1
00:00:40,125 --> 00:00:44,083
‫- אל מעבר לאוקיינוס -‬

2
00:00:44,083 --> 00:00:45,291
‫- מלון ספלנדיד‬
‫מארסיי -‬

3
00:00:49,875 --> 00:00:50,708
‫עוד אחד?‬

4
00:00:51,208 --> 00:00:52,208
‫לא, תודה.‬

5
00:00:55,166 --> 00:00:56,583
‫קפה, בבקשה.‬

6
00:01:03,208 --> 00:01:04,041
‫אני נשוי.‬

7
00:01:06,166 --> 00:01:10,041
‫אני מעריצה את הביטחון העצמי שלך,‬
‫אבל אני לא מנסה לפתות אותך.‬

8
00:01:12,791 --> 00:01:14,416
‫יש שמועות שמצאת דרך החוצה.‬

9
00:01:16,083 --> 00:01:19,500
‫רבים מחברינו הבריטים‬
‫נלכדו בצרפת אחרי הנסיגה בדנקירק.‬

10
00:01:20,208 --> 00:01:21,208
‫רבים מדי.‬

11
00:01:23,291 --> 00:01:24,291
‫הם זקוקים לעזרה.‬

12
00:01:25,333 --> 00:01:28,083
‫את מבקשת ממני‬
‫להבריח שבויי מלחמה בריטים מצרפת?‬

13
00:01:28,708 --> 00:01:29,541
‫אני אמריקאי.‬

14
00:01:29,541 --> 00:01:30,833
‫בדיוק.‬

15
00:01:36,166 --> 00:01:38,708
‫בריטניה במלחמה, והיא תחת מצור.‬

16
00:01:39,500 --> 00:01:42,000
‫אנחנו צריכים בני ברית‬
‫שיוכלו לפעול בחופשיות בצרפת.‬

17
00:01:42,000 --> 00:01:43,625
‫מיס...‬
‫-קרא לי מרגו.‬

18
00:01:44,125 --> 00:01:48,166
‫מרגו, עמדתה הרשמית‬
‫של המדינה שלי במלחמה הזו היא נייטרליות.‬

19
00:01:48,166 --> 00:01:52,125
‫קראתי את המאמרים שכתבת מברלין‬
‫ב"ניו יורק טיימס", מר פריי.‬

20
00:01:52,125 --> 00:01:55,041
‫אני יודעת מה אתה מרגיש‬
‫לגבי הנייטרליות האמריקאית.‬

21
00:02:02,000 --> 00:02:03,500
‫מה שאת מציעה‬

22
00:02:04,458 --> 00:02:05,375
‫זו הפרת אמונים.‬

23
00:02:07,583 --> 00:02:08,500
‫מר בנימין.‬

24
00:02:09,708 --> 00:02:14,666
‫סליחה, אני מקווה שאני לא מפריע.‬
‫יש לי רק שאלה בנוגע לעבודתך.‬

25
00:02:14,666 --> 00:02:15,916
‫מה מביא אותך לכאן?‬

26
00:02:17,083 --> 00:02:18,416
‫סקרנות.‬

27
00:02:22,250 --> 00:02:23,375
‫הנה.‬

28
00:02:23,375 --> 00:02:28,500
‫אם ההילה של עצמים נעלמת‬
‫כאשר הם מיוצרים בייצור המוני,‬

29
00:02:29,375 --> 00:02:30,375
‫לאן היא הולכת?‬

30
00:02:31,875 --> 00:02:34,000
‫השאלה המעניינת יותר תהיה‬

31
00:02:34,000 --> 00:02:39,708
‫מה קורה להילה של עצמים ייחודיים‬

32
00:02:39,708 --> 00:02:42,541
‫שמפוזרים על ידי כוחות הרשע,‬

33
00:02:43,541 --> 00:02:46,125
‫בזמן שהעולם המוכר לנו מושמד‬

34
00:02:46,125 --> 00:02:47,916
‫ונשבר לחתיכות?‬

35
00:02:49,791 --> 00:02:50,791
‫אבל יום אחד,‬

36
00:02:51,541 --> 00:02:55,791
‫אנחנו נחבר שוב את החתיכות, כמו בפאזל,‬

37
00:02:57,791 --> 00:03:00,708
‫והתהליך הזה נקרא "תיקון עולם".‬

38
00:03:00,708 --> 00:03:07,291
‫תיקון עולם.‬

39
00:03:07,291 --> 00:03:08,500
‫בדיוק.‬

40
00:03:08,500 --> 00:03:11,958
‫אנחנו מעוניינים לממן תאי התנגדות, כמו שלך.‬

41
00:03:12,625 --> 00:03:15,250
‫ועדת חילוץ החירום היא ארגון שמטרתו הקלה.‬

42
00:03:15,250 --> 00:03:17,583
‫אני פה כדי לעזור לאנשים לברוח מאלימות,‬

43
00:03:17,583 --> 00:03:19,833
‫לא לתרום לה.‬
‫-אז עזור לאנשינו לברוח.‬

44
00:03:19,833 --> 00:03:24,083
‫אני לא יכול לעזור לך.‬
‫-אתה רואה את האיש שם? עם המעיל, שהולך?‬

45
00:03:24,791 --> 00:03:28,375
‫זה מפקד משטרת מארסיי.‬
‫הוא מתכונן לפשיטה על הספלנדיד.‬

46
00:03:30,041 --> 00:03:30,875
‫מתי?‬

47
00:03:32,750 --> 00:03:34,208
‫בעוד חמש, עשר דקות.‬
‫-מה?‬

48
00:03:34,708 --> 00:03:38,041
‫האדם עם הכובע הירוק שקורא עיתון,‬
‫זה אחד האנשים שלו.‬

49
00:03:38,041 --> 00:03:41,625
‫וכך גם שני אלה שלובשים צעיף‬
‫ומנהלים שיחה ליד השולחן,‬

50
00:03:42,125 --> 00:03:45,541
‫והאדם הזה שמצחצחים את נעליו‬
‫בזמן שהוא מעשן סיגר.‬

51
00:03:48,291 --> 00:03:52,500
‫ארבעתם רק מחכם לסימן מהמפקד.‬
‫-את לא יכולה לדעת זאת.‬

52
00:03:54,291 --> 00:03:55,833
‫פשוט חכה פה ותראה.‬

53
00:04:06,416 --> 00:04:09,083
‫לערבי בן בארכ. ראית את ניצחונו האחרון?‬

54
00:04:09,083 --> 00:04:10,916
‫מי?‬
‫-לערבי בן בארכ.‬

55
00:04:11,500 --> 00:04:13,041
‫"הפנינה השחורה" של מארסיי.‬

56
00:04:13,791 --> 00:04:15,625
‫אתה לא אוהד כדורגל?‬
‫-לא.‬

57
00:04:17,041 --> 00:04:19,458
‫יש לי סיבה להאמין שתהיה פשיטה על המלון.‬

58
00:04:19,458 --> 00:04:21,583
‫מה?‬
‫-אנחנו חייבים להוציא את אנשינו.‬

59
00:04:21,583 --> 00:04:25,125
‫מר בנימין וכמה מהאחרים‬
‫אמורים לנסוע ברכבת לבניולס היום,‬

60
00:04:25,625 --> 00:04:27,333
‫ומעבר לפירנאים הלילה.‬

61
00:04:27,833 --> 00:04:32,000
‫תוכל לקחת אותו לליזה?‬
‫יש לי רעיון לאן לקחת את האחרים ללילה אחד.‬

62
00:04:32,000 --> 00:04:34,291
‫בכל מקרה, מרי ג'יין למעלה?‬

63
00:04:35,166 --> 00:04:36,333
‫נכון שהן נהדרות?‬

64
00:04:37,375 --> 00:04:39,000
‫אם כולם יתלבשו כעובדי כרם,‬

65
00:04:39,000 --> 00:04:41,666
‫ליזה תוכל לקחת אנשים‬
‫מעבר לפירנאים גם ביום.‬

66
00:04:41,666 --> 00:04:43,708
‫והן גם הרבה יותר נוחות‬

67
00:04:43,708 --> 00:04:46,375
‫מהמגפיים הישנים האלה שכולם מסתובבים איתם.‬

68
00:04:47,041 --> 00:04:49,500
‫לא אהבת?‬
‫-לא, הן פשוט לא מספיק גדולות.‬

69
00:04:50,916 --> 00:04:54,916
‫הן כה נוחות, שאולי לעולם לא אוריד אותן.‬
‫-כל עוד לא תברחי בהן לאמריקה.‬

70
00:04:54,916 --> 00:04:56,666
‫לא, אני לא הולכת לשום מקום.‬

71
00:04:57,166 --> 00:05:00,041
‫אפילו שאבי רותח עליי.‬

72
00:05:00,041 --> 00:05:03,791
‫הוא כל הזמן אומר,‬
‫"מארסיי היא לא מקום לאישה אמריקאית כמוך".‬

73
00:05:04,291 --> 00:05:06,375
‫מהי "אישה אמריקאית כמוך"?‬

74
00:05:11,125 --> 00:05:12,125
‫אתה יודע.‬

75
00:05:14,375 --> 00:05:18,666
‫זה נכון, לא רואים פה הרבה תיירים אמריקאים.‬
‫-סליחה, אני לא תיירת.‬

76
00:05:18,666 --> 00:05:19,666
‫לא.‬

77
00:05:19,666 --> 00:05:22,000
‫למה אתה צוחק? זה לא מצחיק.‬

78
00:05:22,000 --> 00:05:26,125
‫יש לי כאן אחריות אמיתית.‬
‫יש אנשים שסומכים עליי.‬

79
00:05:26,125 --> 00:05:27,958
‫כן. אני סומך עלייך.‬

80
00:05:29,708 --> 00:05:31,166
‫אתה צוחק עליי?‬

81
00:05:33,125 --> 00:05:34,833
‫לעולם לא אצחק עלייך.‬

82
00:05:46,125 --> 00:05:48,291
‫המשטרה פושטת על המלון.‬
‫-מה ל...?‬

83
00:05:54,666 --> 00:05:55,958
‫משטרה!‬

84
00:05:58,625 --> 00:05:59,625
‫המסמכים שלך!‬

85
00:06:03,708 --> 00:06:04,833
‫מה קורה פה?‬

86
00:06:06,208 --> 00:06:08,708
‫אתה מנהל המלון?‬
‫-לא. וריאן פריי,‬

87
00:06:08,708 --> 00:06:11,333
‫מנהל ועדת חילוץ החירום האמריקאית.‬

88
00:06:11,333 --> 00:06:14,083
‫יש במלון הזה מספר אורחים‬
‫שנמצאים תחת הגנתנו.‬

89
00:06:14,083 --> 00:06:16,958
‫האנשים האלה לא עברו מספיק?‬
‫אף אחד פה לא מפר חוק.‬

90
00:06:16,958 --> 00:06:18,958
‫כולם תושבי חוץ פושעים, מר פריי.‬

91
00:06:18,958 --> 00:06:20,125
‫הם פליטים!‬

92
00:06:20,125 --> 00:06:21,333
‫מה ההבדל?‬

93
00:06:24,750 --> 00:06:27,250
‫מר בנימין, תתלבש בבקשה.‬
‫-מה קורה?‬

94
00:06:27,250 --> 00:06:29,291
‫מהר. המשטרה כאן.‬

95
00:06:40,166 --> 00:06:41,208
‫משטרה!‬

96
00:06:42,458 --> 00:06:43,666
‫משטרה! פתחו את הדלת!‬

97
00:06:52,625 --> 00:06:54,000
‫משטרה! פתחו את הדלת!‬

98
00:06:54,583 --> 00:06:55,708
‫משטרה!‬

99
00:06:58,291 --> 00:06:59,416
‫פתחו את הדלת!‬

100
00:07:02,166 --> 00:07:05,458
‫החוצה! סוטה! צא מפה!‬

101
00:07:05,458 --> 00:07:06,958
‫צא מפה!‬

102
00:07:17,291 --> 00:07:21,000
‫תראי, אפשר להכניס לכאן‬
‫לפחות שלושה אנשים במקביל.‬

103
00:07:21,000 --> 00:07:22,625
‫אוכל להוריד אותם במעלית.‬

104
00:07:25,291 --> 00:07:27,916
‫אתה בטוח שנוכל להסתתר פה?‬
‫-אנחנו לא מסתתרים.‬

105
00:07:31,833 --> 00:07:32,833
‫שיט!‬

106
00:07:33,333 --> 00:07:34,416
‫נעלי האספדריל.‬

107
00:07:34,416 --> 00:07:35,666
‫אני כבר חוזר.‬

108
00:07:38,791 --> 00:07:42,125
‫אוקיי, הנה. אלה בשבילם,‬

109
00:07:42,125 --> 00:07:43,708
‫ואת השאר תסתיר, אוקיי?‬

110
00:07:43,708 --> 00:07:45,125
‫תודה.‬
‫-תודה לך.‬

111
00:07:45,125 --> 00:07:46,208
‫ואחר כך?‬

112
00:07:46,208 --> 00:07:48,791
‫אני אמצא אותך. איפה שלא תהיי.‬

113
00:07:49,375 --> 00:07:50,291
‫יופי.‬

114
00:07:54,083 --> 00:07:56,458
‫מה אתה עושה? לאן אנחנו הולכים?‬
‫-אתה תראה.‬

115
00:07:57,583 --> 00:08:01,333
‫אני לא יכול להמשיך.‬
‫לא סיימתי לכתוב את ספרי. אני צריך לכתוב.‬

116
00:08:01,958 --> 00:08:05,041
‫מר בנימין, הרעיונות שלך נמצאים כאן!‬

117
00:08:05,041 --> 00:08:08,000
‫וחייך שווים יותר‬
‫מכתב יד ארור אחד, אתה מבין?‬

118
00:08:09,125 --> 00:08:10,250
‫כן.‬

119
00:08:12,875 --> 00:08:13,833
‫שיט.‬

120
00:08:15,583 --> 00:08:16,458
‫קדימה.‬

121
00:08:17,541 --> 00:08:18,458
‫בוא איתי.‬

122
00:08:18,458 --> 00:08:21,166
‫רגע, אני לא רואה כלום.‬
‫-דממה! שקט!‬

123
00:08:30,750 --> 00:08:31,833
‫איפה אנחנו?‬

124
00:08:32,500 --> 00:08:34,208
‫ברוכים הבאים למארסיי האמיתית.‬

125
00:09:09,958 --> 00:09:11,250
‫תודה.‬
‫-אין בעד מה.‬

126
00:09:29,416 --> 00:09:30,458
‫קדימה!‬

127
00:09:51,583 --> 00:09:52,500
‫היי.‬

128
00:09:57,000 --> 00:09:59,750
‫תודה.‬
‫-ולטר בנימין, ג'וליוס ברגר, ליזה פיטקו.‬

129
00:09:59,750 --> 00:10:00,750
‫בואו איתי.‬

130
00:10:03,500 --> 00:10:05,083
‫כאן וכאן.‬

131
00:10:50,875 --> 00:10:53,750
‫אנדרה, מקס, ז'קלין, פשוט תישארו פה,‬

132
00:10:53,750 --> 00:10:55,583
‫ואני איכנס ראשון.‬

133
00:10:58,250 --> 00:10:59,791
‫מה זה המקום הזה?‬

134
00:11:00,583 --> 00:11:01,875
‫אתה חולם, מקס.‬

135
00:11:01,875 --> 00:11:04,250
‫חלמתי שאני מזוודה.‬

136
00:11:04,250 --> 00:11:07,125
‫זה לא היה חלום. זה קרה באמת.‬

137
00:11:10,583 --> 00:11:11,416
‫שלום?‬

138
00:11:16,916 --> 00:11:18,000
‫היי.‬

139
00:11:18,000 --> 00:11:18,958
‫וריאן.‬

140
00:11:18,958 --> 00:11:22,291
‫לא, באתי רק כדי לבקש טובה. זה מקרה חירום.‬

141
00:11:22,291 --> 00:11:23,583
‫לא באת לבד?‬

142
00:11:23,583 --> 00:11:27,041
‫שלום! אני מרי ג'יין גולד.‬
‫אני עובדת עם וריאן.‬

143
00:11:27,041 --> 00:11:29,000
‫לאבגרוב. תומאס לאבגרוב.‬

144
00:11:29,000 --> 00:11:31,250
‫משטרת מארסיי פשטה על המלון שלנו,‬

145
00:11:31,250 --> 00:11:33,208
‫ולא ידעתי לאן לקחת את הפליטים.‬

146
00:11:33,208 --> 00:11:35,125
‫זה הבית שלך?‬
‫-בינתיים.‬

147
00:11:35,125 --> 00:11:37,208
‫וכמה אנשים גרים פה?‬
‫-אחד.‬

148
00:11:37,208 --> 00:11:39,583
‫אחד? כמה חדרי שינה יש לך כאן?‬

149
00:11:39,583 --> 00:11:41,083
‫עשרה? חמישה עשר?‬

150
00:11:41,083 --> 00:11:43,291
‫לפחות.‬
‫-אז נוכל להישאר כאן הלילה?‬

151
00:11:43,875 --> 00:11:45,125
‫תישארו כאן כמה שתרצו.‬

152
00:11:45,125 --> 00:11:47,250
‫לא, לילה אחד זה כל מה שנצטרך.‬

153
00:11:47,250 --> 00:11:49,666
‫כמה תגבה מאיתנו?‬
‫-רק שנייה...‬

154
00:11:49,666 --> 00:11:53,458
‫וריאן, תחשוב על זה עד הסוף.‬
‫תחשוב כמה אנשים נוכל להסתיר פה.‬

155
00:11:53,458 --> 00:11:58,000
‫בני הזוג ברטון ומקס ארנסט כבר איתנו.‬
‫נוכל להכניס את המאהלרים, את המאנים,‬

156
00:11:58,000 --> 00:12:02,625
‫אפילו את הלוינים והילדים של פרייברג,‬
‫ולקח לנו רק 20 דקות להגיע הנה מהנמל.‬

157
00:12:02,625 --> 00:12:05,208
‫הוועדה לא תאפשר לנו לחיות בווילה פרטית.‬

158
00:12:05,208 --> 00:12:08,250
‫הוועדה בניו יורק!‬
‫הם לא צריכים לדעת איפה נגור.‬

159
00:12:08,250 --> 00:12:13,083
‫חלק מאנשינו מבוקשים על ידי המשטרה.‬
‫אולי גם אנחנו בעצמנו פליטים עכשיו.‬

160
00:12:13,083 --> 00:12:16,916
‫אז נסתתר לעיני כל.‬
‫הווילה הזאת מושלמת עבורנו.‬

161
00:12:16,916 --> 00:12:20,708
‫זה לא הוגן לסכן את תומאס‬
‫אם הוא לא מעורב בעבודתנו.‬

162
00:12:20,708 --> 00:12:23,083
‫נוח לי למדי עם סכנה, למען האמת.‬

163
00:12:24,375 --> 00:12:26,750
‫אני מתעקש שתישארו.‬
‫-מעולה, העניין סגור.‬

164
00:12:26,750 --> 00:12:28,750
‫אתה רוצה לערוך לנו סיור?‬
‫-אחרייך.‬

165
00:12:39,125 --> 00:12:43,750
‫חבקו את הקוצים הקהים, הדוקרניים שמתחת.‬

166
00:12:45,000 --> 00:12:48,583
‫בנעלי הבית שלו, חילזון איבד את שריונו,‬

167
00:12:49,333 --> 00:12:51,291
‫אבל הוא מצא תיבת דואר.‬

168
00:12:54,250 --> 00:12:56,000
‫הגשם יורד הפוך.‬

169
00:12:56,708 --> 00:12:59,833
‫הזרמים מעיפים אותו, כמו סרטי קישוט.‬

170
00:13:00,791 --> 00:13:04,833
‫העננים האפורים-שחורים‬
‫משתקפים על עור הסרדינים.‬

171
00:13:06,125 --> 00:13:10,208
‫מרומים, תחת השפעת כאביהם החולייתיים!‬

172
00:13:20,958 --> 00:13:21,958
‫הכול בסדר?‬

173
00:13:22,583 --> 00:13:23,416
‫אתה בסדר?‬

174
00:13:24,000 --> 00:13:25,625
‫הם פגעו בך?‬
‫-לא.‬

175
00:13:33,083 --> 00:13:34,291
‫הם ניקו את המקום.‬

176
00:13:34,958 --> 00:13:36,625
‫לא לגמרי.‬

177
00:14:21,250 --> 00:14:23,583
‫הכול מוכן?‬
‫-כולם הלכו לישון.‬

178
00:14:25,250 --> 00:14:26,083
‫מרי ג'יין.‬

179
00:14:26,833 --> 00:14:31,833
‫אני חושב שנצטרך אפילו יותר כסף ממה שחשבנו.‬

180
00:14:31,833 --> 00:14:34,916
‫אנחנו צריכים משרד חדש,‬
‫הסעות בתוך העיר ומחוצה לה...‬

181
00:14:34,916 --> 00:14:36,166
‫זו לא בעיה.‬

182
00:14:36,666 --> 00:14:38,375
‫את בטוחה?‬
‫-אל תדאג.‬

183
00:14:39,291 --> 00:14:40,875
‫אני אטפל בזה, וריאן.‬

184
00:14:41,375 --> 00:14:42,250
‫תודה.‬

185
00:14:44,541 --> 00:14:47,625
‫זה מרגיש ממש טוב שכולם ישנים במיטות הלילה,‬

186
00:14:47,625 --> 00:14:49,041
‫אז תודה, תומאס.‬

187
00:14:50,958 --> 00:14:54,541
‫תזכיר לי שוב איך אנחנו יודעים‬
‫שאתה לא מודיע של הגסטפו?‬

188
00:14:57,791 --> 00:14:58,666
‫אני?‬

189
00:14:59,458 --> 00:15:00,833
‫גדלתי בקיבוץ.‬

190
00:15:01,416 --> 00:15:06,000
‫טוב, פיה שמופיעה עם וילה ריקה בעת משבר‬

191
00:15:06,000 --> 00:15:07,833
‫עוד עלולה להתברר כזאב.‬

192
00:15:07,833 --> 00:15:11,416
‫לא, תומאס נתקע באירופה כמו כולם‬
‫כשהמלחמה התחילה.‬

193
00:15:12,000 --> 00:15:14,666
‫האיש הזה הוא לא מודיע של הגסטפו.‬

194
00:15:15,166 --> 00:15:16,250
‫פיה, אולי.‬

195
00:15:17,041 --> 00:15:18,250
‫לא, ברצינות,‬

196
00:15:19,250 --> 00:15:20,291
‫אני מכיר אותו.‬

197
00:15:20,291 --> 00:15:21,208
‫איך?‬

198
00:15:22,333 --> 00:15:24,333
‫איך שניכם מכירים?‬

199
00:15:28,458 --> 00:15:30,833
‫לפני חמש שנים, בברלין,‬

200
00:15:31,458 --> 00:15:34,791
‫יהודי חף מפשע‬
‫הותקף באכזריות על ידי נאצים בבר.‬

201
00:15:35,958 --> 00:15:40,291
‫היינו שני היחידים שניסו לעזור.‬
‫-הוא רק שתה בירה, והם תקעו לו סכין ביד.‬

202
00:15:40,291 --> 00:15:41,375
‫דם...‬

203
00:15:43,375 --> 00:15:46,375
‫האמת שכתבתי על זה לניו יורק טיימס,‬
‫והם קברו את זה.‬

204
00:15:48,125 --> 00:15:49,250
‫זה היה...‬

205
00:15:50,375 --> 00:15:52,916
‫הרגע בו הבנתי שהמלחמה הזאת תהיה...‬

206
00:15:54,166 --> 00:15:56,458
‫שונה מכל מלחמה אחרת.‬

207
00:16:23,250 --> 00:16:24,333
‫אפשר לעזור איכשהו?‬

208
00:16:24,333 --> 00:16:26,375
‫לא, תודה. הכול בסדר, שב.‬

209
00:16:27,583 --> 00:16:29,208
‫זה לא גדול, אבל זה נוח.‬

210
00:16:31,583 --> 00:16:34,625
‫הדבר היחיד שחסר אלה הבישולים של אימא שלנו.‬

211
00:16:36,750 --> 00:16:37,791
‫תודה, פול.‬

212
00:16:38,583 --> 00:16:40,541
‫אחי, לא הראית לו את החלק הכי טוב.‬

213
00:17:06,583 --> 00:17:07,958
‫היה לך יום ארוך.‬

214
00:17:11,041 --> 00:17:12,125
‫זה יותר טוב.‬

215
00:17:31,416 --> 00:17:33,500
‫אנחנו לא יכולים להמשיך לעשות את זה.‬

216
00:17:34,708 --> 00:17:35,875
‫זה קשור לאשתך?‬

217
00:17:36,375 --> 00:17:39,833
‫לא. איילין יודעת בדיוק מי אני.‬

218
00:17:41,583 --> 00:17:45,583
‫זאת מרי ג'יין וכל שאר האנשים‬
‫שנמצאים ממש בחדרים הסמוכים‬

219
00:17:45,583 --> 00:17:47,875
‫ובחדרי שינה לאורך כל המסדרון הזה.‬

220
00:17:49,416 --> 00:17:52,791
‫אני צריך שתדע להפריד‬
‫בין שני הצדדים האלה של חיי.‬

221
00:17:56,416 --> 00:17:57,833
‫שני הצדדים של עצמך?‬

222
00:17:59,750 --> 00:18:05,375
‫אני מתכוון לצד האישי ולצד המקצועי.‬

223
00:18:07,250 --> 00:18:08,250
‫כי מה הם יחשבו?‬

224
00:18:11,500 --> 00:18:14,208
‫הקירות כאן עבים מאוד.‬

225
00:18:14,208 --> 00:18:15,291
‫לא, אני רציני.‬

226
00:18:19,291 --> 00:18:20,208
‫בסדר.‬

227
00:18:25,750 --> 00:18:30,708
‫מיס גולד, אני ממש מצטער, אבל הסכום בחשבונך‬
‫לא מכסה את הכמות שביקשת למשוך.‬

228
00:18:30,708 --> 00:18:34,708
‫אבל מועבר אליי כסף פעם בשבוע‬
‫מהבנק הלאומי השני בשיקגו.‬

229
00:18:35,625 --> 00:18:37,250
‫שום דבר לא הועבר השבוע.‬

230
00:18:37,250 --> 00:18:41,166
‫אה. טוב, אני בטוחה שזו רק אי הבנה.‬

231
00:18:41,166 --> 00:18:44,541
‫ובזמן שאפתור את זה,‬
‫אולי תוכל לתת לי במקדמה מזומן?‬

232
00:18:45,041 --> 00:18:46,916
‫חוששני שזה בלתי אפשרי.‬

233
00:18:48,000 --> 00:18:51,291
‫סליחה?‬
‫-אין לך כסף בחשבון.‬

234
00:18:51,791 --> 00:18:54,625
‫אני לקוחה מוערכת בבנק הזה כבר חודשים.‬

235
00:19:13,958 --> 00:19:16,750
‫בינתיים, זה כל מה שנשאר לך.‬

236
00:19:23,916 --> 00:19:24,833
‫בבקשה.‬

237
00:19:36,375 --> 00:19:37,333
‫תודה!‬

238
00:19:48,083 --> 00:19:48,916
‫אלוהים.‬

239
00:19:53,666 --> 00:19:56,541
‫נראה לך שהם מצאו את מה שהם חיפשו?‬
‫-אני מקווה שלא.‬

240
00:20:02,333 --> 00:20:03,333
‫כן.‬

241
00:20:08,916 --> 00:20:10,708
‫אתה יכול לעזור לי עם זה?‬
‫-כן.‬

242
00:20:11,333 --> 00:20:12,250
‫רק...‬

243
00:20:15,250 --> 00:20:16,083
‫מקס ארנסט.‬

244
00:20:22,041 --> 00:20:23,041
‫דרכונים.‬

245
00:20:33,666 --> 00:20:34,666
‫הרשימה?‬

246
00:20:36,125 --> 00:20:36,958
‫כן.‬

247
00:20:48,583 --> 00:20:51,791
‫לפני כמה שנים‬
‫טיילנו ברכבת לכל אורך הריביירה.‬

248
00:20:52,291 --> 00:20:55,291
‫מחלקה ראשונה.‬
‫משרד עורכי הדין שלי הצליח מאוד בעסקים.‬

249
00:20:55,291 --> 00:20:59,791
‫הרגשתי כאילו אני על גג העולם.‬
‫מי ידע שהכול יכול להידרדר כל כך?‬

250
00:20:59,791 --> 00:21:00,875
‫לא אני.‬

251
00:21:01,500 --> 00:21:04,916
‫הציעו לי עבודה בפלשתינה ב-1993,‬

252
00:21:04,916 --> 00:21:07,791
‫אבל סירבתי. לא רציתי לגור במדבר.‬

253
00:21:08,958 --> 00:21:10,416
‫אולי קיבלתי החלטה שגויה.‬

254
00:21:10,916 --> 00:21:15,458
‫הרבה החלטות שגויות‬
‫הובילו את כולנו לרגע הזה.‬

255
00:21:15,458 --> 00:21:16,708
‫החלטות שגויות,‬

256
00:21:18,333 --> 00:21:20,958
‫שפורשו שלא כהלכה כנרטיב של קידמה.‬

257
00:21:22,625 --> 00:21:24,500
‫אני מנסה לא להביט לאחור.‬

258
00:21:24,500 --> 00:21:26,416
‫אבל זה כל מה שאני יכול לעשות.‬

259
00:21:26,416 --> 00:21:28,625
‫כל עוד תלך קדימה!‬

260
00:21:28,625 --> 00:21:31,791
‫כשאנחנו הולכים קדימה,‬
‫אנחנו משאירים תילי הריסות.‬

261
00:21:33,250 --> 00:21:34,250
‫לא יותר מזה.‬

262
00:21:35,500 --> 00:21:36,333
‫ההיסטוריה‬

263
00:21:36,958 --> 00:21:40,791
‫היא הרוח שדוחפת אותנו קדימה,‬
‫והופכת את כל מה שנקרה בדרכה להריסות.‬

264
00:21:41,291 --> 00:21:42,250
‫בוא.‬

265
00:21:43,291 --> 00:21:44,375
‫תן לי לעזור לך.‬

266
00:21:45,625 --> 00:21:46,833
‫תודה.‬

267
00:21:54,333 --> 00:21:55,291
‫מאיפה אתה?‬

268
00:21:56,916 --> 00:21:59,041
‫ברלין, במקור.‬
‫-אה, ברלין.‬

269
00:21:59,041 --> 00:22:00,458
‫עזבתי ב-33'.‬

270
00:22:00,458 --> 00:22:01,583
‫לאן הלכת?‬

271
00:22:04,083 --> 00:22:07,041
‫בהתחלה אחותי הגדולה, אורסולה,‬
‫ואני נסענו לפריז,‬

272
00:22:07,041 --> 00:22:10,583
‫ואז לטריאסטה, לונדון, סביליה,‬

273
00:22:11,458 --> 00:22:13,250
‫ושוב חזרה לפריז.‬

274
00:22:13,916 --> 00:22:15,208
‫ושאר המשפחה שלכם?‬

275
00:22:18,416 --> 00:22:21,291
‫ובכן, אבי מת ממש לפני שהיטלר עלה לשלטון.‬

276
00:22:21,291 --> 00:22:24,708
‫ו... טוב, לפי מה ששמעתי בפעם האחרונה,‬

277
00:22:25,333 --> 00:22:28,291
‫אימי ואחותי הקטנה, אווה,‬
‫היו בדרכן ללונדון.‬

278
00:22:29,833 --> 00:22:32,375
‫אבל האמת היא...‬

279
00:22:34,083 --> 00:22:35,708
‫שאני לא יודע אם הן הגיעו.‬

280
00:22:37,416 --> 00:22:39,916
‫ואני גם לא יודע איך לברר.‬

281
00:22:42,833 --> 00:22:44,333
‫אולי אני לא רוצה לברר.‬

282
00:23:19,166 --> 00:23:22,541
‫אם תמשיך ככה,‬
‫לא נספיק לחצות לפני עלות השחר.‬

283
00:23:22,541 --> 00:23:24,625
‫מצטער, אני לא יכול ללכת מהר יותר.‬

284
00:23:25,666 --> 00:23:26,833
‫אז עדיף שנחזור.‬

285
00:23:27,333 --> 00:23:29,000
‫כל הדרך חזרה לבניולס?‬

286
00:23:29,625 --> 00:23:31,833
‫יש בית אבן שנוכל לישון בו.‬

287
00:23:32,333 --> 00:23:35,083
‫עברנו אותו לא מזמן. זה לא רחוק.‬

288
00:23:35,791 --> 00:23:40,291
‫אני לא יכול לחזור לבית ההוא.‬
‫אני מעדיף להישאר כאן בלילה.‬

289
00:23:41,875 --> 00:23:42,750
‫כאן?‬

290
00:23:47,583 --> 00:23:50,000
‫ממש כאן.‬

291
00:23:54,250 --> 00:23:55,833
‫נאסוף אותך עם עלות השחר.‬

292
00:24:05,625 --> 00:24:06,541
‫לילה טוב.‬

293
00:24:16,125 --> 00:24:18,625
‫זה אף פעם לא משפיע עליך?‬
‫-מה?‬

294
00:24:19,666 --> 00:24:23,083
‫יש אנשים שגוועים ברעב‬
‫וישנים על החוף עשרה מטרים מפה.‬

295
00:24:23,833 --> 00:24:27,000
‫המדינה הזאת מתחרבנת, סליחה על השפה.‬

296
00:24:28,083 --> 00:24:29,916
‫לא פלא שאביך רוצה אותך בבית.‬

297
00:24:35,791 --> 00:24:39,166
‫אין להם שמפניה כזאת בשיקגו.‬
‫-לכן את עדיין כאן?‬

298
00:24:42,500 --> 00:24:43,708
‫דיברת איתו?‬

299
00:24:45,875 --> 00:24:46,833
‫עדיין לא.‬

300
00:24:49,791 --> 00:24:51,500
‫מה הוא אמר כשלא הגעת?‬

301
00:24:52,666 --> 00:24:53,625
‫הוא ניתק אותי.‬

302
00:24:55,875 --> 00:24:59,458
‫אתה מוכן לדבר איתו, בבקשה?‬
‫תגיד לו שאין לו מה לדאוג.‬

303
00:25:03,333 --> 00:25:05,583
‫הבעיה היא שאני מסכים איתו.‬

304
00:25:05,583 --> 00:25:07,708
‫אתה באמת רוצה שאעזוב, גרהאם?‬

305
00:25:09,041 --> 00:25:10,666
‫אני?‬
‫-כן.‬

306
00:25:11,500 --> 00:25:13,416
‫לא תתגעגע אליי כשלא אהיה פה?‬

307
00:25:53,583 --> 00:25:54,583
‫מר בנימין.‬

308
00:25:57,458 --> 00:25:58,458
‫מר בנימין?‬

309
00:26:02,333 --> 00:26:03,291
‫מר בנימין!‬

310
00:26:03,291 --> 00:26:05,250
‫מה קורה פה?‬

311
00:26:05,250 --> 00:26:10,541
‫לקחתי קצת מורפיום,‬

312
00:26:11,791 --> 00:26:13,458
‫כדי להצליח להירדם.‬

313
00:26:14,583 --> 00:26:16,666
‫לא כדאי לך להתעסק עם החומר הזה.‬

314
00:26:16,666 --> 00:26:19,250
‫אל תדאגי, אני יודע בדיוק מה אני עושה.‬

315
00:26:20,875 --> 00:26:22,208
‫בוקר טוב.‬

316
00:26:25,000 --> 00:26:26,000
‫אז...‬

317
00:26:28,541 --> 00:26:29,625
‫בואו נלך.‬

318
00:26:58,125 --> 00:26:59,125
‫מר בנימין.‬

319
00:27:50,083 --> 00:27:51,166
‫איפה היית?‬

320
00:27:51,750 --> 00:27:52,583
‫עבדתי.‬

321
00:27:55,375 --> 00:27:56,458
‫איך הגעת לכאן?‬

322
00:27:57,041 --> 00:27:58,000
‫עם וריאן.‬

323
00:27:58,750 --> 00:27:59,625
‫אנחנו...‬

324
00:28:00,208 --> 00:28:01,541
‫מצאנו משרד אתמול.‬

325
00:28:02,125 --> 00:28:04,750
‫ריהטנו אותו והכול. הוא מוכן לעבודה.‬

326
00:28:04,750 --> 00:28:06,833
‫כבר התחלנו לקבוע ריאיונות.‬

327
00:28:07,833 --> 00:28:08,750
‫השמועה מתפשטת.‬

328
00:28:09,333 --> 00:28:10,333
‫מעולה.‬

329
00:28:12,291 --> 00:28:14,166
‫כן.‬
‫-אז אתה נכנס?‬

330
00:28:17,375 --> 00:28:20,000
‫את גרה כאן עכשיו, אבל לא היית כאן בלילה.‬

331
00:28:21,916 --> 00:28:24,833
‫אני גרה כאן, אלברט,‬
‫וגם אתה מוזמן לגור כאן.‬

332
00:28:24,833 --> 00:28:26,041
‫כן, ברור.‬

333
00:28:26,041 --> 00:28:29,791
‫באחוזה שנמצאת במרחק חצי שעה‬
‫מכל האנשים שאנחנו מנסים לעזור להם.‬

334
00:28:30,458 --> 00:28:33,333
‫אולי פשוט נוח לי יותר במקום כזה מאשר לך.‬

335
00:28:34,250 --> 00:28:37,625
‫כאן יש רק 26 חדרים,‬
‫ובבית בו גדלתי יש 30, אז...‬

336
00:28:42,750 --> 00:28:43,750
‫אם-ג'יי, היי.‬

337
00:28:44,458 --> 00:28:46,416
‫בבקשה. את יכולה פשוט...‬

338
00:28:48,541 --> 00:28:49,416
‫אני...‬

339
00:28:51,666 --> 00:28:53,458
‫באתי לכאן כדי לראות אותך.‬

340
00:28:57,416 --> 00:29:00,916
‫אני פשוט ממש חייבת להתרחץ עכשיו.‬
‫-אוקיי, ברור. כן.‬

341
00:29:11,791 --> 00:29:13,208
‫ויזות מעבר, בבקשה.‬

342
00:29:30,625 --> 00:29:32,666
‫משהו לא בסדר.‬

343
00:29:33,333 --> 00:29:34,541
‫תישאר רגוע.‬

344
00:29:45,541 --> 00:29:49,166
‫הגבול נסגר אתמול בבוקר. איך הגעתם הנה?‬

345
00:29:49,958 --> 00:29:51,625
‫הצרפתים נתנו לנו לעבור.‬

346
00:29:57,208 --> 00:30:00,541
‫יש מלון סמוך לכאן.‬
‫תישארו שם עד שהעניין ייפתר.‬

347
00:30:03,125 --> 00:30:04,000
‫קדימה!‬

348
00:30:08,083 --> 00:30:09,666
‫אלוהים, אני צריכה סיגריה.‬

349
00:30:10,333 --> 00:30:11,333
‫אפשר לקבל אחת?‬

350
00:30:16,666 --> 00:30:18,791
‫תודה.‬

351
00:30:29,458 --> 00:30:30,666
‫איך היה הלילה שלך?‬

352
00:30:33,958 --> 00:30:37,416
‫אל תעמידי פני ביישנית.‬
‫את נראית כמו אישה מודרנית.‬

353
00:30:39,416 --> 00:30:42,291
‫אישה מודרנית עם מצפון פרסביטריאני.‬

354
00:30:43,083 --> 00:30:45,583
‫אבי הקפיא את הקרן שלי. אין עוד כסף.‬

355
00:30:46,208 --> 00:30:48,583
‫למה?‬
‫-הוא מנסה להכריח אותי לחזור הביתה.‬

356
00:30:50,000 --> 00:30:51,625
‫הוא מתגעגע אלייך עד כדי כך?‬

357
00:30:53,375 --> 00:30:56,666
‫לא ממש. לא, הוא רק חושש למוניטין שלו.‬

358
00:30:56,666 --> 00:31:01,416
‫חס וחלילה שהבת שלו‬
‫תסתובב במארסיי עם ההמונים המלוכלכים.‬

359
00:31:06,500 --> 00:31:08,583
‫אתה יודע מה יקרה אם אחזור הביתה?‬

360
00:31:09,250 --> 00:31:11,958
‫אימא שלי תגרד את קרקעית אגם מישיגן‬

361
00:31:11,958 --> 00:31:17,666
‫כדי למצוא כל גופה או גרוש‬
‫שיהיה מוכן להתחתן עם בתה, הרווקה הזקנה.‬

362
00:31:18,750 --> 00:31:22,791
‫ואז אבלה את שארית חיי במועדון,‬

363
00:31:22,791 --> 00:31:24,083
‫ואשחק ברידג'.‬

364
00:31:30,250 --> 00:31:32,625
‫אבל אם אחזור הוא יפשיר את הקרן שלי,‬

365
00:31:34,250 --> 00:31:36,875
‫ואוכל לשלוח לווריאן כסף משיקגו.‬

366
00:31:37,708 --> 00:31:39,708
‫אוכל לעזור לשלם על המשרדים החדשים,‬

367
00:31:39,708 --> 00:31:44,083
‫אוכל להאכיל כאן את כולם,‬
‫אוכל לרכוש כרטיסי רכבת ו...‬

368
00:31:45,333 --> 00:31:49,000
‫לא יודעת, אולי ועדת החילוץ‬
‫צריכה כסף יותר משהיא צריכה אותי.‬

369
00:31:50,916 --> 00:31:52,833
‫אני לא ממש בטוח לגבי זה.‬

370
00:31:54,166 --> 00:31:55,500
‫בבקשה אל תגיד לווריאן.‬

371
00:31:55,500 --> 00:32:00,333
‫אני מבטיחה שאמצא פתרון כלשהו‬
‫לפני שאיאלץ לאכזב אותו.‬

372
00:32:00,333 --> 00:32:01,916
‫אולי את לא חייבת.‬

373
00:32:02,833 --> 00:32:04,000
‫לא חייבת מה?‬

374
00:32:06,875 --> 00:32:07,875
‫לחזור הביתה,‬

375
00:32:08,625 --> 00:32:09,958
‫או לאכזב מישהו.‬

376
00:32:15,000 --> 00:32:16,000
‫מר בנימין.‬

377
00:32:21,125 --> 00:32:22,375
‫כתב היד שלי...‬

378
00:32:24,500 --> 00:32:26,375
‫חייב להגיע לאמריקה.‬

379
00:32:28,666 --> 00:32:30,833
‫תשמרי על תיק המסמכים שלי, בסדר?‬

380
00:32:31,500 --> 00:32:34,916
‫אתה תיקח את תיק המסמכים הזה לאמריקה בעצמך,‬
‫מר בנימין.‬

381
00:32:39,291 --> 00:32:40,666
‫איתי או בלעדיי.‬

382
00:32:43,166 --> 00:32:44,250
‫את מבטיחה לי?‬

383
00:32:46,250 --> 00:32:47,291
‫אני מבטיחה.‬

384
00:33:17,541 --> 00:33:20,958
‫נולדתי בבולגריה,‬
‫אבל עברתי להמבורג אחרי התיכון.‬

385
00:33:22,041 --> 00:33:24,708
‫הכרתי את אשתי, יאנה, באוטובוס.‬

386
00:33:24,708 --> 00:33:27,583
‫הייתי צריכה לעזוב לצרפת, יחד עם שכניי,‬

387
00:33:28,500 --> 00:33:30,333
‫אבל עכשיו אני לא יודעת איפה הם.‬

388
00:33:30,333 --> 00:33:31,875
‫נולדתי בלי כלום.‬

389
00:33:32,375 --> 00:33:34,541
‫בכל עבודה בה עבדתי, הייתי הכי טוב.‬

390
00:33:34,541 --> 00:33:37,500
‫ואז בניתי מפעל משלי, ואז עוד אחד.‬

391
00:33:38,833 --> 00:33:41,083
‫התייחסתי לעובדיי בכבוד.‬

392
00:33:42,208 --> 00:33:43,583
‫שילמתי מיסים.‬

393
00:33:43,583 --> 00:33:46,166
‫גרתי עם אחותי. אני עובדת בבית.‬

394
00:33:47,291 --> 00:33:52,583
‫יום אחד אמרו לי שהם באים לחפש אותנו.‬
‫-בעלי ובני נהרגו בפלישה הנאצית.‬

395
00:33:54,625 --> 00:33:56,708
‫מסיבה כלשהי, הם הותירו אותי בחיים.‬

396
00:33:57,291 --> 00:33:59,958
‫וכולם מתו. אחי,‬

397
00:34:01,291 --> 00:34:02,208
‫אחותי,‬

398
00:34:03,500 --> 00:34:04,333
‫אימי.‬

399
00:34:04,333 --> 00:34:06,750
‫ואני לא יודעת מה קרה לאחי.‬

400
00:34:07,333 --> 00:34:11,666
‫את אמנית מקצועית,‬
‫פוליטיקאית או אקדמאית שפרסמה מאמרים?‬

401
00:34:12,625 --> 00:34:15,958
‫לא.‬
‫-אני אירופאי. כולנו אירופאים.‬

402
00:34:15,958 --> 00:34:16,958
‫אני תופרת.‬

403
00:34:16,958 --> 00:34:18,083
‫אני אימא.‬

404
00:34:18,083 --> 00:34:19,250
‫וההורים שלנו מתים.‬

405
00:34:19,250 --> 00:34:21,666
‫אין לי משפחה עכשיו.‬
‫-תוכל לעזור לי?‬

406
00:34:21,666 --> 00:34:23,666
‫תוכל לעזור לי?‬
‫-אני חייבת להגיע לאמריקה.‬

407
00:34:23,666 --> 00:34:25,833
‫אעשה שוב הכול כדי להציל את משפחתי.‬

408
00:34:25,833 --> 00:34:27,666
‫תוכל לעזור?‬
‫-תוכל לעזור לי?‬

409
00:34:27,666 --> 00:34:29,291
‫תוכל לעזור לי?‬
‫-עזור לי.‬

410
00:34:29,291 --> 00:34:33,125
‫אני רק צריך מקום בטוח‬
‫עד שכל הטירוף הזה יסתיים.‬

411
00:34:33,125 --> 00:34:34,375
‫תוכל לעזור לנו?‬

412
00:34:34,375 --> 00:34:39,166
‫אתה אמן מקצועי, פוליטיקאי‬
‫או אקדמאי שפרסם מאמרים?‬

413
00:34:39,166 --> 00:34:40,375
‫אפשר ללוות עיפרון?‬

414
00:34:41,916 --> 00:34:42,916
‫בבקשה.‬

415
00:35:07,375 --> 00:35:08,250
‫מה אתה חושב?‬

416
00:35:12,833 --> 00:35:14,208
‫זה מאוד מוצא חן בעיניי.‬

417
00:35:15,125 --> 00:35:18,291
‫אני לא מצייר רק קריקטורות.‬
‫אני יכול לצייר כל דבר.‬

418
00:35:22,416 --> 00:35:24,708
‫אני לא יודע אם נוכל לעזור לך.‬
‫-בבקשה.‬

419
00:35:25,958 --> 00:35:27,250
‫אולי אוכל לעזור לכם.‬

420
00:35:27,250 --> 00:35:30,000
‫למדתי בבית ספר לאמנות.‬
‫הייתי הכי טוב בכיתה.‬

421
00:35:31,583 --> 00:35:33,583
‫אני מצטער, אתה מוכן לסלוח לי לרגע?‬

422
00:35:53,666 --> 00:35:54,541
‫וריאן?‬

423
00:35:55,250 --> 00:35:57,708
‫כן?‬
‫-מישהו מהקונסוליה התקשר.‬

424
00:35:59,916 --> 00:36:01,083
‫פטרסון?‬

425
00:36:01,083 --> 00:36:02,375
‫אחד מסגניו.‬

426
00:36:03,458 --> 00:36:04,666
‫הוא אמר שזה דחוף.‬

427
00:36:13,708 --> 00:36:15,333
‫את בטוחה שזו לא מלכודת?‬

428
00:36:15,333 --> 00:36:16,833
‫הספרדים נותנים לנו ללכת.‬

429
00:36:16,833 --> 00:36:19,458
‫אנחנו חייבים לעלות על הרכבת‬
‫לפני שהם יתחרטו.‬

430
00:36:19,458 --> 00:36:20,791
‫איפה מר בנימין?‬

431
00:36:24,250 --> 00:36:25,291
‫מר בנימין!‬

432
00:36:26,041 --> 00:36:27,958
‫תתעורר! הם נותנים לנו ללכת!‬

433
00:36:35,125 --> 00:36:36,750
‫מר בנימין, תתעורר!‬

434
00:36:41,875 --> 00:36:43,250
‫מר בנימין, תתעורר!‬

435
00:36:48,458 --> 00:36:49,416
‫ולטר...‬

436
00:37:04,916 --> 00:37:07,541
‫"במצב בו אין מוצא נראה לעין,‬

437
00:37:07,541 --> 00:37:11,208
‫"אין לי ברירה אלא לשים לזה סוף."‬

438
00:37:11,875 --> 00:37:12,916
‫לעזאזל!‬

439
00:37:17,083 --> 00:37:19,458
‫"חיי הגיעו לקיצם‬

440
00:37:19,458 --> 00:37:23,250
‫"בכפר קטן בפירנאים,‬
‫בו איש אינו יודע מי אני."‬

441
00:37:23,833 --> 00:37:24,666
‫ליזה,‬

442
00:37:25,166 --> 00:37:26,166
‫הרכבת שלנו.‬

443
00:37:30,375 --> 00:37:31,458
‫אתה צודק.‬

444
00:37:45,875 --> 00:37:46,875
‫מר פריי.‬

445
00:37:47,583 --> 00:37:48,625
‫אני מזהה אותך.‬

446
00:37:48,625 --> 00:37:50,083
‫סגן הקונסול?‬

447
00:37:50,583 --> 00:37:52,708
‫בינגהאם. הייראם בינגהאם.‬

448
00:37:53,958 --> 00:37:57,791
‫תודה שאתה נפגש איתי כאן.‬
‫רציתי להבטיח שאיש לא יוכל לצותת לנו.‬

449
00:37:57,791 --> 00:38:00,333
‫איך אפשר לעזור? עליי לחזור לעבודה.‬
‫-כמובן.‬

450
00:38:01,250 --> 00:38:04,583
‫רציתי להסביר לך‬
‫את המדיניות החדשה שלנו באופן אישי.‬

451
00:38:04,583 --> 00:38:05,541
‫מדיניות חדשה?‬

452
00:38:05,541 --> 00:38:08,375
‫אלוהים, אנחנו מתקשים להסתדר עם הקודמת.‬

453
00:38:08,375 --> 00:38:09,500
‫רק תקשיב לי.‬

454
00:38:09,500 --> 00:38:12,666
‫אנחנו מאוד עמוסים.‬
‫החדשות הטובות היחידות שיש לי‬

455
00:38:12,666 --> 00:38:16,333
‫הן שהוצאנו אמש את ולטר בנימין.‬
‫-ובכן, אלה חדשות טובות מאוד.‬

456
00:38:19,083 --> 00:38:21,083
‫מר פטרסון לא יודע שאני כאן.‬

457
00:38:25,208 --> 00:38:26,250
‫מעתה והלאה,‬

458
00:38:26,250 --> 00:38:29,166
‫מדיניות הוויזה החדשה שלנו‬
‫היא שתבוא ישירות אליי.‬

459
00:38:30,291 --> 00:38:31,250
‫למה?‬

460
00:38:32,125 --> 00:38:37,041
‫פטרסון לא מזדהה עם המטרה שלכם.‬
‫הבוקר הוא אמר לי, ואני מצטט,‬

461
00:38:37,541 --> 00:38:41,958
‫"בלי תומכי קומוניזם, שבויי מלחמה בריטים‬
‫או יהודים. אני צריך לאיית לך את זה?"‬

462
00:38:43,500 --> 00:38:45,958
‫אני לא יודע מה אתה שומע מניו יורק.‬

463
00:38:48,291 --> 00:38:52,291
‫ובכן, אני יודע שמשלוח הילדים לאנגליה בוטל.‬

464
00:38:53,083 --> 00:38:56,791
‫ואין כל רצון מצד המדינה‬
‫לקלוט ילדים פליטים.‬

465
00:38:58,500 --> 00:39:03,625
‫אשתי הייתה באיזו מסיבה בוושינגטון לאחרונה,‬
‫ואחד מאנשי החברה הגבוהה שם התבדח על כך.‬

466
00:39:04,750 --> 00:39:06,208
‫"אלף ילדים יהודים?‬

467
00:39:06,208 --> 00:39:09,333
‫"טוב, הם פשוט יגדלו להיות‬
‫1,000 מבוגרים מכוערים",‬

468
00:39:10,000 --> 00:39:10,875
‫היא אמרה.‬

469
00:39:14,458 --> 00:39:18,333
‫אתה יודע, ממשלת גרמניה מתעכבת בכוונה,‬

470
00:39:18,333 --> 00:39:20,791
‫כי לאיש לא אכפת שנפרצו שערי הגיהינום.‬

471
00:39:20,791 --> 00:39:23,500
‫תצטרך לעבוד מהר‬
‫ולהוציא מייד כמה שיותר אנשים.‬

472
00:39:23,500 --> 00:39:24,750
‫כן, ספר לי על זה.‬

473
00:39:25,500 --> 00:39:28,541
‫טוב לדעת שעדיין‬
‫נותרו לנו כמה חברים בקונסוליה.‬

474
00:39:28,541 --> 00:39:30,291
‫לא חברים, מר פריי.‬

475
00:39:31,791 --> 00:39:32,666
‫רק אני.‬

476
00:40:22,375 --> 00:40:23,500
‫אל תהיי לחוצה.‬

477
00:40:24,416 --> 00:40:26,625
‫הבוס שלי יענה על כל השאלות שלך.‬

478
00:40:28,833 --> 00:40:29,833
‫איפה הוא?‬

479
00:40:30,958 --> 00:40:31,958
‫ממש כאן.‬

480
00:40:35,041 --> 00:40:35,875
‫מרי ג'יין,‬

481
00:40:36,625 --> 00:40:37,541
‫תכירי את מרגו.‬

482
00:40:38,250 --> 00:40:39,208
‫שלום.‬

483
00:40:46,083 --> 00:40:46,916
‫את מעשנת?‬

484
00:40:47,583 --> 00:40:48,500
‫לא, תודה.‬

485
00:40:50,000 --> 00:40:51,333
‫חבל.‬

486
00:40:58,000 --> 00:40:59,708
‫יש עוד במקום ממנו זה בא.‬

487
00:41:01,291 --> 00:41:02,291
‫תעבדי איתנו.‬

488
00:41:05,208 --> 00:41:06,333
‫לעבוד איתכם?‬

489
00:41:06,333 --> 00:41:07,500
‫כמרגלת?‬

490
00:41:07,500 --> 00:41:09,000
‫לא הוכשרתי לכך.‬

491
00:41:09,000 --> 00:41:10,083
‫לא?‬

492
00:41:12,166 --> 00:41:14,416
‫את בהחלט יודעת לכופף את עצמך סביב גבר‬

493
00:41:14,416 --> 00:41:16,875
‫כך שהוא ירגיש בנוח, אפילו אם את לא.‬

494
00:41:19,125 --> 00:41:20,333
‫סליחה, מה?‬

495
00:41:22,500 --> 00:41:26,083
‫לוודא לחלוטין‬
‫שלא תתפסי יותר מדי מקום בחדר?‬

496
00:41:27,833 --> 00:41:31,000
‫מה לגבי לבלוע את רגשותייך כשהם לא נוחים,‬

497
00:41:31,000 --> 00:41:33,583
‫או לנצור את לשונך כשאת רותחת מזעם?‬

498
00:41:34,500 --> 00:41:37,166
‫אני מנחשת שאת זוכרת‬
‫תאריכי יום הולדת של אנשים,‬

499
00:41:37,166 --> 00:41:41,250
‫את השירים האהובים עליהם‬
‫וכל מיני פרטים אישיים אחרים,‬

500
00:41:41,250 --> 00:41:43,083
‫בלי שביקשו ממך לעשות זאת.‬

501
00:41:44,750 --> 00:41:45,625
‫אני טועה?‬

502
00:41:46,208 --> 00:41:47,166
‫תודה.‬

503
00:41:49,666 --> 00:41:53,291
‫ואם תנסי להגיד לי‬
‫שאת לא מסתירה את האינטליגנציה שלך‬

504
00:41:53,291 --> 00:41:56,333
‫במצבים בהם היא עלולה להיתפס כמאיימת,‬

505
00:41:56,333 --> 00:41:57,416
‫ובכן...‬

506
00:41:59,166 --> 00:42:00,333
‫לא אאמין לך.‬

507
00:42:05,208 --> 00:42:08,583
‫הייתי אומרת שבילית את כל חייך‬
‫בהכשרה לזה, מיס גולד.‬

508
00:42:11,791 --> 00:42:12,833
‫כמו כולנו, לא?‬

509
00:42:26,750 --> 00:42:28,583
‫- אל מעבר לאוקיינוס -‬

510
00:42:41,541 --> 00:42:44,208
‫- בהשראת הרומן מאת ג'ולי אורינגר -‬

511
00:43:37,125 --> 00:43:44,125
‫- סדרה זו היא יצירה בדיונית‬
‫בהשראת אנשים ואירועים אמיתיים. -‬

512
00:47:09,875 --> 00:47:14,875
‫תרגום כתוביות: גלעד קשר‬