10:40,848 ‫תמיד דיברת על הפלגה להוואי.‬ 198 00:10:40,848 --> 00:10:45,061 ‫נו, באמת. אם שנינו היינו על ספינה,‬ ‫היינו דוקרים זה את זה תוך שבוע.‬ 199 00:10:45,061 --> 00:10:48,230 ‫אנחנו כמו יון נתרן חיובי ויון כלורי חיובי.‬ 200 00:10:48,230 --> 00:10:53,235 ‫בלי קייטי כגורם מקשר,‬ ‫אנחנו מתקשים לשהות באותו מקום.‬ 201 00:10:53,235 --> 00:10:57,114 ‫כן, פעם היו לי שתי קנריות,‬ ‫ואחת מהן, המלכה אליזבת...‬ 202 00:10:57,114 --> 00:10:59,950 ‫רגע! קייטי לא הייתה גורם מקשר.‬ 203 00:11:00,743 --> 00:11:03,371 ‫היא הייתה האלקטרונים שמנעו מאיתנו ליינן.‬ 204 00:11:04,080 --> 00:11:06,957 ‫במקום להשתמש בגורם מקשר שיקריש את הבטון,‬ 205 00:11:06,957 --> 00:11:10,211 ‫אני צריך למצוא דרך‬ ‫ליינן את הסטרונציום כלוריד.‬ 206 00:11:10,211 --> 00:11:12,380 ‫רצית לסיים את סיפור הציפורים?‬ ‫-לך.‬ 207 00:11:15,424 --> 00:11:17,677 ‫מלקולם. יש לי תוכנית. אני זקוק לעזרתך.‬ 208 00:11:17,677 --> 00:11:19,762 ‫אנחנו נגרום ללזלי לשכוח מהישיבה,‬ 209 00:11:19,762 --> 00:11:22,431 ‫על ידי שכנוע אשתו לשעבר‬ ‫לסעוד איתו ארוחת ערב.‬ 210 00:11:22,431 --> 00:11:23,557 ‫ג'קסון.‬ 211 00:11:25,476 --> 00:11:27,812 ‫אנחנו נתקן את זה. אל תגיד כלום על ג'ין.‬ 212 00:11:27,812 --> 00:11:30,731 ‫הבנתי.‬ ‫-שכנעת את ג'ין לדחות את הישיבה?‬ 213 00:11:30,731 --> 00:11:31,982 ‫עובד על זה.‬ ‫-יופי.‬ 214 00:11:31,982 --> 00:11:35,778 ‫נראה לי שאליס מצא פתרון לבטון,‬ ‫אבל לא בטוח שנותר לו מספיק זמן.‬ 215 00:11:35,778 --> 00:11:38,989 ‫מה קרה לו?‬ ‫-הוא בוחן סוגים שונים של הבעות פנים.‬ 216 00:11:39,490 --> 00:11:42,243 ‫זאת לא ממש עובדת. בוא נלך.‬ 217 00:11:46,706 --> 00:11:48,666 ‫אם אשתו של לזלי תסרב לארוחה איתו,‬ 218 00:11:48,666 --> 00:11:51,001 ‫נוכל לכבול אותו לרדיאטור לכמה שעות.‬ 219 00:11:51,001 --> 00:11:53,671 ‫אנחנו לא נפתור את בעיית החטיפה‬ ‫עם עוד חטיפה.‬ 220 00:11:59,385 --> 00:12:01,429 ‫שלום לכם, בחורים צעירים.‬ 221 00:12:01,429 --> 00:12:04,974 ‫היי. את ברברה קלבנג'ר?‬ ‫אשתו של לזלי קלבנג'ר?‬ 222 00:12:05,558 --> 00:12:08,936 ‫אשתו לשעבר. אבל תקראו לי ברבי, כמו הבובה.‬ 223 00:12:09,437 --> 00:12:11,230 ‫רק שאצלי, כל זה אמיתי.‬ 224 00:12:11,981 --> 00:12:13,315 ‫טוב לדעת.‬ 225 00:12:13,315 --> 00:12:16,944 ‫אנחנו חברים של לזלי. הוא שלח אותנו‬ ‫לשאול אם תסכימי להיפגש איתו לארוחת ערב.‬ 226 00:12:18,112 --> 00:12:21,073 ‫אני לא יודעת. אני לא חושבת שאני רוצה...‬ 227 00:12:21,073 --> 00:12:25,536 ‫לפני שתסיימי להשיב,‬ ‫רק תדעי שהוא רצה שנעשה את זה.‬ 228 00:12:30,666 --> 00:12:35,629 ‫"אני... כל כך מאוהב בך‬ 229 00:12:36,672 --> 00:12:38,883 ‫"כל מה שתרצי לעשות‬ 230 00:12:39,759 --> 00:12:44,138 ‫"מקובל עליי‬ 231 00:12:44,138 --> 00:12:46,515 ‫"כי את..."‬ 232 00:12:49,351 --> 00:12:50,895 ‫עשינו חזרות רק על החלק הזה.‬ 233 00:12:50,895 --> 00:12:53,022 ‫זה היה נחמד.‬ 234 00:12:53,606 --> 00:12:56,066 ‫כשהתחלנו לצאת, לזלי היה רומנטי כל כך.‬ 235 00:12:56,066 --> 00:12:57,860 ‫יצאנו לפיקניקים ברוסטיק פארק.‬ 236 00:12:57,860 --> 00:13:00,529 ‫הוא נהג להדליק נרות‬ ‫ולקנות אוכל מ"שאטו מרמונט".‬ 237 00:13:00,529 --> 00:13:04,241 ‫זה מה שהוא רוצה לעשות הערב.‬ ‫-באמת?‬ 238 00:13:04,241 --> 00:13:05,701 ‫כן.‬ ‫-כן.‬ 239 00:13:06,327 --> 00:13:07,620 ‫אם הוא טרח כל כך...‬ 240 00:13:07,620 --> 00:13:09,580 ‫טרח כל כך.‬ ‫-כל כך.‬ 241 00:13:09,580 --> 00:13:10,498 ‫בסדר.‬ 242 00:13:11,415 --> 00:13:14,877 ‫החוק קובע שאצטרך טרמפ,‬ ‫אבל אולי תיכנסו בזמן שאני מתכוננת?‬ 243 00:13:14,877 --> 00:13:16,420 ‫נותר עוד הרבה יין.‬ 244 00:13:18,672 --> 00:13:20,424 ‫אין מצב שנותר עוד הרבה יין.‬ 245 00:13:20,424 --> 00:13:24,720 ‫זה יעבוד. אני אלך לספר ללזלי‬ ‫שאשתו רוצה להיפגש לארוחת ערב.‬ 246 00:13:24,720 --> 00:13:26,680 ‫תישאר כאן. תביא אותה לפארק.‬ 247 00:13:35,022 --> 00:13:38,442 ‫צר לי, אבל אני בפאניקה,‬ ‫לכן אני צריכה לדעת אם יפטרו אותנו.‬ 248 00:13:38,442 --> 00:13:42,029 ‫כי אם כן, אצטרך למצוא משרה אחרת,‬ ‫ויהיה לי קשה יותר מהאחרים.‬ 249 00:13:42,029 --> 00:13:43,948 ‫אז אני צריכה כמה שיותר זמן.‬ 250 00:13:43,948 --> 00:13:47,409 ‫כי אימא שלי עדיין לא מאמינה‬ ‫שאני עובדת כאן ושאני מדענית אמיתית.‬ 251 00:13:47,409 --> 00:13:49,245 ‫ואם לא אהיה, זה יהרוס אותה.‬ 252 00:13:49,245 --> 00:13:52,164 ‫חוץ מזה, לא מזמן שכרתי דירה,‬ ‫מה שבטח לא היה חכם,‬ 253 00:13:52,164 --> 00:13:55,626 ‫אבל יש בה נוף שצופה לפארק‬ ‫שיש בו בריכת ברווזים, ואני אוהבת ברווזים.‬ 254 00:13:55,626 --> 00:13:58,420 ‫הם ממש חמודים. אבל עכשיו‬ ‫אהבתי לברווזים עלולה להביא לנפילתי.‬ 255 00:13:58,420 --> 00:14:00,422 ‫ואלוהים, מה חשבתי לעצמי?‬ 256 00:14:01,715 --> 00:14:04,260 ‫תודה, ג'ון, אבדוק את הנתונים ואחזור אליך.‬ 257 00:14:04,260 --> 00:14:06,679 ‫סליחה, הייתי בשיחה. מה אמרת?‬ 258 00:14:09,098 --> 00:14:11,767 ‫פשוט אמרתי שצר לי, אבל אני בפאניקה,‬ 259 00:14:11,767 --> 00:14:13,811 ‫לכן אני צריכה לדעת אם יפטרו אותנו.‬ 260 00:14:13,811 --> 00:14:17,439 ‫קלטתי את העיקר.‬ ‫חוסר ביטחון משווע, משרה, אימא, ברווזים.‬ 261 00:14:17,439 --> 00:14:19,191 ‫אני לא כמו כולם כאן.‬ 262 00:14:19,191 --> 00:14:22,278 ‫לא סיימתי את לימודיי בהצטיינות.‬ 263 00:14:22,278 --> 00:14:25,406 ‫אני לא באף רשימת 30 המדענים‬ ‫המבטיחים מתחת לגיל 30.‬ 264 00:14:26,615 --> 00:14:28,576 ‫אני אפילו לא יודעת למה קיבלתם אותי.‬ 265 00:14:29,577 --> 00:14:33,038 ‫קיבלנו אותך, כי כששאלנו אותך‬ ‫שאלה קשה בריאיון,‬ 266 00:14:33,038 --> 00:14:34,707 ‫היית היחידה שאמרה "לא יודעת",‬ 267 00:14:34,707 --> 00:14:37,710 ‫מבלי שניסית להיראות חכמה‬ ‫או להשחיל תשובה מתחכמת.‬ 268 00:14:37,710 --> 00:14:39,628 ‫ואז בשלוש לפנות בוקר שלחת פתרון‬ 269 00:14:39,628 --> 00:14:42,631 ‫טוב יותר מכל מי שניסה לפתור אותה במקום.‬ 270 00:14:43,966 --> 00:14:46,760 ‫לא נרדמתי עד שפתרתי אותה.‬ ‫-אליס אהב את זה.‬ 271 00:14:46,760 --> 00:14:50,764 ‫הוא ראה שאת לא מרוצה מאף תשובה.‬ ‫היית חייבת למצוא את התשובה המושלמת.‬ 272 00:14:51,307 --> 00:14:53,142 ‫כך שבעוד שאני דואגת לכל השאר,‬ 273 00:14:53,142 --> 00:14:56,687 ‫אני לא דואגת לך,‬ ‫כי את מדענית מעולה, לעזאזל.‬ 274 00:14:58,981 --> 00:14:59,899 ‫תודה.‬ 275 00:15:02,860 --> 00:15:05,863 ‫אם לא אפוטר, אפשר לקבל העלאה?‬ ‫-נחליף אותך תוך שנייה.‬ 276 00:15:09,491 --> 00:15:12,202 ‫אתה בסדר שם? אתה וטינה מסתדרים?‬ 277 00:15:12,202 --> 00:15:13,203 ‫כן.‬ 278 00:15:13,203 --> 00:15:16,040 ‫אין צורך להילחץ. היא זנב ברובה.‬ 279 00:15:16,749 --> 00:15:18,292 ‫איך זה אמור לנחם?‬ 280 00:15:21,587 --> 00:15:24,173 ‫בפעם הבאה אתה תישאר עם ברבי.‬ ‫-הכול מוכן.‬ 281 00:15:24,673 --> 00:15:25,674 ‫אני טוב בזה.‬ 282 00:15:25,674 --> 00:15:29,094 ‫אני צריך לפתות עוד נשים,‬ ‫או אפילו אחת. איך הולך שם?‬ 283 00:15:29,094 --> 00:15:30,721 ‫אני חושב שברבי כמעט מוכנה.‬ 284 00:15:33,557 --> 00:15:34,475 ‫אלוהים אדירים.‬ 285 00:15:34,475 --> 00:15:36,727 ‫מה קורה?‬ ‫-התוכנית משתבשת.‬ 286 00:15:37,978 --> 00:15:40,147 ‫אתה יודע מי עוד זנב ברובה?‬ 287 00:15:40,147 --> 00:15:43,776 ‫מי זנב ברובה?‬ ‫-חל שינוי בתוכנית, ילדון.‬ 288 00:15:43,776 --> 00:15:47,404 ‫כשאתה פה לבדך, זה מרגיש יותר כמו ערב בבית.‬ 289 00:15:47,988 --> 00:15:48,822 ‫אני גיי.‬ 290 00:15:49,406 --> 00:15:50,324 ‫תוכיח.‬ 291 00:15:50,324 --> 00:15:53,077 ‫להוכיח מה? מלקולם? מלקולם!‬ 292 00:15:53,077 --> 00:15:54,453 ‫היי.‬ ‫-לעזאזל.‬ 293 00:15:54,453 --> 00:15:58,415 ‫עשיתי כמה התאמות בטוקסידו,‬ ‫והוספתי אבנט משלים בגוון תפוז.‬ 294 00:15:59,917 --> 00:16:03,837 ‫איפה ברבי?‬ ‫-היא אמרה שנתחיל בלעדיה.‬ 295 00:16:03,837 --> 00:16:05,589 ‫אז, שמפניה?‬ 296 00:16:06,298 --> 00:16:08,926 ‫ידעתי. ברבי לא תגיע.‬ 297 00:16:08,926 --> 00:16:12,012 ‫למה להמשיך לענות אותי‬ ‫אחרי שסילקתם אותי מביתי.‬ 298 00:16:12,012 --> 00:16:14,056 ‫מה?‬ ‫-המרתף שלכם.‬ 299 00:16:14,056 --> 00:16:16,558 ‫זה הבית בשבילי. אתם כמו משפחה.‬ 300 00:16:16,558 --> 00:16:19,728 ‫משפחה שחובטת בבנה האוהב בשל אהבתו המוגזמת.‬ 301 00:16:20,229 --> 00:16:22,523 ‫אני אתאמץ במיוחד‬ ‫להרוס את אבא שלך בישיבה הערב.‬ 302 00:16:36,996 --> 00:16:39,581 ‫מיונן.‬ 303 00:16:39,581 --> 00:16:41,083 ‫לא מיונן.‬ 304 00:16:41,834 --> 00:16:45,087 ‫אני לא מבינה במה אני מביטה,‬ ‫אבל אתה נראה מאושר, אז הידד?‬ 305 00:16:45,087 --> 00:16:46,296 ‫הידד וחצי!‬ 306 00:16:47,172 --> 00:16:49,717 ‫מצוין. ג'קסון! זה יהיה ברגע האחרון,‬ 307 00:16:49,717 --> 00:16:52,553 ‫אבל תראה, עד 20:00 יהיה לנו בטון.‬ 308 00:16:53,137 --> 00:16:54,596 ‫זה לא משנה.‬ ‫-מה זאת אומרת?‬ 309 00:16:55,222 --> 00:16:56,640 ‫ג'ין ארגנה את הישיבה.‬ 310 00:16:56,640 --> 00:16:58,600 ‫ג'ין?‬ ‫-אתה בטוח?‬ 311 00:16:58,600 --> 00:17:01,395 ‫כן. לפני כמה ימים סיפרתי לה שחטפת את לזלי.‬ 312 00:17:01,395 --> 00:17:03,355 ‫היא תשתמש בזה כדי שיפטרו אותך.‬ 313 00:17:04,356 --> 00:17:05,357 ‫ג'ין עומדת מאחורי זה?‬ 314 00:17:06,108 --> 00:17:08,068 ‫למה סיפרת לה על לזלי?‬ 315 00:17:08,068 --> 00:17:10,195 ‫כי בטחתי בה. אני טיפש כל כך.‬ 316 00:17:10,821 --> 00:17:14,074 ‫ניסיתי לתקן, אבל לא הצלחתי,‬ ‫ועכשיו תאבד את החברה בגללי.‬ 317 00:17:16,535 --> 00:17:20,497 ‫בסדר. ג'קסון, לך למעבדה.‬ ‫אבא שלך ישלח את התוכנית שלו.‬ 318 00:17:20,497 --> 00:17:24,251 ‫הסיכוי האחרון שנותר לנו‬ ‫הוא לסיים את הפרויקט, וזה מה שנעשה.‬ 319 00:17:24,251 --> 00:17:25,753 ‫זה לא נגמר.‬ 320 00:17:25,753 --> 00:17:26,879 ‫קדימה.‬ 321 00:17:28,130 --> 00:17:28,964 ‫אני מצטער.‬ 322 00:17:30,841 --> 00:17:33,719 ‫כל חייו הילד הזה‬ ‫נאלץ לתהות במי הוא יכול לבטוח‬ 323 00:17:33,719 --> 00:17:35,471 ‫ומי משתמש בו כדי להגיע אליי.‬ 324 00:17:36,013 --> 00:17:38,015 ‫אליס, שלח את התוכנית שלך למעבדה.‬ 325 00:17:38,015 --> 00:17:39,641 ‫ג'ין הייתה חברתה הקרובה של אימו.‬ 326 00:17:39,641 --> 00:17:42,519 ‫היא ידעה היכן נקודת החולשה שלו,‬ ‫ועדיין הכתה אותו שם.‬ 327 00:17:42,519 --> 00:17:44,980 ‫איך אפשר לעשות לו את זה? לא.‬ 328 00:17:46,065 --> 00:17:47,357 ‫לא עושים לו את זה.‬ 329 00:17:48,108 --> 00:17:50,486 ‫אליס, לא משנה מה אתה מתכנן...‬ 330 00:18:00,162 --> 00:18:03,957 ‫ג'ין ממש יצאה נחשה.‬ ‫אנשים יכולים להיות מאכזבים כל כך.‬ 331 00:18:05,793 --> 00:18:09,463 ‫על אף שדעתה הקדומה של רובי לגבי נחשים‬ ‫איננה מבוססת, אני מסכימה.‬ 332 00:18:11,298 --> 00:18:13,133 ‫לפני חודש לא רציתי לבוא לכאן.‬ 333 00:18:13,133 --> 00:18:17,096 ‫אבל אחרי שביליתי עם אבא שלי‬ ‫וזכיתי להכיר אתכן, אני לא מסוגל לעזוב.‬ 334 00:18:17,096 --> 00:18:20,015 ‫גם אני לא.‬ ‫-אנה אומרת שאנחנו צריכים להמשיך.‬ 335 00:18:20,015 --> 00:18:23,894 ‫בהחלט צריכים. פתרנו את בעיית הריח.‬ ‫אליס פתר את בעיית ההתמצקות.‬ 336 00:18:23,894 --> 00:18:27,314 ‫בואו נכין בטון. אנחנו מסוגלים.‬ ‫אנחנו מדענים מעולים, לעזאזל.‬ 337 00:18:27,314 --> 00:18:29,691 ‫היא חוזרת על זה מאז שפגשה קודם עם אנה.‬ 338 00:18:29,691 --> 00:18:30,943 ‫אבל אני מסכימה.‬ 339 00:18:30,943 --> 00:18:34,571 ‫זה הבית שלנו. אם הם רוצים לקחת‬ ‫אותו מאיתנו, לא נובס מבלי להשיב מלחמה.‬ 340 00:18:35,864 --> 00:18:38,826 ‫צפיתי במערבונים אמש.‬ ‫הם כל הזמן נלחמים על הבתים שלהם.‬ 341 00:18:39,409 --> 00:18:42,788 ‫כן, אנשים לא אוהבים לאבד את בתיהם.‬ 342 00:18:44,123 --> 00:18:46,125 ‫אלוהים, אני חייב לעשות משהו.‬ 343 00:18:47,126 --> 00:18:49,670 ‫טוב, הוא עזב. שניגש לעבודה?‬ 344 00:18:49,670 --> 00:18:51,255 ‫בואי נעשה זאת, וזין על הכול.‬ ‫-ואו!‬ 345 00:18:51,255 --> 00:18:53,215 ‫אני מרוגזת.‬ ‫-אני אוהבת את זה.‬ 346 00:18:54,675 --> 00:18:56,260 ‫כולם לשבת בבקשה.‬ 347 00:18:57,344 --> 00:18:59,721 ‫איפה אליס?‬ ‫-לא עונה לטלפון שלו.‬ 348 00:18:59,721 --> 00:19:02,683 ‫אילו רק הייתי יכולה להשתיל שבב בצווארו...‬ 349 00:19:03,392 --> 00:19:07,563 ‫נראה שאליס לא יצטרף אלינו.‬ ‫זו דוגמה נוספת להתנהגותו הבלתי יציבה.‬ 350 00:19:07,563 --> 00:19:10,065 ‫יש לי מידע שיוכיח ללא כל ספק‬ 351 00:19:10,065 --> 00:19:12,359 ‫שהחברה הזאת זקוקה למנהיגות חדשה.‬ 352 00:19:13,193 --> 00:19:14,945 ‫ואנחנו נהיה המנהיגים.‬ 353 00:19:14,945 --> 00:19:17,573 ‫אני נלהב כל כך, שאני מסוגל לשכב עם כולכם.‬ 354 00:19:17,573 --> 00:19:19,741 ‫חוץ ממך.‬ ‫-שבו.‬ 355 00:19:19,741 --> 00:19:23,704 ‫כידוע לכולכם, הדירקטוריון גייס מטפל‬ ‫לצורך הערכת התנהגותו של אליס.‬ 356 00:19:23,704 --> 00:19:24,830 ‫מה שאינכם יודעים‬ 357 00:19:24,830 --> 00:19:28,792 ‫זה שהמטפל נחטף ונשבה בידי אליס דרגון.‬ 358 00:19:29,960 --> 00:19:31,253 ‫אני יודעת. קשה להאמין.‬ 359 00:19:31,253 --> 00:19:34,506 ‫תוכלו לשמוע זאת מפיו של הקורבן עצמו. לזלי?‬ 360 00:19:37,009 --> 00:19:38,302 ‫הוא קוסם?‬ 361 00:19:38,302 --> 00:19:39,803 ‫אני מקווה. אני אוהב קסמים.‬ 362 00:19:39,803 --> 00:19:41,513 ‫ערב טוב, גבירותיי ורבותיי.‬ 363 00:19:41,513 --> 00:19:43,932 ‫הוא באמת קוסם.‬ ‫-ממש מגניב.‬ 364 00:19:44,433 --> 00:19:47,853 ‫ד"ר קלבנג'ר, אליס החזיק אותך‬ ‫במרתף שלו, נכון?‬ 365 00:19:48,353 --> 00:19:50,939 ‫היינו קרובים, אבל הוא לא ממש החזיק בי.‬ 366 00:19:52,149 --> 00:19:53,192 ‫הרשו לי להבהיר.‬ 367 00:19:53,192 --> 00:19:56,987 ‫הוא החזיק בך,‬ ‫לא כמו מאהב, אלא כמו חוטף מעורער בנפשו.‬ 368 00:19:56,987 --> 00:19:58,488 ‫נכון?‬ ‫-הבנתי.‬ 369 00:19:58,488 --> 00:19:59,781 ‫לא, הוא לא.‬ 370 00:20:02,367 --> 00:20:04,828 ‫אבל אמרת לי שהוא חטף אותך.‬ 371 00:20:04,828 --> 00:20:08,624 ‫הצעת לי מקום לינה לכמה לילות,‬ ‫אז אמרתי מה שרצית לשמוע.‬ 372 00:20:08,624 --> 00:20:10,876 ‫מי שלא שיקר בנוגע לחטיפה‬ 373 00:20:10,876 --> 00:20:13,420 ‫תמורת מגורים בחינם, יטיל את האבן הראשונה.‬ 374 00:20:14,046 --> 00:20:15,756 ‫ג'ין, מה קורה פה?‬ 375 00:20:15,756 --> 00:20:18,717 ‫ממש נחמד לא להיות היחידים שמבולבלים.‬ 376 00:20:18,717 --> 00:20:20,844 ‫זה מה שקורה?‬ ‫-נראה לי.‬ 377 00:20:20,844 --> 00:20:23,055 ‫מה מתרחש? למה הוא לא מספר את האמת?‬ 378 00:20:23,055 --> 00:20:26,058 ‫אמרתי ללזלי שאם יכחיש את החטיפה,‬ ‫הוא יוכל לחזור הביתה,‬ 379 00:20:26,058 --> 00:20:27,893 ‫שלצערי, הוא הבית שלי.‬ 380 00:20:27,893 --> 00:20:30,145 ‫הבטחתי לו שיגור בקומה העליונה,‬ ‫בכל חדר שיבחר.‬ 381 00:20:30,145 --> 00:20:32,147 ‫אני מקווה שהוא לא יבחר בשלי.‬ 382 00:20:32,147 --> 00:20:34,274 ‫אני נורא מתרגש. נתראה בבית.‬ 383 00:20:34,274 --> 00:20:35,901 ‫כן. הוא יבחר בחדר שלי.‬ 384 00:20:36,526 --> 00:20:37,778 ‫הבאתי לנו פופקורן.‬ 385 00:20:40,489 --> 00:20:42,741 ‫ידעתי שכדאי להביא אותך מניו יורק.‬ 386 00:20:42,741 --> 00:20:45,077 ‫הייתי מנשקת אותך, אבל כבר עשיתי זאת היום.‬ 387 00:20:45,077 --> 00:20:46,995 ‫טוב, תשכחו מד"ר קלבנג'ר.‬ 388 00:20:46,995 --> 00:20:49,456 ‫יש עוד סיבות רבות‬ ‫לכך שאליס לא ראוי להנהיג.‬ 389 00:20:49,456 --> 00:20:52,042 ‫היי, ג'ין, את צריכה להפסיק. סליחה.‬ 390 00:20:55,796 --> 00:20:57,881 ‫אני לא טוב בדיבור מול קהל.‬ 391 00:20:58,590 --> 00:21:00,842 ‫לכן בילדותי רציתי להיות צלם טבע.‬ 392 00:21:02,135 --> 00:21:03,679 ‫אני רוצה לדבר על אבא שלי.‬ 393 00:21:05,847 --> 00:21:08,642 ‫נכון שהוא חריג, אבל זה דבר טוב.‬ 394 00:21:08,642 --> 00:21:13,647 ‫המוח המוזר שלו‬ ‫הוא מה שעושה אותו הוגה מבריק וגאון יצירתי‬ 395 00:21:13,647 --> 00:21:17,150 ‫שסבור שהאנושות מסוגלת לדברים גדולים.‬ 396 00:21:17,150 --> 00:21:20,821 ‫היססתי לעבור לגור כאן,‬ ‫כי קשה לחיות בצילו של אבי,‬ 397 00:21:21,571 --> 00:21:25,492 ‫אבל היום אני יודע שזהו צילו של אדם נדיב,‬ 398 00:21:26,076 --> 00:21:29,621 ‫טוב לב, עם תשוקה בוערת‬ ‫לעשות את הדבר הנכון.‬ 399 00:21:40,257 --> 00:21:42,759 ‫לכן אבא שלי צריך להנהיג את החברה הזאת.‬ 400 00:21:44,011 --> 00:21:46,221 ‫המציאות היא שאליס אכן היה בלתי יציב,‬ 401 00:21:46,221 --> 00:21:48,640 ‫ולא נרשמה התקדמות בפרויקט הפחמן,‬ 402 00:21:48,640 --> 00:21:52,144 ‫לכן, לדעתי, הצבעה על סיום כהונתו‬ ‫היא סבירה לחלוטין.‬ 403 00:21:52,144 --> 00:21:57,232 ‫אני מסכים. ההתנהגות של אליס‬ ‫הייתה במאה אחוז בלתי נאותה-טוש.‬ 404 00:22:00,027 --> 00:22:02,821 ‫קדימה, חבר'ה. כולם בחדר הישיבות.‬ 405 00:22:03,322 --> 00:22:05,866 ‫איך זה מתקדם?‬ ‫-זה עדיין לא מתמצק.‬ 406 00:22:05,866 --> 00:22:07,117 ‫תני לי לראות.‬ 407 00:22:07,117 --> 00:22:09,328 ‫אני בטוח שרובדי הגרפן לא מתגבשים.‬ 408 00:22:10,245 --> 00:22:12,164 ‫כן. הנה הם.‬ 409 00:22:13,123 --> 00:22:14,333 ‫אני יכול לתקן את זה.‬ 410 00:22:14,833 --> 00:22:17,252 ‫זה מדען מעולה, לעזאזל.‬ 411 00:22:17,252 --> 00:22:18,712 ‫אנה שברה אותך.‬ 412 00:22:18,712 --> 00:22:21,465 ‫ההצבעה עוסקת בשאלה‬ ‫אם יש לסיים את כהונתו של אליס דרגון,‬ 413 00:22:21,465 --> 00:22:23,759 ‫ולפתוח בחיפוש אחר מנכ"ל חדש.‬ 414 00:22:23,759 --> 00:22:25,969 ‫כל מי שבעד...‬ ‫-חכו.‬ 415 00:22:27,846 --> 00:22:29,848 ‫אין לי מה להוסיף מלבד "חכו".‬ 416 00:22:31,350 --> 00:22:32,225 ‫כל מי שבעד?‬ 417 00:22:32,225 --> 00:22:33,310 ‫חכו.‬ 418 00:22:35,729 --> 00:22:37,689 ‫עדיין כלום.‬ ‫-הצלחנו!‬ 419 00:22:38,357 --> 00:22:39,691 ‫עכשיו יש לי משהו.‬ 420 00:22:39,691 --> 00:22:41,443 ‫רובי, הכבוד כולו שלך.‬ 421 00:22:41,443 --> 00:22:42,361 ‫יצרנו‬ 422 00:22:43,987 --> 00:22:45,364 ‫בטון מזורגג!‬ 423 00:22:45,364 --> 00:22:47,783 ‫עם פחמן שנלקח מהשמיים המזוהמים שלנו.‬ 424 00:22:47,783 --> 00:22:49,534 ‫יחי דובי הקוטב.‬ 425 00:22:49,534 --> 00:22:53,955 ‫לא רק שבטון הוא תעשייה עולמית‬ ‫בשווי ארבעה טריליון דולר בשנה,‬ 426 00:22:53,955 --> 00:22:57,667 ‫אלא שזה יאפשר לנו‬ ‫לנעול גזי חממה לאורך מאות שנים,‬ 427 00:22:57,667 --> 00:22:59,044 ‫ובכך להציל את כדור הארץ.‬ 428 00:23:04,508 --> 00:23:06,343 ‫אה, וג'ין,‬ 429 00:23:07,177 --> 00:23:08,095 ‫את מפוטרת.‬ 430 00:23:11,681 --> 00:23:12,516 ‫נכון?‬ 431 00:23:14,393 --> 00:23:17,187 ‫היי, אני ממש מצטער שעברת את כל זה בגללי.‬ 432 00:23:17,687 --> 00:23:18,814 ‫תקשיב לי.‬ 433 00:23:18,814 --> 00:23:22,025 ‫אתה הדבר הכי טוב שקרה לי אי פעם.‬ ‫זו לא הייתה אשמתך.‬ 434 00:23:22,025 --> 00:23:24,236 ‫אני כל כך שמח שהצלחת.‬ ‫-נכון?‬ 435 00:23:24,236 --> 00:23:26,446 ‫לא הייתה לי ברירה,‬ ‫אחרת היית חוזר לניו יורק.‬ 436 00:23:26,446 --> 00:23:29,866 ‫ואתה היית צריך לגור עם לזלי לבדך.‬ ‫-סליחה?‬ 437 00:23:31,451 --> 00:23:34,663 ‫היי. נראה שנוכל להמשיך לעבוד יחד.‬ ‫-זה טוב.‬ 438 00:23:37,207 --> 00:23:38,458 ‫הייתי מתגעגעת אליך.‬ 439 00:23:39,751 --> 00:23:41,128 ‫גם אני הייתי מתגעגע אלייך.‬ 440 00:23:54,724 --> 00:23:55,600 ‫זה היה קל.‬ 441 00:23:56,226 --> 00:24:00,230 ‫אני אשמח לחוות ישיבת דירקטוריון‬ ‫שבה אני לא מזיעה דרך הבלייזר שלי.‬ 442 00:24:00,230 --> 00:24:02,399 ‫בחייך, לא היית רוצה לשנות שום דבר.‬ 443 00:24:02,399 --> 00:24:04,401 ‫אני יודעת. על מי אני מנסה לעבוד?‬ 444 00:24:05,110 --> 00:24:07,362 ‫יהיה נחמד לקבל כמה ימים בלי דרמה.‬ 445 00:24:08,613 --> 00:24:10,949 ‫סגור. מעתה והלאה, אין יותר דרמה.‬ 446 00:25:33,698 --> 00:25:37,118 ‫תרגום כתוביות: לאה שרמן-קיש‬