1
00:00:06,297 --> 00:00:09,551
‫- סדרה של NETFLIX -‬

2
00:00:10,635 --> 00:00:12,846
‫אבל, דין, כת דמים?‬

3
00:00:12,929 --> 00:00:14,931
‫אני יודע. אבל תקשיבי, הייתי שם.‬

4
00:00:15,015 --> 00:00:18,476
‫הבחור לא הפסיק לדבר… הוא בכה.‬

5
00:00:18,560 --> 00:00:22,939
‫תראה, אנדרו פירס‬
‫גר עם בנו בקמדן, ניו ג'רזי.‬

6
00:00:23,023 --> 00:00:25,692
‫מפקד המשטרה שם אמר שהוא יודע עליו הכול.‬

7
00:00:25,775 --> 00:00:28,945
‫אמר שהוא מספר סיפורים. שקרן פתולוגי.‬

8
00:00:29,029 --> 00:00:31,906
‫לפני שנתיים הוא האשים‬
‫את מנהלת ביה"ס של בנו‬

9
00:00:31,990 --> 00:00:32,907
‫בפדופיליה.‬

10
00:00:32,991 --> 00:00:36,244
‫אמר שהתעללה בבנו בטיול של ביה"ס.‬

11
00:00:36,327 --> 00:00:37,620
‫המשטרה בדקה.‬

12
00:00:37,704 --> 00:00:40,498
‫הילד בכלל לא יצא לטיול.‬

13
00:00:42,250 --> 00:00:43,168
‫אני מצטערת.‬

14
00:00:43,251 --> 00:00:45,628
‫הייתי צריכה לבדוק אותו לפני שהכרתי ביניכם.‬

15
00:00:45,712 --> 00:00:49,883
‫כן, זה אולי נכון, אבל הוא קיבל מכתבים.‬

16
00:00:51,051 --> 00:00:53,970
‫והוא משוכנע שמיץ' ומו כתבו אותם.‬

17
00:00:54,054 --> 00:00:58,516
‫הוא גם היה משוכנע שוויליאם מוריס‬
‫היו חברת קש של המאפיה.‬

18
00:00:58,600 --> 00:01:00,435
‫הוא נתן מידע לבולשת‬

19
00:01:00,518 --> 00:01:03,730
‫ואמר שבסוכנות שולטות חמש משפחות המאפיה.‬

20
00:01:03,813 --> 00:01:05,190
‫לכן הוא פוטר.‬

21
00:01:06,024 --> 00:01:11,404
‫טוב. מה עם זה שמיץ' ומו‬
‫פשוט צצו במרתף שלו?‬

22
00:01:11,488 --> 00:01:12,322
‫כלומר, איך?‬

23
00:01:12,405 --> 00:01:14,657
‫אם מיץ' ומו כתבו את המכתבים,‬

24
00:01:14,741 --> 00:01:17,285
‫אז הבעיה נפתרה, נכון? כי הם מתים.‬

25
00:01:17,368 --> 00:01:20,163
‫אני פשוט מרגישה שאין להם קשר לזה.‬

26
00:01:20,246 --> 00:01:22,499
‫מה, למה? למה את אומרת את זה?‬

27
00:01:24,709 --> 00:01:27,045
‫תאמין לי. כשאתה מתמודד עם סרטן,‬

28
00:01:28,254 --> 00:01:31,257
‫הדבר האחרון שמעניין אותך‬

29
00:01:31,341 --> 00:01:34,469
‫זה איזו נקמה משונה או דרכים לעשות בלגן.‬

30
00:01:35,929 --> 00:01:38,348
‫במקום, אתה רוצה להשלים עם העולם,‬

31
00:01:38,431 --> 00:01:39,766
‫לקשור קצוות פרומים,‬

32
00:01:39,849 --> 00:01:42,560
‫לטפל באנשים שתשאיר מאחור.‬

33
00:01:46,564 --> 00:01:48,024
‫זו תחושת הבטן שלי.‬

34
00:01:49,067 --> 00:01:51,486
‫נראה לי שעם שני אלה,‬

35
00:01:53,279 --> 00:01:55,240
‫אתה ממש לא בכיוון.‬

36
00:01:57,075 --> 00:01:59,994
‫אותן המילים שהבלש צ'מברלנד אמר.‬

37
00:02:04,165 --> 00:02:06,584
‫תראה, טראגי מה שקרה לשניהם, טוב?‬

38
00:02:06,668 --> 00:02:08,044
‫זה לא קשור אליך.‬

39
00:02:08,128 --> 00:02:11,339
‫ובנוגע לאנדרו פירס, אלה זיבולים מוחלטים.‬

40
00:02:11,422 --> 00:02:14,843
‫אם הוא קיבל מכתבים,‬
‫הוא לא סיפר לבולשת וממש לא סיפר לנו.‬

41
00:02:14,926 --> 00:02:17,971
‫בינתיים, שני קשישים נחמדים מאוד,‬

42
00:02:18,054 --> 00:02:20,181
‫עמודי תווך בקהילה, מתו.‬

43
00:02:20,265 --> 00:02:21,766
‫זה לא קשור אליך.‬

44
00:02:21,850 --> 00:02:23,643
‫אתה ממש לא בכיוון.‬

45
00:02:23,726 --> 00:02:26,396
‫בעיקרון בזבזתי את הזמן שלי פה. תודה.‬

46
00:02:28,481 --> 00:02:30,483
‫אז איך מתקדמים השיפוצים?‬
‫-מה?‬

47
00:02:30,567 --> 00:02:31,943
‫כמעט סיימתם?‬

48
00:02:33,611 --> 00:02:36,698
‫המטבח כמעט גמור.‬
‫עדיין צריך לשפץ את המרתף. למה?‬

49
00:02:36,781 --> 00:02:39,701
‫מה תעשה במרתף? שתהיה מאורת גברים.‬

50
00:02:39,784 --> 00:02:42,453
‫שולחן סנוקר, בר משקאות, טלוויזיה גדולה.‬

51
00:02:42,537 --> 00:02:44,038
‫זה מה שקונים רוצים בימינו.‬

52
00:02:44,122 --> 00:02:45,081
‫אני אומר לך.‬

53
00:02:45,165 --> 00:02:48,042
‫מה הקטע של הבחור הזה? הוא אמין?‬

54
00:02:48,126 --> 00:02:49,169
‫צ'מברלנד?‬
‫-כן.‬

55
00:02:49,252 --> 00:02:50,920
‫כן. אני מכירה אותו כבר שנים.‬

56
00:02:51,713 --> 00:02:53,506
‫הוא לא העובד הכי חרוץ, כן?‬

57
00:02:53,590 --> 00:02:56,426
‫טיפה עצלן, אבל לכן שכרת אותי.‬

58
00:02:57,969 --> 00:02:58,970
‫מה?‬

59
00:02:59,596 --> 00:03:00,430
‫אני…‬

60
00:03:01,598 --> 00:03:03,725
‫הרצח-התאבדות. כלומר, למה…‬

61
00:03:04,309 --> 00:03:06,728
‫למה לא פשוט לקחת מנת יתר של כדורים‬

62
00:03:06,811 --> 00:03:10,523
‫או לסגור את דלת המוסך,‬
‫לשבת בלקסוס ולהתניע?‬

63
00:03:10,607 --> 00:03:14,027
‫אבל הבעל הזה שאהב את אשתו כל כך,‬

64
00:03:14,110 --> 00:03:15,445
‫הוא יורה לה בפרצוף?‬

65
00:03:15,528 --> 00:03:18,406
‫ואז הוא יורה לעצמו בפרצוף עם רובה ציד?‬

66
00:03:18,489 --> 00:03:21,743
‫אולי כי רובה עושה את העבודה.‬
‫כדורים לא תמיד עובדים.‬

67
00:03:23,620 --> 00:03:26,289
‫אולי הוא לא רצה שאחד מהם ימות‬

68
00:03:26,372 --> 00:03:29,375
‫והאחר ישרוד וייאלץ לחיות עם האשמה.‬

69
00:03:29,459 --> 00:03:31,211
‫או שאולי היא לחצה על ההדק.‬

70
00:03:31,294 --> 00:03:32,921
‫היא הייתה חולת הסרטן.‬

71
00:03:33,004 --> 00:03:34,756
‫אולי היא לא רצתה שיינשא שוב.‬

72
00:03:34,839 --> 00:03:38,760
‫אולי היא ידעה שלא יוכל לחיות בלעדיה,‬
‫אז היא הפתיעה אותו.‬

73
00:03:39,469 --> 00:03:42,263
‫הוא יושב בכורסה,‬
‫צופה בשידורים חוזרים של "מטלוק".‬

74
00:03:42,347 --> 00:03:43,806
‫היא נוגעת לו בכתף…‬

75
00:03:43,890 --> 00:03:45,850
‫בום! מפנה את הרובה אל עצמה. בום!‬

76
00:03:46,434 --> 00:03:48,728
‫אני לא יודע. כל העניין מוזר.‬

77
00:03:51,105 --> 00:03:54,442
‫החקירה נמשכת ואני בודקת בכל יום.‬

78
00:03:54,525 --> 00:03:56,903
‫מה עם הבן? מה אנחנו יודעים עליו?‬

79
00:03:56,986 --> 00:04:00,740
‫כריסטופר. די פשלונר,‬
‫אבל לא מצאתי אזכור לאלימות.‬

80
00:04:00,823 --> 00:04:03,243
‫קיבל שנה מאסר על תנאי אחרי שנתן צ'ק מזויף.‬

81
00:04:07,538 --> 00:04:09,249
‫תראה, ככה אני רואה את זה.‬

82
00:04:11,292 --> 00:04:15,338
‫למי שכותב את המכתבים האלה‬
‫יש קו ראייה ישיר אל הבית שלכם.‬

83
00:04:15,880 --> 00:04:19,342
‫אז מיץ' ומו, שכעת מתים,‬

84
00:04:19,425 --> 00:04:23,263
‫תערו של אוקאם,‬
‫ההסבר הכי פשוט הוא בדרך כלל הכי סביר,‬

85
00:04:23,346 --> 00:04:27,517
‫לפי זה, אפשר לשכוח מהם.‬

86
00:04:28,101 --> 00:04:32,021
‫אז, ג'ספר וינסלו.‬

87
00:04:32,105 --> 00:04:35,900
‫עכשיו, חפרתי קצת, באופן לא הכי חוקי.‬

88
00:04:37,068 --> 00:04:43,616
‫ג'ספר וינסלו גר כל חייו בבית הסמוך‬
‫עם אימא, אבא ואחותו.‬

89
00:04:44,242 --> 00:04:45,368
‫סיים תיכון,‬

90
00:04:45,451 --> 00:04:48,913
‫עבד כאורז קניות בסופר במרכז וסטפילד.‬

91
00:04:49,497 --> 00:04:53,710
‫הוא עבד שם שישה ימים בשבוע‬
‫במהלך 23 השנים הבאות.‬

92
00:04:53,793 --> 00:04:56,587
‫ואז, פתאום, זה בנובמבר 1995,‬

93
00:04:56,671 --> 00:04:58,673
‫הוא הפסיק לבוא לעבודה.‬

94
00:04:58,756 --> 00:05:01,551
‫למעשה, הוא לא חזר עוד לארוז קניות.‬

95
00:05:01,634 --> 00:05:04,721
‫בחודש הזה המשפחה שלו התחילה לשלם‬

96
00:05:04,804 --> 00:05:07,432
‫למרכז הבריאות ההתנהגותית אוואלון,‬

97
00:05:08,016 --> 00:05:12,520
‫והם המשיכו לשלם אחת לחודש לאורך העשור הבא.‬

98
00:05:13,187 --> 00:05:14,772
‫אז מה היה האבחון שלו?‬

99
00:05:14,856 --> 00:05:17,817
‫הפרעת אישיות סכיזואידית ואילמות אלקטיבית.‬

100
00:05:19,068 --> 00:05:20,486
‫הוא הפסיק לדבר?‬

101
00:05:20,570 --> 00:05:21,696
‫כנראה.‬

102
00:05:21,779 --> 00:05:25,033
‫ואז ב-2001, האבחון שלו שוב השתנה.‬

103
00:05:25,116 --> 00:05:28,453
‫פשוט תסמונת פוסט טראומטית רגילה.‬

104
00:05:32,248 --> 00:05:36,836
‫בנובמבר 1995 קרה משהו לג'ספר וינסלו‬

105
00:05:36,919 --> 00:05:40,006
‫שבמהלך שנים הוא ניסה לא לדבר עליו.‬

106
00:05:41,716 --> 00:05:42,800
‫מה קרה לך?‬

107
00:05:46,679 --> 00:05:47,555
‫ניצחתי.‬

108
00:05:48,139 --> 00:05:50,767
‫לא קיבלתי את המזכר‬
‫לפיו נעשה היום אימון ללב.‬

109
00:05:50,850 --> 00:05:52,810
‫לא שיחקתי מאז שקרטר נולד,‬

110
00:05:52,894 --> 00:05:54,812
‫ופתאום, חזרתי לשחק כמו פעם.‬

111
00:05:54,896 --> 00:05:56,105
‫את יודעת, נורה…‬

112
00:05:57,482 --> 00:06:02,862
‫זה די כלל לא כתוב פה שצריך פשוט…‬

113
00:06:04,530 --> 00:06:06,032
‫את לא…‬

114
00:06:06,783 --> 00:06:10,286
‫את לא אמורה להשמיד את שותפתך לטניס.‬

115
00:06:11,120 --> 00:06:13,790
‫כלומר, מותר לך לנצח מפעם לפעם.‬

116
00:06:13,873 --> 00:06:17,251
‫זה נחמד. אבל את צריכה גם לתת לאחרים לנצח.‬

117
00:06:17,335 --> 00:06:18,211
‫למשל, לי.‬

118
00:06:18,294 --> 00:06:20,213
‫אלוהים, אני מצטערת. כן, נכון.‬

119
00:06:20,296 --> 00:06:22,048
‫זה בסדר, ואת נראית לחוצה כל כך.‬

120
00:06:22,632 --> 00:06:24,759
‫מה?‬
‫-באמת. אני יודעת למה.‬

121
00:06:24,842 --> 00:06:26,344
‫נראה לי שאת לא עושה סקס.‬

122
00:06:27,303 --> 00:06:28,846
‫והסיבה שאני יודעת את זה‬

123
00:06:28,930 --> 00:06:31,641
‫היא כל מה שקרה ביני לבין ריק.‬

124
00:06:31,724 --> 00:06:34,644
‫כלומר, בסוף הוא היה פשוט…‬

125
00:06:34,727 --> 00:06:38,022
‫כלומר, הוא פחד מדי לזיין אותי,‬

126
00:06:38,106 --> 00:06:39,899
‫אבל זה בסדר.‬

127
00:06:39,982 --> 00:06:42,944
‫כי תראי אותי עכשיו.‬
‫אני מקבלת את הזין הכי טוב בעולם.‬

128
00:06:44,404 --> 00:06:46,697
‫והוא זין עקבי,‬

129
00:06:46,781 --> 00:06:49,242
‫אז זה פרס כפול. זה טוב.‬

130
00:06:49,325 --> 00:06:52,328
‫טוב, אז של מי?‬

131
00:06:57,125 --> 00:06:59,335
‫אסור לי לומר. אני ממש מצטערת.‬

132
00:07:00,044 --> 00:07:02,463
‫אני לא רוצה לעשות לי עין. אני יודעת, אני…‬

133
00:07:03,131 --> 00:07:04,882
‫אבל אני רוצה לתת לך עצה.‬

134
00:07:04,966 --> 00:07:08,261
‫את ובעלך צריכים להזדיין כל יום, נכון?‬

135
00:07:08,344 --> 00:07:12,306
‫ואם אתם לא, אין לכם שום תקווה.‬

136
00:07:16,644 --> 00:07:17,979
‫אני חושבת שאני אשמה.‬

137
00:07:20,064 --> 00:07:25,236
‫כן, לא ממש עשינו את זה מאז שעברנו לבית,‬

138
00:07:25,319 --> 00:07:26,779
‫עם כל מה שקורה…‬

139
00:07:26,863 --> 00:07:29,907
‫המכתבים, החמוס, הפריצות,‬

140
00:07:31,117 --> 00:07:34,120
‫ואז אתמול בלילה במוטל,‬

141
00:07:34,829 --> 00:07:37,665
‫הוא זינק על המיטה‬
‫אחרי שהשכיב את הילדים לישון,‬

142
00:07:38,416 --> 00:07:41,669
‫והוא התכרבל לידי והרגשתי שבא לו,‬

143
00:07:41,752 --> 00:07:42,879
‫אבל אני פשוט…‬

144
00:07:43,671 --> 00:07:44,755
‫לא יכולתי.‬

145
00:07:44,839 --> 00:07:47,300
‫אז העמדתי פנים שאני ישנה.‬

146
00:07:47,383 --> 00:07:48,509
‫וואו.‬

147
00:07:48,593 --> 00:07:49,552
‫זאת…‬

148
00:07:50,678 --> 00:07:52,597
‫זאת אלי. כן.‬

149
00:07:52,680 --> 00:07:54,432
‫זה איך שהוא מדבר אליה.‬

150
00:07:54,515 --> 00:07:56,184
‫לא כל הזמן, אבל פשוט…‬

151
00:07:56,767 --> 00:08:00,104
‫היא מתבגרת עכשיו, והוא פשוט מציק לה‬

152
00:08:00,188 --> 00:08:03,483
‫אם החולצה נופלת לה מהכתף.‬

153
00:08:04,025 --> 00:08:06,068
‫זה מגוחך. זה מוזר.‬

154
00:08:07,028 --> 00:08:09,906
‫ואז הוא מתגונן כולו ואומר דברים כמו,‬

155
00:08:10,448 --> 00:08:13,451
‫"אני לא רוצה שיהפכו את בתי למשהו מיני",‬

156
00:08:13,534 --> 00:08:16,287
‫ואני אומרת, "אתה הופך אותה למשהו מיני".‬

157
00:08:16,370 --> 00:08:18,122
‫היא בסך הכול מתנהגת כמו ילדה.‬

158
00:08:19,624 --> 00:08:22,793
‫נראה לי שהוא מנהל רומן עם מישהי צעירה.‬

159
00:08:22,877 --> 00:08:26,172
‫לא יודעת, אולי מתמחה במשרד או משהו,‬

160
00:08:26,255 --> 00:08:31,219
‫את יודעת,‬
‫הילדות הקטנות עם הקוקיות וכל מיני.‬

161
00:08:31,844 --> 00:08:32,678
‫כן.‬

162
00:08:34,555 --> 00:08:37,350
‫אוכל לקבל גם כוס מזה כשיזדמן לך?‬

163
00:08:37,433 --> 00:08:38,392
‫כמובן.‬
‫-תודה.‬

164
00:08:38,476 --> 00:08:40,686
‫היי, כריסי. נראה לך שאוכל לקבל…‬

165
00:08:40,770 --> 00:08:45,316
‫אני תמיד מבקשת כוס גדולה,‬
‫ולדעתי נתנו לי היום פחות.‬

166
00:08:47,026 --> 00:08:48,027
‫תודה.‬

167
00:08:49,904 --> 00:08:51,864
‫אז את יודעת מה אני רוצה לדעת.‬

168
00:08:51,948 --> 00:08:55,243
‫אני רוצה לדעת מה קורה‬
‫עם כל המכתבים המפחידים האלה.‬

169
00:08:55,326 --> 00:08:56,661
‫קיבלתם עוד?‬

170
00:08:56,744 --> 00:08:57,578
‫לא.‬

171
00:08:58,412 --> 00:09:02,667
‫עד שנסיים עם השיפוצים,‬
‫כבר יתקינו את מצלמות האבטחה,‬

172
00:09:02,750 --> 00:09:07,713
‫ואז נראה לי שנחזור הביתה,‬
‫אבל אני לא יודעת.‬

173
00:09:08,548 --> 00:09:09,840
‫לא קיבלנו עוד.‬

174
00:09:09,924 --> 00:09:13,386
‫האמת, נראה לי שזו סתם מתיחה מטומטמת.‬

175
00:09:14,053 --> 00:09:16,180
‫על מה את מדברת?‬

176
00:09:16,264 --> 00:09:17,765
‫השתגעת?‬

177
00:09:17,848 --> 00:09:19,642
‫זאת לא מתיחה.‬

178
00:09:19,725 --> 00:09:21,894
‫החיים שלכם שם הם סיוט מזוין.‬

179
00:09:21,978 --> 00:09:24,939
‫אתם צריכים לשפץ קצת ולעוף משם.‬

180
00:09:25,898 --> 00:09:26,732
‫תודה.‬

181
00:09:28,317 --> 00:09:30,069
‫זה גם מעט.‬

182
00:09:30,152 --> 00:09:32,655
‫כלומר, אני לא רוצה להפחיד לגמרי,‬

183
00:09:32,738 --> 00:09:36,117
‫אבל אין לכם זמן.‬

184
00:09:36,200 --> 00:09:37,076
‫באמת שאין.‬

185
00:09:37,159 --> 00:09:40,162
‫מה יקרה כשכולם יגלו על המכתבים האלה?‬

186
00:09:40,246 --> 00:09:42,832
‫לא תצליחו למכור את הבית תמורת דולר.‬

187
00:09:43,416 --> 00:09:46,294
‫בכל מקרה, לא אמרתי לך. יש לי בית אחר.‬

188
00:09:47,420 --> 00:09:49,297
‫רצפות פרקט יפהפיות.‬

189
00:09:49,880 --> 00:09:54,135
‫כלומר, מושלמות, ואפילו הריח טוב,‬

190
00:09:54,218 --> 00:09:56,721
‫ולי חשוב ריח, גם לך?‬

191
00:09:58,472 --> 00:10:00,391
‫כן, הוא… הוא נחמד.‬

192
00:10:01,517 --> 00:10:03,686
‫הוא רק לא מתקרב לכמה ששלנו נחמד.‬

193
00:10:05,813 --> 00:10:06,689
‫טוב…‬

194
00:10:08,357 --> 00:10:10,192
‫אני לא יודעת. הייתי חושבת‬

195
00:10:11,110 --> 00:10:13,613
‫שזה שרוצח עם גרזן לא יטיל עליכם אימה,‬

196
00:10:13,696 --> 00:10:16,616
‫אני חושבת שזה די נחמד. את יודעת?‬

197
00:10:16,699 --> 00:10:20,119
‫והוא עולה מיליון דולר פחות‬
‫ממה שתקבלו על הבית שלכם.‬

198
00:10:25,625 --> 00:10:27,043
‫כלומר, תחשבי על זה.‬

199
00:10:27,126 --> 00:10:29,754
‫נורה, כסף יפסיק להדאיג אתכם.‬

200
00:10:29,837 --> 00:10:34,550
‫דין יוכל להמשיך לחיות‬
‫עם הראש תקוע בתחת ולעשות מה שבא לו.‬

201
00:10:34,634 --> 00:10:37,303
‫אבל את, את תשתחררי.‬

202
00:10:37,928 --> 00:10:42,183
‫תשחקי טניס במהלך היום,‬

203
00:10:42,266 --> 00:10:45,144
‫תפעילי את הכבשן הקטן שלך ותבשלי לך כדים.‬

204
00:10:45,227 --> 00:10:47,521
‫ואני לא יודעת, תהיה לך חברה לקרוקט.‬

205
00:10:50,775 --> 00:10:52,610
‫כן, לא נראה לי.‬

206
00:10:54,320 --> 00:10:58,282
‫נורה, אני מציעה לכם דרך לצאת מזה,‬

207
00:10:58,824 --> 00:11:00,242
‫ואתם צריכים לקחת אותה.‬

208
00:11:01,869 --> 00:11:03,496
‫תני לי להציע את ביתכם למכירה.‬

209
00:11:04,872 --> 00:11:07,875
‫טוב. כן, תני לי לדבר עם דין.‬

210
00:11:10,169 --> 00:11:12,213
‫היי, חבר'ה, חזרתי.‬

211
00:11:16,801 --> 00:11:18,678
‫יפה. נראה טוב.‬

212
00:11:18,761 --> 00:11:20,304
‫כן. שכבה אחרונה.‬

213
00:11:44,203 --> 00:11:45,371
‫אלי, את שם בפנים?‬

214
00:11:45,454 --> 00:11:46,455
‫רק שנייה…‬

215
00:11:46,539 --> 00:11:48,290
‫כן, זה בסדר. איפה אימא?‬

216
00:11:49,792 --> 00:11:51,544
‫אלי? מה את עושה שם?‬

217
00:11:52,753 --> 00:11:53,963
‫למה הדלת נעולה?‬

218
00:11:54,672 --> 00:11:56,757
‫כי בכל מקום יש פועלים‬

219
00:11:56,841 --> 00:11:58,384
‫ופסיכי שרוצה לרצוח אותנו?‬

220
00:11:58,467 --> 00:11:59,468
‫טוב.‬

221
00:11:59,552 --> 00:12:01,387
‫לא עשיתי כלום. אני קוראת.‬

222
00:12:01,470 --> 00:12:03,431
‫טוב, זה בסדר. איפה אימא?‬

223
00:12:03,514 --> 00:12:05,975
‫היא סימסה שהיא תחזור באיחור מהטניס,‬

224
00:12:06,058 --> 00:12:08,477
‫אז חזרתי באוטובוס כי חשבתי שנאכל יחד.‬

225
00:12:08,561 --> 00:12:10,479
‫זה נכון! פשוט תרגיעי, טוב?‬

226
00:12:10,563 --> 00:12:13,482
‫תרגיע אתה. אתה תמיד חושב‬
‫שאני עושה דברים, ואני לא.‬

227
00:12:21,574 --> 00:12:24,660
‫אתה יכול לצאת מהחלון.‬
‫-לא אצא מהחלון.‬

228
00:12:33,544 --> 00:12:34,670
‫אפשר לעזור?‬

229
00:12:34,754 --> 00:12:36,172
‫סליחה.‬

230
00:12:36,922 --> 00:12:40,134
‫אשתך אמרה שאוכל להתכבד במה שיש במקרר.‬

231
00:12:40,217 --> 00:12:42,136
‫טוב, אשתי לא פה.‬

232
00:12:43,179 --> 00:12:45,556
‫קודם. הייתי פה קודם.‬

233
00:12:45,639 --> 00:12:47,892
‫ג'ון. אני מפקח הבנייה.‬

234
00:12:50,853 --> 00:12:54,315
‫כן. אין בעיה. מצטער. תרגיש בבית.‬

235
00:12:56,317 --> 00:12:58,068
‫אשתך נראית כמו אישה טובה.‬

236
00:12:59,111 --> 00:13:01,030
‫יש לך בן ובת. כן?‬

237
00:13:01,113 --> 00:13:02,364
‫כן, נכון.‬

238
00:13:03,407 --> 00:13:05,910
‫גם לי. בן ובת.‬

239
00:13:07,328 --> 00:13:10,790
‫אוכל לשאול אותך, אתם…‬

240
00:13:11,916 --> 00:13:13,542
‫אתם משפחה נוצרית?‬

241
00:13:15,377 --> 00:13:16,629
‫כן, נראה לי.‬

242
00:13:16,712 --> 00:13:18,464
‫אנחנו לא הולכים לכנסייה. אז…‬

243
00:13:26,430 --> 00:13:28,307
‫הכול נראה לך בסדר?‬

244
00:13:28,390 --> 00:13:30,226
‫עם האתר או מה שזה לא יהיה?‬

245
00:13:30,309 --> 00:13:34,313
‫עדיין צריך לשפץ את המרתף,‬
‫אבל המטבח די גמור.‬

246
00:13:34,396 --> 00:13:37,691
‫החלפנו את השיש בבוצ'ר בלוק.‬

247
00:13:37,775 --> 00:13:40,694
‫זה מצחיק. כולם מתקינים עכשיו איים.‬

248
00:13:40,778 --> 00:13:42,071
‫אנחנו טובעים באיים.‬

249
00:13:45,491 --> 00:13:49,537
‫אחזור בעוד כמה ימים כשזה יהיה גמור, אבל…‬

250
00:13:51,038 --> 00:13:53,541
‫כן, הכול נראה טוב.‬

251
00:13:53,624 --> 00:13:54,792
‫יופי.‬

252
00:13:58,796 --> 00:14:01,632
‫היה לכם מזל שמצאתם קבלן.‬

253
00:14:03,551 --> 00:14:05,094
‫כן? למה?‬

254
00:14:05,970 --> 00:14:08,055
‫בכל מקום, עסקי הקבלנות פורחים.‬

255
00:14:08,138 --> 00:14:10,724
‫התעשייה לא עומדת בקצב הביקוש.‬

256
00:14:11,267 --> 00:14:13,352
‫עם איך שהעולם עכשיו,‬

257
00:14:13,435 --> 00:14:18,315
‫כשכל הציוויליזציה פשוט נהרסת,‬
‫אנשים לא רוצים לצאת.‬

258
00:14:18,399 --> 00:14:21,986
‫הם רוצים לשפץ את בתיהם.‬
‫הם רוצים להפוך אותם למבצרים.‬

259
00:14:22,903 --> 00:14:25,030
‫כן, אנשים עוזבים את העיר.‬

260
00:14:25,114 --> 00:14:26,073
‫אני מניח.‬

261
00:14:26,740 --> 00:14:28,284
‫מצחיק שזה קורה.‬

262
00:14:30,703 --> 00:14:31,954
‫זה המחזור הרביעי.‬

263
00:14:33,247 --> 00:14:34,164
‫סליחה?‬

264
00:14:34,248 --> 00:14:35,457
‫אירועים היסטוריים.‬

265
00:14:35,541 --> 00:14:37,376
‫הם לא סתם מתרחשים.‬

266
00:14:37,459 --> 00:14:42,590
‫הם קורים בזכות אנשים דגולים,‬
‫נפשות פועלות בכל דור ודור.‬

267
00:14:44,174 --> 00:14:48,721
‫וכל אלה משחררים מחזור שנמשך כ…‬

268
00:14:49,805 --> 00:14:51,932
‫עשרים שנים, פחות או יותר.‬

269
00:14:53,684 --> 00:14:57,938
‫וכל ארבעה מחזורים הם סקולום,‬

270
00:14:58,022 --> 00:15:00,274
‫מספר השנים כבחיי אדם.‬

271
00:15:00,357 --> 00:15:03,777
‫ובסוף כל סקולום, יש משבר.‬

272
00:15:05,821 --> 00:15:09,825
‫בארץ הזאת, המשבר הוא תמיד מלחמה.‬

273
00:15:10,367 --> 00:15:12,161
‫המהפכה,‬

274
00:15:12,244 --> 00:15:14,413
‫כעבור 80 שנים, מלחמת האזרחים,‬

275
00:15:14,496 --> 00:15:17,833
‫כעבור 80 שנים, מלחמת העולם השנייה,‬

276
00:15:19,376 --> 00:15:22,338
‫ומאז עברו כמעט 80 שנים, אז…‬

277
00:15:29,136 --> 00:15:30,721
‫משהו עומד לקרות.‬

278
00:15:36,894 --> 00:15:38,854
‫אתה יודע, האמת היא שאני לא רעב.‬

279
00:15:43,901 --> 00:15:46,528
‫מתי תסיים את הבדיקה?‬

280
00:15:47,404 --> 00:15:51,075
‫הבת שלך, היא… בת 18?‬

281
00:15:51,158 --> 00:15:54,286
‫לא, היא… היא בת 16. במה זה קשור…‬

282
00:15:54,370 --> 00:15:55,412
‫טוב…‬

283
00:15:56,789 --> 00:15:58,874
‫אני לא יודע אם אני אמור לומר את זה,‬

284
00:15:58,958 --> 00:16:02,878
‫ובבקשה, סלח לי אם אני עובר פה גבול,‬

285
00:16:04,046 --> 00:16:06,382
‫אבל לו הייתי אביה, הייתי רוצה לדעת.‬

286
00:16:07,174 --> 00:16:08,092
‫לדעת מה?‬

287
00:16:11,095 --> 00:16:12,471
‫ראיתי את בתך‬

288
00:16:14,014 --> 00:16:16,558
‫מדברת עם האפרו-אמריקני הצעיר,‬

289
00:16:16,642 --> 00:16:19,144
‫זה שמתקין את המצלמות,‬

290
00:16:19,228 --> 00:16:23,023
‫ולפי איך שהם דיברו, נגעו זה בזה,‬

291
00:16:23,107 --> 00:16:27,194
‫ברור שיש ביניהם קשר אינטימי.‬

292
00:16:29,154 --> 00:16:30,990
‫סליחה, מה?‬

293
00:16:32,783 --> 00:16:34,118
‫חשבתי שאתה צריך לדעת.‬

294
00:16:34,910 --> 00:16:37,287
‫אני מאמין שאב צריך לדעת דבר כזה.‬

295
00:16:40,541 --> 00:16:43,127
‫עלבתי בך. אני מתנצל.‬

296
00:16:44,712 --> 00:16:49,216
‫היא פשוט מזכירה לי מאוד את בתי‬
‫כשהייתה בת גילה.‬

297
00:16:51,844 --> 00:16:53,846
‫היא הייתה פעילה מינית…‬

298
00:16:55,305 --> 00:16:56,515
‫בגיל צעיר מאוד.‬

299
00:16:57,266 --> 00:16:58,517
‫הזונה של ביה"ס.‬

300
00:16:59,184 --> 00:17:04,314
‫טיפלנו בבעיה,‬
‫אבל זה היה טראומטי לכל המשפחה.‬

301
00:17:05,149 --> 00:17:07,067
‫סליחה, אמרת ששמך ג'ון?‬

302
00:17:09,319 --> 00:17:10,279
‫אני חייב לומר לך,‬

303
00:17:10,362 --> 00:17:13,282
‫לא נוח לי לנהל את השיחה הזאת איתך.‬

304
00:17:13,991 --> 00:17:15,284
‫לא תראה אותי שוב.‬

305
00:17:16,452 --> 00:17:18,746
‫חשבתי שאמרת שתחזור בעוד כמה ימים.‬

306
00:17:21,331 --> 00:17:22,166
‫כן.‬

307
00:17:32,885 --> 00:17:34,344
‫היי, מה אתה…‬

308
00:17:39,016 --> 00:17:41,518
‫איך פתרת את הבעיה עם הבת שלך?‬

309
00:17:44,313 --> 00:17:47,858
‫די בכך שנאמר שהיא לא לבשה עוד חולצות בטן.‬

310
00:17:52,571 --> 00:17:53,822
‫זה בית יפהפה.‬

311
00:17:53,906 --> 00:17:55,949
‫כשהייתי ילד, לא נעלנו דלתות.‬

312
00:17:56,033 --> 00:17:56,909
‫איש לא נעל.‬

313
00:17:58,702 --> 00:18:00,245
‫כולם הלכו לכנסייה.‬

314
00:18:00,329 --> 00:18:04,374
‫עכשיו איש לא הולך לכנסייה‬
‫וכולם נועלים את דלתותיהם.‬

315
00:18:05,918 --> 00:18:07,586
‫לא נראה לי שזה מקרי.‬

316
00:18:07,669 --> 00:18:08,504
‫תקשיב…‬

317
00:18:10,547 --> 00:18:11,882
‫היה טוב לדבר איתך.‬

318
00:18:13,175 --> 00:18:15,719
‫יש כנסייה לותרנית נחמדה בהמשך הרחוב.‬

319
00:18:15,803 --> 00:18:18,597
‫אולי תשקול לפקוד אותה עם משפחתך.‬

320
00:18:19,848 --> 00:18:20,808
‫זה יעזור.‬

321
00:18:23,310 --> 00:18:24,686
‫תודה על הכריך.‬

322
00:18:29,066 --> 00:18:31,026
‫היי, המפקח ההוא,‬

323
00:18:31,110 --> 00:18:33,362
‫הוא פסיכי ואני לא רוצה שיחזור לכאן.‬

324
00:18:33,445 --> 00:18:34,863
‫על מה אתה מדבר?‬

325
00:18:34,947 --> 00:18:38,575
‫מפקח הבנייה. ג'ון, בחור דתי.‬

326
00:18:38,659 --> 00:18:40,410
‫תפסתי אותו מכין כריך במטבח.‬

327
00:18:40,494 --> 00:18:43,413
‫נאלצתי לסבול איזה נאום בזמן שחיטט פה.‬

328
00:18:43,497 --> 00:18:45,082
‫אין שום מפקח בשם ג'ון.‬

329
00:18:45,165 --> 00:18:46,583
‫לא בווסטפילד.‬

330
00:18:46,667 --> 00:18:51,004
‫המפקחים של העירייה הם גארי ואלן,‬
‫והם מגיעים רק כשאנחנו מסיימים.‬

331
00:18:51,088 --> 00:18:53,132
‫מה? אז עם מי דיברתי?‬

332
00:18:53,966 --> 00:18:56,969
‫אין לי מושג, אבל הוא לא היה מהבחורים שלי.‬

333
00:18:57,052 --> 00:18:58,470
‫והוא לא היה המפקח.‬

334
00:18:59,930 --> 00:19:02,474
‫- חברות אבטחה בווסטפילד -‬

335
00:19:11,817 --> 00:19:12,776
‫היי.‬

336
00:19:12,860 --> 00:19:16,321
‫היי. איפה היית? חיפשתי אותך מהבוקר.‬

337
00:19:16,405 --> 00:19:18,031
‫הייתי בקאנטרי עם קארן.‬

338
00:19:28,250 --> 00:19:29,168
‫אתה בסדר?‬

339
00:19:29,251 --> 00:19:32,629
‫כן, נראה לי.‬
‫אני פשוט מחפש חברות אבטחה אחרות.‬

340
00:19:33,172 --> 00:19:34,381
‫- סייף לייף אבטחה -‬

341
00:19:35,174 --> 00:19:39,511
‫טוב… אל תיתן לי להפריע לך.‬

342
00:19:40,095 --> 00:19:41,013
‫מה?‬

343
00:19:45,726 --> 00:19:46,602
‫טוב.‬

344
00:20:07,789 --> 00:20:10,459
‫מותק, רציתי את זה.‬

345
00:20:13,212 --> 00:20:15,380
‫פאק, מותק.‬
‫-טוב…‬

346
00:20:15,464 --> 00:20:17,257
‫רגע. אפעיל את האזעקה.‬
‫-מה?‬

347
00:20:17,341 --> 00:20:19,343
‫מה? עכשיו?‬
‫-כולם בבית.‬

348
00:20:19,426 --> 00:20:22,346
‫צריך להתרגל לזה‬
‫שמפעילים את האזעקה כשאנחנו בבית.‬

349
00:20:22,846 --> 00:20:23,722
‫רגע, פשוט…‬

350
00:20:29,811 --> 00:20:32,022
‫אבדוק במהירות. תכף אשוב.‬

351
00:20:32,105 --> 00:20:34,399
‫אפעיל… אני חוזר. פשוט תחכי שם, ככה.‬

352
00:20:34,483 --> 00:20:36,235
‫לא משנה.‬
‫-אני רץ למטה.‬

353
00:20:36,318 --> 00:20:37,819
‫אני חוזר.‬
‫-זה בסדר.‬

354
00:20:37,903 --> 00:20:40,322
‫לאן את הולכת?‬
‫-רוצה לדעת משהו?‬

355
00:20:40,405 --> 00:20:42,699
‫שבועות לא שכבנו.‬

356
00:20:42,783 --> 00:20:45,702
‫בחייך, דעתי מוסחת, טוב? את במוטל.‬

357
00:20:45,786 --> 00:20:46,870
‫זה בסדר. הכול טוב.‬

358
00:20:48,705 --> 00:20:51,041
‫מותק…‬
‫-רד ותיפרד מהילדים.‬

359
00:20:53,877 --> 00:20:56,505
‫תישן טוב הלילה, בסדר, חבר? נתראה מחר.‬

360
00:20:56,588 --> 00:20:58,048
‫ביי, אבא! נתראה מחר!‬

361
00:20:58,131 --> 00:20:59,007
‫אוהב אותך.‬

362
00:20:59,549 --> 00:21:01,134
‫היי. אנחנו בסדר?‬

363
00:21:07,516 --> 00:21:08,350
‫חכי, אלי.‬

364
00:21:12,229 --> 00:21:15,524
‫משהו קורה בינך לבין הדקוטה הזה?‬

365
00:21:15,607 --> 00:21:16,692
‫מה? לא!‬

366
00:21:16,775 --> 00:21:18,235
‫אלי, את משקרת לי?‬

367
00:21:18,318 --> 00:21:20,153
‫כי מישהו ראה אתכם יחד.‬

368
00:21:20,237 --> 00:21:21,280
‫אלוהים, אבא…‬

369
00:21:21,363 --> 00:21:24,157
‫ואני לא אוהב שזרים מספרים לי על בתי.‬

370
00:21:24,241 --> 00:21:26,118
‫אז עכשיו ארגנת שיעקבו אחריי?‬

371
00:21:26,201 --> 00:21:29,579
‫לא, אלי. דקוטה בן 19, טוב?‬

372
00:21:29,663 --> 00:21:31,999
‫אם משהו קורה, אני צריך לדעת.‬

373
00:21:32,082 --> 00:21:34,209
‫אבא, לא קורה כלום, טוב? אז הנה לך.‬

374
00:21:36,128 --> 00:21:39,006
‫מה? אלי. אלי!‬

375
00:21:41,133 --> 00:21:41,967
‫דין!‬

376
00:21:43,385 --> 00:21:45,762
‫זה בסדר. סעו. טוב. נתראה מחר.‬

377
00:21:46,555 --> 00:21:47,514
‫ביי.‬

378
00:21:58,191 --> 00:21:59,318
‫- תאודורה בירץ' -‬

379
00:22:03,613 --> 00:22:04,740
‫דין?‬
‫-פשוט…‬

380
00:22:07,242 --> 00:22:08,076
‫הלו.‬

381
00:22:08,160 --> 00:22:11,204
‫אז גיליתי משהו פשוט לא ייאמן.‬

382
00:22:11,288 --> 00:22:12,331
‫מה העניין?‬

383
00:22:12,414 --> 00:22:14,291
‫אני בהמשך הרחוב. נוכל להיפגש?‬

384
00:22:20,964 --> 00:22:25,093
‫מה שאני עומדת לספר לך‬
‫כולל הרבה סייגים, טוב?‬

385
00:22:26,011 --> 00:22:27,346
‫גיליתי משהו.‬

386
00:22:28,472 --> 00:22:30,599
‫אבל צריך להיזהר עם מה שנעשה עם זה‬

387
00:22:30,682 --> 00:22:34,227
‫כי יכול להיות שנעצבן את משטרת וסטפילד‬

388
00:22:34,311 --> 00:22:36,980
‫או את העיר וסטפילד כולה.‬

389
00:22:37,731 --> 00:22:39,483
‫אבל אני עובדת בשבילך.‬

390
00:22:41,401 --> 00:22:43,487
‫אני לא מבין על מה את מדברת.‬

391
00:22:43,570 --> 00:22:47,866
‫חשבתי על ג'ספר וינסלו‬
‫כי משהו קרה לו, נכון?‬

392
00:22:48,575 --> 00:22:49,910
‫בלש, יש לי שאלה.‬

393
00:22:50,494 --> 00:22:52,621
‫אני תוהה אם יש היסטוריה לבית הזה,‬

394
00:22:52,704 --> 00:22:55,457
‫למשל, רשומות ישנות שיש אצלכם‬

395
00:22:55,540 --> 00:22:57,876
‫שאוכל אולי לבדוק.‬

396
00:22:57,959 --> 00:23:02,005
‫כל דבר שאולי קשור לבעלים קודמים של הבית.‬

397
00:23:02,089 --> 00:23:05,884
‫היה לו מבט מוזר ביותר.‬

398
00:23:05,967 --> 00:23:07,511
‫לא הצלחתי להבין אותו.‬

399
00:23:07,594 --> 00:23:11,515
‫אבל אז הוא הזדקף,‬
‫הביט לי ישר בעיניים ואמר…‬

400
00:23:11,598 --> 00:23:13,600
‫חיכיתי שתבקשי את זה ממני.‬

401
00:23:19,189 --> 00:23:23,985
‫אין לי מושג מה תמצאי פה, אבל… לכי על זה.‬

402
00:23:24,736 --> 00:23:25,570
‫תודה.‬

403
00:23:28,824 --> 00:23:31,827
‫שמתי לב שמישהו נגע בקופסה.‬

404
00:23:31,910 --> 00:23:35,122
‫החותם היה שבור. לא ניתן לדעת מתי נשבר.‬

405
00:23:35,914 --> 00:23:36,915
‫דין.‬

406
00:23:38,625 --> 00:23:41,920
‫משפחה קנתה את הבית בשדרה 657‬

407
00:23:42,003 --> 00:23:45,090
‫וגרה בו עד 1995.‬

408
00:23:46,466 --> 00:23:48,427
‫משפחת גראף.‬

409
00:23:49,052 --> 00:23:52,764
‫לפני שאספר לך הכול…‬

410
00:23:54,724 --> 00:23:56,518
‫אני צריכה שתבין‬

411
00:23:56,601 --> 00:24:01,940
‫שאין שום רשומות ציבוריות‬
‫שמתעדות שזה באמת קרה, טוב?‬

412
00:24:02,023 --> 00:24:06,570
‫הסיפור הזה לא מופיע‬
‫בשום כתבה בעיתון, בשום אתר.‬

413
00:24:06,653 --> 00:24:08,613
‫בסדר. אז…‬

414
00:24:11,366 --> 00:24:12,784
‫מה הסיפור?‬

415
00:24:12,868 --> 00:24:13,743
‫טוב.‬

416
00:24:17,706 --> 00:24:19,666
‫האב, ג'ון גראף,‬

417
00:24:19,749 --> 00:24:21,835
‫הוא היה הבחור הכי נורמלי שיש.‬

418
00:24:21,918 --> 00:24:24,296
‫הוא אהב שני דברים: המשפחה והכנסייה שלו.‬

419
00:24:24,379 --> 00:24:27,841
‫חייל משוחרר, נעשה רואה חשבון,‬
‫דירה צנועה באפר איסט סייד.‬

420
00:24:27,924 --> 00:24:30,051
‫כנסייה כל יום ראשון.‬

421
00:24:39,060 --> 00:24:40,812
‫לילה אחד הוא עבד עד מאוחר,‬

422
00:24:40,896 --> 00:24:43,815
‫לא תפס מונית, החליט לנסוע ברכבת התחתית.‬

423
00:25:04,461 --> 00:25:09,007
‫אבל למרבה המזל, אמו בדיוק ירשה קצת כסף.‬

424
00:25:09,090 --> 00:25:11,259
‫היא אמרה לו, "אתם תעזבו את העיר.‬

425
00:25:11,343 --> 00:25:13,261
‫"זה לא מקום לגדל בו משפחה.‬

426
00:25:13,345 --> 00:25:15,639
‫"אעזור לכם לקנות בית בפרברים".‬

427
00:25:21,186 --> 00:25:22,812
‫היה לו בן, דייל.‬

428
00:25:22,896 --> 00:25:26,191
‫בבת עינו, ספורטאי, תלמיד מצטיין…‬

429
00:25:26,274 --> 00:25:28,109
‫בחיים לא עשיתי דבר כזה.‬

430
00:25:28,193 --> 00:25:29,027
‫פט!‬

431
00:25:30,612 --> 00:25:31,655
‫חייבת לסיים, מותק.‬

432
00:25:32,322 --> 00:25:35,200
‫בתו הבכורה הייתה בת 17,‬
‫אבל 17 על סף 30, טוב?‬

433
00:25:35,283 --> 00:25:38,078
‫היא הדאיגה אותו.‬
‫הוא דיבר על זה עם הכומר שלו,‬

434
00:25:38,161 --> 00:25:41,706
‫על כך שחשב שהיא קצת חולת בנים.‬

435
00:25:46,711 --> 00:25:48,463
‫מי יברך על המזון?‬

436
00:25:50,674 --> 00:25:51,675
‫אני.‬

437
00:25:53,093 --> 00:25:54,636
‫הו, ישוע היקר,‬

438
00:25:54,719 --> 00:25:57,889
‫אבקש להודות לך על כך שהכנת ארוחת ערב ו…‬

439
00:25:59,808 --> 00:26:03,603
‫רגע. אני הכנתי את ארוחת הערב המזוינת.‬

440
00:26:03,687 --> 00:26:05,981
‫הפה שלך! תחזרי בך!‬

441
00:26:06,565 --> 00:26:11,695
‫ואשתו, הלן, אהבה להשפיל אותו בפומבי.‬

442
00:26:11,778 --> 00:26:14,322
‫היא שתתה. כולם חשבו שהיא טיפה פסיכית.‬

443
00:26:17,033 --> 00:26:20,495
‫ילדים, תדיחו את הכלים המזוינים.‬

444
00:26:21,121 --> 00:26:23,582
‫עכשיו, אימו עזרה לו לקנות את הבית,‬

445
00:26:23,665 --> 00:26:25,875
‫והמשמעות הייתה שגם היא תגור שם.‬

446
00:26:25,959 --> 00:26:29,170
‫זה מביך, ג'ון. זה עלבון למשפחה הזאת.‬

447
00:26:29,754 --> 00:26:32,966
‫אני לא יכול פשוט להיכנס ולבקש העלאה.‬

448
00:26:33,049 --> 00:26:36,428
‫אתה עובד שם כבר 12 שנים.‬
‫אתה אמור לנהל את המחלקה.‬

449
00:26:37,304 --> 00:26:38,597
‫כן, אימא, אני יודע.‬

450
00:26:40,557 --> 00:26:43,727
‫יום אחד הוא הלך לעבודה.‬
‫הבוס אמר לו שהוא מפוטר.‬

451
00:26:43,810 --> 00:26:46,021
‫הבוס אמר שהוא בכה.‬

452
00:26:46,104 --> 00:26:49,024
‫בחיים לא ראה גבר בוכה ככה.‬

453
00:26:49,107 --> 00:26:51,234
‫אבל הוא היה רואה חשבון, נכון?‬

454
00:26:51,318 --> 00:26:55,155
‫אז הוא ניהל את הכספים של המשפחה ושל אמו,‬

455
00:26:56,656 --> 00:26:59,034
‫אבל לא סיפר למשפחה שלו.‬

456
00:26:59,576 --> 00:27:02,454
‫הוא פשוט העמיד פנים שהלך בכל בוקר לעבודה,‬

457
00:27:02,537 --> 00:27:04,539
‫ואז הוא הלך לבנק,‬

458
00:27:04,623 --> 00:27:07,167
‫והתחיל להוציא כסף מהחשבונות של אמו,‬

459
00:27:07,250 --> 00:27:08,710
‫סכומים קטנים וזניחים.‬

460
00:27:08,793 --> 00:27:11,921
‫הוא שילם עם הכסף משכנתה, מים וחשמל…‬

461
00:27:12,005 --> 00:27:14,633
‫למשפחה לא היה מושג שפוטר.‬

462
00:27:16,885 --> 00:27:19,929
‫יום אחד הוא חזר הביתה‬
‫והעמיד פנים שהיה בעבודה.‬

463
00:27:23,099 --> 00:27:25,352
‫- מר/גב' גראף‬
‫שדרה 657, וסטפילד -‬

464
00:27:25,435 --> 00:27:28,688
‫הוא מצא מכתב בתיבת הדואר.‬

465
00:27:36,279 --> 00:27:38,198
‫שלום, מר גראף.‬

466
00:27:38,740 --> 00:27:42,702
‫זה זמן מה שיש לי העונג לצפות במשפחה שלך.‬

467
00:27:42,786 --> 00:27:46,748
‫לבתך קוראים פט, נכון?‬

468
00:27:47,791 --> 00:27:51,461
‫היא פרחה ונעשתה צעירה יפהפייה.‬

469
00:27:51,544 --> 00:27:54,422
‫אתה יודע לאן היא הולכת בלילה?‬

470
00:27:55,298 --> 00:27:56,174
‫אני כן.‬

471
00:27:59,678 --> 00:28:02,764
‫ולאן אתה הולך בבקרים?‬

472
00:28:03,348 --> 00:28:05,225
‫אתה לא הולך לעבודה.‬

473
00:28:05,308 --> 00:28:06,810
‫האם אשתך יודעת?‬

474
00:28:06,893 --> 00:28:09,938
‫אני צופה בה מתפשטת כשאתה לא שם…‬

475
00:28:10,021 --> 00:28:12,691
‫והוא ממשיך לקבל אותם. מכתב אחר מכתב.‬

476
00:28:12,774 --> 00:28:14,484
‫אין לו מושג מי שולח אותם.‬

477
00:28:14,567 --> 00:28:17,195
‫זו חמדנות, מר גראף.‬

478
00:28:17,278 --> 00:28:19,572
‫חמדנות הביאה אתכם לכאן.‬

479
00:28:19,656 --> 00:28:22,075
‫במה אתה מתוודה באוזני הכומר, ג'ון?‬

480
00:28:22,158 --> 00:28:23,034
‫- אני הצופה -‬

481
00:28:23,118 --> 00:28:28,373
‫דם צעיר הוא מה שהבית חושק בו.‬
‫מדוע לא לתת לו את מבוקשו?‬

482
00:28:29,165 --> 00:28:30,625
‫אבל הוא לא מספר לאיש.‬

483
00:28:30,709 --> 00:28:33,044
‫הוא לא מספר לאשתו או לילדיו.‬

484
00:28:33,128 --> 00:28:34,587
‫הוא לא מספר למשטרה.‬

485
00:28:34,671 --> 00:28:37,382
‫הוא ממשיך להעמיד פנים שהוא הולך לעבודה…‬

486
00:28:37,465 --> 00:28:38,508
‫- בישופ בנקאות -‬

487
00:28:38,591 --> 00:28:41,219
‫גונב כסף מהחשבונות של אמו.‬

488
00:28:49,102 --> 00:28:50,937
‫ממתק או ברדק!‬

489
00:29:01,114 --> 00:29:02,323
‫ברחוב הבא!‬

490
00:29:02,407 --> 00:29:03,742
‫לילה אחד הוא חוזר הביתה,‬

491
00:29:03,825 --> 00:29:06,202
‫ובתו עורכת מסיבת ליל כל הקדושים.‬

492
00:29:25,013 --> 00:29:25,972
‫מה את עושה?‬

493
00:29:26,806 --> 00:29:29,142
‫סתם הלכנו לבקש ממתקים מהשכנים.‬

494
00:29:31,186 --> 00:29:32,604
‫אתה המורה שלה.‬

495
00:29:32,687 --> 00:29:34,105
‫הוזמנתי…‬

496
00:29:34,189 --> 00:29:36,775
‫תתרחק ממנה. תסתלק מהבית שלי!‬

497
00:29:38,985 --> 00:29:40,779
‫אבא, תפסיק!‬

498
00:29:42,572 --> 00:29:43,907
‫את לבושה כמו זונה.‬

499
00:29:44,574 --> 00:29:46,242
‫מה לעזאזל קורה?‬

500
00:29:46,326 --> 00:29:49,037
‫מישהו צופה!‬

501
00:29:49,120 --> 00:29:50,580
‫סליחה, אני חייב לשאול…‬

502
00:29:53,291 --> 00:29:54,834
‫הוא היה ככה לפני כן?‬

503
00:29:56,252 --> 00:29:57,086
‫או…‬

504
00:29:59,506 --> 00:30:01,674
‫או שהבית שינה אותו?‬

505
00:30:02,759 --> 00:30:04,469
‫מה? כאילו הוא היה רדוף?‬

506
00:30:04,552 --> 00:30:05,804
‫אני…‬

507
00:30:06,721 --> 00:30:08,306
‫אני לא מאמינה בדברים כאלה.‬

508
00:30:09,307 --> 00:30:13,478
‫הייתי אומרת שחש שהחיים שלו קורסים‬

509
00:30:13,561 --> 00:30:16,231
‫כי הכול היה הצגה, אתה יודע?‬

510
00:30:16,815 --> 00:30:18,358
‫חייו היו שקר,‬

511
00:30:18,441 --> 00:30:21,027
‫ומי שכתב את המכתבים האלה, האדם הזה ידע.‬

512
00:30:21,611 --> 00:30:26,491
‫- תחנת אוטובוס -‬

513
00:30:27,075 --> 00:30:31,538
‫חמדנות היא החטא שלך, ג'ון,‬
‫וחוסר סבלנות החטא שלי.‬

514
00:30:31,621 --> 00:30:35,375
‫מדוע שלא תיתן לבית את מבוקשו?‬

515
00:30:35,458 --> 00:30:40,630
‫תן לו את הדם, ואני אתן לך‬
‫לשמור את כל מה שיש לך, ועוד.‬

516
00:30:41,214 --> 00:30:43,967
‫אתה רואה לאן דרכיהם מובילות עכשיו, לא?‬

517
00:30:44,050 --> 00:30:44,884
‫אני רואה.‬

518
00:30:46,052 --> 00:30:48,221
‫עשה מה שהבית מבקש ממך,‬

519
00:30:48,304 --> 00:30:51,474
‫ואתה יודע שהם ילכו למקום טוב יותר.‬

520
00:30:51,558 --> 00:30:54,227
‫אני אצפה בהם משם, ג'ון.‬

521
00:30:54,310 --> 00:30:57,063
‫לעולם לא אפסיק לצפות.‬

522
00:31:09,284 --> 00:31:10,535
‫כולנו נמות.‬

523
00:31:12,370 --> 00:31:13,454
‫אתם יודעים, נכון?‬

524
00:31:14,747 --> 00:31:16,332
‫מה הקטע?‬

525
00:31:17,041 --> 00:31:18,459
‫לא, הוא צודק.‬

526
00:31:18,543 --> 00:31:21,337
‫עלינו להיות מוכנים, בכל יום,‬
‫לפגוש את בוראנו.‬

527
00:31:21,421 --> 00:31:22,255
‫כן.‬

528
00:31:23,548 --> 00:31:26,175
‫עלינו להיות מוכנים ליום הזה כשהוא יבוא.‬

529
00:31:27,385 --> 00:31:29,345
‫אני רוצה לראות אתכם שוב בגן עדן.‬

530
00:31:30,597 --> 00:31:33,933
‫עלינו להכיר בחטאינו ולהתפלל למחילה.‬

531
00:31:36,936 --> 00:31:40,356
‫ואז הוא מתכנן תוכנית.‬

532
00:31:40,440 --> 00:31:42,358
‫הוא מתקשר למנהל בית הספר של הילדים…‬

533
00:31:42,442 --> 00:31:46,321
‫כן, אנחנו צריכים לעזוב את העיר‬
‫לכמה חודשים.‬

534
00:31:46,404 --> 00:31:47,655
‫נבקר קרובים.‬

535
00:31:49,073 --> 00:31:50,867
‫אביה של רעייתי חולה.‬

536
00:31:58,291 --> 00:32:01,920
‫הוא גזר את פניו מכל תמונה משפחתית…‬

537
00:32:02,545 --> 00:32:03,922
‫ג'ון, מה אתה עושה?‬

538
00:32:06,299 --> 00:32:08,176
‫נו, באמת.‬

539
00:32:09,802 --> 00:32:13,222
‫אני נשבעת,‬
‫בימינו המוח שלך גרוע כמו הזין שלך, יקירי.‬

540
00:32:16,100 --> 00:32:17,644
‫אני מנהלת רומן, ג'ון.‬

541
00:32:17,727 --> 00:32:20,688
‫טוב, אני אנהל רומן, ג'ון.‬

542
00:32:21,606 --> 00:32:22,690
‫לא שאכפת לך.‬

543
00:32:24,192 --> 00:32:25,985
‫את צריכה להפסיק לדבר.‬

544
00:32:26,069 --> 00:32:31,574
‫אני צריכה… אני צריכה זין, ג'ון.‬

545
00:32:33,201 --> 00:32:35,078
‫אני צריכה מישהו לזיין.‬

546
00:32:37,622 --> 00:32:38,539
‫ג'ון?‬

547
00:32:39,582 --> 00:32:42,460
‫ג'ון, מה היה הרעש הזה?‬

548
00:32:52,887 --> 00:32:53,972
‫הלו?‬

549
00:33:11,698 --> 00:33:15,994
‫ואז הוא יורד למטה ומכין לעצמו כריך.‬

550
00:33:16,828 --> 00:33:17,912
‫והוא…‬

551
00:33:20,164 --> 00:33:20,999
‫סליחה.‬

552
00:33:24,460 --> 00:33:27,588
‫ואז הוא הולך למשחק הכדורסל של בנו.‬

553
00:33:45,523 --> 00:33:47,483
‫יש לך משהו על המשקפיים.‬

554
00:33:49,068 --> 00:33:50,069
‫תודה.‬

555
00:33:51,904 --> 00:33:53,239
‫פשוט צבעתי קצת.‬

556
00:34:35,323 --> 00:34:36,157
‫בן…‬

557
00:34:37,033 --> 00:34:38,284
‫לא… אבא!‬

558
00:34:44,082 --> 00:34:45,666
‫ואז הוא מארגן את הזירה.‬

559
00:34:47,585 --> 00:34:48,961
‫הוא מדליק את כל האורות.‬

560
00:34:51,130 --> 00:34:53,549
‫משמיע מוזיקה באינטרקום.‬

561
00:34:55,802 --> 00:34:57,386
‫"גוטרדמרונג" של וגנר.‬

562
00:34:57,970 --> 00:35:00,264
‫המשמעות היא "דמדומי האלים".‬

563
00:35:00,348 --> 00:35:02,058
‫המחזור האחרון ב"טבעת הניבלונג".‬

564
00:35:06,604 --> 00:35:07,814
‫אני מכיר את המוזיקה.‬

565
00:35:09,023 --> 00:35:11,359
‫הגופות שוכבות שם במשך שבועיים שלמים.‬

566
00:35:11,442 --> 00:35:13,069
‫איש אינו יודע שיש בעיה.‬

567
00:35:13,152 --> 00:35:17,490
‫ואז השכן מהבית הסמוך,‬
‫בחור מוזר שמיודד עם הבן…‬

568
00:35:17,573 --> 00:35:19,659
‫הוא שומע מוזיקה שבוקעת מבפנים.‬

569
00:35:34,048 --> 00:35:36,175
‫והוא שם לב לריח.‬

570
00:35:36,884 --> 00:35:37,844
‫הלו?‬

571
00:35:38,469 --> 00:35:40,263
‫ג'ספר וינסלו. אלוהים אדירים.‬

572
00:35:48,479 --> 00:35:51,774
‫הגופות נראות כמו מומיות, יבשות לחלוטין.‬

573
00:35:51,858 --> 00:35:53,276
‫כאילו נוקזו מדמן.‬

574
00:36:06,581 --> 00:36:09,709
‫ועל הרצפה במרתף יש קנקני חלב ריקים.‬

575
00:36:10,793 --> 00:36:14,338
‫מילאו אותם בדם, ועכשיו הם היו ריקים.‬

576
00:36:15,840 --> 00:36:18,301
‫אבל לא הרגו אותם למטה.‬

577
00:36:18,384 --> 00:36:21,387
‫לא. סבתא למעלה, הרעיה בסלון,‬

578
00:36:21,470 --> 00:36:23,723
‫הבת באמבטיה, הבן בכניסה.‬

579
00:36:24,974 --> 00:36:26,851
‫אז מה? אז הוא התאבד?‬

580
00:36:27,435 --> 00:36:30,646
‫איפה הייתה הגופה? זה נעשה אפילו מוזר יותר.‬

581
00:36:30,730 --> 00:36:34,984
‫אחד עשר ימים לפני שהגופות נמצאו,‬
‫כלומר, שלושה ימים אחרי שנרצחו,‬

582
00:36:35,067 --> 00:36:38,446
‫המורה המגעיל ההוא,‬
‫זה ממסיבת ליל כל הקדושים?‬

583
00:36:44,660 --> 00:36:46,537
‫מצאו אותו בתוך המכונית שלו,‬

584
00:36:46,621 --> 00:36:49,624
‫הצד של הנהג מפוצץ, נורה בראש…‬

585
00:36:51,667 --> 00:36:52,960
‫מאקדח אחר.‬

586
00:36:53,044 --> 00:36:55,463
‫הכדורים לא תאמו. מה הקטע?‬

587
00:36:56,047 --> 00:36:58,758
‫ותקשיב, כל הזמן הזה, 14 ימים,‬

588
00:36:58,841 --> 00:37:01,594
‫הגופות האלה שכבו מתות בשדרה 657…‬

589
00:37:04,430 --> 00:37:07,892
‫מישהו עדיין צפה בבית.‬

590
00:37:10,061 --> 00:37:13,314
‫ג'ון גראף שכח לעצור את הדואר.‬

591
00:37:13,397 --> 00:37:15,483
‫אבל הדואר לא נערם.‬

592
00:37:15,566 --> 00:37:17,944
‫הדוור אמר שבכל יום התיבה הייתה ריקה.‬

593
00:37:18,027 --> 00:37:21,697
‫נער העיתונים מביא את העיתון,‬
‫מישהו בא ואוסף אותו.‬

594
00:37:28,412 --> 00:37:32,500
‫עכשיו, יהיה קשה לצפות בזה.‬

595
00:37:40,132 --> 00:37:41,467
‫- אני הצופה -‬

596
00:37:42,802 --> 00:37:44,720
‫- מר/גב' גראף‬
‫שדרה 657, וסטפילד -‬

597
00:37:49,350 --> 00:37:52,103
‫אלה בדיוק אותם המכתבים שאני מקבל.‬

598
00:37:52,687 --> 00:37:55,648
‫הנה התמונות מזירת הפשע של משפחת גראף.‬

599
00:38:00,069 --> 00:38:02,446
‫למה, לעזאזל, לא שמעתי על זה?‬

600
00:38:03,781 --> 00:38:05,741
‫למה זה לא הוזכר במכירה?‬

601
00:38:06,284 --> 00:38:08,119
‫למה אף אחד לא יודע על זה?‬

602
00:38:08,202 --> 00:38:11,414
‫השוטרים הסתירו את זה,‬
‫ואי אפשר להאשים את צ'מברלנד.‬

603
00:38:11,497 --> 00:38:14,000
‫הוא התגייס למשטרה רק ב-2005, כעבור עשור.‬

604
00:38:14,083 --> 00:38:17,128
‫אף אחד בעיר לא ידע? באמת? אף אחד בעיר?‬

605
00:38:17,211 --> 00:38:20,214
‫דין, העיר לא רוצה שהסיפור יתפרסם.‬

606
00:38:20,298 --> 00:38:24,093
‫יש הרבה קבוצות אינטרסנטיות‬
‫שאכפת להן מערך הנכסים שלהם,‬

607
00:38:24,176 --> 00:38:27,847
‫והדימוי של העיירה כאחד המקומות‬
‫הכי בטוחים שניתן לגור בהם.‬

608
00:38:31,642 --> 00:38:35,062
‫מה עם… מיץ' ומו?‬

609
00:38:35,146 --> 00:38:38,190
‫בנם, נכון? הם גרו בבית הסמוך, נכון?‬

610
00:38:38,274 --> 00:38:39,650
‫אז אולי הוא יודע משהו?‬

611
00:38:39,734 --> 00:38:44,780
‫לא. מיץ' ומו‬
‫עברו לווסטפילד ב-96', כעבור שנה.‬

612
00:38:45,698 --> 00:38:46,532
‫פאק.‬

613
00:38:49,910 --> 00:38:51,704
‫אז מה קרה לו?‬

614
00:38:52,288 --> 00:38:53,622
‫לג'ון גראף?‬
‫-כן.‬

615
00:38:53,706 --> 00:38:55,458
‫הוא מת? הוא חי? מי יודע?‬

616
00:38:56,542 --> 00:38:59,211
‫אין לו כל זכר אחרי זה. פשוט נעלם.‬

617
00:39:00,212 --> 00:39:01,339
‫למרות שאני מניחה…‬

618
00:39:03,632 --> 00:39:06,218
‫שלא היית יודע במי אתה מביט‬

619
00:39:06,302 --> 00:39:07,887
‫אילו היה צץ משום מקום,‬

620
00:39:07,970 --> 00:39:11,682
‫בהתחשב בזה שהוא גזר את פניו‬
‫מכל התמונות ושרף אותן.‬

621
00:39:12,641 --> 00:39:14,518
‫אז אף אחד לא יודע איך הוא נראה.‬

622
00:39:14,602 --> 00:39:15,436
‫לא.‬

623
00:39:20,733 --> 00:39:21,609
‫רק שנייה.‬

624
00:39:23,819 --> 00:39:26,364
‫איזו כנסייה ג'ון גראף פקד?‬

625
00:39:27,615 --> 00:39:30,701
‫סנט מארק'ס. וסטפילד. כנסייה לותרנית.‬

626
00:39:31,786 --> 00:39:35,289
‫הייתי פה קודם. ג'ון. אני מפקח הבנייה.‬

627
00:39:35,373 --> 00:39:36,791
‫טיפלנו בבעיה,‬

628
00:39:38,084 --> 00:39:40,211
‫אבל זה היה טראומטי לכל המשפחה.‬

629
00:39:40,294 --> 00:39:42,963
‫יש כנסייה לותרנית נחמדה בהמשך הרחוב.‬

630
00:39:43,047 --> 00:39:45,132
‫אולי תשקול לפקוד אותה עם משפחתך.‬

631
00:39:46,092 --> 00:39:46,967
‫מה העניין?‬

632
00:39:48,135 --> 00:39:49,053
‫פגשתי אותו.‬

633
00:39:50,638 --> 00:39:51,555
‫את ג'ון גראף.‬

634
00:39:54,058 --> 00:39:55,184
‫הוא היה בבית שלי.‬

635
00:39:56,811 --> 00:39:59,146
‫רגע, אז זה כאילו, גמור-גמור?‬

636
00:39:59,230 --> 00:40:02,608
‫המרתף צריך איזה שבועיים, אבל המטבח גמור.‬

637
00:40:03,609 --> 00:40:06,654
‫המצלמות הותקנו ואזעקות אורגנו, אז…‬

638
00:40:06,737 --> 00:40:08,155
‫אז חוזרים לגור בבית?‬

639
00:40:08,239 --> 00:40:09,115
‫כן.‬

640
00:40:11,700 --> 00:40:13,285
‫שנקנה אוכל?‬
‫-כן.‬

641
00:40:13,369 --> 00:40:15,287
‫כן. אני גווע ברעב.‬

642
00:40:23,087 --> 00:40:25,756
‫לא, ג'ספר! לא אפגע בך.‬

643
00:40:25,840 --> 00:40:27,716
‫אני מצטער על היחס שלי כלפיך.‬

644
00:40:27,800 --> 00:40:30,094
‫ג'ספר, מי זה?‬
‫-לא, תביט בי.‬

645
00:40:30,177 --> 00:40:32,054
‫יש לי רק שאלה אחת.‬

646
00:40:32,680 --> 00:40:35,224
‫אתה מכיר את ג'ון גראף?‬

647
00:40:37,852 --> 00:40:39,186
‫ג'ספר? אל תדבר איתו.‬

648
00:40:39,270 --> 00:40:40,396
‫ג'ספר, אני מצטער…‬

649
00:40:40,479 --> 00:40:41,897
‫אין לנו מה לומר לך.‬

650
00:40:42,690 --> 00:40:43,774
‫ורק שתדע,‬

651
00:40:43,858 --> 00:40:47,153
‫אנחנו ניכנס בך בגלל מעלית המזון.‬

652
00:40:47,236 --> 00:40:50,364
‫אגודת השימור כועסת נורא.‬

653
00:40:50,448 --> 00:40:54,660
‫הם הזמינו בדיקה ונוכל להיכנס מתי שבא לנו.‬

654
00:40:54,743 --> 00:40:55,661
‫לא נכון, גברת.‬

655
00:40:55,744 --> 00:40:58,789
‫בדוק את זה! מתי שבא לנו.‬

656
00:40:59,915 --> 00:41:01,500
‫מה? לא…‬

657
00:41:06,380 --> 00:41:11,260
‫וזו התנהגות שלא יאה לשכנים,‬
‫לא לבוא ללוויה של מיץ' ומו.‬

658
00:41:13,012 --> 00:41:14,513
‫לא ידעתי מתי היא הייתה.‬

659
00:41:14,597 --> 00:41:17,516
‫לא ידעתי איפה… גברת, לא הכרתי אותם.‬

660
00:41:17,600 --> 00:41:20,603
‫הכרת אותם מספיק כדי לגרום להם להתאבד.‬

661
00:41:22,229 --> 00:41:23,481
‫לא יאה לשכנים.‬

662
00:41:37,703 --> 00:41:39,163
‫וואו, כמו בקטלוג.‬

663
00:41:40,623 --> 00:41:42,041
‫נחמד, נכון?‬

664
00:41:42,124 --> 00:41:44,835
‫כן, בדיוק סיימנו לפרוק. נחמד להיות בבית.‬

665
00:41:44,919 --> 00:41:47,379
‫הו, מותק… איפה אבא?‬

666
00:41:47,922 --> 00:41:50,007
‫דין?‬
‫-היי, כן! אני פה.‬

667
00:41:50,090 --> 00:41:51,634
‫הרגע נכנסת?‬

668
00:41:51,717 --> 00:41:52,885
‫כן. היי.‬

669
00:41:52,968 --> 00:41:54,011
‫היי.‬

670
00:41:55,179 --> 00:41:57,097
‫זה מדהים. אנחנו בבית.‬

671
00:42:30,339 --> 00:42:32,841
‫קרטר? בוא, נזוז.‬

672
00:42:33,342 --> 00:42:35,261
‫היי, אלי. בואי.‬

673
00:42:36,387 --> 00:42:38,222
‫צריך לצאת כמה דקות קודם.‬

674
00:42:38,305 --> 00:42:40,766
‫אימא נוסעת לגלריה ואני אקח אתכם לביה"ס,‬

675
00:42:40,849 --> 00:42:42,142
‫אבל שלא אפספס את הרכבת.‬

676
00:42:42,226 --> 00:42:43,310
‫אני אקח אותם.‬

677
00:42:43,394 --> 00:42:45,521
‫מה? לא. תעשי מה שאת צריכה.‬

678
00:42:46,105 --> 00:42:47,231
‫עכשיו נחמד פה.‬

679
00:42:47,982 --> 00:42:49,900
‫עשינו את הדבר הנכון, כן?‬

680
00:42:49,984 --> 00:42:50,859
‫כשנשארנו?‬

681
00:42:51,735 --> 00:42:52,778
‫כן, נכון.‬

682
00:42:54,196 --> 00:42:55,114
‫אני אוהב אותך.‬

683
00:42:55,698 --> 00:42:56,949
‫אני אוהבת אותך.‬

684
00:43:00,536 --> 00:43:02,746
‫אני יוצא. קדימה!‬

685
00:43:10,588 --> 00:43:12,089
‫ביי, מותק.‬
‫-ביי, אימא.‬

686
00:43:12,172 --> 00:43:13,257
‫ביי, אימא.‬

687
00:43:33,736 --> 00:43:35,821
‫- מר/גב' בראנוק‬
‫שדרה 657, וסטפילד -‬

688
00:43:43,829 --> 00:43:46,165
‫מר וגברת בראנוק,‬

689
00:43:46,248 --> 00:43:48,500
‫עכשיו יש מצלמות בכל מקום,‬

690
00:43:49,251 --> 00:43:52,504
‫אבל לא ניתן להיות מוגנים בעולם הזה, נכון?‬

691
00:43:52,588 --> 00:43:55,007
‫אני עדיין צופה.‬

692
00:45:35,190 --> 00:45:40,195
‫תרגום כתוביות: רותי זהרן‬