1
00:00:22,522 --> 00:00:24,566
{\an8}‫- פורצ'ן‬
‫האם האיש הזה יכול להציל את העולם? -‬

2
00:00:24,566 --> 00:00:28,236
{\an8}‫- רולינג סטון‬
‫אליס דרגון רוצה להפסיק עם הפלסטיק -‬

3
00:00:33,074 --> 00:00:34,325
‫תחזיק מעמד, חבוב.‬

4
00:00:49,299 --> 00:00:50,675
‫זה כל כך יפה.‬

5
00:01:30,590 --> 00:01:32,675
‫לא, זה לא מה שאנחנו עושים.‬

6
00:01:35,386 --> 00:01:36,721
‫זה מה שאנחנו עושים.‬

7
00:01:37,430 --> 00:01:38,681
‫כן, אתה בשליטה.‬

8
00:01:39,557 --> 00:01:42,477
‫- אבא בהפרעה -‬

9
00:01:43,978 --> 00:01:44,938
‫בוקר טוב, בקי.‬

10
00:01:46,022 --> 00:01:47,941
‫היי, ג'ון, מה שלום ארלו?‬

11
00:01:47,941 --> 00:01:49,192
‫סוף סוף ישן כל הלילה.‬

12
00:01:49,192 --> 00:01:51,069
‫אמרתי לך שהוא יסתדר.‬

13
00:01:51,903 --> 00:01:55,323
‫מליסה, אהבתי את חישוב‬
‫יחסי האקטיבטור־תימין.‬

14
00:01:55,323 --> 00:01:58,034
‫תודה, בוס. מעריכה את זה.‬
‫-ואני מעריך אותך.‬

15
00:02:00,829 --> 00:02:02,747
‫מה? פיט, מי זאת?‬

16
00:02:02,747 --> 00:02:05,166
‫הבת שלי, סופיה. הייתה בעיה עם השמרטפית.‬

17
00:02:05,166 --> 00:02:07,377
‫אני מקווה שזה בסדר. היא לא תפריע.‬

18
00:02:07,377 --> 00:02:10,421
‫כמובן. סופיה, תמיד תפריעי.‬

19
00:02:10,421 --> 00:02:13,800
‫תשאלי שאלות, תאתגרי הנחות, תעשי בלגן.‬

20
00:02:14,676 --> 00:02:16,010
‫אולי אפילו תשברי כמה דברים.‬

21
00:02:16,845 --> 00:02:17,679
‫אנסה.‬

22
00:02:17,679 --> 00:02:19,681
‫מתוקה, את יודעת מה אנחנו עושים כאן?‬

23
00:02:19,681 --> 00:02:20,890
‫ביוטכנולוגיה.‬

24
00:02:20,890 --> 00:02:23,476
‫ואת יודעת מה משמעות המילה המפוצצת הזאת?‬

25
00:02:23,476 --> 00:02:27,605
‫ביוטכנולוגיה, או ביוטק, הוא כל מחקר ופיתוח‬

26
00:02:27,605 --> 00:02:31,943
‫שכוללים שינוי של אורגניזם חי‬
‫כדי לענות על צורך אנושי.‬

27
00:02:32,652 --> 00:02:34,070
‫בסדר. אז היא די יודעת.‬

28
00:02:34,070 --> 00:02:37,574
‫זה כולל כל דבר,‬
‫החל מהנדסה גנטית ועד דלק ביולוגי,‬

29
00:02:37,574 --> 00:02:39,534
‫כדי ליצור אנזים, כמו שאתה יצרת,‬

30
00:02:39,534 --> 00:02:42,537
‫שיכול להפוך קנה סוכר לחומר דמוי פלסטיק‬

31
00:02:42,537 --> 00:02:44,414
‫שמתכלה לחלוטין.‬

32
00:02:45,331 --> 00:02:47,834
‫טכנית, זה לא פלסטיק.‬
‫-אמרתי "דמוי פלסטיק".‬

33
00:02:48,585 --> 00:02:49,919
‫זה פוליאתילן.‬

34
00:02:49,919 --> 00:02:52,172
‫זה למעשה ביו־פוליאתילן.‬

35
00:02:52,172 --> 00:02:54,090
‫אני יודע את זה.‬
‫-זה לא נשמע כך.‬

36
00:02:54,090 --> 00:02:57,010
‫איך ייתכן שלא אדע אם המצאתי אותו?‬
‫-זה מה שתהיתי.‬

37
00:02:57,010 --> 00:02:59,304
‫יש דגני בוקר במטבח, מתוקה.‬

38
00:02:59,304 --> 00:03:01,556
‫טוב, אני אלך לאכול דגני בוקר,‬

39
00:03:01,556 --> 00:03:04,893
‫במטבח של החברה שלי שאני הקמתי.‬

40
00:03:06,311 --> 00:03:09,772
‫כן, אני מבינה, טד. אליס מרגיש נהדר.‬

41
00:03:09,772 --> 00:03:15,570
‫אני חושבת שהוא העביר את הלילה במעבדה.‬
‫אני מבטיחה לך שהוא ממוקד במטרה.‬

42
00:03:16,446 --> 00:03:18,239
‫אני לא אוהב את הכפות שלנו.‬

43
00:03:18,823 --> 00:03:20,909
‫רגע. לא, לא אכפת לי.‬

44
00:03:20,909 --> 00:03:22,702
‫הדירקטוריון בלחץ.‬

45
00:03:22,702 --> 00:03:23,912
‫מה שאני כן אוהב‬

46
00:03:23,912 --> 00:03:26,539
‫זה את סאונת האינפרה אדום החדשה‬
‫במשרד שלי. תודה.‬

47
00:03:26,539 --> 00:03:29,334
‫אהיה סמנכ"לית כספים איומה‬
‫אילולא אאשר סאונת אינפרה אדום‬

48
00:03:29,334 --> 00:03:32,629
‫כדי שתחמם את עצמך מבפנים‬
‫כמו בוריטו במיקרוגל?‬

49
00:03:32,629 --> 00:03:34,672
‫אני צלול יותר כשמח העצם שלי חמים.‬

50
00:03:34,672 --> 00:03:38,468
‫אתה בסדר? פשוט נראה שאתה נהיה קצת, אולי...‬

51
00:03:38,468 --> 00:03:41,137
‫אגיד את זה ישירות. מטורף יותר.‬

52
00:03:41,137 --> 00:03:45,350
‫או שאני פשוט מאפשר ליופי של העולם‬
‫לרגש אותי בצורה עמוקה יותר?‬

53
00:03:45,350 --> 00:03:46,893
‫זה בדיוק אותו הדבר.‬

54
00:03:46,893 --> 00:03:49,395
‫יש לנו פגישת דירקטוריון בעוד 15 דקות.‬

55
00:03:49,395 --> 00:03:50,480
‫הם ירצו לשמוע‬

56
00:03:50,480 --> 00:03:53,858
‫שאין כל ספק שתעמוד‬
‫ביעד העדכני של פרויקט הפחמן.‬

57
00:03:53,858 --> 00:03:56,236
‫עשיתי כל שביכולתי להרוויח עוד זמן,‬

58
00:03:56,236 --> 00:03:58,029
‫אך מכיוון שאתה ממשיך לא לעמוד בזמנים,‬

59
00:03:58,029 --> 00:04:00,865
‫אתה עלול לאבד את השליטה על החברה שלך.‬

60
00:04:02,784 --> 00:04:04,035
‫אני לא אנשום איתך.‬

61
00:04:04,619 --> 00:04:05,495
‫זה ירגיע אותך.‬

62
00:04:05,495 --> 00:04:07,997
‫אני מאמינה שאני בדיוק ברמת העצבים הנכונה.‬

63
00:04:09,040 --> 00:04:10,333
‫תפסיק לנשום.‬

64
00:04:11,876 --> 00:04:15,505
‫הדירקטוריון הבחין שהמטפל הארגוני‬
‫שהם הביאו לך, נעלם,‬

65
00:04:15,505 --> 00:04:17,298
‫כך שהם תוהים גם לגבי זה.‬

66
00:04:18,466 --> 00:04:21,970
‫אנה, אנחנו עושים משהו שמעולם לא נעשה.‬

67
00:04:21,970 --> 00:04:23,763
‫משהו שישנה את העולם.‬

68
00:04:23,763 --> 00:04:25,932
‫וזה דורש יצירתיות אדירה.‬

69
00:04:25,932 --> 00:04:29,978
‫ואם איינשטיין צדק כשאמר,‬
‫"יצירתיות היא אינטליגנציה שנהנית",‬

70
00:04:29,978 --> 00:04:32,855
‫אז אויבת היצירתיות היא התנהגות נאותה.‬

71
00:04:33,898 --> 00:04:35,358
‫אני מבינה למה אנשים מאמינים בך.‬

72
00:04:36,234 --> 00:04:39,612
‫נתראה בחדר הישיבות ב־9:45. אל תאחר.‬

73
00:04:40,196 --> 00:04:41,698
‫ואל תאכל עם שתי כפות.‬

74
00:04:56,379 --> 00:04:57,422
‫אתה מאחר.‬

75
00:04:57,422 --> 00:04:58,339
‫אל תיכנסי.‬

76
00:04:58,339 --> 00:04:59,257
‫אלוהים.‬

77
00:05:00,258 --> 00:05:01,467
‫מה אתה עושה?‬

78
00:05:01,467 --> 00:05:04,679
‫אני רוצה שהישיבה תתקיים בסאונה.‬
‫זה מעודד כנות.‬

79
00:05:04,679 --> 00:05:06,764
‫ואז חיפשתי מגבת, ו...‬

80
00:05:07,348 --> 00:05:09,017
‫אני ממש נהנה להיות עירום.‬

81
00:05:09,017 --> 00:05:10,852
‫אולי חזרת מוקדם מדי.‬

82
00:05:10,852 --> 00:05:13,396
‫לא. עושה לי טוב להיות מעורב.‬

83
00:05:14,022 --> 00:05:16,357
‫התאונה של קייטי הייתה רק לפני כמה חודשים.‬

84
00:05:16,357 --> 00:05:18,276
‫הייתם נשואים 30 שנה. אז אולי...‬

85
00:05:18,276 --> 00:05:20,403
‫לא. קייטי הייתה רוצה שאמשיך הלאה.‬

86
00:05:20,403 --> 00:05:22,530
‫כמובן שאני רציתי שהיא תמשיך.‬

87
00:05:23,698 --> 00:05:25,533
‫אליס, אני מאוד מצטערת שהיא איננה.‬

88
00:05:25,533 --> 00:05:26,576
‫תודה.‬

89
00:05:27,493 --> 00:05:28,411
‫תוכלי לסלוח לי?‬

90
00:05:28,411 --> 00:05:32,540
‫אני מעוניין להיות עירום שוב ולחוש‬
‫את האוויר הקר על איבר המין האומלל שלי.‬

91
00:05:33,541 --> 00:05:35,752
‫אני אקבע מועד חדש לישיבת הדירקטוריון.‬

92
00:05:35,752 --> 00:05:38,338
‫אומר להם שאתה בסדר, אבל שעטלף נשך אותך,‬

93
00:05:38,338 --> 00:05:41,591
‫או ששאפת לשלשת עטלפים,‬
‫או כל דבר שקשור לעטלפים.‬

94
00:05:41,591 --> 00:05:43,176
‫כולם שונאים עטלפים כרגע.‬

95
00:05:43,676 --> 00:05:44,552
‫אנה.‬

96
00:05:45,678 --> 00:05:48,181
‫את עושה כל כך הרבה בשבילי,‬
‫שאני מהסס לספר לך את זה.‬

97
00:05:48,181 --> 00:05:49,432
‫זה לא ימצא חן בעינייך.‬

98
00:05:50,308 --> 00:05:52,643
‫זה נוגע למטפל שהדירקטוריון הביא עבורי.‬

99
00:05:53,603 --> 00:05:54,604
‫אלוהים.‬

100
00:06:00,443 --> 00:06:04,322
‫מלקולם, נכון שאתה אובססיבי לגבי אליס‬
‫ותעשה הכול למענו?‬

101
00:06:04,322 --> 00:06:06,407
‫כן.‬
‫-אנחנו במרוץ לעמוד בזמנים,‬

102
00:06:06,407 --> 00:06:08,618
‫ואני צריכה את אליס במעבדה, אבל הוא בסחרור.‬

103
00:06:08,618 --> 00:06:11,287
‫כלפי מעלה?‬
‫-כן, מלקולם.‬

104
00:06:11,287 --> 00:06:13,664
‫אשתו, שהוא אהב יותר מכול, מתה,‬

105
00:06:13,664 --> 00:06:17,293
‫וכמו מטוס שאיבד את כנפיו,‬
‫הוא מסתחרר כלפי מעלה.‬

106
00:06:17,293 --> 00:06:19,337
‫אני יודע. זה למעשה כלפי מטה.‬

107
00:06:19,337 --> 00:06:22,340
‫זה מעבר לאובדן של קייטי.‬
‫היא שמרה אותו יציב.‬

108
00:06:22,340 --> 00:06:25,968
‫עוד שבוע הוא יגור בפארק‬
‫ויתייעץ עם סנאים בענייני היתוך.‬

109
00:06:25,968 --> 00:06:29,847
‫הוא אהב את קייטי בעוצמה‬
‫שנמצאת רק במוזיקה ובשירה.‬

110
00:06:29,847 --> 00:06:31,599
‫כמעט כמו שאתה אוהב אותו.‬

111
00:06:32,767 --> 00:06:34,143
‫אני שולחת אותך לניו יורק.‬

112
00:06:34,143 --> 00:06:36,187
‫בסדר. למה?‬

113
00:06:36,187 --> 00:06:39,232
‫להחזיר את האדם היחידי‬
‫שיכול לייצב אותו כמו קייטי.‬

114
00:06:39,232 --> 00:06:41,150
‫בסדר. מי?‬

115
00:06:57,792 --> 00:06:59,252
‫בסדר. שיפור משבוע שעבר.‬

116
00:06:59,252 --> 00:07:00,294
‫באמת?‬

117
00:07:00,294 --> 00:07:02,922
‫לגמרי. בשבוע שעבר,‬
‫גברת פטרמן דפקה על הקיר,‬

118
00:07:02,922 --> 00:07:05,049
‫אז ברור שגם היא מבחינה בשיפור.‬

119
00:07:06,759 --> 00:07:09,762
‫מה הבעיה?‬
‫-אני בכלל לא רוצה לנגן בחליל.‬

120
00:07:09,762 --> 00:07:10,930
‫אבא שלי מאלץ אותי.‬

121
00:07:12,265 --> 00:07:14,725
‫עניינים בין אב לבנו.‬
‫עדיף שלא תשמע מה יש לי לומר.‬

122
00:07:14,725 --> 00:07:17,395
‫בסדר.‬
‫-אנחנו כל כך משתדלים לרצות אותם, נכון?‬

123
00:07:17,395 --> 00:07:21,315
‫אבל הם רוצים לעצב אותך בדרך מסוימת,‬
‫אפילו שזה לא מי שאתה רוצה להיות.‬

124
00:07:21,315 --> 00:07:24,777
‫ואתה מקווה שהדינמיקה תשתנה,‬
‫אבל כשאתה מבין שזה לא יקרה,‬

125
00:07:24,777 --> 00:07:27,905
‫אתה משלים עם העובדה‬
‫שלא משנה כמה אתה אוהב אותם,‬

126
00:07:27,905 --> 00:07:30,241
‫אתה חייב הפסקה, וההפסקה הזאת כואבת,‬

127
00:07:30,241 --> 00:07:31,576
‫אבל תקשיב טוב, ראיין.‬

128
00:07:32,076 --> 00:07:33,035
‫היא גם מבריאה.‬

129
00:07:34,078 --> 00:07:36,205
‫אז השיעור נגמר?‬

130
00:07:36,205 --> 00:07:37,290
‫לא, קטנצ'יק.‬

131
00:07:37,290 --> 00:07:39,125
‫השיעור אף פעם לא נגמר.‬

132
00:07:39,125 --> 00:07:42,587
‫לא עד שנלמד‬
‫לנווט את מערכת היחסים המסובכת הזאת.‬

133
00:07:48,342 --> 00:07:49,427
‫הוא נהדר.‬

134
00:07:49,427 --> 00:07:50,678
‫זה אני!‬

135
00:07:50,678 --> 00:07:51,637
‫זה אתה!‬

136
00:07:58,686 --> 00:08:00,771
‫אחי, מתי אכלת בפעם האחרונה?‬

137
00:08:01,731 --> 00:08:05,067
‫לא מרוויחים הרבה משיעורי חליל,‬
‫כך שאני לא יוצא לעיתים קרובות.‬

138
00:08:05,067 --> 00:08:07,862
‫חוץ מזה, הרוטב של העוף הולך ומתקרב לפירה,‬

139
00:08:07,862 --> 00:08:09,322
‫אז עליי להזדרז.‬

140
00:08:09,322 --> 00:08:12,200
‫זה בטח קשה‬
‫כשאסור שהמזונות שלך ייגעו זה בזה.‬

141
00:08:12,200 --> 00:08:14,202
‫זה בסדר, אבל אז אני לא יכול לאכול אותם.‬

142
00:08:17,330 --> 00:08:21,000
‫אתה בעיר, אנחנו אוכלים על חשבון החברה.‬
‫למה אבא שלי שלח אותך?‬

143
00:08:21,000 --> 00:08:22,293
‫אבא שלך לא שלח אותי.‬

144
00:08:23,002 --> 00:08:25,630
‫שני חברים לא יכולים לצאת‬
‫בלי שיהיה מניע נסתר?‬

145
00:08:25,630 --> 00:08:27,548
‫אם הם כנים זה עם זה.‬

146
00:08:27,548 --> 00:08:28,633
‫טוב, אנה שלחה אותי.‬

147
00:08:28,633 --> 00:08:30,051
‫יש מניע נסתר.‬
‫-בום.‬

148
00:08:30,051 --> 00:08:32,220
‫דיברת עם אבא שלך מאז האזכרה?‬

149
00:08:32,220 --> 00:08:33,513
‫כמה פעמים. למה?‬

150
00:08:33,513 --> 00:08:34,555
‫איך הוא נשמע לך?‬

151
00:08:34,555 --> 00:08:36,307
‫מצבו לא טוב.‬

152
00:08:36,307 --> 00:08:39,769
‫הוא דיבר על פרויקט צדדי בעבודה‬
‫שיהפוך אותו לבלתי נראה.‬

153
00:08:39,769 --> 00:08:43,105
‫הוא רוצה להיעלם.‬
‫אני חושב שכדאי לערב פסיכיאטר.‬

154
00:08:43,105 --> 00:08:44,899
‫הדירקטוריון הביא לו פסיכיאטר.‬

155
00:08:44,899 --> 00:08:47,610
‫הבחור בחן את אליס כמה ימים ואז נעלם.‬

156
00:08:47,610 --> 00:08:50,863
‫אני לא מתכוון שהוא הפך לבלתי נראה.‬
‫הוא פשוט נעלם.‬

157
00:08:50,863 --> 00:08:52,114
‫שוב, לא בלתי נראה.‬

158
00:08:52,114 --> 00:08:54,867
‫תראה, אני אוהב את אבא שלי. באמת. פשוט...‬

159
00:08:54,867 --> 00:08:57,078
‫אז בוא ללוס אנג'לס‬
‫כדי לעזור להחזיר אותו למעבדה.‬

160
00:08:57,078 --> 00:09:00,373
‫אני לא חושב שזה רעיון טוב.‬
‫-מה אם אגיד לך...‬

161
00:09:00,998 --> 00:09:02,166
‫בבקשה?‬

162
00:09:04,377 --> 00:09:06,629
‫זוכר כשזכיתי בפרס המדע בכיתה ח'?‬
‫-לא.‬

163
00:09:06,629 --> 00:09:10,424
‫בדיוק. וזה מכיוון שאליס דרגון הופיע,‬
‫ואז ביקשו ממנו לנאום,‬

164
00:09:10,424 --> 00:09:12,927
‫והוא עלה על הבמה ואמר שהפרויקט שלי מדויק,‬

165
00:09:12,927 --> 00:09:16,597
‫אבל שאני צריך לחשוב בגדול יותר,‬
‫לקחת יותר סיכונים, לזוז מהר, לשבור דברים.‬

166
00:09:17,098 --> 00:09:18,307
‫זו הייתה חוות נמלים.‬

167
00:09:18,307 --> 00:09:21,727
‫זה היה נאום נהדר. בזכותו בחרתי לעסוק במדע.‬

168
00:09:21,727 --> 00:09:23,479
‫אתה מפספס את הנקודה שלי.‬

169
00:09:23,479 --> 00:09:26,774
‫אבא שלי תמיד מנסה לשנות אותי‬
‫כדי שאהיה דומה לו,‬

170
00:09:26,774 --> 00:09:28,776
‫ושאר העולם מעודד אותו.‬

171
00:09:28,776 --> 00:09:31,320
‫בגלל זה פרשתי מהמדע,‬
‫ועברתי לגור במרחק של כ־5,000 ק"מ.‬

172
00:09:32,405 --> 00:09:34,949
‫לפחות כשאימי הייתה בסביבה‬
‫היא התערבה לטובתי.‬

173
00:09:34,949 --> 00:09:37,702
‫אבל בלעדיה, זה מתיש.‬

174
00:09:38,244 --> 00:09:40,204
‫ג'קסון, אליס בסחרור.‬

175
00:09:40,705 --> 00:09:43,040
‫לאחרונה למדתי שזה קורה רק בכיוון אחד,‬

176
00:09:43,040 --> 00:09:45,126
‫ועכשיו אתה המשפחה היחידה שיש לו.‬

177
00:09:45,126 --> 00:09:49,046
‫בסדר. אני אבוא. ל־24 שעות. זהו זה.‬

178
00:09:49,046 --> 00:09:51,299
‫מצוין. אתה תתחרט על זה.‬

179
00:09:51,299 --> 00:09:52,967
‫אתה לא מתכוון שלא אתחרט?‬

180
00:09:52,967 --> 00:09:56,846
‫לא. אני מקטין את הציפיות שלך‬
‫כדי שלא תתאכזב.‬

181
00:09:56,846 --> 00:09:59,098
‫אלוהים. למה אני עושה את זה?‬

182
00:09:59,765 --> 00:10:00,766
‫מושלם.‬

183
00:10:06,772 --> 00:10:08,649
‫יבוא.‬
‫-היי, אנה.‬

184
00:10:08,649 --> 00:10:11,068
‫ג'קסון! הגעת.‬

185
00:10:12,320 --> 00:10:13,738
‫נהדר לראות אותך.‬

186
00:10:14,447 --> 00:10:16,073
‫שב.‬
‫-בסדר.‬

187
00:10:16,073 --> 00:10:18,909
‫אבא שלך עובד על פרויקט חדש ומלהיב.‬

188
00:10:18,909 --> 00:10:21,454
‫זו שיטה לשאיבת פחמן מהאטמוספרה‬

189
00:10:21,454 --> 00:10:23,956
‫ושימוש בו כדי לייצר בטון.‬

190
00:10:23,956 --> 00:10:26,959
‫היא תכלא גזים משני־אקלים ליותר מאלף שנים‬

191
00:10:26,959 --> 00:10:29,795
‫וממש תציל את העולם.‬

192
00:10:29,795 --> 00:10:32,048
‫אתה אוהב את העולם, נכון?‬
‫-חלקים מסוימים.‬

193
00:10:32,048 --> 00:10:34,550
‫שווה להציל אותו, נכון?‬
‫-חלקים מסוימים.‬

194
00:10:34,550 --> 00:10:35,885
‫גם אני.‬

195
00:10:35,885 --> 00:10:39,889
‫אליס תמיד היה מוזר,‬
‫ואנחנו אוהבים את זה בו. ממש אוהבים.‬

196
00:10:39,889 --> 00:10:42,933
‫אבל מאז שאימך נפטרה, הוא נהיה,‬

197
00:10:42,933 --> 00:10:46,270
‫בוא ננסח זאת כ"מוזר עוד יותר".‬

198
00:10:47,730 --> 00:10:49,231
‫מה קרה למטפל שמצאתם עבורו?‬

199
00:10:49,231 --> 00:10:52,485
‫אני לא יודעת. הוא נעלם.‬
‫מה אתה מצפה שאעשה לגבי זה?‬

200
00:10:52,485 --> 00:10:53,778
‫בסדר.‬

201
00:10:53,778 --> 00:10:56,530
‫עברו שבועות מאז שרגלו של אביך דרכה במעבדה‬

202
00:10:56,530 --> 00:10:58,824
‫כדי לעבוד על הפרויקט שיציל את העולם,‬

203
00:10:58,824 --> 00:11:00,576
‫שאני יודעת שאיננו מושלם,‬

204
00:11:00,576 --> 00:11:03,454
‫ועדיין, כולנו אוהבים דובי קוטב,‬
‫ואנחנו לא רוצים שהם ימותו.‬

205
00:11:03,454 --> 00:11:07,249
‫לכן אנחנו צריכים שיחזור למעבדה.‬
‫אני מאמינה שגם הוא זקוק לזה.‬

206
00:11:07,249 --> 00:11:09,335
‫אני אדבר איתו, אבל אני לא אופטימי.‬

207
00:11:09,335 --> 00:11:11,545
‫נהדר. אתה המוצא האחרון שלנו.‬
‫-מה?‬

208
00:11:11,545 --> 00:11:13,589
‫צא לדרך.‬
‫-את יודעת איפה הוא?‬

209
00:11:13,589 --> 00:11:16,342
‫כי אני כבר מתחרט על זה, אז כדאי שאזדרז.‬

210
00:11:16,342 --> 00:11:19,053
‫היום יום שלישי.‬
‫הוא כבר לא מגיע בימי שלישי.‬

211
00:11:19,053 --> 00:11:22,556
‫למה לא?‬
‫-אתה שואל את כל השאלות הנכונות.‬

212
00:11:29,480 --> 00:11:31,440
‫- חואן הגנן - אדריכלות נוף -‬

213
00:11:37,029 --> 00:11:39,657
‫ג'קסון! מלקולם אמר לי שאולי תבוא.‬

214
00:11:40,616 --> 00:11:42,368
‫חואן, זה הבן שלי.‬

215
00:11:43,035 --> 00:11:43,994
‫המוזיקאי.‬

216
00:11:43,994 --> 00:11:44,995
‫חלילן.‬

217
00:11:44,995 --> 00:11:48,332
‫או חליליסט? סליחה.‬
‫אני יודע שהסברת לי, אבל אני רק זוכר‬

218
00:11:48,332 --> 00:11:50,334
‫שמדובר בחיים של מאבק תמידי.‬

219
00:11:51,043 --> 00:11:54,672
‫נכון שאין הרבה נגני חליל מצליחים בעולם,‬
‫אבל זה טוב.‬

220
00:11:54,672 --> 00:11:57,633
‫היצע וביקוש. אין הרבה היצע.‬
‫-כי אין ביקוש.‬

221
00:12:00,261 --> 00:12:03,389
‫למה אתה עובד בגינון?‬
‫בוא נדבר על החיים שלך.‬

222
00:12:03,389 --> 00:12:04,807
‫פעם לימדתי פילוסופיה.‬

223
00:12:04,807 --> 00:12:06,976
‫לילה אחד, אנשים באו...‬
‫-לא אתה, חואן.‬

224
00:12:06,976 --> 00:12:11,021
‫כדי שאהיה יצירתי בעבודה האחרת שלי,‬
‫עליי להרחיב את ההתנסויות שלי.‬

225
00:12:11,021 --> 00:12:12,857
‫חשבתי שלכך נועד המיקרו־מינון.‬

226
00:12:12,857 --> 00:12:15,234
‫הוא לקח יותר מדי. רקד עם פיקוס.‬

227
00:12:15,234 --> 00:12:16,902
‫זה היה יפה עד שברון לב.‬

228
00:12:16,902 --> 00:12:18,320
‫אבל כן, אני בהפסקה.‬

229
00:12:18,320 --> 00:12:21,323
‫בינתיים, העבודה הזאת עוזרת לי להרגיש חי.‬

230
00:12:21,323 --> 00:12:24,910
‫להרגיש שאני משפיע על משהו‬
‫באופן מיידי. שתלת דשא פעם?‬

231
00:12:24,910 --> 00:12:26,620
‫לא. אבא, אני גר בניו יורק.‬

232
00:12:26,620 --> 00:12:29,081
‫בשבוע שעבר הפרדתי‬
‫בין שני עכברושים שרבו ביניהם.‬

233
00:12:29,081 --> 00:12:30,875
‫בבוקר יש רק אדמה.‬

234
00:12:30,875 --> 00:12:34,628
‫באמצע היום יש מדשאה ירוקה ומלאת חיים.‬

235
00:12:34,628 --> 00:12:36,088
‫זה כמו ללדת.‬

236
00:12:37,965 --> 00:12:38,799
‫מדשאה.‬

237
00:12:38,799 --> 00:12:43,429
‫זה נהדר. בוא תצא מהבור,‬
‫ותראה לי את הפרויקט שאתה עובד עליו.‬

238
00:12:43,429 --> 00:12:46,474
‫או שאתן לך את חפירה, ותבין מה הפסדת.‬

239
00:12:46,474 --> 00:12:48,350
‫נסה משהו חדש. תרחיב את עולמך.‬

240
00:12:48,350 --> 00:12:51,061
‫כדי שאהיה כמוך?‬
‫חי על מיקרו־מינון ומתעלס עם עץ?‬

241
00:12:51,061 --> 00:12:54,106
‫זה לא היה מיני. רקדנו בוסה נובה.‬

242
00:12:55,316 --> 00:12:56,150
‫נכון?‬

243
00:12:59,111 --> 00:13:00,905
‫מה כל כך רע בלהיות יותר כמוני?‬

244
00:13:00,905 --> 00:13:03,199
‫התמונה שלך הופיעה אי פעם על שער ה"טיים"?‬

245
00:13:04,200 --> 00:13:06,827
‫אני לא רוצה להיות אתה. יש מספיק ממך בעולם.‬

246
00:13:09,789 --> 00:13:12,792
‫כואב לראות אותו ככה.‬
‫-הוא לא רוצה אותי בחייו.‬

247
00:13:13,459 --> 00:13:16,378
‫אולי כי אתה מנסה לשנות אותו.‬
‫-אני רק רוצה לעזור לו.‬

248
00:13:16,378 --> 00:13:20,716
‫ילדים. הם רוצים את עזרתנו.‬
‫הם גם רוצים שיאהבו אותם כמו שהם.‬

249
00:13:20,716 --> 00:13:23,928
‫איך נוכל לקבל אותם ללא תנאים, ובו בזמן,‬

250
00:13:23,928 --> 00:13:26,597
‫לעזור להם לחיות חיים שהם לא יכולים לדמיין?‬

251
00:13:32,561 --> 00:13:33,395
‫תספר לי.‬

252
00:13:33,395 --> 00:13:36,106
‫לך. תבררו ביחד.‬

253
00:13:36,982 --> 00:13:39,485
‫למה פילוסופים לא יכולים לתת תשובה ברורה?‬

254
00:13:39,485 --> 00:13:40,694
‫בשביל מה?‬

255
00:13:44,490 --> 00:13:47,159
‫ג'קסון, אל תלך.‬

256
00:13:47,159 --> 00:13:48,285
‫למה?‬

257
00:13:49,328 --> 00:13:52,873
‫אני רוצה להראות לך על מה אנחנו עובדים.‬
‫-במעבדה, נכון?‬

258
00:13:53,666 --> 00:13:56,919
‫ברור שבמעבדה. תשים את המכונית שלך‬
‫במכונית שלי וניסע יחד.‬

259
00:14:00,422 --> 00:14:03,217
‫זה מדהים. זה צמח?‬
‫-זו ביומסה.‬

260
00:14:03,217 --> 00:14:05,386
‫צפופה פי 10,000 מצמח.‬

261
00:14:05,386 --> 00:14:07,096
‫למעשה...‬
‫-בערך פי 10,000.‬

262
00:14:07,096 --> 00:14:09,181
‫פי 9,942.‬

263
00:14:09,181 --> 00:14:12,226
‫כמו צמח, הוא שואב פחמן דו חמצני מהאוויר.‬

264
00:14:12,226 --> 00:14:15,229
‫מאה אלף מהם יהיו שווי ערך‬
‫לנטיעת טריליון עצים.‬

265
00:14:15,229 --> 00:14:17,147
‫תשע מאות מיליארד.‬
‫-בערך טריליון עצים.‬

266
00:14:17,147 --> 00:14:19,608
‫שישאבו 40 מיליארד טון...‬
‫-39.247.‬

267
00:14:19,608 --> 00:14:22,653
‫בערך 40 מיליארד טון‬
‫של גזים פחמניים משני־אקלים‬

268
00:14:22,653 --> 00:14:24,363
‫מהאטמוספרה מדי שנה.‬

269
00:14:24,363 --> 00:14:28,951
‫בום. כדור הארץ מנצח.‬
‫בפרצוף שלכם, כל מי שהימר נגדנו ונגד המדע.‬

270
00:14:28,951 --> 00:14:29,994
‫בסדר.‬

271
00:14:29,994 --> 00:14:32,830
‫רגע, יש עוד.‬
‫רובי, ספרי לנו במה עוד כדור הארץ מנצח?‬

272
00:14:32,830 --> 00:14:37,626
‫לא, תורה של לונה לככב.‬
‫לונה, תסבירי בפשטות, בלי מספרים.‬

273
00:14:38,752 --> 00:14:40,796
‫כשהביומסה תגיע לצפיפות המרבית שלה,‬

274
00:14:40,796 --> 00:14:42,298
‫נוסיף אנזים‬

275
00:14:42,298 --> 00:14:46,218
‫שממיר את הפחמן‬
‫לחומר שאפשר להשתמש בו ליצירת בטון.‬

276
00:14:46,218 --> 00:14:48,512
‫בום, לכו לעזאזל, מניאקים.‬

277
00:14:49,638 --> 00:14:53,100
‫סליחה. לפעמים אני לא טובה‬
‫במצבים חברתיים. בום.‬

278
00:14:54,018 --> 00:14:56,645
‫אז, עבדנו עם דהידרוגנאזים תלויים,‬

279
00:14:56,645 --> 00:15:00,399
‫אבל לא הצלחנו להעביר‬
‫מספיק אלקטרונים בין חלבוני הפרוקסידאז.‬

280
00:15:00,399 --> 00:15:03,694
‫ניסיתם לבודד את האוקסידורדוקטאז‬
‫המחומצן העצמאי?‬

281
00:15:04,445 --> 00:15:06,780
‫הוא חכם מאיתנו?‬
‫-ההורים שלי חושבים כך.‬

282
00:15:06,780 --> 00:15:09,366
‫שטויות. כולכם מבריקים, כולל הוא.‬

283
00:15:09,366 --> 00:15:12,411
‫שמשתמש באינטליגנציה שלו‬
‫כדי לנשוף בצינור עם חורים.‬

284
00:15:12,411 --> 00:15:13,495
‫תודה. טוב להיות פה.‬

285
00:15:15,664 --> 00:15:18,709
‫רובי למדה התחדשות רקמות‬
‫במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס.‬

286
00:15:18,709 --> 00:15:22,046
‫זה מה שג'קסון למד‬
‫בתואר שלו בהנדסה באוניברסיטת קורנל.‬

287
00:15:22,046 --> 00:15:23,964
‫לפני שקיבל "החלטות אחרות".‬

288
00:15:23,964 --> 00:15:26,258
‫באמת? עבדתי על אף מלאכותי.‬

289
00:15:26,258 --> 00:15:28,802
‫מגניב. עבדתי על בוהן. זה האף של כף הרגל.‬

290
00:15:28,802 --> 00:15:32,014
‫אחד מהמרצים שלי יצר פין. האף של המפשעה.‬

291
00:15:35,351 --> 00:15:37,978
‫לונה.‬
‫-גם אני רואה את זה.‬

292
00:15:37,978 --> 00:15:39,438
‫אני צריך להראות לך משהו.‬

293
00:15:41,690 --> 00:15:42,608
‫מה?‬

294
00:15:43,901 --> 00:15:46,320
‫אני פה רק ללילה אחד, אז...‬

295
00:15:46,320 --> 00:15:50,032
‫אז לא להתאהב בך?‬
‫תודה על האזהרה. האמת שזה הקטע שלי.‬

296
00:15:50,032 --> 00:15:53,953
‫לא, לא לזה התכוונתי. התכוונתי ש...‬

297
00:15:56,914 --> 00:15:58,082
‫אני הולך למצוא את אבא.‬

298
00:15:59,249 --> 00:16:01,418
‫תנסה להחזיר אותו לכאן.‬
‫הוא לא היה בסביבה הרבה.‬

299
00:16:01,418 --> 00:16:02,336
‫אין בעיה.‬

300
00:16:03,003 --> 00:16:06,632
‫אוי לא, עכשיו אני צריכה לראות אותך עוזב?‬
‫איך אעמוד בזה?‬

301
00:16:14,473 --> 00:16:15,975
‫את יודעת לאן אבא שלי הלך?‬

302
00:16:20,062 --> 00:16:21,146
‫אלוהים!‬

303
00:16:21,146 --> 00:16:25,234
‫אנחנו עובדים על גלימת היעלמות.‬
‫היא עדיין לא מוכנה.‬

304
00:16:25,234 --> 00:16:27,987
‫יש גם את הדילמה הקלסית‬
‫של "העיניים בגלימת ההיעלמות".‬

305
00:16:27,987 --> 00:16:30,239
‫צריך חורים כדי שהמשתמש יוכל לראות.‬

306
00:16:30,239 --> 00:16:32,241
‫ואז זה נראה כמו זוג עיניים מרחפות בחלל.‬

307
00:16:32,241 --> 00:16:34,159
‫ההפך הגמור מלהיות בלתי נראה.‬

308
00:16:34,159 --> 00:16:36,829
‫יותר כמו מעטה ה"אלוהים אדירים! מה זה?"‬

309
00:16:38,664 --> 00:16:40,082
‫ננו־פילמנטים.‬
‫-סליחה?‬

310
00:16:40,082 --> 00:16:42,292
‫החומר שמשמש לעקם את האור כדי שהוא לא יוחזר‬

311
00:16:42,292 --> 00:16:44,211
‫צריך להיות דק כל כך שניתן לראות דרכו.‬

312
00:16:44,211 --> 00:16:46,380
‫ניסינו את זה?‬
‫-דיברנו על זה.‬

313
00:16:46,380 --> 00:16:47,840
‫קדימה! תגרמי לזה לקרות.‬

314
00:16:47,840 --> 00:16:51,927
‫אני רוצה שהאור יגיד, "איפה הוא?"‬
‫"לא יודע". "אף פעם לא סמכתי עליו".‬

315
00:16:51,927 --> 00:16:54,013
‫טוב, בטח. בואו נעצבן את האור.‬

316
00:16:54,013 --> 00:16:56,849
‫אבל זה יכול לקחת שנים,‬
‫ויש לנו קריוקי הערב.‬

317
00:16:57,349 --> 00:16:59,018
‫אני מקווה שאת...‬
‫-אני לא שרה.‬

318
00:17:02,730 --> 00:17:04,023
‫זה ממש מגניב.‬

319
00:17:04,023 --> 00:17:05,274
‫היית נהנה להיות כאן.‬

320
00:17:06,984 --> 00:17:11,071
‫לא, אל תתחיל.‬
‫אני לא אעבוד בשבילך. אני נגן חליל.‬

321
00:17:11,822 --> 00:17:13,157
‫זה לא נשמע חזק.‬

322
00:17:13,157 --> 00:17:14,908
‫זה בגלל החליל.‬

323
00:17:14,908 --> 00:17:16,326
‫לפחות תבוא לקריוקי.‬

324
00:17:16,326 --> 00:17:19,288
‫רובי תהיה שם.‬
‫צעירה, חכמה, ולא ראתה אותך מנגן בחליל.‬

325
00:17:19,288 --> 00:17:22,958
‫אני לא אעשה כלום עם רובי.‬
‫ותפסיק לנסות להפוך אותי למישהו אחר.‬

326
00:17:22,958 --> 00:17:27,671
‫אני לא רוצה שתהיה מישהו אחר.‬
‫אני רוצה שתהיה בדיוק גרסה שלך.‬

327
00:17:27,671 --> 00:17:28,756
‫גרסה שלי?‬

328
00:17:28,756 --> 00:17:31,633
‫בדיוק סוג של מי שאתה.‬
‫-אז לא אני.‬

329
00:17:31,633 --> 00:17:34,511
‫אתה, אבל עם שכלולים. רוצה לשמוע מה הם?‬

330
00:17:34,511 --> 00:17:36,555
‫לא, אני לא זה שצריך לתקן אותו.‬

331
00:17:36,555 --> 00:17:37,890
‫למה זה קשור אליי?‬

332
00:17:37,890 --> 00:17:41,018
‫אתה אוהב את זה כשזה קשור אליך.‬
‫זה תמיד קשור אליך.‬

333
00:17:41,018 --> 00:17:42,394
‫ודרך אגב, זה באמת קשור אליך.‬

334
00:17:42,394 --> 00:17:44,229
‫בסדר. אפשר לדבר עליי.‬
‫-יופי.‬

335
00:17:44,229 --> 00:17:46,732
‫לא עכשיו. אני צריך לבחור שיר לקריוקי.‬

336
00:17:48,233 --> 00:17:50,611
‫בבקשה תבוא. תוכל לרדת עליי שם.‬

337
00:17:54,198 --> 00:17:56,533
‫- פאט'ס -‬

338
00:18:16,095 --> 00:18:17,387
‫שיחקתי אותה בענק.‬

339
00:18:18,722 --> 00:18:21,600
‫יש לה ביצים לשיר אותו שיר אחריי.‬

340
00:18:21,600 --> 00:18:23,936
‫אולי כדי ללמד אותך איך צריך לבצע אותו.‬

341
00:18:24,520 --> 00:18:25,938
‫לא בטוחה שאני מכירה אותך.‬

342
00:18:27,106 --> 00:18:29,858
‫חשוב מכך, האם את מכירה את עצמך?‬

343
00:18:31,151 --> 00:18:34,488
‫כן! אנה בנט!‬
‫הזמרת וסמנכ"לית הכספים הכי טובה בביוטק!‬

344
00:18:34,488 --> 00:18:37,282
‫וכן, גם אם לוקחים בחשבון‬
‫את ג'נט מ"יונייטד תרפיוטיקס".‬

345
00:18:37,282 --> 00:18:41,078
‫יש לה קול טוב, אבל היא חלשה‬
‫באינדוקציות ובתחזיות פיננסיות.‬

346
00:18:42,329 --> 00:18:44,248
‫בחייכם, אתם יודעים שהיא כזו.‬

347
00:18:48,877 --> 00:18:49,795
‫היי.‬

348
00:18:49,795 --> 00:18:52,214
‫היי. יצאתי להפסקה.‬

349
00:18:52,214 --> 00:18:57,177
‫שלא תחשוב שאני לא נהנית מאנשים רועשים‬
‫או ממקומות הומי אדם. אני לגמרי בקטע.‬

350
00:18:57,177 --> 00:18:58,762
‫באתי לדבר עם אבא שלי,‬

351
00:18:58,762 --> 00:19:01,849
‫אבל יצא לי רק לראות אותו שוחט שיר מוצלח.‬

352
00:19:17,364 --> 00:19:20,284
‫וזה מה שקורה כשאף אחד לא אומר לך לא.‬

353
00:19:21,952 --> 00:19:23,662
‫- בר -‬

354
00:19:23,662 --> 00:19:25,581
‫אז למה באת הערב?‬

355
00:19:26,832 --> 00:19:29,668
‫אמרו לי שאני צריכה‬
‫להשתדל לצאת מאזור הנוחות שלי.‬

356
00:19:29,668 --> 00:19:32,421
‫כן, גם לי אמרו שלא יזיקו לי כמה שכלולים.‬

357
00:19:37,050 --> 00:19:39,428
‫בגיל שש, אבא שלי הכריח אותי‬
‫להשתתף בהצגת בית הספר.‬

358
00:19:40,137 --> 00:19:41,388
‫ואז הוא צעק לי מהקהל.‬

359
00:19:41,889 --> 00:19:44,016
‫"לא שומעים אותך. דברי בקול רם יותר."‬

360
00:19:44,016 --> 00:19:46,602
‫רציתי לבכות, אבל פחדתי‬
‫שהוא יצעק לי שאבכה בקול רם יותר.‬

361
00:19:47,644 --> 00:19:48,478
‫אז פשוט השתנתי.‬

362
00:19:50,022 --> 00:19:52,733
‫בקולי קולות.‬
‫-זה הדבר הכי עצוב ששמעתי.‬

363
00:19:54,151 --> 00:19:56,737
‫תודה. רואה, אני טובה במפגשים עם אנשים.‬

364
00:19:59,198 --> 00:20:01,950
‫אבא שלי חושב שאני טועה.‬
‫-לגבי מה?‬

365
00:20:01,950 --> 00:20:03,744
‫באופן כללי. לגבי כל דבר.‬

366
00:20:05,287 --> 00:20:06,330
‫ומה דעתך?‬

367
00:20:06,914 --> 00:20:09,791
‫אני לא יודע.‬
‫אני מנסה להתפרנס מנגינה בחליל.‬

368
00:20:09,791 --> 00:20:12,252
‫אולי זו טעות. מי מעסיק חלילנים?‬

369
00:20:12,252 --> 00:20:14,755
‫אנשים שרוצים להיפטר מעכברושים בכפר שלהם.‬

370
00:20:14,755 --> 00:20:16,340
‫וזה קרה רק פעם אחת.‬

371
00:20:16,340 --> 00:20:18,467
‫ולחלילן מהמלין בכלל לא שילמו.‬

372
00:20:19,051 --> 00:20:22,054
‫נכון. אבא שלו בטח אמר,‬
‫"קיבלת רק ילדים מכל זה?"‬

373
00:20:22,054 --> 00:20:25,557
‫כן, והוא כזה, "תניח לי, אבא.‬
‫אני יודע מה אני עושה.‬

374
00:20:25,557 --> 00:20:27,309
‫"לכולם משלמים בילדים בהתחלה".‬

375
00:20:28,560 --> 00:20:29,770
‫הנה אתה. בוא, תורך.‬

376
00:20:29,770 --> 00:20:31,939
‫לא, אני לא שר. אמרת שנדבר.‬

377
00:20:31,939 --> 00:20:33,690
‫תשיר קודם. בוא, יהיה כיף.‬

378
00:20:33,690 --> 00:20:35,400
‫בבקשה אל תגיד לי מה כיף.‬

379
00:20:35,400 --> 00:20:37,402
‫אתה אוהב קריוקי. אני לא. אז מה?‬

380
00:20:37,402 --> 00:20:39,112
‫תרחיב את האופקים. תחיה קצת.‬

381
00:20:39,738 --> 00:20:40,739
‫אולי תלך לחדר הכושר.‬

382
00:20:40,739 --> 00:20:43,075
‫בסדר. אולי כדאי שתלך לעבודה ותישאר שם.‬

383
00:20:43,075 --> 00:20:45,452
‫במקום לבלות את היום בלידת מדשאות.‬

384
00:20:45,452 --> 00:20:47,246
‫אני רוצה להרחיב את עולמי.‬

385
00:20:47,246 --> 00:20:49,581
‫למה זה מפריע לך? את יכולה ללכת.‬

386
00:20:49,581 --> 00:20:50,499
‫תודה.‬

387
00:20:53,835 --> 00:20:59,424
‫אבא, אם לא תתמקד בעבודה האמיתית שלך,‬
‫הדירקטוריון יפטר אותך.‬

388
00:21:00,008 --> 00:21:04,471
‫זה מגוחך. חוץ מזה,‬
‫כל העבודה שנועדה להתבצע, תבוצע.‬

389
00:21:04,471 --> 00:21:07,307
‫חואן לימד אותי כשהתעכבנו בעבודה‬
‫על גן הזן של משפחת מנדלבאום.‬

390
00:21:08,308 --> 00:21:09,309
‫בסדר. ניסיתי.‬

391
00:21:09,851 --> 00:21:12,729
‫אני אוהב אותך.‬
‫אני נוסע לשדה התעופה. נתראה בחג המולד.‬

392
00:21:15,107 --> 00:21:16,233
‫אני מתגעגע לאימא שלך.‬

393
00:21:20,779 --> 00:21:22,281
‫כל כך שזה בלתי נסבל.‬

394
00:21:22,864 --> 00:21:24,866
‫ומשהו השתנה. ה...‬

395
00:21:26,201 --> 00:21:28,996
‫המוח שלי, אני כבר לא יכול סתם לפתור בעיות.‬

396
00:21:28,996 --> 00:21:32,457
‫אני צריך להתרגש.‬
‫להרגיש שאני מקבל השראה. אני פשוט צריך,‬

397
00:21:33,709 --> 00:21:34,668
‫להרגיש.‬

398
00:21:36,378 --> 00:21:38,964
‫תגיד לי איך לעזור לך.‬
‫-תתמוך בגינון שלי.‬

399
00:21:39,715 --> 00:21:42,801
‫אני תומך בך.‬
‫אני האדם היחיד בחייך שלא נענה לדרישותיך.‬

400
00:21:42,801 --> 00:21:44,011
‫אף פעם לא מאוחר מדי.‬

401
00:21:46,638 --> 00:21:48,265
‫בחייך, אתה עוזב?‬

402
00:21:48,265 --> 00:21:51,518
‫סתם העלינו רעיונות,‬
‫לא צריך לאמץ את הרעיון הראשון.‬

403
00:21:57,858 --> 00:22:00,277
‫הכול בסדר? איפה ג'קסון?‬

404
00:22:01,236 --> 00:22:02,779
‫הוא הלך.‬
‫-מה?‬

405
00:22:02,779 --> 00:22:07,284
‫אני לא יודע איך לעשות את זה בלי אימא שלו.‬
‫קייטי תמיד עזרה לנו בניהול השיחות.‬

406
00:22:08,160 --> 00:22:11,580
‫עכשיו אנחנו סתם מעצבנים זה את זה.‬
‫-אולי הוא רק צריך להירגע.‬

407
00:22:11,580 --> 00:22:13,999
‫לא, אני מכיר אותו. הוא ויתר.‬

408
00:22:16,376 --> 00:22:17,627
‫אתה מכיר אותו, מה?‬

409
00:22:28,972 --> 00:22:30,307
‫אני לא מכיר אותו.‬

410
00:22:54,956 --> 00:22:57,084
‫הבן שלי, החלילן.‬

411
00:22:57,959 --> 00:23:00,128
‫או חליליסט. אני חייב להיות סגור על זה.‬

412
00:23:04,216 --> 00:23:07,803
‫עד כמה שהייתי רוצה‬
‫שתישאר לעבוד איתי, יש לך כשרון.‬

413
00:23:08,512 --> 00:23:12,682
‫כשרון חסר תועלת שמתאים לנישה קטנה מאוד.‬

414
00:23:12,682 --> 00:23:13,809
‫אבל עדיין...‬

415
00:23:16,895 --> 00:23:17,896
‫גם אני מתגעגע אליה.‬

416
00:23:20,607 --> 00:23:21,441
‫אני יודע.‬

417
00:23:23,026 --> 00:23:24,027
‫ואני מתגעגע לזה.‬

418
00:23:28,615 --> 00:23:29,491
‫ג'קסון.‬

419
00:23:30,325 --> 00:23:34,371
‫חשבתי לעצמי, עכשיו כשאתה ואביך‬
‫מסתדרים קצת יותר טוב,‬

420
00:23:34,371 --> 00:23:35,956
‫אולי תישאר זמן רב יותר.‬

421
00:23:35,956 --> 00:23:40,460
‫אני צריך להעביר שיעור מחר.‬
‫שרלוט מזעזעת, כך שהיא זקוקה נואשות לעזרתי.‬

422
00:23:40,460 --> 00:23:43,046
‫לא התכוונתי לספר לך, כי זה די רציני.‬

423
00:23:43,046 --> 00:23:45,048
‫ואני לא רוצה שתהיה שותף.‬

424
00:23:45,549 --> 00:23:47,843
‫שותף לדירה או אולי שותף לעסק?‬

425
00:23:47,843 --> 00:23:50,220
‫לפשע, ג'קסון. שותף לפשע.‬

426
00:23:50,220 --> 00:23:53,014
‫כמו שזה פשע כשהבן לא רוצה להיות שותף בעסק?‬

427
00:23:53,014 --> 00:23:56,268
‫המטפל שהדירקטוריון הביא כדי לטפל באביך,‬

428
00:23:56,268 --> 00:23:57,644
‫אני יודעת מה קרה לו.‬

429
00:23:57,644 --> 00:23:59,354
‫אלוהים. מה קרה לו?‬

430
00:23:59,354 --> 00:24:00,480
‫מה קורה?‬

431
00:24:00,480 --> 00:24:01,982
‫המטפל שהדירקטוריון שלח?‬

432
00:24:01,982 --> 00:24:03,316
‫לזלי.‬
‫-כן.‬

433
00:24:03,316 --> 00:24:05,152
‫מה קרה לו?‬
‫-הוא במרתף שלי.‬

434
00:24:05,152 --> 00:24:06,194
‫במרתף שלך?‬

435
00:24:06,194 --> 00:24:09,030
‫נעלת אותו במרתף שלך. ראוי להזכיר זאת.‬

436
00:24:09,030 --> 00:24:10,532
‫לעזאזל!‬

437
00:24:10,532 --> 00:24:13,827
‫הוא איים לשלוח לדירקטוריון‬
‫דו"ח מאוד לא מחמיא עליי‬

438
00:24:13,827 --> 00:24:17,080
‫אלא אם אתן לו הרבה כסף. וזה מה שעשיתי.‬

439
00:24:17,581 --> 00:24:19,916
‫ואז הוא רצה עוד.‬
‫-כמה זמן הוא שם?‬

440
00:24:19,916 --> 00:24:21,626
‫כמה ימים.‬
‫-ואת ידעת?‬

441
00:24:21,626 --> 00:24:25,213
‫רק מאז אתמול כשאביך היה עירום,‬
‫והייתי עסוקה עד מעל לראש.‬

442
00:24:25,797 --> 00:24:27,841
‫תעזור לנו.‬
‫-זו בעיה? כן.‬

443
00:24:27,841 --> 00:24:31,011
‫אבל כמו סוגיית ההיעלמות,‬
‫אני מאמין שזו בעיה פתירה.‬

444
00:24:33,054 --> 00:24:36,892
‫אני צריך ללכת להאכיל אותו.‬
‫הוא כועס מאוד כשארוחת הערב שלו מתעכבת.‬

445
00:25:59,516 --> 00:26:02,435
‫תרגום כתוביות: לאה שרמן־קיש‬