1 00:00:13,346 --> 00:00:16,641 ‫הנה הוא. העובד החדש של דרקון. מתרגש?‬ 2 00:00:17,225 --> 00:00:20,020 ‫אגיד לך מה שאתה רוצה לשמוע. אני מתרגש.‬ 3 00:00:20,020 --> 00:00:21,896 ‫יופי. דברים שצריך ביום הראשון.‬ 4 00:00:21,896 --> 00:00:25,817 ‫חזה גאה, חיוך סימטרי,‬ ‫וכמובן, הפעלת שרירי הליבה.‬ 5 00:00:26,735 --> 00:00:30,155 ‫בסדר. יש לי רעיון.‬ ‫מאחר שאני נשאר, אולי תקבל אותי כפי שאני‬ 6 00:00:30,155 --> 00:00:32,282 ‫מבלי לנסות לעצב אותי בדמותך?‬ 7 00:00:32,282 --> 00:00:34,451 ‫רק מנסה לעזור.‬ ‫-כי אני זה שזקוק לעזרה.‬ 8 00:00:34,451 --> 00:00:36,661 ‫אני שמח שאתה יודע את זה.‬ ‫-בחיי.‬ 9 00:00:36,661 --> 00:00:40,957 ‫חשבתי שהערב נבלה קצת ביחד.‬ ‫נזמין אוכל, נראה סרט.‬ 10 00:00:40,957 --> 00:00:42,333 ‫ייתכן שיש לי תוכניות.‬ 11 00:00:42,333 --> 00:00:46,171 ‫כבר? יופי לך. זה לא ממש עוזר לי.‬ 12 00:00:46,171 --> 00:00:47,630 ‫אבל אני שמח.‬ 13 00:00:47,630 --> 00:00:50,175 ‫במידה. במובן אחר, אני מאוכזב מאוד.‬ 14 00:00:50,175 --> 00:00:52,010 ‫לאן אתה הולך בלעדיי?‬ 15 00:00:52,010 --> 00:00:54,512 ‫נהדר. אני אלך להודות למי שמאחורי הדלת‬ 16 00:00:54,512 --> 00:00:56,181 ‫על שחילץ אותי מהשיחה הזאת.‬ 17 00:01:07,025 --> 00:01:08,526 ‫זה עבד.‬ ‫-לזלי, מה אתה עושה פה?‬ 18 00:01:08,526 --> 00:01:11,154 ‫אני צריך לדבר איתך לבד.‬ ‫אני רוצה לחזור לגור פה.‬ 19 00:01:11,154 --> 00:01:14,741 ‫חששתי שזה יקרה.‬ ‫-תמיד הבנת אותי כל כך.‬ 20 00:01:14,741 --> 00:01:16,159 ‫אני מתגעגע לחברות בינינו.‬ 21 00:01:16,159 --> 00:01:17,744 ‫אבל האם זה קשור לחברות שלנו,‬ 22 00:01:17,744 --> 00:01:21,372 ‫או לעובדה שיש חלל בחייך‬ ‫לאחר שאשתך עזבה אותך לפני חודש?‬ 23 00:01:21,372 --> 00:01:25,376 ‫אני לא יודע.‬ ‫אולי נוכל לשחות ולשבת בג'קוזי ובסאונה‬ 24 00:01:25,376 --> 00:01:29,297 ‫ונדון בזה בעודנו עטופים‬ ‫במגבות הגדולות והאיכותיות שלך?‬ 25 00:01:29,297 --> 00:01:31,716 ‫אני יודע שהיה כיף. אבל...‬ ‫-תן לי לסיים.‬ 26 00:01:31,716 --> 00:01:33,843 ‫מאוד נהניתי לבלות איתך.‬ 27 00:01:34,511 --> 00:01:35,720 ‫אני חושב שגם אתה.‬ 28 00:01:36,429 --> 00:01:39,974 ‫אם אתה מסוגל להביט בעיניי‬ ‫ולומר שלא התגעגעת לזה,‬ 29 00:01:40,475 --> 00:01:42,852 ‫אני פשוט אלך. לא תשמע ממני שוב.‬ 30 00:01:44,854 --> 00:01:46,231 ‫אתה יודע שאני לא יכול.‬ 31 00:01:48,233 --> 00:01:51,528 ‫הוא חוזר. אחזור עם הדברים שלי.‬ 32 00:01:53,404 --> 00:01:54,489 ‫הבאתי לנו פופקורן.‬ 33 00:02:01,246 --> 00:02:02,288 ‫בכל מיני טעמים!‬ 34 00:02:06,334 --> 00:02:08,169 ‫לא היה שם אף אחד.‬ ‫-כמה מוזר.‬ 35 00:02:08,753 --> 00:02:12,048 ‫שנזוז?‬ ‫-אני פשוט רוצה שיהיה לי יום עבודה רגיל.‬ 36 00:02:12,048 --> 00:02:14,717 ‫אז אל תעשה עניין מכך שאני שם.‬ ‫-בטח.‬ 37 00:02:16,094 --> 00:02:18,680 ‫- אבא בהפרעה -‬ 38 00:02:18,680 --> 00:02:21,641 ‫ברוך הבא, ג'קסון!‬ 39 00:02:25,145 --> 00:02:27,522 ‫לאן נעלמות המילים שאני אומר‬ ‫בדרכן לאוזניים שלך?‬ 40 00:02:27,522 --> 00:02:29,983 ‫בחייך, זה בסדר. אלה רק כמה אנשים.‬ 41 00:02:29,983 --> 00:02:32,026 ‫"ניצלנו‬ ‫-כן, ניצלנו‬ 42 00:02:32,026 --> 00:02:34,112 ‫"אמרתי שניצלנו‬ ‫-כן, ניצלנו‬ 43 00:02:34,112 --> 00:02:37,574 ‫"עכשיו כשג'קסון איתנו, ברור שניצלנו‬ 44 00:02:37,574 --> 00:02:39,534 ‫"בואו נשמע, ניצלנו‬ ‫-ג'קסון הציל‬ 45 00:02:39,534 --> 00:02:41,828 ‫"אלוהים, ניצלנו‬ ‫-ג'קסון הציל‬ 46 00:02:41,828 --> 00:02:45,415 ‫"ברור שניצלנו בזכות אליס ובנו המחונן‬ 47 00:02:45,415 --> 00:02:47,500 ‫"כן, ניצלנו‬ ‫-ג'קסון הציל‬ 48 00:02:47,500 --> 00:02:49,252 ‫"כן, ניצלנו‬ ‫-דרגון ניצלה‬ 49 00:02:49,252 --> 00:02:53,173 ‫"עכשיו כשג'קסון עוזר לאבא, ברור שניצלנו‬ 50 00:02:53,673 --> 00:02:56,885 ‫"ג'קסון יציל אותנו"‬ 51 00:02:57,510 --> 00:02:59,512 ‫אני יודע שזה לא מה שציפית לו,‬ 52 00:02:59,512 --> 00:03:02,140 ‫אבל אני חושב‬ ‫ששנינו מסכימים שהשיר הזה מעולה.‬ 53 00:03:02,140 --> 00:03:03,683 ‫אם אגיד כן, כל זה ייפסק?‬ 54 00:03:03,683 --> 00:03:05,643 ‫אני צריך מיקרופון.‬ ‫-לעזאזל.‬ 55 00:03:05,643 --> 00:03:09,856 ‫אתה רוצה שג'קסון יאהב להיות כאן, נכון?‬ ‫-זה בסדר. הוא צריך ללמוד ליהנות.‬ 56 00:03:09,856 --> 00:03:13,735 ‫בכל זאת, אני אשלח הביתה‬ ‫את רקדני האש מטהיטי.‬ 57 00:03:13,735 --> 00:03:14,652 ‫בוז.‬ 58 00:03:15,653 --> 00:03:17,238 ‫אז אתה נשאר?‬ 59 00:03:17,822 --> 00:03:18,656 ‫כן.‬ 60 00:03:21,367 --> 00:03:24,537 ‫נפלא. נתראה.‬ ‫-רגע, רובי.‬ 61 00:03:26,539 --> 00:03:27,415 ‫בואי נצא הערב.‬ 62 00:03:29,250 --> 00:03:30,084 ‫בסדר.‬ 63 00:03:30,919 --> 00:03:32,545 ‫אתה ממש משתפר בזה.‬ 64 00:03:33,504 --> 00:03:34,339 ‫מגניב.‬ 65 00:03:34,923 --> 00:03:38,092 ‫חבר'ה, תודה. תודה שבאתם.‬ ‫מה אתם אומרים על המקהלה?‬ 66 00:03:39,219 --> 00:03:40,762 ‫זה לא מוגזם בכלל.‬ 67 00:03:40,762 --> 00:03:44,182 ‫לאורך שנים, ג'קסון חווה‬ ‫את הרפתקת החלילים הרצינית שלו,‬ 68 00:03:44,182 --> 00:03:47,352 ‫אך כעת, הוא החליט להפוך אותה לתחביב בלבד,‬ 69 00:03:47,352 --> 00:03:50,939 ‫שזה התרחיש הידוע מראש‬ ‫כשמדובר בילד שמנגן בחליל.‬ 70 00:03:50,939 --> 00:03:56,903 ‫אז כעת הוא בדרך הנכונה עם עבודה אמיתית.‬ ‫ג'קסון, תגיד כמה מילים.‬ 71 00:04:01,741 --> 00:04:05,495 ‫לא תמיד הייתי ילד שחי את הרפתקת החליל שלו.‬ ‫יש עוד דברים שהעסיקו אותי.‬ 72 00:04:05,495 --> 00:04:08,665 ‫פעם חשבתי שאהיה צלם טבע,‬ 73 00:04:08,665 --> 00:04:11,709 ‫אבל תופתעו כמה קשה למצוא חיות.‬ 74 00:04:11,709 --> 00:04:13,044 ‫ואפילו כשאתה מוצא...‬ 75 00:04:14,003 --> 00:04:15,380 ‫פעם צילמתי צפרדע,‬ 76 00:04:15,380 --> 00:04:17,423 ‫ואז ניסיתי למצוא את סוג הצפרדע,‬ 77 00:04:17,423 --> 00:04:18,675 ‫והצלחתי למצוא...‬ 78 00:04:19,342 --> 00:04:22,220 ‫אני לא זוכר את השם. היה לה ראש צהוב.‬ 79 00:04:23,263 --> 00:04:27,767 ‫בכל מקרה, אני זוכר שמצאתי‬ ‫המון תמונות טובות בהרבה של אותה צפרדע,‬ 80 00:04:27,767 --> 00:04:29,894 ‫אז חשבתי, "מה עשיתי בכלל?"‬ 81 00:04:29,894 --> 00:04:30,853 ‫אתה מתרסק.‬ 82 00:04:31,354 --> 00:04:34,691 ‫חבר'ה, נעשה הפסקה מהירה‬ ‫כדי להתארגן מחדש, אבל נחזור.‬ 83 00:04:34,691 --> 00:04:35,692 ‫תיהנו מהעוגה.‬ 84 00:04:38,987 --> 00:04:41,739 ‫טוב, חבוב, תגיד לי, איך לדעתך זה הלך?‬ 85 00:04:41,739 --> 00:04:45,326 ‫דיברתי יותר מדי על הצפרדע.‬ ‫איך לעזאזל קראו לה?‬ 86 00:04:45,326 --> 00:04:47,161 ‫צריך לעבוד על הדיבור שלך בפני קהל.‬ 87 00:04:47,161 --> 00:04:48,538 ‫כדי שאהיה בדיוק כמוך?‬ 88 00:04:48,538 --> 00:04:52,542 ‫תירגע, הוס. אני אוהב אותך,‬ ‫ואוהב את הרעיון, אבל אתה רחוק מזה.‬ 89 00:04:53,668 --> 00:04:58,172 ‫המסיבה נגמרה. המקהלה נעשתה דתית,‬ ‫וכולם חזרו למעבדות שלהם.‬ 90 00:04:58,172 --> 00:04:59,716 ‫נהדר. גם אני אלך לשם.‬ 91 00:05:00,216 --> 00:05:01,884 ‫חכה, הוס. אולי אזדקק לעזרתך.‬ 92 00:05:01,884 --> 00:05:04,387 ‫קראת לי "הוס"?‬ ‫-אנחנו מבלים הרבה זמן ביחד.‬ 93 00:05:04,387 --> 00:05:06,431 ‫"הוס" זה דבר טוב?‬ ‫-בטח, הוס.‬ 94 00:05:07,015 --> 00:05:10,852 ‫אליסון דייויס מהמגזין "טיים" נמצאת בחוץ.‬ 95 00:05:10,852 --> 00:05:14,605 ‫היא טוענת שהזמנת אותה לכמה ימים‬ ‫והענקת לה גישה מלאה.‬ 96 00:05:14,605 --> 00:05:17,025 ‫בהתחלה חשבתי, "אין סיכוי שאליס עשה זאת,‬ 97 00:05:17,025 --> 00:05:19,152 ‫"כי הוא יודע שמצבו הנפשי..."‬ 98 00:05:20,278 --> 00:05:21,863 ‫בוא נגדיר אותו בלתי צפוי.‬ 99 00:05:22,363 --> 00:05:25,408 ‫ולהזמין כתבת זוכת פוליצר‬ ‫זה הרעיון הכי גרוע שאפשר לדמיין.‬ 100 00:05:25,408 --> 00:05:28,953 ‫אז לא עשית את זה, נכון? נכון, הוס?‬ 101 00:05:28,953 --> 00:05:30,413 ‫אז "הוס" זה לא דבר טוב.‬ 102 00:05:30,413 --> 00:05:33,374 ‫אני חושב שזה רעיון נהדר.‬ ‫לאחרונה היו עלינו פרסומים שליליים.‬ 103 00:05:33,374 --> 00:05:36,502 ‫מאז שקייטי מתה, הפכתי להיות,‬ ‫בואי נקרא לזה "מעניין".‬ 104 00:05:36,502 --> 00:05:40,048 ‫זו דרך לשנות את הנרטיב.‬ ‫להראות לעולם שאני בסדר‬ 105 00:05:40,048 --> 00:05:41,883 ‫ושמדובר במקום עבודה רגיל.‬ 106 00:05:42,842 --> 00:05:43,926 ‫הנץ החדש שלי הגיע!‬ 107 00:05:45,261 --> 00:05:48,431 ‫בניסיון נואש להחזיר אותך למציאות,‬ 108 00:05:48,431 --> 00:05:52,268 ‫אזכיר שעל אף שצלחת את ישיבת הדירקטוריון,‬ ‫התאומים עדיין מחפשים אותך,‬ 109 00:05:52,268 --> 00:05:55,396 ‫ובלובי יש משהו שנשמע כמו נקבת נץ גדול.‬ 110 00:05:56,314 --> 00:05:57,899 ‫אבא שלי היה צפר.‬ 111 00:05:57,899 --> 00:06:00,610 ‫עד שאיה ארוכת-זנב לקחה חתיכה מהאף שלו.‬ 112 00:06:00,610 --> 00:06:04,614 ‫מה שאני מנסה לומר זה‬ ‫שזה לא הזמן לאפשר לאליסון דייויס לחטט.‬ 113 00:06:04,614 --> 00:06:05,990 ‫ג'קסון, תגיד לו שאני צודקת.‬ 114 00:06:06,866 --> 00:06:08,576 ‫זה היה דנדרובטס צהוב-פסים.‬ 115 00:06:09,452 --> 00:06:12,497 ‫אנה, אני חושב שזה הזמן המושלם‬ ‫לארח את אליסון.‬ 116 00:06:12,497 --> 00:06:14,707 ‫חוץ מזה, היא כאן, אז זה המצב.‬ 117 00:06:14,707 --> 00:06:18,669 ‫בסדר. אבל אנחנו חייבים‬ ‫ליצור רושם של מקום עבודה רגיל.‬ 118 00:06:19,253 --> 00:06:21,381 ‫לא משנה מה היא תראה, אל תחטוף אותה.‬ 119 00:06:26,427 --> 00:06:27,303 ‫מלקולם.‬ 120 00:06:28,054 --> 00:06:32,392 ‫יש פה כתבת. אני רוצה שזה ייראה‬ ‫כאילו משהו מלהיב קורה במעבדה.‬ 121 00:06:32,392 --> 00:06:35,061 ‫לא סתם חבורת חנונים חיוורים‬ ‫שרוכנים מעל מיקרוסקופים.‬ 122 00:06:35,061 --> 00:06:36,938 ‫שלא יתעסקו במדע?‬ 123 00:06:36,938 --> 00:06:41,609 ‫בנוסף, תמצא את כל החפצים של אליס‬ ‫שגורמים לו להיראות משוגע, ותסתיר אותם.‬ 124 00:06:41,609 --> 00:06:45,196 ‫תתחיל בכד השלווה הזה.‬ ‫תמצא את הדבר שמשמש אותו לחשמל את עצמו.‬ 125 00:06:45,196 --> 00:06:48,199 ‫ממריץ שרירי הבטן שמובן שאין לו צורך בו.‬ 126 00:06:48,199 --> 00:06:52,286 ‫כן, ואת גלימת ההיעלמות,‬ ‫שקשה למצוא אותה כי היא בלתי נראית.‬ 127 00:06:52,286 --> 00:06:54,580 ‫ויש כאן נץ שצריך להשתיק אותו.‬ 128 00:06:54,580 --> 00:06:56,040 ‫אני לא רוצה להרוג ציפור.‬ 129 00:06:56,040 --> 00:06:57,291 ‫אל תחמיא לעצמך.‬ 130 00:06:57,291 --> 00:07:00,211 ‫הדבר הזה יבלע לך את העיניים‬ ‫לפני שתגיד "איפה העיניים שלי".‬ 131 00:07:01,003 --> 00:07:03,965 ‫פשוט תאכיל אותה במזון לציפורים‬ ‫ושים אותה בתוך ארון.‬ 132 00:07:03,965 --> 00:07:06,968 ‫נראה שאת יודעת הרבה על ניצים.‬ ‫אולי את זו שצריכה...‬ 133 00:07:06,968 --> 00:07:09,679 ‫אני לא מתקרבת למכונת המוות הזו.‬ ‫פשוט תעשה את זה.‬ 134 00:07:13,474 --> 00:07:14,434 ‫היי, לונה.‬ 135 00:07:14,434 --> 00:07:16,102 ‫היי, חבוב.‬ 136 00:07:16,102 --> 00:07:19,147 ‫אתה בסדר?‬ ‫-אלוהים. הנאום שלי היה גרוע כל כך?‬ 137 00:07:19,147 --> 00:07:21,649 ‫לא. כולם בקושי מדברים עליו.‬ 138 00:07:22,358 --> 00:07:23,734 ‫אני שונא לדבר בפני קהל.‬ 139 00:07:23,734 --> 00:07:27,447 ‫גם אני. כשנשאתי הספד‬ ‫בהלוויה של סבא שלי, הקאתי.‬ 140 00:07:27,447 --> 00:07:31,242 ‫ניסיתי לנקות את הארון עם הכרטיסיות,‬ ‫אבל אז לא הצלחתי לקרוא אותן.‬ 141 00:07:31,242 --> 00:07:33,578 ‫אז נלחצתי ונשאתי את הנאום מיום העצמאות.‬ 142 00:07:33,578 --> 00:07:36,164 ‫זה שהנשיא אומר בו,‬ ‫"לא נלך בשקט אל תוך הלילה"?‬ 143 00:07:36,164 --> 00:07:38,958 ‫כן, אבל זכרתי רק את החלק שבו הוא אומר,‬ 144 00:07:38,958 --> 00:07:42,962 ‫"אנחנו יוצאים לקרב האווירי‬ ‫החשוב ביותר בהיסטורית האנושות."‬ 145 00:07:44,172 --> 00:07:46,466 ‫אבא שלי משיג הכול כל כך בקלות.‬ 146 00:07:46,466 --> 00:07:48,134 ‫לא הייתי אומר לו את זה ישירות,‬ 147 00:07:48,134 --> 00:07:52,722 ‫אבל לפעמים לא הייתי מתנגד‬ ‫להיות קצת פחות אני וקצת יותר הוא.‬ 148 00:07:52,722 --> 00:07:56,058 ‫הייתי שמחה להיות נועזת כמו אבא שלך.‬ ‫או כמו אדם ממוצע.‬ 149 00:07:56,058 --> 00:08:00,104 ‫נכון? יש לי דייט הערב עם רובי ואני לחוץ.‬ 150 00:08:00,104 --> 00:08:03,149 ‫יהיה בסדר. רק אל תדבר על צפרדעים.‬ 151 00:08:04,984 --> 00:08:07,778 ‫הנה הוא. אתה בסדר?‬ 152 00:08:07,778 --> 00:08:09,113 ‫אז זה באמת היה גרוע?‬ 153 00:08:09,113 --> 00:08:10,823 ‫לא. היית מאוד...‬ 154 00:08:13,242 --> 00:08:17,330 ‫עברתי על הנתונים‬ ‫מדחיפת הגנים שעשינו אתמול. תסתכלו על זה.‬ 155 00:08:22,168 --> 00:08:24,921 ‫אתם בהפסקה?‬ ‫-לא, אנחנו עובדים.‬ 156 00:08:25,713 --> 00:08:27,924 ‫נכון שמקדם ההתפשטות נראה נמוך?‬ 157 00:08:27,924 --> 00:08:30,718 ‫7.295. כן, זה מוזר.‬ ‫-טוב, תקשיבו.‬ 158 00:08:31,594 --> 00:08:34,931 ‫כתבת אמורה להגיע למעבדה,‬ ‫ואתם בלתי ניתנים לצפייה.‬ 159 00:08:34,931 --> 00:08:39,268 ‫אז אנה ביקשה שכשהיא תגיע,‬ ‫תעשו רושם שמשהו מלהיב מתרחש.‬ 160 00:08:39,268 --> 00:08:41,145 ‫זה לא ככה במדע.‬ ‫-בדיוק.‬ 161 00:08:41,854 --> 00:08:43,814 ‫מה גלימת ההיעלמות עושה כאן?‬ 162 00:08:43,814 --> 00:08:46,108 ‫אנחנו עובדים עליה. היא עוד לא מוכנה.‬ 163 00:08:46,108 --> 00:08:47,652 ‫אלא אם כן תעצום עיניים.‬ 164 00:08:47,652 --> 00:08:49,946 ‫אני צריך להחביא את כל הדברים המוזרים.‬ 165 00:08:49,946 --> 00:08:52,156 ‫נראה לי שהוצאתי הכול מהמשרד של אליס.‬ 166 00:08:52,156 --> 00:08:55,243 ‫למרות שיש שם קופסת עץ עם חור.‬ ‫מישהו יודע מה זה?‬ 167 00:08:55,910 --> 00:08:57,370 ‫בית השימוש הנייד של נפוליאון.‬ 168 00:08:57,370 --> 00:08:58,704 ‫מה?‬ ‫-כן.‬ 169 00:08:58,704 --> 00:09:01,707 ‫אני אטפל בזה.‬ ‫צריך להיזהר מאוד כשמרימים אותה.‬ 170 00:09:03,417 --> 00:09:06,170 ‫כשהכתבת תגיע, תעמידו פנים‬ ‫שאתן עובדות על משהו מדהים.‬ 171 00:09:06,170 --> 00:09:08,965 ‫תתייחסו לזה כמדע בהפקה של ברודווי.‬ 172 00:09:09,757 --> 00:09:13,135 ‫אין סיכוי שזה יקרה.‬ ‫-לא. למרות שאני רוצה להיות נועזת יותר.‬ 173 00:09:13,135 --> 00:09:15,680 ‫נהדר. לכי על זה. רובי?‬ 174 00:09:15,680 --> 00:09:20,184 ‫אני מניח שאוכל להיראות נלהבת.‬ ‫אדמיין שאני מדברת עם האחיינית שלי.‬ 175 00:09:20,685 --> 00:09:24,564 ‫אלוהים, כתבת, זה החטיף שלך? הוא ממש טעים?‬ 176 00:09:24,564 --> 00:09:26,774 ‫קצת מוזר, אבל עדיף ממדע.‬ 177 00:09:28,109 --> 00:09:29,652 ‫עדיין נוכל לבטל את הריאיון.‬ 178 00:09:29,652 --> 00:09:32,280 ‫אפשר לעשות לה סיור בהנהלת החשבונות.‬ ‫מרג'י הכינה עוגיות.‬ 179 00:09:32,280 --> 00:09:34,865 ‫את דואגת יותר מדי.‬ ‫-כי אני עובדת בשביל מטורף.‬ 180 00:09:34,865 --> 00:09:38,619 ‫סליחה. אני תחת הרבה לחץ‬ ‫כי אני עובדת בשביל מטורף.‬ 181 00:09:38,619 --> 00:09:40,121 ‫אתה תהיה נהדר.‬ 182 00:09:40,121 --> 00:09:42,623 ‫מעניין, כי זו לא התחושה שקיבלתי ממך.‬ 183 00:09:43,207 --> 00:09:45,501 ‫ביקשתי שלא תשאל על קייטי או על מותה.‬ 184 00:09:46,252 --> 00:09:47,461 ‫אני מעריך את זה.‬ 185 00:09:48,796 --> 00:09:50,047 ‫אליסון דייויס.‬ 186 00:09:50,840 --> 00:09:52,425 ‫לא נעים לי להיראות כמו מעריץ שרוף,‬ 187 00:09:52,425 --> 00:09:57,430 ‫אבל הכתבה שלך על השחיתות‬ ‫בשוק הזרעים הבין-לאומי הייתה מרתקת.‬ 188 00:09:57,430 --> 00:10:00,182 ‫חשפת את הלכלוך שזרוע בתעשייה.‬ 189 00:10:00,182 --> 00:10:01,642 ‫נחמד. תודה.‬ 190 00:10:01,642 --> 00:10:06,105 ‫ואתה, אליס דרגון האגדה.‬ ‫החמיא לי מאוד שפנית אליי.‬ 191 00:10:06,105 --> 00:10:07,773 ‫אין שאלה. שנשב?‬ 192 00:10:07,773 --> 00:10:08,733 ‫בהחלט.‬ 193 00:10:11,068 --> 00:10:14,488 ‫שמעתי שהשתגעת כשאשתך מתה. ספר לי על זה.‬ 194 00:10:16,866 --> 00:10:19,619 ‫בסדר.‬ ‫-בסדר. אליסון, חכי. פסק זמן.‬ 195 00:10:20,453 --> 00:10:22,496 ‫את מתנהגת לא יפה. דיברנו על זה.‬ 196 00:10:23,164 --> 00:10:26,334 ‫יודעת מה? זה בסדר.‬ ‫-אני לא בטוחה.‬ 197 00:10:26,334 --> 00:10:28,252 ‫לא. זו שאלה לגיטימית.‬ 198 00:10:30,004 --> 00:10:32,423 ‫האם זה נכון‬ ‫שבמשך החודש שלאחר מותה של קייטי,‬ 199 00:10:32,423 --> 00:10:35,509 ‫לא צרכת דבר מלבד רוטב לסלט ובשר סנאים?‬ 200 00:10:35,509 --> 00:10:37,637 ‫זו רק שמועה.‬ 201 00:10:38,638 --> 00:10:40,181 ‫לא הצלחתי להשלים חודש שלם.‬ 202 00:10:40,181 --> 00:10:42,475 ‫תראי, אהבתי את קייטי מאוד.‬ 203 00:10:42,475 --> 00:10:46,437 ‫יהיה מגוחך להעמיד פנים‬ ‫שהאובדן שלה לא השפיע עליי קשות.‬ 204 00:10:46,437 --> 00:10:48,397 ‫היא העניקה לי השראה לעשות את העבודה הזו,‬ 205 00:10:48,397 --> 00:10:52,151 ‫ואם אצליח לכלוא גזי חממה לאלף שנה,‬ 206 00:10:52,151 --> 00:10:55,613 ‫אוכל לכבד את זכרה‬ ‫ולתת לכוכב שלנו סיכוי לשרוד.‬ 207 00:10:55,613 --> 00:10:57,990 ‫תשובה יפה ויציבה מאוד.‬ 208 00:10:58,658 --> 00:11:00,785 ‫אז, האם אני מטורף?‬ 209 00:11:01,410 --> 00:11:03,913 ‫תראי, לגלילאו קראו מטורף.‬ 210 00:11:03,913 --> 00:11:05,998 ‫לניקולה טסלה קראו מטורף.‬ 211 00:11:05,998 --> 00:11:09,377 ‫למרות שטסלה השתגע והתאהב באחת היונים שלו.‬ 212 00:11:09,377 --> 00:11:12,588 ‫בחיים לא הייתי עושה דבר כזה.‬ ‫יש לי נץ, אבל אני לא נמשך אליו.‬ 213 00:11:12,588 --> 00:11:15,549 ‫אם הייתי ציפור,‬ ‫בחיים לא הייתי עוזב את הקן הזה,‬ 214 00:11:15,549 --> 00:11:19,261 ‫משום שאין ספק שהציפור הזאת‬ ‫היא עיט חתיך במיוחד.‬ 215 00:11:19,261 --> 00:11:21,681 ‫מה את כותבת?‬ ‫-שאתה רוצה שאנשים ידעו‬ 216 00:11:21,681 --> 00:11:24,642 ‫שאתה לא נמשך לעיט החתיך במיוחד שלך.‬ 217 00:11:24,642 --> 00:11:28,020 ‫זה נשמע כאילו אני נמשך‬ ‫לעיט החתיך במיוחד שלי.‬ 218 00:11:28,020 --> 00:11:29,063 ‫זה אפלטוני לחלוטין.‬ 219 00:11:29,063 --> 00:11:30,648 ‫"אפלטוני לחלוטין."‬ 220 00:11:30,648 --> 00:11:32,858 ‫טוב. נראה לי שזה מספיק.‬ 221 00:11:32,858 --> 00:11:35,194 ‫לסיכום, אנחנו עושים עבודה חשובה.‬ 222 00:11:35,194 --> 00:11:38,656 ‫הכול לזכרה של קייטי,‬ ‫וציפורים הן לא חלק מזה.‬ 223 00:11:38,656 --> 00:11:41,742 ‫בואי נלך למעבדה,‬ ‫היכן שהדברים המלהיבים באמת מתרחשים.‬ 224 00:11:43,744 --> 00:11:46,831 ‫מושלם. זה ג'קסון, בני.‬ ‫-נעים מאוד.‬ 225 00:11:46,831 --> 00:11:48,708 ‫היי.‬ ‫-לאן אתה לוקח את ה...‬ 226 00:11:48,708 --> 00:11:53,254 ‫קחון. כלי הקשה פרואני‬ ‫שיושבים עליו ומתופפים בו עם הידיים.‬ 227 00:11:53,963 --> 00:11:57,174 ‫למה יש חור למעלה?‬ ‫-הצליל יוצא ממנו.‬ 228 00:11:57,174 --> 00:11:59,760 ‫אבל אם יושבים עליו, החור מכוסה, לא?‬ 229 00:11:59,760 --> 00:12:02,304 ‫אז עכשיו את מתמצאת בעיצוב קחון‬ ‫יותר מהפרואנים?‬ 230 00:12:02,304 --> 00:12:04,849 ‫זה נשמע כמו גזענות כלפי הפרואנים.‬ 231 00:12:04,849 --> 00:12:08,477 ‫בואי ניקח אותך למעבדה‬ ‫לפני שתגידי משהו שתצטערי עליו.‬ 232 00:12:09,061 --> 00:12:10,104 ‫איך היה הריאיון?‬ 233 00:12:10,771 --> 00:12:11,939 ‫הוא התחיל טוב.‬ 234 00:12:11,939 --> 00:12:16,026 ‫ואיך שהוא התחלתי לדבר על אהבה‬ ‫בין אדם לציפור, ועכשיו צריך לתקן את זה.‬ 235 00:12:16,610 --> 00:12:18,362 ‫אתה עדיין עסוק הערב?‬ 236 00:12:18,362 --> 00:12:21,532 ‫אני מביא סושי.‬ ‫יש לי הפתעה קטנה שמחכה בבית.‬ 237 00:12:22,032 --> 00:12:24,869 ‫למעשה, יש לי תוכניות. אני יוצא עם רובי.‬ 238 00:12:26,245 --> 00:12:28,372 ‫רובי. ידעתי.‬ 239 00:12:29,039 --> 00:12:31,625 ‫בחיי שאני טוב. אתה צריך להקשיב לי יותר.‬ 240 00:12:31,625 --> 00:12:34,170 ‫אני כבר לחוץ לקראת הערב, וזה לא עוזר.‬ 241 00:12:34,170 --> 00:12:35,880 ‫רוצה עצה?‬ ‫-לא.‬ 242 00:12:36,797 --> 00:12:39,049 ‫טוב, כן, אבל אל תגרום לי להתחרט.‬ 243 00:12:39,049 --> 00:12:40,384 ‫תפסיק להיות אכפתי.‬ 244 00:12:40,384 --> 00:12:43,804 ‫לא להיות אכפתי?‬ ‫עד שביקשתי ממך עצה, זה מה שיש לך להגיד?‬ 245 00:12:43,804 --> 00:12:47,850 ‫זה עובד. תקפיד להגיד לעצמך,‬ ‫"לא אכפת לי". זה מתכנת מחדש את המוח.‬ 246 00:12:47,850 --> 00:12:50,686 ‫כך אתה מרגיש שהסיכון לא גבוה במיוחד.‬ 247 00:12:51,312 --> 00:12:52,146 ‫לא אכפת לי.‬ 248 00:12:52,730 --> 00:12:55,608 ‫תתייחס לדייט שלך כמו לליבה שלך.‬ ‫באדישות מוחלטת.‬ 249 00:12:55,608 --> 00:12:58,819 ‫אבל אל תתייחס ככה לליבה שלך.‬ ‫אין סיכוי שתמצא בת זוג ככה.‬ 250 00:13:03,157 --> 00:13:07,244 ‫אז זה צוות המעבדה שלנו‬ ‫שעובד על הפרויקט הכי חשוב שלנו.‬ 251 00:13:07,244 --> 00:13:10,289 ‫רובי, לונה, ספרו לאליסון מה אתן עושות.‬ 252 00:13:10,289 --> 00:13:13,584 ‫שמעתי שאתן על סף פריצת דרך מרגשת.‬ 253 00:13:13,584 --> 00:13:16,378 ‫נכון, אנה. ואי אפשר לדעת מתי זה יקרה.‬ 254 00:13:16,378 --> 00:13:20,341 ‫אלוהים. רובי, בואי תראי.‬ ‫אני חושב שפריצת דרך מתרחשת ברגע זה.‬ 255 00:13:20,341 --> 00:13:21,884 ‫שמעת? זה קורה עכשיו.‬ 256 00:13:21,884 --> 00:13:24,136 ‫באמת?‬ ‫-בחיי, אפשר לצפות במדע.‬ 257 00:13:24,136 --> 00:13:26,639 ‫תזוזת הגרביטונים מדהימה.‬ 258 00:13:26,639 --> 00:13:29,058 ‫כך גם שיעורי ההתנגשות המוגברים ביניהם.‬ 259 00:13:29,058 --> 00:13:31,310 ‫משעמם ברמות. הן לא הבינו?‬ 260 00:13:31,310 --> 00:13:34,230 ‫חבר'ה, אתן מאבדות אותנו.‬ ‫אל תחששו להיות נועזות.‬ 261 00:13:34,230 --> 00:13:37,149 ‫גרביטונים הם חלקיקים זעירים...‬ ‫-נועזות יותר.‬ 262 00:13:38,234 --> 00:13:39,527 ‫ריפאנו את כוח הכבידה.‬ 263 00:13:39,527 --> 00:13:40,486 ‫מה?‬ ‫-מה?‬ 264 00:13:40,486 --> 00:13:41,862 ‫מה?‬ ‫-אכן.‬ 265 00:13:41,862 --> 00:13:43,739 ‫סוף סוף, עולם ללא כוח כבידה.‬ 266 00:13:43,739 --> 00:13:46,951 ‫זה אפשרי? זה בכלל דבר רצוי?‬ 267 00:13:46,951 --> 00:13:49,245 ‫לא אכפת לי מה את רוצה. זה קורה.‬ 268 00:13:49,245 --> 00:13:51,372 ‫ואו, מדע.‬ 269 00:13:52,248 --> 00:13:54,667 ‫אליסון, בואי נמשיך את הסיור עם מלקולם.‬ 270 00:13:54,667 --> 00:13:59,255 ‫אם כבר מדברים על מלהיב,‬ ‫אנחנו מכינים סודה בעצמנו. אראה לך איך.‬ 271 00:14:00,464 --> 00:14:02,174 ‫מה זה היה?‬ ‫-גם אותי זה מעניין.‬ 272 00:14:02,174 --> 00:14:05,261 ‫אני לא יודעת. כולם צעקו.‬ ‫-את זו שצעקה.‬ 273 00:14:05,261 --> 00:14:07,513 ‫בחרתי להיות נועזת. אני לא מתחרטת.‬ 274 00:14:07,513 --> 00:14:10,808 ‫הזמנו כתבת כדי שהמקום ייראה נורמלי,‬ 275 00:14:10,808 --> 00:14:13,435 ‫בעוד שהרגע טענת שריפאת חוק של היקום.‬ 276 00:14:13,435 --> 00:14:15,437 ‫יש לי כמה חרטות.‬ ‫-תתקני את זה.‬ 277 00:14:15,437 --> 00:14:18,023 ‫איך?‬ ‫-לא יודעת. רצוי בחוכמה.‬ 278 00:14:31,036 --> 00:14:32,413 ‫איך היה היום הראשון שלך?‬ 279 00:14:32,413 --> 00:14:35,749 ‫בעצם, זה לא היה היום הראשון שלי,‬ ‫כי הייתי שם אתמול.‬ 280 00:14:35,749 --> 00:14:37,960 ‫למרות שאז לא הייתי עובד רשמי,‬ 281 00:14:37,960 --> 00:14:42,047 ‫כך שאני מניח שהיום, היום השני שלי,‬ ‫אכן היה היום הראשון הרשמי שלי.‬ 282 00:14:42,047 --> 00:14:44,717 ‫תזכירי לי מה שאלת?‬ ‫-אתה בסדר?‬ 283 00:14:44,717 --> 00:14:46,927 ‫לא, שאלת משהו על היום הראשון שלי.‬ 284 00:14:46,927 --> 00:14:48,470 ‫אני אתייחס לזה כ"לא".‬ 285 00:14:49,680 --> 00:14:51,682 ‫האמת שגם אני יצאתי מאזור הנוחות שלי.‬ 286 00:14:51,682 --> 00:14:54,059 ‫אני לרוב יוצאת‬ ‫עם זכרי אלפא חזקים ובטוחים בעצמם.‬ 287 00:14:55,060 --> 00:14:56,770 ‫זה לא נשמע טוב.‬ 288 00:14:57,354 --> 00:14:58,188 ‫מגניב. כן.‬ 289 00:15:00,024 --> 00:15:03,360 ‫הרבה מהמנות האלה ממש טעימות.‬ ‫רוצה לחלוק כמה דברים?‬ 290 00:15:03,360 --> 00:15:04,904 ‫לא. אין מצב.‬ 291 00:15:04,904 --> 00:15:07,406 ‫אתה מנסה להיות זכר אלפא בטוח בעצמו?‬ 292 00:15:07,406 --> 00:15:09,575 ‫זה ידרדר אותך להיות גבר דוחה בקלות.‬ 293 00:15:09,575 --> 00:15:13,162 ‫לא, אני פשוט חושש‬ ‫שסוגי המזון בצלחת ייגעו זה בזה.‬ 294 00:15:13,162 --> 00:15:15,122 ‫ברומוטקטילופוביה.‬ 295 00:15:15,122 --> 00:15:17,750 ‫נכון.‬ ‫-הדוד שלי סובל מזה.‬ 296 00:15:17,750 --> 00:15:20,085 ‫ומצבו השתפר?‬ ‫-לא, הוא התאבד.‬ 297 00:15:21,086 --> 00:15:23,380 ‫לא קשור. נראה לי.‬ 298 00:15:30,137 --> 00:15:31,931 ‫יש לך חיות מחמד?‬ ‫-כן.‬ 299 00:15:32,598 --> 00:15:35,351 ‫עדיין יש לי את החתול‬ ‫ששאלת עליו לפני 20 דקות.‬ 300 00:15:35,351 --> 00:15:36,393 ‫נכון.‬ 301 00:15:36,393 --> 00:15:38,854 ‫אתה מתרסק. פחות אכפתיות.‬ 302 00:15:38,854 --> 00:15:41,398 ‫אבל הוא חתול ממש חמוד. קוראים לו מורטון.‬ 303 00:15:41,398 --> 00:15:44,777 ‫הוא היה חתול רחוב, לכן הוא ממש חששן.‬ ‫-לא אכפת לי.‬ 304 00:15:45,611 --> 00:15:48,322 ‫סליחה?‬ ‫-לא אכפת לי.‬ 305 00:15:48,322 --> 00:15:49,782 ‫אז למה שאלת?‬ 306 00:15:49,782 --> 00:15:52,785 ‫למה שאלתי? למי אכפת?‬ ‫-מה הבעיה שלך?‬ 307 00:15:52,785 --> 00:15:54,244 ‫יש המון.‬ 308 00:15:55,412 --> 00:15:56,914 ‫רגע, חכי. מה את עושה?‬ 309 00:15:56,914 --> 00:16:00,376 ‫אני הולכת. זה נורא.‬ 310 00:16:04,338 --> 00:16:06,632 ‫תגיד מתי.‬ ‫-עוד לא.‬ 311 00:16:06,632 --> 00:16:08,008 ‫אתה מטורף!‬ ‫-עוד לא!‬ 312 00:16:08,008 --> 00:16:11,053 ‫כבר לא רואים את הקערה!‬ ‫-עוד לא. מתי!‬ 313 00:16:11,053 --> 00:16:15,265 ‫אלוהים. אני לא יכול לדמיין‬ ‫כמה סוכריות תרצה.‬ 314 00:16:18,102 --> 00:16:19,353 ‫בחיי שהייתי זקוק לזה.‬ 315 00:16:19,895 --> 00:16:22,022 ‫העניינים לא הסתדרו היום עם הכתבת.‬ 316 00:16:22,022 --> 00:16:23,691 ‫כן, גם לי היה יום קשה.‬ 317 00:16:23,691 --> 00:16:25,901 ‫הג'קוזי שלך מתחמם מאוד.‬ 318 00:16:25,901 --> 00:16:29,655 ‫כל הזמן נאלצתי לצאת,‬ ‫אבל אז התרגלתי ונשארתי בתוכו.‬ 319 00:16:29,655 --> 00:16:30,572 ‫מעניין.‬ 320 00:16:31,115 --> 00:16:32,032 ‫אתה בבית.‬ 321 00:16:32,032 --> 00:16:35,077 ‫אנחנו אוכלים גלידת סנדיי.‬ ‫-רגע, למה חזרת?‬ 322 00:16:35,077 --> 00:16:37,705 ‫השאלה שצריכה להישאל היא למה בכלל עזבתי?‬ 323 00:16:37,705 --> 00:16:39,123 ‫אולי כי חטפו אותך?‬ 324 00:16:39,123 --> 00:16:41,583 ‫הוא ממש תקוע בחלק הקטן הזה מהמסע שלנו.‬ 325 00:16:41,583 --> 00:16:43,627 ‫אני יודע. הוא אובססיבי.‬ ‫אנחנו עובדים על זה.‬ 326 00:16:43,627 --> 00:16:44,795 ‫איך הלך עם רובי?‬ 327 00:16:44,795 --> 00:16:47,506 ‫נורא. פעלתי על פי העצה שלך‬ ‫והיא נטשה אותי.‬ 328 00:16:47,506 --> 00:16:51,427 ‫אם לציין את המובן מאליו,‬ ‫אתה לא אמור להגיד בקול "לא אכפת לי".‬ 329 00:16:51,427 --> 00:16:54,930 ‫זה לא היה מובן מאליו.‬ ‫אמרתי את זה. הרבה פעמים.‬ 330 00:16:54,930 --> 00:16:57,516 ‫יותר מפעם אחת? כי אחרי הפעם הראשונה...‬ 331 00:16:57,516 --> 00:16:58,642 ‫זה לא היה מובן מאליו.‬ 332 00:16:58,642 --> 00:16:59,560 ‫אם יורשה לי,‬ 333 00:17:00,269 --> 00:17:03,313 ‫ג'קסון, נראה שאתה כועס מאוד על אבא שלך,‬ 334 00:17:03,313 --> 00:17:07,026 ‫והוא בחור נהדר, אז אולי לא כדאי.‬ 335 00:17:10,904 --> 00:17:13,032 ‫מעתה ואילך, אני לא מקשיב לך.‬ 336 00:17:13,032 --> 00:17:17,953 ‫אז אל תגיד לי איך להתלבש, לעמוד,‬ ‫לדבר בדייט. תפסיק לנסות לעזור לי.‬ 337 00:17:17,953 --> 00:17:22,332 ‫בלתי אפשרי. אני אבא שלך.‬ ‫אם תלך לעבר תהום, אגיד משהו.‬ 338 00:17:22,332 --> 00:17:24,501 ‫זה מקסים. יש לך אגוזי מלך?‬ 339 00:17:24,501 --> 00:17:28,922 ‫אתה יכול להגיד כל מה שבא לך,‬ ‫אבל מעתה ואילך, לא אכפת לי.‬ 340 00:17:29,506 --> 00:17:31,425 ‫ותקשיב, חבוב, אין לנו אגוזי מלך.‬ 341 00:17:31,425 --> 00:17:34,386 ‫אני לא אוהב אותם.‬ ‫הם מפחידים אותי כי הם נראים כמו מוח.‬ 342 00:17:35,137 --> 00:17:40,100 ‫אז מבחינת אגוזי מלך,‬ ‫יש חנויות בסביבה שמוכרות אותם?‬ 343 00:17:40,100 --> 00:17:42,269 ‫במזווה, מאחורי השזיפים.‬ 344 00:17:42,936 --> 00:17:43,771 ‫אל תספר לו.‬ 345 00:17:49,234 --> 00:17:51,779 ‫היום האחרון עם הכתבת.‬ ‫אולי נסיים את זה היטב?‬ 346 00:17:52,446 --> 00:17:53,655 ‫בטח.‬ ‫-מה קרה?‬ 347 00:17:54,698 --> 00:17:56,909 ‫הבן שלי שונא אותי‬ ‫ולא רוצה לראות אותי יותר.‬ 348 00:17:56,909 --> 00:17:59,453 ‫ואיך תנסח את זה בלי להגזים?‬ 349 00:17:59,953 --> 00:18:02,539 ‫הבן שלי לא רוצה שאעזור לו.‬ ‫-אז אל תנסה לעזור לו.‬ 350 00:18:02,539 --> 00:18:04,833 ‫אבל הוא זקוק לעזרה. פגשת אותו.‬ 351 00:18:05,542 --> 00:18:07,628 ‫כן, אני מכירה אותו מאז שהיה בן עשר.‬ 352 00:18:07,628 --> 00:18:10,631 ‫הוא לא זקוק לעצה‬ ‫שנועדה להפוך אותו להיות דומה לך.‬ 353 00:18:10,631 --> 00:18:14,093 ‫המיליונים שקנו את הספר שלי‬ ‫"להיות אליס" אולי לא יסכימו, אבל תמשיכי.‬ 354 00:18:14,093 --> 00:18:16,345 ‫בדיוק. כולם מעריצים אותך.‬ 355 00:18:16,345 --> 00:18:19,973 ‫לכן ג'קסון מתקשה למצוא זהות משלו‬ ‫כשאליס דרגון הוא אביו.‬ 356 00:18:19,973 --> 00:18:22,518 ‫אז במקום לנסות לגרום לו להיות כמוך,‬ 357 00:18:22,518 --> 00:18:25,771 ‫אולי תנסה לעזור לו‬ ‫להיות הגרסה הטובה ביותר של עצמו?‬ 358 00:18:25,771 --> 00:18:26,980 ‫אולי את צודקת.‬ 359 00:18:27,940 --> 00:18:29,233 ‫אולי הגיע הזמן לשחרר.‬ 360 00:18:30,609 --> 00:18:31,568 ‫תודה, הוס.‬ 361 00:18:32,111 --> 00:18:33,654 ‫אין בעד מה, הוס אחר.‬ 362 00:18:39,118 --> 00:18:42,329 ‫סליחה, גברת דייויס.‬ ‫אני חושבת שלא הבנת אותי נכון אתמול.‬ 363 00:18:42,329 --> 00:18:44,373 ‫רציתי להבהיר.‬ ‫-טוב, בטח.‬ 364 00:18:44,873 --> 00:18:47,251 ‫חשבת שאמרתי שריפאנו את כוח המשיכה?‬ 365 00:18:47,251 --> 00:18:50,712 ‫אמרת את זה. שמעתי את זה בבירור.‬ ‫אפילו כתבתי ברשימות שלי.‬ 366 00:18:50,712 --> 00:18:52,506 ‫לא, לא הייתי אומרת את זה.‬ 367 00:18:53,006 --> 00:18:55,342 ‫כוח הכבידה הוא לא מחלה,‬ ‫לכן אי אפשר לרפא אותו.‬ 368 00:18:55,342 --> 00:18:58,595 ‫אז מה אמרת?‬ ‫-אמרתי ש"ריבאנו" את כוח הכבידה.‬ 369 00:18:58,595 --> 00:19:01,765 ‫זה אומר "מדדנו".‬ ‫אמרתי שמדדנו את כוח הכבידה.‬ 370 00:19:01,765 --> 00:19:02,975 ‫אז עכשיו הכול טוב.‬ 371 00:19:03,475 --> 00:19:05,644 ‫סליחה?‬ ‫-לא. הכול טוב.‬ 372 00:19:05,644 --> 00:19:06,895 ‫"ריבאנו" זו לא מילה.‬ 373 00:19:10,023 --> 00:19:12,401 ‫כן, זו מילה שאנחנו משתמשים בה במעבדה.‬ 374 00:19:12,401 --> 00:19:17,281 ‫אנחנו משתמשים בהרבה מילים מומצאות.‬ ‫סקיבופ. קרפלאמפ. אובלק. מצה.‬ 375 00:19:17,865 --> 00:19:21,034 ‫זו מילה אמיתית, אבל אנו מאייתים אותה שונה.‬ ‫-למה אתם ממציאים מילים?‬ 376 00:19:21,034 --> 00:19:21,952 ‫למה?‬ 377 00:19:22,786 --> 00:19:25,205 ‫את שואלת למה אנחנו ממציאים מילים?‬ 378 00:19:28,625 --> 00:19:31,003 ‫לא צריכה להיות כאן כתבת.‬ ‫-מה עשית?‬ 379 00:19:31,003 --> 00:19:34,339 ‫החמרתי את המצב.‬ ‫-אנחנו ממש כועסים עלייך עכשיו, נכון?‬ 380 00:19:34,339 --> 00:19:38,010 ‫אמרתי לאליסון שאנחנו ממציאים מילים‬ ‫כי אנחנו חושדים שאילון מאסק מצותת לנו.‬ 381 00:19:38,969 --> 00:19:41,597 ‫רמזתי שככה הוא מחליט איך לקרוא לילדים שלו.‬ 382 00:19:42,431 --> 00:19:45,017 ‫אני יודעת איך לתקן את זה.‬ ‫לא תאהבי את זה, אבל אין ברירה.‬ 383 00:19:45,017 --> 00:19:46,894 ‫כי אם לא...‬ ‫-אני לא זקוקה לעזרתך.‬ 384 00:19:46,894 --> 00:19:47,853 ‫בדיוק.‬ 385 00:19:54,610 --> 00:19:57,279 ‫היי. אני מצטער על אתמול בערב.‬ 386 00:19:57,279 --> 00:19:58,238 ‫גם אני מצטערת.‬ 387 00:19:59,489 --> 00:20:02,075 ‫אני צוחקת. הכול באשמתך.‬ ‫-זה נכון.‬ 388 00:20:03,118 --> 00:20:05,329 ‫הייתי ממש לחוץ לקראת הדייט שלנו,‬ 389 00:20:05,329 --> 00:20:09,499 ‫ואבא שלי שכנע אותי‬ ‫שכדאי להעמיד פנים שלא אכפת לי.‬ 390 00:20:09,499 --> 00:20:12,461 ‫אבל האמת היא שאכפת לי. מאוד.‬ 391 00:20:12,461 --> 00:20:14,838 ‫היית עד כדי כך לחוץ לקראת הדייט שלנו?‬ 392 00:20:14,838 --> 00:20:16,256 ‫כן.‬ 393 00:20:16,840 --> 00:20:18,425 ‫זה די מתוק.‬ 394 00:20:19,843 --> 00:20:21,220 ‫הבאתי לך משהו.‬ 395 00:20:21,970 --> 00:20:23,639 ‫זו בננת צעצוע בשביל מורטון.‬ 396 00:20:25,724 --> 00:20:27,267 ‫אין לו כזה.‬ 397 00:20:27,976 --> 00:20:29,228 ‫הוא לא הביא לך כלום.‬ 398 00:20:29,228 --> 00:20:30,145 ‫חצוף מצידו.‬ 399 00:20:30,979 --> 00:20:35,234 ‫כן, לפעמים הוא קצת חצוף,‬ ‫אבל יש לו לב גדול, אז אני סולחת לו.‬ 400 00:20:37,527 --> 00:20:39,738 ‫אני מקווה שאני מפרש נכון את הסיטואציה.‬ 401 00:20:40,739 --> 00:20:42,407 ‫טוב לראות אתכם.‬ 402 00:20:42,908 --> 00:20:45,077 ‫מדברים, מחייכים.‬ 403 00:20:45,869 --> 00:20:49,915 ‫לא אכפת לי.‬ ‫-יפה. את לא אמורה להגיד את זה בקול.‬ 404 00:20:50,958 --> 00:20:52,834 ‫גם לך השמנת הזו מריחה מוזר?‬ 405 00:20:55,629 --> 00:20:58,257 ‫זה מסע שתצטרך לעשות בעצמך.‬ 406 00:20:59,716 --> 00:21:03,679 ‫נראה שאתה עושה מה שביקשתי בדרך המוזרה שלך,‬ 407 00:21:03,679 --> 00:21:04,888 ‫ואני מעריך את זה.‬ 408 00:21:05,597 --> 00:21:09,893 ‫תודה. כי נורא מלחיץ אותי‬ ‫לא לעזור לך. אני הולך להירגע.‬ 409 00:21:09,893 --> 00:21:12,104 ‫היה נהדר לארח אותך כאן,‬ 410 00:21:12,104 --> 00:21:15,107 ‫ושהתאפשר לנו לחלוק עם הקוראים‬ ‫את משימתנו החשובה‬ 411 00:21:15,107 --> 00:21:17,734 ‫ואת המוחות המבריקים‬ ‫שאנחנו זוכים לעבוד איתם.‬ 412 00:21:19,069 --> 00:21:22,197 ‫האיש הזה לוקח אותי לאן שהוא‬ ‫כדי שאוכל לנוח כראוי.‬ 413 00:21:23,824 --> 00:21:25,617 ‫אל תספרי לכוח הכבידה איפה אני.‬ 414 00:21:28,287 --> 00:21:31,581 ‫לונה היא מהמדעניות הכי טובות שלנו,‬ ‫אבל היא דוחפת את עצמה יותר מדי.‬ 415 00:21:31,581 --> 00:21:34,126 ‫למרבה הצער, הלחץ השפיע עליה.‬ 416 00:21:34,126 --> 00:21:37,671 ‫אז כל הקשקושים‬ ‫על אילון מאסק ועל כוח הכבידה היו סתם...‬ 417 00:21:37,671 --> 00:21:39,715 ‫עצוב. התמוטטות קטנה ועצובה.‬ 418 00:21:39,715 --> 00:21:41,967 ‫אבל היא תקבל את העזרה הטובה ביותר.‬ 419 00:21:41,967 --> 00:21:45,929 ‫כי בריאות הנפש הוא נושא‬ ‫שאליס מתייחס אליו ברצינות יתרה.‬ 420 00:21:45,929 --> 00:21:46,972 ‫אאוץ'. לעזאזל!‬ 421 00:21:47,556 --> 00:21:48,473 ‫זה היה אליס?‬ 422 00:21:49,349 --> 00:21:51,476 ‫לא שמעתי כלום. תכף אחזור.‬ 423 00:21:56,565 --> 00:21:58,191 ‫איפה הפטיש הארור?‬ 424 00:21:58,191 --> 00:22:00,527 ‫אין מצב.‬ ‫-הכול בסדר?‬ 425 00:22:00,527 --> 00:22:01,445 ‫מצאתי.‬ 426 00:22:06,074 --> 00:22:06,950 ‫אלוהים.‬ 427 00:22:06,950 --> 00:22:08,035 ‫מי שם?‬ 428 00:22:08,618 --> 00:22:09,536 ‫אליס?‬ 429 00:22:17,127 --> 00:22:17,961 ‫- טיים -‬ 430 00:22:17,961 --> 00:22:19,463 {\an8}‫- הקוסם מארץ פוץ, אליס דרגון -‬ 431 00:22:19,463 --> 00:22:23,091 {\an8}‫לו רק גלימת ההיעלמות לא הייתה הפוכה,‬ ‫יש סיכוי שזה היה מצליח.‬ 432 00:22:23,091 --> 00:22:26,136 ‫לו רק הרבה דברים היו שונים,‬ ‫הכול היה טוב יותר.‬ 433 00:22:30,682 --> 00:22:33,352 ‫נוכל להשתמש בזה, נכון?‬ ‫-בטח.‬ 434 00:22:33,935 --> 00:22:35,354 ‫הגיע הזמן לקטול את הדרגון.‬ 435 00:22:35,354 --> 00:22:37,564 ‫אחי, זה מעולה.‬ 436 00:24:01,064 --> 00:24:03,984 ‫תרגום כתוביות: לאה שרמן-קיש‬