1
00:00:06,297 --> 00:00:09,175
‫- סדרה של NETFLIX -‬

2
00:00:10,510 --> 00:00:12,220
‫אלוהים.‬

3
00:00:12,303 --> 00:00:14,764
‫אנשים משתגעים על הכדים שלך.‬

4
00:00:14,848 --> 00:00:18,810
‫מחצית מהפריטים שלך כבר נמכרו.‬
‫זה לקח רק 25 דקות.‬

5
00:00:18,893 --> 00:00:21,521
‫אלוהים. אני עומדת להתעלף.‬

6
00:00:22,981 --> 00:00:23,857
‫איפה דין?‬

7
00:00:24,399 --> 00:00:27,485
‫בבית עם הילדים. היו להם שיעורים ו…‬

8
00:00:27,569 --> 00:00:30,780
‫כן, עדיין לא נוח לנו להשאיר אותם לבד.‬

9
00:00:31,990 --> 00:00:35,452
‫אבל הוא ואת…‬

10
00:00:35,535 --> 00:00:36,953
‫אתם בסדר?‬

11
00:00:37,954 --> 00:00:38,830
‫סביר להניח.‬

12
00:00:40,915 --> 00:00:42,375
‫תשאלי שוב בעוד חמש דקות.‬

13
00:00:43,877 --> 00:00:46,379
‫אולי זה יפתור את העניין.‬

14
00:00:46,921 --> 00:00:52,260
‫חזרו אליי מבאזל מיאמי ובאזל ז'נבה.‬

15
00:00:52,343 --> 00:00:56,056
‫זוכרת? לא הייתי בטוחה לאן תוזמני?‬

16
00:00:56,139 --> 00:00:58,266
‫מתברר שאל שניהם.‬

17
00:01:01,603 --> 00:01:03,563
‫באמת? אלוהים.‬

18
00:01:03,646 --> 00:01:06,566
‫הצלחת. פרצת אל הסצנה, נורה.‬

19
00:01:07,317 --> 00:01:09,360
‫ככה זה נראה כשסוף סוף מצליחים.‬

20
00:01:09,944 --> 00:01:11,946
‫אני מרגישה כאילו עובדים עליי.‬

21
00:01:12,739 --> 00:01:16,409
‫אלוהים. וואו.‬

22
00:01:16,493 --> 00:01:17,535
‫זה…‬

23
00:01:21,206 --> 00:01:24,417
‫אני… נאלמתי דום.‬

24
00:01:25,001 --> 00:01:27,295
‫נורה, לאן נעלמת?‬

25
00:01:28,338 --> 00:01:31,424
‫מצטערת. זה… זה דין.‬

26
00:01:33,635 --> 00:01:37,097
‫מאז שעזבנו את הבית,‬
‫הוא משוכנע שהוא כישלון,‬

27
00:01:38,014 --> 00:01:41,518
‫והנה אני, עושה את כל זה.‬

28
00:01:43,436 --> 00:01:44,354
‫זה קשה.‬

29
00:01:48,733 --> 00:01:50,485
‫כן. ברוס, זו נורה.‬

30
00:01:51,194 --> 00:01:53,321
‫סליחה שמאוחר כל כך. אני פשוט…‬

31
00:01:54,447 --> 00:01:55,406
‫האם קיבלת…‬

32
00:01:56,699 --> 00:01:59,160
‫טוב, אפילו לא הצעה אחת?‬

33
00:02:01,704 --> 00:02:04,415
‫מה? כן, חלפו שבועיים.‬

34
00:02:07,210 --> 00:02:08,211
‫טוב, אז…‬

35
00:02:10,130 --> 00:02:11,631
‫תוריד את המחיר.‬

36
00:02:12,674 --> 00:02:14,008
‫כן, חייבים להיפטר ממנו.‬

37
00:02:22,183 --> 00:02:23,184
‫הנה…‬

38
00:02:24,144 --> 00:02:24,978
‫היי.‬

39
00:02:25,061 --> 00:02:26,896
‫זה לא כפי שזה נראה, טוב?‬

40
00:02:26,980 --> 00:02:30,108
‫פשוט לא יכולתי לישון.‬
‫המחשבות שלי לא הפסיקו לנדוד.‬

41
00:02:30,191 --> 00:02:32,819
‫התחלתי לחשוב על ג'ון גראף ועלה לי רעיון.‬

42
00:02:32,902 --> 00:02:35,280
‫לא.‬
‫-תקשיבי לי לרגע.‬

43
00:02:35,363 --> 00:02:38,992
‫לא, לא אקשיב, לא.‬
‫-יש דבר אחד שלא חשבנו עליו.‬

44
00:02:44,747 --> 00:02:45,582
‫טוב.‬

45
00:02:45,665 --> 00:02:48,459
‫טוב. האמת, זה משהו שאמרת.‬

46
00:02:48,543 --> 00:02:49,419
‫מה זה היה?‬

47
00:02:49,961 --> 00:02:51,671
‫תאודורה צדקה, טוב?‬

48
00:02:51,754 --> 00:02:54,382
‫פגשתי בחור, נכון? הוא אמר לי ששמו ג'ון.‬

49
00:02:54,465 --> 00:02:57,635
‫ובהמשך, כשתאודורה סיפרה לי על ג'ון גראף,‬

50
00:02:57,719 --> 00:03:00,638
‫דמיינתי את הבחור הזה, נכון?‬
‫כלומר, זה הגיוני.‬

51
00:03:00,722 --> 00:03:03,474
‫סביר להניח שמעתה והלאה,‬
‫תמיד אדמיין אותו, אבל…‬

52
00:03:04,976 --> 00:03:07,228
‫מה אם הוא ג'ון ג'ונסון?‬

53
00:03:07,770 --> 00:03:08,980
‫זה שם מטומטם.‬

54
00:03:09,063 --> 00:03:11,566
‫אבל את מבינה אותי, נכון?‬
‫-זה חייב להיפסק.‬

55
00:03:11,649 --> 00:03:14,068
‫מה אם את צודקת? הוא סתם בחור, נכון?‬

56
00:03:14,152 --> 00:03:15,737
‫סתם בחור, סתם מתחזה,‬

57
00:03:15,820 --> 00:03:18,364
‫מישהו ששלחו אותו לעשות את זה, כן?‬

58
00:03:18,448 --> 00:03:22,577
‫הוא לא יסתתר‬
‫כי הוא לא ג'ון גראף, נכון? אם כך…‬

59
00:03:24,621 --> 00:03:27,957
‫מה אם נשלם לצייר קלסתרונים לצייר אותו?‬

60
00:03:28,041 --> 00:03:29,209
‫לא, דין.‬
‫-תקשיבי לי.‬

61
00:03:29,292 --> 00:03:31,836
‫ואז נתלה עלונים בכל רחבי העיירה‬

62
00:03:31,920 --> 00:03:34,130
‫ונראה אם השכנים מזהים אותו.‬

63
00:03:34,214 --> 00:03:36,841
‫דין, זה חייב להיפסק! טוב?‬

64
00:03:36,925 --> 00:03:38,927
‫פשוט תודה שהפסדנו. הפסדנו.‬

65
00:03:39,010 --> 00:03:40,511
‫כן, אני יודע.‬
‫-לא, אתה לא.‬

66
00:03:40,595 --> 00:03:45,558
‫איכשהו, אתה חושב שזה לא נגמר,‬
‫ואני אומרת לך עכשיו, זה נגמר.‬

67
00:03:49,520 --> 00:03:52,649
‫נסעת היום ברכבת התחתית?‬
‫-מה?‬

68
00:03:52,732 --> 00:03:57,403
‫זה היה דפוק כל כך.‬
‫עיכובים של שעתיים. יודעת למה?‬

69
00:03:58,404 --> 00:04:02,033
‫עומס הבוקר של רחוב קנאל, רכבת ה-A התקרבה‬

70
00:04:02,116 --> 00:04:07,747
‫ואיזה פסיכי דחף‬
‫שני זרים אל המסילה. מתו, ככה.‬

71
00:04:11,793 --> 00:04:12,961
‫העיר המזוינת הזאת.‬

72
00:04:15,004 --> 00:04:17,215
‫משהו קורה.‬

73
00:04:17,298 --> 00:04:21,928
‫זה כמו מחלה וניסיתי לקחת אותנו למקום בטוח,‬

74
00:04:22,011 --> 00:04:24,180
‫והנה אנחנו, חזרנו אל ביתנו הישן,‬

75
00:04:24,264 --> 00:04:25,556
‫ואני לא מסוגל להשלים עם זה.‬

76
00:04:25,640 --> 00:04:26,975
‫היה לנו את זה.‬
‫-לא נכון.‬

77
00:04:27,058 --> 00:04:28,601
‫היה לנו הבית…‬
‫-מעולם לא.‬

78
00:04:28,685 --> 00:04:31,396
‫…היו לנו החיים האלה‬
‫ומישהו חטף אותם מאיתנו,‬

79
00:04:31,479 --> 00:04:33,439
‫ואני אחזיר לנו אותם.‬

80
00:04:33,523 --> 00:04:35,400
‫אי אפשר.‬
‫-אין הצעות על הבית.‬

81
00:04:35,483 --> 00:04:38,152
‫פשוט נוריד אותו מהשוק.‬
‫-לא. לא, דין!‬

82
00:04:38,236 --> 00:04:40,780
‫היינו קרובים ככה לפתרון. ידענו!‬

83
00:04:40,863 --> 00:04:43,825
‫לא נכון! לא היה לנו שמץ של מושג מזוין!‬

84
00:04:45,702 --> 00:04:46,953
‫לעולם לא נדע.‬

85
00:04:47,036 --> 00:04:49,831
‫לעולם לא נדע.‬

86
00:04:50,748 --> 00:04:57,088
‫זה… אדם אקראי שדוחף אנשים. זה מה שקרה לנו.‬

87
00:04:57,880 --> 00:05:00,758
‫סתם מעשה אלימות אקראי.‬

88
00:05:00,842 --> 00:05:01,676
‫זה הכול.‬

89
00:05:04,554 --> 00:05:06,597
‫צריך להשלים עם זה עכשיו, טוב?‬

90
00:05:06,681 --> 00:05:09,726
‫להשלים עם זה ולהמשיך עם חיינו.‬

91
00:05:12,312 --> 00:05:13,187
‫טוב?‬

92
00:05:15,940 --> 00:05:17,525
‫- מספר חסוי -‬

93
00:05:22,322 --> 00:05:23,448
‫מה אתם עושים פה?‬

94
00:05:24,115 --> 00:05:27,076
‫הם יפהפיים. תודה.‬
‫-כן.‬

95
00:05:27,160 --> 00:05:27,994
‫היי.‬

96
00:05:28,077 --> 00:05:29,704
‫אני מקווה שלא אכפת לך שבאנו.‬

97
00:05:29,787 --> 00:05:33,416
‫בתך התקשרה לומר שהמצב החמיר, אז…‬

98
00:05:34,208 --> 00:05:35,543
‫כן, הם…‬

99
00:05:36,586 --> 00:05:38,379
‫הוציאו אותי מהניסוי.‬

100
00:05:38,963 --> 00:05:41,591
‫חזרו כמה בדיקות וזה התפשט לכל מקום.‬

101
00:05:41,674 --> 00:05:44,302
‫אלוהים ישמור. אני מצטער.‬

102
00:05:47,930 --> 00:05:53,186
‫תראי, אם יש משהו…‬
‫כל דבר שאת צריכה, כל דבר שהוא.‬

103
00:05:53,269 --> 00:05:54,312
‫כן.‬

104
00:05:55,938 --> 00:05:58,316
‫האמת שיש.‬

105
00:05:58,399 --> 00:06:01,194
‫כן, אם לא אכפת לכם,‬

106
00:06:01,277 --> 00:06:03,905
‫יש מכולת ממש ליד הדלת הצדדית של המקום הזה.‬

107
00:06:03,988 --> 00:06:05,073
‫כן?‬

108
00:06:05,156 --> 00:06:10,078
‫אני רוצה קולה קרה כקרח‬
‫וחפיסה של פרלמנט לייט.‬

109
00:06:11,162 --> 00:06:13,164
‫נראה לי שאסור לעשן פה.‬

110
00:06:14,248 --> 00:06:16,125
‫על הזין שלי.‬

111
00:06:16,209 --> 00:06:18,044
‫אין בעיה. מייד.‬
‫-כן.‬

112
00:06:20,713 --> 00:06:22,006
‫בואי הנה.‬

113
00:06:23,216 --> 00:06:24,509
‫אפשר?‬
‫-כן.‬

114
00:06:29,680 --> 00:06:31,641
‫אני רואה שמשהו מציק לך.‬

115
00:06:34,769 --> 00:06:38,231
‫כן. זה הבית. הוא לא נמכר.‬

116
00:06:38,314 --> 00:06:40,566
‫מה זה אומר? פשיטת רגל נוספת?‬

117
00:06:40,650 --> 00:06:44,904
‫לא. נראה לי שמבחינה כלכלית נהיה בסדר.‬

118
00:06:44,987 --> 00:06:47,407
‫האמנות שלי סוף סוף מצליחה.‬

119
00:06:48,116 --> 00:06:50,701
‫יש לי תערוכה שמכרתי בה הכול,‬
‫ועוד שתיים בדרך.‬

120
00:06:51,285 --> 00:06:53,579
‫תראי אותך, גברת נורה בראנוק.‬

121
00:06:56,332 --> 00:06:57,208
‫זה…‬

122
00:06:58,167 --> 00:06:59,460
‫זה דין.‬

123
00:06:59,544 --> 00:07:02,296
‫הוא ממש-ממש יורד מהפסים.‬

124
00:07:03,214 --> 00:07:06,551
‫הוא העלה שוב את כל קיר החשודים בדירה.‬

125
00:07:09,053 --> 00:07:10,763
‫כבר ראיתי את זה קורה.‬

126
00:07:10,847 --> 00:07:14,225
‫תעלומה שלא מצליחים לפתור מחרפנת.‬

127
00:07:14,767 --> 00:07:17,019
‫ככה זה בני אנוש.‬

128
00:07:17,603 --> 00:07:21,149
‫הצורך לדעת. לא לדעת, זה מה שהורג.‬

129
00:07:24,193 --> 00:07:25,486
‫הגיבור שלי.‬

130
00:07:26,362 --> 00:07:28,072
‫פתחתי אותה למענך.‬
‫-כן?‬

131
00:07:28,156 --> 00:07:28,990
‫כן.‬

132
00:07:29,574 --> 00:07:30,992
‫תדליק לי, חתיך.‬

133
00:07:36,122 --> 00:07:37,498
‫אבל זה היה שווה את זה.‬

134
00:07:43,129 --> 00:07:43,963
‫- ג'ון גראף -‬

135
00:07:44,046 --> 00:07:45,131
‫- אנדרו פירס -‬

136
00:07:45,214 --> 00:07:47,091
‫- נמכר‬
‫דארן דאן - קארן קלהון -‬

137
00:07:47,675 --> 00:07:51,053
‫דין! היי, ראית את זה? עמוד הרכילות?‬

138
00:07:51,137 --> 00:07:53,681
‫"טוויסט חדש בתעלומת בית הרצח."‬

139
00:07:54,432 --> 00:07:55,308
‫נהדר.‬

140
00:07:55,892 --> 00:07:58,478
‫"מקורות מספרים שסבב חדש של מכתבים מאיימים‬

141
00:07:58,561 --> 00:08:03,357
‫"הטיל ספק כבד בטענות הבעלים בנוגע להטרדה.‬

142
00:08:03,441 --> 00:08:07,153
‫"לפחות שלושה מכתבים מ'הצופה' נשלחו לשכנים,‬

143
00:08:07,236 --> 00:08:10,573
‫"שכל אחד מהם נחשב בעבר לחשוד.‬

144
00:08:10,656 --> 00:08:12,200
‫"מה עוד חשוד?‬

145
00:08:12,283 --> 00:08:16,913
‫"המכתבים החדשים‬
‫נשלחו ממתקן מיון בדרום מנהטן,‬

146
00:08:16,996 --> 00:08:21,626
‫"קרוב מאוד אל המקום שאליו‬
‫הבעלים הנוכחיים של 657 עברו לאחרונה.‬

147
00:08:22,210 --> 00:08:26,214
‫"סימנים שהצביעו פעם על הטרדה‬
‫מצביעים כעת על תרמית."‬

148
00:08:29,091 --> 00:08:31,677
‫דין, שלחת להם את המכתבים?‬

149
00:08:33,638 --> 00:08:34,514
‫אולי.‬

150
00:08:35,765 --> 00:08:38,351
‫אתה סתם מחמיר את המצב כל כך.‬

151
00:08:38,434 --> 00:08:40,895
‫זה לא מגיע להם? להשיב להם כגמולם?‬

152
00:08:40,978 --> 00:08:43,606
‫טוב, אני לא עושה את זה.‬

153
00:08:43,689 --> 00:08:45,733
‫אני לא עושה את זה או את זה.‬

154
00:08:45,816 --> 00:08:47,527
‫הבהרתי את עצמי?‬

155
00:08:47,610 --> 00:08:50,071
‫אני אגלה מי עולל לנו את זה, טוב?‬

156
00:08:50,154 --> 00:08:52,406
‫אני השלמתי עם זה. תעשי כמוני.‬

157
00:08:52,490 --> 00:08:55,201
‫אני אגלה מי הרס את המשפחה הזאת.‬

158
00:08:55,284 --> 00:08:59,080
‫זה אתה. אתה זה שהורס‬
‫את המשפחה הזאת בכך שאתה לא משחרר,‬

159
00:08:59,163 --> 00:09:02,625
‫בכך שאתה מאבד את מה שבאמת חשוב!‬

160
00:09:05,169 --> 00:09:07,004
‫אם חשוב לך להיות נשוי לי,‬

161
00:09:07,088 --> 00:09:08,381
‫אתה תיסע לווסטפילד,‬

162
00:09:08,464 --> 00:09:11,842
‫ותתנצל בפני כל אדם ואדם שכתבת לו מכתב.‬

163
00:09:12,385 --> 00:09:13,302
‫אתה שומע אותי?‬

164
00:09:14,595 --> 00:09:15,680
‫אני לא יכול.‬

165
00:09:16,973 --> 00:09:21,185
‫לא שאלתי אם אתה יכול. שאלתי אם שמעת אותי.‬

166
00:09:36,826 --> 00:09:38,411
‫היי.‬
‫-היי.‬

167
00:09:39,579 --> 00:09:40,788
‫את נראית יפה.‬

168
00:09:42,081 --> 00:09:43,165
‫אני יוצאת.‬

169
00:09:44,250 --> 00:09:47,211
‫לא תאכלי ארוחת ערב עם הילדים?‬
‫-לא, אתה תאכל.‬

170
00:09:47,295 --> 00:09:52,883
‫אני אהיה אדם נורמלי‬
‫ואצא למשקאות וארוחה עם מרג'ורי.‬

171
00:09:58,306 --> 00:09:59,682
‫עשית מה שביקשתי?‬

172
00:10:00,683 --> 00:10:03,185
‫לא, מתי הייתי אמור לעשות את זה?‬

173
00:10:03,978 --> 00:10:07,898
‫טוב. במקומך הייתי מטפלת בזה.‬

174
00:10:11,986 --> 00:10:13,154
‫אימא, את יוצאת?‬

175
00:10:13,904 --> 00:10:16,073
‫כן, אבוא לתת לכם נשיקה.‬

176
00:10:16,157 --> 00:10:16,991
‫ביי, אימא.‬

177
00:10:24,582 --> 00:10:25,833
‫- תאודורה -‬

178
00:10:27,585 --> 00:10:28,419
‫היי.‬

179
00:10:30,588 --> 00:10:35,593
‫תרגיש איך שבא לך בנוגע לאדם הזה,‬

180
00:10:35,676 --> 00:10:39,430
‫אבל תבטיח לי שלא תנקום בסובבים אותו?‬

181
00:10:40,556 --> 00:10:43,225
‫כן. בטח.‬

182
00:10:44,644 --> 00:10:47,104
‫דין, יהיה קשה לך לשמוע את זה.‬

183
00:10:47,938 --> 00:10:50,358
‫גילית מי עשה את זה?‬

184
00:10:51,609 --> 00:10:53,944
‫הבעלים הקודמים של הבית…‬

185
00:10:56,155 --> 00:10:57,365
‫זו הייתי אני.‬

186
00:10:59,825 --> 00:11:01,535
‫על מה לעזאזל את מדברת?‬

187
00:11:02,078 --> 00:11:03,579
‫אני מכרתי לכם את הבית.‬

188
00:11:06,957 --> 00:11:08,584
‫למה לא סיפרת לי את זה?‬

189
00:11:09,543 --> 00:11:10,961
‫למה אתה חושב?‬

190
00:11:15,341 --> 00:11:16,759
‫כי את הצופה?‬

191
00:11:19,261 --> 00:11:21,013
‫אספר לך סיפור אחד אחרון.‬

192
00:11:22,098 --> 00:11:25,267
‫ביום שנפגשנו, סיפרתי לך על בעלי,‬
‫על זה שהוא בגד,‬

193
00:11:25,351 --> 00:11:27,353
‫אבל ברגע שגיליתי את זהות האישה,‬

194
00:11:27,436 --> 00:11:31,190
‫ברגע שידעתי, הוא ואני חיינו באושר ובעושר.‬

195
00:11:32,692 --> 00:11:35,444
‫זה היה נכון לכמה שנים,‬

196
00:11:35,528 --> 00:11:38,614
‫אבל התגרשנו.‬

197
00:11:38,698 --> 00:11:40,991
‫פשוט התרחקנו,‬

198
00:11:41,075 --> 00:11:47,289
‫ומשום שהייתי המפרנסת העיקרית‬
‫והוא היה הפרזיט,‬

199
00:11:48,457 --> 00:11:50,626
‫נאלצתי לשלם לו מזונות,‬

200
00:11:50,710 --> 00:11:53,254
‫אז חזרתי להופיע.‬

201
00:11:53,337 --> 00:11:57,341
‫מפעם לפעם יצאתי למסע הופעות,‬
‫עדיין עבדתי מן הצד כחוקרת פרטית,‬

202
00:11:57,425 --> 00:12:00,386
‫ולמרות שנתתי לו מחצית מהכסף שלי,‬

203
00:12:00,469 --> 00:12:04,473
‫הצלחתי לחסוך סכום נחמד לעתיד.‬

204
00:12:21,198 --> 00:12:25,411
‫לפני שמונה שנים, הוא עבר שבץ ומת.‬

205
00:12:26,996 --> 00:12:29,999
‫פתאום לא רוששו אותי בכל חודש,‬

206
00:12:30,082 --> 00:12:32,585
‫אבל לא הצלחתי למצוא בית.‬

207
00:12:32,668 --> 00:12:36,964
‫חיפשתי במשך ארבע-חמש שנים.‬
‫לא מצאתי משהו שאני אוהבת, אתה יודע?‬

208
00:12:38,966 --> 00:12:42,303
‫ידעתי את זה ברגע שראיתי אותו.‬

209
00:12:42,386 --> 00:12:46,348
‫הגשתי הצעה על המקום.‬
‫כעבור 30 ימים הוא היה שלי.‬

210
00:12:48,517 --> 00:12:50,352
‫אפילו הצטרפתי למועדון הקאנטרי.‬

211
00:12:52,480 --> 00:12:54,231
‫ואז אבחנו אצלי סרטן.‬

212
00:12:55,900 --> 00:12:56,901
‫הוא כבר התפשט.‬

213
00:12:56,984 --> 00:12:59,403
‫הרופאים פה אמרו שאין מה לעשות,‬

214
00:12:59,487 --> 00:13:04,700
‫אבל היה אונקולוג במקסיקו שחשב אחרת.‬

215
00:13:05,868 --> 00:13:09,705
‫אבל הוא היה יקר, אז לא הייתה לי ברירה.‬

216
00:13:09,789 --> 00:13:11,415
‫נאלצתי למכור את הבית.‬

217
00:13:17,213 --> 00:13:21,717
‫הרגשתי שהכול היה מתיחה, אתה יודע?‬

218
00:13:21,801 --> 00:13:28,057
‫כאילו זכיתי לטעימה מגן עדן,‬
‫והכול נגזל ממני.‬

219
00:13:33,020 --> 00:13:36,982
‫ואז, ואני לא עובדת עליך,‬

220
00:13:37,983 --> 00:13:42,571
‫קיבלתי שיחת טלפון מבית דין‬
‫לקיום צוואות בסרסוטה, פלורידה.‬

221
00:13:43,656 --> 00:13:46,408
‫הסתבר שהטפיל שלי,‬

222
00:13:47,827 --> 00:13:50,746
‫מתחילת ימי הקשר שלנו,‬

223
00:13:50,830 --> 00:13:51,997
‫הסתיר‬

224
00:13:53,332 --> 00:13:56,502
‫תמלוגים בשווי 1.4 מיליון דולרים.‬

225
00:13:57,253 --> 00:14:00,506
‫לא הייתי צריכה למכור.‬

226
00:14:01,131 --> 00:14:03,801
‫- האחים קולינס -‬

227
00:14:06,637 --> 00:14:08,013
‫ידעתי שאהבתם אותו.‬

228
00:14:08,889 --> 00:14:10,641
‫כמעט כפי שאני אהבתי.‬

229
00:14:11,559 --> 00:14:15,980
‫פשוט הייתי צריכה לעשות דבר אחד‬
‫ואז אוכל להחזיר אותו.‬

230
00:14:17,606 --> 00:14:19,191
‫לשכנע אותנו למכור.‬

231
00:14:20,526 --> 00:14:23,904
‫תבין. קיבלתי מכתב של "שיר הלל לבית"‬

232
00:14:23,988 --> 00:14:25,531
‫בחודש הראשון שגרתי שם.‬

233
00:14:31,996 --> 00:14:33,789
‫שדרה 657 היקר,‬

234
00:14:33,873 --> 00:14:38,752
‫האוכל לומר שאתה הבית‬
‫הכי אצילי שראיתי מימיי?‬

235
00:14:39,670 --> 00:14:43,924
‫הוא הקסים אותי כל כך, אך לא ידעתי מהו.‬

236
00:14:45,050 --> 00:14:46,969
‫אז גיגלתי אותו.‬

237
00:14:48,804 --> 00:14:52,600
‫ראיתי מיהו רוג'ר קפלן‬
‫וכל התלמידים שעשו את העבודה.‬

238
00:14:52,683 --> 00:14:55,185
‫וכמה הם אהבו אותו.‬

239
00:14:56,228 --> 00:14:58,898
‫וגם ראיתי מכתב של הצופה‬

240
00:14:58,981 --> 00:15:02,693
‫שקרול פלנגן פרסמה‬
‫והאשימה את רוג'ר בכך ששלח אותו.‬

241
00:15:02,776 --> 00:15:06,030
‫לא הקדשתי לזה מחשבה. האמת היא ששכחתי מזה.‬

242
00:15:06,697 --> 00:15:08,449
‫אבל אז נזכרתי.‬

243
00:15:09,033 --> 00:15:10,409
‫זו הייתה תוכנית מושלמת.‬

244
00:15:11,160 --> 00:15:16,749
‫מצאתי מכונת כתיבה ישנה באי-ביי‬
‫עם אותו הדפוס כמו המכתבים האחרים.‬

245
00:15:16,832 --> 00:15:18,459
‫זה לא היה קשה בכלל.‬

246
00:15:19,084 --> 00:15:22,755
‫שכנים חדשים יקרים בשדרה 657.‬

247
00:15:25,799 --> 00:15:29,470
‫הרשו לי לברך אתכם עם בואכם לשכונה.‬

248
00:15:30,721 --> 00:15:32,139
‫אם את דוברת אמת…‬

249
00:15:35,809 --> 00:15:38,646
‫נמלטת מעונש. למה את מודה בזה עכשיו?‬

250
00:15:38,729 --> 00:15:40,648
‫טשטשתי את העקבות שלי, דין.‬

251
00:15:43,233 --> 00:15:45,986
‫לא היה סיכוי שאי פעם תגלה את האמת,‬

252
00:15:46,070 --> 00:15:48,280
‫וידעתי שזה ישגע אותך.‬

253
00:15:49,365 --> 00:15:50,741
‫וזה לא מגיע לך.‬

254
00:15:51,951 --> 00:15:53,869
‫מה עם ג'ון גראף?‬

255
00:15:58,666 --> 00:16:00,334
‫זה לא צירוף מקרים‬

256
00:16:00,417 --> 00:16:04,338
‫שהייתי האדם היחיד שמצא ראיה‬
‫לכך שג'ון גראף היה קיים.‬

257
00:16:05,798 --> 00:16:08,592
‫כי הוא לא היה קיים. המצאתי אותו.‬

258
00:16:09,927 --> 00:16:11,095
‫הראיות המוצקות?‬

259
00:16:13,722 --> 00:16:17,768
‫אני כתבתי את המכתבים‬
‫שהוא קיבל, לכאורה, מהצופה.‬

260
00:16:17,851 --> 00:16:19,770
‫התמונות מזירת הפשע,‬

261
00:16:20,813 --> 00:16:23,732
‫הן היו מרצח בקולורדו.‬

262
00:16:23,816 --> 00:16:27,861
‫והבחור שדיברת איתו‬
‫שהעמיד פנים שהוא ג'ון גראף,‬

263
00:16:29,113 --> 00:16:30,531
‫אני העסקתי אותו.‬

264
00:16:33,784 --> 00:16:35,077
‫וקוקיות?‬

265
00:16:37,121 --> 00:16:39,873
‫היא הייתה אמנית מיצגים,‬
‫אם אתה יכול להאמין.‬

266
00:16:39,957 --> 00:16:45,212
‫שמתי לב כשהייתי שם במשך היום‬
‫שלא הפעלתם את האזעקה.‬

267
00:16:45,295 --> 00:16:49,883
‫אז ביקשתי שתתחפש לגננת‬
‫ותיכנס מבעד לחלון היחיד‬

268
00:16:49,967 --> 00:16:52,970
‫שהמצלמות של דקוטה לא ממש צילמו.‬

269
00:16:53,679 --> 00:16:56,473
‫היא התחבאה במרתף עד שהלכתם לישון.‬

270
00:16:59,893 --> 00:17:02,730
‫לא ידעתי על המנהרות במרתף.‬

271
00:17:03,439 --> 00:17:06,442
‫כשהזכרת שמצאתם אותן, זה היה חדש לי.‬

272
00:17:06,525 --> 00:17:11,155
‫אולי ככה ג'ספר נכנס ונסע במעלית המזון,‬

273
00:17:11,238 --> 00:17:15,743
‫מה, שדרך אגב, לא היה לי קשר אליו.‬
‫הוא עשה את זה לבד.‬

274
00:17:21,123 --> 00:17:24,334
‫אנדרו פירס כן גר בבית,‬

275
00:17:25,085 --> 00:17:29,965
‫אבל הוא היה פסיכי, נרקומן, ונתון להשפעה.‬

276
00:17:30,049 --> 00:17:31,800
‫והנה היא מוצצת לו את האצבע.‬

277
00:17:31,884 --> 00:17:34,386
‫זה אומר שהוא ייהפך לערפד?‬

278
00:17:34,470 --> 00:17:40,267
‫אנדרו, אני רוצה לדבר‬
‫על המכתבים שאתה ואשתך קיבלתם,‬

279
00:17:40,350 --> 00:17:42,394
‫ממישהו בשם הצופה.‬

280
00:17:43,687 --> 00:17:44,855
‫אילו מכתבים?‬

281
00:17:45,981 --> 00:17:49,026
‫על מה את מדברת? בחיים לא ראיתי אותם.‬

282
00:17:52,154 --> 00:17:56,033
‫המשטרה מצאה אותם בזירה כשאשתך התאבדה.‬

283
00:17:56,116 --> 00:17:58,285
‫הם היו בתיק שלה. לא אמרו לך?‬

284
00:17:58,368 --> 00:17:59,286
‫לא.‬

285
00:18:01,705 --> 00:18:03,373
‫אבל זה לא מפתיע אותי.‬

286
00:18:03,457 --> 00:18:07,127
‫כל השוטרים האלה… וסטפילד, ניו יורק,‬

287
00:18:07,211 --> 00:18:08,837
‫הם מגינים זה על זה.‬

288
00:18:09,421 --> 00:18:11,006
‫אבל רגע, חכה.‬

289
00:18:12,508 --> 00:18:14,259
‫אז אשתך מעולם לא הזכירה אותם?‬

290
00:18:14,343 --> 00:18:15,886
‫לא.‬

291
00:18:18,555 --> 00:18:20,057
‫כלומר, לא נראה לי.‬

292
00:18:20,140 --> 00:18:21,850
‫רגע, אני זוכר שקיבלנו מכתבים,‬

293
00:18:23,310 --> 00:18:26,688
‫אבל הם לא היו מאיימים. הם היו…‬

294
00:18:27,606 --> 00:18:30,025
‫הם היו מחמיאים.‬

295
00:18:30,651 --> 00:18:34,196
‫הם התחילו במשפט, "שיר הלל לבית"?‬

296
00:18:34,279 --> 00:18:36,782
‫כן. עכשיו אני זוכר. כן.‬

297
00:18:36,865 --> 00:18:39,326
‫"שיר הלל לבית". קיבלנו כמה כאלה.‬

298
00:18:46,708 --> 00:18:50,629
‫באשר למיץ' ומו, מי יודע?‬

299
00:18:50,712 --> 00:18:54,633
‫צ'מברלנד לא היה חלק מזה. גם קארן לא.‬

300
00:18:54,716 --> 00:18:57,052
‫אף אחד מהם לא ידע שגרתי בבית,‬

301
00:18:57,136 --> 00:18:58,887
‫או בווסטפילד, אם כבר.‬

302
00:19:00,556 --> 00:19:01,682
‫הבלש צ'מברלנד.‬

303
00:19:01,765 --> 00:19:04,810
‫התקשרתי אליו ביום ששלחתי את המכתב הראשון‬

304
00:19:04,893 --> 00:19:07,312
‫כדי שלא ישכח אותי‬

305
00:19:07,396 --> 00:19:10,232
‫כשהרעיון של חוקר פרטי יעלה.‬

306
00:19:10,315 --> 00:19:14,736
‫תאודורה? מובן שאני זוכר אותך. מה שלומך?‬

307
00:19:18,031 --> 00:19:20,492
‫אתה מעולם לא היית העניין פה, דין.‬

308
00:19:22,661 --> 00:19:23,537
‫אתה…‬

309
00:19:24,371 --> 00:19:26,999
‫אתה איש טוב עם משפחה נהדרת.‬

310
00:19:29,668 --> 00:19:31,044
‫הבית היה העניין.‬

311
00:19:32,838 --> 00:19:35,883
‫זה היה כזה בית טוב.‬

312
00:19:55,444 --> 00:19:58,989
‫אני לא מבינה. אני עומדת להקיא.‬

313
00:19:59,573 --> 00:20:00,490
‫אני יודע.‬

314
00:20:01,992 --> 00:20:05,037
‫בטחנו בה. היא הייתה בבית שלנו.‬

315
00:20:05,120 --> 00:20:06,914
‫חלקנו איתה הכול,‬

316
00:20:06,997 --> 00:20:09,166
‫והיא הייתה…‬

317
00:20:09,833 --> 00:20:11,251
‫היא הייתה חברה שלנו.‬

318
00:20:11,335 --> 00:20:12,294
‫היי, אני יודע.‬

319
00:20:13,587 --> 00:20:15,339
‫בואי הנה. אני יודע. בואי הנה.‬

320
00:20:16,423 --> 00:20:18,175
‫אני יודע.‬

321
00:20:21,553 --> 00:20:23,847
‫היי. תיכנס.‬

322
00:20:24,473 --> 00:20:25,307
‫טוב.‬

323
00:20:33,523 --> 00:20:38,946
‫תראי, פשוט רציתי לומר‬
‫שאני מצטער ששלחתי לך את המכתב הזה,‬

324
00:20:39,029 --> 00:20:40,739
‫ואני די מתבייש בעצמי.‬

325
00:20:42,574 --> 00:20:43,575
‫למי אכפת?‬

326
00:20:43,659 --> 00:20:45,994
‫לא. זה היה מעשה מטומטם, טוב?‬

327
00:20:46,078 --> 00:20:47,412
‫אני יכול להודות בטמטום.‬

328
00:20:47,955 --> 00:20:52,292
‫העניין הוא שממש כעסתי על כולם,‬

329
00:20:52,376 --> 00:20:54,127
‫אבל לא היה לי מושג בנוגע למיץ'.‬

330
00:20:54,211 --> 00:20:57,130
‫אילו ידעתי, אני נשבע,‬
‫לא הייתי שולח את המכתב הזה.‬

331
00:20:58,048 --> 00:20:58,882
‫כן.‬

332
00:21:01,802 --> 00:21:03,428
‫כשבעלך מת ממפרצת,‬

333
00:21:03,512 --> 00:21:06,682
‫והבן שלך בבית משוגעים‬
‫כי הוא הרג שני אנשים,‬

334
00:21:06,765 --> 00:21:09,726
‫זה די מכניס הכול לפרופורציה.‬

335
00:21:10,644 --> 00:21:12,854
‫אז למה שינית את דעתך?‬

336
00:21:13,438 --> 00:21:15,065
‫כי אנחנו יודעים מי אשם.‬

337
00:21:15,148 --> 00:21:16,525
‫מה, המכתבים?‬
‫-כן.‬

338
00:21:16,608 --> 00:21:18,610
‫המכתבים, כל הדברים המשונים.‬

339
00:21:20,404 --> 00:21:24,366
‫זו הייתה החוקרת הפרטית שהעסקנו,‬
‫תאודורה בירץ', השכנה שלכם מפעם.‬

340
00:21:24,449 --> 00:21:25,909
‫השכנה איפה?‬

341
00:21:27,411 --> 00:21:30,080
‫השכנה פה, בבית שלנו.‬

342
00:21:30,789 --> 00:21:32,791
‫תאודורה בירץ', שחורה יפהפייה,‬

343
00:21:32,874 --> 00:21:36,003
‫עטתה כל הזמן כפפות,‬
‫הייתה חברה במועדון הקאנטרי.‬

344
00:21:36,086 --> 00:21:39,089
‫נאלצה למכור את הבית‬
‫כי הזדקקה לכסף בגלל סרטן…‬

345
00:21:39,172 --> 00:21:40,299
‫חכה רגע.‬

346
00:21:40,382 --> 00:21:44,052
‫סמנתה וטד פורסט, הם מכרו לכם את הבית.‬

347
00:21:45,178 --> 00:21:50,684
‫זוג מבוגר, חובבי פרטיות,‬
‫אנחנו נתקלים בהם בסנט אוגוסטין.‬

348
00:21:51,643 --> 00:21:54,438
‫מעולם לא גרה שם אישה שחורה,‬

349
00:21:54,521 --> 00:21:57,190
‫לפחות לא במהלך 25 השנים שאני גרה פה.‬

350
00:21:57,274 --> 00:21:59,776
‫והיא מעולם לא הייתה חברה במועדון הקאנטרי.‬

351
00:22:00,527 --> 00:22:04,448
‫אני מכירה את כל השחורים שחברים שם,‬

352
00:22:04,531 --> 00:22:07,534
‫ואתה יודע, אין פה במה להתגאות…‬

353
00:22:07,617 --> 00:22:08,994
‫אין יותר מדי.‬

354
00:22:09,077 --> 00:22:11,705
‫אז תאודורה בירץ'?‬

355
00:22:12,497 --> 00:22:14,583
‫לא, הייתי זוכרת את זה.‬

356
00:22:23,675 --> 00:22:26,678
‫שלום, נינה. אני מצטערת כל כך.‬

357
00:22:26,762 --> 00:22:29,056
‫אנחנו דין ונורה בראנוק.‬

358
00:22:30,057 --> 00:22:31,099
‫היי.‬
‫-היי.‬

359
00:22:31,183 --> 00:22:32,684
‫תודה רבה שבאתם היום.‬

360
00:22:32,768 --> 00:22:34,895
‫נחמד לפגוש אתכן באופן אישי.‬

361
00:22:34,978 --> 00:22:37,230
‫זו ודאי סובי. שלום, סובי.‬

362
00:22:38,440 --> 00:22:39,358
‫תגידי שלום?‬

363
00:22:41,401 --> 00:22:43,737
‫סבתך דיברה עלייך כל הזמן.‬

364
00:22:45,322 --> 00:22:46,615
‫היא אהבה את סבתא, אה?‬

365
00:22:50,452 --> 00:22:53,538
‫תראי, אני לא יודעת איך לומר את זה,‬

366
00:22:53,622 --> 00:22:55,665
‫אבל האם אימא שלך…‬

367
00:22:55,749 --> 00:22:57,751
‫אי פעם אמרה משהו על המקרה שלנו?‬

368
00:22:57,834 --> 00:22:59,586
‫אפילו דיברה קצת?‬

369
00:22:59,669 --> 00:23:01,213
‫קצת, כן.‬

370
00:23:01,296 --> 00:23:03,465
‫זה יישמע מטורף, אבל אימא שלך,‬

371
00:23:04,674 --> 00:23:07,260
‫היא אמרה לי לקראת הסוף,‬

372
00:23:08,345 --> 00:23:10,055
‫שהיא עמדה מאחורי זה מההתחלה.‬

373
00:23:10,680 --> 00:23:12,182
‫שהיא כתבה את המכתבים,‬

374
00:23:12,265 --> 00:23:14,393
‫שהיא הייתה הבעלים של הבית לפנינו.‬

375
00:23:16,269 --> 00:23:17,979
‫כן, זה לא נכון.‬

376
00:23:18,563 --> 00:23:19,439
‫מה?‬

377
00:23:21,358 --> 00:23:24,653
‫בשבועות האחרונים לפני שמתה,‬
‫ראיתי שעבדה על משהו.‬

378
00:23:24,736 --> 00:23:27,197
‫זה היה כמעט כאילו היא כתבה סיפור,‬

379
00:23:27,280 --> 00:23:28,740
‫אבל היא סירבה לתת לי לקרוא.‬

380
00:23:29,866 --> 00:23:31,618
‫אחת, שתיים, שלוש…‬

381
00:23:36,665 --> 00:23:38,208
‫ובסוף היא אמרה…‬

382
00:23:38,792 --> 00:23:41,920
‫בסדר. אספר לך את האמת.‬

383
00:23:42,671 --> 00:23:43,505
‫טוב.‬

384
00:23:45,799 --> 00:23:48,885
‫היא אמרה שהיא רצתה להעניק לכם שלווה.‬

385
00:23:50,053 --> 00:23:51,638
‫לדעתי גם היא רצתה שלווה.‬

386
00:23:52,305 --> 00:23:54,558
‫היא לא רצתה שחקירתה האחרונה לא תפוענח.‬

387
00:23:55,642 --> 00:23:58,145
‫היא רצתה לדעת את סוף הסיפור, אז היא…‬

388
00:24:00,021 --> 00:24:01,440
‫הכניסה את עצמה לתוכו.‬

389
00:24:09,906 --> 00:24:12,784
‫כן, טוב. אז כמה זה?‬

390
00:24:16,037 --> 00:24:16,913
‫טוב.‬

391
00:24:16,997 --> 00:24:19,875
‫- דקוטה‬
‫היי - אני מתגעגע אלייך -‬

392
00:24:19,958 --> 00:24:20,792
‫טוב.‬

393
00:24:23,086 --> 00:24:23,962
‫כן.‬

394
00:24:25,088 --> 00:24:26,756
‫אצטרך לדבר איתו.‬

395
00:24:27,716 --> 00:24:28,925
‫מה, הכול, או…‬

396
00:24:29,468 --> 00:24:30,302
‫חזרנו!‬

397
00:24:30,385 --> 00:24:33,680
‫זהירות, בבקשה. למישהו יש חדשות.‬
‫-הם פה. מה?‬

398
00:24:33,805 --> 00:24:35,807
‫התקבלתי לקבוצת הכדורסל!‬
‫-אלוהים!‬

399
00:24:35,891 --> 00:24:36,975
‫מה? איך זה קרה?‬

400
00:24:37,058 --> 00:24:39,519
‫שנייה.‬
‫-היי, מה עם "מזל טוב"?‬

401
00:24:39,603 --> 00:24:41,730
‫לא, כלומר… הוא נמוך כל כך.‬

402
00:24:41,813 --> 00:24:44,316
‫אהיה רכז.‬
‫-תשובה טובה. בבקשה.‬

403
00:24:44,399 --> 00:24:46,109
‫זה נשמע טוב. אחזור אליך.‬

404
00:24:46,193 --> 00:24:48,403
‫מה את עושה?‬
‫-תן לי חמש דקות.‬

405
00:24:48,487 --> 00:24:49,446
‫תודה.‬

406
00:24:50,071 --> 00:24:51,865
‫מה עם ספאד וב פה?‬
‫-מה?‬

407
00:24:51,948 --> 00:24:53,408
‫אלוהים!‬

408
00:24:53,492 --> 00:24:55,494
‫אני גאה בך כל כך.‬
‫-כן.‬

409
00:24:55,577 --> 00:24:58,330
‫ויש לי חדשות.‬

410
00:24:58,914 --> 00:25:00,123
‫קיבלנו הצעה.‬

411
00:25:00,207 --> 00:25:03,293
‫הכול מזומן, בלי תנאים, הם ממש רוצים אותו.‬

412
00:25:03,877 --> 00:25:06,046
‫מה המספר?‬
‫-זה 2.75.‬

413
00:25:06,129 --> 00:25:07,714
‫אני יודעת, לא מדהים,‬

414
00:25:08,548 --> 00:25:11,384
‫אבל ברוס חושב שאם נוסיף את הריהוט,‬

415
00:25:11,468 --> 00:25:13,220
‫נקבל עוד 125, 150.‬

416
00:25:13,303 --> 00:25:14,554
‫ומי הקונה?‬

417
00:25:15,430 --> 00:25:17,724
‫לא יודעת. חברה בע"מ.‬

418
00:25:18,308 --> 00:25:19,309
‫בטח. כמובן.‬

419
00:25:19,392 --> 00:25:22,270
‫כן, ותקשיב. הדבר היחיד שהם רוצים לשנות‬

420
00:25:22,354 --> 00:25:23,230
‫זה המטבח.‬

421
00:25:23,313 --> 00:25:25,148
‫מה? את צוחקת עליי?‬

422
00:25:25,232 --> 00:25:27,609
‫כנראה לא כולם מתלהבים ממשטחי עץ מזוויעים.‬

423
00:25:27,692 --> 00:25:29,945
‫היי, בחייך. לאנשים האלה אין טעם.‬

424
00:25:30,028 --> 00:25:32,113
‫אחת אפס!‬
‫-בסדר, משפחת בראנוק.‬

425
00:25:33,240 --> 00:25:34,741
‫מה אנחנו אומרים?‬

426
00:25:38,119 --> 00:25:39,246
‫אני אומר כן.‬

427
00:25:39,329 --> 00:25:40,455
‫אני אומרת כן.‬

428
00:25:43,333 --> 00:25:44,751
‫כן.‬
‫-כן.‬

429
00:25:44,834 --> 00:25:46,419
‫כן!‬
‫-כן!‬

430
00:25:47,003 --> 00:25:50,507
‫זה תענוג גדול לכנס את הישיבה‬

431
00:25:50,590 --> 00:25:54,427
‫של האגודה הגדולה והמורחבת לשימור וסטפילד.‬

432
00:25:57,180 --> 00:26:01,768
‫כן, והאם נוכל להציג את עצמנו? מו?‬

433
00:26:02,352 --> 00:26:03,395
‫אה, אני?‬

434
00:26:04,896 --> 00:26:10,193
‫טוב. היי, אני מורין.‬
‫חבריי קוראים לי מו הגדולה.‬

435
00:26:11,278 --> 00:26:15,657
‫אני גרה בהמשך הרחוב‬
‫ולצערי התאלמנתי לאחרונה,‬

436
00:26:15,740 --> 00:26:19,077
‫אז אני אסירת תודה על כך שפרל כללה אותי.‬

437
00:26:19,661 --> 00:26:21,913
‫את יודעת מה אומרים, בטלה זה רע.‬

438
00:26:25,917 --> 00:26:30,630
‫שלום. אני רוג'ר קפלן, ובאמת,‬

439
00:26:30,714 --> 00:26:35,677
‫אני אוהב בתים ישנים עוד מהילדות‬

440
00:26:36,511 --> 00:26:38,096
‫ואני שמח מאוד להיות פה.‬

441
00:26:38,805 --> 00:26:40,807
‫אנחנו שמחים מאוד לארח אותך.‬

442
00:26:41,683 --> 00:26:44,269
‫ואני פרל וינסלו, כמובן.‬

443
00:26:44,352 --> 00:26:47,564
‫וזה ג'ספר, המזכיר שלנו.‬

444
00:26:47,647 --> 00:26:50,525
‫ו… ויליאם?‬

445
00:26:53,987 --> 00:26:59,034
‫שלום. אני ויליאם ובסטר.‬
‫לפעמים קוראים לי ביל.‬

446
00:26:59,743 --> 00:27:05,040
‫עברתי לווסטפילד בסביבות 1995.‬

447
00:27:05,123 --> 00:27:06,916
‫בשנת 1995?‬

448
00:27:07,000 --> 00:27:08,460
‫כן, טוב, אני פשוט…‬

449
00:27:10,795 --> 00:27:14,924
‫מעוניין מאוד בשמירה על צביון העיירה.‬

450
00:27:15,550 --> 00:27:16,384
‫אז…‬

451
00:27:18,303 --> 00:27:19,471
‫תודה.‬

452
00:27:19,554 --> 00:27:21,056
‫שמך ביל?‬

453
00:27:22,349 --> 00:27:24,059
‫אתה מוכר לי מאוד.‬

454
00:27:24,851 --> 00:27:29,981
‫ביל עובד בספרייה הציבורית,‬
‫אז אתה בטח מזהה אותו משם.‬

455
00:27:31,816 --> 00:27:34,486
‫אני חושב שאני יודע מאיפה אני מזהה אותך.‬

456
00:27:34,569 --> 00:27:37,947
‫אני חושב שאתה מכיר אותי מהספרייה הציבורית.‬

457
00:27:39,532 --> 00:27:40,742
‫איך המשפחה, ביל?‬

458
00:27:48,166 --> 00:27:50,210
‫לבית הסמוך יש בעלים חדשים.‬

459
00:27:50,293 --> 00:27:52,545
‫לבית הסמוך יש בעלים חדשים. תודה, ג'ספר.‬

460
00:27:52,629 --> 00:27:55,715
‫ג'ספר, אולי תספר לנו מה אתה חושב שראית.‬

461
00:27:55,799 --> 00:27:57,801
‫פלטות גדולות של…‬

462
00:28:00,053 --> 00:28:02,389
‫שיש ורוד למטבח.‬

463
00:28:04,432 --> 00:28:07,977
‫שיש ורוד. לא ידעתי שיש דבר כזה.‬

464
00:28:08,061 --> 00:28:12,107
‫זה שיפור גדול לעומת משטחי העץ, לא?‬

465
00:28:12,774 --> 00:28:13,608
‫נכון?‬

466
00:28:14,609 --> 00:28:16,194
‫תקשיבו, סליחה, אם אוכל.‬

467
00:28:16,277 --> 00:28:19,823
‫אני מבין את הצורך בשימור‬

468
00:28:21,116 --> 00:28:23,493
‫החזית של בניינים היסטוריים,‬

469
00:28:23,576 --> 00:28:28,832
‫אבל יש לנו סמכות לקבוע‬
‫איך אנשים יעצבו את פנים הבית?‬

470
00:28:29,499 --> 00:28:33,044
‫טוב, רשמית לא,‬

471
00:28:34,254 --> 00:28:38,800
‫אבל אנחנו כן ממליצים על דברים בחום,‬

472
00:28:38,883 --> 00:28:43,513
‫ומה שאנחנו מרגישים‬
‫שהוא החומר המתאים למשטחי עבודה‬

473
00:28:43,596 --> 00:28:46,057
‫שישתמשו בו במטבח כמו זה שב…‬

474
00:28:46,141 --> 00:28:47,016
‫657.‬

475
00:28:47,100 --> 00:28:49,436
‫כן, 657.‬

476
00:28:49,519 --> 00:28:50,562
‫למעשה,‬

477
00:28:51,646 --> 00:28:54,983
‫הייתי בבית לפני המון, המון שנים.‬

478
00:28:55,066 --> 00:28:58,278
‫אני זוכר שמשטחי העבודה היו מקוריים.‬

479
00:28:58,361 --> 00:29:01,906
‫הם היו מעץ אגוז שחור מבריק,‬

480
00:29:01,990 --> 00:29:03,575
‫אם אתם מסוגלים להאמין,‬

481
00:29:03,658 --> 00:29:07,787
‫מה שהיה שכיח מאוד בבית ויקטוריאני‬
‫שנבנה בסביבות 1920.‬

482
00:29:08,371 --> 00:29:12,125
‫זה עוזר מאוד. תודה.‬

483
00:29:13,460 --> 00:29:18,715
‫ג'ספר, עץ אגוז שחור מבריק. כתוב את זה.‬

484
00:29:21,217 --> 00:29:26,306
‫תמשיכי, תמשיכי, ו…‬

485
00:29:26,389 --> 00:29:27,557
‫תפתחי עיניים.‬

486
00:29:29,058 --> 00:29:33,855
‫הו, ג'ורג'יה. אלוהים.‬

487
00:29:35,190 --> 00:29:37,817
‫ממש הצלחת להעביר את המהות שלי.‬

488
00:29:40,361 --> 00:29:42,906
‫אני חושבת שאהיה ממש מאושרת פה.‬

489
00:29:45,283 --> 00:29:46,826
‫תודה רבה.‬
‫-אין בעד מה.‬

490
00:29:46,910 --> 00:29:48,286
‫נדבר מחר.‬
‫-כן!‬

491
00:29:48,369 --> 00:29:49,454
‫טוב, ביי-ביי.‬

492
00:29:51,039 --> 00:29:52,165
‫אה, וואו.‬

493
00:29:55,668 --> 00:29:56,961
‫וואו. היי, חבר'ה.‬

494
00:29:58,296 --> 00:30:00,548
‫זה מטופח כל כך.‬

495
00:30:00,632 --> 00:30:03,510
‫וואו. נחמד. תודה.‬

496
00:30:03,593 --> 00:30:04,844
‫הוא מתאים לי כל כך.‬

497
00:30:04,928 --> 00:30:08,431
‫וואו. רווקה שדואגת לעצמה.‬

498
00:30:10,433 --> 00:30:12,769
‫תודה. נתראה מחר.‬

499
00:30:27,826 --> 00:30:29,786
‫חשבתי שהרגע הזה יקרה בבוא היום.‬

500
00:30:30,829 --> 00:30:32,413
‫להביא לך משהו לשתות?‬

501
00:30:32,497 --> 00:30:35,041
‫אולי ויספרינג איינג'ל קר?‬

502
00:30:35,124 --> 00:30:37,168
‫יש לי סנאפל.‬

503
00:30:37,252 --> 00:30:40,547
‫יש לי מקרר שעמוס ב… אלוהים,‬

504
00:30:41,798 --> 00:30:42,715
‫בכול.‬

505
00:30:53,601 --> 00:30:56,980
‫אז זו היית את מההתחלה.‬

506
00:30:59,524 --> 00:31:01,985
‫זה די ברור בדיעבד, אבל…‬

507
00:31:04,404 --> 00:31:07,824
‫תמיד דחקת בנו למכור את הבית.‬

508
00:31:07,907 --> 00:31:10,410
‫אני הייתי מה?‬

509
00:31:10,994 --> 00:31:14,080
‫באמת נלך שוב בדרך הזאת, נורה?‬

510
00:31:14,163 --> 00:31:15,248
‫את עשית את זה.‬

511
00:31:15,331 --> 00:31:19,711
‫את עשית סיפור ענק ממכתבים מטומטמים‬

512
00:31:19,794 --> 00:31:21,170
‫שאפילו לא היו מפחידים.‬

513
00:31:21,254 --> 00:31:22,881
‫ואז ה… אלוהים.‬

514
00:31:22,964 --> 00:31:26,467
‫מישהו דרך על הבונה או נברן המחמד של בנך,‬

515
00:31:26,551 --> 00:31:27,760
‫מה שהוא לא היה.‬

516
00:31:27,844 --> 00:31:31,347
‫את זו שהרסה את ערך הבית שלך.‬

517
00:31:31,431 --> 00:31:32,265
‫נכון, נורה.‬

518
00:31:32,348 --> 00:31:36,561
‫אני חטפתי את הבית המזוין שלך!‬
‫כי זו עסקה טובה!‬

519
00:31:38,730 --> 00:31:42,066
‫את וצ'מברלנד רציתם אותו לעצמכם, נכון?‬

520
00:31:42,150 --> 00:31:44,402
‫הוא מי שראינו למטה במנהרות.‬

521
00:31:45,486 --> 00:31:49,073
‫בחייך. יצאנו דקה ונפרדנו.‬

522
00:31:51,534 --> 00:31:53,828
‫צר לי שאני חיה את חייך הטובים ביותר.‬

523
00:31:54,412 --> 00:31:57,081
‫אבל זו לא אשמתי. זו אשמתך.‬

524
00:31:59,459 --> 00:32:01,961
‫ועכשיו אני רוצה לומר לך משהו ישר לפרצוף.‬

525
00:32:02,712 --> 00:32:05,924
‫עופי מהבית שלי.‬

526
00:32:10,136 --> 00:32:14,307
‫את יודעת, יש לי הרגשה שהדברים לא יתקדמו‬

527
00:32:14,390 --> 00:32:15,975
‫כפי שאת רוצה.‬

528
00:32:18,519 --> 00:32:19,854
‫אז כדאי שתיזהרי.‬

529
00:32:28,321 --> 00:32:29,781
‫מה, את מאיימת עליי?‬

530
00:32:31,908 --> 00:32:33,117
‫לא…‬

531
00:32:35,620 --> 00:32:37,038
‫אבל אני אצפה.‬

532
00:32:52,470 --> 00:32:53,304
‫שלום!‬

533
00:32:53,388 --> 00:32:56,474
‫היי! אנחנו השכנות החדשות שלך.‬

534
00:32:56,557 --> 00:33:00,019
‫רק רצינו לבוא ולהציג את עצמנו.‬

535
00:33:00,103 --> 00:33:03,231
‫אני פרל ונראה לי שאת מכירה את מורין.‬

536
00:33:03,314 --> 00:33:07,110
‫היי, אני קארן קלהון. נעים מאוד.‬

537
00:33:07,193 --> 00:33:08,695
‫וזה ברון הקטן.‬

538
00:33:09,487 --> 00:33:10,655
‫אה, כלב.‬

539
00:33:11,489 --> 00:33:13,491
‫לא הצלחנו להחליט מה להכין לך‬

540
00:33:13,574 --> 00:33:17,036
‫אז הכנתי את ממתקי הקרמל המפורסמים שלי.‬

541
00:33:17,120 --> 00:33:19,288
‫אפשר להקפיא אותם בהצלחה.‬

542
00:33:19,372 --> 00:33:23,835
‫ואני הכנתי פאי אגוזי מלך אנגלי קלאסי,‬
‫אם את יכולה להאמין.‬

543
00:33:24,919 --> 00:33:26,087
‫טוב, רד.‬

544
00:33:26,170 --> 00:33:28,006
‫לך. תמצא את הבובה שלך.‬

545
00:33:28,631 --> 00:33:29,674
‫כן, תמצא אותה.‬

546
00:33:31,676 --> 00:33:33,136
‫תקשיבו, גבירותיי,‬

547
00:33:33,219 --> 00:33:37,932
‫אני עושה עכשיו דיאטת קטו, אז לא אקח אותם,‬

548
00:33:38,766 --> 00:33:40,685
‫אבל נראה לי ששתיכן ודאי תיהנו מהם.‬

549
00:33:41,978 --> 00:33:42,854
‫טוב.‬

550
00:33:45,398 --> 00:33:46,357
‫אלוהים.‬

551
00:33:49,861 --> 00:33:54,782
‫ק-א-ר-ן. קארן.‬

552
00:34:01,956 --> 00:34:03,291
‫זה הטלפון הקווי?‬

553
00:34:20,850 --> 00:34:21,726
‫הלו?‬

554
00:34:26,230 --> 00:34:27,065
‫הלו?‬

555
00:34:31,360 --> 00:34:32,195
‫הלו?‬

556
00:34:41,287 --> 00:34:42,789
‫מה הקטע?‬

557
00:35:00,765 --> 00:35:03,935
‫לא!‬

558
00:35:07,396 --> 00:35:08,356
‫אלוהים.‬

559
00:35:12,693 --> 00:35:14,070
‫אלוהים!‬

560
00:35:14,612 --> 00:35:16,072
‫שיט!‬

561
00:35:17,115 --> 00:35:19,450
‫כלבה מזוינת שכמותך!‬

562
00:35:26,082 --> 00:35:26,999
‫הלו.‬

563
00:35:27,083 --> 00:35:28,709
‫היי. מה נשמע?‬

564
00:35:28,793 --> 00:35:30,253
‫למה את מתקשרת, קארן?‬

565
00:35:30,336 --> 00:35:33,297
‫תהיתי אם תוכל לקפוץ לפה‬

566
00:35:33,381 --> 00:35:37,760
‫או שתשלח מישהו שיבוא ויבדוק את הבית.‬

567
00:35:37,844 --> 00:35:39,637
‫נראה לי שאולי יש פה מישהו‬

568
00:35:40,346 --> 00:35:41,264
‫ואני פשוט…‬

569
00:35:43,516 --> 00:35:45,685
‫נראה לי שזו אולי נורה.‬

570
00:35:46,477 --> 00:35:47,311
‫מה?‬

571
00:35:47,395 --> 00:35:49,355
‫אולי תוכל לבדוק את הבית,‬

572
00:35:49,856 --> 00:35:52,191
‫ופשוט לראות אם היה פה מישהו.‬

573
00:35:52,275 --> 00:35:54,402
‫לא. זה לא יקרה.‬

574
00:35:55,236 --> 00:35:58,364
‫לא, אני לא אבוא ולא אשלח אף אחד.‬

575
00:35:58,447 --> 00:36:01,492
‫אני לא אוהב שמביישים אותי‬
‫על אין האונות שלי.‬

576
00:36:01,576 --> 00:36:04,120
‫מה?‬
‫-את ואני, אנחנו לא חברים.‬

577
00:36:04,203 --> 00:36:07,123
‫לא אחרי איך שזה נגמר, ויש לי הרבה חברים,‬

578
00:36:07,206 --> 00:36:09,500
‫וגם הם לא מרוצים מאיך שהתנהגת.‬

579
00:36:09,584 --> 00:36:12,211
‫אפילו אל תטרחי להתקשר למשטרה. טוב?‬

580
00:36:12,795 --> 00:36:14,839
‫כי אמרת שאת רוצה להיות לבד,‬

581
00:36:14,922 --> 00:36:16,465
‫וזה מה שתקבלי.‬

582
00:36:17,300 --> 00:36:18,551
‫חכה.‬

583
00:36:19,886 --> 00:36:20,803
‫אוי, פאק.‬

584
00:36:29,020 --> 00:36:30,271
‫ברון, חמודי?‬

585
00:36:33,608 --> 00:36:35,026
‫על מה אתה נובח?‬

586
00:36:36,319 --> 00:36:37,403
‫היי, ברון.‬

587
00:36:50,833 --> 00:36:51,709
‫טוב.‬

588
00:36:54,795 --> 00:36:55,880
‫מה הקטע?‬

589
00:36:58,049 --> 00:37:00,051
‫ברון, מישהו נכנס מכאן?‬

590
00:37:05,723 --> 00:37:06,557
‫אוי, שיט.‬

591
00:37:14,815 --> 00:37:18,319
‫ברון. בוא. בוא אליי.‬

592
00:37:18,402 --> 00:37:20,905
‫ברון, בוא. בוא אליי, כן.‬

593
00:37:20,988 --> 00:37:22,073
‫בוא. כלב טוב.‬

594
00:37:28,246 --> 00:37:31,791
‫אז אתם תבואו על הבוקר, נכון?‬

595
00:37:31,874 --> 00:37:34,669
‫כן, נגיע ב-6:30, 6:45.‬

596
00:37:34,752 --> 00:37:39,048
‫טוב, נהדר. הבעיה האמיתית היא העובש השחור.‬

597
00:37:39,131 --> 00:37:41,759
‫כן, לא, אנחנו מביאים סופחי לחות.‬
‫כל מה שצריך.‬

598
00:37:41,842 --> 00:37:45,388
‫יופי. תודה. לילה טוב!‬

599
00:39:25,071 --> 00:39:26,989
‫- מיס קלהון‬
‫שדרה 657 -‬

600
00:39:38,125 --> 00:39:42,338
‫מיס קלהון, ברוכה הבאה אל הסיוט שלך!‬

601
00:39:42,421 --> 00:39:45,091
‫שמך הולך לפנייך.‬

602
00:39:45,174 --> 00:39:48,386
‫657 קורא זה זמן מה.‬

603
00:39:49,011 --> 00:39:50,763
‫מתי שמעת אותו לראשונה?‬

604
00:39:50,846 --> 00:39:53,099
‫שמעתי את קריאתו הראשונה של הבית.‬

605
00:39:53,182 --> 00:39:55,643
‫הוא ביקש שאביא אליו אנשים כמוך,‬

606
00:39:55,726 --> 00:39:58,729
‫כאלה ששמים חמדנות לפני הכול.‬

607
00:40:05,820 --> 00:40:08,447
‫זו לא תהיה הפעם האחרונה שתשמעי ממני.‬

608
00:40:09,156 --> 00:40:12,910
‫אבקש רק לברך אותך על ביתך החדש והנפלא,‬

609
00:40:30,553 --> 00:40:34,265
‫ואין לי ספק שחברותנו תתחזק עם הזמן.‬

610
00:40:34,348 --> 00:40:37,101
‫אני רוצה לדעת עלייך הכול.‬

611
00:40:37,184 --> 00:40:42,648
‫יש הרבה כל כך סודות בתוך 657 שוודאי תחשפי.‬

612
00:40:42,731 --> 00:40:44,984
‫אני מחכה לחלוק אותם איתך.‬

613
00:40:45,568 --> 00:40:47,361
‫אני הצופה.‬

614
00:40:50,865 --> 00:40:54,618
‫סליחה על השבועות האחרונים.‬
‫כל הזמן התבלבלתי בימים.‬

615
00:40:55,244 --> 00:40:57,705
‫זאת לא בעיה. איך אתה מרגיש?‬

616
00:40:58,914 --> 00:41:01,041
‫כן, טוב… טוב.‬

617
00:41:01,125 --> 00:41:03,461
‫אתה יודע, אני מרגיש שאני סוף סוף…‬

618
00:41:03,544 --> 00:41:06,255
‫האמת, כל המשפחה…‬

619
00:41:06,338 --> 00:41:10,176
‫אני מרגיש שסוף סוף התגברנו על זה.‬

620
00:41:10,259 --> 00:41:12,136
‫ממש טוב לשמוע על זה.‬
‫-כן.‬

621
00:41:13,179 --> 00:41:14,680
‫מצבו של קרטר נהדר.‬

622
00:41:14,763 --> 00:41:16,056
‫אלי…‬

623
00:41:16,140 --> 00:41:18,601
‫אלי מתלהבת ללמוד בבראון,‬

624
00:41:18,684 --> 00:41:21,604
‫אז ניסע לשם בשבוע הבא לביקור.‬

625
00:41:21,687 --> 00:41:22,897
‫וואו.‬
‫-כן, נכון?‬

626
00:41:23,814 --> 00:41:25,274
‫כלומר, אילו אמרת לי‬

627
00:41:25,357 --> 00:41:27,485
‫שילדה שלי אולי תלמד בבי"ס יוקרתי,‬

628
00:41:27,568 --> 00:41:32,031
‫הייתי אומר, "לא, זו בטח טעות פקידותית".‬

629
00:41:32,781 --> 00:41:33,657
‫ונורה?‬

630
00:41:34,575 --> 00:41:38,245
‫טוב, הייתה לה תערוכה נוספת ביום שישי.‬
‫זה לא ייאמן.‬

631
00:41:38,329 --> 00:41:41,832
‫היא כאילו… תראה, כלומר, אני לא בעולם הזה,‬

632
00:41:41,916 --> 00:41:45,252
‫אבל מסתבר שהיא הדבר החדש והאופנתי.‬

633
00:41:45,336 --> 00:41:46,670
‫אז זה ענק.‬

634
00:41:47,838 --> 00:41:50,966
‫ואיך אתה ונורה? הקשר שלכם?‬

635
00:41:51,759 --> 00:41:53,677
‫כן, מצבנו טוב.‬

636
00:41:53,761 --> 00:41:55,137
‫התגברנו על זה, אני חושב.‬

637
00:41:56,055 --> 00:41:59,308
‫זו בהחלט הייתה שנה קשה, נכון?‬

638
00:42:00,684 --> 00:42:03,395
‫אבל התקדמנו, אתה יודע… מהבית,‬

639
00:42:03,479 --> 00:42:07,024
‫מכל הדברים האלה. זו נחלת העבר.‬

640
00:42:07,107 --> 00:42:10,861
‫אגב הבית, קארן נאלצה למכור.‬

641
00:42:11,695 --> 00:42:14,114
‫כלומר, משהו ודאי קרה, נכון?‬

642
00:42:14,198 --> 00:42:17,159
‫כי היא גרה בבית איזה 48 שעות.‬

643
00:42:17,701 --> 00:42:19,787
‫אולי היא שיפצה ומכרה, אבל אני לא יודע.‬

644
00:42:19,870 --> 00:42:20,829
‫אם זו הייתה התוכנית,‬

645
00:42:20,913 --> 00:42:24,041
‫היא ממש לא העריכה את השוק כראוי‬
‫כי היא מכרה אותו.‬

646
00:42:24,124 --> 00:42:27,086
‫תנחש בכמה. ברצינות, תנחש.‬

647
00:42:28,045 --> 00:42:28,921
‫שתיים נקודה שש.‬

648
00:42:30,965 --> 00:42:32,132
‫שתיים נקודה שש!‬

649
00:42:32,883 --> 00:42:34,301
‫היא התרוששה לגמרי.‬

650
00:42:34,385 --> 00:42:36,220
‫אני לא יודע מי קנה אותו, אבל הקונה,‬

651
00:42:36,303 --> 00:42:37,972
‫הוא זכה במציאת המאה, בנאדם.‬

652
00:42:39,640 --> 00:42:41,517
‫אתה שוב מדבר על הבית.‬

653
00:42:43,602 --> 00:42:45,604
‫כן, טוב, אתה שאלת עליו.‬

654
00:42:46,188 --> 00:42:48,065
‫אני לא.‬

655
00:42:56,490 --> 00:42:58,033
‫אני לא מסוגל להרפות.‬

656
00:42:59,076 --> 00:43:01,078
‫אני לא מסוגל להתגבר על זה.‬

657
00:43:04,164 --> 00:43:06,959
‫אני מרגיש שמישהו מתח אותנו‬

658
00:43:07,042 --> 00:43:09,086
‫ולעולם לא אדע מדוע.‬

659
00:43:09,169 --> 00:43:12,881
‫בשלב הזה, אני אפילו לא יודע‬
‫איך עשו את זה, אבל עשו את זה.‬

660
00:43:16,218 --> 00:43:19,888
‫ואני אמור לעשות מה… פשוט להתגבר?‬

661
00:43:19,972 --> 00:43:21,390
‫אני לא יודע איך.‬

662
00:43:24,018 --> 00:43:25,644
‫אז אני חייב להמשיך…‬

663
00:43:25,728 --> 00:43:26,937
‫אני ממשיך לנסות‬

664
00:43:28,355 --> 00:43:30,399
‫להעניק לסיפור הזה סוף טוב,‬

665
00:43:31,942 --> 00:43:33,110
‫אבל זה לא יקרה.‬

666
00:43:34,361 --> 00:43:36,864
‫לפני חמש דקות, כשדיברת על משפחתך,‬

667
00:43:37,740 --> 00:43:40,034
‫זה באמת נשמע כמו סוף טוב.‬

668
00:43:40,618 --> 00:43:42,745
‫אבל לא כך אתה מרגיש את זה, נכון?‬

669
00:44:05,142 --> 00:44:07,269
‫- ונגארד פתרונות אבטחה -‬

670
00:44:16,528 --> 00:44:18,989
‫- התקשרו לדקוטה להצעת מחיר -‬

671
00:44:32,586 --> 00:44:34,088
‫היי, ג'ספר!‬

672
00:44:34,171 --> 00:44:35,631
‫ג'ספר, בוא הנה.‬

673
00:44:36,882 --> 00:44:38,967
‫בוא. קדימה.‬

674
00:44:39,051 --> 00:44:40,761
‫בוא.‬

675
00:45:23,679 --> 00:45:25,431
‫תפיסה טובה!‬

676
00:45:30,519 --> 00:45:31,520
‫אפשר לעזור לך?‬

677
00:45:36,608 --> 00:45:37,568
‫לא, אני פשוט…‬

678
00:45:39,027 --> 00:45:40,320
‫בית יפהפה.‬

679
00:45:41,238 --> 00:45:43,866
‫תודה. בדיוק עברנו לכאן.‬

680
00:45:43,949 --> 00:45:46,994
‫באמת? בשעה טובה.‬

681
00:45:48,495 --> 00:45:49,329
‫בן.‬

682
00:45:50,247 --> 00:45:51,081
‫בן.‬

683
00:45:52,916 --> 00:45:53,792
‫ג'ון.‬

684
00:45:53,876 --> 00:45:56,712
‫נעים להכיר, ג'ון. אתה גר באזור, או…‬

685
00:45:57,337 --> 00:46:00,048
‫כן, במרחק כמה רחובות לשם.‬

686
00:46:00,132 --> 00:46:00,966
‫מגניב.‬

687
00:46:03,051 --> 00:46:04,136
‫אז נתראה?‬

688
00:46:08,682 --> 00:46:09,641
‫בהחלט.‬

689
00:46:50,724 --> 00:46:51,558
‫היי.‬

690
00:46:52,392 --> 00:46:53,435
‫היי, איפה אתה?‬

691
00:46:54,269 --> 00:46:56,355
‫סתם תקוע בפקקים.‬

692
00:46:57,731 --> 00:47:00,651
‫יש פקק במנהרת הולנד. אני בטור ארוך.‬

693
00:47:03,904 --> 00:47:05,197
‫איך היה הריאיון?‬

694
00:47:07,324 --> 00:47:10,327
‫את יודעת, היה טוב. נראה.‬

695
00:47:12,996 --> 00:47:13,914
‫היי, מותק.‬

696
00:47:15,332 --> 00:47:17,668
‫אולי לא אמרתי את זה מספיק, אבל…‬

697
00:47:18,544 --> 00:47:19,419
‫פשוט…‬

698
00:47:20,671 --> 00:47:24,007
‫אני ממש-ממש מעריכה את כל העבודה שאתה עושה.‬

699
00:47:25,008 --> 00:47:26,385
‫הטיפול הפסיכולוגי והכול…‬

700
00:47:27,886 --> 00:47:29,763
‫יש לזה השפעה רבה.‬

701
00:47:32,015 --> 00:47:34,768
‫אני ממש מאושרת. אני מקווה שגם אתה.‬

702
00:47:38,564 --> 00:47:39,523
‫כן, תודה.‬

703
00:47:42,109 --> 00:47:43,151
‫אני אכן מאושר.‬

704
00:47:45,195 --> 00:47:46,613
‫אני אוהבת אותך כל כך.‬

705
00:47:50,409 --> 00:47:51,451
‫גם אני אוהב אותך.‬

706
00:47:54,162 --> 00:47:55,163
‫תכף אגיע הביתה.‬

707
00:48:52,262 --> 00:48:58,769
‫- תעלומת הצופה מעולם לא פוענחה. -‬

708
00:50:26,648 --> 00:50:31,653
‫תרגום כתוביות: רותי זהרן‬