1
00:00:11,970 --> 00:00:14,806
‫התמונה שלך עם הכד והנץ הפכה לוויראלית.‬

2
00:00:14,806 --> 00:00:16,891
‫הם מכנים אותך "הקוסם מארץ פוץ".‬

3
00:00:16,891 --> 00:00:20,103
‫יש אפילו מם שבו הדחליל מציע לך מוח.‬

4
00:00:20,103 --> 00:00:21,813
‫עלינו להתמודד עם התוצאות.‬

5
00:00:22,856 --> 00:00:24,149
‫אתה מקשיב לי?‬

6
00:00:24,149 --> 00:00:26,735
‫אלוהים, אתה שוב בטראנס מדיטטיבי?‬

7
00:00:30,488 --> 00:00:32,574
‫מסוכן מאוד להעיר אותי ככה.‬

8
00:00:32,574 --> 00:00:35,118
‫הייתי על עץ עם קופים‬
‫שניחמו את הילד הפנימי שבי.‬

9
00:00:35,118 --> 00:00:37,370
‫עכשיו הילד הזה לבדו עם להקת קופים.‬

10
00:00:37,370 --> 00:00:41,207
‫זה לא נשמע כמו בעיה אמיתית. בניגוד לזה.‬

11
00:00:41,207 --> 00:00:42,667
‫- הקוסם מארץ פוץ, אליס דרגון -‬

12
00:00:42,667 --> 00:00:43,585
‫אני יודע, זה אסון.‬

13
00:00:43,585 --> 00:00:47,130
‫קיוויתי שלקופים תהיה עצה, אבל הם שתקו.‬

14
00:00:47,130 --> 00:00:48,506
‫כולנו מוקירים את הקופים.‬

15
00:00:49,007 --> 00:00:51,426
‫ובעניין אחר, ג'ין ידידתך האנושית הגיעה.‬

16
00:00:51,426 --> 00:00:52,677
‫היא לא דמיונית‬

17
00:00:52,677 --> 00:00:56,097
‫והיא בעלת בריתך הכי טובה בדירקטוריון,‬
‫אז אולי היא תסייע?‬

18
00:00:56,097 --> 00:00:58,349
‫ג'ין כאן? היא נחמדה כל כך.‬

19
00:00:58,349 --> 00:01:01,061
‫אני אוהב להיות בסביבת אנשים נחמדים.‬
‫זה משרה בי ביטחון.‬

20
00:01:01,061 --> 00:01:02,771
‫נהדר. אני אלך להביא אותה.‬

21
00:01:04,939 --> 00:01:06,608
‫היי. תישאר כאן.‬

22
00:01:09,736 --> 00:01:10,945
‫אין כאן.‬

23
00:01:11,988 --> 00:01:14,282
‫- אבא בהפרעה -‬

24
00:01:18,203 --> 00:01:19,996
‫היי. באת לקחת קפה?‬

25
00:01:19,996 --> 00:01:22,373
‫תכננתי.‬
‫-בבקשה, אתה ראשון.‬

26
00:01:22,373 --> 00:01:25,460
‫כבר יש לך קפה. אז למעשה, היית ראשון.‬

27
00:01:25,460 --> 00:01:28,755
‫אכן. ועכשיו אתה תהיה ראשון.‬

28
00:01:28,755 --> 00:01:29,714
‫תודה.‬

29
00:01:30,799 --> 00:01:31,633
‫כן.‬

30
00:01:32,967 --> 00:01:34,511
‫קוראים לך מלקולם, נכון?‬

31
00:01:35,720 --> 00:01:36,721
‫עוד מהיום הראשון.‬

32
00:01:37,639 --> 00:01:40,725
‫מה קורה במשאבי אנוש?‬
‫מותר לשאול, או שזה מנוגד לחוקים?‬

33
00:01:40,725 --> 00:01:42,894
‫סליחה, עכשיו אצטרך לדווח עליך.‬

34
00:01:42,894 --> 00:01:44,562
‫אני מקווה שלא יפליקו לי.‬

35
00:01:44,562 --> 00:01:47,482
‫טוב, הגזמת. אני באמת עובד במשאבי אנוש.‬

36
00:01:47,482 --> 00:01:49,692
‫סליחה. אני בכלל לא בקטע של פליקים.‬

37
00:01:51,027 --> 00:01:53,988
‫אני מניח שגם את זה לא אומרים. אני אלך.‬

38
00:01:58,785 --> 00:02:00,787
‫- אליס דרגון, מוזר, משוגע, מטורף, קוקו -‬

39
00:02:00,787 --> 00:02:02,163
‫- אילומינטי, גבעת הדשא -‬

40
00:02:04,541 --> 00:02:07,794
‫ג'יני! השד שלי. בואי הנה.‬

41
00:02:07,794 --> 00:02:11,506
‫נהדר לראות את פרצופך, אליס. מה שלומך?‬

42
00:02:12,132 --> 00:02:15,009
‫אני עדיין מרגיש‬
‫את הנוכחות של קייטי בכל רגע.‬

43
00:02:15,009 --> 00:02:18,721
‫גם אני. היא הייתה החברה הכי טובה שלי.‬
‫כולה אור קורן טהור.‬

44
00:02:19,347 --> 00:02:21,850
‫הכתבת ההיא דפקה אותך עם הזין של קינג קונג.‬

45
00:02:21,850 --> 00:02:24,310
‫אני רואה שאת עדיין כותבת שירה.‬
‫-אני מנסה.‬

46
00:02:24,310 --> 00:02:26,229
‫סליחה שהחמצתי את ישיבת הדירקטוריון.‬

47
00:02:27,230 --> 00:02:31,067
‫אני עומדת לכונן קשר עין רך ומגע גופני עדין‬

48
00:02:31,067 --> 00:02:35,238
‫כדי ליצור חיבור נוח‬
‫לפני שנתחיל לדון בנושא לא נוח.‬

49
00:02:35,238 --> 00:02:38,449
‫זה נשמע נחמד.‬
‫הייתי שמח אם גם את היית עושה דברים ככה.‬

50
00:02:39,409 --> 00:02:41,578
‫יש הרבה דברים‬
‫שגם אני הייתי שמחה אם היית עושה.‬

51
00:02:41,578 --> 00:02:45,206
‫הכתבה יצרה סיבוכים חדשים.‬

52
00:02:45,874 --> 00:02:49,127
‫התאומים אומרים שהבכת את החברה,‬
‫ולכן צריך להחליף אותך.‬

53
00:02:49,127 --> 00:02:50,879
‫האידיוטים הפריווילגיים האלה.‬

54
00:02:50,879 --> 00:02:53,256
‫הם הרסו את שמם הטוב של כל הלבנים העשירים.‬

55
00:02:53,256 --> 00:02:55,675
‫אליס, תמיד לקחתי את הצד שלך,‬

56
00:02:55,675 --> 00:02:59,637
‫אבל התאומים מדברים עם חברי הדירקטוריון,‬
‫ואי שביעות רצון נוטה להיות מדבקת.‬

57
00:02:59,637 --> 00:03:02,807
‫טוב, אני אשחרר עכשיו,‬
‫אבל רק כי הידיים שלי מזיעות.‬

58
00:03:02,807 --> 00:03:04,601
‫אני מבינה שבקושי היית במעבדה.‬

59
00:03:04,601 --> 00:03:08,479
‫אתה חייב לחזור לעבודה‬
‫ולהראות לדירקטוריון שהשגת התקדמות אמיתית.‬

60
00:03:08,479 --> 00:03:11,816
‫אוהבת את הרעיון.‬
‫ולא רק מכיוון שחזרתי על זה כבר שבועות.‬

61
00:03:11,816 --> 00:03:13,026
‫לא, בעצם, זו הסיבה.‬

62
00:03:13,026 --> 00:03:15,695
‫אעשה זאת. וכך אוכל לבלות עם ג'קסון.‬

63
00:03:15,695 --> 00:03:17,864
‫אבל מה עם התאומים?‬

64
00:03:17,864 --> 00:03:19,657
‫אני אטפל בגושי החרא האלה.‬

65
00:03:19,657 --> 00:03:22,869
‫מצאתי מידע שיוכל להשתיק אותם לתמיד.‬

66
00:03:22,869 --> 00:03:23,953
‫ספרי לי.‬

67
00:03:24,704 --> 00:03:26,414
‫לא. אני רוצה להיות מופתע.‬

68
00:03:27,457 --> 00:03:29,500
‫ספרי לי. לא. אל תספרי.‬

69
00:03:31,002 --> 00:03:35,298
‫תודה על התמיכה ועל החברות שלך, ג'ין.‬
‫זה חשוב לי מאוד.‬

70
00:03:36,007 --> 00:03:38,593
‫אנה, לאליס יש מזל שאת עומדת לצידו.‬

71
00:03:38,593 --> 00:03:40,011
‫תודה, ג'ין.‬

72
00:03:42,639 --> 00:03:43,932
‫בסדר. שיהיה.‬

73
00:03:47,268 --> 00:03:50,313
‫כן, זה מספיק בשבילי. תודה רבה.‬

74
00:03:57,904 --> 00:03:58,988
‫ג'קסון.‬

75
00:03:58,988 --> 00:04:03,952
‫ג'ין! אלוהים. נהדר לראות אותך.‬
‫-שמעתי שאתה עובד כאן.‬

76
00:04:03,952 --> 00:04:05,328
‫אבא שלך בטח מאושר.‬

77
00:04:05,328 --> 00:04:07,413
‫אכן, על אף שהוא מחבר אותי למציאות‬

78
00:04:07,413 --> 00:04:10,541
‫בעזרת ביקורת ממוקדת‬
‫על המלתחה, היציבה והאישיות שלי.‬

79
00:04:10,541 --> 00:04:13,461
‫אז ספר לי, איך אתה מרגיש?‬

80
00:04:13,461 --> 00:04:14,796
‫ואו, ישר לעניין.‬

81
00:04:14,796 --> 00:04:17,966
‫אני מרגיש בסדר. עדיין קשה. זה בא בגלים.‬

82
00:04:17,966 --> 00:04:22,095
‫אני רק רוצה שתדע שאם תצטרך משהו,‬
‫אני כאן בשבילך.‬

83
00:04:25,640 --> 00:04:29,310
‫זה הרבה קשר עין.‬
‫-אז בוא נשחרר אותו. בספירה שלי.‬

84
00:04:29,310 --> 00:04:31,145
‫שלוש, שתיים, אחת.‬

85
00:04:32,563 --> 00:04:35,858
‫אני עדיין מנגנת בנבל.‬
‫אולי תקפוץ לבקר עם החליל שלך.‬

86
00:04:35,858 --> 00:04:38,152
‫נוכל לשחזר את מפגשי ה"מריטה ושריקה".‬

87
00:04:38,152 --> 00:04:41,239
‫נשמע נהדר. למרות שאני עדיין מעדיף‬
‫שנקרא לזה בשם אחר.‬

88
00:04:43,783 --> 00:04:45,785
‫תתפצל, חתיכת נוקלאואיד אידיוט!‬

89
00:04:45,785 --> 00:04:48,413
‫למה אתה מחכה, נסיך יקר?‬

90
00:04:48,913 --> 00:04:52,250
‫זה עובד! יש תאים שצריך להעליב,‬
‫אחרת הם לא יתפצלו לעולם.‬

91
00:04:53,459 --> 00:04:56,421
‫אז, את חושבת שתיתני עוד הזדמנות לג'קסון?‬

92
00:04:57,672 --> 00:05:01,217
‫את באמת רוצה לדבר על זה?‬
‫-אני בסדר. טוב לי עם החבר שלי.‬

93
00:05:01,217 --> 00:05:02,176
‫בריאן סבבה.‬

94
00:05:02,176 --> 00:05:05,888
‫הוא מחבב אותי.‬
‫אנחנו הולכים לישון באותה שעה. מה עוד?‬

95
00:05:05,888 --> 00:05:09,350
‫אני בטוחה שיש עוד.‬
‫כולנו אוהבים את בריאן ואת נעלי הקרוקס שלו.‬

96
00:05:10,226 --> 00:05:12,020
‫אל תקראי לו ככה.‬
‫-איך לא לקרוא לו?‬

97
00:05:12,020 --> 00:05:14,272
‫לוזר.‬
‫-לא קראתי לו לוזר.‬

98
00:05:14,272 --> 00:05:17,191
‫באמת? הייתי בטוחה שכן.‬
‫-רק הזכרתי את הקרוקס שלו.‬

99
00:05:17,191 --> 00:05:18,526
‫תפסיקי לקרוא לו ככה.‬

100
00:05:19,444 --> 00:05:22,864
‫טוב, הבנתי מה הבעיה.‬
‫כשאת אומרת "לוזר", אני שומעת "לוזר".‬

101
00:05:22,864 --> 00:05:25,867
‫לעזאזל! כלומר, "קרוקס".‬
‫כשאת אומרת "קרוקס", אני שומעת "לוזר".‬

102
00:05:25,867 --> 00:05:29,454
‫כי אני יודעת מה דעתך‬
‫על הנעליים המטופשות שהוא נועל לכל מקום.‬

103
00:05:29,454 --> 00:05:31,622
‫אז, את וג'קסון?‬

104
00:05:31,622 --> 00:05:35,084
‫אני מחבבת אותו.‬
‫הוא בהחלט אותנטי, וזה נחמד.‬

105
00:05:35,084 --> 00:05:37,295
‫אז אם את בטוחה שאת בסדר עם זה...‬

106
00:05:38,421 --> 00:05:42,091
‫אני לא אצא איתו שוב.‬
‫-את יודעת מה הכי טוב בשבילך.‬

107
00:05:42,091 --> 00:05:45,053
‫בוקר טוב, גבירותיי. מה חדש?‬

108
00:05:45,053 --> 00:05:47,638
‫יש שמועה שאני דלוק על החתיך ממשאבי אנוש.‬

109
00:05:47,638 --> 00:05:50,224
‫אלוהים, תזמין אותו לצאת.‬
‫-אני לא יכול.‬

110
00:05:50,224 --> 00:05:51,559
‫פחדן.‬
‫-אתה גרוע.‬

111
00:05:51,559 --> 00:05:53,102
‫מסוכן מדי. הוא ממשאבי אנוש.‬

112
00:05:53,102 --> 00:05:56,397
‫אם הוא לא בקטע שלי,‬
‫הוא עלול לדווח עליי לעצמו.‬

113
00:05:56,397 --> 00:05:57,607
‫הוא צודק, זה מסוכן.‬

114
00:05:57,607 --> 00:06:00,151
‫אולי נבדוק מדעית אם הוא בקטע שלך?‬

115
00:06:01,110 --> 00:06:04,280
‫נפתח מתודולוגיה אמפירית‬
‫לקביעת העניין הרומנטי שלו.‬

116
00:06:04,280 --> 00:06:05,239
‫וכך נבטל את הסיכון.‬

117
00:06:05,239 --> 00:06:07,825
‫ואז תוכל להתחיל איתו כאילו אתה בחופשה.‬

118
00:06:08,326 --> 00:06:11,954
‫אני באמת אוהב להתחיל כשאני בחופשה.‬
‫תנו לי לחשוב על זה.‬

119
00:06:11,954 --> 00:06:12,997
‫פחדן!‬
‫-אתה גרוע.‬

120
00:06:12,997 --> 00:06:16,667
‫שלום, אנשי ונשות מדע.‬
‫-היא עדיין לא יודעת את השמות שלנו.‬

121
00:06:17,168 --> 00:06:19,253
‫יום גדול היום. אליס חוזר למעבדה.‬

122
00:06:19,253 --> 00:06:21,255
‫לא לביקור חפוז. בלי פרויקטים צדדיים.‬

123
00:06:21,255 --> 00:06:23,841
‫מגביל הסחות דעת.‬
‫-בלי הסחות דעת.‬

124
00:06:23,841 --> 00:06:26,803
‫זה נהדר. לרגע חששתי שהאיש שאני גר איתו‬

125
00:06:26,803 --> 00:06:29,013
‫יעבוד בחדר נפרד ממני.‬

126
00:06:30,431 --> 00:06:33,684
‫טוב, יש לי כמה רעיונות‬
‫שיוכלו להזניק אותנו.‬

127
00:06:33,684 --> 00:06:34,685
‫טוב מאוד.‬

128
00:06:34,685 --> 00:06:38,898
‫תיהנו לשים טיפות קטנות של דברים‬
‫על דברים אחרים ולצפות בהן.‬

129
00:06:38,898 --> 00:06:42,777
‫אין לי מושג מה קורה פה.‬
‫אני הולכת לטפל בגושי חרא.‬

130
00:06:44,153 --> 00:06:47,615
‫בעצם, אני מבינה‬
‫שאין לכם מושג באיזה הקשר זה נאמר.‬

131
00:06:48,282 --> 00:06:51,619
‫אני צריכה להתעמת עם גברים איומים.‬
‫פשוט תתמקדו במדע שלכם.‬

132
00:06:58,292 --> 00:07:00,878
‫אין צורך שתשמור עליי.‬
‫-אני רוצה לראות את הקסם.‬

133
00:07:00,878 --> 00:07:07,760
‫טוב. אני יודע שעקבתם אחרי תגובת הפחמן,‬
‫אז היה לי רעיון מטורף.‬

134
00:07:10,012 --> 00:07:11,305
‫אם נוכל לבצע‬

135
00:07:11,806 --> 00:07:13,182
‫סוג של‬

136
00:07:13,850 --> 00:07:14,934
‫חמצון חיזור‬

137
00:07:16,394 --> 00:07:17,228
‫בעזרת האנודה.‬

138
00:07:17,979 --> 00:07:19,439
‫אבא, אתה בוכה?‬

139
00:07:19,439 --> 00:07:21,774
‫לא. למה שאבכה? אני בסדר.‬

140
00:07:23,609 --> 00:07:24,569
‫אז...‬

141
00:07:25,987 --> 00:07:28,573
‫האנודה...‬

142
00:07:31,117 --> 00:07:32,910
‫אולי התאים יפים מדי?‬

143
00:07:32,910 --> 00:07:35,872
‫היי, חבוב. מה קורה?‬

144
00:07:35,872 --> 00:07:38,458
‫שום דבר. סתם עובד במעבדה.‬

145
00:07:38,458 --> 00:07:40,126
‫אולי נצא לטיול?‬

146
00:07:40,126 --> 00:07:41,878
‫לא. בלי הסחות דעת.‬

147
00:07:44,422 --> 00:07:46,591
‫בסדר. אני לא יודע מה קורה,‬

148
00:07:48,718 --> 00:07:51,846
‫אבל אני מרגיש שזה נרגע. תנו לי דקה.‬

149
00:08:01,731 --> 00:08:04,400
‫מה את עושה כאן?‬
‫-כן. מה את עושה כאן?‬

150
00:08:04,400 --> 00:08:05,568
‫אנחנו צריכים לדבר.‬

151
00:08:06,736 --> 00:08:08,696
‫היי, זה הבית שלנו.‬
‫-זה הבית שלנו.‬

152
00:08:08,696 --> 00:08:11,657
‫אתם צריכים להפסיק לרדוף אחרי אליס.‬
‫-לעולם לא.‬

153
00:08:11,657 --> 00:08:13,701
‫כשאליס הקים את החברה, אבא הלווה לו כסף,‬

154
00:08:13,701 --> 00:08:17,163
‫אבל כשאבא רצה להקים חברה משלו,‬
‫אליס לא הלווה לו גרוש.‬

155
00:08:17,163 --> 00:08:18,664
‫זו הייתה פינת ליטוף טיגריסים.‬

156
00:08:18,664 --> 00:08:20,291
‫זו הייתה חברת ליטוף טיגריסים.‬

157
00:08:20,291 --> 00:08:23,586
‫זה היה בלתי מוסרי,‬
‫ולאביכם לא היה שום מושג בטיגריסים.‬

158
00:08:23,586 --> 00:08:25,171
‫את נשמעת כמו אימא שלנו.‬

159
00:08:25,171 --> 00:08:28,216
‫האישה הזאת. אף פעם לא האמינה באבא שלנו.‬

160
00:08:28,216 --> 00:08:32,011
‫אז אולי תרדפו אחריה?‬
‫-היא אימא שלנו. מה הבעיה שלך?‬

161
00:08:32,011 --> 00:08:33,804
‫כן, אני האידיוטית כאן.‬

162
00:08:33,804 --> 00:08:34,972
‫בואו ניגש לעניין.‬

163
00:08:34,972 --> 00:08:39,477
‫לאחרונה גיליתי מידע‬
‫שעשוי להיות מביך מאוד עבורכם.‬

164
00:08:39,477 --> 00:08:43,147
‫השתתפתם במסיבות סקס ראוותניות‬
‫עם אחרים מהעשירון העליון,‬

165
00:08:43,147 --> 00:08:46,609
‫שם החלפתם נוזלי גוף ודעות פוליטיות עלובות.‬

166
00:08:46,609 --> 00:08:48,986
‫בוז. אנחנו עובדים בהיי-טק,‬
‫זה לא כזה סיפור.‬

167
00:08:48,986 --> 00:08:51,113
‫אמרת "בוז"?‬

168
00:08:51,113 --> 00:08:53,741
‫כן, הבעתי בוז. ככה מביעים בוז.‬

169
00:08:53,741 --> 00:08:57,912
‫לא נכון. לא אומרים "בוז".‬
‫כדי להביע בוז, צריך לנהום בבוז.‬

170
00:08:57,912 --> 00:09:00,039
‫לא, זה לא. בוז.‬

171
00:09:01,666 --> 00:09:03,501
‫את בסדר?‬
‫-זו הבעת בוז.‬

172
00:09:04,001 --> 00:09:07,046
‫אני יודעת שאינכם מתביישים‬
‫במסיבות הסקס, אך אני בטוחה‬

173
00:09:07,046 --> 00:09:11,133
‫שהחברים הפתטיים והדמנטיים שלכם‬
‫לא יזמינו אתכם שוב כשיראו את זה.‬

174
00:09:11,133 --> 00:09:13,177
‫אתם מתחפשים לצליינים.‬

175
00:09:15,388 --> 00:09:18,891
‫אני נהנה מחירותנו‬
‫מעריצותה של הכנסייה האנגליקנית.‬

176
00:09:19,392 --> 00:09:21,102
‫ואני חובץ חמאה.‬

177
00:09:23,729 --> 00:09:24,647
‫מאיפה השגת את זה?‬

178
00:09:24,647 --> 00:09:27,316
‫יש לי שכן בן 14 מקסים‬

179
00:09:27,316 --> 00:09:29,777
‫שהתחביב שלו הוא לאסוף לכלוך ולהשמיד אנשים.‬

180
00:09:29,777 --> 00:09:33,614
‫אז אנחנו מתחפשים לצליינים.‬
‫מה רע בזה? אנשים אוהבים צליינים.‬

181
00:09:33,614 --> 00:09:35,074
‫הם המציאו את אמריקה.‬

182
00:09:35,074 --> 00:09:36,784
‫אובייקטיבית, זה לא נכון.‬

183
00:09:36,784 --> 00:09:39,954
‫ומעבר להאדרת מתיישבים גזעניים ורצחניים,‬

184
00:09:39,954 --> 00:09:42,248
‫בקבוצת המתחפשים שלכם אין כניסה לנשים.‬

185
00:09:42,248 --> 00:09:44,375
‫יש נשים שיראו זאת כפוגעני.‬

186
00:09:44,375 --> 00:09:48,087
‫אולי אפילו חלק מהנשים‬
‫שמגיעות למסיבות הסקס המופלאות שלכם.‬

187
00:09:48,879 --> 00:09:52,717
‫היא צודקת. הנשים במסיבות הסקס‬
‫רגישות מאוד בכל הנוגע לאפליה.‬

188
00:09:52,717 --> 00:09:55,511
‫ונשים הן הדבר הכי טוב במסיבות הסקס שלנו.‬

189
00:09:55,511 --> 00:09:58,639
‫אם הן יכעסו עלינו, עם מי נשכב?‬
‫רק עם ג'וליאן?‬

190
00:09:59,140 --> 00:10:00,766
‫תפסיקו לרדוף אחרי אליס.‬

191
00:10:00,766 --> 00:10:05,438
‫אם לא, זה יפורסם,‬
‫ותהיו תקועים עם נוזלי הגוף שלכם לנצח.‬

192
00:10:08,441 --> 00:10:11,068
‫- המכונית השנייה שלי היא נבל -‬

193
00:10:15,698 --> 00:10:17,033
‫ג'קסון, בבקשה, תפסיק.‬

194
00:10:17,700 --> 00:10:21,120
‫השיר נקרא "הולך על אור השמש".‬
‫לא "זוחל לתוך האופל".‬

195
00:10:21,120 --> 00:10:25,249
‫כן, ניסיתי להסתתר מאחורי המוזיקה,‬
‫אבל החליל נושף את האמת.‬

196
00:10:25,249 --> 00:10:27,752
‫הכלים שלנו חושפים הכול עלינו.‬

197
00:10:27,752 --> 00:10:30,921
‫לכן הפסקתי לנגן בנבל לבעלי‬
‫כששכבתי עם המאמן שלי.‬

198
00:10:30,921 --> 00:10:32,423
‫אני פשוט דואג לאבא שלי.‬

199
00:10:32,423 --> 00:10:35,551
‫הוא בכה ללא שליטה היום במעבדה.‬
‫-ניסית לעזור לו?‬

200
00:10:35,551 --> 00:10:36,594
‫הוא לא רוצה שאעזור.‬

201
00:10:36,594 --> 00:10:39,597
‫הוא אוהב לתת לי הוראות,‬
‫אבל כשאני מנסה להגיד משהו,‬

202
00:10:39,597 --> 00:10:42,308
‫הוא מחייך חיוך מתנשא, כמו...‬

203
00:10:45,603 --> 00:10:47,605
‫הוא פשוט נראה מוצף כל כך.‬

204
00:10:48,731 --> 00:10:51,609
‫אתה מכיר עוד מישהו שלפעמים מרגיש מוצף?‬

205
00:10:51,609 --> 00:10:53,986
‫אלוהים. כן, כל יום. כן.‬

206
00:10:54,737 --> 00:10:55,821
‫זה אני, נכון?‬
‫-כן.‬

207
00:10:55,821 --> 00:10:58,866
‫מכיוון שזה משותף לשניכם,‬
‫אולי תוכל לעזור לו להתגבר על זה.‬

208
00:10:58,866 --> 00:11:00,159
‫הרמתי להנחתה.‬

209
00:11:03,162 --> 00:11:07,208
‫המעבדה תמיד הייתה המקום הכי בטוח בשבילי.‬
‫שם אני מרגיש הכי בבית,‬

210
00:11:07,208 --> 00:11:09,043
‫ולכן זה ממש מפחיד אותי.‬

211
00:11:10,044 --> 00:11:11,212
‫מה אם זה יקרה שוב?‬

212
00:11:11,212 --> 00:11:13,214
‫מה אם לא אצליח לחזור למעבדה?‬

213
00:11:13,214 --> 00:11:16,759
‫ואם לא אצליח לחזור למעבדה, מי אני?‬

214
00:11:19,637 --> 00:11:22,848
‫אפשר לגימה מהקקאו שלך?‬
‫-אמרת שאתה לא רוצה.‬

215
00:11:22,848 --> 00:11:24,892
‫כי לא ידעתי על המרשמלו הקטנים.‬

216
00:11:24,892 --> 00:11:27,895
‫אני מכיר אותך.‬
‫אם אתן לך לגימה, תיקח שלוק ענק.‬

217
00:11:27,895 --> 00:11:31,065
‫ממש לא! אני מבטיח. גם ככה זה חם מדי.‬

218
00:11:32,483 --> 00:11:33,734
‫לגימה קטנה, זהו זה.‬

219
00:11:33,734 --> 00:11:36,112
‫לגימה. קצת שוקו.‬

220
00:11:37,363 --> 00:11:38,322
‫תודה.‬

221
00:11:40,199 --> 00:11:41,033
‫זה...‬

222
00:11:42,159 --> 00:11:44,537
‫מספיק!‬

223
00:11:46,997 --> 00:11:49,917
‫השארת מרשמלו אחד קטן.‬
‫-אני לא מאמין שנתת לי לגימה.‬

224
00:11:51,210 --> 00:11:52,420
‫בוא נתמקד בבעיה שלך.‬

225
00:11:53,003 --> 00:11:55,464
‫אולי אתה צריך להתרחק.‬

226
00:11:56,590 --> 00:12:00,052
‫בוא נצא לטיול. אף פעם לא נסענו לטייל ביחד.‬

227
00:12:00,052 --> 00:12:01,137
‫היי, אבא.‬

228
00:12:01,679 --> 00:12:04,306
‫ולזלי. כמובן. שלום.‬

229
00:12:04,306 --> 00:12:07,309
‫שלום לך, בחור צעיר.‬
‫בדיוק דיברנו על נסיעות.‬

230
00:12:07,309 --> 00:12:09,186
‫אולי ניסע לספרד.‬
‫-איביזה?‬

231
00:12:09,186 --> 00:12:12,356
‫כן, ערש התרבות.‬
‫-שם המציאו את התקליטן.‬

232
00:12:13,149 --> 00:12:14,358
‫לא, תרדו מזה.‬

233
00:12:15,860 --> 00:12:17,862
‫איך אתה מרגיש?‬
‫-עדיין מעורער.‬

234
00:12:17,862 --> 00:12:21,407
‫אני לא יודע למה בכיתי. פשוט הוצפתי לגמרי.‬

235
00:12:21,407 --> 00:12:24,452
‫יש משהו שאני עושה כשאני מרגיש מוצף.‬

236
00:12:24,452 --> 00:12:26,787
‫באמת? במה מדובר?‬
‫-אני רוצה לספר לך,‬

237
00:12:26,787 --> 00:12:30,207
‫אני צריך שתבטיח שלא תחייך בהתנשאות‬

238
00:12:30,207 --> 00:12:31,834
‫כמו שאתה לפעמים או תמיד עושה.‬

239
00:12:33,210 --> 00:12:36,756
‫ג'קסון, אני לא עושה את זה.‬
‫-אתה עושה את זה עכשיו.‬

240
00:12:36,756 --> 00:12:39,133
‫אתה ממש טועה, חבוב.‬

241
00:12:39,133 --> 00:12:40,926
‫אתה יודע מה? פשוט תשכח מזה.‬

242
00:12:40,926 --> 00:12:43,596
‫טוב, לא אעשה מה שאני לא עושה.‬
‫מה רצית להגיד?‬

243
00:12:44,597 --> 00:12:48,058
‫בסדר, אני אגיד לך, אבל זה אישי ומביך מאוד.‬

244
00:12:48,642 --> 00:12:51,812
‫אם אתה רוצה לדבר על אוננות, זה מרחב בטוח.‬

245
00:12:52,646 --> 00:12:53,481
‫לא.‬

246
00:12:54,023 --> 00:12:56,734
‫כשאני מרגיש מוצף, אני צובט חזק בישבן.‬

247
00:12:56,734 --> 00:12:58,235
‫נשמע טיפשי, אבל זה עובד.‬

248
00:12:58,235 --> 00:13:00,529
‫הכאב מקרקע אותי וגורם לי לחיות בהווה.‬

249
00:13:01,864 --> 00:13:05,409
‫אני מודה לך ששיתפת אותי בזה.‬
‫אני אנסה את זה. תודה.‬

250
00:13:05,409 --> 00:13:06,911
‫על לא דבר.‬

251
00:13:07,995 --> 00:13:11,540
‫שניכם פשוט נהדרים.‬
‫זו הסיבה שבחרתי לעבוד עם משפחות.‬

252
00:13:11,540 --> 00:13:15,127
‫ולא כדי שמטופלים יצעקו עליי‬
‫ויגידו לי להתעורר.‬

253
00:13:18,380 --> 00:13:22,510
‫היי. הכול בסדר? שמעתי שהייתה‬
‫סערה רגשית קטנה במעבדה אתמול.‬

254
00:13:22,510 --> 00:13:25,721
‫ממש קטנה, אבל ג'קסון עוזר לי.‬
‫איך הולך עם התאומים?‬

255
00:13:25,721 --> 00:13:29,934
‫אי אפשר לאיית "אחים" בלי "אח",‬
‫ואח, אתמול היה לי צמד ניצחונות תואמים.‬

256
00:13:29,934 --> 00:13:32,353
‫כי הם תאומים, ואני אשפית מילים.‬

257
00:13:32,978 --> 00:13:34,188
‫זה היה נפלא.‬

258
00:13:39,068 --> 00:13:41,737
‫חשבנו שנמצא אותך כאן.‬
‫-מה, במשרד שלי?‬

259
00:13:41,737 --> 00:13:43,155
‫אילו מוחות חריפים יש לכם.‬

260
00:13:43,155 --> 00:13:46,200
‫רצינו לארוב לך, כמו שעשית לנו.‬

261
00:13:46,200 --> 00:13:47,576
‫כן, כמו שעשית לנו.‬

262
00:13:47,576 --> 00:13:50,454
‫אולי כדאי שתגיעו לעניין‬
‫לפני שתשכחו למה אתם כאן.‬

263
00:13:53,707 --> 00:13:54,917
‫אנחנו לא נשכח.‬

264
00:13:57,920 --> 00:13:58,963
‫יש לי.‬

265
00:13:58,963 --> 00:14:02,675
‫את כותבת סיפורים ממש קרינג'יים‬
‫על המשרד שלך, ואנחנו מצאנו אותם.‬

266
00:14:04,385 --> 00:14:07,388
‫אין לי מושג על מה אתם מדברים.‬
‫-ברור שזה שלך. פרצנו למחשב שלך.‬

267
00:14:07,388 --> 00:14:11,058
‫אנחנו עובדים בהיי-טק,‬
‫אז אנחנו מכירים אנשים עם יכולות טכניים.‬

268
00:14:11,058 --> 00:14:14,061
‫אולי כל העמיתים שלך‬
‫ירצו לקרוא את יצירת המופת שלך,‬

269
00:14:14,979 --> 00:14:16,856
‫"תודה לאל על אנה".‬

270
00:14:16,856 --> 00:14:18,023
‫אוי, לא.‬

271
00:14:18,023 --> 00:14:19,900
‫"זה היה סתם עוד בוקר בדרגון,‬

272
00:14:19,900 --> 00:14:22,486
‫"אבל אנה נראתה מהממת במיוחד."‬

273
00:14:27,992 --> 00:14:30,870
‫בוקר טוב, אנה. את ממש יפה היום, ובכל יום.‬

274
00:14:30,870 --> 00:14:32,913
‫תודה, מדענית.‬
‫-על לא דבר.‬

275
00:14:32,913 --> 00:14:36,333
‫ואני אפסיק לעשות עניין‬
‫מכך שאת לא יודעת את שמותינו.‬

276
00:14:36,333 --> 00:14:38,919
‫אנחנו אשמות שהשמות שלנו כל כך זניחים.‬

277
00:14:38,919 --> 00:14:40,671
‫את חכמה ויש לך מוח נהדר.‬

278
00:14:40,671 --> 00:14:43,591
‫אנה, בדיוק נזכרתי בפעם שבה הטורים הוחלפו‬

279
00:14:43,591 --> 00:14:46,886
‫בדוח הנכסים הפנימיים,‬
‫ואת עלית על זה ותיקנת אותם.‬

280
00:14:46,886 --> 00:14:49,471
‫טעיתי כאשר לא נתתי לך את הקרדיט שמגיע לך.‬

281
00:14:49,471 --> 00:14:51,348
‫את חכמה, יש לך מוח נהדר,‬

282
00:14:51,348 --> 00:14:53,851
‫ונעימה לעין, אם את מבינה את כוונתי.‬

283
00:14:53,851 --> 00:14:56,312
‫אני מבינה, וזה לעולם לא יקרה.‬

284
00:14:57,438 --> 00:14:58,856
‫לעולם אל תגידי לעולם לא.‬

285
00:15:00,566 --> 00:15:02,735
‫אנה, אוכל לשיר שיר שכתבתי לך?‬

286
00:15:02,735 --> 00:15:04,862
‫עוד אחד? טוב, בסדר.‬

287
00:15:04,862 --> 00:15:07,865
‫"אנחנו חייבים הכול לאנה, כל משכורת ובננה‬

288
00:15:07,865 --> 00:15:10,868
‫"כן, אנה היא היחידה שנוכל להעריץ‬

289
00:15:10,868 --> 00:15:13,537
‫"קשה להיות צנוע כשאתה עובד בשביל אלה"‬

290
00:15:13,537 --> 00:15:14,663
‫בבקשה, תפסיקו.‬

291
00:15:14,663 --> 00:15:17,666
‫אם זה יתגלה, אף אחד כאן‬
‫לא ייקח אותך יותר ברצינות.‬

292
00:15:17,666 --> 00:15:20,252
‫כן, תנסי לנהל חברה שבה איש לא מכבד אותך.‬

293
00:15:20,252 --> 00:15:22,963
‫עשינו את זה פעמיים וזה מבאס.‬
‫-מה אתם רוצים?‬

294
00:15:22,963 --> 00:15:26,216
‫אם תפרסמי אפילו תמונה אחת שלנו בנעלי אבזם,‬

295
00:15:26,216 --> 00:15:29,428
‫כל המשרד יקבל עותק של "תודה לאל על אנה".‬

296
00:15:33,349 --> 00:15:36,143
‫בסדר, חקלאים קולוניאליים טיפשים.‬
‫הסוד שלכם מוגן.‬

297
00:15:36,143 --> 00:15:40,064
‫יופי. שלושתנו בתיקו,‬
‫אז אנחנו נמשיך להשמיד את אליס.‬

298
00:15:40,064 --> 00:15:40,981
‫למען אבינו.‬

299
00:15:40,981 --> 00:15:42,399
‫אבינו.‬
‫-לכו מפה.‬

300
00:15:46,487 --> 00:15:47,321
‫בחיי.‬

301
00:15:48,197 --> 00:15:50,950
‫אחרי מחקר מקיף, פיתחנו שיטה חסינת תקלות‬

302
00:15:50,950 --> 00:15:53,911
‫שתקבע אם איש משאבי האנוש‬
‫מעוניין בך מבחינה רומנטית.‬

303
00:15:53,911 --> 00:15:55,788
‫משתנה א' הוא פיסת מוך.‬

304
00:15:55,788 --> 00:15:58,040
‫משתנים ב' ו-ג' מהווים חלופה...‬

305
00:15:58,040 --> 00:15:59,208
‫חבר'ה, בבקשה.‬

306
00:15:59,208 --> 00:16:01,877
‫נשים מוך על החולצה שלך‬
‫ונראה אם הוא יסיר אותה.‬

307
00:16:01,877 --> 00:16:04,672
‫טיפוח של בן זוג פוטנציאלי‬
‫היא דרך להביע עניין.‬

308
00:16:04,672 --> 00:16:07,800
‫כך שאם הוא ייגע בך, תדע שהוא מחבב אותך.‬

309
00:16:07,800 --> 00:16:09,259
‫זה נהדר.‬

310
00:16:09,259 --> 00:16:12,638
‫למרות שהסרתי משהו‬
‫מהחולצה של אימא שלי לפני כמה ימים.‬

311
00:16:14,348 --> 00:16:16,684
‫טוב, קטנצ'יק. בוא נעשה את זה.‬

312
00:16:19,311 --> 00:16:22,022
‫מדע משפר הכול.‬
‫-נשק גרעיני.‬

313
00:16:22,022 --> 00:16:23,065
‫אה, נכון.‬
‫-בוקר טוב.‬

314
00:16:23,065 --> 00:16:25,609
‫בוקר טוב בהחלט. מוכנות לגשת לעבודה?‬

315
00:16:25,609 --> 00:16:28,070
‫יש לי רעיון חדש לגבי השימוש בפחמן.‬

316
00:16:29,697 --> 00:16:31,573
‫תודה, אבל אני אהיה בסדר.‬

317
00:16:31,573 --> 00:16:34,660
‫קיבלתי עצה אמש מבחורצ'יק מיוחד במינו.‬

318
00:16:34,660 --> 00:16:36,829
‫יופי, אין להן מושג על מי אתה מדבר.‬

319
00:16:36,829 --> 00:16:39,373
‫אני אלך להביא פיפטות.‬
‫-אעזור לך לשאת אותן.‬

320
00:16:39,373 --> 00:16:41,417
‫אני נלהב לנסות את הקטע עם הישבן.‬

321
00:16:42,501 --> 00:16:45,963
‫לא, זה לא קטע עם ישבן במובן הקלסי.‬

322
00:16:45,963 --> 00:16:48,549
‫זו דרך להשתמש בישבן כדי להרגיש טוב.‬

323
00:16:49,049 --> 00:16:51,260
‫דרך להשתמש בישבן כדי להשיג...‬

324
00:16:51,260 --> 00:16:52,594
‫לעזאזל, אבא.‬

325
00:16:52,594 --> 00:16:55,556
‫טוב, אז חשבתי‬

326
00:16:56,724 --> 00:16:57,850
‫שאם נהפוך‬

327
00:16:59,476 --> 00:17:02,104
‫את האנודה, אולי נאיץ את ה...‬

328
00:17:03,689 --> 00:17:05,274
‫נו.‬

329
00:17:06,358 --> 00:17:09,737
‫אבא?‬
‫-לא, זה עובד. זה עובד ממש טוב.‬

330
00:17:11,238 --> 00:17:12,406
‫חמצון חיזור...‬

331
00:17:14,450 --> 00:17:17,703
‫זה היה הרעיון שלי, ונתראה מחר.‬

332
00:17:20,164 --> 00:17:23,333
‫אבא.‬
‫-מצטער שהקטע עם הישבן לא עבד לי.‬

333
00:17:23,333 --> 00:17:26,920
‫זה שמשהו עובד בשבילי,‬
‫לא אומר שהוא צריך לעבוד בשבילך.‬

334
00:17:26,920 --> 00:17:29,631
‫ניסית לעזור לי. אני יודע כמה זה קשה לך.‬

335
00:17:29,631 --> 00:17:31,175
‫לא רציתי לאכזב אותך.‬

336
00:17:31,842 --> 00:17:33,844
‫אתה לא צריך לחשוש שתאכזב אותי.‬

337
00:17:35,262 --> 00:17:36,221
‫הו, בני.‬

338
00:17:36,930 --> 00:17:39,516
‫כי אתה מאכזב אותי מדי יום.‬
‫-נחמד.‬

339
00:17:41,310 --> 00:17:45,272
‫אז מה אעשה?‬
‫אם לא אחזור למעבדה, אימא שלך תהרוג אותי.‬

340
00:17:45,272 --> 00:17:47,483
‫פרויקט הפחמן היה קריטי עבורה.‬

341
00:17:47,483 --> 00:17:49,985
‫אם היא תהרוג אותך, היא תיאלץ לבלות איתך.‬

342
00:17:49,985 --> 00:17:53,322
‫נראה לי שהיא נהנית מהחופש.‬
‫לכל היותר, היא תרדוף אותך.‬

343
00:17:53,322 --> 00:17:57,034
‫בכל זאת, אני לא רוצה להתעורר בלילה‬
‫כשהיא מרחפת מעל מיטתי,‬

344
00:17:57,034 --> 00:17:59,828
‫פורקת את הלסת שלה וצורחת עליי באכזבה.‬

345
00:17:59,828 --> 00:18:03,207
‫חשבת שאולי אתה מלחיץ את עצמך‬

346
00:18:03,207 --> 00:18:05,167
‫כי אתה לא רוצה לאכזב את אימא?‬

347
00:18:05,167 --> 00:18:08,045
‫אבל למה זה קורה רק במעבדה?‬
‫-בגלל פרויקט הפחמן.‬

348
00:18:08,045 --> 00:18:10,297
‫במעבדה תוכל לאכזב אותה יותר מכול.‬

349
00:18:10,297 --> 00:18:14,176
‫אלוהים! למה לא חשבנו על זה?‬
‫-הרגע חשבתי.‬

350
00:18:14,176 --> 00:18:15,594
‫אבל הבנתי אותך מייד.‬

351
00:18:15,594 --> 00:18:18,806
‫אתה לא קולט?‬
‫במעבדה אוכל לאכזב אותה יותר מכול.‬

352
00:18:18,806 --> 00:18:20,557
‫אל תנסה להפוך את זה לשלך.‬

353
00:18:20,557 --> 00:18:22,309
‫ואתה לא תאכזב את אימא.‬

354
00:18:22,309 --> 00:18:25,521
‫היא נהגה לומר,‬
‫"הדרך היחידה לאכזב מישהו היא לוותר".‬

355
00:18:25,521 --> 00:18:26,438
‫אתה צודק.‬

356
00:18:26,438 --> 00:18:27,689
‫לא. היא צודקת.‬

357
00:18:27,689 --> 00:18:29,441
‫לא. אני צודק.‬

358
00:18:30,150 --> 00:18:33,320
‫אני לא אוותר. אני מקווה שלמדת משהו היום.‬

359
00:18:38,158 --> 00:18:40,035
‫היי. מה שלום אבא שלך?‬

360
00:18:40,035 --> 00:18:44,039
‫הוא יהיה בסדר.‬
‫הבנתי את הבעיה, ואז הוא לקח את כל הקרדיט.‬

361
00:18:44,039 --> 00:18:46,959
‫כמו שאתה לוקח את הקרדיט כרגע?‬
‫-אלוהים, זה בדנ"א שלי.‬

362
00:18:49,753 --> 00:18:50,796
‫מה אתה...‬

363
00:18:57,052 --> 00:18:58,470
‫הייתה עלייך פיסת מוך.‬

364
00:19:06,436 --> 00:19:08,230
‫בסדר.‬

365
00:19:08,814 --> 00:19:12,192
‫זו הייתה סתם פיסת מוך.‬
‫זה חסר משמעות. מדע זה דבר טיפשי.‬

366
00:19:12,693 --> 00:19:14,736
‫לא, מדע זה דבר חכם.‬

367
00:19:16,780 --> 00:19:18,198
‫למה את רטובה כל כך?‬

368
00:19:18,198 --> 00:19:20,492
‫אני עושה כמיטב יכולתי.‬
‫-בסדר.‬

369
00:19:20,492 --> 00:19:23,662
‫נראה לי שכדאי שתזמיני את ג'קסון לצאת שוב.‬

370
00:19:23,662 --> 00:19:25,247
‫הוא בחור טוב. תעשי את זה.‬

371
00:19:25,247 --> 00:19:27,082
‫את בטוחה?‬
‫-כן.‬

372
00:19:27,082 --> 00:19:28,959
‫האם אני חושבת שהוא חמוד? קצת.‬

373
00:19:28,959 --> 00:19:31,879
‫זה אומר שאני רוצה לזרוק את בריאן‬
‫ולצאת עם ג'קסון?‬

374
00:19:34,506 --> 00:19:35,507
‫נו?‬
‫-לא.‬

375
00:19:36,425 --> 00:19:37,426
‫תזמיני אותו לצאת.‬

376
00:19:38,010 --> 00:19:41,221
‫אם זה באמת בסדר מבחינתך, אעשה זאת.‬
‫-יופי, תודה.‬

377
00:19:41,805 --> 00:19:44,808
‫רובי? לונה? מישהי עירומה פה?‬

378
00:19:44,808 --> 00:19:47,811
‫אתה יכול להביט.‬
‫הספקנו להחזיר את השדיים למקום.‬

379
00:19:48,770 --> 00:19:51,899
‫מבחן המוך עבד. החתיך ממשאבי אנוש‬
‫הסיר אותו, אז הצעתי לו לצאת.‬

380
00:19:51,899 --> 00:19:53,734
‫נצא בעוד עשר דקות.‬

381
00:19:53,734 --> 00:19:56,987
‫זה יהיה מוזר‬
‫אם אתחכך באליס כדי שאריח כמוהו?‬

382
00:19:56,987 --> 00:19:59,406
‫כן, אבל פחות מוזר מהאובססיביות שלך לגביו.‬

383
00:19:59,406 --> 00:20:00,782
‫אני לא אובססיבי לגבי אליס.‬

384
00:20:01,617 --> 00:20:04,661
‫וחיבקתי אותו פעמיים היום,‬
‫אז סביר להניח שאני מסודר.‬

385
00:20:07,080 --> 00:20:09,458
‫היי. אתה מוכן לצאת?‬

386
00:20:09,458 --> 00:20:12,044
‫אלוהים, ועוד איך. קיבלתי אימייל מאליס.‬

387
00:20:12,044 --> 00:20:15,505
‫הוא רוצה שאבדוק‬
‫אם ניתן לרשום את הנץ שלו כחיית שירות.‬

388
00:20:15,505 --> 00:20:17,424
‫הבחור הזה יכול להיות קצת קשה.‬

389
00:20:18,759 --> 00:20:21,553
‫סליחה?‬
‫-אליס. לפעמים הוא קצת קשה.‬

390
00:20:25,599 --> 00:20:27,726
‫לא הסתדר. יותר מדי סימני אזהרה.‬

391
00:20:32,147 --> 00:20:34,733
‫הנה אתה.‬
‫-ובלי דמעות.‬

392
00:20:34,733 --> 00:20:36,276
‫נהדר. איך הצלחת...‬

393
00:20:36,276 --> 00:20:38,111
‫בואי הנה. תראי את זה.‬

394
00:20:39,363 --> 00:20:40,948
‫רואה?‬
‫-לא.‬

395
00:20:40,948 --> 00:20:44,076
‫מה, הכתם הזה? על מה אני מסתכלת?‬
‫-הייתה לי פריצת דרך.‬

396
00:20:45,285 --> 00:20:46,370
‫ספר לי.‬

397
00:20:47,162 --> 00:20:52,751
‫את מסתכלת על חלקיק בטון‬
‫שעשוי כולו מגזי חממה.‬

398
00:20:53,377 --> 00:20:55,337
‫הצלחנו. וזו רק ההתחלה.‬

399
00:20:55,337 --> 00:20:58,423
‫אלוהים. אליס, זה מדהים.‬
‫-נכון?‬

400
00:20:58,966 --> 00:21:00,801
‫תראי אותך. מחייכת.‬

401
00:21:01,301 --> 00:21:04,596
‫לא בצדק. לא הצלחתי‬
‫לשכנע את התאומים לרדת מהעניין.‬

402
00:21:04,596 --> 00:21:07,808
‫יש להם מידע מביך עליי.‬

403
00:21:08,433 --> 00:21:09,309
‫יותר מביך‬

404
00:21:09,309 --> 00:21:12,729
‫מכך שכל העולם ראה אותך‬
‫מתחבא מתחת לגלימת היעלמות מצ'וקמקת‬

405
00:21:12,729 --> 00:21:14,398
‫עם כד ונץ על הראש?‬

406
00:21:14,398 --> 00:21:16,024
‫אני כותבת סיפורים שמתרחשים במשרד.‬

407
00:21:16,608 --> 00:21:20,195
‫זה לא בהכרח...‬
‫-בעולם שבו כולם סוגדים לי.‬

408
00:21:20,195 --> 00:21:21,905
‫באחד הפרקים אני מפרקת פצצה.‬

409
00:21:21,905 --> 00:21:24,157
‫אתן לך 40,000 דולר כדי לקרוא את זה.‬

410
00:21:24,157 --> 00:21:27,536
‫לא. אני רק מספרת לך,‬
‫כדי שאם התאומים יפרסמו אותם,‬

411
00:21:27,536 --> 00:21:28,745
‫לא תזדעזע.‬

412
00:21:29,246 --> 00:21:30,664
‫אלוהים, אני שונאת אותם.‬

413
00:21:30,664 --> 00:21:35,294
‫שמוקים. זה דבר אחד לרדוף אחריי,‬
‫אבל את לא צריכה להתמודד עם זה.‬

414
00:21:36,545 --> 00:21:38,547
‫אני חושב שהגיע הזמן לנקמה קטנה.‬

415
00:21:38,547 --> 00:21:41,174
‫יש לנו אבעבועות שחורות שמוסתרות במקפיא.‬

416
00:21:41,174 --> 00:21:44,970
‫יש לי רעיון אחר,‬
‫אבל אהבתי את אובדן הפרופורציות.‬

417
00:21:49,099 --> 00:21:51,977
‫אז נחזיק קצה אחד,‬
‫ונזרוק את כל הגליל על הבית?‬

418
00:21:51,977 --> 00:21:54,479
‫ועל השיחים, ועל העצים. על הכול.‬

419
00:21:54,479 --> 00:21:56,648
‫הכול. אלוהים. זה מלהיב.‬

420
00:21:57,399 --> 00:22:01,236
‫וו-הו! תכף נראה לכם מה זה!‬

421
00:22:01,862 --> 00:22:04,031
‫וכשיורד גשם, בלתי אפשרי לפנות את זה.‬

422
00:22:04,031 --> 00:22:05,907
‫אלוהים, אני מקווה שירד גשם.‬

423
00:22:06,575 --> 00:22:08,452
‫גשם!‬

424
00:22:08,952 --> 00:22:10,996
‫בסדר. די עם הצעקות. אנחנו מתקרבים.‬

425
00:22:11,997 --> 00:22:13,206
‫אורות.‬

426
00:22:13,206 --> 00:22:15,167
‫אנחנו נעים כמו חתולים בלילה.‬

427
00:22:23,425 --> 00:22:24,968
‫אני חושבת שפגעת בתאום.‬

428
00:23:42,921 --> 00:23:46,341
‫תרגום כתוביות: לאה שרמן-קיש‬