1 00:00:06,297 --> 00:00:09,426 ‫- סדרה של NETFLIX -‬ 2 00:00:10,844 --> 00:00:17,809 ‫- מבוסס על סיפור אמיתי -‬ 3 00:00:52,385 --> 00:00:55,555 ‫אלוהים, יפה פה כל כך.‬ 4 00:00:56,222 --> 00:00:57,599 ‫גן עדן.‬ 5 00:00:57,682 --> 00:00:59,976 ‫רגע, אז קונים את הבית הזה?‬ 6 00:01:00,060 --> 00:01:03,605 ‫צריך לראות אותו‬ ‫לפני שנדע אם אנחנו רוצים אותו.‬ 7 00:01:03,688 --> 00:01:05,440 ‫אפשר להיכנס ולהביט סביב?‬ 8 00:01:05,523 --> 00:01:08,193 ‫לא, נחלוף על פני הבית במהירות,‬ 9 00:01:08,276 --> 00:01:09,694 ‫ונזרוק עליו את הכסף שלנו.‬ 10 00:01:09,778 --> 00:01:11,237 ‫ככה קונים בית.‬ 11 00:01:11,821 --> 00:01:14,741 ‫תראה את העצים האלה. יפהפיים.‬ 12 00:01:15,617 --> 00:01:18,328 ‫בטח יש פה מועדון קאנטרי בסביבה, נכון?‬ 13 00:01:23,666 --> 00:01:26,419 ‫טוב, מתקרבים אליו. הנה הוא.‬ 14 00:01:26,961 --> 00:01:29,422 ‫אלוהים. זה הבית?‬ 15 00:01:30,173 --> 00:01:32,884 ‫מותק, אני לא מאמינה.‬ 16 00:01:44,312 --> 00:01:47,690 ‫היי, קרטר, לא נתרוצץ כמו חיות, טוב?‬ 17 00:01:53,154 --> 00:01:56,407 ‫אלוהים, הוא אפילו יפה יותר מהתמונות.‬ 18 00:01:56,491 --> 00:01:58,743 ‫אמרתי לך.‬ ‫-הוא מהמם!‬ 19 00:01:58,827 --> 00:02:01,538 ‫נוף של האגם, גישה לאגם.‬ 20 00:02:01,621 --> 00:02:03,706 ‫אמרת גישה לאגם, מר בראנוק?‬ 21 00:02:03,790 --> 00:02:04,916 ‫אכן, גברת בראנוק.‬ 22 00:02:09,921 --> 00:02:13,716 ‫היי, אלי, את קוראת‬ ‫את "גאווה ודעה קדומה" בטלפון?‬ 23 00:02:13,800 --> 00:02:15,844 ‫אני מסמסת תמונות של הבית החדש שלנו.‬ 24 00:02:16,386 --> 00:02:19,180 ‫הוא לא הבית שלנו… עדיין.‬ 25 00:02:20,557 --> 00:02:21,391 ‫היי.‬ 26 00:02:21,891 --> 00:02:22,934 ‫מי הבחור הזה?‬ 27 00:02:24,853 --> 00:02:26,479 ‫גם הוא מעוניין בבית, חבר.‬ 28 00:02:26,563 --> 00:02:28,481 ‫כדאי שתיכנס ותפחיד אותו.‬ 29 00:02:30,859 --> 00:02:35,196 ‫בחייך, אלי. שימי את זה בצד או שזה שלי.‬ ‫-מהר. אתם איטיים.‬ 30 00:02:39,284 --> 00:02:41,161 ‫אולי תביטי סביב?‬ ‫-טוב.‬ 31 00:02:44,998 --> 00:02:46,416 ‫הוא טיפה סטרילי.‬ 32 00:02:46,499 --> 00:02:48,918 ‫תוכלי להפוך אותו למושלם, נכון?‬ 33 00:02:49,002 --> 00:02:49,961 ‫כמו תמיד.‬ 34 00:02:50,628 --> 00:02:51,546 ‫די.‬ 35 00:02:52,922 --> 00:02:55,508 ‫אוודא שלא ישמידו את הבית.‬ ‫-טוב.‬ 36 00:03:01,723 --> 00:03:03,725 ‫מה דעתך, ילדה?‬ ‫-יש בריכה.‬ 37 00:03:05,727 --> 00:03:07,937 ‫טוב, ג'ספר, זמן ללכת הביתה.‬ 38 00:03:08,730 --> 00:03:11,566 ‫קדימה, ג'ספר. בוא.‬ 39 00:03:11,649 --> 00:03:13,818 ‫זמן לעזוב. בוא פשוט…‬ 40 00:03:13,902 --> 00:03:16,237 ‫ג'ספר, אני עוזבת בלעדיך. אני…‬ 41 00:03:16,988 --> 00:03:19,157 ‫היי. ג'ספר, תגיד שלום.‬ 42 00:03:21,534 --> 00:03:23,244 ‫שלום.‬ ‫-היי.‬ 43 00:03:23,328 --> 00:03:27,498 ‫שלד של תינוק כולל 100 עצמות יותר‬ ‫מאשר שלד של מבוגר.‬ 44 00:03:32,503 --> 00:03:36,841 ‫מעלית המזון הזו. היא אוצר לאומי.‬ 45 00:03:36,925 --> 00:03:40,094 ‫אני נשיאת אגודת השימור המקומית,‬ 46 00:03:40,178 --> 00:03:43,765 ‫וניהלנו 14 פגישות על המעלית בלבד.‬ 47 00:03:47,435 --> 00:03:48,978 ‫היא אוצר לאומי.‬ 48 00:03:51,022 --> 00:03:52,023 ‫בית מקסים.‬ 49 00:03:54,442 --> 00:03:58,321 ‫תוציאי את הטלפון. תגגלי "מעלית מזון".‬ 50 00:04:04,494 --> 00:04:06,704 ‫שלום.‬ ‫-שלום.‬ 51 00:04:07,747 --> 00:04:10,333 ‫תירשמי, בבקשה?‬ ‫-כן, בטח.‬ 52 00:04:14,921 --> 00:04:15,755 ‫קארן?‬ 53 00:04:19,050 --> 00:04:21,261 ‫נורה? נורה מילר?‬ 54 00:04:21,344 --> 00:04:22,929 ‫אלוהים.‬ 55 00:04:23,012 --> 00:04:25,181 ‫לא יכול להיות!‬ 56 00:04:26,057 --> 00:04:27,517 ‫זה מדהים.‬ 57 00:04:27,600 --> 00:04:28,935 ‫אלוהים.‬ ‫-מה שלומך?‬ 58 00:04:29,018 --> 00:04:31,396 ‫מיליון שנה לא ראיתי אותך.‬ ‫-רגע…‬ 59 00:04:31,479 --> 00:04:33,439 ‫את מראה את הבית הזה?‬ ‫-כן.‬ 60 00:04:33,523 --> 00:04:35,650 ‫לא התראינו מאז ביה"ס לעיצוב, נכון?‬ 61 00:04:35,733 --> 00:04:36,567 ‫נכון.‬ 62 00:04:36,651 --> 00:04:38,945 ‫אלוהים, את נראית נפלא.‬ 63 00:04:39,028 --> 00:04:40,863 ‫בחייך. את. את נראית מדהים.‬ 64 00:04:41,406 --> 00:04:43,825 ‫ועכשיו שמי נורה בראנוק,‬ 65 00:04:43,908 --> 00:04:46,452 ‫מה שעדיין נשמע לי מוזר.‬ 66 00:04:46,536 --> 00:04:48,413 ‫מה איתך? היית נשואה, נכון?‬ 67 00:04:48,496 --> 00:04:49,747 ‫הייתי נשואה, כן.‬ 68 00:04:50,373 --> 00:04:53,251 ‫סיפור ארוך, אבל בכל מקרה, מה איתך?‬ ‫-מצטערת.‬ 69 00:04:53,334 --> 00:04:56,629 ‫לא דמיינתי שבסוף תגיעי לפרברים‬ 70 00:04:56,713 --> 00:04:59,382 ‫כי היית חובבת טבע לפני שזה היה אופנתי.‬ 71 00:04:59,465 --> 00:05:00,466 ‫לא נכון.‬ 72 00:05:00,550 --> 00:05:02,385 ‫ראיתי את הכתבה עלייך ב"טיימס".‬ 73 00:05:02,468 --> 00:05:05,471 ‫כלומר, אלוהים, איזו תערוכה ענקית בגלריה.‬ 74 00:05:05,555 --> 00:05:09,058 ‫תערוכת היחיד הראשונה שלי,‬ ‫קרמיקה בגלריה חדשה בטרייבקה.‬ 75 00:05:09,142 --> 00:05:11,185 ‫את משחקת אותה.‬ 76 00:05:11,269 --> 00:05:14,689 ‫כי תראי אותי, אני לא.‬ ‫אני כאילו, "זין על אמנות".‬ 77 00:05:14,772 --> 00:05:18,026 ‫כן, פשוט אתחתן עם כסף.‬ ‫זה פשוט קל יותר ככה.‬ 78 00:05:20,570 --> 00:05:21,404 ‫היי.‬ 79 00:05:23,990 --> 00:05:24,991 ‫אבא!‬ 80 00:05:26,200 --> 00:05:27,035 ‫כן, חבר.‬ 81 00:05:27,118 --> 00:05:29,412 ‫תראה, מעלית.‬ 82 00:05:29,495 --> 00:05:32,498 ‫האמת שקוראים לה מעלית מזון,‬ ‫בדיוק ביררתי עליה.‬ 83 00:05:32,582 --> 00:05:36,169 ‫היא נועדה לשנע אוכל בין הקומות.‬ 84 00:05:36,794 --> 00:05:38,629 ‫זה מגניב כל כך.‬ ‫-אני יודע.‬ 85 00:05:38,713 --> 00:05:39,922 ‫שננסה אותה?‬ 86 00:05:40,590 --> 00:05:42,592 ‫זה רעיון נהדר. כן, רוץ למעלה.‬ 87 00:05:43,343 --> 00:05:44,260 ‫אשלח אותה למעלה.‬ 88 00:05:56,814 --> 00:05:57,648 ‫מעולה.‬ 89 00:06:14,916 --> 00:06:17,835 ‫אימא'לה! אבא, אל תעשה את זה.‬ 90 00:06:17,919 --> 00:06:20,088 ‫היי, את בסדר? מה העניין?‬ 91 00:06:20,922 --> 00:06:22,131 ‫זה כלום, אני פשוט…‬ 92 00:06:23,466 --> 00:06:24,467 ‫את לא מתה עליו.‬ 93 00:06:25,134 --> 00:06:26,344 ‫הוא לא רע.‬ ‫-מה העניין?‬ 94 00:06:26,427 --> 00:06:27,929 ‫אתגעגע לכל החברים שלי.‬ 95 00:06:28,429 --> 00:06:29,263 ‫בובה…‬ 96 00:06:30,056 --> 00:06:32,392 ‫נהיה בסך הכול במרחק שעה מהעיר.‬ 97 00:06:32,475 --> 00:06:34,936 ‫וגם ככה את לא מדברת איתם פנים אל פנים.‬ 98 00:06:35,019 --> 00:06:38,898 ‫זה תמיד בטיק טוק ובסנאפ קראקל וב…‬ 99 00:06:38,981 --> 00:06:42,193 ‫מה שעושה אותו ייחודי באמת…‬ 100 00:06:42,276 --> 00:06:44,529 ‫זה בית מתוחכם,‬ 101 00:06:44,612 --> 00:06:46,322 ‫אבל הוא נשי מאוד,‬ 102 00:06:46,406 --> 00:06:48,116 ‫ונדיר שרואים את זה.‬ ‫-יפהפה.‬ 103 00:06:48,199 --> 00:06:49,367 ‫סליחה.‬ 104 00:06:49,450 --> 00:06:53,371 ‫האם עבדים בנו את הבית הזה? את יודעת?‬ 105 00:06:55,706 --> 00:06:59,377 ‫מה? מאיפה לי לדעת?‬ 106 00:07:00,545 --> 00:07:01,587 ‫חשבתי שאת יודעת.‬ 107 00:07:03,089 --> 00:07:04,090 ‫הוא יפהפה, נכון?‬ 108 00:07:06,801 --> 00:07:08,344 ‫אתם חייבים לראות את הבריכה.‬ 109 00:07:08,428 --> 00:07:10,847 ‫היא כחולה יותר מהאוקיינוס.‬ 110 00:07:18,438 --> 00:07:19,397 ‫נורה, בואי תראי.‬ 111 00:07:41,169 --> 00:07:42,128 ‫הנה הוא.‬ 112 00:07:42,962 --> 00:07:44,547 ‫דין, מותק!‬ 113 00:07:45,131 --> 00:07:46,549 ‫קארן, זה בעלי.‬ 114 00:07:47,216 --> 00:07:50,553 ‫קארן ואני למדנו יחד עיצוב‬ ‫ותנחש מי סוכנת הנדל"ן של הנכס?‬ 115 00:07:50,636 --> 00:07:51,762 ‫את צוחקת.‬ 116 00:07:51,846 --> 00:07:55,016 ‫וה-וה-וי-וה, כלומר… ואו.‬ 117 00:07:55,099 --> 00:07:56,142 ‫תפסיקי.‬ 118 00:07:57,560 --> 00:07:59,020 ‫אז מה דעתך?‬ 119 00:07:59,937 --> 00:08:01,564 ‫כן, אני אוהב אותו.‬ ‫-כן.‬ 120 00:08:02,190 --> 00:08:03,024 ‫אני אוהב אותך.‬ 121 00:08:03,566 --> 00:08:04,817 ‫הו, מותק.‬ 122 00:08:04,901 --> 00:08:06,903 ‫אני רוצה להגיש הצעת מחיר.‬ ‫-מה?‬ 123 00:08:06,986 --> 00:08:09,405 ‫באמת? בכזאת קלות?‬ ‫-כן.‬ 124 00:08:09,989 --> 00:08:11,324 ‫טוב.‬ ‫-כן.‬ 125 00:08:11,407 --> 00:08:15,661 ‫אז בסדר. דברו שניכם,‬ ‫ואני רק צריכה לעדכן אתכם‬ 126 00:08:15,745 --> 00:08:17,914 ‫שיש כבר שתי הצעות נוספות,‬ 127 00:08:18,623 --> 00:08:22,335 ‫ואתם פשוט צריכים להציע מעבר‬ ‫למחיר המבוקש, אז תפתחו את הארנק.‬ 128 00:08:23,419 --> 00:08:24,670 ‫טוב.‬ ‫-תודה, קארן.‬ 129 00:08:28,925 --> 00:08:31,093 ‫בחייך, סטיב. כאן אמריקה, נכון?‬ 130 00:08:31,177 --> 00:08:33,304 ‫כולם קונים בתים שידם אינה משגת.‬ 131 00:08:33,387 --> 00:08:35,139 ‫אתה יודע מה הבעיה?‬ ‫-מה?‬ 132 00:08:35,223 --> 00:08:36,224 ‫פשיטת הרגל.‬ 133 00:08:36,307 --> 00:08:37,517 ‫זה היה לפני עשור.‬ 134 00:08:37,600 --> 00:08:40,019 ‫דין, יש גבול למה שאוכל לעשות.‬ 135 00:08:40,102 --> 00:08:42,271 ‫העניין הוא שעם ההכנסה הנוכחית שלכם,‬ 136 00:08:42,355 --> 00:08:45,107 ‫אתם לא עומדים בקריטריונים‬ ‫להלוואת ענק בגודל הזה.‬ 137 00:08:45,858 --> 00:08:47,902 ‫ואם זו לא תהיה הלוואת ענק?‬ 138 00:08:48,819 --> 00:08:49,654 ‫פשוט…‬ 139 00:08:50,655 --> 00:08:52,365 ‫מה אם נשלם מקדמה גדולה?‬ 140 00:08:53,199 --> 00:08:56,869 ‫כל החסכונות שלנו, ניקח את כל המניות שלנו,‬ 141 00:08:56,953 --> 00:08:59,956 ‫נמכור אותן, תוכנית הפנסיה,‬ ‫ופשוט נפדה הכול.‬ 142 00:09:00,039 --> 00:09:02,166 ‫נשלם הרבה מס הכנסה ונשקיע הכול בבית.‬ 143 00:09:02,250 --> 00:09:03,960 ‫אז זאת לא הלוואת ענק, נכון?‬ 144 00:09:04,043 --> 00:09:05,253 ‫כלומר…‬ ‫-נכון?‬ 145 00:09:05,336 --> 00:09:08,506 ‫אולי, אבל אתה לוקח סיכון אדיר.‬ 146 00:09:08,589 --> 00:09:10,341 ‫אתה חייב לראות את הבית הזה.‬ 147 00:09:11,300 --> 00:09:12,343 ‫הוא על שפת אגם.‬ 148 00:09:13,052 --> 00:09:16,889 ‫בסדר? אין תנועת רכבים,‬ ‫אנשים אפילו לא נועלים דלתות.‬ 149 00:09:16,973 --> 00:09:18,349 ‫בטוח שם, אחי.‬ 150 00:09:18,432 --> 00:09:19,559 ‫בחייך, דין.‬ 151 00:09:19,642 --> 00:09:22,603 ‫חרא יכול לקרות בכל מקום. זה סתם מיתוג.‬ ‫-לא אכפת לי.‬ 152 00:09:23,688 --> 00:09:25,648 ‫אני רוצה שלכל ילד שלי יהיה חדר.‬ 153 00:09:26,566 --> 00:09:29,860 ‫אני רוצה שתהיה להם חצר‬ ‫גדולה מספיק כדי לשחק בה.‬ 154 00:09:29,944 --> 00:09:31,654 ‫בתי הספר טובים יותר.‬ 155 00:09:31,737 --> 00:09:34,615 ‫אעשה מה שצריך כדי לקנות את הבית הזה.‬ 156 00:09:39,996 --> 00:09:43,666 ‫- כעבור שישה שבועות -‬ 157 00:10:14,614 --> 00:10:17,158 ‫- האחים קולינס -‬ 158 00:10:35,217 --> 00:10:37,678 ‫מותק, הגעתי!‬ 159 00:10:40,973 --> 00:10:41,807 ‫מישהו?‬ 160 00:10:55,196 --> 00:10:56,906 ‫היי, אבא?‬ ‫-כן.‬ 161 00:10:56,989 --> 00:10:58,449 ‫איפה הרצועה שלו?‬ 162 00:10:59,200 --> 00:11:00,910 ‫לא יודע, חבר. שאל את אימא.‬ 163 00:11:01,410 --> 00:11:04,038 ‫רק אל תיתן לטפטפון להתרוצץ בבית, טוב?‬ 164 00:11:04,121 --> 00:11:05,873 ‫יש סיבה שקוראים לו ככה.‬ 165 00:11:05,956 --> 00:11:08,167 ‫אני לא רוצה שישתין על הפרקט, טוב?‬ 166 00:11:08,250 --> 00:11:10,086 ‫לא. תוציא אותו, קדימה.‬ 167 00:11:10,169 --> 00:11:11,879 ‫אתה בסדר?‬ ‫-כן.‬ 168 00:11:13,172 --> 00:11:15,341 ‫היי, רגע, אבא. מתי יגיע הפסנתר?‬ 169 00:11:15,424 --> 00:11:17,551 ‫מותק, מביאים אותו עכשיו.‬ 170 00:11:17,635 --> 00:11:20,596 ‫תניחי את הטלפון לרגע‬ ‫ותביטי מבעד לחלון. את תראי.‬ 171 00:11:21,889 --> 00:11:23,015 ‫גם אני אוהב אותך.‬ 172 00:11:23,891 --> 00:11:25,976 ‫- פרננדס ובניו‬ ‫פסנתרי כנף -‬ 173 00:11:31,440 --> 00:11:32,775 ‫תראה את זה.‬ 174 00:11:33,734 --> 00:11:34,985 ‫אלוהים.‬ 175 00:11:37,613 --> 00:11:39,323 ‫יש לנו בעיה כאן.‬ 176 00:11:42,326 --> 00:11:43,619 ‫היי.‬ ‫-היי.‬ 177 00:11:43,703 --> 00:11:46,247 ‫מה דעתך? סיימתי אותם רק בשבוע שעבר.‬ 178 00:11:47,039 --> 00:11:47,998 ‫הכנתי אותם לפה.‬ 179 00:11:48,582 --> 00:11:49,959 ‫אני חושב שהם מושלמים.‬ 180 00:11:52,670 --> 00:11:54,088 ‫אתה מריח את זה?‬ 181 00:11:54,171 --> 00:11:55,047 ‫את מה?‬ 182 00:11:56,424 --> 00:11:59,260 ‫את האוויר. הוא שונה פה.‬ 183 00:12:00,678 --> 00:12:01,846 ‫אני יכולה לנשום.‬ 184 00:12:05,015 --> 00:12:06,809 ‫הכול שונה.‬ 185 00:12:09,854 --> 00:12:13,983 ‫תמיד הרגשתי שאם אעזוב את ניו יורק,‬ ‫הקריירה שלי תתפוגג,‬ 186 00:12:14,066 --> 00:12:19,947 ‫ותראה, התערוכה בגלריה מצליחה כל כך,‬ ‫אני מוכרת פריטים…‬ 187 00:12:20,030 --> 00:12:23,284 ‫זה כאילו, "אלוהים, למה התעכבנו כל כך?"‬ 188 00:12:24,410 --> 00:12:29,999 ‫אה, ומצאתי כיסא של ז'נרט ב-1stDibs.‬ 189 00:12:30,082 --> 00:12:33,294 ‫לא. הסכמנו, נכון? לא נוציא עוד כסף‬ 190 00:12:33,377 --> 00:12:35,963 ‫עד שנשפץ את המטבח והמרתף, טוב?‬ 191 00:12:36,046 --> 00:12:38,841 ‫לא ז'נרט, לא טרז'ט, כלום.‬ 192 00:12:38,924 --> 00:12:39,800 ‫בסדר.‬ 193 00:12:41,302 --> 00:12:44,013 ‫אז איך זה שלך מותר לעקור‬ 194 00:12:44,096 --> 00:12:47,558 ‫משטחי עבודה תקינים לחלוטין משיש לבן?‬ 195 00:12:47,641 --> 00:12:52,438 ‫זה שונה לגמרי כי שיש קררה זה כל כך 2009,‬ 196 00:12:52,521 --> 00:12:55,399 ‫וכשאני מכין את הפסטה המיוחדת שלי‬ 197 00:12:55,483 --> 00:12:58,444 ‫בימי ראשון, עם היין האדום…‬ ‫-אה, כן.‬ 198 00:12:58,527 --> 00:13:01,655 ‫…אני לא רוצה לחשוש שהוא יכתים את השיש.‬ 199 00:13:01,739 --> 00:13:03,324 ‫באמת?‬ ‫-כן.‬ 200 00:13:05,284 --> 00:13:07,536 ‫טוב, סגרנו.‬ 201 00:13:09,079 --> 00:13:09,914 ‫בואי הנה.‬ 202 00:13:16,212 --> 00:13:18,088 ‫אנחנו מאושרים, גברת בראנוק?‬ 203 00:13:21,550 --> 00:13:23,511 ‫אני חושבת שכן, מר בראנוק.‬ 204 00:14:11,851 --> 00:14:12,893 ‫היי, מלח.‬ 205 00:14:43,549 --> 00:14:44,425 ‫כן, תעשי…‬ 206 00:14:45,801 --> 00:14:47,928 ‫אימא, את יכולה לעלות שנייה?‬ 207 00:14:48,012 --> 00:14:49,471 ‫אימא גומרת משהו ובאה.‬ 208 00:14:50,723 --> 00:14:51,640 ‫היא גומרת.‬ 209 00:14:51,724 --> 00:14:52,725 ‫סתום.‬ 210 00:14:53,976 --> 00:14:55,102 ‫אלוהים.‬ 211 00:14:56,395 --> 00:14:57,730 ‫נסיים הלילה.‬ ‫-טוב.‬ 212 00:14:57,813 --> 00:14:59,356 ‫כן?‬ ‫-טוב.‬ 213 00:14:59,440 --> 00:15:00,774 ‫כן.‬ ‫-אלוהים.‬ 214 00:15:08,616 --> 00:15:10,159 ‫אני לא שומעת כלום.‬ 215 00:15:10,242 --> 00:15:12,870 ‫אני נשבעת שבוודאות התנגנה פה מוזיקה.‬ 216 00:15:14,997 --> 00:15:16,373 ‫היי, מה קורה?‬ 217 00:15:16,916 --> 00:15:19,543 ‫אלי אמרה שהיא שמעה פה מוזיקה.‬ 218 00:15:19,627 --> 00:15:20,878 ‫שמת אודם?‬ 219 00:15:21,629 --> 00:15:24,715 ‫מאיפה הוא? הרשית לה לשים אודם?‬ 220 00:15:24,798 --> 00:15:26,258 ‫הוא פשוט היה בחדר שלי.‬ 221 00:15:27,092 --> 00:15:30,471 ‫טוב, אולי לא תשימי‬ ‫אודם של מישהי אחרת, טוב?‬ 222 00:15:30,554 --> 00:15:34,224 ‫אולי לא תשימי אודם בכלל?‬ ‫מותק, את עדיין לא בת 16.‬ 223 00:15:34,308 --> 00:15:38,103 ‫אבל כל שאר הבנות בביה"ס…‬ ‫-את לא שאר הבנות, טוב?‬ 224 00:15:38,187 --> 00:15:41,857 ‫עבדנו קשה כשגרנו בעיר‬ ‫כדי להגן עלייך מפני דברים כאלה, נכון?‬ 225 00:15:41,941 --> 00:15:43,567 ‫להגן עליי מפני מה? אודם?‬ 226 00:15:44,652 --> 00:15:45,486 ‫מצחיק מאוד.‬ 227 00:15:45,569 --> 00:15:48,155 ‫פשוט תישארי כמה שיותר קטנה למעננו, בבקשה?‬ 228 00:15:48,238 --> 00:15:50,449 ‫כל עוד את יכולה, בבקשה?‬ ‫-בסדר, טוב.‬ 229 00:15:50,532 --> 00:15:52,242 ‫אוריד אותו.‬ ‫-תודה.‬ 230 00:15:53,035 --> 00:15:54,536 ‫מה הקטע?‬ 231 00:15:55,120 --> 00:15:56,705 ‫היי, חבר'ה, ערב פיצה.‬ 232 00:15:57,539 --> 00:15:58,707 ‫בואו נזמין פיצה.‬ 233 00:16:06,757 --> 00:16:09,176 ‫- 5:00‬ ‫התראה - נודניק -‬ 234 00:16:45,087 --> 00:16:46,839 ‫מותק, איפה שמת את המסנן…‬ 235 00:16:52,344 --> 00:16:54,221 ‫חשבתי שנעלתי את הדלת.‬ 236 00:16:54,304 --> 00:16:55,681 ‫מותק, את לא,‬ 237 00:16:55,764 --> 00:16:58,434 ‫כי הבחור פשוט עמד שם.‬ 238 00:16:58,517 --> 00:16:59,351 ‫ממש מפחיד.‬ 239 00:17:00,185 --> 00:17:02,271 ‫אז אמרת לו שאנחנו מסוגלים‬ 240 00:17:02,354 --> 00:17:04,982 ‫להביא את העיתון שלנו לבד?‬ ‫-כן, בוודאות.‬ 241 00:17:05,065 --> 00:17:06,859 ‫"מר/גברת בראנוק…"‬ ‫-לא נראה לי…‬ 242 00:17:07,985 --> 00:17:11,196 ‫לא יודע. הוא נראה מאותגר שכלית או משהו.‬ 243 00:17:11,280 --> 00:17:13,949 ‫"שכנים חדשים יקרים בשדרה 657.‬ 244 00:17:14,491 --> 00:17:16,618 ‫"הרשו לי לברך אתכם עם בואכם לשכונה.‬ 245 00:17:16,702 --> 00:17:18,495 ‫"איך הגעתם הנה?‬ 246 00:17:18,579 --> 00:17:21,623 ‫"האם הבית בשדרה 657‬ ‫קרא לכם עם כוחו הפנימי?‬ 247 00:17:22,791 --> 00:17:26,545 ‫"זה עשרות שנים שהבית בשדרה 657‬ ‫עומד במוקד המשפחה שלי,‬ 248 00:17:26,628 --> 00:17:28,505 ‫"ועם התקרבות יום הולדתו ה-100‬ 249 00:17:28,589 --> 00:17:31,800 ‫"מינו אותי לצפות בבית‬ ‫ולחכות לביאתו השנייה.‬ 250 00:17:31,884 --> 00:17:34,720 ‫"מישהו צפה בבית בשנות ה-20‬ 251 00:17:34,803 --> 00:17:37,389 ‫"ומישהו אחר צפה בשנות ה-60.‬ 252 00:17:37,473 --> 00:17:40,893 ‫"כעת הגיע התור שלי.‬ ‫האם אתם מכירים את ההיסטוריה של הבית?‬ 253 00:17:40,976 --> 00:17:43,854 ‫"האם אתם יודעים מה שוכן‬ ‫בין קירות שדרה 657?"‬ 254 00:17:46,023 --> 00:17:47,941 ‫אני תוהה מה הביא אתכם לכאן.‬ 255 00:17:48,025 --> 00:17:52,112 ‫אני רואה שכבר הצפתם את שדרה 657 בקבלנים‬ 256 00:17:52,196 --> 00:17:54,156 ‫כדי שתוכלו לסיים את המרתף.‬ 257 00:17:54,740 --> 00:17:56,158 ‫למה הוא הושאר במצבו הנוכחי?‬ 258 00:17:56,867 --> 00:18:00,079 ‫אולי הוא עדיין לא מפחיד אתכם,‬ ‫אבל הוא עוד יפחיד.‬ 259 00:18:00,871 --> 00:18:02,456 ‫מה עוד לא סיפרו לכם?‬ 260 00:18:03,457 --> 00:18:06,251 ‫טוב, בואו נלך לבית ספר.‬ ‫-טוב, בואו נזוז.‬ 261 00:18:06,835 --> 00:18:08,128 ‫תאחרו לבי"ס.‬ 262 00:18:11,256 --> 00:18:12,591 ‫חבר'ה, בואו. קדימה.‬ 263 00:18:14,760 --> 00:18:17,262 ‫יש לכם שני ילדים. ראיתי אותם.‬ 264 00:18:17,971 --> 00:18:19,306 ‫האם יש עוד בדרך?‬ 265 00:18:19,890 --> 00:18:21,892 ‫תגידי לג'ק שלא אגיע היום?‬ 266 00:18:21,975 --> 00:18:24,019 ‫יש לי עניין משפחתי. תודה.‬ 267 00:18:25,062 --> 00:18:27,898 ‫"עליכם למלא את הבית בדם צעיר…"‬ 268 00:18:27,981 --> 00:18:29,191 ‫זה טוב יותר בשבילי.‬ 269 00:18:29,817 --> 00:18:32,194 ‫זו הייתה חמדנות שהביאה את ילדיכם לכאן.‬ 270 00:18:32,277 --> 00:18:34,822 ‫ברגע שאדע את שמותיהם, אקרא להם‬ 271 00:18:34,905 --> 00:18:37,157 ‫ואמשוך אותם אליי.‬ ‫-"ואמשוך אותם אליי."‬ 272 00:18:40,327 --> 00:18:41,495 ‫מי אני?‬ 273 00:18:41,578 --> 00:18:44,665 ‫מאות מכוניות חולפות בכל יום.‬ 274 00:18:44,748 --> 00:18:46,083 ‫אולי אני באחת מהן.‬ 275 00:18:46,917 --> 00:18:49,962 ‫הביטו מחוץ לחלונות של שדרה 657‬ 276 00:18:50,045 --> 00:18:52,339 ‫בכל האנשים שהולכים בחוץ מדי יום ביומו.‬ 277 00:18:53,006 --> 00:18:54,842 ‫נראה לי שמכאן.‬ ‫-אולי אני ביניהם.‬ 278 00:18:54,925 --> 00:18:55,759 ‫מכאן.‬ 279 00:18:56,426 --> 00:18:58,554 ‫הודעה זו לא תהיה האחרונה.‬ 280 00:18:58,637 --> 00:19:00,222 ‫ברוכים הבאים, חברים.‬ 281 00:19:00,305 --> 00:19:01,390 ‫"אני הצופה."‬ 282 00:19:04,268 --> 00:19:07,271 ‫ראשית אני רוצה לומר‬ ‫שיש לכם כל זכות להיות נסערים.‬ 283 00:19:07,855 --> 00:19:10,607 ‫אילו קיבלתי מכתב כזה,‬ ‫גם אני הייתי די מפוחד.‬ 284 00:19:10,691 --> 00:19:11,859 ‫אבהיר לך, בלש.‬ 285 00:19:11,942 --> 00:19:14,862 ‫אף אחד לא פוחד.‬ ‫אנחנו עצבניים, זה מה שאנחנו.‬ 286 00:19:14,945 --> 00:19:17,906 ‫אני מבין, אבל הנה החדשות הטובות.‬ 287 00:19:18,866 --> 00:19:21,076 ‫וסטפילד היא אולי העיר הכי בטוחה באמריקה.‬ 288 00:19:22,619 --> 00:19:25,205 ‫אני עובד כבר שנים במשטרה, ובכל שנותיי פה‬ 289 00:19:25,289 --> 00:19:27,332 ‫היו אפס מקרים של פשעים אלימים.‬ 290 00:19:27,416 --> 00:19:28,959 ‫אין מקרי רצח…‬ 291 00:19:29,042 --> 00:19:31,336 ‫היו כמה היעלמויות, אבל בזה זה נגמר.‬ 292 00:19:31,420 --> 00:19:32,254 ‫היעלמויות?‬ 293 00:19:32,337 --> 00:19:34,756 ‫אני חייב לומר, לא נראה לי שאתם בסכנה,‬ 294 00:19:35,299 --> 00:19:37,634 ‫ונראה לי שלא נוכל לעשות יותר מדי.‬ 295 00:19:37,718 --> 00:19:39,219 ‫נראה לי שתוכלו לעשות הרבה.‬ 296 00:19:39,303 --> 00:19:41,096 ‫תוכלו לנתח את כתב היד,‬ 297 00:19:41,180 --> 00:19:44,224 ‫לבדוק דנ"א במקומות‬ ‫שבהם ליקקו את הבול והמעטפה?‬ 298 00:19:46,351 --> 00:19:48,604 ‫בטח, נוכל לעשות את זה.‬ 299 00:19:48,687 --> 00:19:49,855 ‫זה לוקח כחודש,‬ 300 00:19:49,938 --> 00:19:52,191 ‫אבל אם זה ישפר לכם את ההרגשה, נהדר.‬ 301 00:19:52,274 --> 00:19:55,235 ‫אבל תחושת הבטן שלי היא שזו מתיחה.‬ 302 00:19:55,319 --> 00:19:57,821 ‫איזה מין אדם עושה מתיחה כזאת?‬ 303 00:20:00,782 --> 00:20:04,786 ‫תראו, שלא לפרוטוקול,‬ ‫יש לכם שכן, ג'ספר וינסלו.‬ 304 00:20:04,870 --> 00:20:05,829 ‫הוא לא מזיק.‬ 305 00:20:05,913 --> 00:20:08,707 ‫לעתים מתקשרים אלינו‬ ‫כי הוא עושה דברים מוזרים:‬ 306 00:20:08,790 --> 00:20:10,584 ‫זורק אבנים קטנות על דלתות רשת‬ 307 00:20:10,667 --> 00:20:13,253 ‫או עומד מול המקרר של מישהו ומכין כריך.‬ 308 00:20:13,795 --> 00:20:17,216 ‫אז אנחנו פשוט פוקחים עליו עין.‬ 309 00:20:17,883 --> 00:20:19,843 ‫נראה לך שהוא כתב את זה?‬ 310 00:20:22,054 --> 00:20:23,430 ‫הנה מה שנעשה.‬ 311 00:20:23,513 --> 00:20:25,974 ‫נבדוק את הדנ"א, ובינתיים‬ 312 00:20:26,058 --> 00:20:29,061 ‫נוודא שניידת תעבור שם כל כמה שעות.‬ 313 00:20:29,686 --> 00:20:32,105 ‫זה ישלח מסר שאנחנו שומרים עליכם.‬ 314 00:20:32,189 --> 00:20:35,025 ‫אנחנו יודעים שהייתם צריכים‬ ‫לשלם הרבה על הבית,‬ 315 00:20:35,108 --> 00:20:36,735 ‫אז אנחנו רוצים שתרגישו רצויים.‬ 316 00:20:36,818 --> 00:20:38,445 ‫אנחנו רוצים שתרגישו בטוחים.‬ 317 00:20:39,696 --> 00:20:41,990 ‫ואתם אכן בטוחים. טוב?‬ 318 00:20:43,867 --> 00:20:45,619 ‫למה, לדעתך, הוא התכוון בזה?‬ 319 00:20:46,203 --> 00:20:49,873 ‫שהיינו צריכים לשלם הרבה על הבית? מנין לו?‬ 320 00:21:05,681 --> 00:21:06,765 ‫היי, שכן.‬ 321 00:21:08,058 --> 00:21:08,934 ‫היי.‬ 322 00:21:11,019 --> 00:21:12,604 ‫אפשר לשאול מה קורה פה?‬ 323 00:21:12,688 --> 00:21:14,147 ‫למה את בגינה שלי?‬ 324 00:21:14,690 --> 00:21:17,150 ‫אני דין.‬ ‫-וזה מיץ' ואני מורין.‬ 325 00:21:17,234 --> 00:21:19,027 ‫חבריי קוראים לי מו.‬ ‫-מו הגדולה.‬ 326 00:21:19,111 --> 00:21:22,197 ‫ותהינו אם בתך תוכל להפסיק לנגן בפסנתר.‬ 327 00:21:22,281 --> 00:21:24,491 ‫או לקנות אורגנית, אולי עם אוזניות?‬ 328 00:21:24,574 --> 00:21:27,286 ‫תראו, אני מצטער, אני ממש לא מבין‬ 329 00:21:27,369 --> 00:21:29,538 ‫כי אשתי ואני לא מצליחים לשכנע אותה לנגן.‬ 330 00:21:29,621 --> 00:21:32,291 ‫ובתשובה לשאלה שדי צעקת,‬ 331 00:21:32,374 --> 00:21:34,793 ‫אנחנו עושים את מה שאנו עושים זה 20 שנים,‬ 332 00:21:34,876 --> 00:21:36,920 ‫כלומר, סופגים ויטמין די‬ 333 00:21:37,004 --> 00:21:39,589 ‫וקוטפים את ארוגולת הפרא שגדלה לאורך הגדר.‬ 334 00:21:39,673 --> 00:21:41,717 ‫פעם זה היה "רוקט". עכשיו הכול בצרפתית.‬ 335 00:21:41,800 --> 00:21:44,219 ‫אתה חייב לקרוא לזה ארוגולה או שתיחשב גזען,‬ 336 00:21:44,303 --> 00:21:46,054 ‫או איזה זבל תקין פוליטית דומה.‬ 337 00:21:46,138 --> 00:21:47,139 ‫טוב.‬ 338 00:21:48,056 --> 00:21:50,183 ‫תראי, את בנכס שלי.‬ 339 00:21:53,312 --> 00:21:55,564 ‫אני בסך הכול קוטפת את הארוגולה‬ 340 00:21:55,647 --> 00:21:58,483 ‫ששתלתי ושהיא נדדה מהצד שלי של הגדר.‬ 341 00:21:58,567 --> 00:22:02,154 ‫את לא יכולה פשוט לקטוף‬ ‫את הארוגולה שבצד שלך של הגדר?‬ 342 00:22:02,237 --> 00:22:05,157 ‫בדיוק אמרתי לך שהיא נדדה לצד הזה של הגדר!‬ 343 00:22:06,700 --> 00:22:10,370 ‫ככה זה עם השמש…‬ ‫מלאה, מלאה, מלאה, מלאה, חסומה!‬ 344 00:22:10,454 --> 00:22:13,749 ‫אילו היית ארוגולה,‬ ‫איזה צד של הגדר היית בוחר?‬ 345 00:22:13,832 --> 00:22:15,792 ‫גינון בסיסי מזוין, ידידי.‬ 346 00:22:16,793 --> 00:22:19,212 ‫היי, איך בכלל נכנסת הנה?‬ 347 00:22:19,796 --> 00:22:21,965 ‫דרך החור בשיחים, שרלוק.‬ 348 00:22:22,049 --> 00:22:24,051 ‫הוא שם רק 50 שנים.‬ 349 00:22:24,134 --> 00:22:25,260 ‫מי הבחור הזה?‬ 350 00:22:25,344 --> 00:22:27,637 ‫הוא בכלל הביט בבית לפני שהוא קנה אותו?‬ 351 00:22:32,768 --> 00:22:33,602 ‫אתה יודע…‬ 352 00:22:37,647 --> 00:22:39,024 ‫אילו היית נחמד יותר,‬ 353 00:22:40,233 --> 00:22:41,318 ‫אתה ואנחנו,‬ 354 00:22:42,819 --> 00:22:44,654 ‫היינו יכולים להיות חברים,‬ 355 00:22:44,738 --> 00:22:46,323 ‫כי האנשים כאן,‬ 356 00:22:47,407 --> 00:22:49,076 ‫אנחנו פוקחים זה על זה עין.‬ 357 00:22:51,328 --> 00:22:54,039 ‫עכשיו אפקח עליך עין בגלל סיבות אחרות.‬ 358 00:22:55,707 --> 00:22:56,833 ‫בוא, מיץ'.‬ 359 00:22:58,377 --> 00:23:03,090 ‫נלך להכין את הסלט המזוין‬ ‫הכי טוב שנאכל בחיים.‬ 360 00:23:03,173 --> 00:23:05,634 ‫כל העלים האלה. הם משאירים אותך צעיר.‬ 361 00:23:07,761 --> 00:23:09,221 ‫היה כיף לפטפט איתכם.‬ 362 00:23:10,389 --> 00:23:11,264 ‫להתראות.‬ 363 00:23:14,142 --> 00:23:15,727 ‫עדיין נפקח עליך עין.‬ 364 00:23:22,150 --> 00:23:24,319 ‫למה קנית לבן שלך סמור?‬ 365 00:23:24,403 --> 00:23:25,445 ‫זה חמוס.‬ 366 00:23:25,529 --> 00:23:28,323 ‫זה היה פרס על כך שעברנו לפה.‬ 367 00:23:28,407 --> 00:23:29,491 ‫הוא קטן וחמוד.‬ 368 00:23:29,574 --> 00:23:32,119 ‫הוא משתין בכל מקום. החמוס, לא הבן שלי.‬ 369 00:23:32,202 --> 00:23:34,121 ‫ביי, קארן! נראית טוב.‬ 370 00:23:35,122 --> 00:23:36,832 ‫שקי לי בתחת, סטפאני.‬ ‫-מה?‬ 371 00:23:37,582 --> 00:23:39,251 ‫כן, ביי.‬ ‫-ביי, חבר'ה.‬ 372 00:23:40,252 --> 00:23:41,962 ‫אלוהים, אני לא סובלת אותה.‬ 373 00:23:42,045 --> 00:23:46,007 ‫היא מנסה לשכב עם הבוס שלי, דארן,‬ ‫וזה פשוט מביך כל כך.‬ 374 00:23:46,091 --> 00:23:47,259 ‫כי את יודעת מה?‬ 375 00:23:48,135 --> 00:23:51,138 ‫הכלבה הזאת רווקה והיא בכושר שיא.‬ 376 00:23:51,972 --> 00:23:53,682 ‫תיזהר, דארן.‬ 377 00:23:53,765 --> 00:23:55,434 ‫לכי על זה, אחותי. מוכנה?‬ 378 00:23:55,517 --> 00:23:57,769 ‫שיהיה מאתגר. אוי, שיט.‬ 379 00:23:59,062 --> 00:24:00,480 ‫מה רע בפריוס?‬ 380 00:24:01,064 --> 00:24:01,898 ‫כלום…‬ 381 00:24:03,150 --> 00:24:06,445 ‫כלום. אני מניחה. פשוט…‬ 382 00:24:06,528 --> 00:24:11,074 ‫איך שאנשים מציגים את עצמם בווסטפילד,‬ ‫זה כאילו קטע.‬ 383 00:24:12,200 --> 00:24:14,536 ‫כן, אני פשוט רוצה חיים נחמדים.‬ 384 00:24:14,619 --> 00:24:16,037 ‫את תקבלי אותם.‬ 385 00:24:16,121 --> 00:24:19,749 ‫כלומר, את יכולה לקבל אותם,‬ ‫אבל לא אמור להביך אותך‬ 386 00:24:19,833 --> 00:24:23,211 ‫או לעורר בך אשמה,‬ ‫זה שאת רוצה חיים טובים, את יודעת?‬ 387 00:24:24,254 --> 00:24:25,839 ‫עמוק בפנים את בטח חושבת,‬ 388 00:24:25,922 --> 00:24:28,341 ‫"אני צריכה לחיות בעוני",‬ 389 00:24:28,425 --> 00:24:31,970 ‫כי את אמנית, אבל זין על זה.‬ 390 00:24:32,053 --> 00:24:35,390 ‫כלומר, זה מה שאנשים רוצים, את יודעת?‬ 391 00:24:35,474 --> 00:24:38,727 ‫את זה. אלה החיים שהם רוצים.‬ 392 00:24:38,810 --> 00:24:40,187 ‫את הכול.‬ 393 00:24:40,770 --> 00:24:42,647 ‫את ראויה להם. ואת יודעת למה?‬ 394 00:24:42,731 --> 00:24:45,442 ‫כי את עשירה.‬ 395 00:24:45,525 --> 00:24:49,196 ‫אבל תביני, אנחנו לא עשירים. אם לדבר בכנות…‬ 396 00:24:51,031 --> 00:24:54,826 ‫כלומר, המשכורת של דין בסדר, אבל…‬ 397 00:24:55,535 --> 00:24:58,246 ‫והוא עומד להיהפך לשותף,‬ 398 00:24:58,330 --> 00:25:02,209 ‫אבל אנחנו… את יודעת, היו לנו בעיות.‬ 399 00:25:05,086 --> 00:25:06,046 ‫תודה.‬ 400 00:25:06,713 --> 00:25:08,757 ‫כוונתך… כוונתך ל…‬ 401 00:25:10,342 --> 00:25:12,469 ‫כוונתך לצרות כלכליות?‬ 402 00:25:12,552 --> 00:25:13,553 ‫כן. כלומר…‬ 403 00:25:14,513 --> 00:25:16,598 ‫באמת?‬ ‫-אני לא אמורה להזכיר את זה,‬ 404 00:25:16,681 --> 00:25:17,766 ‫אבל…‬ 405 00:25:17,849 --> 00:25:18,892 ‫שיט.‬ 406 00:25:18,975 --> 00:25:21,937 ‫את יודעת איך זה. כמה השקעות גרועות‬ 407 00:25:22,020 --> 00:25:25,273 ‫ופתאום לוקח לך עשר שנים‬ 408 00:25:25,357 --> 00:25:26,816 ‫לחלץ את עצמך מהבוץ.‬ 409 00:25:26,900 --> 00:25:28,652 ‫אלוהים, כן.‬ 410 00:25:28,735 --> 00:25:30,195 ‫אז נישואים, זה קשה.‬ 411 00:25:31,071 --> 00:25:32,364 ‫טוב, את יודעת, נכון?‬ 412 00:25:33,907 --> 00:25:36,201 ‫איך קראו לבעלך?‬ 413 00:25:36,284 --> 00:25:37,994 ‫קראו לו ריק בלאק.‬ 414 00:25:38,078 --> 00:25:38,912 ‫בלאק.‬ 415 00:25:39,412 --> 00:25:41,039 ‫אני יודעת. הוא היה דפוק.‬ 416 00:25:41,748 --> 00:25:43,333 ‫באמת. הוא פשוט…‬ 417 00:25:45,168 --> 00:25:48,255 ‫הוא היה חתיכת נקבה והוא לא הצליח…‬ 418 00:25:49,798 --> 00:25:51,132 ‫הוא לא הצליח להפעיל…‬ 419 00:25:52,342 --> 00:25:53,635 ‫להפעיל את "הציוד".‬ 420 00:25:53,718 --> 00:25:57,138 ‫היה זוועה. הוא ניסה להאשים אותי,‬ 421 00:25:57,222 --> 00:25:59,808 ‫וזה גרם לי להרגיש כמו זבל.‬ 422 00:26:03,103 --> 00:26:05,021 ‫יום אחד הוא נכנס למכונית שלו‬ 423 00:26:05,105 --> 00:26:07,107 ‫והוא פאקינג עזב אותי.‬ 424 00:26:08,567 --> 00:26:09,484 ‫אלוהים.‬ 425 00:26:11,152 --> 00:26:13,029 ‫וזה דפק אותי לגמרי.‬ 426 00:26:14,573 --> 00:26:18,034 ‫אז אני לא אדם גועלי, אבל חשבתי,‬ 427 00:26:19,786 --> 00:26:21,371 ‫"ריק, לך לעזאזל.‬ 428 00:26:21,454 --> 00:26:25,625 ‫"לך לעזאזל. פשוט תלך לעזאזל.‬ ‫אני פאקינג אחסל אותך."‬ 429 00:26:25,709 --> 00:26:26,918 ‫ואת יודעת מה עשיתי?‬ 430 00:26:28,753 --> 00:26:31,089 ‫פאקינג לקחתי ממנו את הבית.‬ 431 00:26:31,172 --> 00:26:34,759 ‫מצאתי דרך לקחת אותו ועכשיו כולו שלי.‬ 432 00:26:36,886 --> 00:26:38,763 ‫וזה דפק אותו כלכלית.‬ 433 00:26:42,183 --> 00:26:45,604 ‫ואת יודעת מה?‬ ‫אני חיה את החיים הכי טובים שאפשר.‬ 434 00:26:47,689 --> 00:26:49,441 ‫וגם את צריכה לעשות את זה.‬ 435 00:26:54,821 --> 00:26:56,114 ‫אפשר לשאול אותך משהו?‬ 436 00:26:57,240 --> 00:26:58,783 ‫אבל אל תספרי לאף אחד.‬ 437 00:27:00,660 --> 00:27:05,206 ‫טוב, לפני כמה ימים קיבלנו מכתב ממש מאיים.‬ 438 00:27:06,249 --> 00:27:08,126 ‫מה?‬ ‫-כן, בנוגע לבית.‬ 439 00:27:08,877 --> 00:27:11,004 ‫ממש מפחיד, ממוען אלינו.‬ 440 00:27:11,087 --> 00:27:13,340 ‫כתבו שם שצופים על הבית.‬ 441 00:27:13,423 --> 00:27:15,008 ‫שצופים בנו.‬ 442 00:27:16,051 --> 00:27:17,802 ‫אוי ואבוי.‬ ‫-כן.‬ 443 00:27:17,886 --> 00:27:19,804 ‫זה מפחיד. פניתם למשטרה?‬ 444 00:27:19,888 --> 00:27:22,515 ‫כן, אבל הם אמרו שאין הרבה מה לעשות.‬ 445 00:27:23,058 --> 00:27:25,185 ‫חשבתי על זה‬ 446 00:27:25,268 --> 00:27:27,812 ‫ואולי זה מישהו שהגיש הצעה לבית והפסיד,‬ 447 00:27:28,480 --> 00:27:30,899 ‫כי יש אנשים שמוזרים בקטעים כאלה, נכון?‬ 448 00:27:32,984 --> 00:27:35,445 ‫כלומר, היו כמה הצעות, נכון?‬ 449 00:27:36,196 --> 00:27:37,864 ‫תוכלי לברר מי הגיש אותן?‬ 450 00:27:37,947 --> 00:27:39,658 ‫כי זה יעזור ממש.‬ 451 00:27:41,117 --> 00:27:42,160 ‫כן, בטח.‬ 452 00:27:47,040 --> 00:27:49,793 ‫חבר'ה, תראו את זה.‬ ‫הוא עושה טריק. הנה, תראו.‬ 453 00:27:49,876 --> 00:27:51,419 ‫תוריד אותו מהשולחן, קרטר?‬ 454 00:27:51,503 --> 00:27:54,589 ‫תראו את זה! זה טריק מגניב.‬ ‫-רואה? נכון שזה מגניב?‬ 455 00:27:54,673 --> 00:27:55,799 ‫כן.‬ ‫-זה לא טריק.‬ 456 00:27:55,882 --> 00:27:57,842 ‫הוא סתם עומד כדי לאכול.‬ 457 00:27:57,926 --> 00:27:59,761 ‫אלמד אותו לנסוע במעלית המזון.‬ 458 00:27:59,844 --> 00:28:01,888 ‫בשום פנים ואופן לא.‬ ‫-תיזהר, בבקשה.‬ 459 00:28:01,971 --> 00:28:03,765 ‫בוא, יהיה כיף.‬ ‫-היי.‬ 460 00:28:04,683 --> 00:28:06,643 ‫קנינו לו אותו כדי שירגיש בנוח בבית,‬ 461 00:28:06,726 --> 00:28:08,687 ‫ואתה זה שהסכים לחמוס.‬ 462 00:28:08,770 --> 00:28:11,272 ‫מדאיג אותי שהחמוס ירגיש יותר מדי בנוח.‬ 463 00:28:12,357 --> 00:28:14,234 ‫אלי, מאיפה החולצה הזאת?‬ 464 00:28:15,026 --> 00:28:16,528 ‫הרצועה של החזייה מציצה.‬ 465 00:28:17,779 --> 00:28:19,364 ‫אז מה?‬ ‫-מה זה, "אז מה"?‬ 466 00:28:19,447 --> 00:28:20,865 ‫יש לנו שכנים.‬ 467 00:28:20,949 --> 00:28:24,077 ‫שימי לב איזה מסר את שולחת, טוב?‬ 468 00:28:24,160 --> 00:28:25,745 ‫אבא, בחייך!‬ ‫-מה "בחייך"?‬ 469 00:28:31,960 --> 00:28:32,877 ‫תודה.‬ 470 00:28:34,003 --> 00:28:35,505 ‫תתאמני עכשיו בפסנתר?‬ 471 00:28:37,090 --> 00:28:38,258 ‫מה נכנס בך?‬ 472 00:28:39,008 --> 00:28:40,969 ‫בחיים לא היית ככה.‬ 473 00:28:41,928 --> 00:28:42,971 ‫באמת.‬ 474 00:28:45,181 --> 00:28:50,061 ‫תמיד דיברנו על כך שנגדל צעירה חזקה‬ 475 00:28:50,145 --> 00:28:52,272 ‫שתיקח בעלות על המיניות שלה.‬ 476 00:28:52,355 --> 00:28:54,774 ‫מה? היא פשוט גדלה מהר מדי.‬ 477 00:28:57,152 --> 00:29:00,613 ‫אל תדאג, חבר. אל תפחד. יהיה בסדר.‬ 478 00:29:22,469 --> 00:29:23,595 ‫בו.‬ 479 00:29:24,679 --> 00:29:27,015 ‫קרטר! מה?‬ 480 00:29:27,724 --> 00:29:29,559 ‫מה הקטע?‬ 481 00:29:29,642 --> 00:29:31,060 ‫פאקינג תקום!‬ 482 00:29:31,144 --> 00:29:32,854 ‫אלוהים!‬ ‫-קום!‬ 483 00:29:32,937 --> 00:29:34,481 ‫מה קרה?‬ ‫-תסתלק מהבית שלי!‬ 484 00:29:34,564 --> 00:29:36,691 ‫הוא היה שם.‬ ‫-במעלית המזון?‬ 485 00:29:40,361 --> 00:29:42,489 ‫אל תחזור לבית שלנו שוב!‬ 486 00:29:42,572 --> 00:29:44,866 ‫תישאר בכלוב שלך או במקום שהגעת ממנו!‬ 487 00:29:44,949 --> 00:29:45,867 ‫תפסיק!‬ 488 00:29:45,950 --> 00:29:47,577 ‫תסתלק! ואל תחזור!‬ 489 00:29:47,660 --> 00:29:49,078 ‫מה אתה עושה?‬ 490 00:29:49,162 --> 00:29:51,039 ‫אתה בסדר?‬ 491 00:29:51,122 --> 00:29:54,375 ‫אלוהים. מה… הוא היה…‬ 492 00:29:54,459 --> 00:29:56,211 ‫הוא היה במעלית המזון?‬ ‫-כן.‬ 493 00:29:56,294 --> 00:29:57,962 ‫אלף אלפי התנצלויות.‬ 494 00:29:58,046 --> 00:30:00,840 ‫הבעלים הקודמים הרשו לו. הוא לא מזיק.‬ 495 00:30:00,924 --> 00:30:04,552 ‫אם אמצא אותך שוב בבית שלי,‬ ‫אהרוס לך את הצורה, ג'ספר. טוב?‬ 496 00:30:04,636 --> 00:30:07,972 ‫בדיוק איימת עליו? מה הבעיה שלך?‬ 497 00:30:08,056 --> 00:30:09,057 ‫מה הבעיה שלי?‬ 498 00:30:09,140 --> 00:30:12,393 ‫אני לא זה שפרץ פנימה‬ ‫ונסע במעלית המזון, גברת.‬ 499 00:30:12,477 --> 00:30:15,563 ‫לכל הבעלים הקודמים‬ ‫לא הייתה בעיה שיעשה את זה.‬ 500 00:30:15,647 --> 00:30:18,525 ‫כל הבעלים במהלך 60 השנים האחרונות.‬ 501 00:30:18,608 --> 00:30:21,945 ‫כל אחד ואחד,‬ ‫מעלית המזון הייתה החלק האהוב על כולם בבית.‬ 502 00:30:22,028 --> 00:30:23,822 ‫כולם אהבו את מעלית המזון,‬ 503 00:30:23,905 --> 00:30:26,991 ‫והם אהבו שג'ספר אוהב לשחק בפנים,‬ 504 00:30:27,075 --> 00:30:30,662 ‫וזאת הסיבה שאגודת השימור‬ ‫עובדת קשה כל כך כדי להשאיר אותה.‬ 505 00:30:30,745 --> 00:30:33,122 ‫אני לא מכיר הרבה אנשים עם מעלית מזון,‬ 506 00:30:33,206 --> 00:30:34,833 ‫אבל לכל אדם תהיה בעיה‬ 507 00:30:34,916 --> 00:30:37,252 ‫עם זה שזר יפרוץ פנימה וייסע בה.‬ 508 00:30:37,335 --> 00:30:39,879 ‫זה מה שלא בסדר עם העולם בימינו.‬ 509 00:30:39,963 --> 00:30:42,715 ‫משמעות המילה "שכן" כבר לא מה שהייתה פעם.‬ 510 00:30:42,799 --> 00:30:46,135 ‫בסדר, אולי פשוט נגיד‬ ‫שאף אחד לא נוסע במעלית המזון.‬ 511 00:30:46,219 --> 00:30:47,929 ‫לא. רעיון טוב יותר.‬ ‫-טוב? נקודה.‬ 512 00:30:48,012 --> 00:30:49,722 ‫צר לי לומר לך,‬ 513 00:30:49,806 --> 00:30:52,392 ‫אבל אנחנו נשפץ את הבית.‬ 514 00:30:52,475 --> 00:30:54,894 ‫נראה לי שאוציא את מעלית המזון.‬ 515 00:30:54,978 --> 00:30:55,979 ‫לא תעז.‬ 516 00:30:56,062 --> 00:31:00,024 ‫פשוט אומר לאגודת השימור‬ ‫שאנחנו לא צריכים מעלית מזון‬ 517 00:31:00,108 --> 00:31:04,571 ‫כי אנחנו מתכננים לאכול‬ ‫את הארוחות שלנו בחדר האוכל, ביחד,‬ 518 00:31:04,654 --> 00:31:06,114 ‫כמו משפחה נורמלית,‬ 519 00:31:06,197 --> 00:31:10,493 ‫לא בשלל קומות או מה שנהגו לעשות‬ ‫באחוזת דאונטון המזוינת.‬ 520 00:31:10,577 --> 00:31:12,996 ‫זה מה שאתה חושב על היסטוריה אמריקנית,‬ 521 00:31:13,079 --> 00:31:14,497 ‫זלזול מוחלט.‬ 522 00:31:14,581 --> 00:31:18,251 ‫אז מה עוד בכוונתכם לעשות סביב הבית הזה?‬ 523 00:31:18,334 --> 00:31:21,921 ‫אולי לעקור את העצים המעצבנים האלה?‬ 524 00:31:22,005 --> 00:31:24,591 ‫כן, האמת, אעקור את כל העצים המעצבנים.‬ 525 00:31:24,674 --> 00:31:25,508 ‫לא נכון.‬ 526 00:31:25,592 --> 00:31:28,052 ‫אפילו אל תחשוב על זה.‬ ‫-עכשיו כן, כדי ש…‬ 527 00:31:28,136 --> 00:31:29,178 ‫אלוהים.‬ 528 00:31:30,221 --> 00:31:33,057 ‫רואים את עץ האלון שם?‬ 529 00:31:33,141 --> 00:31:34,684 ‫זה אלון שסוע‬ 530 00:31:34,767 --> 00:31:38,104 ‫שעומד לחגוג יום הולדת 100.‬ ‫-היא פסיכית לגמרי.‬ 531 00:31:38,730 --> 00:31:42,442 ‫העץ הזה הוא חלק אינטגרלי מהקהילה הזאת,‬ 532 00:31:42,525 --> 00:31:44,527 ‫משהו שאתם לעולם לא תהיו.‬ 533 00:31:44,611 --> 00:31:47,238 ‫שני יאפים נכנסים להם…‬ ‫-היא קראה לנו יאפים?‬ 534 00:31:47,322 --> 00:31:49,282 ‫…וחושבים שיוכלו לעשות מה שבא להם.‬ 535 00:31:49,824 --> 00:31:51,367 ‫עצים זוכרים,‬ 536 00:31:51,451 --> 00:31:54,120 ‫והם יכולים לדבר זה עם זה דרך השורשים.‬ 537 00:31:54,662 --> 00:31:57,749 ‫זה לא מדע בדיוני. זו עובדה מדעית.‬ 538 00:31:58,333 --> 00:32:01,461 ‫וזה קרה לפני חודשים מעטים.‬ 539 00:32:01,544 --> 00:32:04,422 ‫זוג יאפי נוראי בא הנה,‬ 540 00:32:04,505 --> 00:32:07,508 ‫כרת ערמון ננסי בן 90,‬ 541 00:32:07,592 --> 00:32:11,721 ‫לא קיבל אישור, אפילו לא השתמש בעץ‬ ‫כדי להכין עריסות לתינוקות.‬ 542 00:32:11,804 --> 00:32:15,350 ‫כולם יודעים שערמון ננסי‬ ‫יוצר את העריסות הכי טובות.‬ 543 00:32:15,433 --> 00:32:18,519 ‫טוב, את יודעת מה? את מוזמנת להמשיך להתנהג‬ 544 00:32:18,603 --> 00:32:20,313 ‫כמו פסיכית מוחלטת,‬ 545 00:32:20,396 --> 00:32:23,942 ‫אבל אני מזמין אותך לעזוב את הנכס שלי.‬ ‫תהיי פסיכית בנכס שלך.‬ 546 00:32:24,025 --> 00:32:25,234 ‫קומיקאי אמיתי.‬ ‫-תודה.‬ 547 00:32:25,318 --> 00:32:26,653 ‫לילה טוב.‬ 548 00:32:26,736 --> 00:32:28,947 ‫כדאי שתיזהר, ליצן.‬ 549 00:32:29,030 --> 00:32:29,864 ‫מה?‬ 550 00:32:30,949 --> 00:32:32,825 ‫אני פוקחת עליך עין.‬ 551 00:32:37,872 --> 00:32:39,874 ‫פשוט תתעלם. בוא.‬ 552 00:32:41,000 --> 00:32:43,211 ‫אנחנו נתקין אזעקה.‬ 553 00:32:43,711 --> 00:32:45,254 ‫תצילו את העצים.‬ 554 00:33:01,354 --> 00:33:06,734 ‫היי, אני דקוטה מוונגארד פתרונות אבטחה.‬ 555 00:33:06,818 --> 00:33:09,487 ‫היי, תיכנס.‬ 556 00:33:10,071 --> 00:33:11,698 ‫כן. תודה.‬ 557 00:33:14,158 --> 00:33:17,245 ‫חיישנים על כל דלת, כל חלון.‬ ‫-בסדר.‬ 558 00:33:17,328 --> 00:33:19,288 ‫ו… כן.‬ 559 00:33:19,372 --> 00:33:22,583 ‫כמה מצלמות נראה לך שנצטרך בחוץ?‬ 560 00:33:24,460 --> 00:33:25,920 ‫סביר להניח שעשר.‬ 561 00:33:26,004 --> 00:33:29,507 ‫שלוש בחזית, שתיים בכל צד, ועוד שלוש מאחור,‬ 562 00:33:29,590 --> 00:33:31,009 ‫משהו כזה.‬ ‫-בסדר.‬ 563 00:33:31,092 --> 00:33:33,761 ‫זאת אולי הגזמה.‬ ‫-לא, זה בסדר. הגזמה זה טוב.‬ 564 00:33:33,845 --> 00:33:36,514 ‫מגניב. ייקח כמה זמן להתקין אותן.‬ 565 00:33:37,015 --> 00:33:39,892 ‫רק אזמין כמה דברים.‬ ‫-תראה, אני חייב לשאול.‬ 566 00:33:39,976 --> 00:33:42,770 ‫כמה זה יעלה לנו? הערכה?‬ 567 00:33:42,854 --> 00:33:43,855 ‫הערכה?‬ 568 00:33:43,938 --> 00:33:45,481 ‫הערכה…‬ 569 00:33:45,565 --> 00:33:47,066 ‫נראה לי שמשהו כמו 7,000.‬ 570 00:33:48,151 --> 00:33:49,110 ‫אתה רציני?‬ 571 00:33:49,193 --> 00:33:51,029 ‫אוכל לבדוק שוב את החישובים.‬ 572 00:33:51,112 --> 00:33:53,656 ‫לא, זה בסדר. 7,000 זה מצוין.‬ 573 00:33:53,740 --> 00:33:56,576 ‫איך אתה גובה מעט כל כך?‬ 574 00:33:57,660 --> 00:33:59,370 ‫זאת חברה צעירה.‬ 575 00:33:59,454 --> 00:34:01,539 ‫אני עדיין מנסה להיכנס לשוק.‬ 576 00:34:01,622 --> 00:34:03,499 ‫זאת החברה שלך?‬ ‫-כן.‬ 577 00:34:03,583 --> 00:34:06,210 ‫רגע, בן כמה אתה?‬ 578 00:34:06,294 --> 00:34:08,296 ‫בדיוק מלאו לי 19,‬ 579 00:34:08,379 --> 00:34:11,632 ‫אבל תמיד הייתי מין גאון של קטעים כאלה.‬ 580 00:34:11,716 --> 00:34:13,760 ‫גדג'טים טכנולוגיים, מחשבים…‬ 581 00:34:13,843 --> 00:34:16,179 ‫אתה יודע מה? סגרנו. התקבלת.‬ 582 00:34:16,262 --> 00:34:18,473 ‫תודה, אדוני.‬ ‫-בסדר? 7,000.‬ 583 00:34:18,556 --> 00:34:20,058 ‫לא גרוש מעבר.‬ ‫-סגרנו.‬ 584 00:34:20,141 --> 00:34:21,476 ‫בסדר, טוב מאוד.‬ 585 00:34:21,559 --> 00:34:23,478 ‫תביט סביב. אני מאחר לעבודה.‬ 586 00:34:23,561 --> 00:34:26,314 ‫טוב. תודה. היה נהדר להכיר את שניכם.‬ 587 00:34:47,168 --> 00:34:48,002 ‫היי.‬ 588 00:34:49,712 --> 00:34:50,546 ‫מי אתה?‬ 589 00:34:52,298 --> 00:34:53,591 ‫סתם מתקין האזעקה.‬ 590 00:34:59,263 --> 00:35:01,474 ‫אז לאן את הולכת?‬ 591 00:35:03,810 --> 00:35:06,813 ‫בלי רעיונות. אני קטינה, יא סוטה.‬ 592 00:37:10,728 --> 00:37:13,231 ‫- ו-פ-א‬ ‫ונגארד פתרונות אבטחה -‬ 593 00:37:20,696 --> 00:37:22,448 ‫מה זאת אומרת, אין מה לעשות?‬ 594 00:37:22,531 --> 00:37:24,867 ‫אתם לא יודעים אם פרצו פנימה.‬ ‫-מה אתה…‬ 595 00:37:24,951 --> 00:37:27,828 ‫כל הדלתות היו נעולות. אין עדויות לפריצה.‬ 596 00:37:27,912 --> 00:37:31,207 ‫אני יודע שאתם נסערים,‬ ‫אבל לא נקפוץ למסקנות נמהרות.‬ 597 00:37:31,290 --> 00:37:33,084 ‫יש לנו רק חמוס מת.‬ 598 00:37:33,167 --> 00:37:36,295 ‫אז אתה אומר שהחמוס התאבד?‬ 599 00:37:36,379 --> 00:37:37,922 ‫אני אומר שאני לא יודע.‬ 600 00:37:38,005 --> 00:37:40,967 ‫הוא יצא מהכלוב שלו. הוא ברח, נכון?‬ 601 00:37:41,050 --> 00:37:43,094 ‫אולי הוא…‬ 602 00:37:44,136 --> 00:37:46,472 ‫לא יודע, התנגש בקיר.‬ 603 00:37:46,555 --> 00:37:48,808 ‫כמה לדעתך חמוס שוקל?‬ 604 00:37:48,891 --> 00:37:50,726 ‫כמה, חצי קילו, נכון?‬ 605 00:37:50,810 --> 00:37:51,644 ‫סביר להניח. כן.‬ 606 00:37:51,727 --> 00:37:54,146 ‫טוב, אז באיזו מהירות נראה לך שחמוס אובדני‬ 607 00:37:54,230 --> 00:37:55,982 ‫היה צריך להתנגש בקיר‬ 608 00:37:56,065 --> 00:37:58,651 ‫כדי שתהיה לו מספיק תאוצה‬ ‫שתמחץ את הגולגולת?‬ 609 00:37:58,734 --> 00:38:00,403 ‫דין…‬ ‫-מה הקטע של הבחור הזה?‬ 610 00:38:00,486 --> 00:38:03,990 ‫מר בראנוק, אני מבצע את תפקידי.‬ ‫-אבל אתה לא מבצע את תפקידך.‬ 611 00:38:04,073 --> 00:38:06,117 ‫אילו ביצעת, היית עוצר את הפסיכופת‬ 612 00:38:06,200 --> 00:38:07,034 ‫שגר בבית הסמוך.‬ 613 00:38:07,118 --> 00:38:08,703 ‫מה הוא עשה אתמול? שאלת?‬ 614 00:38:08,786 --> 00:38:09,954 ‫תירגע.‬ 615 00:38:10,454 --> 00:38:12,915 ‫זאת חקירה פתוחה ומתמשכת,‬ 616 00:38:12,999 --> 00:38:15,876 ‫וניידת עברה מחוץ לביתכם‬ ‫שלוש פעמים אתמול בלילה,‬ 617 00:38:15,960 --> 00:38:18,045 ‫בשעות 22:00, חצות, 02:00.‬ 618 00:38:18,129 --> 00:38:22,425 ‫אם תרצו שניידת תעבור אחת לשעה,‬ 619 00:38:22,508 --> 00:38:23,509 ‫בשמחה.‬ 620 00:38:23,592 --> 00:38:27,430 ‫בינתיים מתקין האזעקות עובד למעלה.‬ 621 00:38:28,597 --> 00:38:32,977 ‫אז תתקינו את המערכת‬ ‫ואז נוכל לדבר על צעדים נוספים.‬ 622 00:38:33,561 --> 00:38:35,813 ‫תודה על הקפה. אצא בכוחות עצמי.‬ 623 00:38:41,319 --> 00:38:42,194 ‫אני…‬ 624 00:38:47,241 --> 00:38:48,284 ‫היי.‬ 625 00:38:49,660 --> 00:38:50,953 ‫מה מצבו?‬ 626 00:38:51,037 --> 00:38:53,122 ‫הוא בסדר. הוא פשוט רוצה להיות לבד.‬ 627 00:38:53,205 --> 00:38:56,125 ‫אלי, שוב עם האודם?‬ 628 00:38:56,208 --> 00:38:58,294 ‫ברצינות? אני רק בחדר שלי.‬ 629 00:38:58,377 --> 00:38:59,962 ‫אני לא הולכת לשום מקום.‬ 630 00:39:00,046 --> 00:39:02,131 ‫אני יכולה לעשות מה שבא לי בחדר שלי.‬ 631 00:39:02,214 --> 00:39:03,174 ‫האמת ש…‬ 632 00:39:03,257 --> 00:39:04,091 ‫דין.‬ 633 00:39:05,051 --> 00:39:07,303 ‫זה אודם. תניח לה.‬ 634 00:39:09,013 --> 00:39:10,181 ‫אני הולך לעבודה.‬ 635 00:39:27,615 --> 00:39:29,658 ‫מת על האודם.‬ ‫-סתום, סוטה.‬ 636 00:39:50,763 --> 00:39:52,014 ‫איחרתי, אני יודע.‬ 637 00:39:53,140 --> 00:39:54,100 ‫מה שלום הבן שלי?‬ 638 00:39:55,476 --> 00:39:58,354 ‫הוא היה שקט. בקושי אכל.‬ 639 00:40:00,189 --> 00:40:01,273 ‫אלך לבדוק מה איתו.‬ 640 00:40:12,576 --> 00:40:13,452 ‫היי, חבר.‬ 641 00:40:18,749 --> 00:40:19,583 ‫מגניב.‬ 642 00:40:20,126 --> 00:40:23,254 ‫איך אתה מרגיש? מה קרה?‬ 643 00:40:27,049 --> 00:40:27,925 ‫מה העניין?‬ 644 00:40:29,510 --> 00:40:30,636 ‫אבא?‬ ‫-כן?‬ 645 00:40:32,555 --> 00:40:34,014 ‫אתה יכול להגן עלינו?‬ 646 00:40:37,476 --> 00:40:39,645 ‫- הכנס קוד אבטחה -‬ 647 00:40:40,729 --> 00:40:42,273 ‫יפה. אגרוף.‬ 648 00:40:53,200 --> 00:40:54,034 ‫בסדר.‬ 649 00:40:55,703 --> 00:40:57,121 ‫לילה טוב, אבא.‬ ‫-טוב.‬ 650 00:40:57,204 --> 00:40:59,123 ‫אני אוהב אותך.‬ ‫-ואני אותך.‬ 651 00:41:11,802 --> 00:41:13,762 ‫לילה טוב, מותק.‬ ‫-לילה טוב, אבא.‬ 652 00:41:54,136 --> 00:41:55,679 ‫בני זונות.‬ 653 00:42:28,420 --> 00:42:30,548 ‫מדברת קארן. תשאירו הודעה.‬ 654 00:42:30,631 --> 00:42:33,467 ‫היי, זאת נורה. סליחה, אני יודעת שמוקדם.‬ 655 00:42:34,093 --> 00:42:37,096 ‫אבל תקשיבי, תהיתי אם הצלחת לברר משהו‬ 656 00:42:37,179 --> 00:42:38,514 ‫על ההצעות האחרות.‬ 657 00:42:39,431 --> 00:42:41,809 ‫תוכלי להתקשר אליי? טוב.‬ 658 00:42:43,185 --> 00:42:45,729 ‫ויש לי חדשות מרגשות.‬ 659 00:42:46,897 --> 00:42:48,607 ‫תודה שנפגשת איתי היום.‬ 660 00:42:49,400 --> 00:42:51,235 ‫אני רוצה להיות חברה.‬ 661 00:43:18,721 --> 00:43:20,639 ‫- מר/גברת בראנוק‬ ‫שדרה 657 -‬ 662 00:43:25,936 --> 00:43:27,980 ‫מר וגברת בראנוק,‬ 663 00:43:28,063 --> 00:43:30,608 ‫שמחתי כבר להתוודע לשמותיכם‬ 664 00:43:30,691 --> 00:43:33,527 ‫ולשמות הדם הצעיר שהבאתם לי.‬ 665 00:43:34,820 --> 00:43:36,780 ‫אתם אומרים את שמותיהם לעתים קרובות.‬ 666 00:43:37,573 --> 00:43:39,408 ‫אלי, קרטר.‬ 667 00:43:40,034 --> 00:43:43,162 ‫אלי היא פסנתרנית מקסימה עם אצבעות עדינות.‬ 668 00:43:48,709 --> 00:43:51,587 ‫הבית בשדרה 657 שמח שאתם פה.‬ 669 00:43:53,881 --> 00:43:57,760 ‫חלפו שנים מאז שדם צעיר‬ ‫שוטט במסדרונות הבית.‬ 670 00:43:57,843 --> 00:44:00,429 ‫האם כבר חשפתם את כל הסודות שהוא צופן?‬ 671 00:44:00,512 --> 00:44:03,265 ‫האם הדם הצעיר ישחק במרתף,‬ 672 00:44:03,349 --> 00:44:06,393 ‫או שהם פוחדים מדי לרדת לשם לבד?‬ 673 00:44:06,477 --> 00:44:08,729 ‫במקומם, אותי זה היה מפחיד מאוד.‬ 674 00:44:08,812 --> 00:44:11,774 ‫הוא רחוק משאר הבית.‬ 675 00:44:11,857 --> 00:44:14,610 ‫אם תהיו למעלה, לא תשמעו אותם צורחים.‬ 676 00:44:14,693 --> 00:44:15,527 ‫מה קורה?‬ 677 00:44:16,654 --> 00:44:18,155 ‫האם הם יישנו בעליית הגג?‬ 678 00:44:18,906 --> 00:44:21,283 ‫או האם כולכם תישנו בקומה השנייה?‬ 679 00:44:21,367 --> 00:44:23,661 ‫חדרי השינה של מי מכם פונים לרחוב?‬ 680 00:44:24,703 --> 00:44:27,706 ‫יעזור לי לדעת מי נמצא בכל חדר שינה.‬ 681 00:44:28,290 --> 00:44:30,084 ‫כך אוכל לתכנן טוב יותר.‬ 682 00:44:30,709 --> 00:44:34,922 ‫כל החלונות והדלתות בשדרה 657‬ ‫מאפשרים לי לצפות בכם‬ 683 00:44:35,005 --> 00:44:37,424 ‫ולעקוב אחריכם שעה שאתם עוברים בבית.‬ 684 00:44:38,384 --> 00:44:39,718 ‫מי אני?‬ 685 00:44:39,802 --> 00:44:41,345 ‫אני הצופה,‬ 686 00:44:41,428 --> 00:44:44,848 ‫והשליטה בשדרה 657 בידיי‬ 687 00:44:44,932 --> 00:44:47,393 ‫כבר קרוב לשני עשורים.‬ 688 00:44:48,352 --> 00:44:50,646 ‫המשפחה האחרונה העבירה את הבית אליכם.‬ 689 00:44:51,230 --> 00:44:55,317 ‫זה היה זמנה לעבור הלאה,‬ ‫ובטובה המשפחה מכרה אותו כשביקשתי.‬ 690 00:44:56,026 --> 00:44:58,779 ‫שדרה 657 הוא העבודה שלי עכשיו.‬ 691 00:44:58,862 --> 00:44:59,697 ‫דין?‬ 692 00:44:59,780 --> 00:45:01,365 ‫החיים שלי, האובססיה שלי,‬ 693 00:45:02,199 --> 00:45:05,327 ‫וכעת, כך גם אתם, משפחת בראנוק.‬ 694 00:45:05,411 --> 00:45:07,621 ‫ברוכים הבאים לתוצר של החמדנות שלכם.‬ 695 00:45:08,122 --> 00:45:12,459 ‫חמדנות היא שהביאה את שלוש‬ ‫המשפחות האחרונות אל שדרה 657.‬ 696 00:45:12,543 --> 00:45:15,337 ‫וכעת היא הביאה אתכם אליי.‬ 697 00:45:15,421 --> 00:45:16,547 ‫ברוכים הבאים.‬ 698 00:45:16,630 --> 00:45:18,757 ‫אתם יודעים שאני אצפה.‬ 699 00:46:52,518 --> 00:46:57,523 ‫תרגום כתוביות: רותי זהרן‬