1
00:00:06,006 --> 00:00:08,008
‫ראיית מנהרה. זה הסיפור שלנו.‬

2
00:00:08,091 --> 00:00:09,551
‫המטרה לא הייתה לארה אליוט,‬

3
00:00:09,634 --> 00:00:13,763
‫אלא החבר שלה‬
‫שנהרג על ידי בעל קנאי אחר, אנטון שוואר.‬

4
00:00:13,847 --> 00:00:16,349
‫אדם מסוכן ואלים והשוטרים לא בדקו אותו.‬

5
00:00:16,433 --> 00:00:18,893
‫אתה צריך לבדוק אותה. קרול דובואה.‬

6
00:00:18,977 --> 00:00:20,311
‫הגברת מהביטוח?‬

7
00:00:20,395 --> 00:00:23,273
‫לא משנה אם יש לה אליבי, משהו אצלה חריג.‬

8
00:00:23,356 --> 00:00:25,900
‫הבחור שפגשת היה לקוח שלך?‬

9
00:00:25,984 --> 00:00:29,529
‫כן. חסוס מננדז.‬
‫הוא מרצה 15 שנות מאסר בגין רצח.‬

10
00:00:29,612 --> 00:00:31,448
‫שאלת אותי מה גירה אותי.‬

11
00:00:31,531 --> 00:00:34,617
‫כשדינו נגזר, פשוט כביתי.‬

12
00:00:34,701 --> 00:00:36,077
‫הגלולות עזרו לי בזה.‬

13
00:00:36,161 --> 00:00:39,539
‫מר סוטו מואשם בסחר בבני אדם ובעבדות.‬

14
00:00:39,622 --> 00:00:44,085
‫אני רוצה להתרחק ממנו.‬
‫אני רוצה התחלה חדשה לטובת בתי.‬

15
00:00:44,169 --> 00:00:45,879
‫הכסף החסר של ג'רי שציינת?‬

16
00:00:45,962 --> 00:00:48,548
‫אולי הכסף היה בשביל שוחד?‬

17
00:00:48,631 --> 00:00:52,427
‫איך שיחדת מושבע‬
‫חודשים לפני בחירת המושבעים?‬

18
00:00:52,510 --> 00:00:54,179
‫שתלת מישהו.‬

19
00:00:54,262 --> 00:00:56,347
‫אני מהנדס תעופה וחלל בלוקהיד מרטין.‬

20
00:00:56,431 --> 00:00:58,475
‫אני רווק ואני גר בפלוס ורדס.‬

21
00:00:58,558 --> 00:01:00,351
‫זה מושבע מספר שבע, נכון?‬

22
00:01:00,435 --> 00:01:03,271
‫אני יודע רק ששילמנו לו.‬
‫-חשבתי שהיו לך משקיעים.‬

23
00:01:03,354 --> 00:01:07,442
‫היה לי שותף לחדר בקולג'‬
‫בשם פבל קוסביץ'. אני יודע.‬

24
00:01:07,525 --> 00:01:10,070
‫שמו של אביו הוא סרגיי קוסביץ'.‬

25
00:01:10,153 --> 00:01:12,572
‫זה בן אדם שלא מתעסקים איתו, מיקי.‬

26
00:01:12,655 --> 00:01:15,742
‫לכן הם עוקבים אחריי.‬
‫לכן יש מכשירי האזנה ברכב שלי.‬

27
00:01:15,825 --> 00:01:18,745
‫הם חייבים שרכישת החברה שלי תתבצע.‬

28
00:01:18,828 --> 00:01:21,414
‫אם אני אורשע, זה לא יקרה.‬

29
00:01:21,498 --> 00:01:24,626
‫הם יסגרו את כל הקצוות הדרושים. אתה מבין?‬

30
00:01:24,709 --> 00:01:27,128
‫כלומר אתה, המשפחה שלך…‬

31
00:01:29,798 --> 00:01:32,675
‫- סדרה של NETFLIX -‬

32
00:01:46,523 --> 00:01:47,440
‫אלוהים.‬

33
00:01:48,525 --> 00:01:52,403
‫אף אחד לא פתח את הדלת הקדמית‬
‫אז תיארתי לעצמי שאתה פה.‬

34
00:01:54,948 --> 00:01:56,866
‫מה לא יכולת לומר לי בטלפון?‬

35
00:01:58,868 --> 00:02:03,665
‫אני צריך משהו.‬
‫זה חייב להישאר בינינו, בסדר?‬

36
00:02:04,415 --> 00:02:07,919
‫אם תיתפס, ייקחו לך את הרישיון‬
‫וזו תהיה רק ההתחלה.‬

37
00:02:08,503 --> 00:02:09,879
‫את מי אתה צריך שאהרוג?‬

38
00:02:11,506 --> 00:02:12,340
‫לא, אני…‬

39
00:02:13,007 --> 00:02:15,677
‫לא, סיסקו, אני רוצה שתברר כל מה שאפשר‬

40
00:02:15,760 --> 00:02:17,303
‫אודות מושבע מספר שבע.‬

41
00:02:17,387 --> 00:02:20,974
‫זה מסוכן לא רק עבורי. המושבעים אנונימיים.‬

42
00:02:21,057 --> 00:02:24,144
‫אם יתפסו אותי עושה את זה,‬
‫יכולים לשלול לך את הרישיון.‬

43
00:02:24,227 --> 00:02:26,062
‫אז אל תיתן להם לתפוס אותך.‬

44
00:02:26,813 --> 00:02:28,356
‫נגמרו לי האפשרויות, סיסקו.‬

45
00:02:28,439 --> 00:02:31,818
‫ערמת חרא ישנה של כלב‬
‫לא מסריחה אלא אם כן דורכים בה.‬

46
00:02:31,901 --> 00:02:34,070
‫ולא ביצעת פשע, מיק.‬

47
00:02:34,154 --> 00:02:40,243
‫ואיך ג'רי וינסנט יכול היה לשחד מושבע‬
‫לפני שהיה מאגר מושבעים?‬

48
00:02:40,326 --> 00:02:42,620
‫לא יודע, אבל הוא עשה זאת. וטרוור ידע.‬

49
00:02:42,704 --> 00:02:44,289
‫אז זה חסוי.‬

50
00:02:45,165 --> 00:02:49,085
‫אפילו אם אמצא משהו,‬
‫אסור לך לדווח על זה, לא?‬

51
00:02:49,169 --> 00:02:52,839
‫כן. אלא אם כן אני מודע לפשע שעומד להתרחש.‬

52
00:02:53,506 --> 00:02:55,133
‫ואז אני חייב לדווח על זה.‬

53
00:02:55,216 --> 00:02:56,801
‫השוחד כבר שולם.‬

54
00:02:56,885 --> 00:02:59,053
‫לא שוחד. שיבוש מושבעים.‬

55
00:02:59,137 --> 00:03:01,973
‫זה קורה רק כשהמושבעים מתדיינים בפועל.‬

56
00:03:03,266 --> 00:03:05,560
‫אם ג'רי היה מקבל את הארכה,‬

57
00:03:06,394 --> 00:03:09,189
‫היה מאגר מושבעים שונה לחלוטין.‬

58
00:03:10,148 --> 00:03:11,816
‫אתה אומר שבגלל זה חיסלו אותו?‬

59
00:03:11,900 --> 00:03:15,945
‫אני אומר שבגלל זה‬
‫אני צריך לדעת בדיוק מול מה אני מתמודד.‬

60
00:03:16,029 --> 00:03:19,365
‫בגלל זה אני צריך לדעת‬
‫אודות מושבע מספר שבע והבחור הזה.‬

61
00:03:19,449 --> 00:03:23,036
‫- המיליארדר הרוסי קוסביץ'‬
‫קשור לפשע מאורגן, לטענת העדים -‬

62
00:03:32,128 --> 00:03:33,463
‫חיסיון עורך דין-לקוח.‬

63
00:03:33,546 --> 00:03:35,965
‫כל דבר שתאמר לעורך הדין שלך נשאר חסוי,‬

64
00:03:36,049 --> 00:03:37,300
‫אבל לכל דבר יש גבול.‬

65
00:03:37,383 --> 00:03:40,053
‫אם תספרי לי על פשע שביצעת,‬
‫לא אוכל לעשות דבר.‬

66
00:03:40,136 --> 00:03:42,513
‫אבל אם תספרי לי על פשע שאת עומדת לבצע,‬

67
00:03:42,597 --> 00:03:45,183
‫ואת נעזרת בשירותיי כדי לבצע אותו,‬

68
00:03:45,266 --> 00:03:47,393
‫אז אני נדרש לעשות משהו בקשר לזה.‬

69
00:03:47,477 --> 00:03:50,438
‫זה הגיוני בתיאוריה,‬
‫אבל אין לך חובה גם לעצמך?‬

70
00:03:51,814 --> 00:03:54,734
‫מה תעשה אם דיווח על הפשע‬
‫עלול להוביל למותך?‬

71
00:03:55,860 --> 00:03:58,947
‫כאן הולר.‬
‫-היו לך התגלויות כלשהן בקשר לשוחד?‬

72
00:03:59,030 --> 00:04:01,783
‫אני…‬
‫-הולר.‬

73
00:04:02,575 --> 00:04:03,701
‫פשוט…‬

74
00:04:03,785 --> 00:04:06,162
‫- נדחה -‬

75
00:04:06,913 --> 00:04:11,668
‫תקשיב… אני חושב שאנחנו רודפים‬
‫אחר הזנב של עצמנו בנושא הזה.‬

76
00:04:12,335 --> 00:04:15,088
‫החוקר שלי בדק את זה לעומק.‬
‫-האופנוען עם הזקן?‬

77
00:04:15,171 --> 00:04:19,050
‫אולי ג'רי בכל זאת קנה סירה.‬
‫-אין סירה מזוינת.‬

78
00:04:19,133 --> 00:04:21,010
‫אתה שוב מסתיר ממני משהו?‬

79
00:04:21,094 --> 00:04:25,556
‫כי הבנתי שאם אכן יש שוחד בתיק של אליוט,‬
‫אתה יכול להרוויח ממנו.‬

80
00:04:25,640 --> 00:04:26,766
‫אתה יודע מה, גריגס?‬

81
00:04:26,849 --> 00:04:30,728
‫אעמיד פנים שלא שמעתי את זה.‬
‫אני צריך לסיים.‬

82
00:04:31,729 --> 00:04:32,605
‫שיט.‬

83
00:04:33,564 --> 00:04:34,691
‫קרה משהו?‬

84
00:04:57,672 --> 00:05:00,591
‫בואי נזוז. היום הראשון למשפט.‬
‫אני רוצה להגיע לפני הפקקים.‬

85
00:05:09,642 --> 00:05:10,852
‫המכונית לא מניעה.‬

86
00:05:11,769 --> 00:05:14,188
‫הבחנת במשהו לא בסדר איתה אתמול?‬

87
00:05:15,982 --> 00:05:16,858
‫לא.‬

88
00:05:16,941 --> 00:05:19,610
‫לא.‬
‫-שיט. לעזאזל.‬

89
00:05:20,320 --> 00:05:23,156
‫ניקח את המכונית שלך‬
‫ותוכלי לקחת את הלינקולן השנייה‬

90
00:05:23,239 --> 00:05:26,242
‫אחרי שתורידי אותי, בסדר? קדימה. בואי נזוז.‬

91
00:05:35,752 --> 00:05:39,130
‫מה קרה הרגע?‬
‫-אסביר אחר כך. בואי. צריך להזדרז.‬

92
00:05:44,594 --> 00:05:47,764
‫בית המשפט העליון‬
‫של מדינת קליפורניה נמצא בדיון.‬

93
00:05:47,847 --> 00:05:51,392
‫מחוז לוס אנג'לס. אל-איי-213497.‬

94
00:05:51,476 --> 00:05:54,020
‫מדינת קליפורניה נגד טרוור אליוט,‬

95
00:05:54,103 --> 00:05:56,647
‫בראשות כבוד השופט ג'יימס פ' סטנטון.‬

96
00:05:57,357 --> 00:05:58,649
‫סדר בבית המשפט.‬

97
00:05:59,525 --> 00:06:01,319
‫מר גולנץ, נאום פתיחה.‬

98
00:06:04,906 --> 00:06:07,033
‫חבר המושבעים, בוקר טוב.‬

99
00:06:08,368 --> 00:06:11,245
‫שמי ג'פרי גולנץ. אני סגן פרקליט המחוז.‬

100
00:06:12,955 --> 00:06:17,085
‫כולנו כאן היום כדי לשרת מטרה אחת. צדק.‬

101
00:06:18,461 --> 00:06:21,589
‫אתם כאן כדי לשרת את הצדק‬
‫באמצעות מענה על שאלה פשוטה.‬

102
00:06:22,215 --> 00:06:27,095
‫האם הנאשם, טרוור אליוט,‬
‫רצח את אשתו ואת המאהב שלה?‬

103
00:06:27,970 --> 00:06:30,056
‫ואני כאן כדי לספק לכם את התשובה,‬

104
00:06:30,139 --> 00:06:32,517
‫שהיא בבירור כן.‬

105
00:06:32,600 --> 00:06:33,893
‫במהלך הימים הבאים,‬

106
00:06:33,976 --> 00:06:37,980
‫נראה שהיו למר אליוט‬
‫גם מניע וגם הזדמנות לבצע את הפשע הזה,‬

107
00:06:38,064 --> 00:06:41,818
‫ונציג לכם שפע של ראיות‬
‫שיוכיחו שהוא עשה זאת.‬

108
00:06:42,819 --> 00:06:47,073
‫אנחנו נאזין לשיחה למוקד החירום.‬
‫נשמע את דברי השוטרים מזירת הרצח.‬

109
00:06:47,156 --> 00:06:49,951
‫נשקול את כלל הפעולות של הנאשם.‬

110
00:06:51,119 --> 00:06:55,123
‫ולקראת הסוף, אני בטוח‬
‫שאתם תגיעו למסקנה שאין ממנה מנוס,‬

111
00:06:55,206 --> 00:06:57,375
‫שטרוור אליוט ירה באקדח‬

112
00:06:57,458 --> 00:07:00,586
‫שהרג את לארה אליוט ואת יאן רילז.‬

113
00:07:08,010 --> 00:07:10,096
‫בואו נתחיל בסיפור רקע קצר.‬

114
00:07:11,055 --> 00:07:14,684
‫מיהו טרוור אליוט בכלל?‬

115
00:07:14,767 --> 00:07:16,185
‫נאומי פתיחה הם דבר מיוחד.‬

116
00:07:16,269 --> 00:07:19,397
‫זו ההזדמנות שלך‬
‫ליצור חיבור עם המושבעים על ההתחלה.‬

117
00:07:19,480 --> 00:07:22,233
‫אבל אם תדבר יותר מדי, תאבד אותם.‬

118
00:07:22,316 --> 00:07:23,734
‫החברה של מר אליוט‬

119
00:07:23,818 --> 00:07:26,737
‫ייצרה את אחד ממשחקי הווידאו‬
‫הנמכרים ביותר בכל הזמנים.‬

120
00:07:27,405 --> 00:07:30,116
‫אתם תגלו שהוא אדם‬
‫בעל כוח ועושר בלתי מוגבל,‬

121
00:07:30,199 --> 00:07:33,744
‫שלא מוכן להיפרד מדברים‬
‫שאותם הוא מחשיב אך ורק שלו.‬

122
00:07:34,328 --> 00:07:36,664
‫ובנוסף תגלו…‬
‫-זה לא הסגנון שלי.‬

123
00:07:36,747 --> 00:07:38,207
‫אני אוהב קצר ולעניין.‬

124
00:07:38,291 --> 00:07:41,794
‫תציג את הטענות,‬
‫תשתול כמה רעיונות, תטיל כמה ספקות,‬

125
00:07:41,878 --> 00:07:43,754
‫אבל תמיד תדאג שיהיו צמאים ליותר.‬

126
00:07:43,838 --> 00:07:47,550
‫אנחנו נציג לכם‬
‫את הרגע המדויק שבו מר אליוט הבין‬

127
00:07:47,633 --> 00:07:50,136
‫שאשתו והמאהב שלה ביחד.‬

128
00:07:50,219 --> 00:07:53,764
‫הכעס וההשפלה שהובילו אותו ל…‬

129
00:07:53,848 --> 00:07:56,017
‫דבר נוסף בקשר לפתיחות ולסיכומים,‬

130
00:07:56,100 --> 00:07:58,227
‫רק שם אפשר להשתמש ברחבת ההוכחות.‬

131
00:07:58,311 --> 00:08:01,147
‫במה?‬
‫-זו הרחבה שנמצאת מול תא המושבעים.‬

132
00:08:01,230 --> 00:08:03,941
‫המקום היחיד שבו ניתן‬
‫לפנות למושבעים פנים מול פנים.‬

133
00:08:04,025 --> 00:08:06,277
‫שם הקסם של מיקי הולר בא לידי ביטוי.‬

134
00:08:06,986 --> 00:08:09,822
‫אם הם אוהבים אותי,‬
‫הם אוהבים את הטיעון שלי.‬

135
00:08:09,906 --> 00:08:14,076
‫נגמר לי הזמן, חבר'ה.‬
‫אבל השכל הישר ינחה אתכם.‬

136
00:08:15,161 --> 00:08:18,915
‫ההגנה תנסה להסיט אתכם‬
‫בעזרת מחסומים בדרך לצדק,‬

137
00:08:18,998 --> 00:08:21,667
‫אבל תישארו מרוכזים במטרה.‬

138
00:08:21,751 --> 00:08:26,714
‫תזכרו, החיים נגזלו משני אנשים.‬

139
00:08:28,591 --> 00:08:29,592
‫אנחנו כאן למענם.‬

140
00:08:31,511 --> 00:08:32,345
‫תודה.‬

141
00:08:39,644 --> 00:08:40,520
‫מר הולר?‬

142
00:08:42,855 --> 00:08:47,026
‫כבודו, זה היה… חתיכת נאום.‬

143
00:08:47,109 --> 00:08:50,821
‫אולי כדאי שניתן למושבעים להימתח קצת.‬

144
00:08:53,866 --> 00:08:56,869
‫תישא את הנאום שלך, מר הולר.‬
‫-כמובן, כבודו.‬

145
00:08:57,620 --> 00:09:00,915
‫גבירותיי ורבותיי, בוקר טוב. שמי מיקי הולר.‬

146
00:09:01,707 --> 00:09:05,336
‫אני סנגור. זה מרשי, טרוור אליוט.‬

147
00:09:07,046 --> 00:09:09,173
‫אני יודע ששמעתם דברים מסוימים אודותיו.‬

148
00:09:09,257 --> 00:09:13,553
‫אבל אני מבקש דבר אחד,‬
‫בבקשה, תישארו בלתי משוחדים עד שתשמעו הכול.‬

149
00:09:14,387 --> 00:09:18,516
‫אדבר בקצרה היום‬
‫כי אני ממש רוצה להגיע לראיות‬

150
00:09:18,599 --> 00:09:21,352
‫שמר גולנץ מבטיח שיהיו. לדוגמה, האקדח.‬

151
00:09:22,019 --> 00:09:26,190
‫ספרתי שש פעמים‬
‫שבהן הוא אמר "אקדח" בנאום שלו.‬

152
00:09:26,274 --> 00:09:27,525
‫שש פעמים הוא אמר לכם‬

153
00:09:27,608 --> 00:09:32,655
‫שמר אליוט השתמש באקדח‬
‫כדי לרצוח את אשתו ועוד אדם חף מפשע.‬

154
00:09:33,406 --> 00:09:37,535
‫מה שהוא לא אמר לכם שש פעמים‬
‫זה שלתביעה אין אקדח‬

155
00:09:37,618 --> 00:09:40,329
‫ואין לה דרך לקשור את מר אליוט לאקדח‬

156
00:09:40,413 --> 00:09:43,666
‫כי מר אליוט מעולם לא השתמש באקדח‬
‫ומעולם לא היה ברשותו אקדח.‬

157
00:09:44,417 --> 00:09:46,794
‫תבינו, כל זה לא חשוב למשטרה,‬

158
00:09:46,877 --> 00:09:50,423
‫כי בעיניהם זה ברור שברגע שההתמקדות בחקירה‬

159
00:09:50,506 --> 00:09:55,052
‫הופנתה למר אליוט, זהו זה.‬
‫הם לא ראו שום דבר אחר.‬

160
00:09:55,136 --> 00:09:59,098
‫והם לא בדקו‬
‫חשודים פוטנציאליים אחרים או ראיות.‬

161
00:09:59,181 --> 00:10:00,600
‫לא היה להם אכפת מזה.‬

162
00:10:01,434 --> 00:10:02,768
‫הם מצאו חשוד.‬

163
00:10:04,520 --> 00:10:06,022
‫והם לא חזרו אחורה.‬

164
00:10:06,939 --> 00:10:09,900
‫גבירותיי ורבותיי,‬
‫העניין בתיק הזה הוא ראיית מנהרה.‬

165
00:10:10,526 --> 00:10:16,032
‫ההתמקדות בחשוד אחד‬
‫וההתעלמות המוחלטת מכל דבר אחר.‬

166
00:10:16,991 --> 00:10:20,703
‫אבל אני מבטיח לכם,‬
‫ברגע שתצאו בצד השני של המנהרה של התביעה,‬

167
00:10:20,786 --> 00:10:26,709
‫אתם תמצמצו באור השמש‬
‫ותתהו מה בדיוק הטיעון שלהם.‬

168
00:10:29,295 --> 00:10:30,630
‫תודה רבה.‬

169
00:10:49,607 --> 00:10:52,985
‫קרול, נכון?‬
‫-תגידי לי,‬

170
00:10:53,694 --> 00:10:57,323
‫איך את ישנה בלילות?‬
‫-סליחה?‬

171
00:10:57,406 --> 00:11:02,912
‫כל עורכי הדין אותו הדבר.‬
‫אתם מנצלים אנשים לטובתכם האישית.‬

172
00:11:03,871 --> 00:11:07,166
‫אני אהיה פה עד הסוף‬

173
00:11:07,249 --> 00:11:10,544
‫ואיהנה כשהמושבעים ירשיעו את הלקוח שלכם.‬

174
00:11:10,628 --> 00:11:11,796
‫הוא מפלצת.‬

175
00:11:12,672 --> 00:11:14,048
‫הוא הרג את הידיד שלי.‬

176
00:11:15,132 --> 00:11:16,926
‫האמת היא שאני לא עורכת דין.‬

177
00:11:19,470 --> 00:11:20,471
‫אני אלך.‬

178
00:11:26,018 --> 00:11:28,771
‫אז אתה חושב שהחברה שלו תפעל כמצופה?‬

179
00:11:28,854 --> 00:11:30,231
‫כן. היא קשוחה.‬

180
00:11:30,314 --> 00:11:33,109
‫טניה משחקת אותה טיפשה, אבל היא ערנית.‬

181
00:11:33,192 --> 00:11:37,446
‫היא מבחינה בכול.‬
‫אני מקווה שהגרוש שלך לא דפק את העסקה שלנו.‬

182
00:11:37,530 --> 00:11:40,783
‫הוא הגן על הלקוחה שלו,‬
‫משמע שהיא מוכנה לצאת נגד סוטו.‬

183
00:11:40,866 --> 00:11:42,451
‫יופי. גם אני.‬

184
00:11:43,285 --> 00:11:45,329
‫מה שלום השוטר האהוב עליי?‬

185
00:11:45,413 --> 00:11:46,539
‫הרשימה שלך קצרה.‬

186
00:11:47,832 --> 00:11:51,377
‫ג'אנל אישרה את זה,‬
‫בעזרת קרן פיצויי הקורבנות.‬

187
00:11:51,460 --> 00:11:55,548
‫שינוי מקום ותמיכה לשנה שלמה.‬
‫ניהלת מו"מ קשוח.‬

188
00:11:56,298 --> 00:11:59,927
‫בגלל זה רצית אותי, נכון? איפה היילי?‬

189
00:12:00,010 --> 00:12:03,639
‫במקום שבו היא נמצאת תמיד.‬
‫זה לא אישי, היא בגיל ההתבגרות.‬

190
00:12:04,640 --> 00:12:08,185
‫תודה שהבאת אותה. תודה שהבאת גם את עצמך.‬

191
00:12:08,978 --> 00:12:10,938
‫אני שמחה לראות ששבת לאיתנך.‬

192
00:12:11,772 --> 00:12:15,151
‫אפרופו טניה,‬
‫אני צריכה לפגוש אותה מאוחר יותר.‬

193
00:12:15,234 --> 00:12:19,613
‫אני צריכה למצוא טרמפ להיילי לכדורגל.‬
‫-אני יכולה לקחת אותה. אם זה יעזור.‬

194
00:12:20,364 --> 00:12:22,450
‫בטח, אם זו לא בעיה.‬

195
00:12:22,533 --> 00:12:26,120
‫לא בעיה. ואני רוצה לברוח מפה.‬

196
00:12:26,954 --> 00:12:30,666
‫מגי, אם את עובדת עד מאוחר,‬
‫לורנה תוכל להביא אותה אליי אחר כך.‬

197
00:12:31,459 --> 00:12:35,212
‫לא, זה בסדר. גם אתה עמוס…‬
‫-היא תוכל להכין שיעורים בזמן שאני מתכונן.‬

198
00:12:36,172 --> 00:12:38,424
‫בסדר. נראה איך נתקדם.‬

199
00:12:38,507 --> 00:12:41,218
‫תודה, לורנה. אני אומר לה.‬

200
00:12:42,344 --> 00:12:45,806
‫בשלב הזה, מר אליוט כבר הכניס אתכם הביתה?‬

201
00:12:45,890 --> 00:12:49,351
‫כן. השותף שלי ואני‬
‫ביקשנו ממנו לחזור על עקבותיו בשבילנו.‬

202
00:12:49,435 --> 00:12:53,314
‫סגן מורי, האם הבחנת במשהו חריג‬
‫בהתנהגות של מר אליוט‬

203
00:12:53,397 --> 00:12:54,774
‫כשהוא הכניס אתכם לבית?‬

204
00:12:54,857 --> 00:12:56,901
‫התנגדות. הוא מבקש מהעד לשער.‬

205
00:12:56,984 --> 00:13:00,780
‫נדחתה. מדובר בהבחנות של השוטר.‬
‫הוא רשאי לדבר.‬

206
00:13:02,198 --> 00:13:06,535
‫לאורך הזמן שבו היינו שם,‬
‫מר אליוט לא הפגין רגשות כלל.‬

207
00:13:06,619 --> 00:13:08,871
‫לא כשהוא צעד מעל גופתו של החבר.‬

208
00:13:08,954 --> 00:13:10,956
‫אפילו לא כשהצביע על גופתה של אשתו.‬

209
00:13:11,791 --> 00:13:14,585
‫כשהצביע עליה, מה הוא אמר?‬

210
00:13:14,668 --> 00:13:18,380
‫הוא אמר, "זו אשתי. אני די בטוח שהיא מתה".‬

211
00:13:18,464 --> 00:13:21,342
‫והאם הנאשם סיפק מרצונו דעה או מידע‬

212
00:13:21,425 --> 00:13:22,802
‫בנוגע למבצע הפשע?‬

213
00:13:22,885 --> 00:13:24,887
‫לא, רק אמר שהוא לא עשה את זה.‬

214
00:13:25,554 --> 00:13:27,306
‫סליחה, מה אמרת?‬

215
00:13:29,809 --> 00:13:33,312
‫בשלוש הזדמנויות שונות,‬
‫מר אליוט ציין בפתאומיות‬

216
00:13:33,395 --> 00:13:34,980
‫שהוא לא הרג אף אחד.‬

217
00:13:35,731 --> 00:13:40,236
‫אז ללא רגשות כלל,‬
‫הוא הראה לכם את זירת הרצח של אשתו,‬

218
00:13:40,319 --> 00:13:45,282
‫ואז בלי שנשאל הוא התעקש שלא עשה את זה.‬

219
00:13:45,366 --> 00:13:47,409
‫כן, שלוש פעמים.‬

220
00:13:48,619 --> 00:13:51,038
‫תודה, סגן. זה הכול.‬

221
00:13:55,626 --> 00:13:56,669
‫חקירה נגדית?‬

222
00:13:58,671 --> 00:13:59,588
‫אפשר?‬

223
00:14:02,174 --> 00:14:03,843
‫סגן מורי,‬

224
00:14:03,926 --> 00:14:08,973
‫בזמן התקרית הזו היית טירון, נכון?‬

225
00:14:09,056 --> 00:14:10,975
‫נכון.‬

226
00:14:11,058 --> 00:14:12,184
‫אל תילחץ.‬

227
00:14:12,268 --> 00:14:15,563
‫למרות מה שייתכן שמר גולנץ אמר לך,‬
‫אני לא נושך.‬

228
00:14:17,106 --> 00:14:18,941
‫כמה זמן אתה במשטרה?‬

229
00:14:19,733 --> 00:14:22,111
‫בשבוע שעבר ציינתי שנה ביחידת הסיור.‬

230
00:14:22,987 --> 00:14:23,821
‫ברכות.‬

231
00:14:24,864 --> 00:14:29,535
‫סגן, בשלב הזה של היום, כמה זמן היית בזירה?‬

232
00:14:29,618 --> 00:14:31,745
‫לדעתי שתי דקות.‬

233
00:14:31,829 --> 00:14:34,582
‫אבל המצלמה שלי תוכל לאמת את הזמן המדויק.‬

234
00:14:34,665 --> 00:14:37,167
‫שתי דקות והשותף שלך עם אקדח שלוף.‬

235
00:14:37,251 --> 00:14:39,545
‫הוא שלף אותו ברגע שהגעתם?‬

236
00:14:40,421 --> 00:14:43,215
‫אני לא זוכר. התרכזתי בנאשם.‬

237
00:14:43,299 --> 00:14:45,467
‫מר אליוט היה עצור בשלב הזה?‬

238
00:14:45,551 --> 00:14:47,553
‫לא.‬

239
00:14:48,512 --> 00:14:50,097
‫למה אתה אוזק אותו?‬

240
00:14:52,725 --> 00:14:55,019
‫הוא הסכים מרצונו להיאזק.‬

241
00:14:55,686 --> 00:14:57,980
‫היינו במצב רגיש,‬

242
00:14:58,063 --> 00:15:00,900
‫והסברתי שעדיף לביטחונו ולביטחוננו‬

243
00:15:00,983 --> 00:15:03,819
‫שנאזוק אותו עד שנאבטח את המתחם.‬

244
00:15:04,528 --> 00:15:06,947
‫זו תשובה שהוכנה מראש היטב, סגן מורי.‬

245
00:15:07,031 --> 00:15:09,199
‫התנגדות, כבודו.‬
‫-התקבלה.‬

246
00:15:09,283 --> 00:15:11,160
‫על המושבעים להתעלם מההערה האחרונה.‬

247
00:15:11,243 --> 00:15:14,622
‫האם מר אליוט היה מודע לכך שאינו עצור?‬

248
00:15:14,705 --> 00:15:16,457
‫כן. אמרנו לו.‬

249
00:15:16,540 --> 00:15:20,711
‫ובכל זאת הידיים שלו‬
‫נאזקו מאחור ולא מלפנים.‬

250
00:15:21,337 --> 00:15:23,255
‫אסור לנו לאזוק חשו…‬

251
00:15:24,798 --> 00:15:26,634
‫סובייקט מלפנים.‬

252
00:15:26,717 --> 00:15:29,720
‫סובייקט? מה הכוונה?‬

253
00:15:29,803 --> 00:15:33,265
‫סובייקט הוא אדם שמעורב בחקירת רצח.‬

254
00:15:34,058 --> 00:15:36,894
‫מישהו שנעצר?‬
‫-כולל, כן.‬

255
00:15:36,977 --> 00:15:39,772
‫אבל שוב, מר אליוט לא היה עצור.‬

256
00:15:41,440 --> 00:15:47,363
‫נכון. סגן, באיזה שלב‬
‫השותף שלך הניח את הנשק שלו?‬

257
00:15:47,446 --> 00:15:49,949
‫אחרי שסרקנו ואבטחנו את המתחם.‬

258
00:15:50,032 --> 00:15:53,702
‫כלומר אחרי שמר אליוט‬
‫הראה לכם את כל זירת הפשע?‬

259
00:15:54,787 --> 00:15:55,788
‫נכון.‬

260
00:15:55,871 --> 00:16:00,000
‫אז אדם מובל בביתו שלו באזיקים‬
‫על ידי שני שוטרים,‬

261
00:16:00,084 --> 00:16:02,252
‫כשאחד מהם באקדח שלוף,‬

262
00:16:02,962 --> 00:16:06,966
‫ואתה אומר שזה מוזר‬
‫שהאדם הזה חש צורך להצהיר על חפותו?‬

263
00:16:07,883 --> 00:16:12,388
‫אני מניח שזה נראה מוזר, כן.‬
‫-אתה מניח?‬

264
00:16:13,514 --> 00:16:15,307
‫סגן, אחרי שאבטחתם את הבית,‬

265
00:16:15,391 --> 00:16:17,601
‫האם הסרתם את האזיקים ממר אליוט?‬

266
00:16:17,685 --> 00:16:20,562
‫לא. הכנסנו אותו למושב האחורי של הרכב.‬

267
00:16:20,646 --> 00:16:23,899
‫לפי הנהלים,‬
‫אסור להכניס סובייקט לרכב ללא אזיקים.‬

268
00:16:23,983 --> 00:16:26,735
‫הנה המילה הזו שוב. "סובייקט."‬

269
00:16:26,819 --> 00:16:28,946
‫בסדר, סגן, אז אילו רצה,‬

270
00:16:29,029 --> 00:16:32,324
‫הוא היה יכול לפתוח את הדלת ולצאת?‬

271
00:16:32,408 --> 00:16:34,743
‫לא, הדלתות נעולות מבפנים.‬

272
00:16:35,369 --> 00:16:39,540
‫אז הוא היה מאובטח‬
‫במושב האחורי של ניידת משטרה‬

273
00:16:39,623 --> 00:16:41,709
‫כאשר ידיו אזוקות מאחורי גבו.‬

274
00:16:41,792 --> 00:16:42,710
‫נכון.‬

275
00:16:43,585 --> 00:16:45,004
‫אבל הוא לא היה עצור?‬

276
00:16:45,796 --> 00:16:46,880
‫לא.‬

277
00:16:48,173 --> 00:16:49,341
‫דבר נוסף, סגן.‬

278
00:16:49,425 --> 00:16:51,885
‫אמרת שכאשר מר אליוט הראה לכם את הבית,‬

279
00:16:51,969 --> 00:16:53,429
‫הוא לא הפגין רגשות.‬

280
00:16:53,512 --> 00:16:55,014
‫נכון.‬

281
00:16:55,097 --> 00:16:57,266
‫האם אתה פסיכולוג, סגן?‬

282
00:16:57,349 --> 00:16:59,685
‫התנגדות, מוביל את העד.‬
‫-התקבלה.‬

283
00:17:00,310 --> 00:17:01,687
‫תנסח מחדש את השאלה.‬

284
00:17:01,770 --> 00:17:05,232
‫סגן, האם אתה מאמין‬
‫שיש תגובה רגשית נכונה לטראומה?‬

285
00:17:07,568 --> 00:17:11,363
‫לדעתי, אם מישהו נתקל בגופתה של אשתו‬

286
00:17:11,447 --> 00:17:15,409
‫אחרי שנרצחה, תהיה לו תגובה כלשהי.‬

287
00:17:16,201 --> 00:17:18,078
‫תגובה? איזו תגובה?‬

288
00:17:19,663 --> 00:17:22,666
‫אולי בכי?‬
‫-דמעה אחת מספיקה?‬

289
00:17:22,750 --> 00:17:26,170
‫ואם מישהו יבכה במשך חמש דקות ואז יצחק?‬

290
00:17:26,253 --> 00:17:28,922
‫התנגדות 352. מוביל את העד.‬

291
00:17:29,006 --> 00:17:31,341
‫התקבלה. פרקליט, תתקדם.‬

292
00:17:32,342 --> 00:17:37,181
‫סגן, אתה יכול לספר לנו‬
‫מדוע חשבת שההתנהגות של מרשי הייתה חריגה?‬

293
00:17:37,973 --> 00:17:41,060
‫בהתבסס על הניסיון שלי,‬
‫לא ראיתי דבר כזה בעבר.‬

294
00:17:41,852 --> 00:17:44,480
‫כמובן. הניסיון שלך.‬

295
00:17:44,563 --> 00:17:47,441
‫וביום ההוא, כמה זמן היית בתפקיד?‬

296
00:17:49,359 --> 00:17:50,903
‫כמעט שבעה חודשים.‬

297
00:17:50,986 --> 00:17:53,614
‫סיימת את תקופת המבחן שלך בכלל?‬

298
00:17:54,823 --> 00:17:56,992
‫לא.‬

299
00:17:57,076 --> 00:17:59,787
‫אבל אתה בטוח שהוא לא היה עצור?‬

300
00:17:59,870 --> 00:18:00,871
‫אני בטוח.‬

301
00:18:01,997 --> 00:18:04,124
‫אין שאלות נוספות, כבודו.‬

302
00:18:09,338 --> 00:18:12,007
‫היי. כל הכבוד.‬

303
00:18:12,091 --> 00:18:14,551
‫נתנו למושבע שלנו משהו להשתמש בו.‬

304
00:18:17,513 --> 00:18:20,349
‫סגן מורי, כמה זמן לפני ההגעה שלכם‬

305
00:18:20,432 --> 00:18:22,810
‫הגיע הצלם לזירת הרצח?‬

306
00:18:23,435 --> 00:18:24,853
‫אני לא בטוח,‬

307
00:18:24,937 --> 00:18:28,148
‫אבל יש לפחות שלוש דקות של צילומים‬
‫לפני ההגעה שלנו.‬

308
00:18:28,232 --> 00:18:33,153
‫כשהגעתם, האם מר אליוט נראה מודאג או מבוהל?‬

309
00:18:33,904 --> 00:18:35,823
‫לא, הוא היה רגוע מאוד.‬

310
00:18:36,532 --> 00:18:37,574
‫מה הוא עשה?‬

311
00:18:38,784 --> 00:18:42,871
‫אני לא יכול לומר בוודאות,‬
‫אבל נראה לי כאילו הוא עובר על המיילים.‬

312
00:18:42,955 --> 00:18:44,164
‫התנגדות. איך הוא יודע?‬

313
00:18:44,248 --> 00:18:46,667
‫אולי מרשי חיפש חדשות‬
‫אודות רוצח שמסתובב חופשי?‬

314
00:18:46,750 --> 00:18:50,212
‫התקבלה. על המושבעים‬
‫לא להחשיב את התשובה האחרונה כראיה.‬

315
00:18:52,089 --> 00:18:53,048
‫זה הכול.‬

316
00:19:11,608 --> 00:19:13,318
‫מה מצבי, לדעתך?‬

317
00:19:15,571 --> 00:19:17,364
‫היתרון שהיה בעבר.‬

318
00:19:18,198 --> 00:19:21,827
‫ההנחה האוטומטית ששוטרים הם ישרים ואמינים.‬

319
00:19:22,619 --> 00:19:23,787
‫לא תופס כל כך בימינו.‬

320
00:19:23,871 --> 00:19:26,498
‫אם היה לך לקוח אחר, אולי הייתי מסכים.‬

321
00:19:26,582 --> 00:19:28,584
‫אף אחד לא אוהב סנוב עשיר ולבן.‬

322
00:19:31,837 --> 00:19:34,423
‫אני שמח שלא היית‬
‫עורך הדין של טרוור מההתחלה.‬

323
00:19:34,506 --> 00:19:38,010
‫היית חכם מספיק‬
‫כדי לא לכלול את הסרטון הזה בגילוי המוקדם.‬

324
00:19:49,146 --> 00:19:54,693
‫- וסטרן‬
‫מרפאת גינקולוגיה -‬

325
00:20:05,913 --> 00:20:07,247
‫יום טוב.‬

326
00:20:08,248 --> 00:20:10,292
‫מה שמך?‬
‫-טניה קרוז.‬

327
00:20:20,469 --> 00:20:21,428
‫תכף אשוב.‬

328
00:20:42,282 --> 00:20:43,283
‫- נשים -‬

329
00:20:46,161 --> 00:20:47,788
‫חשבתי שאת באה לבדך.‬

330
00:20:47,871 --> 00:20:51,708
‫הוא שינה את דעתו ברגע האחרון.‬
‫הוא יודע על הקשר בינינו?‬

331
00:20:51,792 --> 00:20:54,336
‫לא, הוא לא יודע, ונעשה את זה בזריזות.‬

332
00:20:55,420 --> 00:20:59,174
‫טניה, הבלש שלי מקליט את זה לטובת הבהירות‬

333
00:20:59,258 --> 00:21:00,926
‫כי אסור לי לשמש עדה.‬

334
00:21:01,593 --> 00:21:04,763
‫הסכמנו לתנאי העסקה שלך אז עכשיו תורך.‬

335
00:21:04,846 --> 00:21:07,015
‫ספרי לנו מה את יודעת על המעורבות של סוטו‬

336
00:21:07,099 --> 00:21:09,559
‫ברצח של דיוויד לורסקה או בכל פשע אחר.‬

337
00:21:13,522 --> 00:21:14,648
‫טניה?‬

338
00:21:15,691 --> 00:21:20,070
‫הייתה לי חברה מסבו סיטי, כמוני.‬

339
00:21:20,153 --> 00:21:22,572
‫היא עבדה באחד מבתי האבות שלו.‬

340
00:21:22,656 --> 00:21:24,700
‫לפני שנתיים בערך‬

341
00:21:24,783 --> 00:21:28,954
‫היא פנתה לעורך דין הגירה‬
‫כדי לברר אודות הזכויות שלה.‬

342
00:21:29,705 --> 00:21:32,165
‫הוא רצה שהיא תדבר עם הרשויות‬

343
00:21:32,249 --> 00:21:36,211
‫אז… היא שאלה אם אני חושבת שזה רעיון טוב.‬

344
00:21:37,129 --> 00:21:40,632
‫היא שאלה גם אנשים אחרים.‬
‫-וזה נודע לסוטו?‬

345
00:21:40,716 --> 00:21:44,803
‫ציפיתי ממנו לזעום,‬
‫אבל הוא פשוט אמר לה לא לעשות את זה שוב.‬

346
00:21:45,554 --> 00:21:48,473
‫באותו ערב הסעתי אותו לחנות פרחים.‬

347
00:21:49,308 --> 00:21:53,186
‫חיכיתי ברכב במשך 30 דקות. דאגתי.‬

348
00:21:55,063 --> 00:22:00,277
‫ואז הוא יצא עם פרחים בשבילי ונסענו הביתה.‬

349
00:22:00,360 --> 00:22:01,903
‫אבל למחרת…‬

350
00:22:04,364 --> 00:22:09,411
‫החברה שלי נעלמה.‬
‫הוא אמר שהוא העלה אותה על טיסה הביתה.‬

351
00:22:09,494 --> 00:22:13,081
‫אף אחד לא שאל שאלות, אבל ידעתי שהיא מתה.‬

352
00:22:14,833 --> 00:22:17,044
‫פחדתי כל כך לספר למישהו.‬

353
00:22:19,004 --> 00:22:20,213
‫את מספרת לי עכשיו.‬

354
00:22:28,347 --> 00:22:30,474
‫כן, יש תור פנוי ביום חמישי ב-11:30.‬

355
00:22:33,852 --> 00:22:38,315
‫טניה, סוטו אמר או עשה משהו‬
‫שאישר שהחברה שלך נהרגה?‬

356
00:22:39,024 --> 00:22:39,858
‫כדאי שאלך.‬

357
00:22:39,941 --> 00:22:42,944
‫יש ניירת, הודעות, משהו?‬

358
00:22:43,028 --> 00:22:44,071
‫לא.‬

359
00:22:45,947 --> 00:22:50,243
‫אבל בלילה לפני שהעד שלך נהרג,‬

360
00:22:50,327 --> 00:22:52,579
‫הסעתי אותו לאותה חנות פרחים.‬

361
00:22:55,332 --> 00:22:56,917
‫איפה המקום הזה?‬

362
00:22:58,460 --> 00:23:00,295
‫- נשים -‬

363
00:23:08,804 --> 00:23:09,805
‫הכול בסדר?‬

364
00:23:10,514 --> 00:23:14,226
‫אם אתה מתכוון לחקור אותי‬
‫בנוגע לכל מה שקורה לגוף שלי,‬

365
00:23:14,309 --> 00:23:15,352
‫תישאר בבית.‬

366
00:23:48,969 --> 00:23:50,053
‫שמעת הכול?‬

367
00:23:50,679 --> 00:23:53,348
‫רוצה להתערב שהחברה שלה לא הגיעה ליעדה?‬

368
00:23:58,395 --> 00:24:00,689
‫יפה. תמשיכו להתמסר.‬

369
00:24:00,772 --> 00:24:02,607
‫כן. יפה.‬

370
00:24:05,026 --> 00:24:08,530
‫יפה מאוד. בדיוק.‬

371
00:24:08,613 --> 00:24:10,490
‫הצלה יפה, הולר.‬

372
00:24:13,493 --> 00:24:15,287
‫היילי! מישה! תפסיקו.‬

373
00:24:17,080 --> 00:24:19,291
‫היי! תרדי ממני!‬

374
00:24:19,958 --> 00:24:22,669
‫מספיק! תפסיקו. מיד.‬

375
00:24:23,545 --> 00:24:27,257
‫תפסיקו! היילי, לכי לשם!‬

376
00:24:28,258 --> 00:24:29,926
‫את, תישארי פה.‬

377
00:24:30,594 --> 00:24:36,016
‫תנשמי. היילי, תתנצלי בפני… מרשה?‬

378
00:24:36,099 --> 00:24:37,601
‫מישה.‬
‫-לא אכפת לי.‬

379
00:24:38,310 --> 00:24:40,228
‫מצטערת.‬
‫-יופי.‬

380
00:24:42,022 --> 00:24:43,565
‫עכשיו תורך.‬

381
00:24:44,483 --> 00:24:45,692
‫גם אני מצטערת.‬

382
00:24:46,526 --> 00:24:50,447
‫מעולה! לכו. שחקו כדורגל.‬

383
00:24:51,239 --> 00:24:52,574
‫סליחה, מי את?‬

384
00:24:54,117 --> 00:24:56,328
‫האימא החורגת לשעבר של היילי, זו מי שאני.‬

385
00:24:57,704 --> 00:25:00,207
‫לחזור למשחק. קדימה, היילי. תתאפסי.‬

386
00:25:02,709 --> 00:25:04,669
‫הבלש קינדר, תוכל לספר לנו‬

387
00:25:04,753 --> 00:25:06,963
‫על התשאול הראשון של מר אליוט?‬

388
00:25:07,047 --> 00:25:09,341
‫כן, הוא התרחש אחרי שהגענו לתחנה.‬

389
00:25:09,424 --> 00:25:12,636
‫הוא הסכים לשתף פעולה,‬
‫אז התחלתי לתשאל אותו.‬

390
00:25:12,719 --> 00:25:14,846
‫היית אומר שהוא דיבר איתך בפתיחות?‬

391
00:25:14,930 --> 00:25:18,183
‫הוא ענה על כל השאלות שלי,‬
‫אבל השמיט כמה דברים.‬

392
00:25:18,266 --> 00:25:19,267
‫לדוגמה?‬

393
00:25:19,351 --> 00:25:21,061
‫בתחילה הוא ציין שהוא לא הלך‬

394
00:25:21,144 --> 00:25:23,396
‫לשום מקום בבית מלבד חדר השינה שלו,‬

395
00:25:23,480 --> 00:25:26,399
‫ושם הוא מצא את אשתו ואת מר רילז.‬

396
00:25:26,483 --> 00:25:28,777
‫מאוחר יותר נודע לנו‬
‫שראשית הוא בדק את החניה‬

397
00:25:28,860 --> 00:25:31,571
‫ומצא את המכונית של אשתו. הוא ידע שהיא שם.‬

398
00:25:31,655 --> 00:25:34,616
‫והאם היו השמטות נוספות?‬

399
00:25:34,699 --> 00:25:38,620
‫כן. מר אליוט אמר לשוטרים‬
‫שהוא התקשר למוקד החירום‬

400
00:25:38,703 --> 00:25:41,289
‫מיד לאחר שנתקל בזירת הפשע.‬

401
00:25:41,373 --> 00:25:46,711
‫כשחישבתי את השעה שבה הוא יצא מהמשרד שלו,‬
‫ציר הזמן היה לא הגיוני.‬

402
00:25:47,587 --> 00:25:51,841
‫אז התעמתי איתו בנושא, והוא הודה שחיכה‬

403
00:25:51,925 --> 00:25:54,761
‫בערך חמש דקות לפני שהתקשר למוקד החירום.‬

404
00:25:54,844 --> 00:25:57,931
‫זה גרוע מספיק כשעד מחסל אותך, אבל גרוע מכך‬

405
00:25:58,014 --> 00:26:00,517
‫הוא כשהתובע מנצל אותו כדי לבזבז את הזמן,‬

406
00:26:00,600 --> 00:26:02,686
‫כי אז העד הזה שמחסל אותך‬

407
00:26:03,353 --> 00:26:05,522
‫הוא הדבר האחרון שהמושבעים שומעים.‬

408
00:26:05,605 --> 00:26:09,150
‫אז מה אפשר לעשות?‬
‫-לשנות את השיחה.‬

409
00:26:09,234 --> 00:26:11,069
‫הבלש קינדר, לפי דעתך,‬

410
00:26:11,152 --> 00:26:13,572
‫מה הייתה החשיבות של ההשמטות של מר אליוט?‬

411
00:26:13,655 --> 00:26:15,740
‫התנגדות. מבקש מהעד לשער.‬

412
00:26:16,491 --> 00:26:17,325
‫אני מאשר.‬

413
00:26:18,493 --> 00:26:21,871
‫בעיניי זה הצביע‬
‫על הולכת שולל מצד מר אליוט.‬

414
00:26:22,539 --> 00:26:24,666
‫ואני עוסק בזה הרבה יותר משבעה חודשים.‬

415
00:26:27,460 --> 00:26:29,671
‫תודה, בלש. זה הכול.‬

416
00:26:29,754 --> 00:26:33,258
‫בסדר גמור. על המושבעים לזכור את אזהרותיהם.‬

417
00:26:33,341 --> 00:26:36,219
‫בית המשפט סיים להיום.‬
‫-חקירה נגדית, כבודו?‬

418
00:26:36,303 --> 00:26:37,804
‫בשעה 16:27?‬

419
00:26:38,513 --> 00:26:41,182
‫הבלש קינדר הוא אדם עסוק מאוד.‬

420
00:26:41,266 --> 00:26:44,853
‫יש לי רק שתי שאלות קצרות.‬
‫אני לא רוצה לגרום לו לחזור מחר.‬

421
00:26:45,645 --> 00:26:47,731
‫שיהיה קצר.‬
‫-תודה, כבודו.‬

422
00:26:48,356 --> 00:26:50,942
‫הבלש קינדר, באיזה שלב בחקירה‬

423
00:26:51,026 --> 00:26:54,446
‫החלטת שהמטרה העיקרית ברצח הכפול הזה‬

424
00:26:54,529 --> 00:26:57,032
‫לא הייתה לארה אליוט אלא יאן רילז?‬

425
00:26:59,117 --> 00:27:03,496
‫בשום שלב לא החשבתי‬
‫את יאן רילז כמטרה העיקרית.‬

426
00:27:03,580 --> 00:27:05,707
‫רגע, אז לא תשאלת את אנטון שוואר‬

427
00:27:05,790 --> 00:27:08,501
‫אודות ההיתקלויות האלימות שלו עם יאן רילז?‬

428
00:27:08,585 --> 00:27:11,338
‫או צו ההרחקה שהוגש נגדו?‬

429
00:27:11,421 --> 00:27:14,633
‫התנגדות, כבודו. שייכות. לאן זה מוביל?‬

430
00:27:15,258 --> 00:27:17,302
‫כבודו, אפשר לגשת?‬
‫-מיד.‬

431
00:27:21,014 --> 00:27:23,767
‫כבודו, אנטון שוואר הוא בעלה‬

432
00:27:23,850 --> 00:27:26,603
‫של עוד אחת‬
‫מלקוחות היוגה הפרטיים של יאן רילז.‬

433
00:27:26,686 --> 00:27:30,940
‫ישנן ראיות בקשר להיתקלויות המאיימות‬
‫של מר שוואר עם מר רילז.‬

434
00:27:31,024 --> 00:27:34,778
‫כבודו, זה ניסיון ברור להשחיל‬
‫הגנה של אשמת צד שלישי.‬

435
00:27:34,861 --> 00:27:36,488
‫הוא מנסה לבלבל את המושבעים.‬

436
00:27:36,571 --> 00:27:40,492
‫זה ניסיון להגיע לאמת‬
‫אודות מי באמת הרג את שני האנשים האלה.‬

437
00:27:40,575 --> 00:27:43,703
‫העד אמר שהוא בכלל לא שקל את האפשרות‬

438
00:27:43,787 --> 00:27:45,830
‫שגברת אליוט לא הייתה המטרה.‬

439
00:27:46,581 --> 00:27:48,083
‫רק שתי שאלות קצרות?‬

440
00:27:48,875 --> 00:27:51,795
‫יש לי שאלת המשך אחת בלבד, כבודו.‬

441
00:27:55,674 --> 00:27:58,968
‫ההתנגדות נדחתה. העד רשאי לענות על השאלה.‬

442
00:27:59,052 --> 00:28:00,845
‫אפשר לשמוע הקראה של השאלה?‬

443
00:28:02,305 --> 00:28:06,893
‫"אז לא תשאלת את אנטון שוואר‬
‫אודות ההיתקלויות האלימות שלו עם יאן רילז‬

444
00:28:06,976 --> 00:28:09,396
‫או צו ההרחקה שהוגש נגדו?"‬

445
00:28:10,563 --> 00:28:11,398
‫לא.‬

446
00:28:13,149 --> 00:28:15,735
‫תשאלת את הלקוחות הפרטיות האחרות של רילז‬

447
00:28:15,819 --> 00:28:18,488
‫או את הבעלים שלהן,‬
‫את החברים שלהן בנוגע לרציחות?‬

448
00:28:19,489 --> 00:28:20,407
‫לא.‬

449
00:28:21,199 --> 00:28:22,450
‫אין שאלות נוספות.‬

450
00:28:22,534 --> 00:28:26,204
‫אך אנחנו שומרים על הזכות‬
‫לזמן את העד שוב במועד מאוחר יותר.‬

451
00:28:27,414 --> 00:28:29,791
‫בסדר גמור. העד משוחרר.‬

452
00:28:30,542 --> 00:28:31,793
‫ואם אין שום דבר נוסף…‬

453
00:28:33,336 --> 00:28:35,547
‫על המושבעים לזכור את אזהרותיהם.‬

454
00:28:35,630 --> 00:28:37,048
‫בית המשפט סיים עכשיו.‬

455
00:28:41,720 --> 00:28:43,555
‫- חניית בית המשפט -‬

456
00:28:56,651 --> 00:28:58,528
‫- לוס אנג'לס‬
‫בית המשפט העליון -‬

457
00:29:01,489 --> 00:29:03,408
‫אבא שלך מודאג מאוד בגללך.‬

458
00:29:04,033 --> 00:29:05,994
‫מאז…‬
‫-כן, אני יודעת.‬

459
00:29:06,953 --> 00:29:09,164
‫הדאגה שלהם מעצבנת בשלב הזה.‬

460
00:29:09,247 --> 00:29:11,166
‫הם ההורים שלך, היילי.‬

461
00:29:11,249 --> 00:29:13,918
‫זה לא ענייני, אבל הם לא צודקים?‬

462
00:29:14,002 --> 00:29:16,129
‫מה שקרה היום לא מתאים לך בכלל.‬

463
00:29:16,212 --> 00:29:18,506
‫הקטטה הזו לא הייתה בגלל ההורים שלי.‬

464
00:29:18,590 --> 00:29:20,717
‫לפחות לא בגלל הרגשות שלי כלפיהם.‬

465
00:29:20,800 --> 00:29:21,968
‫אז בגלל מה?‬

466
00:29:23,845 --> 00:29:26,014
‫טרוור אליוט.‬
‫-מה?‬

467
00:29:27,223 --> 00:29:31,102
‫הבנות בבית הספר חושבות‬
‫שמכיוון שאבא שלי מייצג מפלצת,‬

468
00:29:31,186 --> 00:29:34,481
‫הוא בוודאי מפלצת בעצמו.‬
‫ואני מנסה להתעלם מזה,‬

469
00:29:34,564 --> 00:29:36,024
‫אבל היום, מישה אמרה,‬

470
00:29:36,107 --> 00:29:38,902
‫"אבא שלך, במו ידיו, מחזק את הפטריארכיה‬

471
00:29:38,985 --> 00:29:42,405
‫ומאפשר התעללות". אז החטפתי לה.‬

472
00:29:42,489 --> 00:29:43,364
‫היילי!‬

473
00:29:46,201 --> 00:29:48,787
‫מזל שאבא שלך‬
‫לא צריך לייצג אותך אחרי מה שאמרת.‬

474
00:29:48,870 --> 00:29:53,291
‫אני יודעת, פשוט… אי אפשר לנהל דיון‬
‫עם "משטרת המודעות החברתית".‬

475
00:29:53,374 --> 00:29:55,585
‫אבא שלי לא אדם רע,‬

476
00:29:55,668 --> 00:29:57,545
‫אבל זה מקשה כשהוא מייצג אנשים רעים.‬

477
00:29:59,005 --> 00:30:02,383
‫העניין הוא כזה,‬
‫מי קובע מי האנשים הרעים, נכון?‬

478
00:30:02,467 --> 00:30:05,428
‫הם עדיין אנשים. על בסיס זה המערכת בנויה.‬

479
00:30:05,512 --> 00:30:09,015
‫כל אדם שנמצא בבית המשפט‬
‫הוא עולם ומלואו עבור מישהו.‬

480
00:30:09,098 --> 00:30:10,975
‫לעד של אימא שלך הייתה משפחה,‬

481
00:30:11,059 --> 00:30:13,895
‫ואימא שלך לא תנוח‬
‫עד שתתפוס את מי שהרג אותו.‬

482
00:30:13,978 --> 00:30:17,857
‫מבחינתי, היא גיבורה.‬
‫-את חושבת שאימא שלי גיבורה?‬

483
00:30:17,941 --> 00:30:20,985
‫כן. וכך גם אבא שלך חושב.‬
‫-כן.‬

484
00:30:21,069 --> 00:30:22,195
‫מצד שני,‬

485
00:30:22,278 --> 00:30:26,533
‫גם כל מי שאבא שלך מייצג הוא אדם.‬
‫אפילו טרוור אליוט.‬

486
00:30:26,616 --> 00:30:30,245
‫החברים שלך רואים רק אדם עשיר‬
‫שהואשם ברצח אשתו. אני מבינה.‬

487
00:30:31,204 --> 00:30:35,041
‫אבל זה בסך הכול היום הראשון למשפט,‬
‫והם כבר קבעו שהוא אשם.‬

488
00:30:35,124 --> 00:30:37,293
‫כן, ולא הייתי קוראת להם חברים שלי.‬

489
00:30:38,920 --> 00:30:42,215
‫אנשים מואשמים על לא עוול בכפם‬
‫ויתר על המידה כל הזמן,‬

490
00:30:42,298 --> 00:30:46,511
‫ואבא שלך בסך הכול רוצה לדאוג לכך‬
‫שאדם חף מפשע אחד‬

491
00:30:46,594 --> 00:30:48,721
‫לא יחווה זאת גם הוא.‬

492
00:30:48,805 --> 00:30:51,808
‫אפילו אם הוא צריך‬
‫לעבור אלף אשמים כדי למצוא אותו.‬

493
00:30:52,725 --> 00:30:56,145
‫אז גם הוא גיבור.‬
‫בלי קשר למה שמישה המטומטמת הזו אומרת.‬

494
00:30:57,522 --> 00:31:00,191
‫אז למה את לא עורכת דין?‬

495
00:31:00,275 --> 00:31:02,694
‫את מדברת בהיגיון יותר מההורים שלי.‬

496
00:31:04,153 --> 00:31:05,321
‫בחייך.‬

497
00:32:00,209 --> 00:32:04,130
‫היי, מותק. אני באמצע משהו כרגע.‬

498
00:32:04,213 --> 00:32:07,383
‫אני אעשה את זה. אחזור ללמוד משפטים.‬

499
00:32:07,467 --> 00:32:11,512
‫נפלא.‬
‫-יש אנשים במצוקה, סיסקו.‬

500
00:32:11,596 --> 00:32:14,474
‫אני חושבת שאוכל לעזור להם.‬
‫-בהחלט.‬

501
00:32:15,266 --> 00:32:17,560
‫תדברי בכנות עם מיקי על זה?‬

502
00:32:18,978 --> 00:32:19,812
‫כן.‬

503
00:32:21,064 --> 00:32:23,858
‫אם את צריכה חוקר טוב, אני מכיר מישהו.‬

504
00:32:25,860 --> 00:32:27,820
‫סליחה, מה אתה עושה שם?‬
‫-חייב לסיים.‬

505
00:32:27,904 --> 00:32:31,032
‫אני מתקשר למשטרה.‬
‫-לא, אין צורך.‬

506
00:32:31,115 --> 00:32:34,619
‫חברה שלי ואני רבנו והיא זרקה את…‬

507
00:32:35,912 --> 00:32:37,413
‫באנג הילדות שלי.‬

508
00:32:37,497 --> 00:32:39,207
‫מה?‬
‫-אתה יודע, ה…‬

509
00:32:41,209 --> 00:32:42,710
‫ראית אותו?‬

510
00:32:42,794 --> 00:32:44,879
‫צא משם. עכשיו.‬

511
00:32:48,758 --> 00:32:49,634
‫- פרחי נמיאן -‬

512
00:32:49,717 --> 00:32:52,553
‫סמלי כנופיה בשני הצדדים,‬
‫אבל החנות נקייה. מה המשמעות?‬

513
00:32:52,637 --> 00:32:55,098
‫הם משלמים מיסים לכנופיה.‬
‫-כן?‬

514
00:32:55,181 --> 00:32:56,307
‫או שהם חלק ממנה.‬

515
00:32:59,769 --> 00:33:00,979
‫אני חייב לשאול.‬

516
00:33:01,688 --> 00:33:03,356
‫החלאות שאנחנו כולאים…‬

517
00:33:04,774 --> 00:33:07,610
‫על מה דיברת בארוחות הערב‬

518
00:33:07,694 --> 00:33:09,570
‫עם הבחור שמגן עליהם?‬

519
00:33:09,654 --> 00:33:11,364
‫זה לא כזה פשוט.‬

520
00:33:12,323 --> 00:33:14,617
‫למרות זאת, יש סיבות לכך שהוא הגרוש שלי.‬

521
00:33:16,077 --> 00:33:18,079
‫מה לגביך? למה נפרדתם?‬

522
00:33:19,080 --> 00:33:20,415
‫אין לי מושג.‬

523
00:33:21,541 --> 00:33:23,626
‫בכל לילה חשבתי,‬

524
00:33:23,710 --> 00:33:27,672
‫"האם אני עומד בפקקים במשך שעה וחצי‬
‫כדי לשמוע אודות התלמידים של אשתי,‬

525
00:33:27,755 --> 00:33:30,675
‫ואז מנסה לספר לה על היום שעבר עליי?"‬

526
00:33:31,300 --> 00:33:34,679
‫זה כאילו אנחנו מדברים בשתי שפות שונות.‬

527
00:33:35,346 --> 00:33:36,806
‫העבודה המחורבנת הזאת.‬

528
00:33:38,016 --> 00:33:40,393
‫לאנשים אחרים אין מושג מה היא עושה לך.‬

529
00:33:42,979 --> 00:33:47,567
‫אפרופו הגרוש שלך,‬
‫ריי גריגס נפגש איתי לגביו.‬

530
00:33:47,650 --> 00:33:49,944
‫הבלש גריגס? בקשר למה?‬
‫-אני לא בטוח.‬

531
00:33:51,612 --> 00:33:53,114
‫כנראה הוא בדק אותו.‬

532
00:33:53,948 --> 00:33:56,117
‫הוא ידע שהתמודדתי מולו פעם.‬

533
00:33:56,200 --> 00:33:58,286
‫תאמיני לי, אני לא מנסה לעזור להולר,‬

534
00:33:58,369 --> 00:34:01,539
‫אבל מתוך כבוד אלייך,‬
‫חשבתי שכדאי לומר משהו.‬

535
00:34:01,622 --> 00:34:05,168
‫מיקי צריך לדאוג?‬
‫-לא, אם הוא לא עשה שום דבר רע.‬

536
00:34:06,419 --> 00:34:08,504
‫גריגס הוא כמו כלב שמחפש עצם.‬

537
00:34:08,588 --> 00:34:11,382
‫אם משהו קבור שם, הוא ימצא אותו.‬

538
00:34:14,135 --> 00:34:18,222
‫טוב. אני אבקש מיחידת הכנופיות‬
‫לזהות את סמלי הכנופיה האלה בבוקר.‬

539
00:34:18,306 --> 00:34:22,685
‫הם של בי-אן-ג'י. שלחתי שניים מהם למאסר‬
‫באשמת רצח בשנה שעברה.‬

540
00:34:22,769 --> 00:34:24,604
‫אבל אני לא מכירה את שאר האנשים.‬

541
00:34:26,773 --> 00:34:27,774
‫יפה מאוד.‬

542
00:34:29,358 --> 00:34:32,070
‫יש לי חברים במחלקת הוליווד.‬
‫הם אמורים לדעת.‬

543
00:34:41,746 --> 00:34:44,957
‫אז… אתה מתכוון לשאול?‬

544
00:34:46,626 --> 00:34:48,336
‫כן, אנחנו נדבר על הקטטה שלך.‬

545
00:34:49,754 --> 00:34:51,756
‫לא כשאני צריך להתכונן למחר.‬

546
00:34:59,180 --> 00:35:03,101
‫הלוואי שלא היית מבטאת את רגשותייך‬
‫אודות הקריירה שלי על ילדה אחרת.‬

547
00:35:03,184 --> 00:35:07,396
‫בניגוד למה שאתה מאמין,‬
‫לא כל מה שאני עושה זה בגללך.‬

548
00:35:09,357 --> 00:35:11,150
‫כן?‬
‫-היי, מיק!‬

549
00:35:11,234 --> 00:35:12,068
‫פתוח!‬

550
00:35:21,494 --> 00:35:25,456
‫היי. מה שלומך, היילי?‬
‫-שמעתי שאתה מתחתן עם לורנה.‬

551
00:35:26,249 --> 00:35:27,458
‫אז מה יהיה הקשר בינינו?‬

552
00:35:27,542 --> 00:35:30,670
‫אני האבא שמתקשרים אליו‬
‫כשרוצים לשבור למישהו את הרגליים.‬

553
00:35:30,753 --> 00:35:32,588
‫בסדר. תכף נמשיך.‬

554
00:35:36,759 --> 00:35:37,760
‫תגידי "לא" לסמים.‬

555
00:35:41,097 --> 00:35:43,474
‫שמו האמיתי של מושבע מספר שבע‬
‫הוא גלן מקסוויני.‬

556
00:35:45,309 --> 00:35:50,231
‫הוא גר בוואן נייס,‬
‫בהחלט לא עובד בלוקהיד ויש לו עבר פלילי.‬

557
00:35:50,314 --> 00:35:55,069
‫חשבתי שאיבדת את המקור שלך במשטרה.‬
‫-אתה חושב שזה עוצר אותי?‬

558
00:35:56,070 --> 00:35:57,947
‫מה לגבי הדבר השני?‬

559
00:36:00,032 --> 00:36:03,452
‫הבחור הזה, קוסביץ'.‬
‫מבחינה רשמית, הוא הרוויח את הונו‬

560
00:36:03,536 --> 00:36:06,205
‫כאחד הבנקאים הפרטיים הראשונים ברוסיה.‬

561
00:36:06,289 --> 00:36:08,958
‫מבחינה לא רשמית, ידו בכול.‬

562
00:36:09,041 --> 00:36:13,296
‫קשרים לפוטין, למינהל הראשי,‬
‫למאפיה הרוסית, לא משנה מה שתגיד,‬

563
00:36:13,379 --> 00:36:17,341
‫הוא הואשם בזה, כולל אנשים שנעלמו.‬

564
00:36:17,425 --> 00:36:19,468
‫ובמקרה, הבן שלו…‬

565
00:36:19,552 --> 00:36:20,803
‫- אוניברסיטת לוס אנג'לס‬
‫דיירים: טרוור אליוט, פבל קוסביץ' -‬

566
00:36:20,887 --> 00:36:23,556
‫היה אחד השותפים לחדר‬
‫של טרוור אליוט בקולג'.‬

567
00:36:23,639 --> 00:36:25,391
‫אבל אני מתאר לעצמי שכבר ידעת.‬

568
00:36:27,685 --> 00:36:29,979
‫אז מה התוכנית?‬
‫-אני עדיין לא יודע.‬

569
00:36:30,980 --> 00:36:32,481
‫ככל שתדע פחות, מה טוב.‬

570
00:36:33,441 --> 00:36:35,568
‫הכרתי אנשים במועדון הרכיבה‬

571
00:36:36,235 --> 00:36:39,363
‫שהגיעו למצב שבו לא יכלו לצאת מהמיטה‬

572
00:36:40,198 --> 00:36:43,367
‫כי הם פחדו ממה‬
‫שיבקשו מהם לעשות באותו היום.‬

573
00:36:44,619 --> 00:36:48,372
‫או שאתה חי את החיים האלה או שלא.‬

574
00:36:48,456 --> 00:36:49,290
‫הבחור הזה?‬

575
00:36:50,333 --> 00:36:52,293
‫הוא חי את החיים האלה. בלי בעיה.‬

576
00:36:53,711 --> 00:36:56,714
‫הוא טרח כל כך כדי להסיט את חבר המושבעים.‬

577
00:36:56,797 --> 00:37:00,676
‫אם תגיע ותדפוק לו את התוכנית,‬
‫תשיג פסילת משפט…‬

578
00:37:01,510 --> 00:37:04,889
‫אין לך מושג מה הוא יעשה לך או למשפחה שלך.‬

579
00:37:06,557 --> 00:37:07,558
‫לידיעתך.‬

580
00:37:17,318 --> 00:37:18,736
‫מגי?‬
‫-היי.‬

581
00:37:18,819 --> 00:37:22,323
‫זה הבלש קייל וינטרס, הבלשית לינדה פרז.‬

582
00:37:22,406 --> 00:37:26,244
‫אם תהיה לכם הזדמנות‬
‫לעבוד עם מק-פראית, אתם לא תתחרטו.‬

583
00:37:27,078 --> 00:37:28,663
‫תודה. התמודדתי מול הגרוש שלך פעם.‬

584
00:37:29,080 --> 00:37:30,665
‫במשפט רצח.‬
‫-זה שסיפרתי לך עליו.‬

585
00:37:30,748 --> 00:37:32,917
‫אני בטוחה שלשניכם יש סיפורים, אבל…‬

586
00:37:33,000 --> 00:37:36,671
‫כמובן. הבאתי את לינדה‬
‫כי היא עבדה בעבר במחלק מוסר בהוליווד.‬

587
00:37:36,754 --> 00:37:38,881
‫היא מכירה את כל הדמויות.‬
‫-מצאת משהו?‬

588
00:37:38,965 --> 00:37:40,967
‫קפץ שם שלדעתי מתאים.‬

589
00:37:41,050 --> 00:37:45,596
‫אלווין אקינו. קעקועים של בי-אן-ג'י,‬
‫משוחרר על תנאי בעקבות ניסיון רצח.‬

590
00:37:45,680 --> 00:37:47,556
‫נחשי איפה הוא עובד?‬
‫-פרחי נמיאן.‬

591
00:37:48,140 --> 00:37:50,393
‫בדקתי עם קצין המבחן של אקינו.‬
‫הוא ישתף פעולה.‬

592
00:37:50,476 --> 00:37:52,728
‫תודה לך.‬
‫-בשמחה. בהצלחה.‬

593
00:38:05,950 --> 00:38:12,873
‫- פרחי נמיאן -‬

594
00:38:26,637 --> 00:38:27,722
‫- רוד סיינטס -‬

595
00:38:27,847 --> 00:38:31,183
‫איך אתה אוהב את הסטייק שלך?‬
‫-מדיום, אבל אני לא רוצה, תודה.‬

596
00:38:31,267 --> 00:38:32,101
‫מדיום?‬

597
00:38:33,644 --> 00:38:35,980
‫תיארתי לעצמי. זה מעשי.‬

598
00:38:36,772 --> 00:38:38,107
‫כמו מכונית לינקולן.‬

599
00:38:38,190 --> 00:38:40,860
‫אבל אתה חייב לנסות את הסטייק הנא הזה.‬

600
00:38:40,943 --> 00:38:43,487
‫אלף מעלות למשך דקה אחת בכל צד.‬

601
00:38:43,571 --> 00:38:46,282
‫מבחוץ חרוך, אבל מבפנים…‬

602
00:38:46,365 --> 00:38:49,452
‫תחסוך ממני את שיעור הבישול, טדי.‬
‫אתה מתכוון לעזור לי?‬

603
00:38:49,535 --> 00:38:53,539
‫אני מחבב אותך, פרקליט,‬
‫אז אני אגיד את זה ישירות.‬

604
00:38:54,290 --> 00:38:57,626
‫אתה כבר חייב לי. בגלל סיסקו.‬

605
00:38:58,294 --> 00:39:02,715
‫אנשים שחייבים לי יותר מדי פעמים‬
‫מתחרטים על זה בסוף.‬

606
00:39:04,175 --> 00:39:06,677
‫אבל בטח. אני שמח לעזור.‬

607
00:39:08,137 --> 00:39:10,389
‫תודה.‬
‫-הגיע הזמן.‬

608
00:39:15,061 --> 00:39:19,357
‫- משחרראותם -‬

609
00:39:20,316 --> 00:39:21,150
‫טוב.‬

610
00:39:26,989 --> 00:39:28,574
‫אנחנו מחכים למשהו?‬

611
00:39:30,284 --> 00:39:31,869
‫אני יודעת מהו המקום הזה.‬

612
00:39:32,953 --> 00:39:35,581
‫את חושבת שבאתי לפה כדי לקנות סמים?‬

613
00:39:35,664 --> 00:39:38,167
‫דרוש תככן כדי לזהות תככן,‬
‫ואתה עוסק בתככים.‬

614
00:39:38,250 --> 00:39:40,503
‫לא בגלל זה אנחנו פה, איזי. בסדר?‬

615
00:39:40,586 --> 00:39:43,130
‫מה היה הסיפור עם המכונית אתמול?‬
‫הפעלול הזה?‬

616
00:39:43,214 --> 00:39:45,257
‫את רוצה לדעת באמת?‬
‫-כן.‬

617
00:39:46,509 --> 00:39:47,885
‫מישהו שתל מכשיר האזנה ברכב.‬

618
00:39:48,636 --> 00:39:50,471
‫לא בזה, בשני.‬
‫-מה?‬

619
00:39:50,554 --> 00:39:52,014
‫רצית לדעת.‬

620
00:39:52,681 --> 00:39:54,809
‫מה לגבי הרכב הזה?‬
‫-הוא נקי.‬

621
00:39:54,892 --> 00:39:56,477
‫סיסקו סורק אותו בכל יום.‬

622
00:39:57,186 --> 00:39:59,647
‫אולי ברכב שלי יש מכשיר האזנה?‬
‫-לא, אין.‬

623
00:40:00,272 --> 00:40:02,108
‫סיסקו סורק גם את הרכב שלי?‬

624
00:40:04,193 --> 00:40:05,778
‫הרשית לו לפרוץ לרכב שלי?‬

625
00:40:05,861 --> 00:40:08,030
‫זו לא פריצה אמיתית.‬

626
00:40:08,114 --> 00:40:10,282
‫איך אתה קורא לזה? רגע,‬

627
00:40:10,366 --> 00:40:12,993
‫מי שתל מכשיר האזנה ברכב שלך?‬
‫-זה מוגן בחיסיון.‬

628
00:40:13,077 --> 00:40:15,830
‫מבחינה טכנית, את עובדת אצלי, אבל… אפשר…‬

629
00:40:15,913 --> 00:40:19,041
‫יש לנו נסיעה של שעה עד למרכז העיר.‬
‫אפשר להסביר בדרך?‬

630
00:40:20,209 --> 00:40:21,043
‫תודה.‬

631
00:40:47,653 --> 00:40:51,449
‫אני חושב שסטנטון‬
‫שוקל את הבקשה שלי להכרעת דין מונחית.‬

632
00:40:51,532 --> 00:40:54,493
‫אני בטוח.‬
‫-אני צריך לדאוג?‬

633
00:41:00,708 --> 00:41:04,503
‫השופט סטנטון רוצה להיפגש‬
‫עם שני הפרקליטים בלשכה מיד.‬

634
00:41:05,463 --> 00:41:06,338
‫לבד.‬

635
00:41:17,892 --> 00:41:20,186
‫פרקליט, אני אשאל אותך מספר שאלות.‬

636
00:41:20,936 --> 00:41:23,814
‫אך ראשית, אני רוצה‬
‫להזכיר לשניכם את חובת הכנות‬

637
00:41:23,898 --> 00:41:26,108
‫ואת האחריות האתית שיש לכם כלפי בית המשפט.‬

638
00:41:26,192 --> 00:41:27,776
‫בהחלט.‬
‫-כמובן.‬

639
00:41:28,611 --> 00:41:31,780
‫הגיע לידיעתי שבית המשפט הזה‬
‫נפל קורבן להסטת מושבעים.‬

640
00:41:31,864 --> 00:41:33,574
‫הסטת מושבעים?‬
‫-מר הולר?‬

641
00:41:33,657 --> 00:41:36,243
‫לאור מה שאמרתי, האם תרצה להוסיף משהו?‬

642
00:41:36,327 --> 00:41:38,078
‫אני? למה אתה לא שואל אותו?‬

643
00:41:42,666 --> 00:41:45,211
‫קיבלתי את זה אתמול בדואר שליחים.‬

644
00:41:45,294 --> 00:41:48,839
‫"השופט סטנטון, עליך לדעת‬
‫שמושבע מספר שבע אינו מי שאתה חושב‬

645
00:41:48,923 --> 00:41:50,257
‫ואינו מי שהוא טוען.‬

646
00:41:50,341 --> 00:41:52,092
‫בדוק בלוקהיד ואת טביעות האצבע שלו.‬

647
00:41:52,176 --> 00:41:53,636
‫יש לו רישום פלילי."‬

648
00:41:54,678 --> 00:41:56,388
‫אין אינדיקציה ממי זה נשלח.‬

649
00:41:57,097 --> 00:41:59,850
‫סליחה, השופט. מה קורה פה?‬

650
00:42:00,601 --> 00:42:03,938
‫מושבע מספר שבע‬
‫אמור להיות אדם בשם רודני בנקלנד.‬

651
00:42:04,605 --> 00:42:06,941
‫אבל בלשים דיברו איתו הבוקר.‬

652
00:42:07,024 --> 00:42:09,068
‫מר בנקלנד מעולם לא קיבל זימון למושבעים‬

653
00:42:09,151 --> 00:42:11,362
‫והוא לא זה שיושב בחבר המושבעים שלנו.‬

654
00:42:11,445 --> 00:42:13,364
‫נדמה שהאדם הזה מתחזה.‬

655
00:42:13,447 --> 00:42:15,157
‫תפסנו אותו כשהוא נכנס?‬

656
00:42:15,241 --> 00:42:18,327
‫העלילה מסתבכת.‬
‫מושבע מספר שבע לא הגיע הבוקר.‬

657
00:42:18,410 --> 00:42:19,745
‫מישהו הזהיר אותו.‬

658
00:42:19,828 --> 00:42:23,582
‫אני לא יכול לדמיין תרחיש‬
‫שבו הסטת מושבעים יכולה לעזור לתביעה,‬

659
00:42:23,666 --> 00:42:25,834
‫לאור מה שקרה לקודמך.‬

660
00:42:25,918 --> 00:42:29,129
‫כבודו, אני פגוע‬
‫מכך שאתה חושב שיש לי קשר לזה.‬

661
00:42:29,213 --> 00:42:31,257
‫אני אתמוך בכל חקירה.‬

662
00:42:31,340 --> 00:42:32,424
‫טוב מאוד.‬

663
00:42:32,508 --> 00:42:34,593
‫אבל הנסיבות מצריכות פסילת משפט,‬

664
00:42:34,677 --> 00:42:37,846
‫ואחרי שהתייעצתי עם כמה עמיתים,‬
‫אני נוטה להכריז על כך.‬

665
00:42:37,930 --> 00:42:40,057
‫אני מנחש שזו הייתה המטרה.‬
‫-ברצינות?‬

666
00:42:40,140 --> 00:42:43,143
‫אני אעמיד אותך על טעותך. כבודו, זה הכרחי?‬

667
00:42:43,227 --> 00:42:45,771
‫הגינות המשפט הזה הועמדה בסכנה.‬

668
00:42:45,854 --> 00:42:48,107
‫אם המושבעים היו מתדיינים, הייתי מסכים.‬

669
00:42:48,190 --> 00:42:51,068
‫אבל זה לא קרה.‬
‫נוכל למלא את המשבצת באמצעות מחליף.‬

670
00:42:51,151 --> 00:42:54,822
‫אם נעשה כל דבר אחר,‬
‫זה יפגע יותר במרשי בעיניי הציבור.‬

671
00:42:56,907 --> 00:42:58,784
‫מה דעת המדינה?‬

672
00:42:59,493 --> 00:43:02,538
‫אני לא יודע על זה דבר,‬
‫אבל אני בטוח שאוכל לזכות בתיק,‬

673
00:43:02,621 --> 00:43:04,039
‫לא משנה מי בחבר המושבעים.‬

674
00:43:10,921 --> 00:43:14,466
‫אז אני אדאג היום לוודא ששאר המושבעים‬

675
00:43:14,550 --> 00:43:17,303
‫הינם מי שהם אמורים להיות, ושהם לא משוחדים.‬

676
00:43:18,178 --> 00:43:20,848
‫נמשיך במשפט מחר. יום טוב, רבותיי.‬

677
00:43:25,311 --> 00:43:28,772
‫מה זאת אומרת שהבחור שלנו לא הגיע?‬
‫-בוודאי הזהירו אותו.‬

678
00:43:28,856 --> 00:43:31,317
‫עכשיו השופט יודע, ומשרד השריף מטפל בזה.‬

679
00:43:32,359 --> 00:43:34,945
‫אתה עשית את זה, נכון?‬
‫-טרוור, תתרחק.‬

680
00:43:35,029 --> 00:43:36,864
‫אתה רוצה ליצור מהומה פה?‬

681
00:43:42,661 --> 00:43:45,164
‫לא היה לי קשר לזה, בסדר?‬

682
00:43:45,247 --> 00:43:48,500
‫אולי אלה היו החברים הרוסים שלך.‬
‫אולי הם נסוגים. אולי הם פישלו.‬

683
00:43:48,584 --> 00:43:51,754
‫זה לא משנה, מיקי,‬
‫כי החבר'ה האלה הם לא מסוג האנשים‬

684
00:43:51,837 --> 00:43:53,797
‫שמודים בטעויות שלהם.‬

685
00:43:53,881 --> 00:43:55,799
‫אולי מושבע מספר שבע מת.‬

686
00:43:55,883 --> 00:43:59,303
‫חשבת על זה? אולי אתה ואני הבאים בתור.‬

687
00:43:59,386 --> 00:44:00,387
‫כל עוד נזכה,‬

688
00:44:00,471 --> 00:44:02,431
‫אין לך מה לדאוג.‬
‫-זה…‬

689
00:44:02,514 --> 00:44:06,935
‫נהדר. פשוט נהדר.‬
‫-חשבת שלא נוכל לזכות.‬

690
00:44:07,019 --> 00:44:10,105
‫בלי המושבע שלנו? אתה צוחק?‬
‫אני יודע איך זה נראה.‬

691
00:44:10,189 --> 00:44:16,153
‫טרוור, אנחנו יכולים לזכות.‬
‫אנחנו יכולים, ואנחנו נזכה. ביושר. בסדר?‬

692
00:44:20,949 --> 00:44:23,827
‫יש יוצא מן הכלל נוסף‬
‫בחיסיון עורך דין-לקוח.‬

693
00:44:23,911 --> 00:44:26,580
‫אם הלקוח שלי עומד לבצע פשע,‬
‫אני מוכרח לדווח על זה.‬

694
00:44:26,664 --> 00:44:29,166
‫אלא אם כן אני מסוגל למנוע את הפשע הזה.‬

695
00:44:29,249 --> 00:44:33,045
‫ואז לא קרה כלום, ואיש לא צריך לדעת על כך.‬

696
00:44:33,128 --> 00:44:36,048
‫אבל איך אפשר לעשות את זה בלי שמשהו ישתבש?‬

697
00:44:39,718 --> 00:44:41,720
‫אני איפגש עם היועצת של היילי מחר.‬

698
00:44:41,804 --> 00:44:43,639
‫הלוואי שיכולתי להיות שם, מגס.‬

699
00:44:43,722 --> 00:44:45,766
‫יהיו לך מספיק הזדמנויות אחרי המשפט.‬

700
00:44:46,475 --> 00:44:48,519
‫דרך אגב, יש חדש בקשר לתיק של ג'רי?‬

701
00:44:48,602 --> 00:44:50,604
‫לא יודע. גריגס מטפל בזה.‬

702
00:44:50,688 --> 00:44:51,522
‫כן.‬

703
00:44:52,481 --> 00:44:55,484
‫דיברת איתו לאחרונה?‬
‫-לא ממש. למה?‬

704
00:44:55,567 --> 00:44:59,446
‫לא יודעת, פשוט…‬
‫אני זוכרת שהוא עשה לך צרות בעבר, אז…‬

705
00:44:59,530 --> 00:45:02,950
‫מגס, אם הייתה בעיה,‬
‫הייתי מתמודד איתה, בסדר?‬

706
00:45:03,033 --> 00:45:05,869
‫אני יודעת. אבל יש דרך רגילה‬
‫להתמודד עם דברים,‬

707
00:45:05,953 --> 00:45:07,246
‫ויש דרך של מיקי.‬

708
00:45:09,039 --> 00:45:11,291
‫לילה טוב, מגס.‬
‫-לילה טוב.‬

709
00:45:37,443 --> 00:45:39,403
‫- מבוסס על הרומנים‬
‫מאת מייקל קונלי -‬

710
00:46:58,315 --> 00:47:03,320
‫תרגום כתוביות: אלון ונר-שולץ‬