1
00:00:20,145 --> 00:00:21,563
‫אל תפחיד את הקופים!‬

2
00:00:22,313 --> 00:00:26,693
‫אתה ער. גם אני לא הצלחתי להירדם.‬
‫לזלי שוב עורך מסיבה במרתף.‬

3
00:00:27,944 --> 00:00:29,070
‫זה לא מגניב.‬

4
00:00:33,158 --> 00:00:35,452
‫אם לא נעשה משהו, לא נצליח לישון.‬

5
00:00:36,411 --> 00:00:39,497
‫יש לך חדר שירותים כאן?‬
‫ההוא בהמשך המסדרון תפוס.‬

6
00:00:39,497 --> 00:00:41,708
‫מה לעזאזל? מי אתה?‬
‫-רוני.‬

7
00:00:42,208 --> 00:00:43,376
‫אתה אליס דרגון?‬

8
00:00:43,376 --> 00:00:45,545
‫אלוהים! אני חייב תמונה.‬

9
00:00:45,545 --> 00:00:48,590
‫ואתה הבחור של "המוזיקה רועשת מדי"!‬

10
00:00:48,590 --> 00:00:50,383
‫היי, יש לך מצלמה?‬

11
00:00:50,383 --> 00:00:54,596
‫כמו שאמרתי לך לפני שעה,‬
‫אתה צריך למצוא את המכנסיים וללכת הביתה.‬

12
00:00:54,596 --> 00:00:59,059
‫כמו שאמרתי לך לפני שעה,‬
‫הם במייבש, מכיוון שהם רטובים.‬

13
00:01:00,560 --> 00:01:01,394
‫אידיוט.‬

14
00:01:02,395 --> 00:01:04,481
‫אני לא חושב שראוי שזר נטול מכנסיים‬

15
00:01:04,481 --> 00:01:06,816
‫יוכל להיכנס ללא הזמנה לחדר השינה של מישהו.‬

16
00:01:06,816 --> 00:01:09,402
‫ייתכן שזה אחד מהדברים היחידים‬
‫ששנינו נסכים לגביהם.‬

17
00:01:09,402 --> 00:01:10,403
‫נכון.‬

18
00:01:10,403 --> 00:01:13,198
‫אבא, אתה ולזלי נהניתם מאוד ביחד,‬

19
00:01:13,198 --> 00:01:15,533
‫אבל אולי זה הזמן לשים סוף לידידות הזו.‬

20
00:01:16,910 --> 00:01:18,078
‫ייתכן שאתה צודק.‬

21
00:01:21,706 --> 00:01:23,750
‫בוקר טוב. יום יפה.‬

22
00:01:24,584 --> 00:01:26,920
‫איך זה שאתה‬
‫צוהל כל כך אחרי אתמול בלילה?‬

23
00:01:26,920 --> 00:01:28,963
‫נעזרתי במקלון לעיסה אפריקאי.‬

24
00:01:28,963 --> 00:01:32,008
‫מקורו מעץ הסלוודורה הפרסית,‬
‫והוא מעניק לי אנרגיה ומרץ.‬

25
00:01:32,008 --> 00:01:35,053
‫בטוח שזה לא צעצוע של כלב?‬
‫היה פה כלב אתמול בלילה.‬

26
00:01:35,053 --> 00:01:36,596
‫אני די בטוח שזה שלי.‬

27
00:01:37,472 --> 00:01:42,435
‫למרות שזה יכול להסביר‬
‫למה הוא היה רטוב ועל רצפת המסדרון.‬

28
00:01:42,936 --> 00:01:46,314
‫אז תגיד ללזלי שהוא צריך ללכת?‬
‫-לעזאזל, אני אוכל צעצוע של כלב.‬

29
00:01:46,314 --> 00:01:47,398
‫בוקר טוב.‬

30
00:01:49,609 --> 00:01:54,239
‫תודה לאל. אתמול היה טירוף.‬
‫אבל אחלה של חנוכת בית.‬

31
00:01:54,239 --> 00:01:58,118
‫זו הייתה מסיבת חנוכת בית?‬
‫זה די מוזר, כי זה לא הבית שלך.‬

32
00:01:58,118 --> 00:01:59,994
‫הכול טוב. יש לי הרבה דברים.‬

33
00:01:59,994 --> 00:02:00,954
‫אילו דברים?‬

34
00:02:00,954 --> 00:02:03,414
‫דברים שלי. אל תטריד את עצמך בהם.‬

35
00:02:03,957 --> 00:02:05,667
‫תראה, לזלי, חשבתי,‬

36
00:02:06,543 --> 00:02:09,045
‫הייתכן שהשהות שלך כאן מאפשרת לך‬

37
00:02:09,045 --> 00:02:12,465
‫להימנע מהעובדה שאשתך עזבה אותך‬
‫ושאתה מתגעגע אליה?‬

38
00:02:13,133 --> 00:02:15,635
‫אני לא נמנע מכלום. אני רוצה להיות פה.‬

39
00:02:16,219 --> 00:02:17,720
‫חשבתי שגם אתה רוצה שאהיה פה.‬

40
00:02:17,720 --> 00:02:21,307
‫בהחלט רצית כשחטפת אותי‬
‫וכלאת אותי במרתף שלך.‬

41
00:02:22,016 --> 00:02:23,434
‫ברור שאני רוצה שתהיה פה.‬

42
00:02:24,060 --> 00:02:26,896
‫יופי. אני מקווה שתהיה נחמד לרוני‬
‫כשהוא יתעורר.‬

43
00:02:26,896 --> 00:02:28,898
‫גם הוא מתמודד עם הרבה דברים.‬

44
00:02:28,898 --> 00:02:31,651
‫מכנסי הגומי שלו‬
‫נמסו במייבש שלכם אתמול בלילה.‬

45
00:02:38,283 --> 00:02:40,451
‫נראה שנצליח להיפטר רק מרוני.‬

46
00:02:40,451 --> 00:02:42,495
‫לא. אנחנו ניפטר גם מלזלי.‬

47
00:02:42,495 --> 00:02:45,832
‫פשוט צריך להתנהל איתו בדיפלומטיות, כי...‬

48
00:02:45,832 --> 00:02:47,667
‫חטפת אותו.‬
‫-הוא עדין מדי.‬

49
00:02:47,667 --> 00:02:50,044
‫וחטפת אותו.‬
‫-אחרי שהוא סחט אותי.‬

50
00:02:50,044 --> 00:02:51,880
‫בוא נדבר על שנינו.‬
‫-על שנינו?‬

51
00:02:51,880 --> 00:02:52,964
‫אני דואג לשנינו.‬

52
00:02:52,964 --> 00:02:55,091
‫זה קיים? אף פעם לא חשבתי עלינו כ"שנינו".‬

53
00:02:55,091 --> 00:02:58,303
‫בדיוק. הספקת להתחבר עם אנשים‬
‫מאז שהגעת. זה נהדר.‬

54
00:02:58,303 --> 00:03:00,054
‫אבל לא בילינו מספיק זמן יחד.‬

55
00:03:00,680 --> 00:03:02,891
‫כי בעבודה אתה הבוס, ובבית אתה אבא.‬

56
00:03:02,891 --> 00:03:05,226
‫וכל היתר הם סתם חברים רגילים.‬
‫-כן.‬

57
00:03:05,226 --> 00:03:10,523
‫אז בוא נלך למקום‬
‫שבו אנחנו לא אב-בן או בוס-עובד.‬

58
00:03:11,107 --> 00:03:12,317
‫רק חברים.‬
‫-אלוהים.‬

59
00:03:12,317 --> 00:03:15,778
‫תיאלץ אותי שוב לקפוץ ממטוס‬
‫כשאנחנו פנים אל פנים? זה היה נוראי.‬

60
00:03:15,778 --> 00:03:17,697
‫אהבתי את זה, על אף שהקאת עליי.‬

61
00:03:17,697 --> 00:03:21,492
‫אתה אומר שאינך יכול לחיות בצילי.‬
‫אני לא רוצה שכך זה יהיה בינינו.‬

62
00:03:22,118 --> 00:03:24,662
‫אז בוא נבלה זמן ביחד כשווים.‬

63
00:03:24,662 --> 00:03:27,207
‫אני רואה שלא תניח לזה.‬
‫-לא.‬

64
00:03:27,707 --> 00:03:29,417
‫אני כמו גבר עם צעצוע של כלב.‬

65
00:03:29,417 --> 00:03:32,420
‫- אבא בהפרעה -‬

66
00:03:33,796 --> 00:03:35,715
‫טוב, באוויר הצח, עבודה פיזית,‬

67
00:03:35,715 --> 00:03:38,259
‫לא בצניחה מהירה אל עבר הקרקע,‬
‫זה עשוי לעבוד.‬

68
00:03:38,259 --> 00:03:39,594
‫ברוכים הבאים, רבותיי.‬

69
00:03:39,594 --> 00:03:42,347
‫תודה שאפשרת לבני ולי לבוא היום, חואן.‬

70
00:03:42,347 --> 00:03:44,349
‫אנחנו רוצים לבלות יחד כשווים.‬

71
00:03:44,349 --> 00:03:48,561
‫זה יפהפה. ומכיוון שהיום מורידים לארנסטו‬
‫את הדבר העצום שיש לו על הצוואר,‬

72
00:03:48,561 --> 00:03:50,647
‫אזדקק לעזרה בהתקנת ממטרות.‬

73
00:03:50,647 --> 00:03:53,942
‫יש לי ניסיון עם ממטרות.‬
‫באחד הקיצים עבדתי בתחזוקת מגרשים.‬

74
00:03:53,942 --> 00:03:54,859
‫באמת?‬

75
00:03:55,401 --> 00:03:58,821
‫זה כבר עובד.‬
‫תראה איך אנחנו מגלים דברים זה על זה.‬

76
00:03:58,821 --> 00:04:00,490
‫טוב, חבר'ה.‬

77
00:04:00,490 --> 00:04:03,409
‫הגרינגו הזה והבן שלו יעבדו איתנו היום‬

78
00:04:03,409 --> 00:04:08,831
‫כדי שיוכלו להתחבר ולתקן‬
‫את מערכת היחסים המתוחה ביניהם.‬

79
00:04:08,831 --> 00:04:11,125
‫אני שמח שהם משקיעים מאמץ בזה.‬

80
00:04:11,125 --> 00:04:14,963
‫מערכות יחסים בין אב לבן‬
‫יכולות להיות מורכבות מאוד.‬

81
00:04:14,963 --> 00:04:15,880
‫טוב.‬

82
00:04:17,215 --> 00:04:18,049
‫כולם,‬

83
00:04:18,800 --> 00:04:20,468
‫בואו נממטר.‬

84
00:04:22,220 --> 00:04:25,848
‫היי, בוב הבנאי, אלא אם כן‬
‫אתה מתכנן לחבר אסלה לממטרות,‬

85
00:04:25,848 --> 00:04:27,267
‫לא תצטרך את מפתח הברגים הזה.‬

86
00:04:30,603 --> 00:04:31,437
‫זה מצחיק.‬

87
00:04:31,437 --> 00:04:35,108
‫אתם תזדקקו לקסדות‬
‫אם שוב יתחשק לו לטפס על עץ.‬

88
00:04:37,026 --> 00:04:40,738
‫זה כיף. ממש כיף.‬
‫אבל זו הבדיחה האחרונה, נכון?‬

89
00:04:41,322 --> 00:04:43,783
‫לאבא שלי יש עור דק כמו של אפרסק.‬

90
00:04:45,910 --> 00:04:47,912
‫זה על מישהו אחר או שוב עליי?‬

91
00:04:47,912 --> 00:04:49,122
‫לא, זה עליך.‬

92
00:04:51,624 --> 00:04:54,711
‫רצית לראות אותי?‬
‫-מלקולם, בוא תעיף מבט.‬

93
00:04:55,378 --> 00:04:59,507
‫מסיבות ביטחוניות, בכל משרדי ההנהלה‬
‫יש מצלמות וידאו.‬

94
00:04:59,507 --> 00:05:02,385
‫אלוהים, לא.‬
‫-אל תדאג. לא מדובר בך.‬

95
00:05:09,392 --> 00:05:12,353
‫זה לא מקובל. תודה שהסבת את תשומת ליבי.‬

96
00:05:13,354 --> 00:05:14,230
‫רגע.‬

97
00:05:15,189 --> 00:05:16,357
‫מה היא חיפשה?‬

98
00:05:16,357 --> 00:05:17,775
‫את הגשר שלה?‬

99
00:05:17,775 --> 00:05:21,279
‫התשובה המגוחכת הזאת‬
‫אומרת לי שאתה יודע בדיוק מה היא חיפשה.‬

100
00:05:21,279 --> 00:05:23,364
‫אני יודע, אבל אני לא רוצה לספר לך.‬

101
00:05:23,364 --> 00:05:25,450
‫יופי, אנחנו מתקדמים. עכשיו ספר לי.‬

102
00:05:25,450 --> 00:05:27,201
‫את מבטיחה לא לכעוס?‬
‫-לא.‬

103
00:05:27,201 --> 00:05:28,369
‫בסדר גמור.‬

104
00:05:28,369 --> 00:05:31,664
‫סיפרתי לרובי ולונה על הסיפורים שלך,‬
‫ועכשיו רובי נואשת למצוא אותם.‬

105
00:05:31,664 --> 00:05:34,417
‫סיפרת להן על הסיפורים‬
‫הפרטיים והאישיים שלי?‬

106
00:05:34,417 --> 00:05:38,129
‫היינו בבר, רקדנו ושתינו,‬
‫וכולם סיפרו סיפורים מצחיקים.‬

107
00:05:38,129 --> 00:05:39,213
‫אלוהים, אני ממש מצטער.‬

108
00:05:39,213 --> 00:05:42,508
‫האמת שאני יודעת איך זה‬
‫לרצות להשתלב עם הילדים המגניבים.‬

109
00:05:42,508 --> 00:05:45,970
‫בביה"ס היסודי, אחותי הזהירה אותי‬
‫לא לעשות "תספורת רייצ'ל".‬

110
00:05:45,970 --> 00:05:49,682
‫אבל לא הקשבתי לה. כך למדתי‬
‫שמסגרת לא מתאימה לכל פרצוף של מתבגרת.‬

111
00:05:49,682 --> 00:05:50,850
‫אז אני סולחת לך.‬

112
00:05:50,850 --> 00:05:52,852
‫אני לא מאמין לך. תענישי אותי וזהו.‬

113
00:05:52,852 --> 00:05:54,729
‫לא. יש לי רעיון טוב יותר.‬

114
00:05:58,274 --> 00:06:01,110
‫רובי לא תפסיק לחפש את הסיפורים‬
‫עד שתמצא אותם.‬

115
00:06:01,110 --> 00:06:04,197
‫אז אני אכתוב סיפורים חדשים במיוחד בשבילה‬

116
00:06:04,197 --> 00:06:06,074
‫ואוודא שהיא תמצא אותם.‬

117
00:06:06,074 --> 00:06:08,534
‫זה שטני כל כך. אני מת על זה.‬

118
00:06:08,534 --> 00:06:10,036
‫ובהמשך...‬
‫-כן?‬

119
00:06:10,036 --> 00:06:12,121
‫אעניש אותך על שסיפרת להם.‬

120
00:06:14,916 --> 00:06:15,917
‫הנה היא.‬

121
00:06:16,584 --> 00:06:18,294
‫איך הלך עם בריאן אתמול בלילה?‬

122
00:06:20,088 --> 00:06:22,256
‫הוא חזר ואמר, "את לא יכולה להיפרד ממני".‬

123
00:06:22,256 --> 00:06:26,052
‫אבל אמרתי, "בריאן, זה קורה.‬
‫אז קח את הדברים שלך ולך מפה".‬

124
00:06:26,052 --> 00:06:27,095
‫כל הכבוד.‬

125
00:06:27,095 --> 00:06:29,222
‫אני צוחקת. דיברנו במשך ארבע שעות.‬

126
00:06:29,222 --> 00:06:31,516
‫ואז חיבקתי אותו‬
‫ועזרתי לו לסחוב את הפלייסטיישן.‬

127
00:06:32,725 --> 00:06:36,687
‫חבר'ה, אתן לא תאמינו.‬
‫מצאתי את הסיפורים שאנה כתבה.‬

128
00:06:36,687 --> 00:06:38,689
‫אלוהים!‬
‫-תן לי!‬

129
00:06:38,689 --> 00:06:41,818
‫עכשיו את נלהבת,‬
‫אבל כשהצעתי לפרוץ למשרד שלה,‬

130
00:06:41,818 --> 00:06:44,987
‫אמרת, "זה מפחיד מדי.‬
‫אני מרגישה שאני עלולה להתעלף".‬

131
00:06:44,987 --> 00:06:47,031
‫כן, ככה בדיוק אני מדברת.‬

132
00:06:47,031 --> 00:06:49,659
‫הביטו. המחשבות הכמוסות ביותר של אנה.‬

133
00:06:52,578 --> 00:06:55,039
‫תראו, היא הפכה אותנו לחיות. אני עיט.‬

134
00:06:55,790 --> 00:06:57,792
‫עיטים הם מגניבים. הם כמו זאבי השמיים.‬

135
00:06:57,792 --> 00:07:00,878
‫כן, הם ממריאים מעל כולם,‬
‫ואז צוללים ומזיזים עניינים.‬

136
00:07:01,671 --> 00:07:02,630
‫מלקולם, אתה נמר.‬

137
00:07:02,630 --> 00:07:05,258
‫אני מת על נמרים.‬
‫הם הדפס החיה שאני הכי אוהב.‬

138
00:07:06,092 --> 00:07:08,010
‫מעניין למה אנה הפכה אותך, רובי.‬

139
00:07:08,010 --> 00:07:09,971
‫אולי טיגריס או ברבור.‬

140
00:07:11,097 --> 00:07:12,306
‫אני פרה.‬
‫-מה?‬

141
00:07:12,890 --> 00:07:15,810
‫היא הפכה אותי לפרה.‬
‫ברצינות, למה שהיא תראה בי פרה?‬

142
00:07:15,810 --> 00:07:19,730
‫כן. זה ממש שונה מעיט או נמר.‬

143
00:07:20,314 --> 00:07:21,691
‫בוקר טוב.‬

144
00:07:22,692 --> 00:07:24,318
‫בוקר טוב, אנה.‬
‫-בוקר טוב, אנה.‬

145
00:07:24,318 --> 00:07:27,822
‫אליס וג'קסון לקחו כמה שעות חופש‬
‫כדי לעבוד על מערכת היחסים שלהם,‬

146
00:07:27,822 --> 00:07:30,616
‫כי מסתבר שכך מנהלים עסק.‬

147
00:07:30,616 --> 00:07:32,785
‫אנחנו עדיין בלחץ של זמן,‬

148
00:07:32,785 --> 00:07:36,247
‫אז אליס רוצה שתמשיכו לעבוד‬
‫בהתאם להתקדמות של לונה מאתמול.‬

149
00:07:36,247 --> 00:07:39,792
‫נהדר. אני מתה להתחיל.‬
‫בואו נפרוש כנפיים ונעבוד.‬

150
00:07:39,792 --> 00:07:42,879
‫זאת הגישה. המטרה היא לייצר דגימת בטון‬

151
00:07:42,879 --> 00:07:44,255
‫מסטרונציום כלוריד.‬

152
00:07:44,255 --> 00:07:47,133
‫אז תישארו ממוקדים ותתחילו לעמווול.‬

153
00:07:50,136 --> 00:07:53,097
‫שמעתם את זה, נכון? היא אמרה "לעמווול".‬

154
00:07:53,097 --> 00:07:55,308
‫היא אמרה "לעמול". יש לנו הרבה עבודה.‬

155
00:07:55,308 --> 00:07:57,685
‫אז בואו נשכח מהסיפורים וניגש לעבודה.‬

156
00:07:57,685 --> 00:08:00,646
‫בהחלט. אבל קודם אני צריכה לקרוא כל עמוד.‬

157
00:08:01,689 --> 00:08:03,399
{\an8}‫- חואן הגנן, אדריכלות נוף -‬

158
00:08:05,234 --> 00:08:08,738
‫נכון שזה נהדר?‬
‫אף אחד מאיתנו לא נמצא בעמדת סמכות.‬

159
00:08:08,738 --> 00:08:10,406
‫סתם שני חברים שעובדים יחד.‬

160
00:08:10,907 --> 00:08:12,700
‫אז מה עשית בסוף השבוע?‬

161
00:08:12,700 --> 00:08:15,369
‫לא הרבה. ניסיתי לקרוא קצת ליד הבריכה,‬

162
00:08:15,369 --> 00:08:18,164
‫אבל לזלי כל הזמן שאל אותי,‬
‫"מה קורה עכשיו?"‬

163
00:08:18,164 --> 00:08:19,749
‫זה היה כתב עת מדעי, אז...‬

164
00:08:19,749 --> 00:08:21,709
‫הוא דורש המון תשומת לב.‬

165
00:08:21,709 --> 00:08:24,921
‫הוא כמו כלב הצלה,‬
‫אלא כשהוא נרדם, קשה יותר להזיז אותו.‬

166
00:08:25,963 --> 00:08:29,217
‫כולם בסדר? מוכנים לבדיקת המים? כן?‬

167
00:08:29,800 --> 00:08:32,261
‫בסדר, חבר'ה, בואו נפעיל את החמודות האלה.‬

168
00:08:37,725 --> 00:08:41,020
‫נראה שהרגל של אבא שלי דולפת.‬
‫הוא זקוק למפתח הברגים שלו.‬

169
00:08:43,481 --> 00:08:46,943
‫לומדים יותר בזכות הטעויות.‬
‫-אז בסוף היום אתה תהיה גאון.‬

170
00:08:50,863 --> 00:08:52,156
‫אלוהים, זה נהדר.‬

171
00:08:53,115 --> 00:08:53,950
‫חואן.‬

172
00:08:53,950 --> 00:08:56,702
‫אני לא מסתדר עם ג'קסון. אני צריך שותף אחר.‬

173
00:08:59,956 --> 00:09:02,542
‫אנה חושבת שאני מגושמת?‬
‫לכן היא עשתה אותי פרה?‬

174
00:09:02,542 --> 00:09:04,252
‫התנגשתי בה פעם במעלית,‬

175
00:09:04,252 --> 00:09:06,796
‫אבל רק מכיוון שהבחור המוזר‬
‫מהמעבדה הצהובה נכנס.‬

176
00:09:08,631 --> 00:09:11,842
‫במה אתה בוהה?‬
‫זו הלעיסה שלי? אני לועסת כמו פרה?‬

177
00:09:11,842 --> 00:09:13,469
‫את נמנעת מעבודה כמו פרה.‬

178
00:09:13,469 --> 00:09:15,388
‫אז את חושבת שיש לי תכונות של בקר?‬

179
00:09:15,388 --> 00:09:19,767
‫מה שאני חושבת זה שאנחנו לחוצות בזמן,‬
‫ואני צריכה שתעבדי במקום שתביטי בי ב...‬

180
00:09:19,767 --> 00:09:21,102
‫במה, לונה?‬

181
00:09:22,061 --> 00:09:24,855
‫תגידי את זה. אני רוצה לשמוע. בעיני עגל?‬

182
00:09:24,855 --> 00:09:27,275
‫אלוהים.‬
‫-אני מצטערת, עיט נשגב שכמוך.‬

183
00:09:27,275 --> 00:09:30,486
‫למה אנה עשתה אותך נשר? את יותר כמו עכבר.‬

184
00:09:31,153 --> 00:09:32,363
‫היי. איך הולך?‬

185
00:09:32,363 --> 00:09:35,741
‫לפחות אני עובדת. כדי להניע אותך,‬
‫צריך לדחוף לך משהו חשמלי לישבן.‬

186
00:09:35,741 --> 00:09:38,786
‫הם נקראים מלמדי בקר, ולא ככה הם עובדים.‬

187
00:09:38,786 --> 00:09:41,330
‫בטח יש לך ניסיון.‬
‫-תשתקי. ציפור מטופשת.‬

188
00:09:41,330 --> 00:09:42,456
‫לכי לחלוב את עצמך.‬

189
00:09:44,417 --> 00:09:46,335
‫התוכנית שלך הצליחה.‬
‫-מצוין.‬

190
00:09:46,335 --> 00:09:48,671
‫טוב מדי. הן לא מפסיקות לריב.‬

191
00:09:48,671 --> 00:09:50,923
‫מצוין.‬
‫-והן לא עובדות.‬

192
00:09:51,465 --> 00:09:53,718
‫חלק בתוכי חושב שאנחנו צריכים לגלות הכול.‬

193
00:09:53,718 --> 00:09:55,219
‫החלק הזה שלך טועה.‬

194
00:09:55,720 --> 00:09:58,973
‫הסיפורים שלי הם כמו היומן שלי,‬
‫ורובי רוצה לגנוב אותו.‬

195
00:09:58,973 --> 00:10:02,768
‫אם היא תדע שהם המזויפים,‬
‫היא תמשיך לחפש את האמיתיים,‬

196
00:10:02,768 --> 00:10:04,812
‫ואין בך חלק שזה בסדר מבחינתו.‬

197
00:10:04,812 --> 00:10:05,813
‫אכן כך.‬

198
00:10:05,813 --> 00:10:09,442
‫אנחנו נגרום להן להמשיך לעבוד,‬
‫אך לשם כך נשתמש בעוד סיפורים.‬

199
00:10:09,442 --> 00:10:11,902
‫אולי אפחיד אותם עם סיפור על ירקות‬

200
00:10:11,902 --> 00:10:15,114
‫שלא עבדו קשה מספיק, אז עשו מהם סלט.‬

201
00:10:15,114 --> 00:10:17,325
‫או טוב יותר מכך, צלו אותם.‬

202
00:10:17,325 --> 00:10:20,661
‫לצפות בך זה כמו להשתתף בכיתת אמן של ג'אפר.‬

203
00:10:20,661 --> 00:10:24,081
‫ג'ף אר? הבחור השדוף עם זקן התיש‬
‫מהמעבדה הכחולה שתמיד זומם?‬

204
00:10:24,081 --> 00:10:28,377
‫לא, אבל עכשיו אני קולט‬
‫שג'ף אר נורא דומה לג'אפר מ"אלאדין".‬

205
00:10:28,377 --> 00:10:29,670
‫על לא דבר.‬

206
00:10:30,338 --> 00:10:33,966
‫אני אוהב ממטרות. אני פשוט חושב‬
‫שהכישרון שלי יועיל יותר בתחום אחר.‬

207
00:10:33,966 --> 00:10:35,801
‫כולם יודעים שאני נסיך הגיזום.‬

208
00:10:35,801 --> 00:10:38,387
‫אני חושב שהסיבה האמיתית שאתה רוצה לגזום‬

209
00:10:38,387 --> 00:10:42,141
‫היא כי הגדר החיה לא משתמשת‬
‫בסרקזם עוקצני כדי להביך אותך בפני הצוות.‬

210
00:10:42,141 --> 00:10:45,353
‫אלוהים, אתה טוב.‬
‫טוב, זה באמת בגלל ההקנטות של ג'קסון.‬

211
00:10:45,353 --> 00:10:48,731
‫הבאתי אותו כי אני רוצה שנהיה חברים.‬
‫אבל הוא לא עושה את זה נכון.‬

212
00:10:48,731 --> 00:10:51,609
‫חברים לא צוחקים זה על זה.‬
‫-האמת היא שהם כן.‬

213
00:10:52,693 --> 00:10:54,028
‫תראה את ארתורו ואת חורחה.‬

214
00:10:54,612 --> 00:10:56,864
‫הם משגעים זה את זה כבר שנים.‬

215
00:10:58,324 --> 00:11:00,868
‫מאז שארתורו גילה שחורחה עושה שעווה בחזה.‬

216
00:11:06,624 --> 00:11:08,918
‫טוב, אולי אתה, חורחה וארתורו צודקים.‬

217
00:11:08,918 --> 00:11:11,337
‫אני צריך להיות מסוגל‬
‫לספוג כמה ירידות ברוח טובה.‬

218
00:11:11,337 --> 00:11:14,548
‫ולהחזיר לו, נכון? כי זה חלק מהכיף.‬

219
00:11:14,548 --> 00:11:15,758
‫עליי להזהיר אותך.‬

220
00:11:16,342 --> 00:11:19,720
‫להעליב מישהו זה כמו‬
‫ריקוד עדין על רצפה חלקלקה.‬

221
00:11:20,388 --> 00:11:22,598
‫אני טוב בהרבה דברים. נראה לי שאסתדר.‬

222
00:11:23,182 --> 00:11:25,101
‫היי, היפהפייה הנרדמת, ההפסקה נגמרה.‬

223
00:11:26,185 --> 00:11:27,687
‫לפחות אני גבוה ממך.‬

224
00:11:29,480 --> 00:11:31,148
‫מה זה קשור?‬

225
00:11:32,566 --> 00:11:35,736
‫כן, זה לא היה טוב.‬
‫אני פשוט צריך קצת תרגול.‬

226
00:11:35,736 --> 00:11:38,447
‫למדתי צרפתית תוך סוף שבוע אחד. אני אסתדר.‬

227
00:11:46,247 --> 00:11:47,415
‫מה הבעיה שלך?‬

228
00:11:47,415 --> 00:11:49,834
‫סליחה. קולות העבודה שלי מפריעים לך?‬

229
00:11:49,834 --> 00:11:53,546
‫מאחר שהיית עסוקה בלא לעשות כלום,‬
‫הכנתי דגימת בטון בעצמי.‬

230
00:11:53,546 --> 00:11:56,090
‫יופי, כעת תלכי לגנוב אוכל מציפורים קטנות.‬

231
00:11:56,090 --> 00:12:00,261
‫את אפילו כבר לא קוראת את הסיפורים.‬
‫את סתם מחפשת דברים רעים על עיטים.‬

232
00:12:00,261 --> 00:12:03,848
‫היי, בנות, מצאתי עוד סיפורים של אנה.‬

233
00:12:03,848 --> 00:12:04,974
‫חומר מעולה.‬

234
00:12:04,974 --> 00:12:07,560
‫אני לא יכולה לקרוא יותר.‬
‫פשוט אקח יום מחלה.‬

235
00:12:07,560 --> 00:12:09,562
‫את לא יכולה ללכת הביתה. יש המון מה לעשות.‬

236
00:12:10,604 --> 00:12:11,689
‫הבטון מוכן.‬

237
00:12:14,650 --> 00:12:15,901
‫אלוהים אדירים, הריח.‬

238
00:12:15,901 --> 00:12:17,778
‫נראה שיש צורך בכמה שינויים.‬

239
00:12:17,778 --> 00:12:19,989
‫זו עיסה, ויש לה ריח‬
‫של ביצים רקובות מהביוב.‬

240
00:12:23,075 --> 00:12:23,909
‫זה אליס.‬

241
00:12:24,869 --> 00:12:27,621
‫היי, בוס, הכול בסדר כאן.‬

242
00:12:27,621 --> 00:12:30,416
‫אני רוצה לרדת על ג'קסון‬
‫כך שכולם יצחקו עליו,‬

243
00:12:30,416 --> 00:12:33,419
‫ואז לעשות את הקטע שבו הם אומרים‬
‫את שתי המילים האחרונות של הבדיחה.‬

244
00:12:33,419 --> 00:12:36,839
‫אתה בטוח? כשיורדים על אנשים,‬
‫עלולות להיווצר השלכות בלתי צפויות‬

245
00:12:36,839 --> 00:12:39,967
‫שעלולות לשבש את האווירה‬
‫במקום העבודה, כפי שגיליתי לאחרונה.‬

246
00:12:39,967 --> 00:12:42,511
‫הוא קוטל אותי כל היום.‬
‫אני צריך לעקוץ אותו קצת.‬

247
00:12:42,511 --> 00:12:46,098
‫אני יכול להשמיע לך כמה מהרעיונות שלי?‬
‫מה דעתך על "דלי קקי"?‬

248
00:12:47,099 --> 00:12:48,100
‫זה קצת גנרי.‬

249
00:12:48,100 --> 00:12:50,853
‫צודק. הלוואי שהוא היה נראה‬
‫קצת יותר כמו דלי.‬

250
00:12:50,853 --> 00:12:53,272
‫אולי משהו עם "זרבובית"? "זרבובית חרא"?‬

251
00:12:53,272 --> 00:12:55,357
‫"היי, האף שלך נראה כמו זרבובית חרא."‬

252
00:12:55,357 --> 00:12:56,901
‫אני לא יודע מה זה אומר.‬

253
00:12:56,901 --> 00:12:58,569
‫כן, אני יודע, זה לא ברור.‬

254
00:12:58,569 --> 00:13:00,321
‫אולי לא כדאי שתצחק עליו.‬

255
00:13:00,321 --> 00:13:03,783
‫הוא עבר לגור פה רק עכשיו,‬
‫יש לו קשיים עם רובי, אימא שלו מתה.‬

256
00:13:03,783 --> 00:13:06,118
‫אשתי מתה, וזה לא עצר בעדו.‬

257
00:13:06,118 --> 00:13:08,287
‫טוב, תודה. אלה רעיונות טובים.‬

258
00:13:11,207 --> 00:13:15,503
‫היי, אבא, אנחנו הולכים לחצר האחורית‬
‫לפזר חצץ. רוצה להביא כפפות?‬

259
00:13:15,503 --> 00:13:18,214
‫לא נזקקתי לכפפות כשדפקתי את אימא שלך.‬

260
00:13:20,466 --> 00:13:21,842
‫זה היה אכזרי מאוד.‬

261
00:13:23,969 --> 00:13:25,596
‫למה שאבא יגיד דבר כזה?‬

262
00:13:25,596 --> 00:13:26,764
‫מה הבעיה שלך?‬

263
00:13:26,764 --> 00:13:29,225
‫הבנתי. אתה צוחק על אחרים,‬
‫אבל מתבאס כשזה עליך.‬

264
00:13:29,809 --> 00:13:33,187
‫היי, בחייך, אנחנו מחליפים ירידות.‬
‫לא הכול יהיה מוצלח.‬

265
00:13:33,187 --> 00:13:34,271
‫בסוף זה יתאזן.‬

266
00:13:34,772 --> 00:13:35,606
‫שווים.‬

267
00:13:37,149 --> 00:13:38,901
‫אל תספרו לאנה, אבל אגלה לכן את האמת,‬

268
00:13:38,901 --> 00:13:41,862
‫כי הדבר הזה יורד מהפסים, ופסים הם סבבה.‬

269
00:13:41,862 --> 00:13:44,824
‫בזכותם הרכבות יודעות לאן לנסוע.‬
‫-אמרת משהו לגבי האמת?‬

270
00:13:44,824 --> 00:13:49,328
‫אנה ידעה שאת מחטטת במשרד שלה,‬
‫לכן היא כתבה כנקמה סיפור שבו את פרה,‬

271
00:13:49,328 --> 00:13:53,332
‫וקיוותה שכך תחזרו להתמקד בעבודה.‬
‫-אלוהים, זה ממש שטני.‬

272
00:13:53,332 --> 00:13:55,417
‫אני יודע. זה מה ששאב אותי פנימה.‬

273
00:13:55,417 --> 00:13:58,170
‫אז אתה אומר שאני לא הפרה. אני העיט?‬

274
00:13:58,170 --> 00:14:01,674
‫לא. אף אחד הוא לא חיה. הכול מזויף.‬

275
00:14:01,674 --> 00:14:05,052
‫אספר לכן על הסיפורים האמיתיים שלה,‬
‫בתקווה שזה יסיים את העניין.‬

276
00:14:05,052 --> 00:14:06,512
‫הסיפורים האמיתיים שלה?‬

277
00:14:06,512 --> 00:14:08,639
‫אנה לא מרגישה מוערכת בעבודה.‬

278
00:14:09,974 --> 00:14:11,433
‫לכן בסיפורים האמיתיים שלה‬

279
00:14:12,309 --> 00:14:13,185
‫היא מוערצת.‬

280
00:14:29,785 --> 00:14:32,454
‫כפות הרגליים שלך מרהיבות.‬
‫-אבל לא כמו כפות הידיים שלך.‬

281
00:14:32,454 --> 00:14:33,414
‫או השכל שלך.‬

282
00:14:33,414 --> 00:14:34,498
‫או הציצים שלך.‬

283
00:14:34,498 --> 00:14:36,208
‫מה הריח הנהדר הזה?‬

284
00:14:44,174 --> 00:14:45,342
‫שרימפס, גברתי?‬

285
00:14:45,342 --> 00:14:46,719
‫בשמחה.‬

286
00:14:53,934 --> 00:14:54,894
‫ואו.‬

287
00:14:54,894 --> 00:14:56,979
‫יפה לך, אנה. תבני את הפנטזיה שלך.‬

288
00:14:57,521 --> 00:14:59,356
‫למרות שזה קצת מצער.‬

289
00:14:59,356 --> 00:15:02,151
‫אנה מחזיקה את המקום הזה ולא זוכה להכרה.‬

290
00:15:05,863 --> 00:15:06,947
‫היי, חבר'ה.‬

291
00:15:07,531 --> 00:15:08,991
‫קרה פה משהו טוב היום?‬

292
00:15:08,991 --> 00:15:12,536
‫כי מסתבר שגינון‬
‫איננו תרופת פלא כפי שנהוג לחשוב.‬

293
00:15:12,536 --> 00:15:13,579
‫איפה ג'קסון?‬

294
00:15:13,579 --> 00:15:16,373
‫אל תדאגי, לא קראתי לו דלי קקי,‬

295
00:15:16,373 --> 00:15:18,709
‫ואיכשהו הוא עדיין מצא דרך לכעוס עליי.‬

296
00:15:18,709 --> 00:15:20,294
‫הוא נשאר בגינון.‬

297
00:15:20,294 --> 00:15:23,923
‫גם היום שלנו לא היה מוצלח.‬
‫אפשר לקבל את ההפך מתופים, בבקשה?‬

298
00:15:24,882 --> 00:15:26,008
‫מעולה. תודה.‬

299
00:15:28,969 --> 00:15:32,389
‫זה מריח כמו החיתול של השטן. מה זה?‬
‫-ניחוח הכישלון שלנו.‬

300
00:15:33,182 --> 00:15:35,976
‫דעתנו הוסחה מכיוון שהיינו מגעילות זו לזו.‬

301
00:15:35,976 --> 00:15:37,519
‫מצטערת על מה שהיה קודם.‬

302
00:15:37,519 --> 00:15:38,479
‫גם אני.‬

303
00:15:39,146 --> 00:15:40,981
‫טוב, התקדמתן.‬

304
00:15:41,523 --> 00:15:43,233
‫ואם לצטט את אייזק ניוטון,‬

305
00:15:43,233 --> 00:15:45,945
‫"לפעמים קדמה יכולה להיות מסריחה ודביקה."‬

306
00:15:47,404 --> 00:15:49,615
‫מפתיע שהסירחון לא הבריח אתכן מהמעבדה.‬

307
00:15:54,161 --> 00:15:57,790
‫אני חושב שמצאתי דרך‬
‫לגרום ללזלי לעזוב מבלי שיכעס עלינו.‬

308
00:15:57,790 --> 00:16:00,000
‫ואז אצטרך להיפטר רק מעוד אדם אחד.‬

309
00:16:00,000 --> 00:16:02,086
‫אתה עדיין כועס על הבדיחה שלי?‬

310
00:16:02,086 --> 00:16:04,505
‫על זה שדפקת את אימא שלי בלי כפפות? בקושי.‬

311
00:16:05,339 --> 00:16:07,800
‫סליחה שאמרתי את זה, אבל אימך הייתה צוחקת.‬

312
00:16:08,509 --> 00:16:12,721
‫תראה, אין לי הרבה ניסיון‬
‫בהתבדחות עם קולגות.‬

313
00:16:12,721 --> 00:16:14,264
‫אנשים לא מתבדחים איתי.‬

314
00:16:14,264 --> 00:16:16,517
‫חשבתי שלא היה שום דבר להתבדח עליו.‬

315
00:16:16,517 --> 00:16:18,978
‫חשבתי על תשעה דברים בזמן שאמרת את זה.‬

316
00:16:18,978 --> 00:16:20,562
‫אבל מה תכננת לגבי לזלי?‬

317
00:16:24,900 --> 00:16:28,821
‫אין סיכוי שמישהו‬
‫יוכל לגור כאן עם הריח הזה.‬

318
00:16:29,321 --> 00:16:32,408
‫ואם הוא ישאל ממה זה נובע?‬
‫-נגיד לו שאנחנו לא יודעים.‬

319
00:16:32,408 --> 00:16:35,786
‫אולי זה אחד מאותם שדים מסריחים‬
‫שנלכדים בקירות.‬

320
00:16:38,080 --> 00:16:38,914
‫היי,‬

321
00:16:39,999 --> 00:16:41,333
‫מצטער על מה שהיה היום.‬

322
00:16:41,333 --> 00:16:43,460
‫אני כל כך רגיל שכולם סוגדים לך.‬

323
00:16:43,460 --> 00:16:45,838
‫אתה זוכה לכבוד, הערכה, ואפילו הערצה.‬

324
00:16:46,338 --> 00:16:49,717
‫היה נחמד להיות שווה לך, אבל נסחפתי.‬

325
00:16:49,717 --> 00:16:52,219
‫טוב, אולי לא נועדנו להיות חברים.‬

326
00:16:52,219 --> 00:16:55,389
‫אני לא חושב שיש צורך בזה.‬
‫אני אוהב שאתה אבא שלי.‬

327
00:16:55,389 --> 00:16:57,599
‫אם אתה חושב שאנחנו מתרחקים,‬

328
00:16:57,599 --> 00:17:00,185
‫נוכל למצוא דברים שאנחנו אוהבים לעשות יחד.‬

329
00:17:00,185 --> 00:17:03,814
‫כן. היי, קיץ עכשיו.‬
‫נוכל להוציא את מגלשת המים.‬

330
00:17:03,814 --> 00:17:06,608
‫אולי זה בגלל האדים, אבל אני נהנה עכשיו.‬

331
00:17:08,652 --> 00:17:10,529
‫היי, איפה לזלי עכשיו?‬

332
00:17:10,529 --> 00:17:13,490
‫נתתי לו את כרטיס האשראי שלי‬
‫ואמרתי לו לקנות טוקסידו‬

333
00:17:13,490 --> 00:17:15,284
‫לערב הצפייה שלנו בג'יימס בונד.‬

334
00:17:15,284 --> 00:17:17,411
‫הוא הלך על זה?‬
‫-זה טוקסידו בחינם.‬

335
00:17:17,411 --> 00:17:19,830
‫מי יסרב לטוקסידו בחינם?‬
‫-הנה הם.‬

336
00:17:19,830 --> 00:17:20,748
‫היי, חבר'ה.‬

337
00:17:21,415 --> 00:17:24,835
‫איך אני נראה?‬
‫השם הוא קלבנג'ר. לזלי קלבנג'ר.‬

338
00:17:25,419 --> 00:17:26,253
‫חזרת מוקדם.‬

339
00:17:27,129 --> 00:17:28,756
‫ונדרשות כמה התאמות בטוקסידו הזה.‬

340
00:17:29,590 --> 00:17:32,718
‫ידעתי. המוכר אמר שזה בסדר. אני...‬

341
00:17:34,053 --> 00:17:35,345
‫מה אתם עושים?‬

342
00:17:36,972 --> 00:17:39,683
‫אתם מורחים עיסה מסריחה על הקירות שלי?‬

343
00:17:39,683 --> 00:17:42,061
‫לא! תשמע אותו.‬

344
00:17:42,061 --> 00:17:44,313
‫פרנואיד כל כך. לא, הרחנו את הריח הזה,‬

345
00:17:44,313 --> 00:17:48,400
‫אז מרחנו חומר איטום‬
‫כדי לוודא שהריח המסריח יישאר בתוך הקיר.‬

346
00:17:49,651 --> 00:17:51,445
‫כן.‬
‫-הוא צודק.‬

347
00:17:58,202 --> 00:18:00,829
‫זה לא חומר איטום ריח. זה ריח.‬

348
00:18:01,455 --> 00:18:03,957
‫אתם מנסים להסריח את החדר כדי שאיאלץ לעזוב.‬

349
00:18:03,957 --> 00:18:06,794
‫בגלל זה פיתית אותי עם הטוקסידו.‬

350
00:18:06,794 --> 00:18:09,171
‫ידעת שאיש לא יסרב לטוקסידו בחינם.‬

351
00:18:09,171 --> 00:18:11,715
‫הטוקסידו הוא נורמה חברתית שאינני מודע לה?‬

352
00:18:11,715 --> 00:18:13,759
‫אני מאוכזב ממך, אליס.‬

353
00:18:13,759 --> 00:18:17,554
‫הייתי מצפה לזה מג'קסון.‬
‫הוא סוכן כאוס. אבל לא אתה.‬

354
00:18:17,554 --> 00:18:20,265
‫אני לא אוהב כאוס.‬
‫נראה שאתה בכלל לא מכיר אותי.‬

355
00:18:20,265 --> 00:18:21,892
‫כבר אין צורך בעיסה הדוחה.‬

356
00:18:22,518 --> 00:18:26,355
‫החדר הזה כבר מלא בצחנת הבגידה. אני עוזב.‬

357
00:18:27,523 --> 00:18:28,816
‫אל תלך בכעס, לזלי.‬

358
00:18:28,816 --> 00:18:32,528
‫מאוחר מדי. אני הולך. ואני כועס.‬

359
00:18:34,113 --> 00:18:35,906
‫ואני אקבל משמורת על המצודה.‬

360
00:18:37,407 --> 00:18:38,742
‫הו, רק לא המצודה.‬

361
00:18:39,701 --> 00:18:43,831
‫יהיה נהדר אם אוכל לקבל עד מחר‬
‫את ניתוח העלויות המתוקן של המעבדה הירוקה.‬

362
00:18:43,831 --> 00:18:46,166
‫תראי איך היא מתבצרת בתחושת חוסר הערכה.‬

363
00:18:47,459 --> 00:18:49,920
‫רובי, לונה, הכול בסדר?‬

364
00:18:50,963 --> 00:18:54,091
‫כן, ואנחנו מעריכות אותך על כך ששאלת.‬

365
00:18:54,091 --> 00:18:56,176
‫אנחנו רואות כמה אכפת לך מהכול,‬

366
00:18:56,176 --> 00:19:00,305
‫ומקוות שאת יודעת שאנחנו יודעות‬
‫שכל זה לא היה אפשרי בלעדייך.‬

367
00:19:00,305 --> 00:19:02,558
‫וכך, ברוח מולדתך,‬

368
00:19:03,475 --> 00:19:04,893
‫הבאנו לך קופסת עוגיות.‬

369
00:19:06,145 --> 00:19:08,272
‫תודה. מקסים מצידכן.‬

370
00:19:09,481 --> 00:19:11,483
‫בבקשה תגידו למלקולם שאהרוג אותו.‬

371
00:19:14,194 --> 00:19:15,696
‫מדבר לזלי קלבנג'ר.‬

372
00:19:16,655 --> 00:19:20,325
‫שיניתי את דעתי. אדבר איתך‬
‫על האופן שבו נחטפתי בידי אליס דרגון.‬

373
00:19:20,325 --> 00:19:23,203
‫מצוין. ואני יודעת שיש עוד חברי דירקטוריון‬

374
00:19:23,203 --> 00:19:25,622
‫שישמחו לשמוע את הסיפור שלך.‬

375
00:19:25,622 --> 00:19:27,833
‫יופי. אנשים צריכים לדעת עליו.‬

376
00:19:27,833 --> 00:19:30,836
‫אני חושבת שאתה בדיוק התחמושת‬
‫שאני זקוקה לה.‬

377
00:19:30,836 --> 00:19:34,131
‫ואולי לך יש בדיוק‬
‫את חדר האורחים שאני זקוק לו.‬

378
00:20:53,043 --> 00:20:55,963
‫תרגום כתוביות: לאה שרמן-קיש‬