1 00:00:30,208 --> 00:00:34,958 ‫- אל מעבר לאוקיינוס -‬ 2 00:00:49,750 --> 00:00:52,875 ‫קיבלתי עכשיו אישור.‬ ‫הבנים חזרו לקמפ דה מיל.‬ 3 00:00:52,875 --> 00:00:53,958 ‫הם בסדר?‬ 4 00:00:53,958 --> 00:00:55,166 ‫הם חיים.‬ 5 00:00:55,166 --> 00:00:56,333 ‫טוב, זאת הקלה.‬ 6 00:00:56,833 --> 00:00:59,250 ‫את מבינה שאם הם ידברו, הם ידברו עלייך?‬ 7 00:01:01,458 --> 00:01:04,416 ‫לא. לא, הם לא ידברו עליי.‬ ‫-אם יהיה לך מזל.‬ 8 00:01:05,166 --> 00:01:07,375 ‫אבל אם וישי ישמע מהם על מעורבותך,‬ 9 00:01:07,875 --> 00:01:09,625 ‫לא נוכל להגן עלייך.‬ 10 00:01:10,125 --> 00:01:13,125 ‫אם ילחצו עלינו, נכחיש כל ידע על פעולותייך.‬ 11 00:01:13,833 --> 00:01:15,375 ‫איך? אני גרה עם תומאס.‬ 12 00:01:15,375 --> 00:01:17,208 ‫הווילה אייר-בל היא בית גדול.‬ 13 00:01:17,208 --> 00:01:19,916 ‫איך הוא ידע מה מישהי מדייריו עושה כל היום?‬ 14 00:01:20,458 --> 00:01:21,500 ‫תומאס.‬ 15 00:01:22,833 --> 00:01:24,166 ‫תומאס!‬ 16 00:01:26,875 --> 00:01:28,125 ‫תראי, זה לא תלוי בי.‬ 17 00:01:29,291 --> 00:01:30,500 ‫כולנו ממלאים הוראות.‬ 18 00:01:34,291 --> 00:01:35,333 ‫מי את?‬ 19 00:01:36,166 --> 00:01:38,458 ‫עכשיו את שואלת אותי שאלות?‬ ‫-מי את?‬ 20 00:01:38,458 --> 00:01:40,541 ‫לאן את הולכת אחרי הפגישות האלה?‬ 21 00:01:40,541 --> 00:01:43,750 ‫מה איתך? לאבגרוב זה בכלל שם אמיתי?‬ 22 00:01:43,750 --> 00:01:44,708 ‫די.‬ 23 00:01:44,708 --> 00:01:48,875 ‫לא! שניכם יכולים להעמיד פנים‬ ‫כאילו אתם לא יודעים שום דבר עליי,‬ 24 00:01:48,875 --> 00:01:53,083 ‫אבל אני ספר פתוח!‬ ‫אני זו שלא יודעת כלום עליכם!‬ 25 00:01:53,083 --> 00:01:55,875 ‫המלחמה הזו גדולה‬ ‫מכל אחד מאיתנו, מרי ג'יין.‬ 26 00:01:55,875 --> 00:02:00,000 ‫הנאצים משטחים את מנצ'סטר.‬ ‫עלינו להוציא את האנשים האלה לפני חג המולד.‬ 27 00:02:00,541 --> 00:02:03,083 ‫את תצטרכי לגרום לזה לקרות.‬ ‫-לבד?‬ 28 00:02:03,083 --> 00:02:04,041 ‫מרגו.‬ 29 00:02:04,833 --> 00:02:05,875 ‫אני אלך איתה.‬ 30 00:02:07,166 --> 00:02:08,583 ‫תן לה ללכת לבדה.‬ 31 00:02:09,083 --> 00:02:10,583 ‫אה, כי עליי אפשר לוותר.‬ 32 00:02:10,583 --> 00:02:14,333 ‫כי זו אשמתך שהם שם!‬ ‫-אז למה שאעשה את זה בשבילכם?‬ 33 00:02:14,333 --> 00:02:15,708 ‫כי אם לא תעשי,‬ 34 00:02:15,708 --> 00:02:19,208 ‫נפסיק את התמיכה הכספית שלנו‬ ‫בוועדת חילוץ החירום.‬ 35 00:02:58,708 --> 00:02:59,666 ‫בוקר טוב.‬ 36 00:03:01,041 --> 00:03:02,666 ‫מה לא בסדר איתי?‬ 37 00:03:03,458 --> 00:03:04,791 ‫ממש שום דבר.‬ 38 00:03:07,375 --> 00:03:08,875 ‫אני ישנה טוב מדי.‬ 39 00:03:10,416 --> 00:03:11,958 ‫זה דבר טוב.‬ 40 00:03:12,750 --> 00:03:15,541 ‫כולם בווילה מחכים לצאת מכאן.‬ 41 00:03:16,583 --> 00:03:18,291 ‫כל יום הם שואלים אותי מתי.‬ 42 00:03:18,833 --> 00:03:21,291 ‫השותפים החטטניים שלך קלטו מה אנחנו עושים?‬ 43 00:03:21,958 --> 00:03:22,958 ‫זה משנה?‬ 44 00:03:23,750 --> 00:03:25,250 ‫זה ישנה לחלק מהאנשים.‬ 45 00:03:25,750 --> 00:03:28,375 ‫טוב, לא אכפת לנו מהאנשים האלה, נכון?‬ 46 00:03:31,041 --> 00:03:32,666 ‫לא אכפת לנו.‬ ‫-לא.‬ 47 00:03:55,291 --> 00:03:58,041 ‫חנה ארנדט תמיד קמה עם שחר.‬ 48 00:03:59,666 --> 00:04:02,291 ‫היינו במחנה המעצר בגירס ביחד‬ 49 00:04:03,625 --> 00:04:05,500 ‫כשהגרמנים פלשו לפריז.‬ 50 00:04:06,666 --> 00:04:08,416 ‫זה היה כאוס מוחלט.‬ 51 00:04:10,083 --> 00:04:13,833 ‫השומרים הצרפתים נטשו את העמדות שלהם‬ ‫והשאירו את השערים פתוחים.‬ 52 00:04:18,416 --> 00:04:19,708 ‫אבל לא יכולתי לעזוב.‬ 53 00:04:21,500 --> 00:04:22,458 ‫הייתי...‬ 54 00:04:23,416 --> 00:04:24,625 ‫משותקת מפחד.‬ 55 00:04:28,125 --> 00:04:29,208 ‫חנה...‬ 56 00:04:30,291 --> 00:04:32,541 ‫חנה פשוט קמה ויצאה,‬ 57 00:04:32,541 --> 00:04:34,875 ‫כאילו זה הדבר הכי פשוט בעולם.‬ 58 00:04:36,708 --> 00:04:38,583 ‫היא נתנה גם לי את האומץ לעזוב.‬ 59 00:04:40,791 --> 00:04:44,333 ‫אילו רק יכולתי להחזיר לה טובה עכשיו‬ ‫ולהוציא אותה מכאן.‬ 60 00:04:51,041 --> 00:04:52,000 ‫בוקר טוב.‬ 61 00:05:06,333 --> 00:05:07,625 ‫סליחה, גברת ארנדט.‬ 62 00:05:09,916 --> 00:05:11,000 ‫לא, רק ה...‬ 63 00:05:13,041 --> 00:05:14,250 ‫שפה שלך.‬ 64 00:05:14,250 --> 00:05:16,541 ‫סליחה. האנגלית שלי...‬ 65 00:05:16,541 --> 00:05:17,833 ‫את יודעת, למעשה...‬ 66 00:05:20,666 --> 00:05:24,208 ‫למדתי קצת גרמנית בברלין.‬ 67 00:05:26,291 --> 00:05:27,458 ‫מה את עושה שם?‬ 68 00:05:29,833 --> 00:05:33,541 ‫מתרגמת את עבודתו של חברי,‬ ‫ולטר בנימין, לאנגלית.‬ 69 00:05:33,541 --> 00:05:36,458 ‫זו דרך טובה ללמד את עצמי אנגלית.‬ 70 00:05:36,458 --> 00:05:39,708 ‫אמריקה תהיה חייבת לך.‬ 71 00:05:40,208 --> 00:05:44,083 ‫אז תגיד בבקשה לאמריקה שתיתן לי ויזה.‬ 72 00:05:46,541 --> 00:05:50,458 ‫לצערי, לא אוכל לעזור לך עם זה.‬ 73 00:05:53,125 --> 00:05:54,541 ‫כי אני לא ברשימה שלך?‬ 74 00:06:12,458 --> 00:06:13,291 ‫וריאן.‬ 75 00:06:13,291 --> 00:06:14,375 ‫אני ממהר.‬ 76 00:06:16,125 --> 00:06:19,416 ‫כדאי שנחגוג כאן את חג המולד.‬ ‫זה יעודד את האנשים.‬ 77 00:06:20,416 --> 00:06:22,916 ‫מה דעתך? נוכל לקשט את העץ הזה.‬ 78 00:06:23,583 --> 00:06:27,250 ‫חשבתי שיהודים לא חוגגים את חג המולד.‬ ‫-באירופה כולם חוגגים אותו.‬ 79 00:06:29,375 --> 00:06:30,208 ‫וריאן.‬ 80 00:06:30,708 --> 00:06:32,708 ‫בבקשה, דבר איתי.‬ 81 00:06:35,416 --> 00:06:36,250 ‫לא.‬ 82 00:06:49,791 --> 00:06:51,125 ‫טוב.‬ ‫-טוב, אעזוב את זה.‬ 83 00:06:51,125 --> 00:06:52,625 ‫אולי קצת שקט?‬ ‫-אוקיי.‬ 84 00:06:52,625 --> 00:06:53,541 ‫תירגע.‬ 85 00:06:53,541 --> 00:06:54,791 ‫כן.‬ ‫-אין בעיה.‬ 86 00:06:54,791 --> 00:06:56,375 ‫דממה זה נחמד.‬ 87 00:06:58,500 --> 00:07:00,041 ‫בוקר טוב.‬ ‫-בוקר טוב.‬ 88 00:07:02,125 --> 00:07:04,041 ‫אני צריכה לדבר איתך.‬ 89 00:07:05,250 --> 00:07:06,375 ‫בדיוק עמדתי ללכת.‬ 90 00:07:06,375 --> 00:07:08,500 ‫גם איתך, בבקשה.‬ 91 00:07:10,958 --> 00:07:11,791 ‫שבי.‬ 92 00:07:28,458 --> 00:07:33,416 ‫אני צריכה להוציא‬ ‫את שבויי המלחמה הבריטים ממחנה הכליאה.‬ 93 00:07:34,916 --> 00:07:36,541 ‫ברור שאת צריכה.‬ ‫-בבקשה.‬ 94 00:07:38,750 --> 00:07:42,041 ‫אפילו אם זה היה אפשרי,‬ ‫איך את יודעת שהם שם?‬ 95 00:07:42,041 --> 00:07:46,375 ‫טוב, אני לא יודעת כלום,‬ ‫אבל אני סומכת על המקור שלי.‬ 96 00:07:46,375 --> 00:07:49,916 ‫זה קצין מודיעין בריטי?‬ ‫-מנהלת בכירה במבצעים המיוחדים.‬ 97 00:07:49,916 --> 00:07:51,500 ‫קוראים לה מרגו.‬ 98 00:07:51,500 --> 00:07:53,500 ‫ולאבגרוב?‬ ‫-הוא עובד בשבילה.‬ 99 00:07:53,500 --> 00:07:54,458 ‫ידעתי.‬ 100 00:07:57,041 --> 00:08:00,791 ‫אני רוצה לפגוש אותה.‬ ‫-תעזור לי בזה, ואארגן את ההיכרות.‬ 101 00:08:01,750 --> 00:08:02,666 ‫בבקשה?‬ 102 00:08:02,666 --> 00:08:04,458 ‫אני לא יכולה לעשות את זה לבד.‬ 103 00:08:07,125 --> 00:08:10,041 ‫אנחנו לא יכולים ללכת לשם‬ ‫בלי לדעת בדיוק איך לצאת.‬ 104 00:08:10,041 --> 00:08:11,583 ‫בלמר היה בפנים.‬ 105 00:08:11,583 --> 00:08:12,625 ‫האמן?‬ 106 00:08:13,125 --> 00:08:16,500 ‫הוא בווילה.‬ ‫-נכון, אני יכולה לדבר איתו. כן.‬ 107 00:08:20,875 --> 00:08:21,875 ‫בבקשה.‬ 108 00:08:27,000 --> 00:08:29,500 ‫אצטרך לבדוק את המתחם של חצר בית הכלא.‬ 109 00:08:32,750 --> 00:08:33,708 ‫בוקר טוב.‬ 110 00:08:34,458 --> 00:08:35,375 ‫בוקר טוב.‬ 111 00:08:36,666 --> 00:08:39,416 ‫בוקר טוב. נהיה איתכם ברגע שנוכל.‬ 112 00:08:40,541 --> 00:08:41,916 ‫בוקר טוב.‬ ‫-בוקר טוב.‬ 113 00:08:41,916 --> 00:08:43,791 ‫חשבתי...‬ ‫-וריאן.‬ 114 00:08:43,791 --> 00:08:47,416 ‫כדאי שנעבוד שוב על הריאיון‬ ‫כדי להתייחס לכל דרך אפשרית לכניסה.‬ 115 00:08:47,416 --> 00:08:51,416 ‫יש אנשים שאולי יוכלו‬ ‫להיכנס לארה"ב כסטודנטים, לדוגמה.‬ 116 00:08:52,541 --> 00:08:54,666 ‫בוקר טוב. אתה כאן לריאיון?‬ 117 00:08:54,666 --> 00:08:58,375 ‫אני דילון ריס, מר פריי.‬ ‫אני מהקונסוליה האמריקאית.‬ 118 00:08:59,041 --> 00:09:00,416 ‫סליחה?‬ ‫-ניסיתי להגיד לך.‬ 119 00:09:00,416 --> 00:09:01,583 ‫אני המחליף שלך.‬ 120 00:09:02,083 --> 00:09:03,291 ‫המחליף שלי?‬ 121 00:09:03,833 --> 00:09:06,500 ‫פוטרת. אתה יודע את זה.‬ 122 00:09:06,500 --> 00:09:09,166 ‫אל תהיה מגוחך!‬ ‫-רציתי לתת לך את זה.‬ 123 00:09:22,958 --> 00:09:25,250 ‫עשרים וארבע שעות לעזוב את המדינה?‬ 124 00:09:25,250 --> 00:09:27,208 ‫הכול מוסבר בבירור במכתב.‬ 125 00:09:27,208 --> 00:09:30,750 ‫ויזת העבודה הצרפתית שלך‬ ‫הגיעה לסיומה יחד עם העסקתך.‬ 126 00:09:32,541 --> 00:09:36,375 ‫אל דאגה, אני אדאג שהמקום הזה‬ ‫יעבוד כמו שעון שווייצרי.‬ 127 00:09:39,125 --> 00:09:41,916 ‫התקשרת לבינגהאם?‬ ‫-כן, לא היה לו שום מושג מזה.‬ 128 00:09:42,416 --> 00:09:45,916 ‫וריאן, אל תיתן לזה לקרות.‬ ‫-לא אתן לזה לקרות. אלחם בזה עד ש...‬ 129 00:09:45,916 --> 00:09:47,666 ‫תירגע.‬ 130 00:09:49,208 --> 00:09:50,500 ‫מה אמרת לי עכשיו?‬ 131 00:09:50,500 --> 00:09:53,833 ‫כולנו מבוגרים כאן, מר פריי.‬ ‫הכול יהיה בסדר.‬ 132 00:10:04,458 --> 00:10:06,166 ‫בבקשה אל תספרי על זה לאף אחד.‬ 133 00:10:07,375 --> 00:10:08,250 ‫אני אחזור.‬ 134 00:10:08,875 --> 00:10:10,166 ‫שיהיה לך יום נעים.‬ 135 00:10:17,166 --> 00:10:18,125 ‫אני ממש מצטער.‬ 136 00:10:19,250 --> 00:10:20,250 ‫אני אחזור.‬ 137 00:10:20,916 --> 00:10:22,958 ‫אני ממש מצטער.‬ 138 00:10:27,541 --> 00:10:28,791 ‫אני חייב לראות אותו.‬ 139 00:10:28,791 --> 00:10:30,000 ‫אבל...‬ ‫-עכשיו!‬ 140 00:10:33,000 --> 00:10:33,916 ‫ביום רביעי הבא.‬ 141 00:10:33,916 --> 00:10:36,500 ‫ביום רביעי הבא? לא, זה ממש מאוחר מדי.‬ 142 00:10:41,833 --> 00:10:42,833 ‫כמה חבל.‬ 143 00:11:07,750 --> 00:11:08,708 ‫פטרסון?‬ 144 00:11:10,541 --> 00:11:11,375 ‫פטרסון.‬ 145 00:11:13,000 --> 00:11:17,208 ‫אתה לא יכול לעשות לי את זה.‬ ‫-אנא, מר פריי, אתה נותן לי יותר מדי קרדיט.‬ 146 00:11:17,208 --> 00:11:19,958 ‫אני רק ביורוקרט שממלא הוראות מגבוה.‬ 147 00:11:20,500 --> 00:11:21,833 ‫מה אמרת להם?‬ 148 00:11:23,541 --> 00:11:24,666 ‫עליך?‬ ‫-כן!‬ 149 00:11:27,125 --> 00:11:28,166 ‫רק את האמת.‬ 150 00:12:09,833 --> 00:12:10,833 ‫מר בלמר?‬ 151 00:12:14,875 --> 00:12:16,375 ‫אפשר לשאול אותך...‬ 152 00:12:17,833 --> 00:12:19,583 ‫שאלה יוצאת דופן?‬ 153 00:12:23,125 --> 00:12:26,333 ‫אתה זוכר משהו לגבי קמפ דה מיל, מבפנים?‬ 154 00:12:42,333 --> 00:12:45,291 ‫אני זוכר הכול לגבי קמפ דה מיל.‬ 155 00:12:46,375 --> 00:12:50,083 ‫לעולם לא אשכח אפילו סנטימטר מהמקום הזה,‬ ‫כל עוד אני חי.‬ 156 00:12:53,250 --> 00:12:56,875 ‫ההרגשה של אנשים דחוסים כנגדי יום ולילה.‬ 157 00:12:57,750 --> 00:12:59,750 ‫הגופים החמימים, הרטובים שלהם.‬ 158 00:13:01,458 --> 00:13:03,166 ‫צחנת האנושיות.‬ 159 00:13:08,458 --> 00:13:10,708 ‫אתה חושב שתוכל לבנות בשבילי‬ 160 00:13:10,708 --> 00:13:16,250 ‫דגם של המחנה מבפנים ומבחוץ?‬ 161 00:13:18,541 --> 00:13:19,625 ‫למה?‬ 162 00:13:19,625 --> 00:13:21,958 ‫כי אני רוצה לעזור לאחרים לברוח.‬ 163 00:13:24,291 --> 00:13:25,333 ‫אז כמובן.‬ 164 00:14:43,500 --> 00:14:46,625 ‫תוכלו להיפגש כאן מתי שתרצו. זה מקום בטוח.‬ 165 00:14:54,166 --> 00:14:55,083 ‫תודה.‬ 166 00:15:15,333 --> 00:15:16,291 ‫רבותיי.‬ 167 00:15:17,708 --> 00:15:19,708 ‫אנחנו משחקים כאן לטווח ארוך.‬ 168 00:15:20,291 --> 00:15:22,541 ‫אחרי שנגרש את הגרמנים מצרפת,‬ 169 00:15:23,375 --> 00:15:25,166 ‫נגרש גם את הצרפתים מאפריקה!‬ 170 00:15:25,666 --> 00:15:27,291 ‫אז למה יש כאן אדם לבן?‬ 171 00:15:31,083 --> 00:15:32,125 ‫אני יהודי.‬ 172 00:15:32,125 --> 00:15:36,375 ‫אתה עדיין לבן.‬ ‫-אלברט בסכנה כאן לא פחות מכל אחד מאיתנו.‬ 173 00:15:38,958 --> 00:15:40,000 ‫רבותיי.‬ 174 00:15:41,166 --> 00:15:42,166 ‫רבותיי.‬ 175 00:15:43,416 --> 00:15:44,791 ‫אנחנו צריכים בני ברית.‬ 176 00:15:46,000 --> 00:15:47,416 ‫אנחנו צריכים גם כלי נשק.‬ 177 00:15:47,416 --> 00:15:49,083 ‫אימונים. מודיעין.‬ 178 00:15:50,916 --> 00:15:52,166 ‫מאיפה?‬ 179 00:15:53,750 --> 00:15:55,000 ‫בתור התחלה? מהבריטים.‬ 180 00:15:58,250 --> 00:16:02,208 ‫הבריטים? יש להם את האימפריה הקולוניאליסטית‬ ‫הכי גדולה בעולם.‬ 181 00:16:02,208 --> 00:16:04,791 ‫אבל כאן, כרגע, הם שותפים למטרות שלנו.‬ 182 00:16:06,250 --> 00:16:08,416 ‫אם נשחרר את שבויי המלחמה שלהם מחר,‬ 183 00:16:08,958 --> 00:16:11,083 ‫נחזק את שיתוף הפעולה העתידי.‬ 184 00:16:15,625 --> 00:16:16,625 ‫מי בפנים?‬ 185 00:16:36,250 --> 00:16:39,833 ‫יש כאן רשימה של אסירים נוכחיים.‬ 186 00:16:40,958 --> 00:16:42,791 ‫האנשים שאתה מחפש נמצאים ביניהם.‬ 187 00:16:43,583 --> 00:16:48,500 ‫אוכל להודיע להם, כדי שידעו שתגיעו.‬ ‫אבל אתם חייבים להיות מוכנים לזוז מהר.‬ 188 00:16:51,166 --> 00:16:52,916 ‫אנחנו מגינים על מתחם המחנה.‬ 189 00:16:53,500 --> 00:16:57,000 ‫אנחנו יורים כדי להרוג. זאת העבודה.‬ 190 00:17:00,833 --> 00:17:02,750 ‫נוכל לעכב את הירי רק למשך...‬ 191 00:17:05,500 --> 00:17:07,250 ‫אולי 60 שניות, הכי הרבה.‬ 192 00:17:10,166 --> 00:17:13,333 ‫אם השומרים הצרפתים‬ ‫יחשבו שאנחנו מאפשרים לאסירים לברוח,‬ 193 00:17:14,250 --> 00:17:15,166 ‫תאמין לי,‬ 194 00:17:16,416 --> 00:17:17,583 ‫הם יירו בנו.‬ 195 00:17:23,333 --> 00:17:25,458 ‫יש לי חדשות טובות, ו...‬ 196 00:17:25,458 --> 00:17:27,666 ‫חדשות טובות יותר.‬ 197 00:17:28,166 --> 00:17:31,791 ‫איפה להתחיל?‬ ‫-אתה יודע, אני מתגעגע לאמריקאים. קדימה.‬ 198 00:17:32,458 --> 00:17:34,916 ‫החדשות הטובות הן שאנחנו מנהלים‬ 199 00:17:34,916 --> 00:17:39,500 ‫שיחות להוטות מאוד‬ ‫עם הלקוחות האירופאים שלנו.‬ 200 00:17:39,500 --> 00:17:40,750 ‫לחיי זה.‬ 201 00:17:40,750 --> 00:17:41,875 ‫המטרה של ACM,‬ 202 00:17:41,875 --> 00:17:46,333 ‫לא משנה מה תהיה התוצאה‬ ‫של המלחמה הארורה הזאת, היא פשוטה.‬ 203 00:17:46,958 --> 00:17:50,458 ‫אנחנו רוצים לראות‬ ‫עסקים אמריקאיים פורחים באזור.‬ 204 00:17:50,458 --> 00:17:52,958 ‫איך עוד נוכל להפעיל השפעה דמוקרטית?‬ 205 00:17:52,958 --> 00:17:55,500 ‫יש לשמור על יכולתנו לעבוד עם שני הצדדים.‬ 206 00:17:55,500 --> 00:17:56,541 ‫נכון.‬ 207 00:17:57,083 --> 00:18:01,291 ‫אם רוזוולט יכריז על מלחמה,‬ ‫הוא יוותר על המושב שלנו ליד השולחן.‬ 208 00:18:01,291 --> 00:18:02,958 ‫אני מסכים איתך לחלוטין.‬ 209 00:18:03,583 --> 00:18:06,208 ‫מה שמביא אותי לחדשות הטובות יותר.‬ 210 00:18:06,958 --> 00:18:10,125 ‫ACM רוצה להציע לך עבודה, באופן רשמי.‬ 211 00:18:12,458 --> 00:18:13,291 ‫לי?‬ 212 00:18:13,916 --> 00:18:15,750 ‫תגיד לי אם אני מגזים פה,‬ 213 00:18:15,750 --> 00:18:18,875 ‫אבל אנחנו צריכים‬ ‫מישהו שיהיה האיש שלנו באירופה,‬ 214 00:18:19,791 --> 00:18:22,291 ‫ואני לא יכול לחשוב‬ ‫על מישהו מתאים יותר ממך.‬ 215 00:18:22,791 --> 00:18:26,625 ‫כלומר, אם וכאשר‬ ‫תהיה מוכן לעבור למגזר הפרטי.‬ 216 00:18:34,541 --> 00:18:36,541 ‫ובכן, למעשה,‬ 217 00:18:37,208 --> 00:18:41,250 ‫אהיה רשאי לפרוש משירות החוץ‬ ‫כשאהיה בן 50, באביב הקרוב.‬ 218 00:18:57,875 --> 00:18:58,750 ‫וריאן.‬ 219 00:19:03,875 --> 00:19:05,125 ‫למה אתה כל כך כועס?‬ 220 00:19:06,375 --> 00:19:10,583 ‫איזה מבין החוקים הרבים שעברתי עליהם‬ ‫פוגע בך הכי הרבה? המלחמה בפאשיזם?‬ 221 00:19:14,125 --> 00:19:15,291 ‫מתן מחסה לקיצונים?‬ 222 00:19:16,291 --> 00:19:18,000 ‫אהבת גברים?‬ ‫-מספיק.‬ 223 00:19:18,000 --> 00:19:21,333 ‫אם עליי לחיות חיים‬ ‫בהם כל מה ששווה להילחם למענו לא חוקי,‬ 224 00:19:21,333 --> 00:19:23,416 ‫וכל דבר ששווה לעשות אותו הוא פשע,‬ 225 00:19:25,041 --> 00:19:26,541 ‫אז קרא לי פושע.‬ 226 00:19:28,958 --> 00:19:30,250 ‫לא אתנצל על כך.‬ 227 00:19:30,250 --> 00:19:33,166 ‫שיקרת לי לגבי מי שאתה עובד בשבילו.‬ 228 00:19:33,166 --> 00:19:35,625 ‫זה מידע שהשמטתי. ויש לכך סיבה.‬ 229 00:19:35,625 --> 00:19:38,750 ‫ובכך שעשית זאת, סיכנת את כל הפעילות שלי!‬ 230 00:19:39,500 --> 00:19:42,458 ‫זה רק עניין של זמן‬ ‫עד שהצרפתים יגלו שאני עובד מתוך...‬ 231 00:19:42,958 --> 00:19:45,000 ‫קן ריגול בריטי!‬ 232 00:19:45,916 --> 00:19:48,541 ‫וכשהאמריקאים יגלו, אני אחטוף משני הצדדים!‬ 233 00:19:48,541 --> 00:19:51,416 ‫מה שאני צריך לעשות זה לעזוב את הבית הזה‬ 234 00:19:52,000 --> 00:19:55,125 ‫ולקחת איתי את כל מי שנמצא כאן,‬ ‫אבל לאן נלך, תומאס?‬ 235 00:19:56,166 --> 00:19:57,541 ‫אין לאן ללכת!‬ 236 00:20:05,666 --> 00:20:07,416 ‫למה אתה עובד בשביל הבריטים?‬ 237 00:20:12,125 --> 00:20:15,000 ‫כי הם היחידים שנלחמים בנאצים.‬ 238 00:20:17,666 --> 00:20:19,750 ‫וינסטון צ'רצ'יל הוא חבר של היהודים.‬ 239 00:20:19,750 --> 00:20:23,250 ‫וינסטון צ'רצ'יל הוא אנטישמי עוין‬ ‫מאחורי דלתות סגורות.‬ 240 00:20:23,250 --> 00:20:25,708 ‫לא אכפת לי ממעשיו מאחורי דלתות סגורות,‬ 241 00:20:25,708 --> 00:20:28,291 ‫או ממעשיו של אף אחד מאחורי דלתות סגורות.‬ 242 00:20:30,500 --> 00:20:33,250 ‫צ'רצ'יל הבטיח לתת לנו מולדת.‬ 243 00:20:35,916 --> 00:20:37,000 ‫ואנחנו צריכים כזו.‬ 244 00:20:57,958 --> 00:20:58,791 ‫חנה.‬ 245 00:21:03,333 --> 00:21:04,708 ‫באמת שלא אוכל לעזור לך.‬ 246 00:21:07,625 --> 00:21:10,666 ‫איבדתי את העבודה שלי, ומגרשים אותי מצרפת.‬ 247 00:21:11,833 --> 00:21:13,208 ‫אבל עדיין יש לך זכויות.‬ 248 00:21:14,375 --> 00:21:15,541 ‫זכויות אמריקאיות!‬ 249 00:21:15,541 --> 00:21:17,166 ‫אבל אני בצרפת.‬ 250 00:21:17,166 --> 00:21:19,666 ‫כולנו בצרפת, מר פריי.‬ 251 00:21:20,500 --> 00:21:21,333 ‫כן.‬ 252 00:21:21,333 --> 00:21:24,500 ‫כאמריקאי, יש לך זכות להישאר פה כתייר.‬ 253 00:21:24,500 --> 00:21:25,750 ‫לי אין.‬ 254 00:21:25,750 --> 00:21:28,458 ‫אני כנראה האדם הכי גרמני שאתה מכיר.‬ 255 00:21:29,708 --> 00:21:31,541 ‫אני מתגעגעת לכל דבר במדינה שלי.‬ 256 00:21:32,375 --> 00:21:33,416 ‫לשפה,‬ 257 00:21:34,125 --> 00:21:35,208 ‫לשירה,‬ 258 00:21:35,791 --> 00:21:36,875 ‫אפילו למזג האוויר.‬ 259 00:21:39,041 --> 00:21:41,875 ‫אבל אני כבר לא אזרחית גרמניה, אתה מבין?‬ 260 00:21:42,791 --> 00:21:43,833 ‫אין לי זכויות.‬ 261 00:21:48,333 --> 00:21:50,041 ‫את ודאי מתגעגעת מאוד הביתה.‬ 262 00:21:50,750 --> 00:21:51,916 ‫מתגעגעת הביתה?‬ 263 00:21:53,125 --> 00:21:55,416 ‫חסרת בית, מר פריי.‬ 264 00:21:57,666 --> 00:21:58,625 ‫אני חסרת מדינה.‬ 265 00:22:02,208 --> 00:22:03,750 ‫הכניסה היחידה היא כאן.‬ 266 00:22:06,125 --> 00:22:11,083 ‫גדר התיל כאן חלשה במקומות מסוימים,‬ ‫והיא מספיק דקה כדי לחתוך אותה.‬ 267 00:22:12,541 --> 00:22:15,666 ‫כשהייתי שם,‬ ‫כמה בחורים ניסו לחפור כאן מנהרה.‬ 268 00:22:16,208 --> 00:22:20,125 ‫אז הכול מתמצה בהבאת החיילים הבריטים‬ ‫למקום הנכון בזמן הנכון.‬ 269 00:22:20,125 --> 00:22:23,750 ‫אני די בטוח שהם תיקנו את זה.‬ ‫-אולי, ואולי לא. לפחות זה אפשרי.‬ 270 00:22:23,750 --> 00:22:25,875 ‫לטורה יש מדי צלף בשבילי.‬ 271 00:22:25,875 --> 00:22:29,208 ‫תעסיקו את השומרים בחזית,‬ ‫ואני אתגנב ואמצא את החיילים.‬ 272 00:22:29,208 --> 00:22:31,916 ‫ואז ניפגש כאן, ליד גדר התיל.‬ 273 00:22:33,083 --> 00:22:34,625 ‫ואם תיתקע בפנים?‬ 274 00:22:37,125 --> 00:22:38,041 ‫לא איתקע.‬ 275 00:22:40,875 --> 00:22:43,416 ‫טורה אמר לאסירים שיצפו לנו הלילה.‬ ‫-יופי.‬ 276 00:22:45,833 --> 00:22:47,291 ‫את מכירה את האנס פיטקו?‬ 277 00:22:48,750 --> 00:22:49,666 ‫מה?‬ 278 00:22:50,208 --> 00:22:52,375 ‫את מכירה מישהו בשם האנס פיטקו?‬ 279 00:22:53,458 --> 00:22:56,000 ‫זאת הרשימה של אסירים נוכחיים בקמפ דה מיל.‬ 280 00:23:03,125 --> 00:23:04,125 ‫אבל הוא מת.‬ 281 00:23:08,208 --> 00:23:09,166 ‫מה קורה פה?‬ 282 00:23:09,666 --> 00:23:13,083 ‫יש בדה מיל אדם בשם האנס פיטקו‬ ‫יחד עם השבויים הבריטים.‬ 283 00:23:14,583 --> 00:23:15,750 ‫אחיך?‬ 284 00:23:19,750 --> 00:23:20,958 ‫בעלי.‬ 285 00:23:21,833 --> 00:23:24,041 ‫מה? את נשואה?‬ 286 00:23:26,333 --> 00:23:27,708 ‫לא יכול להיות שזה נכון.‬ 287 00:23:28,875 --> 00:23:32,333 ‫אבל... מה אם כן?‬ ‫אם זה נכון, אנחנו חייבים להוציא אותו.‬ 288 00:23:32,833 --> 00:23:35,291 ‫בבקשה, תני לי לעשות את זה בשבילך.‬ 289 00:23:35,291 --> 00:23:37,166 ‫בבקשה, כי אני חייבת לך.‬ 290 00:23:39,666 --> 00:23:41,291 ‫כן.‬ ‫-כן.‬ 291 00:23:41,291 --> 00:23:43,083 ‫מרי ג'יין, אל תעשי את זה.‬ 292 00:23:44,375 --> 00:23:45,625 ‫זה לא עניינך.‬ 293 00:23:45,625 --> 00:23:49,625 ‫תוריד אותי בשער הכניסה,‬ ‫ואשתמש בדאגוברט כהסחת דעת.‬ 294 00:23:49,625 --> 00:23:50,958 ‫הכלב שלך?‬ 295 00:23:50,958 --> 00:23:54,833 ‫זאת המשימה שלי, ואני אנהל אותה‬ ‫כפי שאני מוצאת לנכון. אתה נוהג?‬ 296 00:23:54,833 --> 00:23:57,333 ‫מרי ג'יין!‬ ‫-חשבתי שאני לבד.‬ 297 00:24:11,875 --> 00:24:15,500 ‫עלינו להראות לבעלה של ליזה משהו מוכר,‬ ‫או שהוא לא יבטח בנו.‬ 298 00:24:19,041 --> 00:24:20,291 ‫בטח יש לך משהו.‬ 299 00:24:22,625 --> 00:24:23,666 ‫דבר אחד.‬ 300 00:24:25,416 --> 00:24:26,791 ‫טבעת הנישואים שלי.‬ 301 00:24:28,875 --> 00:24:29,833 ‫תביאי לי אותה.‬ 302 00:24:31,625 --> 00:24:32,541 ‫פול...‬ 303 00:24:36,541 --> 00:24:38,250 ‫חשבתי שהוא מת.‬ 304 00:24:42,625 --> 00:24:43,833 ‫מלחמה היא דבר מורכב.‬ 305 00:24:45,458 --> 00:24:46,416 ‫הוא אדם טוב.‬ 306 00:24:48,708 --> 00:24:49,833 ‫רק תביאי את הטבעת.‬ 307 00:24:50,708 --> 00:24:51,625 ‫בבקשה.‬ 308 00:25:09,625 --> 00:25:10,583 ‫תודה, אדוני.‬ 309 00:25:12,166 --> 00:25:14,416 ‫ויזות תייר, מספר 134.‬ 310 00:25:14,416 --> 00:25:15,333 ‫כן.‬ 311 00:25:20,958 --> 00:25:21,833 ‫שלושה חודשים.‬ 312 00:25:22,541 --> 00:25:25,041 ‫אני צריך את הכתובת המקומית שלך. זו הכתובת?‬ 313 00:25:25,041 --> 00:25:26,041 ‫כן.‬ 314 00:25:26,708 --> 00:25:27,833 ‫זה מלון?‬ 315 00:25:27,833 --> 00:25:30,166 ‫לא, אלה מגורים פרטיים.‬ 316 00:25:31,375 --> 00:25:33,916 ‫אז נצטרך את החתימה‬ ‫של בעל הבית שלך. רגע אחד.‬ 317 00:25:33,916 --> 00:25:35,375 ‫אדוני, סליחה...‬ 318 00:25:53,375 --> 00:25:55,500 ‫וילה אייר-בל, שדרת ז'אן לומבארד 63?‬ 319 00:25:55,500 --> 00:25:59,416 ‫כן. למה זה נחוץ?‬ ‫בעל הבית הוא תומאס לאבגרוב.‬ 320 00:26:00,333 --> 00:26:04,541 ‫אבל כתוב כאן שהבית שייך‬ ‫לגברת בשם מרגריט נוז'ה.‬ 321 00:26:07,666 --> 00:26:08,500 ‫בסדר.‬ 322 00:26:22,916 --> 00:26:23,875 ‫מדאם נוז'ה.‬ 323 00:26:24,375 --> 00:26:25,250 ‫מר פריי.‬ 324 00:26:33,666 --> 00:26:35,208 ‫אני חושב שיש לי...‬ 325 00:26:36,250 --> 00:26:37,958 ‫משהו שאני צריך שתחתמי עליו.‬ 326 00:26:41,041 --> 00:26:42,833 ‫אם זה נכון,‬ 327 00:26:44,000 --> 00:26:45,625 ‫אני צריך את החתימה שלך כאן.‬ 328 00:27:11,208 --> 00:27:12,208 ‫יום טוב.‬ 329 00:27:18,500 --> 00:27:19,458 ‫תודה.‬ 330 00:27:25,541 --> 00:27:26,750 ‫אתה חושב שזה יעבוד?‬ 331 00:27:26,750 --> 00:27:27,708 ‫אנחנו בצרפת.‬ 332 00:27:27,708 --> 00:27:30,791 ‫נראה לך ששומר לבן‬ ‫יוכל להבדיל בין שני אנשים שחורים?‬ 333 00:27:46,416 --> 00:27:47,250 ‫בהצלחה.‬ 334 00:27:49,708 --> 00:27:50,958 ‫נתראה בצד השני.‬ 335 00:27:54,750 --> 00:27:58,500 ‫זה יצליח.‬ 336 00:28:02,375 --> 00:28:03,250 ‫זה בסדר.‬ 337 00:28:19,958 --> 00:28:21,208 ‫ערב טוב.‬ 338 00:28:22,625 --> 00:28:23,458 ‫ערב טוב.‬ 339 00:28:23,458 --> 00:28:26,250 ‫אתה זוכר אותי? באתי לראות את בעלי.‬ 340 00:28:26,250 --> 00:28:27,541 ‫בעלי.‬ 341 00:28:27,541 --> 00:28:29,166 ‫עכשיו? לא, אין ביקורים.‬ 342 00:28:29,166 --> 00:28:30,708 ‫בבקשה, אדוני! אתה בטוח?‬ 343 00:28:30,708 --> 00:28:33,333 ‫אני חושב שלא הבנת אותי.‬ ‫את חייבת ללכת, מדאם.‬ 344 00:28:33,333 --> 00:28:34,958 ‫אני מבינה.‬ 345 00:28:43,458 --> 00:28:44,625 ‫אוי, לא!‬ 346 00:28:45,208 --> 00:28:47,125 ‫הכלב שלי!‬ ‫-היי!‬ 347 00:28:47,125 --> 00:28:48,916 ‫הכלב!‬ ‫-לא!‬ 348 00:28:50,250 --> 00:28:51,583 ‫תפסו את הכלב!‬ 349 00:28:55,708 --> 00:28:56,833 ‫דאגוברט!‬ 350 00:28:57,625 --> 00:28:58,583 ‫תפסו את הכלב!‬ 351 00:28:58,583 --> 00:29:01,208 ‫אלוהים! דאגוברט!‬ 352 00:30:08,041 --> 00:30:09,166 ‫את בסדר?‬ ‫-כן.‬ 353 00:30:09,166 --> 00:30:10,500 ‫ואתה?‬ ‫-כן. זה עבד?‬ 354 00:30:17,541 --> 00:30:18,375 ‫לכו.‬ 355 00:30:19,250 --> 00:30:20,250 ‫רוצו.‬ 356 00:30:35,666 --> 00:30:36,791 ‫מכאן.‬ 357 00:30:37,541 --> 00:30:39,041 ‫אתם רואים את האור?‬ ‫-כן.‬ 358 00:30:45,333 --> 00:30:46,291 ‫אוקיי.‬ 359 00:30:52,541 --> 00:30:56,083 ‫תקשיבו, תמשיכו ללכת בכיוון הזה.‬ ‫נפגוש אתכם ליד המכונית.‬ 360 00:30:56,083 --> 00:30:57,416 ‫רגע, איפה פול?‬ 361 00:30:57,416 --> 00:30:58,625 ‫פול?‬ ‫-פול.‬ 362 00:30:58,625 --> 00:30:59,666 ‫אני לא...‬ 363 00:31:00,458 --> 00:31:02,208 ‫איפה פול?‬ ‫-אני לא יודע.‬ 364 00:31:06,625 --> 00:31:07,583 ‫דחוף!‬ 365 00:31:09,541 --> 00:31:10,541 ‫קדימה.‬ 366 00:31:12,333 --> 00:31:13,500 ‫קדימה.‬ 367 00:31:16,458 --> 00:31:17,458 ‫דאגוברט!‬ 368 00:31:18,125 --> 00:31:21,041 ‫אלוהים! דאגוברט, לא! אני חייבת להביא אותו.‬ 369 00:31:21,541 --> 00:31:24,625 ‫מרי ג'יין, עצרי!‬ ‫-לא, זה בסדר. עזוב אותי, אני אסתדר.‬ 370 00:31:24,625 --> 00:31:26,166 ‫זה בסדר. אני אסתדר.‬ 371 00:31:26,166 --> 00:31:29,458 ‫קח את הרכב, יש לך את המפתח! עזוב אותי!‬ ‫-לא אעזוב אותך.‬ 372 00:31:31,000 --> 00:31:34,333 ‫עצרו!‬ 373 00:31:35,083 --> 00:31:38,000 ‫שיט!‬ ‫-קדימה, בואי נזוז!‬ 374 00:31:38,000 --> 00:31:39,083 ‫אוקיי.‬ 375 00:32:02,250 --> 00:32:03,166 ‫יפהפה.‬ 376 00:32:05,250 --> 00:32:07,083 ‫פתרת את בעיות הוויזה שלך?‬ 377 00:32:08,666 --> 00:32:09,666 ‫כן.‬ 378 00:32:10,333 --> 00:32:11,333 ‫ואת שלי?‬ 379 00:32:12,208 --> 00:32:13,375 ‫תאמיני לי,‬ 380 00:32:13,375 --> 00:32:17,625 ‫אם הייתי יכול לעשות משהו, הייתי עושה.‬ 381 00:32:17,625 --> 00:32:18,541 ‫באמת?‬ 382 00:32:19,416 --> 00:32:22,458 ‫רוב האנשים כבר לא מעיזים‬ ‫להתנהג באופן עצמאי.‬ 383 00:32:22,458 --> 00:32:24,875 ‫אני לא כמו רוב האנשים.‬ 384 00:32:27,208 --> 00:32:28,333 ‫תוכיח.‬ 385 00:32:49,291 --> 00:32:50,208 ‫מרי ג'יין.‬ 386 00:32:51,666 --> 00:32:53,208 ‫היי. מה קרה?‬ 387 00:32:53,958 --> 00:32:55,791 ‫הכול הלך מושלם. אנחנו רק...‬ 388 00:32:57,208 --> 00:32:58,250 ‫איבדנו את הכלב.‬ 389 00:32:59,250 --> 00:33:02,791 ‫מה לגבי שבויי המלחמה?‬ ‫-הם יגיעו לכביש הגישה לבית על אופניים.‬ 390 00:33:03,291 --> 00:33:04,291 ‫איפה ליזה?‬ 391 00:33:09,291 --> 00:33:10,291 ‫אני בסדר.‬ 392 00:33:14,500 --> 00:33:15,500 ‫אני...‬ 393 00:33:19,583 --> 00:33:20,625 ‫חיכיתי לך.‬ 394 00:33:27,541 --> 00:33:28,875 ‫אף פעם לא הגעת!‬ 395 00:33:30,083 --> 00:33:30,958 ‫ליזה.‬ 396 00:33:31,458 --> 00:33:33,250 ‫אף פעם לא הגעת!‬ 397 00:33:54,708 --> 00:33:55,708 ‫ליזה.‬ 398 00:34:17,916 --> 00:34:18,916 ‫מרי ג'יין.‬ 399 00:34:20,375 --> 00:34:21,375 ‫אני...‬ 400 00:34:44,750 --> 00:34:46,166 ‫אני יודע איך את מרגישה.‬ 401 00:34:51,166 --> 00:34:52,583 ‫איבדתי...‬ 402 00:34:54,541 --> 00:34:55,583 ‫את כולם.‬ 403 00:34:57,000 --> 00:34:59,083 ‫איבדתי את ההורים שלי,‬ 404 00:35:00,250 --> 00:35:01,333 ‫את החברים שלי.‬ 405 00:35:06,250 --> 00:35:07,375 ‫איבדתי את אחותי.‬ 406 00:35:09,625 --> 00:35:10,541 ‫אורסולה?‬ 407 00:35:11,041 --> 00:35:12,541 ‫לא. אני...‬ 408 00:35:15,083 --> 00:35:16,291 ‫יש לי עוד אחת.‬ 409 00:35:18,583 --> 00:35:19,541 ‫אווה.‬ 410 00:35:21,416 --> 00:35:22,708 ‫אווה היא הקטנה.‬ 411 00:35:25,666 --> 00:35:26,666 ‫את יודעת...‬ 412 00:35:29,833 --> 00:35:32,708 ‫את לא יכולה פשוט להישבר לרסיסים עכשיו,‬ 413 00:35:32,708 --> 00:35:34,833 ‫כי את...‬ 414 00:35:37,041 --> 00:35:38,625 ‫היית מדהימה היום.‬ 415 00:35:39,833 --> 00:35:42,666 ‫זו הייתה משימה כל כך קשה,‬ 416 00:35:42,666 --> 00:35:46,583 ‫והיית כל כך נחושה להציל את בעלה של ליזה.‬ 417 00:35:46,583 --> 00:35:49,375 ‫ו... טוב, עשינו את זה.‬ 418 00:35:55,833 --> 00:35:57,416 ‫אבל את חייבת‬ 419 00:35:58,958 --> 00:36:00,708 ‫להמשיך להתקדם,‬ 420 00:36:01,958 --> 00:36:03,000 ‫כי...‬ 421 00:36:38,916 --> 00:36:39,791 ‫ליזה.‬ 422 00:37:11,750 --> 00:37:14,333 ‫רק המחשבה עלייך שמרה עליי בחיים שם.‬ 423 00:37:52,791 --> 00:37:54,041 ‫גם אני פושע.‬ 424 00:37:58,166 --> 00:37:59,041 ‫אני יודע.‬ 425 00:38:03,666 --> 00:38:05,958 ‫למה הבית הזה שייך למדאם נוז'ה?‬ 426 00:38:16,125 --> 00:38:18,416 ‫היא עבדה בשבילי במשך שנים בפריז.‬ 427 00:38:19,958 --> 00:38:21,500 ‫היא ידעה מה אני עושה שם.‬ 428 00:38:22,333 --> 00:38:24,000 ‫היא יודעת מה אנחנו עושים פה?‬ 429 00:38:34,583 --> 00:38:36,625 ‫הברחתי יהודים לפלשתינה.‬ 430 00:38:38,333 --> 00:38:40,375 ‫וכשהנאצים הגיעו לפריז...‬ 431 00:38:42,750 --> 00:38:44,041 ‫היא עזרה לי לברוח.‬ 432 00:38:47,291 --> 00:38:48,583 ‫אני חייב לה הכול.‬ 433 00:38:54,250 --> 00:38:55,958 ‫יום אחד אצטרך לעזוב גם פה,‬ 434 00:38:57,208 --> 00:38:59,291 ‫אבל אז אשאיר אותה עם הבית הזה.‬ 435 00:39:07,416 --> 00:39:10,041 ‫זה עולם חדש, וריאן.‬ 436 00:39:12,333 --> 00:39:14,000 ‫החוקים הישנים לא חלים עליו.‬ 437 00:39:20,541 --> 00:39:22,291 ‫אבל אם החוקים לא חלים,‬ 438 00:39:23,833 --> 00:39:25,833 ‫איפה נמצא את המצפן שלנו?‬ 439 00:39:29,625 --> 00:39:30,666 ‫בתוכנו.‬ 440 00:39:33,625 --> 00:39:34,625 ‫זה בזה.‬ 441 00:40:37,750 --> 00:40:38,708 ‫בוקר טוב.‬ 442 00:40:46,875 --> 00:40:49,000 ‫היה לי לילה נהדר.‬ 443 00:40:58,875 --> 00:41:00,833 ‫זה מרגיש טוב להגיד את זה בגרמנית.‬ 444 00:41:01,541 --> 00:41:04,208 ‫לא השפה שלנו היא זאת שהשתגעה.‬ 445 00:41:06,166 --> 00:41:07,125 ‫לא.‬ 446 00:41:10,208 --> 00:41:12,708 ‫יום אחד גרמניה תתאושש מכל זה.‬ 447 00:41:13,833 --> 00:41:15,208 ‫יום אחד, אולי.‬ 448 00:41:16,458 --> 00:41:17,833 ‫אבל אנחנו חיים עכשיו.‬ 449 00:41:22,625 --> 00:41:24,583 ‫כרגע אני מרגיש חי מאוד.‬ 450 00:41:50,500 --> 00:41:52,458 ‫- אלברט הירשמן -‬ 451 00:41:52,458 --> 00:41:55,083 ‫- א' הירשמן‬ ‫מלון דו מאר, ליסבון, פורטוגל -‬ 452 00:42:24,708 --> 00:42:25,916 ‫אחי היקר.‬ 453 00:42:27,041 --> 00:42:30,708 ‫סוף סוף הצלחתי להשיג לשנינו ויזה אמריקאית.‬ 454 00:42:32,041 --> 00:42:35,583 ‫תוכל לאסוף את שלך‬ ‫בקונסוליה האמריקאית במארסיי.‬ 455 00:42:36,416 --> 00:42:40,250 ‫אני יודעת שאתה לא אוהב‬ ‫שאנשים אומרים לך מה לעשות,‬ 456 00:42:41,208 --> 00:42:44,833 ‫אבל מתוך כבוד להורינו,‬ ‫בבקשה תאסוף את הוויזה.‬ 457 00:42:45,625 --> 00:42:49,458 ‫בוא לפגוש אותי בליסבון,‬ ‫כדי שנוכל לנסוע ביחד לאמריקה.‬ 458 00:42:51,458 --> 00:42:53,416 ‫שנינו כבר איבדנו כל כך הרבה.‬ 459 00:42:55,041 --> 00:42:57,041 ‫אני מסרבת להשאיר אותך מאחור.‬ 460 00:42:58,166 --> 00:43:00,333 ‫אחותך האוהבת, אורסולה.‬ 461 00:43:24,125 --> 00:43:25,000 ‫בינגהאם.‬ 462 00:43:27,958 --> 00:43:31,708 ‫תודה שאתה נפגש איתי כאן.‬ ‫-אני מצטער בקשר לריס. לא היה לי מושג.‬ 463 00:43:33,333 --> 00:43:36,416 ‫זה היה משפיל,‬ ‫אבל הוא לא מזיק. אני מסתדר איתו.‬ 464 00:43:36,416 --> 00:43:38,333 ‫פטרסון לא ניסה לגרש אותך מצרפת?‬ 465 00:43:38,333 --> 00:43:40,041 ‫אני לא נכנע כל כך בקלות.‬ 466 00:43:40,041 --> 00:43:41,000 ‫יופי.‬ 467 00:43:41,000 --> 00:43:43,416 ‫אני... צריך שתעשה משהו בשבילי.‬ 468 00:43:44,750 --> 00:43:46,083 ‫קוראים לה חנה ארנדט.‬ 469 00:43:46,583 --> 00:43:48,791 ‫יש לי מקום בשבילה על ספינה לקאריביים.‬ 470 00:43:48,791 --> 00:43:50,166 ‫הקפטן הוא חבר שלי.‬ 471 00:43:51,291 --> 00:43:52,291 ‫היא צריכה ויזה.‬ 472 00:43:52,291 --> 00:43:53,708 ‫הנמל סגור.‬ 473 00:43:53,708 --> 00:43:56,333 ‫הוא ייפתח שוב, וכשזה יקרה, נהיה מוכנים.‬ 474 00:43:56,333 --> 00:43:59,375 ‫האמת שאצטרך עוד הרבה ויזות.‬ ‫זו ספינה גדולה.‬ 475 00:43:59,375 --> 00:44:03,875 ‫תקשיב, אתה צריך לראות את התזכירים‬ ‫שמגיעים מהבכירים במחלקת המדינה.‬ 476 00:44:06,166 --> 00:44:07,208 ‫"היהודים סובלים,‬ 477 00:44:07,208 --> 00:44:10,708 ‫"אבל ההיסטוריה של הגזע שלהם‬ ‫שסבל לא הורג רבים מהם.‬ 478 00:44:10,708 --> 00:44:12,166 ‫"אם נצטרך לקבל כמה מהם,‬ 479 00:44:12,166 --> 00:44:15,541 ‫"אלה יהיו רק זקנים‬ ‫שלא יתרבו ולא יוכלו להזיק למדינתנו."‬ 480 00:44:16,500 --> 00:44:20,875 ‫הם לא נותנים לספינות פליטים‬ ‫להיכנס לנמל ניו יורק, מפחד ממרגלים גרמנים.‬ 481 00:44:21,750 --> 00:44:24,583 ‫בינתיים הבוס שלי, אבא שלי, עוד רבים אחרים...‬ 482 00:44:25,208 --> 00:44:26,458 ‫תראה, אני בצד שלך,‬ 483 00:44:27,000 --> 00:44:28,083 ‫אבל בכנות, וריאן,‬ 484 00:44:28,666 --> 00:44:30,750 ‫אני לא יכול לסרב להוראות ישירות.‬ 485 00:44:30,750 --> 00:44:33,291 ‫אתה יכול! תרשום אותי כנותן החסות שלה.‬ 486 00:44:33,291 --> 00:44:35,916 ‫תגיד לפטרסון שאיימתי עליך באקדח.‬ ‫לא אכפת לי.‬ 487 00:44:37,875 --> 00:44:38,875 ‫עשה מה שאתה יכול.‬ 488 00:44:42,916 --> 00:44:43,875 ‫בבקשה.‬ 489 00:44:44,583 --> 00:44:46,250 ‫אוכל להוציא שלוש בשבוע,‬ 490 00:44:47,333 --> 00:44:48,208 ‫הכי הרבה.‬ 491 00:44:50,041 --> 00:44:50,958 ‫תודה.‬ 492 00:45:19,708 --> 00:45:20,666 ‫פול.‬ 493 00:45:23,625 --> 00:45:26,208 ‫תודה ששחררת את החיילים שלנו.‬ ‫-החיילים שלנו?‬ 494 00:45:27,041 --> 00:45:27,958 ‫את בריטית.‬ 495 00:45:29,083 --> 00:45:31,166 ‫הבריטים נמצאים בצד הנכון במאבק הזה,‬ 496 00:45:31,166 --> 00:45:32,500 ‫אז אני נאבקת לצידם.‬ 497 00:45:35,208 --> 00:45:37,541 ‫שמעתי שיש לך הרבה מה להגיד על העולם.‬ 498 00:45:37,541 --> 00:45:39,083 ‫תוכניות גדולות.‬ 499 00:45:40,458 --> 00:45:43,958 ‫אני מאמין שהמלחמה תיתן לנו‬ ‫הזדמנות לדמיין מחדש את מי שאנחנו,‬ 500 00:45:44,458 --> 00:45:46,958 ‫ללחום את דרכנו אל החופש מבפנים החוצה.‬ 501 00:45:47,791 --> 00:45:51,208 ‫אירופה תשוחרר, ואז הקולוניות ישוחררו.‬ 502 00:45:56,958 --> 00:45:58,541 ‫על מה חשבת, פול?‬ 503 00:45:59,833 --> 00:46:02,583 ‫כל מנגנון הפעולה הנאצי‬ 504 00:46:03,166 --> 00:46:04,541 ‫נשען על מסילת הרכבת.‬ 505 00:46:04,541 --> 00:46:07,750 ‫דרום צרפת לא נמצא תחת כיבוש נאצי.‬ 506 00:46:07,750 --> 00:46:08,666 ‫עדיין לא.‬ 507 00:46:09,916 --> 00:46:12,291 ‫עלינו לחתוך את וריד הצוואר עכשיו.‬ ‫-איך?‬ 508 00:46:14,833 --> 00:46:17,875 ‫התקפות ממוקדות על קו הרכבת הראשי‬ 509 00:46:18,375 --> 00:46:21,000 ‫שמחבר את הדרום לגסטפו בדיז'ון.‬ 510 00:46:22,541 --> 00:46:24,416 ‫לא קל לבנות מחדש גשרים.‬ 511 00:46:26,166 --> 00:46:29,875 ‫אנחנו צריכים חומרי נפץ,‬ ‫אולי כלי נשק, וגם מודיעין.‬ 512 00:46:31,708 --> 00:46:32,750 ‫תוכלי לספק את זה?‬ 513 00:46:37,333 --> 00:46:38,333 ‫כן.‬ 514 00:47:31,750 --> 00:47:36,000 ‫בשבילך, ילדה קטנה.‬ 515 00:47:36,000 --> 00:47:37,500 ‫תודה, האנס.‬ 516 00:47:38,333 --> 00:47:39,958 ‫חג מולד שמח.‬ ‫-חג מולד שמח.‬ 517 00:47:39,958 --> 00:47:41,666 ‫תודה.‬ ‫-אין בעד מה.‬ 518 00:47:42,875 --> 00:47:45,208 ‫סליחה שלא יכולתי‬ ‫להביא אתכם הביתה לחג המולד.‬ 519 00:47:45,208 --> 00:47:46,500 ‫תאמיני לי, מיס גולד,‬ 520 00:47:46,500 --> 00:47:49,958 ‫זה חג מולד נחמד בהרבה ממה שציפינו לו.‬ 521 00:47:51,458 --> 00:47:54,958 ‫חג מולד שמח.‬ ‫-חג מולד שמח.‬ 522 00:48:06,333 --> 00:48:07,416 ‫חג מולד שמח.‬ 523 00:48:31,041 --> 00:48:33,708 ‫קומיסר! חג מולד שמח.‬ 524 00:48:33,708 --> 00:48:35,125 ‫איך אפשר לעזור לך?‬ 525 00:48:35,750 --> 00:48:39,750 ‫האישה האמריקאית פרצה למחנה כליאה.‬ 526 00:48:40,375 --> 00:48:41,833 ‫מה? מי?‬ 527 00:48:41,833 --> 00:48:43,250 ‫מרי ג'יין גולד.‬ 528 00:48:46,666 --> 00:48:49,333 ‫מרי ג'יין גולד לא יכולה‬ ‫לפרוץ לקערת דגני בוקר.‬ 529 00:48:49,333 --> 00:48:50,333 ‫אה, לא?‬ 530 00:48:50,833 --> 00:48:52,791 ‫אתה לא מכיר את היצור הזה?‬ 531 00:48:56,458 --> 00:48:59,625 ‫מדמואזל גולד עובדת בשביל הבריטים.‬ 532 00:49:02,375 --> 00:49:03,375 ‫הבריטים?‬ 533 00:49:04,000 --> 00:49:07,666 ‫היא שחררה שלושה חיילים בריטים‬ ‫והשאירה את הכלב מאחור.‬ 534 00:49:10,041 --> 00:49:11,666 ‫זה פשע מלחמה.‬ 535 00:49:13,291 --> 00:49:16,250 ‫אתה לא יכול להטיל עליי את האחריות.‬ ‫-אני דווקא יכול.‬ 536 00:49:36,666 --> 00:49:38,500 ‫- אל מעבר לאוקיינוס -‬ 537 00:49:51,458 --> 00:49:54,125 ‫- בהשראת הרומן מאת ג'ולי אורינגר -‬ 538 00:50:46,666 --> 00:50:53,666 ‫- סדרה זו היא יצירה בדיונית‬ ‫בהשראת אנשים ואירועים אמיתיים. -‬ 539 00:54:19,416 --> 00:54:24,416 ‫תרגום כתוביות: גלעד קשר‬