1
00:00:06,339 --> 00:00:09,342
‫- סדרה של NETFLIX -‬

2
00:00:18,018 --> 00:00:20,729
‫- דין ונורה בראנוק‬
‫תוכנית משפחתית -‬

3
00:00:28,028 --> 00:00:29,320
‫לא.‬

4
00:00:30,697 --> 00:00:33,700
‫- מספר שחויג -‬

5
00:00:49,007 --> 00:00:50,383
‫- 01:04 בבוקר -‬

6
00:01:14,365 --> 00:01:16,326
‫טיידס מוטור אין. מדברת תמי.‬

7
00:01:19,204 --> 00:01:21,664
‫הלו? יש שם מישהו?‬

8
00:01:36,846 --> 00:01:37,847
‫הלו.‬

9
00:01:37,931 --> 00:01:39,974
‫כן, מדברת נורה בראנוק,‬

10
00:01:40,058 --> 00:01:43,353
‫ואני חייבת להיפגש איתך מייד.‬

11
00:01:58,326 --> 00:02:00,745
‫נורה, מה שלומך?‬

12
00:02:02,038 --> 00:02:02,997
‫לא משהו.‬

13
00:02:04,165 --> 00:02:08,461
‫אני מניחה שדין אמר לך‬
‫שהוא לא גר כרגע בבית.‬

14
00:02:10,171 --> 00:02:13,174
‫כן. הנערה בסרטון בחדר השינה.‬

15
00:02:13,258 --> 00:02:15,593
‫הוא אמר לי שהוא לא יודע מי היא.‬

16
00:02:15,677 --> 00:02:17,345
‫הוא אומר שהוא לא שכב איתה.‬

17
00:02:17,887 --> 00:02:19,389
‫זה גם מה שהוא אמר לי.‬

18
00:02:20,682 --> 00:02:21,850
‫ואת מאמינה לו?‬

19
00:02:23,351 --> 00:02:25,270
‫כלומר, האמנתי.‬

20
00:02:28,439 --> 00:02:30,275
‫זה פשוט לא מתאים לו.‬

21
00:02:30,358 --> 00:02:34,070
‫אני חייבת לומר, אני מחבבת את דין מאוד.‬

22
00:02:35,655 --> 00:02:36,739
‫אבל הסרטון הזה…‬

23
00:02:37,699 --> 00:02:40,660
‫חדר השינה שלכם, נערה בת 17 עם קוקיות.‬

24
00:02:40,743 --> 00:02:42,453
‫זה די מדבר בעד עצמו.‬

25
00:02:44,831 --> 00:02:45,665
‫מה?‬

26
00:02:45,748 --> 00:02:47,417
‫המילה הזאת, "קוקיות".‬

27
00:02:48,710 --> 00:02:49,836
‫מה איתה?‬

28
00:02:49,919 --> 00:02:52,255
‫היא פשוט ספציפית כל כך,‬

29
00:02:52,881 --> 00:02:56,759
‫ובדיוק שמעתי את חברתי, קארן,‬
‫אומרת אותה במועדון לפני כמה שבועות,‬

30
00:02:56,843 --> 00:02:58,178
‫ועכשיו גם את.‬

31
00:02:58,261 --> 00:03:01,639
‫לפני כן, נראה לי ש-20 שנים לא שמעתי אותה.‬

32
00:03:01,723 --> 00:03:04,058
‫אבל זאת לא הסיבה שהתקשרת אליי, נכון?‬

33
00:03:06,519 --> 00:03:07,353
‫נכון.‬

34
00:03:11,149 --> 00:03:14,611
‫אז רציתי לבדוק את רישומי השיחות שלו,‬

35
00:03:16,029 --> 00:03:19,115
‫כדי לראות אם אולי יש מספר שאני לא מזהה.‬

36
00:03:19,199 --> 00:03:21,201
‫את שלה. של הנערה.‬

37
00:03:21,284 --> 00:03:23,369
‫לא היה כלום בטלפון הנייד שלו,‬

38
00:03:23,453 --> 00:03:29,000
‫אז חשבתי, "שיט, אולי התקשר אליה מהבית,‬

39
00:03:29,083 --> 00:03:30,335
‫"מהטלפון הקווי".‬

40
00:03:31,920 --> 00:03:33,546
‫אבל זה לא מה שמצאתי.‬

41
00:03:34,214 --> 00:03:37,675
‫את זוכרת שאמרנו לך שהתקשרו אליי אל המוטל‬

42
00:03:37,759 --> 00:03:39,677
‫כשהייתי שם לבד עם הילדים?‬

43
00:03:39,761 --> 00:03:40,595
‫הלו?‬

44
00:03:42,222 --> 00:03:43,848
‫בסביבות 1:00 בבוקר…‬

45
00:03:43,932 --> 00:03:44,849
‫הלו?‬

46
00:03:44,933 --> 00:03:45,975
‫אני זוכרת.‬

47
00:03:47,101 --> 00:03:50,730
‫אז בדקתי את רישומי השיחות, ושם זה מופיע.‬

48
00:03:50,813 --> 00:03:52,357
‫ממש שם.‬

49
00:03:52,440 --> 00:03:57,654
‫ב-01:04 אל המוטל מהטלפון הקווי שלנו.‬

50
00:04:01,532 --> 00:04:02,951
‫לא ייאמן.‬

51
00:04:03,826 --> 00:04:08,581
‫מיס בירץ', נראה לי שבעלי הוא זה‬
‫שכותב את המכתבים ההם.‬

52
00:04:08,665 --> 00:04:10,833
‫נראה לי שהוא התחרפן.‬

53
00:04:10,917 --> 00:04:12,543
‫לא היה לנו כסף לבית.‬

54
00:04:12,627 --> 00:04:14,837
‫הוא רצה שנוותר, אבל לא היה מסוגל לומר לי.‬

55
00:04:14,921 --> 00:04:18,049
‫אז הוא חשב, "אם פשוט אפחיד אותה,‬

56
00:04:18,132 --> 00:04:20,927
‫"אפחיד מספיק, היא תרצה למכור את הבית".‬

57
00:04:26,891 --> 00:04:29,394
‫אני חושבת שזה דין. הוא הצופה.‬

58
00:04:46,119 --> 00:04:48,454
‫היי! אני קארן.‬

59
00:04:48,538 --> 00:04:51,291
‫קארן קלהון מנדל"ן דארן דאן.‬

60
00:04:51,374 --> 00:04:52,792
‫נוכל לפטפט שנייה?‬

61
00:04:55,128 --> 00:04:57,130
‫כלומר, השמועות משתוללות‬

62
00:04:57,213 --> 00:04:59,757
‫ואני פשוט רציתי שתדעו‬

63
00:04:59,841 --> 00:05:02,635
‫שלא אבקש פרטים, בסדר?‬

64
00:05:03,803 --> 00:05:06,139
‫בעלי ואני לא מוכנים לדבר על זה.‬

65
00:05:06,222 --> 00:05:07,223
‫את מבינה?‬

66
00:05:08,558 --> 00:05:11,352
‫לכן אמרתי שלא אבקש פרטים.‬

67
00:05:11,436 --> 00:05:12,520
‫כן.‬

68
00:05:13,187 --> 00:05:18,318
‫כלומר, גם אם רציתם שאדע מה באמת קרה,‬

69
00:05:18,401 --> 00:05:20,737
‫למשל, זהות הגופות…‬

70
00:05:20,820 --> 00:05:22,947
‫אתם יודעים, הייתי פשוט אומרת,‬

71
00:05:24,532 --> 00:05:26,617
‫"בבקשה, לא רוצה לשמוע". אתם יודעים?‬

72
00:05:28,244 --> 00:05:29,537
‫לא רוצים לדבר על זה.‬

73
00:05:30,121 --> 00:05:32,957
‫כן, בדיוק. כן.‬

74
00:05:33,791 --> 00:05:34,959
‫כן, טוב, תראו.‬

75
00:05:35,668 --> 00:05:38,338
‫אני עוסקת בנדל"ן, כן?‬

76
00:05:39,130 --> 00:05:43,217
‫ופשוט רציתי לומר שהבית שלכם מהמם‬

77
00:05:43,301 --> 00:05:48,514
‫ושאתם גרים בול מול הפרס האמיתי.‬

78
00:05:48,598 --> 00:05:51,392
‫הבית של נורה ודין פשוט מדהים,‬

79
00:05:51,476 --> 00:05:53,353
‫וכולם רוצים את הבית הזה.‬

80
00:05:54,187 --> 00:05:57,023
‫בכל מקרה, האם אוכל לקחת רגע‬

81
00:05:57,106 --> 00:06:00,443
‫ופשוט לומר כל הכבוד‬

82
00:06:00,526 --> 00:06:04,947
‫על כך שטיפלתם יפה כל כך‬
‫בנכס הקטן והמדהים הזה,‬

83
00:06:05,031 --> 00:06:07,367
‫כי אני יודעת ששניכם…‬

84
00:06:08,242 --> 00:06:11,537
‫בגיל מסוים ו…‬

85
00:06:11,621 --> 00:06:14,123
‫אני יודעת שיש לכם דירה בפלורידה.‬

86
00:06:14,665 --> 00:06:15,875
‫איך את יודעת את זה?‬

87
00:06:15,958 --> 00:06:17,710
‫אתם בטח חושבים ומתלבטים,‬

88
00:06:17,794 --> 00:06:20,463
‫"מתי צפוניים שכמונו ישיקו את כנפיהם הקטנות‬

89
00:06:20,546 --> 00:06:22,298
‫"ויעברו דרומה לתמיד?"‬

90
00:06:22,382 --> 00:06:23,508
‫את לא יודעת את זה.‬

91
00:06:25,093 --> 00:06:27,845
‫טוב, מה שאני כן יודעת‬

92
00:06:28,596 --> 00:06:34,394
‫זה שעכשיו הבית שלכם‬
‫הוא מה שנקרא נכס מוכתם.‬

93
00:06:34,477 --> 00:06:36,104
‫זה בגלל הרציחות.‬

94
00:06:36,187 --> 00:06:40,233
‫פשוט, הבית שלכם יימכר בפחות ממחיר השוק,‬

95
00:06:40,316 --> 00:06:41,818
‫עד 50 אחוזים פחות.‬

96
00:06:41,901 --> 00:06:43,611
‫אז מה את רוצה?‬

97
00:06:46,197 --> 00:06:48,908
‫אני רוצה למכור את הבית שלכם למענכם.‬

98
00:06:48,991 --> 00:06:50,076
‫לא נפרסם אותו.‬

99
00:06:51,202 --> 00:06:53,955
‫אין צורך. פשוט תמכרו אותו לי.‬

100
00:06:54,539 --> 00:06:56,791
‫מכירים את דארן דאן מנדל"ן דארן דאן?‬

101
00:06:56,874 --> 00:06:58,251
‫הוא הבוס שלי,‬

102
00:06:58,334 --> 00:07:01,462
‫ומה שאנחנו עושים, אנחנו עובדים יחד.‬

103
00:07:01,546 --> 00:07:05,299
‫הקמנו חברה בע"מ ואנחנו קונים בתים,‬

104
00:07:05,383 --> 00:07:07,135
‫משפצים ומוכרים אותם.‬

105
00:07:07,218 --> 00:07:09,762
‫ואנשים תמיד מרוצים מאוד.‬

106
00:07:10,847 --> 00:07:14,642
‫המשפחה שלי עוברת תקופה קשה מאוד.‬
‫את רואה את זה.‬

107
00:07:14,725 --> 00:07:18,104
‫אין לך אמפתיה, אין לך כבוד?‬

108
00:07:18,896 --> 00:07:20,690
‫אני משיגה את מבוקשי, את יודעת?‬

109
00:07:40,126 --> 00:07:42,753
‫היה חכם מצדך לפנות אליי, נורה.‬

110
00:07:42,837 --> 00:07:45,298
‫דיברתי עם המכר שלי בבולשת.‬

111
00:07:45,381 --> 00:07:47,133
‫הוא מכיר גרפולוג.‬

112
00:07:47,216 --> 00:07:48,718
‫בחור שהוא בוטח בו.‬

113
00:07:48,801 --> 00:07:51,471
‫הראיתי לבחור את המעטפה השלישית,‬

114
00:07:51,554 --> 00:07:54,724
‫וצילומים של השתיים הראשונות‬
‫והדוגמאות שנתת לי‬

115
00:07:54,807 --> 00:07:58,436
‫של כתב היד של דין,‬
‫ברכות לימי הולדת, יום האהבה.‬

116
00:07:58,519 --> 00:08:03,524
‫הוא הזהיר אותי שזו לא הדוגמה הכי טובה.‬

117
00:08:04,525 --> 00:08:09,697
‫יש לנו 30 אותיות,‬
‫שמונה ספרות, לוכסן ופסיק.‬

118
00:08:10,239 --> 00:08:12,617
‫אין הרבה עם מה לעבוד, נכון?‬

119
00:08:14,619 --> 00:08:18,414
‫הוא מתקשה לומר בוודאות‬
‫אם כל המכתבים נכתבו על ידי אדם אחד.‬

120
00:08:18,498 --> 00:08:19,832
‫ברור שהם דומים,‬

121
00:08:19,916 --> 00:08:24,420
‫אבל יש מספיק הבדלים‬
‫בחלק ממשיכות העט בין המעטפות.‬

122
00:08:25,421 --> 00:08:28,049
‫שתי השורות האלה, למשל.‬

123
00:08:28,132 --> 00:08:31,719
‫אחת נכתבת כלפי מעלה, והשנייה כלפי מטה,‬

124
00:08:31,802 --> 00:08:36,098
‫כך שהוא לא יכול לדעת‬
‫אם זה אדם אחד שכותב לוכסן בשתי דרכים,‬

125
00:08:36,182 --> 00:08:39,352
‫או אם יש אדם שני שמעתיק את הראשון.‬

126
00:08:40,311 --> 00:08:43,314
‫אבל הנה משהו שהוא כן שם לב אליו.‬

127
00:08:43,397 --> 00:08:45,024
‫המעטפה השלישית.‬

128
00:08:47,902 --> 00:08:49,487
‫רואה את האות קיי ב"בראנוק"?‬

129
00:08:50,363 --> 00:08:51,447
‫רואה את הלולאה?‬

130
00:08:52,365 --> 00:08:54,325
‫הוא אמר, בהתבסס על הניסיון שלו,‬

131
00:08:55,993 --> 00:08:58,829
‫שרק אחד מעשרה אנשים עושה את זה.‬

132
00:09:00,289 --> 00:09:01,123
‫תראי פה.‬

133
00:09:01,999 --> 00:09:05,336
‫בעלך בדרך כלל לא כותב רק באותיות גדולות,‬

134
00:09:05,419 --> 00:09:09,840
‫אבל הוא כן כתב רק באותיות גדולות‬
‫ביום האהבה לפני חמש שנים.‬

135
00:09:11,467 --> 00:09:13,844
‫בשורה האחרונה כתוב,‬

136
00:09:13,928 --> 00:09:16,305
‫"אני אוהב אותך, גברת בראנוק".‬

137
00:09:16,389 --> 00:09:18,307
‫תסתכלי על הקיי האחרונה.‬

138
00:09:19,725 --> 00:09:22,395
‫עכשיו, לא הצלחתי לגרום לבחור להתחייב.‬

139
00:09:22,478 --> 00:09:25,189
‫הוא כל הזמן דיבר על זה שזו לא דוגמה טובה.‬

140
00:09:26,232 --> 00:09:29,193
‫אבל שאלתי אותו, רק הדעה שלו,‬

141
00:09:30,361 --> 00:09:33,197
‫מה הסיכוי שהאדם שכתב את ברכת יום האהבה‬

142
00:09:33,281 --> 00:09:35,408
‫כתב גם את המילים על המעטפה הזאת.‬

143
00:09:35,491 --> 00:09:36,409
‫מה הוא אמר?‬

144
00:09:38,119 --> 00:09:41,581
‫הוא אמר שהוא בטוח ב-70 עד 80 אחוזים‬
‫שזה אותו אדם.‬

145
00:09:50,965 --> 00:09:53,634
‫למה הוא עולל דבר כזה למשפחה שלו?‬

146
00:09:54,510 --> 00:09:55,970
‫זה היה בית החלומות שלו.‬

147
00:09:56,053 --> 00:10:00,683
‫הוא התלהב מהמטבח, מהעיירה…‬
‫וזה לא שהכרחתי אותו.‬

148
00:10:00,766 --> 00:10:02,935
‫הוא התלהב בדיוק כמוני.‬

149
00:10:03,019 --> 00:10:05,229
‫הוא אולי רצה לרצות אותך, נורה.‬

150
00:10:05,313 --> 00:10:10,735
‫נראה לי שהוא עדיין רוצה,‬
‫ולכן הוא לא מסוגל להודות בזה.‬

151
00:10:10,818 --> 00:10:13,154
‫נראה לי שזה היה גדול עליו.‬

152
00:10:14,697 --> 00:10:18,117
‫הוא חשב שיוכל לשלם על משהו,‬
‫ואז הבין שלא יצליח.‬

153
00:10:19,118 --> 00:10:21,495
‫למעשה, אני יודעת שזה מה שקרה.‬

154
00:10:22,663 --> 00:10:23,497
‫מה?‬

155
00:10:24,999 --> 00:10:27,376
‫הלכתי לבנק שקיבלתם ממנו הלוואה.‬

156
00:10:27,460 --> 00:10:29,462
‫דיברתי עם הבחור, שלא לפרוטוקול.‬

157
00:10:30,046 --> 00:10:31,797
‫החבר שלו, סטיב,‬

158
00:10:31,881 --> 00:10:34,759
‫הוא סיפר על שבעת מדורי הגיהינום‬
‫שעבר מול הבוס שלו‬

159
00:10:34,842 --> 00:10:36,177
‫כדי להשיג לכם את הבית.‬

160
00:10:36,844 --> 00:10:42,141
‫דין פדה כמעט את כל ההשקעות שלכם‬
‫כדי לקבל את ההלוואה.‬

161
00:10:42,224 --> 00:10:44,977
‫מניות, איגרות חוב, פנסיה.‬

162
00:10:47,355 --> 00:10:51,984
‫אבל ודאי ידעת את זה, נכון?‬

163
00:10:52,568 --> 00:10:54,904
‫כי היית צריכה לאשר את זה בחתימה.‬

164
00:10:54,987 --> 00:10:57,740
‫טוב, אני… אני מניחה שאני…‬

165
00:10:59,325 --> 00:11:01,369
‫חתמנו על הרבה דברים…‬

166
00:11:01,452 --> 00:11:04,372
‫טוב. זה הכול… כן, עוד אחד.‬

167
00:11:04,455 --> 00:11:06,832
‫…ואני מניחה שלא קראתי את האותיות הקטנות…‬

168
00:11:07,333 --> 00:11:08,417
‫מה אלה?‬

169
00:11:08,501 --> 00:11:11,003
‫סתם דברים שקשורים לפנסיה.‬

170
00:11:11,921 --> 00:11:14,757
‫קופת הגמל. תחתמי שם, ושם בראשי תיבות.‬

171
00:11:14,840 --> 00:11:16,050
‫…נתתי לו לקחת פיקוד.‬

172
00:11:16,133 --> 00:11:16,967
‫כן.‬

173
00:11:18,427 --> 00:11:22,264
‫וידעתי שכל הכסף שלנו יושקע בבית. אני…‬

174
00:11:22,348 --> 00:11:26,352
‫ממש כל הכסף שלכם, נורה.‬

175
00:11:26,435 --> 00:11:27,770
‫מלבד כרטיס אמקס שלכם‬

176
00:11:27,853 --> 00:11:30,398
‫וחשבון עו"ש עם כ-10,000 דולרים.‬

177
00:11:30,481 --> 00:11:35,945
‫אז כשהחלטתם לשפץ את המטבח והמרתף‬

178
00:11:36,028 --> 00:11:38,114
‫בנוסף למשכנתה,‬

179
00:11:38,197 --> 00:11:42,618
‫לא היה לכם כסף. אז הוא חזר לחברו סטיב,‬

180
00:11:43,244 --> 00:11:49,041
‫אבל סטיב אמר,‬
‫"אין סיכוי שאוכל לאשר הלוואה שנייה,‬

181
00:11:49,625 --> 00:11:52,336
‫"אבל יש אנשים‬

182
00:11:53,546 --> 00:11:55,047
‫"שילוו לך כסף‬

183
00:11:55,840 --> 00:11:58,300
‫"כל עוד תחזיר להם אותו".‬

184
00:11:59,927 --> 00:12:01,512
‫זה לא היה מיחזור משכנתה.‬

185
00:12:02,138 --> 00:12:06,434
‫זו הייתה הלוואה‬
‫של 150,000 דולר בריבית גבוהה.‬

186
00:12:06,517 --> 00:12:08,144
‫לא ייאמן.‬

187
00:12:09,603 --> 00:12:12,148
‫אני יודעת. זה קשה.‬

188
00:12:13,023 --> 00:12:14,316
‫טוב, רגע.‬

189
00:12:14,942 --> 00:12:19,280
‫זאת בעיה רק עד שיתמנה כשותף, נכון?‬

190
00:12:19,822 --> 00:12:20,781
‫מתוקה…‬

191
00:12:22,616 --> 00:12:24,702
‫מינו מישהו אחר על פניו.‬

192
00:12:27,913 --> 00:12:29,832
‫מתי?‬
‫-אני לא יודעת.‬

193
00:12:29,915 --> 00:12:32,626
‫הוא סיפר לסטיב לפני כמה שבועות,‬

194
00:12:32,710 --> 00:12:35,796
‫אבל סטיב לא בטוח מתי זה קרה.‬

195
00:12:36,422 --> 00:12:40,718
‫אז פתאום, לא רק שדין מבין‬
‫שהוא קנה בית שלא יוכל לשלם עליו,‬

196
00:12:40,801 --> 00:12:44,430
‫כעת יש לו הלוואה בריבית גבוהה‬
‫מאנשים מפוקפקים‬

197
00:12:44,513 --> 00:12:47,349
‫ואין סיכוי שהוא יוכל לשלם להם‬

198
00:12:47,433 --> 00:12:48,809
‫בעתיד הקרוב.‬

199
00:12:50,144 --> 00:12:51,353
‫הוא הזדקק לדרך מילוט.‬

200
00:12:55,065 --> 00:12:55,900
‫כן.‬

201
00:12:58,527 --> 00:13:04,992
‫נורה, אני מצטערת כל כך שנאלצנו לגלות ככה.‬

202
00:13:08,120 --> 00:13:09,914
‫אבל אני חייבת לומר לך משהו.‬

203
00:13:10,956 --> 00:13:13,375
‫עכשיו אנחנו יודעות מי הצופה.‬

204
00:13:46,450 --> 00:13:47,368
‫היי, אנדרו.‬

205
00:13:49,453 --> 00:13:51,121
‫מה… לאן אתה הולך?‬

206
00:13:51,247 --> 00:13:52,790
‫לאן לעזאזל אתה הולך?‬

207
00:13:52,873 --> 00:13:54,333
‫היי! היי, בן זונה!‬

208
00:13:59,380 --> 00:14:01,090
‫עזוב אותי!‬
‫-זה בסדר!‬

209
00:14:01,173 --> 00:14:04,051
‫הכול בסדר! למה אתה בורח ממני, אחי?‬

210
00:14:04,134 --> 00:14:05,219
‫למה אתה רודף אחריי?‬

211
00:14:05,302 --> 00:14:07,096
‫כי שיקרת לי.‬
‫-לא נכון!‬

212
00:14:07,179 --> 00:14:08,681
‫שיקרת לי. אתה שחקן.‬

213
00:14:08,764 --> 00:14:11,350
‫לא אמרת לי שאתה שחקן.‬
‫-לא שאלת!‬

214
00:14:11,433 --> 00:14:13,477
‫אתה משקר לי? גרת בבית שלי?‬

215
00:14:13,561 --> 00:14:15,312
‫כן, מניאק!‬
‫-טוב.‬

216
00:14:16,272 --> 00:14:18,148
‫מה עם הזיבולים על מיץ' ומו?‬

217
00:14:18,232 --> 00:14:20,651
‫אתה עדיין חושב שהם חברים בכת דמים שכונתית?‬

218
00:14:20,734 --> 00:14:21,819
‫הזיבולים על הבן שלך?‬

219
00:14:21,902 --> 00:14:24,321
‫לך לעזאזל! כל מה שסיפרתי לך הוא אמת.‬

220
00:14:24,405 --> 00:14:26,448
‫אם אתה לא רוצה להאמין, בעיה שלך.‬

221
00:14:26,532 --> 00:14:29,910
‫אבל תתרחק ממני, חתיכת פסיכופת מזוין.‬

222
00:14:33,914 --> 00:14:34,748
‫פאק.‬

223
00:15:06,280 --> 00:15:08,741
‫- נורה בראנוק -‬

224
00:15:37,394 --> 00:15:38,479
‫נורה?‬

225
00:15:39,396 --> 00:15:41,815
‫לא ידעתי שאת באה. היית צריכה ליידע אותי.‬

226
00:15:41,899 --> 00:15:42,816
‫היי.‬

227
00:15:42,900 --> 00:15:43,901
‫מה קרה?‬

228
00:15:43,984 --> 00:15:47,404
‫כלום. אני פשוט…‬

229
00:15:48,197 --> 00:15:51,867
‫נראה שכמעט כל הפריטים נמכרו.‬

230
00:15:52,743 --> 00:15:54,203
‫שבי, בבקשה.‬
‫-אני לא מאמינה.‬

231
00:15:54,286 --> 00:15:55,579
‫אביא לך מים.‬

232
00:16:06,966 --> 00:16:08,217
‫תודה.‬

233
00:16:11,971 --> 00:16:14,598
‫אני בטח לא אמורה לדעת את זה,‬

234
00:16:15,849 --> 00:16:21,271
‫אבל בימינו לאנשים אין מה לעשות מלבד לרכל,‬

235
00:16:21,355 --> 00:16:23,816
‫ושמעתי מה קורה בינך לבין דין.‬

236
00:16:23,899 --> 00:16:28,487
‫כן. כל נישואים עוברים תקופות קשות, נכון?‬

237
00:16:28,570 --> 00:16:32,074
‫חשבתי שעברנו את שלנו, אבל זה לא התקרב לזה.‬

238
00:16:32,741 --> 00:16:37,079
‫אם כך, אוכל רק לומר, התערוכה…‬

239
00:16:38,205 --> 00:16:41,542
‫היא ממש פקחה את עיניי, כי היא אומרת לי,‬

240
00:16:41,625 --> 00:16:46,714
‫"היי, אם לא יסתדר בינך לבין דין,‬
‫תוכלי לפרנס את המשפחה שלך".‬

241
00:16:48,257 --> 00:16:50,342
‫כמה אמנים יכולים לומר את זה בימינו?‬

242
00:16:51,593 --> 00:16:52,511
‫ברצינות.‬

243
00:16:53,262 --> 00:16:56,098
‫אני רוצה שתחזרי הנה‬
‫עם תערוכה נוספת בחודש הבא.‬

244
00:16:56,974 --> 00:16:58,142
‫איך זה נשמע?‬

245
00:17:02,354 --> 00:17:04,732
‫כלומר, כן, כמובן.‬

246
00:17:05,357 --> 00:17:07,026
‫יופי.‬

247
00:17:15,826 --> 00:17:17,828
‫- דין -‬

248
00:17:32,134 --> 00:17:32,968
‫הלו?‬

249
00:17:40,809 --> 00:17:41,852
‫ראיתי אותך!‬

250
00:17:51,737 --> 00:17:53,697
‫דין! זה אתה?‬

251
00:18:00,079 --> 00:18:00,913
‫אלוהים.‬

252
00:18:01,747 --> 00:18:03,373
‫מישהי טיפה עצבנית.‬

253
00:18:03,457 --> 00:18:05,292
‫מה הפתגם ההוא?‬

254
00:18:05,375 --> 00:18:07,628
‫"פילגש שלא קל לה‬

255
00:18:08,170 --> 00:18:10,714
‫"שומרת סודות בלילה."‬

256
00:18:11,340 --> 00:18:14,343
‫סליחה. פשוט הבהלת אותי.‬

257
00:18:14,426 --> 00:18:15,803
‫לא ידעתי אם שמעת,‬

258
00:18:15,886 --> 00:18:18,430
‫אבל מיץ' ומו, השכנים שלכם שגרו מעבר לרחוב…‬

259
00:18:18,514 --> 00:18:21,350
‫מסתבר שהם לא נרצחו‬
‫באמצעות ירי לפרצוף ברובה ציד.‬

260
00:18:21,433 --> 00:18:23,852
‫אני לא יודעת לאיזו לוויה הלכתי.‬

261
00:18:23,936 --> 00:18:26,480
‫רגע, אבל מישהו נורה.‬

262
00:18:26,563 --> 00:18:31,235
‫כלומר, ראינו שהוציאו משם גופות‬
‫ובעלי שמע יריות, אז…‬

263
00:18:31,318 --> 00:18:34,738
‫לא ממש נראה לי שאפשר בשלב הזה לבטוח בבעלך.‬

264
00:18:34,822 --> 00:18:35,697
‫טוב.‬

265
00:18:36,490 --> 00:18:39,326
‫מה בדיוק את צריכה ממני?‬

266
00:18:39,409 --> 00:18:42,371
‫מחר אערוך ארוחת צהריים לכבוד מו,‬

267
00:18:42,454 --> 00:18:45,207
‫פשוט כדי להיות שכנה טובה.‬

268
00:18:45,290 --> 00:18:47,876
‫ערב-רב בסגנון אמריקני.‬

269
00:18:47,960 --> 00:18:49,670
‫נראה לי שכדאי שתבואי.‬

270
00:18:49,753 --> 00:18:52,047
‫בשעה 12:00. לא אסכים לסירוב.‬

271
00:18:53,590 --> 00:18:54,675
‫טוב.‬
‫-טוב.‬

272
00:18:54,758 --> 00:18:57,719
‫תסכימי להביא קדרה? יש לך מתכון?‬

273
00:18:58,220 --> 00:18:59,972
‫אין לי בשלוף, אבל…‬

274
00:19:00,055 --> 00:19:01,306
‫אז עוף ניקסון.‬

275
00:19:02,432 --> 00:19:04,143
‫חממי את התנור ל-220,‬

276
00:19:04,226 --> 00:19:05,602
‫תשחימי עוף בלי עצמות,‬

277
00:19:05,686 --> 00:19:07,813
‫תכניסי לתבנית בגודל 20 על 30.‬

278
00:19:07,896 --> 00:19:10,941
‫תוסיפי ברוקולי, פחית מרק פטריות,‬

279
00:19:11,024 --> 00:19:13,861
‫פזרי מעל גבינה, מה שבא לך…‬

280
00:19:13,944 --> 00:19:16,572
‫אני מעדיפה צ'דר חריפה וטעימה,‬

281
00:19:16,655 --> 00:19:19,992
‫ואז תאפי במשך 35 דקות.‬

282
00:19:20,868 --> 00:19:22,411
‫בסדר.‬
‫-טוב?‬

283
00:19:22,494 --> 00:19:23,745
‫עוף ניקסון.‬

284
00:19:24,788 --> 00:19:25,956
‫נתראה מחר.‬

285
00:19:28,834 --> 00:19:31,461
‫את יודעת, פרל, זה מצחיק. נראה לי שאני לא…‬

286
00:19:32,462 --> 00:19:36,675
‫הייתי בתוך הבית שלך כבר איזה 20 שנים?‬

287
00:19:38,552 --> 00:19:40,804
‫אבל הוא… בדיוק כפי שזכרתי אותו.‬

288
00:19:41,388 --> 00:19:47,561
‫הוריי קנו את הבית הזה‬
‫עם נישואיהם בשנות ה-40,‬

289
00:19:47,644 --> 00:19:49,563
‫ומעולם לא שיפצו אותו,‬

290
00:19:50,063 --> 00:19:52,316
‫אז גם אני לא שיפצתי.‬

291
00:19:52,900 --> 00:19:55,694
‫פשוט רציתי לשמר אותו כפי שהוא.‬

292
00:20:12,753 --> 00:20:15,005
‫אני יודעת מה הסיבה האמיתית לארוחה הזו.‬

293
00:20:19,509 --> 00:20:22,930
‫כשבני היה בתיכון, הוא הסתבך בסמים‬

294
00:20:23,513 --> 00:20:26,767
‫וזה יכול לעשות את זה, זה מעורר מחלות נפש.‬

295
00:20:26,850 --> 00:20:29,394
‫הפרנויה… הוא שומע קולות.‬

296
00:20:30,062 --> 00:20:31,563
‫מזמן לא התראינו,‬

297
00:20:31,647 --> 00:20:34,942
‫ובפעם האחרונה שדיברנו,‬
‫זה היה כדי לספר לו על הסרטן שלי,‬

298
00:20:35,025 --> 00:20:37,152
‫שהוא בר טיפול,‬

299
00:20:37,236 --> 00:20:40,656
‫אבל מי יודע כמה זמן נותר לי,‬

300
00:20:41,490 --> 00:20:43,700
‫ושמיץ' ואני נוסעים לפלורידה.‬

301
00:20:45,160 --> 00:20:47,537
‫אבל בזמן שהיינו בחופשה,‬

302
00:20:48,705 --> 00:20:53,168
‫הוא הלך למקלט לדרי רחוב בניו הייבן‬
‫ומצא שני קשישים…‬

303
00:20:58,423 --> 00:21:03,220
‫עם אותו מבנה הגוף שיש לאביו ולי,‬

304
00:21:05,305 --> 00:21:08,183
‫והוא הביא אותם אל הבית שלנו,‬

305
00:21:09,518 --> 00:21:12,396
‫והוא ירה בהם והוא הרג אותם.‬

306
00:21:15,440 --> 00:21:16,608
‫אלוהים.‬

307
00:21:17,526 --> 00:21:19,111
‫בשביל דמי הביטוח.‬

308
00:21:20,237 --> 00:21:22,572
‫ואז… טוב, אני צריכה לומר את זה.‬

309
00:21:23,532 --> 00:21:26,326
‫השמועה אומרת שקיבלתם מכתבים גועליים, נורה,‬

310
00:21:27,327 --> 00:21:30,539
‫וברגע ששמעתי, מייד חשבתי,‬

311
00:21:30,622 --> 00:21:32,708
‫"אוי, לא, זה כריסטופר".‬

312
00:21:34,084 --> 00:21:39,381
‫מו, מוזר כל כך שאמרת את זה,‬
‫כי כל הזמן הזה,‬

313
00:21:40,090 --> 00:21:43,176
‫חשבתי שג'ספר כתב את המכתבים.‬

314
00:21:43,927 --> 00:21:47,306
‫את צוחקת עליי.‬
‫-לא. כלומר, אין לי ראיות.‬

315
00:21:47,389 --> 00:21:49,016
‫זו פשוט הרגשה שיש לי.‬

316
00:21:49,725 --> 00:21:52,561
‫הוא מחובר כל כך אל הבית שלכם,‬

317
00:21:52,644 --> 00:21:55,605
‫ולפני כמה שבועות,‬

318
00:21:55,689 --> 00:21:59,609
‫נזכרתי במשהו שקרה לפני איזה חמש שנים.‬

319
00:22:02,404 --> 00:22:04,364
‫אני קיבלתי מכתב בדואר.‬

320
00:22:06,325 --> 00:22:07,534
‫הוא לא היה ארוך.‬

321
00:22:09,369 --> 00:22:12,080
‫"שיר הלל לבית", כך נכתב,‬

322
00:22:12,748 --> 00:22:14,416
‫ואז היה כתוב שם משהו כמו,‬

323
00:22:15,959 --> 00:22:19,129
‫"מיס וינסלו היקרה, אני אוהב את ביתך.‬

324
00:22:19,212 --> 00:22:24,843
‫"אני אוהב להביט בו,‬
‫אני אוהב כמה שהוא שונה.‬

325
00:22:26,428 --> 00:22:28,597
‫"הבית שלך מיוחד כל כך.‬

326
00:22:29,598 --> 00:22:32,726
‫"אני שמח כל כך שלא שינית בו דבר".‬

327
00:22:33,518 --> 00:22:35,729
‫הוא עדיין אצלך? אוכל לראות אותו?‬

328
00:22:35,812 --> 00:22:37,314
‫לא, זרקתי אותו.‬

329
00:22:38,023 --> 00:22:39,358
‫אבל אני…‬

330
00:22:39,441 --> 00:22:44,071
‫משום מה, תמיד חשבתי שג'ספר כתב אותו.‬

331
00:22:44,154 --> 00:22:47,783
‫כלומר, בזמנו דיברנו על כך שנצבע את הבית,‬

332
00:22:47,866 --> 00:22:51,328
‫וחשבתי שזו דרכו לומר שהוא לא רוצה את זה.‬

333
00:22:51,411 --> 00:22:53,538
‫וכתב היד? זה הכתב שלו?‬

334
00:22:53,622 --> 00:22:55,082
‫הוא היה מודפס.‬

335
00:22:55,957 --> 00:22:59,252
‫אבל הוא אוהב ללכת לספרייה,‬
‫ויש שם מכונות כתיבה.‬

336
00:23:00,212 --> 00:23:04,716
‫הוא אומר שזה לא הוא,‬
‫אבל אני לא משתחררת מהתחושה הזו.‬

337
00:23:13,016 --> 00:23:14,851
‫ג'ספר פה?‬

338
00:23:14,935 --> 00:23:18,730
‫לא, הוא בשיעור מלאכת יד במתנ"ס.‬

339
00:23:27,864 --> 00:23:29,825
‫יש פה אדם נוסף?‬

340
00:23:31,410 --> 00:23:33,703
‫אני מקווה שזה אדון שבא לבקר.‬

341
00:23:36,289 --> 00:23:40,127
‫רק משום שאישה עברה את גיל 50,‬
‫זה לא אומר שאין לה צרכים נשיים.‬

342
00:23:41,586 --> 00:23:43,046
‫נכון, פרלי?‬

343
00:23:44,631 --> 00:23:46,216
‫כן, מו, זה נכון.‬

344
00:23:53,765 --> 00:23:56,435
‫- הכנס סיסמה‬
‫אנטר -‬

345
00:24:09,281 --> 00:24:10,115
‫אימא?‬

346
00:24:11,783 --> 00:24:13,410
‫סליחה, את…‬
‫-אפשר לדבר איתך?‬

347
00:24:14,369 --> 00:24:15,537
‫כן, בטח.‬

348
00:24:20,500 --> 00:24:21,501
‫מה העניין, מתוקה?‬

349
00:24:22,502 --> 00:24:25,172
‫אני יודעת שפישלתי עם אבא.‬

350
00:24:27,757 --> 00:24:28,884
‫אני מבינה, כאילו,‬

351
00:24:30,343 --> 00:24:32,012
‫כשמישהו מרגיז אותי,‬

352
00:24:32,804 --> 00:24:35,724
‫אומר הכול כדי לפגוע בו.‬

353
00:24:37,267 --> 00:24:38,518
‫אעשה הכול.‬

354
00:24:41,605 --> 00:24:43,315
‫גם אם אני יודעת שאתחרט.‬

355
00:24:52,324 --> 00:24:53,325
‫זה בסדר, מתוקה.‬

356
00:24:55,327 --> 00:24:56,495
‫אנחנו נתגבר על זה.‬

357
00:25:04,503 --> 00:25:05,754
‫שיר הלל לבית.‬

358
00:25:10,175 --> 00:25:13,220
‫השכנה שלנו, פרל, היא קיבלה מכתב לפני שנים,‬

359
00:25:13,303 --> 00:25:16,056
‫וזו הייתה הכותרת, "שיר הלל לבית".‬

360
00:25:16,848 --> 00:25:20,393
‫זה היה מכתב אהבה, בעצם, אבל לבית שלהם.‬

361
00:25:21,353 --> 00:25:23,146
‫והיא חשבה שאחיה כתב אותו.‬

362
00:25:23,230 --> 00:25:24,981
‫ומורין,‬

363
00:25:26,399 --> 00:25:28,693
‫היא חושבת שבנה כותב לנו את המכתבים.‬

364
00:25:30,278 --> 00:25:31,905
‫אבל את חושבת שזה אבא.‬

365
00:25:31,988 --> 00:25:32,906
‫לא, אני…‬

366
00:25:39,079 --> 00:25:40,330
‫אני לא מאמינה שזה הוא.‬

367
00:25:59,057 --> 00:26:00,100
‫פשוט תקשיב לי.‬

368
00:26:03,645 --> 00:26:06,898
‫טוב, אמרת שלא שכבת‬
‫עם הנערה ההיא בחדר השינה שלך‬

369
00:26:06,982 --> 00:26:09,192
‫ולא האמנתי לך, נכון?‬
‫-נכון.‬

370
00:26:09,859 --> 00:26:12,070
‫אז סקרן אותי לדעת מי היא.‬

371
00:26:12,153 --> 00:26:13,947
‫אז עברתי על הסרטונים‬

372
00:26:14,030 --> 00:26:16,575
‫כדי לחפש את לוחית הרישוי על הרכב שלה,‬

373
00:26:16,658 --> 00:26:18,785
‫ודרכה את זהותה,‬
‫כי לא היה היגיון במה שאמרת.‬

374
00:26:18,868 --> 00:26:20,036
‫אבל תראה איזה קטע.‬

375
00:26:20,120 --> 00:26:22,455
‫לא רק שהיא לא מגיעה אליכם במכונית,‬

376
00:26:22,539 --> 00:26:23,873
‫היא לא מגיעה בכלל.‬

377
00:26:25,417 --> 00:26:29,379
‫עברתי על כל שנייה של הסרטונים מכל זווית,‬

378
00:26:29,462 --> 00:26:32,632
‫אחורה בזמן עד ליום התקנת המצלמות, טוב?‬

379
00:26:32,716 --> 00:26:35,093
‫והיא לא מופיעה בשום סרטון.‬

380
00:26:36,094 --> 00:26:38,096
‫היא מופיעה רק בחדר השינה שלך.‬

381
00:26:38,763 --> 00:26:39,848
‫מה זאת אומרת?‬

382
00:26:40,890 --> 00:26:43,435
‫אחי, אני לא מבין איך היא נכנסה לבית שלכם.‬

383
00:27:00,577 --> 00:27:01,453
‫מה קורה?‬

384
00:27:02,203 --> 00:27:03,121
‫היי, אבא.‬

385
00:27:08,251 --> 00:27:09,085
‫נוכל לדבר?‬

386
00:27:12,172 --> 00:27:13,006
‫היי.‬

387
00:27:20,722 --> 00:27:21,723
‫אז מה אנחנו אומרים?‬

388
00:27:22,474 --> 00:27:25,101
‫שהנערה בשמלת הדובדבנים היא רוח רפאים?‬

389
00:27:26,770 --> 00:27:28,772
‫לא. כלומר, זה טיפה מטורף,‬

390
00:27:28,855 --> 00:27:31,983
‫אבל המצלמות מסקרות‬
‫את כל הצד החיצוני של הבית, נכון?‬

391
00:27:32,067 --> 00:27:33,151
‫ואת חדר השינה שלנו.‬

392
00:27:33,777 --> 00:27:34,819
‫הוצאתי אותה.‬

393
00:27:35,487 --> 00:27:37,030
‫היא ראתה שהוצאתי.‬
‫-זה נכון.‬

394
00:27:39,532 --> 00:27:41,868
‫אלי. שיעורים.‬

395
00:27:45,288 --> 00:27:48,750
‫העניין הוא שאין שום תיעוד‬
‫של הכניסה של הנערה לבית שלכם.‬

396
00:27:48,833 --> 00:27:50,752
‫אין. היא לא מגיעה לכאן.‬

397
00:27:50,835 --> 00:27:51,836
‫ובדקת פעמיים?‬

398
00:27:51,920 --> 00:27:56,257
‫גברת בראנוק, עברתי על זה שוב ושוב ושוב…‬

399
00:27:57,050 --> 00:27:59,552
‫כי זה מוזר. נכון?‬

400
00:27:59,636 --> 00:28:02,180
‫או שהיא צנחה על הגג‬

401
00:28:02,263 --> 00:28:05,850
‫וירדה דרך הארובה,‬
‫או שהיא כל הזמן בתוך הבית.‬

402
00:28:06,643 --> 00:28:07,560
‫מסתתרת.‬

403
00:28:08,436 --> 00:28:11,981
‫או שיש כניסה אחרת שאנחנו לא יודעים עליה.‬

404
00:28:13,483 --> 00:28:15,276
‫זה פשוט מפחיד כל כך.‬

405
00:28:16,986 --> 00:28:19,030
‫תראי, כשבעלך אמר לי לראשונה‬

406
00:28:19,114 --> 00:28:22,200
‫שהוא לא ידע מי הנערה ושטומנים לו פח,‬

407
00:28:22,283 --> 00:28:23,368
‫לא האמנתי לו.‬

408
00:28:24,703 --> 00:28:25,537
‫כעת אני מאמין.‬

409
00:28:26,621 --> 00:28:27,664
‫אם זה שווה משהו.‬

410
00:28:40,927 --> 00:28:42,345
‫אתה יכול לתת לנו דקה?‬

411
00:28:42,429 --> 00:28:44,013
‫כן, כמובן.‬

412
00:29:00,321 --> 00:29:02,073
‫אשאל אותך כמה שאלות,‬

413
00:29:02,782 --> 00:29:06,578
‫ואם תשקר לי,‬
‫אני נשבעת באלוהים שהקשר בינינו ייגמר.‬

414
00:29:07,454 --> 00:29:08,872
‫אתה מבין אותי? ייגמר.‬

415
00:29:08,955 --> 00:29:10,248
‫לא אשקר לך.‬

416
00:29:11,833 --> 00:29:13,126
‫שאלי מה שאת רוצה.‬

417
00:29:18,548 --> 00:29:20,175
‫זיינת את הנערה הזאת?‬

418
00:29:20,258 --> 00:29:21,092
‫לא.‬

419
00:29:22,343 --> 00:29:24,220
‫בחיים לא ראיתי אותה.‬

420
00:29:25,472 --> 00:29:28,141
‫אני לא יודע איך היא נכנסה לחדר.‬
‫לא התעוררתי.‬

421
00:29:29,058 --> 00:29:33,062
‫אני לא יודע איך,‬
‫אבל אני נשבע באלוהים שאני דובר אמת.‬

422
00:29:34,939 --> 00:29:35,774
‫טוב.‬

423
00:29:39,652 --> 00:29:41,321
‫אתה כותב את המכתבים ההם?‬

424
00:29:51,956 --> 00:29:52,832
‫ענה לי.‬

425
00:29:52,916 --> 00:29:55,585
‫רק את האחרון. אני מצטער.‬

426
00:29:56,127 --> 00:29:58,213
‫מצטער. נתפסתי לבהלה.‬
‫-אלוהים…‬

427
00:29:58,296 --> 00:30:02,050
‫נתפסתי לבהלה. אני מתחרט‬
‫על זה כל כך, אבל לא ידעתי מה לעשות.‬

428
00:30:03,051 --> 00:30:04,677
‫זה היה בגלל ההלוואה?‬

429
00:30:05,929 --> 00:30:09,641
‫למה, בשם האלוהים,‬
‫לא יכולת לומר לי שלא נעשית שותף?‬

430
00:30:09,724 --> 00:30:10,767
‫לא ידעתי איך.‬

431
00:30:11,518 --> 00:30:13,478
‫לא ידעתי איך. הייתי בהלם.‬

432
00:30:13,561 --> 00:30:16,105
‫ובגללך אישרתי ופדיתי את כל החסכונות שלנו,‬

433
00:30:16,189 --> 00:30:17,732
‫הפנסיה המזוינת שלנו!‬

434
00:30:17,816 --> 00:30:19,317
‫אני יודע. אני מצטער.‬

435
00:30:19,400 --> 00:30:20,985
‫אני יודע שזה נראה רע.‬
‫-לא.‬

436
00:30:21,069 --> 00:30:23,238
‫אני מצטער. לא ידעתי מה לעשות.‬

437
00:30:25,281 --> 00:30:27,033
‫מותק, את חייבת להאמין לי.‬

438
00:30:28,618 --> 00:30:30,703
‫לא כתבתי את שני המכתבים הראשונים.‬

439
00:30:32,121 --> 00:30:33,122
‫בסדר.‬

440
00:30:36,668 --> 00:30:37,585
‫אלוהים.‬

441
00:30:43,716 --> 00:30:44,551
‫נורה.‬

442
00:30:47,428 --> 00:30:49,639
‫בבקשה אל תתגרשי ממני בגלל זה.‬

443
00:30:52,100 --> 00:30:52,976
‫בבקשה.‬

444
00:30:59,607 --> 00:31:03,403
‫אני לא אומרת שאתגרש ממך.‬

445
00:31:05,530 --> 00:31:06,906
‫ואני לא אומרת שלא אתגרש.‬

446
00:31:09,951 --> 00:31:10,952
‫קח את המעיל שלך.‬

447
00:31:13,371 --> 00:31:15,748
‫למה? לאן הולכים?‬
‫-אל הבלש צ'מברלנד.‬

448
00:31:15,832 --> 00:31:19,002
‫תוצאות הדנ"א מהמכתבים הראשונים‬
‫אמורות להיות מוכנות.‬

449
00:31:19,085 --> 00:31:20,795
‫לדעתי הוא לא משחרר אותן.‬

450
00:31:20,879 --> 00:31:23,256
‫התקשרתי ואמרתי שאם לא יגיעו עד סוף היום,‬

451
00:31:23,339 --> 00:31:25,925
‫אתבע את המשטרה.‬

452
00:31:30,263 --> 00:31:31,639
‫יודעים מה, סיפור מצחיק.‬

453
00:31:32,307 --> 00:31:35,518
‫מתברר שהתוצאות הגיעו‬
‫לפני כמה ימים, שבוע גג,‬

454
00:31:35,602 --> 00:31:38,938
‫ואני מתנצל, אבל איזה טמבל‬
‫שם אותן במגירת הדואר שלי‬

455
00:31:39,022 --> 00:31:42,358
‫מתחת לכמה קטלוגים מטומטמים‬
‫שלא התכוונתי להביט בהם,‬

456
00:31:42,442 --> 00:31:43,610
‫אז לא ראיתי אותן.‬

457
00:31:43,693 --> 00:31:47,697
‫תראו, "רסטוריישן הארדוור",‬
‫חברת פינבול, משחקי וינטג'.‬

458
00:31:48,239 --> 00:31:49,782
‫זה היה פה, ממש מתחת.‬

459
00:31:50,408 --> 00:31:52,243
‫אז שוב, אני מתנצל.‬

460
00:31:52,327 --> 00:31:54,287
‫ועדיין לא פתחת את זה?‬

461
00:31:55,038 --> 00:31:57,415
‫לא. חיכיתי שאתם תגיעו.‬

462
00:31:59,959 --> 00:32:00,919
‫הנה.‬

463
00:32:03,379 --> 00:32:04,213
‫טוב.‬

464
00:32:05,548 --> 00:32:06,883
‫תשאירו אותן אצלכם.‬

465
00:32:08,384 --> 00:32:09,510
‫ו…‬

466
00:32:11,429 --> 00:32:12,430
‫הנה.‬

467
00:32:18,937 --> 00:32:22,190
‫לצערי אין כל התאמה עם אף אחד במסד שלנו.‬

468
00:32:24,692 --> 00:32:28,196
‫מה שדגימת הדנ"א לא כללה זה כרומוזום ואי,‬

469
00:32:28,279 --> 00:32:32,533
‫משמע שהצופה שלכם היא אישה.‬

470
00:32:51,719 --> 00:32:52,971
‫אז חזרת לתמיד?‬

471
00:32:53,805 --> 00:32:55,723
‫לא תעזוב שוב?‬

472
00:32:59,477 --> 00:33:00,311
‫לעת עתה.‬

473
00:33:02,897 --> 00:33:05,024
‫לא כזה קל להיות נשואה לאבא שלכם.‬

474
00:33:10,738 --> 00:33:12,115
‫אבא, אני שמחה שחזרת.‬

475
00:33:27,380 --> 00:33:31,050
‫אז איפה זה מותיר אותנו? מי החשודות שלנו?‬

476
00:33:31,801 --> 00:33:36,055
‫פרל, מו, מו הגדולה וקוקיות.‬

477
00:33:36,139 --> 00:33:38,808
‫אבל אומר את זה שוב.‬
‫אנדרו תמיד חשב שאלה מיץ' ומו.‬

478
00:33:38,891 --> 00:33:43,104
‫ועכשיו עם כל הקטע של הבן והרציחות,‬
‫זה רק נעשה מוזר יותר, נכון?‬

479
00:33:43,187 --> 00:33:45,523
‫מו חושבת שבנה, כריסטופר, כותב את המכתבים,‬

480
00:33:45,606 --> 00:33:48,067
‫אבל זה לא מתאים לדנ"א.‬
‫-נכון.‬

481
00:33:48,651 --> 00:33:51,946
‫ופרל חושבת שג'ספר כותב את המכתבים,‬

482
00:33:52,030 --> 00:33:53,948
‫אבל, שוב, עניין הדנ"א.‬

483
00:33:54,657 --> 00:33:55,908
‫כן, עניין הדנ"א.‬

484
00:33:55,992 --> 00:33:58,870
‫לדעתי צריך לקחת רגע הפסקה מכל עניין הדנ"א.‬

485
00:33:59,412 --> 00:34:01,706
‫אני לא בטוח שהדנ"א על המעטפה‬

486
00:34:01,789 --> 00:34:03,583
‫שייך לאדם שכתב את המכתבים.‬

487
00:34:03,666 --> 00:34:05,418
‫למה לא?‬
‫-אני לא יודע. פשוט…‬

488
00:34:06,502 --> 00:34:07,920
‫מי שכותב את המכתבים, כן?‬

489
00:34:08,004 --> 00:34:10,548
‫המאמצים שהוא עושה כדי לחרפן אותנו…‬

490
00:34:10,631 --> 00:34:12,633
‫למה לא לנקוט בצעד הקטן הנוסף‬

491
00:34:13,551 --> 00:34:16,804
‫של עטיית כפפות בזמן כתיבת המכתב, נכון?‬

492
00:34:16,888 --> 00:34:21,559
‫לתת למישהי אחרת ללקק את המעטפות:‬
‫אימא, אחות, חברה.‬

493
00:34:21,642 --> 00:34:23,352
‫בום, דנ"א נשי, כן?‬

494
00:34:23,436 --> 00:34:25,772
‫ועכשיו אנחנו שוב רודפים אחרי הזנב שלנו.‬

495
00:34:25,855 --> 00:34:28,816
‫זה מה שאני הייתי עושה.‬
‫-טוב, אתה מבין בזה, נכון?‬

496
00:34:35,698 --> 00:34:38,034
‫טוב. יופי, זה הגיע לי.‬

497
00:34:39,702 --> 00:34:41,120
‫טוב, אז מה זה אומר?‬

498
00:34:41,204 --> 00:34:42,163
‫אתה אומר‬

499
00:34:42,663 --> 00:34:45,625
‫שכל הקטע של הדנ"א הנשי לא יעזור לנו?‬

500
00:34:45,708 --> 00:34:46,834
‫לדעתי הוא לא עוזר.‬

501
00:34:46,918 --> 00:34:49,170
‫כל מה שזה אומר לי זה שהמכתבים נכתבו‬

502
00:34:49,253 --> 00:34:51,172
‫ע"י אישה או מישהו שמכיר אישה,‬

503
00:34:51,255 --> 00:34:55,176
‫מה שמצמצם את זה לכל אוכלוסיית כדור הארץ.‬

504
00:34:56,427 --> 00:34:57,678
‫חזרנו לנקודת ההתחלה.‬

505
00:35:06,270 --> 00:35:10,233
‫זה ג'ון גראף. ראיתי אותו, דיברתי איתו.‬

506
00:35:11,109 --> 00:35:14,278
‫לא, דיברת עם מישהו שאתה חושב שהיה הוא.‬

507
00:35:14,821 --> 00:35:16,239
‫כן, בבית הזה.‬

508
00:35:17,323 --> 00:35:18,241
‫הבית שבו…‬

509
00:35:18,866 --> 00:35:21,702
‫הבית שבו הוא גר ורצח את כל משפחתו.‬

510
00:35:22,286 --> 00:35:24,080
‫ואז איזו נערה פשוט צצה בבית,‬

511
00:35:24,163 --> 00:35:25,832
‫בסרטון, לבושה באותה השמלה‬

512
00:35:25,915 --> 00:35:28,584
‫שבתו של גראף נרצחה בה? כשלראשה קוקיות?‬

513
00:35:28,668 --> 00:35:30,211
‫נראה לך שזה צירוף מקרים?‬

514
00:35:30,294 --> 00:35:35,049
‫לא, אבל לא נראה לי שזה אומר שזה ג'ון גראף.‬

515
00:35:39,178 --> 00:35:40,263
‫לא תפסו אותו.‬

516
00:35:44,225 --> 00:35:48,521
‫הוא גזר את פניו מכל התמונות שלו‬
‫כדי שלא יזהו אותו.‬

517
00:35:48,604 --> 00:35:50,815
‫אז למה שהוא יצוץ במקום היחיד‬

518
00:35:50,898 --> 00:35:53,151
‫שבו כולם כן יודעים איך הוא נראה?‬

519
00:35:54,527 --> 00:35:56,529
‫זה נראה מטומטם, נכון?‬

520
00:35:56,612 --> 00:36:00,199
‫כלומר, למה לו לעשות את זה?‬
‫רק כדי להטריד אותנו?‬

521
00:36:00,741 --> 00:36:02,535
‫זה חסר היגיון.‬

522
00:36:02,618 --> 00:36:04,579
‫ואני מצטערת, אבל אני לא מאמינה‬

523
00:36:04,662 --> 00:36:08,833
‫שנערה בת 17 היא המוח מאחורי כל זה.‬

524
00:36:08,916 --> 00:36:12,420
‫אני אולי פסיכית או סקסיסטית,‬
‫אבל היא לא הצופה.‬

525
00:36:14,046 --> 00:36:15,298
‫מישהו שילם לה.‬

526
00:36:20,052 --> 00:36:21,512
‫תערו של אוקאם.‬

527
00:36:22,096 --> 00:36:24,056
‫מה הפתרון הכי פשוט?‬

528
00:36:25,683 --> 00:36:28,269
‫מה מניע מישהו לכתוב את המכתבים האלה?‬

529
00:36:28,978 --> 00:36:30,104
‫אני לא יודע.‬

530
00:36:30,188 --> 00:36:32,315
‫אתה כתבת אחד. מה ניסית לעשות?‬

531
00:36:33,608 --> 00:36:36,068
‫לגרום לך לוותר על הבית?‬
‫-בדיוק.‬

532
00:36:36,152 --> 00:36:39,113
‫ומי שעושה את זה, ממש רוצה את הבית.‬

533
00:36:39,197 --> 00:36:42,742
‫הוא רצה אותו מזמן ורוצה אותו לעצמו.‬

534
00:36:43,951 --> 00:36:47,538
‫היי, סקסי. רק רציתי לאשר את ארוחת הצהריים.‬

535
00:36:47,622 --> 00:36:50,374
‫נותר לי עניין עסקי אחרון להיום‬

536
00:36:50,458 --> 00:36:53,294
‫ואז… נתראה שם.‬

537
00:36:54,295 --> 00:36:55,129
‫הלו?‬

538
00:36:55,213 --> 00:36:56,505
‫היי, מותק.‬
‫-היי.‬

539
00:36:56,589 --> 00:36:58,049
‫יש לי חדשות נהדרות.‬

540
00:36:58,132 --> 00:36:59,508
‫קיבלתם הצעה!‬

541
00:36:59,592 --> 00:37:02,220
‫באמת? יופי.‬

542
00:37:02,303 --> 00:37:03,262
‫את לא…‬

543
00:37:03,346 --> 00:37:05,556
‫קודם כול, אנחנו יודעים מי זה?‬

544
00:37:05,640 --> 00:37:07,850
‫לא, זו חברה בע"מ,‬

545
00:37:07,934 --> 00:37:11,604
‫אבל זה לא משנה, כי הם ישלמו הכול במזומן.‬

546
00:37:11,687 --> 00:37:13,731
‫טוב, כמה הם הציעו?‬

547
00:37:13,814 --> 00:37:14,774
‫את מוכנה?‬

548
00:37:14,857 --> 00:37:19,237
‫מדובר ב-1.9 מיליון דולרים במזומן.‬

549
00:37:19,320 --> 00:37:21,489
‫נראה לי שכדאי שתלכו על זה!‬

550
00:37:21,572 --> 00:37:25,701
‫מה? לא! שילמנו 3.3 מיליון.‬

551
00:37:25,785 --> 00:37:27,745
‫לא נמכור ב-1.9, קארן.‬

552
00:37:27,828 --> 00:37:30,498
‫בחייך. על מה את מדברת?‬

553
00:37:30,998 --> 00:37:33,334
‫זה בטח בגלל המכתבים.‬

554
00:37:33,417 --> 00:37:35,169
‫יש מי שחושב שהוא רדוף…‬

555
00:37:35,253 --> 00:37:38,839
‫שיהיה, אבל התאוריה שלי היא שזה בטח יזם‬

556
00:37:38,923 --> 00:37:40,091
‫שממש אוהב את השטח.‬

557
00:37:40,174 --> 00:37:43,970
‫הוא יהרוס את הבית, יטהר הכול, ויבנה מחדש.‬

558
00:37:44,053 --> 00:37:48,266
‫קארן, איש לא יקנה את הבית הזה‬
‫רק כדי להרוס אותו.‬

559
00:37:48,349 --> 00:37:51,560
‫נורה, באמת כדאי שתחשבי על זה.‬

560
00:37:51,644 --> 00:37:54,313
‫את צריכה לדבר עם דין ו…‬

561
00:37:54,397 --> 00:37:58,234
‫את יודעת מה?‬
‫אולי נגיש הצעת-נגד בגובה שני מיליון?‬

562
00:37:58,317 --> 00:38:02,697
‫אבל תראי, את צריכה להכניס לעניין‬
‫את רווחתך הרגשית.‬

563
00:38:02,780 --> 00:38:04,031
‫באמת.‬

564
00:38:04,115 --> 00:38:05,658
‫לא נקבל משהו טוב מזה.‬

565
00:38:05,741 --> 00:38:09,078
‫בסדר, אחשוב על זה.‬

566
00:38:09,161 --> 00:38:10,997
‫טוב. תחזרי אליי.‬

567
00:38:11,080 --> 00:38:12,623
‫היי.‬
‫-היי.‬

568
00:38:12,707 --> 00:38:13,749
‫מי זה היה?‬

569
00:38:14,417 --> 00:38:16,002
‫זה כלום. היי.‬

570
00:38:17,003 --> 00:38:20,464
‫היי. חשבתי אולי לבשל ארוחת ערב,‬

571
00:38:21,382 --> 00:38:23,134
‫כי אני ממש טוב בזה.‬

572
00:38:23,217 --> 00:38:24,677
‫כן. בטח.‬
‫-כן?‬

573
00:38:26,012 --> 00:38:29,807
‫אפשר לקבל את המפתחות?‬
‫אני צריכה לקפוץ למועדון הקאנטרי.‬

574
00:38:30,599 --> 00:38:31,434
‫כן.‬

575
00:38:32,685 --> 00:38:35,688
‫היי, אני רוצה לדבר עם קת'י במחלקת חברות.‬

576
00:38:35,771 --> 00:38:38,357
‫אני רוצה לברר למה ביטלו את החברות שלנו.‬

577
00:38:38,441 --> 00:38:41,402
‫בטח, אנסה להשיג אותה.‬
‫-נהדר. תודה.‬

578
00:39:00,338 --> 00:39:02,423
‫אני חייבת שתבוא לכאן עכשיו.‬

579
00:39:03,007 --> 00:39:05,134
‫אני לא יודעת. סע באובר.‬

580
00:39:05,968 --> 00:39:08,929
‫היי, חבר. פנה כאן ימינה, בבקשה. סליחה.‬

581
00:39:09,764 --> 00:39:12,641
‫רגע, אז הוא הבחור‬
‫שהיא מזדיינת איתו כל הזמן הזה?‬

582
00:39:12,725 --> 00:39:14,268
‫כן. הוא חייב להיות.‬

583
00:39:14,352 --> 00:39:15,978
‫והבולשיט על גראף נשמע הגיוני.‬

584
00:39:16,062 --> 00:39:19,774
‫הייתה לה גישה לכל המידע‬
‫שהמשטרה ניסתה להסתיר.‬

585
00:39:19,857 --> 00:39:21,150
‫לא ייאמן.‬

586
00:39:21,233 --> 00:39:22,860
‫וזוכר שהוא אמר,‬

587
00:39:22,943 --> 00:39:25,654
‫"אנחנו יודעים שהייתם צריכים‬
‫לשלם הרבה על הבית".‬

588
00:39:26,155 --> 00:39:28,199
‫כן, כך הוא ידע.‬

589
00:39:28,282 --> 00:39:29,367
‫אני תכף שם.‬

590
00:39:32,578 --> 00:39:34,747
‫אגב, נוכל לקנות מכונית נוספת?‬

591
00:39:36,332 --> 00:39:39,377
‫ואמרתי, "טוב, תודה".‬

592
00:39:44,882 --> 00:39:47,635
‫היי. מה לעזאזל אתם עושים פה?‬

593
00:39:47,718 --> 00:39:49,595
‫לא היה לי מושג שאתם זוג.‬

594
00:39:49,678 --> 00:39:50,930
‫היי. אנחנו לא.‬

595
00:39:51,013 --> 00:39:56,102
‫לא, אנחנו פשוט…‬
‫אוכלים ארוחת צהריים מאוחרת.‬

596
00:39:57,269 --> 00:39:59,688
‫אפילו לא ידענו שאתם מכירים.‬

597
00:39:59,772 --> 00:40:02,191
‫כי מעולם לא הזכרתם את זה, מה שמוזר.‬

598
00:40:02,274 --> 00:40:04,819
‫מה קורה פה? אתם נכנסים לכאן, מפריעים לנו.‬

599
00:40:05,653 --> 00:40:07,446
‫זה אתה. אתה הצופה.‬

600
00:40:07,530 --> 00:40:10,241
‫אולי שניכם. אחד מכם.‬

601
00:40:10,324 --> 00:40:12,535
‫נורה, את לא יכולה לומר דבר כזה.‬

602
00:40:12,618 --> 00:40:15,871
‫מי שהצופה לא יהיה,‬
‫הוא רוצה שנצא מהבית הזה, נכון?‬

603
00:40:15,955 --> 00:40:20,167
‫מי אומרת לי למכור את הבית‬
‫מהיום שעברנו אליו? את.‬

604
00:40:20,251 --> 00:40:22,711
‫כי אמרת שיש לכם בעיות כספיות.‬

605
00:40:22,795 --> 00:40:24,422
‫וככה הוא ידע את זה, נכון?‬

606
00:40:24,964 --> 00:40:26,841
‫קשקושי "הייתם צריכים לשלם הרבה"?‬

607
00:40:26,924 --> 00:40:29,510
‫הנחה הגיונית. הבית עולה שלושה מיליון דולר.‬

608
00:40:29,593 --> 00:40:32,304
‫והיא ניסתה לשכנע אותי שאתה מנהל רומן,‬

609
00:40:32,388 --> 00:40:34,056
‫ממש בשולחן הזה.‬
‫-מה?‬

610
00:40:34,140 --> 00:40:35,391
‫"נערה עם קוקיות."‬

611
00:40:35,474 --> 00:40:38,227
‫משפט שמוזר לומר שבועות מעטים‬

612
00:40:38,310 --> 00:40:41,272
‫לפני שנערה בקוקיות צצה בביתנו,‬
‫בחדר השינה שלנו,‬

613
00:40:41,355 --> 00:40:43,107
‫לבושה כמו הנערה שנרצחה.‬

614
00:40:43,190 --> 00:40:44,442
‫שמה היה פט גראף.‬

615
00:40:44,525 --> 00:40:47,611
‫השם מוכר לך, בלש?‬
‫-לא.‬

616
00:40:47,695 --> 00:40:48,821
‫לא, באמת?‬

617
00:40:48,904 --> 00:40:49,947
‫זה מטורף.‬

618
00:40:50,030 --> 00:40:51,157
‫אבטחה!‬

619
00:40:51,240 --> 00:40:53,242
‫זו שערורייה. לא, זו לשון הרע.‬

620
00:40:53,325 --> 00:40:56,078
‫באמת. ואת יודעת מה? חשבתי שאנחנו חברות.‬

621
00:40:56,162 --> 00:40:58,038
‫עוד אאבד את הרישיון שלי בגלל זה.‬

622
00:40:58,706 --> 00:41:00,875
‫רצית את הבית, אבל לא היה לך כסף,‬

623
00:41:00,958 --> 00:41:05,045
‫אז הוא עוזר לך בכך שהוא מטריד אותנו‬
‫כדי שנמכור אותו בזול.‬

624
00:41:05,129 --> 00:41:06,964
‫וזה כמעט עבד.‬

625
00:41:07,047 --> 00:41:09,216
‫יכולת לקנות אותו ב-1.9, נכון?‬

626
00:41:09,300 --> 00:41:12,887
‫אפילו גרמת לנו לשפץ קצת‬
‫כדי שתוכלי למכור אותו.‬

627
00:41:13,637 --> 00:41:16,891
‫עכשיו תגידי לי, קארן.‬
‫מי עומד מאחורי החברה בע"מ? את?‬

628
00:41:17,475 --> 00:41:19,059
‫או הוא? או שניכם?‬

629
00:41:19,143 --> 00:41:20,561
‫והקטלוגים המוזרים ההם.‬

630
00:41:20,644 --> 00:41:23,856
‫מה אתה עושה עם קטלוג‬
‫למשחקי פינבול על השולחן שלך?‬

631
00:41:23,939 --> 00:41:27,318
‫אני יודע, כי מכונת פינבול‬
‫תיראה נפלא במאורת גברים.‬

632
00:41:27,401 --> 00:41:29,361
‫בסדר. זה פשוט…‬

633
00:41:31,155 --> 00:41:32,698
‫מדבר הבלש צ'מברלנד.‬

634
00:41:32,781 --> 00:41:35,284
‫תשלחו ניידת אל מועדון הקאנטרי בווסטפילד.‬

635
00:41:35,367 --> 00:41:37,828
‫פישלת ואתה יודע שפישלת, טוב?‬

636
00:41:37,912 --> 00:41:40,664
‫שילמת לבחור שיעמיד פנים שהוא פקח בניין,‬

637
00:41:40,748 --> 00:41:42,917
‫שיעמיד פנים שרצח את כל משפחתו?‬

638
00:41:43,000 --> 00:41:45,836
‫והמלצת על תאודורה בירץ'.‬
‫גם היא מעורבת בזה?‬

639
00:41:45,920 --> 00:41:47,922
‫סליחה, הם יצטרפו אליכם?‬

640
00:41:48,005 --> 00:41:49,256
‫אתם יודעים מה?‬

641
00:41:50,966 --> 00:41:54,011
‫הכול מתרסק סביבך. טוב? הכול, אחי.‬

642
00:41:54,094 --> 00:41:56,180
‫תצפה לתביעה כי זה הסוף שלך. בואי.‬

643
00:41:56,972 --> 00:41:57,973
‫זה הסוף שלך.‬
‫-כן.‬

644
00:42:00,476 --> 00:42:03,062
‫אולי אתקשר לחברה שלי בעמוד הרכילות‬

645
00:42:03,938 --> 00:42:06,607
‫כי הגיע הזמן שכל העולם ידע‬

646
00:42:06,690 --> 00:42:08,192
‫מה קורה בבית שלכם!‬

647
00:42:13,614 --> 00:42:16,700
‫אי אפשר לחיות ככה. אנחנו משתגעים.‬

648
00:42:16,784 --> 00:42:19,370
‫אני יודע, אבל תראי, הכול מתחבר, נכון?‬

649
00:42:19,453 --> 00:42:21,455
‫זה לא שאמרנו משהו לא נכון.‬

650
00:42:21,539 --> 00:42:24,250
‫הם מנסים לתמרן אותנו‬
‫ולגרום לנו להרגיש משוגעים,‬

651
00:42:24,333 --> 00:42:27,086
‫אבל זה כי עלינו על משהו.‬

652
00:42:27,169 --> 00:42:30,548
‫כן, אבל מה? מה נוכל לעשות?‬
‫לא נוכל להוכיח שום דבר מזה.‬

653
00:42:30,631 --> 00:42:33,300
‫טוב, עדיין לא, אבל ברגע שנדבר עם תאודורה?‬

654
00:42:33,384 --> 00:42:36,554
‫אם צ'מברלנד מעורב בזה, אז גם היא.‬

655
00:42:38,305 --> 00:42:39,139
‫נכון?‬

656
00:42:41,809 --> 00:42:43,644
‫זה פשוט לא בריא.‬

657
00:42:45,020 --> 00:42:47,314
‫אני כבר לא מזהה אותנו.‬

658
00:42:48,566 --> 00:42:52,444
‫טוב, קודם צריך להחזיר‬
‫את ההלוואה שסיבכת אותנו בה,‬

659
00:42:53,821 --> 00:42:56,532
‫ואז נמכור את הבית.‬

660
00:42:57,283 --> 00:43:01,620
‫ניקח את ההצעה הכי טובה שתגיע,‬
‫ופשוט נחזיר לעצמנו את חיינו.‬

661
00:43:06,125 --> 00:43:07,459
‫כל התערוכה נמכרה.‬

662
00:43:09,211 --> 00:43:10,254
‫נהיה בסדר.‬

663
00:43:10,337 --> 00:43:13,090
‫רגע, מה… מכרת את הכול?‬

664
00:43:15,926 --> 00:43:18,387
‫כן. מכרתי.‬

665
00:43:20,723 --> 00:43:22,474
‫אז נראה לי שבדיוק מצאתי משהו.‬

666
00:43:24,977 --> 00:43:27,021
‫זוכרת שסיפרת לי על "שיר הלל לבית"?‬

667
00:43:27,104 --> 00:43:29,231
‫המכתב שהשכנים שלנו קיבלו?‬
‫-כן.‬

668
00:43:29,315 --> 00:43:32,651
‫חיפשתי את זה במדיה החברתית.‬
‫תראי את הדבר הראשון שצץ.‬

669
00:43:33,736 --> 00:43:36,614
‫את צוחקת עליי.‬
‫-זאת קבוצה שלמה.‬

670
00:43:36,697 --> 00:43:38,490
‫כולם למדו בתיכון וסטפילד.‬

671
00:43:38,574 --> 00:43:40,284
‫כולם למדו אצל אותו המורה לאנגלית,‬

672
00:43:40,367 --> 00:43:43,370
‫שאני מניחה שנתן להם‬
‫לכתוב עבודה שכולם אהבו.‬

673
00:43:43,454 --> 00:43:45,080
‫מה הייתה העבודה?‬

674
00:43:45,164 --> 00:43:48,375
‫הם היו אמורים למצוא בית שכולם אוהבים‬

675
00:43:48,459 --> 00:43:50,878
‫וכנראה להשקיע זמן בחקירתו או משהו.‬

676
00:43:50,961 --> 00:43:53,088
‫ואז הם כתבו לו מכתב. מכתב אהבה.‬

677
00:43:53,172 --> 00:43:54,882
‫אלוהים אדירים, אלי.‬

678
00:43:54,965 --> 00:43:56,467
‫תראו, מישהו פרסם את שלו.‬

679
00:43:56,967 --> 00:44:00,054
‫"הוליהוק רידג' 89 היקר. אתה בית מדהים."‬

680
00:44:00,137 --> 00:44:01,055
‫- ליינה רוברטס -‬

681
00:44:01,138 --> 00:44:04,099
‫"שחוק וחזק, עמדת במקומך במשך 99 שנים.‬

682
00:44:04,183 --> 00:44:07,061
‫"האם נראה לך שתעמוד שם גם בעוד 99 שנים?"‬

683
00:44:08,062 --> 00:44:12,024
‫אז רגע, מי המורה ומתי הוא מת?‬

684
00:44:12,107 --> 00:44:14,485
‫מי אמר שהוא מת? הוא בקבוצה.‬

685
00:44:14,568 --> 00:44:16,945
‫שמו רוג'ר קפלן. בדיוק חיפשתי עליו מידע.‬

686
00:44:17,029 --> 00:44:18,989
‫הוא גר בווסטפילד, רחוב אוק 71.‬

687
00:44:20,491 --> 00:44:22,159
‫ראיתי את הפנים האלה.‬

688
00:44:22,242 --> 00:44:23,535
‫מה זאת אומרת?‬

689
00:44:23,619 --> 00:44:25,871
‫כאן, בבית הפתוח.‬

690
00:44:27,206 --> 00:44:28,165
‫סליחה על ההפרעה.‬

691
00:44:29,208 --> 00:44:32,461
‫יש למטה משהו שתרצו לראות.‬

692
00:44:33,170 --> 00:44:34,004
‫אוויר קר.‬

693
00:44:34,588 --> 00:44:38,092
‫הוא נכנס מפה, מה שהיה חסר היגיון.‬

694
00:44:38,676 --> 00:44:40,803
‫וכשהורדנו את קיר הגבס…‬
‫-כן?‬

695
00:44:40,886 --> 00:44:43,514
‫לא הבנתי מאיפה הוא מגיע.‬

696
00:44:43,597 --> 00:44:46,350
‫לבנים מוצקות, אין נזילות.‬

697
00:44:46,433 --> 00:44:49,144
‫אבל אז אחד הבחורים שלי מצא את הבעיה.‬

698
00:44:53,982 --> 00:44:54,983
‫תראו.‬

699
00:44:56,944 --> 00:44:57,986
‫אלוהים.‬

700
00:44:58,529 --> 00:44:59,738
‫זאת מנהרה.‬

701
00:45:00,739 --> 00:45:03,075
‫היא מגיעה לחלק אחר בנכס?‬

702
00:45:03,158 --> 00:45:05,244
‫אין לי מושג. בדיוק מצאנו אותה.‬
‫-לא.‬

703
00:45:05,327 --> 00:45:09,081
‫הן די שכיחות בבתים ישנים כמו זה‬
‫בצפון מזרח ארה"ב.‬

704
00:45:09,998 --> 00:45:12,793
‫השתמשו בהן כדי להבריח‬
‫אלכוהול בתקופת היובש.‬

705
00:45:13,502 --> 00:45:15,087
‫אנדרו אמר שהיו מנהרות.‬

706
00:45:17,840 --> 00:45:19,550
‫לעזאזל עם זה. אני נכנס.‬

707
00:45:20,634 --> 00:45:22,386
‫רגע, אני באה איתך.‬

708
00:45:23,262 --> 00:45:24,680
‫תזדקקו לקסדה.‬

709
00:45:31,478 --> 00:45:32,438
‫לא ייאמן.‬

710
00:45:33,897 --> 00:45:34,940
‫לא ייאמן.‬

711
00:45:37,151 --> 00:45:38,861
‫מותק, פשוט נחזור.‬

712
00:45:40,154 --> 00:45:42,114
‫אני לא מאמינה.‬

713
00:45:45,784 --> 00:45:46,910
‫את בסדר? זהירות.‬

714
00:45:47,578 --> 00:45:48,954
‫מסריח פה.‬

715
00:45:50,581 --> 00:45:52,750
‫רגע. אלוהים.‬

716
00:45:53,333 --> 00:45:55,335
‫בבקשה, בוא נסתלק מפה.‬
‫-את בסדר!‬

717
00:45:56,879 --> 00:45:58,422
‫אלוהים!‬

718
00:45:59,173 --> 00:46:00,674
‫מה המקום הזה?‬

719
00:46:03,010 --> 00:46:03,927
‫רגע.‬

720
00:46:07,681 --> 00:46:09,224
‫שיט. הלו?‬

721
00:46:10,350 --> 00:46:11,351
‫מי אתה?‬

722
00:46:13,103 --> 00:46:13,937
‫שיט.‬

723
00:46:14,021 --> 00:46:15,481
‫מי אתה?‬

724
00:47:46,655 --> 00:47:51,660
‫תרגום כתוביות: רותי זהרן‬