1
00:00:06,006 --> 00:00:07,549
‫- בפרקים הקודמים -‬

2
00:00:07,549 --> 00:00:08,550
‫שלום.‬

3
00:00:08,550 --> 00:00:10,135
‫את פה לפגישה איתי?‬

4
00:00:10,135 --> 00:00:12,220
‫לצערי, לא.‬
‫-בלקין.‬

5
00:00:12,220 --> 00:00:16,599
‫חברת לנקוב היא ישות עצמאית.‬
‫כמו ארגונים רבים...‬

6
00:00:16,599 --> 00:00:17,559
‫- סטודט סוחרי יין -‬

7
00:00:17,559 --> 00:00:19,519
‫של אנשים חמושים אך לא משכילים,‬

8
00:00:19,519 --> 00:00:22,564
‫טוענת שיש לה קשרים‬
‫ברמות הגבוהות ביותר בקרמלין.‬

9
00:00:22,564 --> 00:00:25,859
‫לרומן לנקוב יש ילדה עם אישה בקאפ ד'אנטיב.‬

10
00:00:25,859 --> 00:00:28,153
‫הוא יגיע לשם בשלושים לחודש.‬

11
00:00:28,153 --> 00:00:32,198
‫הם מציעים לנו את לנקוב.‬
‫-רוסיה... לא עשתה את זה?‬

12
00:00:32,198 --> 00:00:34,534
‫אתה מחליף את גאנון?‬
‫-על מה אתה מדבר, לעזאזל?‬

13
00:00:34,534 --> 00:00:38,288
‫מזכיר המדינה יוצא להליכה ארוכה‬
‫על מזח קצר. אתה צריך להיות במקומו.‬

14
00:00:38,288 --> 00:00:39,414
‫אנחנו אומרים כן.‬
‫-כנ"ל.‬

15
00:00:39,414 --> 00:00:41,791
‫ראש הממשלה לא יאהב את זה.‬
‫-הוא ישתכנע.‬

16
00:00:41,791 --> 00:00:44,544
‫הנשיא רוצה בטובת בריטניה.‬

17
00:00:44,544 --> 00:00:48,173
‫הוא באמת חושב‬
‫שמעצר של איזה מאפיונר רוסי אלמוני‬

18
00:00:48,173 --> 00:00:50,383
‫תהווה תשובה למותם של ארבעים לוחמים?‬

19
00:00:50,383 --> 00:00:54,471
‫מה אמרת?‬
‫-עמדתי בשקט בחדר הסגלגל כמו חתיכת מטומטמת‬

20
00:00:54,471 --> 00:00:56,681
‫בזמן שגאנון דרס את הפרצוף שלי עם טרקטור.‬

21
00:00:56,681 --> 00:01:00,143
‫אני צריכה להתקשר לדניסון‬
‫ולהסביר לו את המצב.‬

22
00:01:00,894 --> 00:01:02,812
‫את יכולה להתקשר אליו בבוקר.‬

23
00:01:11,196 --> 00:01:13,990
‫- הדיפלומטית -‬

24
00:01:32,926 --> 00:01:33,760
‫השגרירה?‬

25
00:01:38,848 --> 00:01:42,185
{\an8}‫קרה משהו מוזר. דיברת אתמול עם ראש הממשלה?‬

26
00:01:42,185 --> 00:01:44,229
{\an8}‫על הכוונה לעצור את לנקוב.‬
‫-כן.‬

27
00:01:44,229 --> 00:01:46,689
‫והוא היה לא מרוצה?‬
‫-כן.‬

28
00:01:46,689 --> 00:01:50,610
{\an8}‫אבל עם עלות השחר, הוא מאוהב ברעיון.‬

29
00:01:51,694 --> 00:01:53,071
‫באמת?‬
‫-הוא מתלהב.‬

30
00:01:53,071 --> 00:01:56,241
‫ממעצר של איש אחד.‬
‫-במקום להרוג המון רוסים.‬

31
00:01:56,241 --> 00:01:57,742
‫מוזר. לא?‬

32
00:01:57,742 --> 00:02:00,078
‫הוא אמר שאני מביכה כשהצעתי את זה.‬

33
00:02:00,620 --> 00:02:04,374
‫זוכרת שאמרת לו‬
‫שאני מכין אותו להיות מדינאי דגול?‬

34
00:02:04,374 --> 00:02:07,627
‫דבר שבהחלט לא ניסיתי לעשות.‬
‫-אבל משפט יפה, לא?‬

35
00:02:07,627 --> 00:02:08,795
‫כן.‬

36
00:02:09,712 --> 00:02:11,923
‫את חושבת שהוא באמת קנה את זה?‬

37
00:02:13,007 --> 00:02:13,883
‫אולי.‬

38
00:02:15,176 --> 00:02:19,055
‫רוילין אמרה שהבעיה האמיתית שלו‬
‫היא איזו מערכת בחירות בסקוטלנד.‬

39
00:02:19,055 --> 00:02:20,181
‫מחוץ למועד.‬

40
00:02:20,181 --> 00:02:22,934
‫בחירות ביניים.‬
‫-המעצר יעזור לו?‬

41
00:02:22,934 --> 00:02:25,979
‫משפט בהחלט יחזיר את בריטניה לבמה העולמית.‬

42
00:02:25,979 --> 00:02:27,147
‫זה לא רע.‬

43
00:02:27,147 --> 00:02:28,231
‫זה מצוין.‬

44
00:02:28,231 --> 00:02:30,525
‫זה מרחיק אותנו ממלחמה עם רוסיה.‬

45
00:02:30,525 --> 00:02:34,195
‫גאנון ואני נטוס לפריז,‬
‫כדי לדבר עם הצרפתים.‬

46
00:02:34,195 --> 00:02:35,530
‫על המעצר?‬

47
00:02:35,530 --> 00:02:38,658
‫כן. ראש הממשלה רוצה‬
‫שהכוחות המיוחדים הבריטים יהיו מעורבים.‬

48
00:02:39,450 --> 00:02:40,535
‫הזדמנות לצילום.‬

49
00:02:40,535 --> 00:02:44,998
‫לוחמים שלנו חמושים בציוד קטלני,‬
‫מביאים את לנקוב לדין צדק. זה...‬

50
00:02:46,249 --> 00:02:47,750
‫הצרפתים ישנאו את זה.‬

51
00:02:47,750 --> 00:02:49,919
‫כן. זאת אומרת, הם ישתכנעו.‬

52
00:03:07,186 --> 00:03:08,688
‫היי.‬
‫-היי.‬

53
00:03:08,688 --> 00:03:10,899
‫רוצה לטוס לפריז?‬
‫-איתך?‬

54
00:03:10,899 --> 00:03:14,235
‫לצערי, לא. עם... טוב,‬
‫לא חייבים להיכנס לזה עכשיו.‬

55
00:03:14,235 --> 00:03:15,653
‫עכשיו אנחנו חייבים.‬

56
00:03:16,279 --> 00:03:17,614
‫אנו קאפור.‬

57
00:03:18,406 --> 00:03:20,241
‫ממשרד החוץ?‬
‫-כן.‬

58
00:03:20,742 --> 00:03:22,410
‫הקטנצ'יק שפוחד מהצל של עצמו?‬

59
00:03:22,410 --> 00:03:24,203
‫נדמה לי שהגודל שלו רגיל.‬

60
00:03:24,203 --> 00:03:25,914
‫למה אני טסה איתו לפריז?‬

61
00:03:25,914 --> 00:03:28,499
‫גאנון לא חושב שהוא ודניסון צריכים לבקש.‬

62
00:03:28,499 --> 00:03:30,877
‫הוא חושב שאת צריכה לבקש.‬
‫-עם אנו?‬

63
00:03:30,877 --> 00:03:33,463
‫אולי הוא רוצה נוכחות אמריקאית חזקה יותר‬

64
00:03:33,463 --> 00:03:37,383
‫ונוכחות בריטית פחות משמעותית‬
‫כי הוא חושב שהצרפתים יגיבו יותר טוב.‬

65
00:03:37,383 --> 00:03:40,845
‫אני אביא לך חוברות תדרוך על פורנייה.‬
‫זאת האישה שתפגשי.‬

66
00:03:40,845 --> 00:03:42,096
‫שרת הפנים.‬

67
00:03:42,096 --> 00:03:43,765
‫אני צריכה להגיד לדניסון.‬

68
00:03:45,141 --> 00:03:46,809
‫אני אגיד לו.‬
‫-הייתי שם ממש לפני רגע.‬

69
00:03:46,809 --> 00:03:50,104
‫דיברתי איתו על זה,‬
‫על זה שהוא וגאנון טסים לפריז.‬

70
00:03:50,104 --> 00:03:51,105
‫בסדר.‬

71
00:03:52,690 --> 00:03:56,361
‫זה פשוט מוזר,‬
‫פתאום כל העסק נופל עליי ולא עליו,‬

72
00:03:56,361 --> 00:03:58,279
‫ואני אפילו לא אתקשר?‬

73
00:03:58,947 --> 00:03:59,781
‫זה מוזר?‬

74
00:04:04,285 --> 00:04:06,955
‫יש לך קבלת פנים עם נציגים‬

75
00:04:06,955 --> 00:04:09,624
‫מהפדרציה הארצית של ארגוני הדייגים.‬

76
00:04:13,628 --> 00:04:15,255
‫היי.‬
‫-איך הולך?‬

77
00:04:15,255 --> 00:04:16,839
‫האל ויילר.‬
‫-לנגלי...?‬

78
00:04:16,839 --> 00:04:17,799
‫סימנו את זה.‬

79
00:04:19,425 --> 00:04:21,761
‫אני חושבת שהוא יוכל להועיל.‬
‫-עוד.‬

80
00:04:21,761 --> 00:04:24,138
‫הוא עזר לנו להבין מאוד את ההקשר.‬

81
00:04:24,138 --> 00:04:25,473
‫בכמה דברים.‬

82
00:04:25,473 --> 00:04:26,557
‫אידרה.‬

83
00:04:26,557 --> 00:04:29,769
‫פעם הוא עבד עם מישהו בשם לואיס קוויינטון.‬

84
00:04:29,769 --> 00:04:32,021
‫הם נתקלו אחד בשני בשגרירות.‬
‫-בסדר.‬

85
00:04:32,021 --> 00:04:34,857
‫אנחנו חושבים‬
‫שלואיס קוויינטון עובד עם הסעודים.‬

86
00:04:34,857 --> 00:04:37,568
‫באופן לא רשמי. הוא היה בשגרירות...‬

87
00:04:37,568 --> 00:04:41,072
‫את לא יכולה להשתמש בהאל ויילר.‬
‫-רק לכמה שיחות.‬

88
00:04:41,072 --> 00:04:42,865
‫לא משהו מסובך.‬
‫-התשובה היא לא.‬

89
00:04:42,865 --> 00:04:45,243
‫למה?‬
‫-זה לא משנה.‬

90
00:04:46,911 --> 00:04:48,162
‫תודה...‬
‫-גברתי?‬

91
00:04:48,997 --> 00:04:49,831
‫למה?‬

92
00:04:53,459 --> 00:04:54,961
‫השגרירה מועמדת לתפקיד.‬

93
00:04:54,961 --> 00:04:56,421
‫היא או הוא?‬
‫-היא.‬

94
00:04:56,421 --> 00:04:58,756
‫איזה תפקיד?‬
‫-בפרופיל גבוה.‬

95
00:04:59,549 --> 00:05:03,219
‫משהו שהיא לא תוכל לעשות‬
‫אם בעלה יהיה נכס של הסי-איי-איי.‬

96
00:05:03,219 --> 00:05:06,723
‫תדברי עם הייפורד.‬
‫תגידי לו שאמרתי שהוא יכול לספר לך.‬

97
00:05:06,723 --> 00:05:07,890
‫אל תיגעי בהאל.‬

98
00:05:13,354 --> 00:05:15,023
‫היי.‬
‫-היי.‬

99
00:05:15,773 --> 00:05:20,194
‫אני אביא לך עותק של הדוח‬
‫על הפעילות של לנקוב במאלי.‬

100
00:05:20,194 --> 00:05:21,404
‫מחלקת המדינה פרסמה משהו.‬

101
00:05:21,404 --> 00:05:23,406
‫בסדר.‬
‫-כשתדברי עם הצרפתים,‬

102
00:05:23,406 --> 00:05:27,285
‫כדאי שתזכירי להם איך הם הובסו‬
‫על ידי כוחות של לנקוב במאלי.‬

103
00:05:30,079 --> 00:05:32,248
‫התקשרתי למשרד של דניסון‬

104
00:05:32,248 --> 00:05:34,709
‫והסברתי את כל הסיפור,‬

105
00:05:34,709 --> 00:05:38,504
‫שגאנון רוצה מישהו פחות בכיר. אז את ואנו.‬

106
00:05:38,504 --> 00:05:41,382
‫דניסון אמר שגאנון כבר התקשר,‬

107
00:05:41,382 --> 00:05:43,718
‫ושהוא לא אוהב את הדעה של גאנון בנושא,‬

108
00:05:43,718 --> 00:05:47,013
‫אז הוא יטוס בעצמו.‬

109
00:05:50,433 --> 00:05:51,267
‫איתך.‬

110
00:05:54,395 --> 00:05:55,229
‫בסדר.‬

111
00:06:09,327 --> 00:06:12,038
‫היי.‬
‫-אוי, אלוהים, אני לא...‬

112
00:06:12,038 --> 00:06:13,664
‫לא, זה בסדר.‬
‫-אני מצטערת.‬

113
00:06:13,664 --> 00:06:16,834
‫אני אורזת לה...‬
‫ביקשו ממני לארוז בשביל השגרירה.‬

114
00:06:18,336 --> 00:06:20,421
‫גם אתה טס? אני יכולה לארוז לשניכם.‬

115
00:06:20,421 --> 00:06:22,131
‫לאן?‬
‫-לפריז.‬

116
00:06:22,757 --> 00:06:23,966
‫לא יודע. אולי.‬

117
00:06:24,550 --> 00:06:27,470
‫יש לה פגישה במשרד הפנים.‬

118
00:06:27,970 --> 00:06:30,348
‫זה קצת מוגזם בשביל משרד הפנים.‬

119
00:06:30,348 --> 00:06:32,934
‫אבל יש איזה אירוע בערב.‬

120
00:06:32,934 --> 00:06:36,771
‫היא תמיד לובשת שחור.‬
‫במשרד קיוו למשהו קצת יותר ססגוני.‬

121
00:06:36,771 --> 00:06:38,815
‫היא תשנא אותה?‬
‫-היא לא תלבש אותה.‬

122
00:06:39,482 --> 00:06:43,194
‫מה קוד הלבוש?‬
‫-אני לא בטוחה בקשר לניסוח,‬

123
00:06:43,194 --> 00:06:47,073
‫אבל נראה ששר החוץ ילבש טוקסידו.‬

124
00:06:52,620 --> 00:06:54,872
‫היי, מוכנה?‬
‫-שב.‬

125
00:06:55,498 --> 00:06:57,458
‫קיבלת את הסנדוויצ'ים?‬
‫-עוד לא.‬

126
00:06:58,084 --> 00:07:00,962
‫אפשר לאכול משהו ולחזור, לא?‬

127
00:07:01,587 --> 00:07:03,548
‫אתה לא יכול לשבת שלוש שניות?‬

128
00:07:03,548 --> 00:07:05,466
‫הבטן שלי שואגת.‬

129
00:07:05,466 --> 00:07:09,053
‫בילי אפיה רוצה שתעדכן אותי‬
‫על השגרירה והמועמדות לתפקיד.‬

130
00:07:17,478 --> 00:07:19,105
‫מזכירת המדינה?‬

131
00:07:19,105 --> 00:07:20,022
‫לא.‬

132
00:07:22,150 --> 00:07:23,109
‫סגנית הנשיא.‬

133
00:07:23,985 --> 00:07:25,778
‫בסדר. יפה לה.‬

134
00:07:28,030 --> 00:07:31,033
‫למה אתה מוזר?‬
‫-היא אמרה שאני צריך לעדכן אותך?‬

135
00:07:31,033 --> 00:07:32,201
‫כן.‬

136
00:07:35,121 --> 00:07:39,333
‫סגנית הנשיא הולכת לעוף,‬
‫והם רוצים שקייט תחליף אותה.‬

137
00:07:39,333 --> 00:07:41,794
‫כאילו, בקרוב. יחסית.‬

138
00:07:41,961 --> 00:07:44,005
‫וואו.‬
‫-כן.‬

139
00:07:44,922 --> 00:07:47,800
‫שישה אנשים יודעים את זה, ועכשיו גם את.‬

140
00:07:49,218 --> 00:07:51,721
‫אתה פוחד שלא אצליח לשמור את זה בסוד?‬
‫-לא.‬

141
00:07:51,721 --> 00:07:53,389
‫למה אתה יודע את זה?‬

142
00:07:53,389 --> 00:07:56,517
‫אתה אחד משישה?‬
‫-עכשיו כבר שבעה.‬

143
00:07:56,517 --> 00:07:57,560
‫כי למה?‬

144
00:07:58,686 --> 00:08:00,271
‫כי היא לא מתאימה לתפקיד.‬

145
00:08:02,732 --> 00:08:04,567
‫הם רוצים שתעשה את הקטע שלך.‬

146
00:08:05,443 --> 00:08:06,277
‫כן.‬

147
00:08:06,277 --> 00:08:07,737
‫מעולה!‬

148
00:08:07,737 --> 00:08:09,071
‫אני ממש רעב.‬

149
00:08:09,071 --> 00:08:10,364
‫מזל טוב.‬

150
00:08:12,617 --> 00:08:14,827
‫אני אצטרך לחזור לוושינגטון.‬

151
00:08:15,786 --> 00:08:16,787
‫אם זה יסתדר.‬

152
00:08:19,790 --> 00:08:20,625
‫מתי?‬

153
00:08:21,542 --> 00:08:22,502
‫אני לא יודע.‬

154
00:08:24,837 --> 00:08:26,380
‫שבוע? חודש? שנה?‬

155
00:08:26,380 --> 00:08:30,510
‫לא. אולי ארבעה חודשים.‬

156
00:08:31,636 --> 00:08:32,595
‫אם זה יקרה.‬

157
00:08:33,596 --> 00:08:36,390
‫השגרירה שונאת את הרעיון.‬

158
00:08:38,059 --> 00:08:39,769
‫שמעתי שהיא לבשה חליפה אפורה.‬

159
00:08:40,686 --> 00:08:42,188
‫השגרירה.‬
‫-כן.‬

160
00:08:45,775 --> 00:08:46,692
‫אתה עשית את זה?‬

161
00:08:46,692 --> 00:08:49,070
‫הבאתי לה חליפה, לא טבעת.‬

162
00:08:51,155 --> 00:08:53,115
‫אמרת לי לא לעבור לקהיר.‬

163
00:08:53,908 --> 00:08:55,826
‫זה לא היה מתוכנן.‬

164
00:08:55,826 --> 00:08:57,078
‫ההרס של הקריירה שלי?‬

165
00:08:59,038 --> 00:09:02,708
‫אני מצטער. אם נדמה לך‬
‫שיש סיכוי שהייתי עושה...‬

166
00:09:02,708 --> 00:09:07,463
‫רצית להפוך את הקשר לגלוי,‬
‫למרות שהוא עומד להיגמר.‬

167
00:09:08,673 --> 00:09:10,883
‫אולי תשבי?‬
‫-למה לעשות דבר כזה?‬

168
00:09:10,883 --> 00:09:12,260
‫הוא לא עומד להיגמר.‬

169
00:09:13,344 --> 00:09:15,471
‫נדמה לי שהוא נגמר כרגע.‬
‫-אידרה.‬

170
00:09:19,225 --> 00:09:22,228
‫האוורד, תביא את הדוח מיום שלישי.‬
‫אני רוצה שנעבור עליו.‬

171
00:09:22,228 --> 00:09:23,145
‫אידרה.‬

172
00:09:24,397 --> 00:09:27,108
‫אתה חייב לצאת מהמשרד שלי ברגע זה.‬

173
00:09:28,985 --> 00:09:32,446
‫אני לא חושב שזה ייגמר ככה,‬
‫אבל כדאי להעיף מבט לפני...‬

174
00:09:33,489 --> 00:09:36,409
‫סליחה. אני לא יכול לדבר על זה אם אתה פה.‬

175
00:09:47,003 --> 00:09:49,672
‫דריה התקשרה אליי, ולא חזרתי אליה. פעמיים.‬

176
00:09:49,672 --> 00:09:52,049
‫תבקשי מג'יל שתתקשר אליה.‬
‫-ג'יל עסוקה.‬

177
00:09:52,049 --> 00:09:53,301
‫גם את.‬

178
00:09:53,301 --> 00:09:56,387
‫ג'יל מנסה לפתוח מחדש‬
‫את המשלחת הדיפלומטית שלנו באפגניסטן.‬

179
00:09:56,387 --> 00:09:57,972
‫ג'יל מנסה לחלץ אנשים.‬

180
00:09:57,972 --> 00:10:00,057
‫ג'יל עושה כל מה שאני הייתי אמורה לעשות.‬

181
00:10:00,057 --> 00:10:02,310
‫את רוצה שאתקשר לדריה?‬
‫-זה לא העניין.‬

182
00:10:02,310 --> 00:10:04,645
‫זאת אומרת, כן, אבל...‬
‫-אז מה העניין?‬

183
00:10:05,896 --> 00:10:07,148
‫נטשתי אותה.‬

184
00:10:07,148 --> 00:10:10,860
‫כמו שכולם עשו לכל אפגני שנטה לדמוקרטיה‬

185
00:10:10,860 --> 00:10:12,028
‫לאורך ההיסטוריה.‬

186
00:10:12,028 --> 00:10:15,823
‫לימדת אותה, טוב? היא יודעת איך לבקש מענק.‬

187
00:10:15,823 --> 00:10:16,741
‫היא לא תקבל אותו.‬

188
00:10:16,741 --> 00:10:18,868
‫כי כולם כבר עברו למשהו אחר.‬
‫-כן.‬

189
00:10:18,868 --> 00:10:21,454
‫לניסיון להימנע‬
‫מעימות מזוין בין רוסיה לבין נאט"ו.‬

190
00:10:21,454 --> 00:10:23,247
‫אתה מפזר את זה בכל מקום.‬

191
00:10:23,247 --> 00:10:24,457
‫לא נכון.‬
‫-כן נכון.‬

192
00:10:24,457 --> 00:10:27,335
‫אני לא מפזר את זה.‬
‫-יזרקו אותנו מפה כשיבינו שאנחנו מלכלכים.‬

193
00:10:27,335 --> 00:10:30,004
‫אני לא חושב שאת צריכה‬
‫לאכול קרואסון בריטי מחורבן‬

194
00:10:30,004 --> 00:10:32,173
‫כשמחר תאכלי את הדבר האמיתי.‬

195
00:10:32,882 --> 00:10:34,884
‫בחדר המיטות הפריזאי שלך.‬

196
00:10:34,884 --> 00:10:37,803
‫אני יודעת, אבל אני די אוהבת‬
‫את הגרסה הבריטית.‬

197
00:10:38,679 --> 00:10:40,598
‫הם מזכירים לחם. אני אוהבת את זה.‬

198
00:10:42,683 --> 00:10:44,101
‫אני ופנזי ארזנו בשבילך.‬

199
00:10:45,311 --> 00:10:46,395
‫בשביל פריז.‬

200
00:10:46,395 --> 00:10:48,022
‫בסדר. תודה.‬

201
00:10:48,022 --> 00:10:51,942
‫היו לה בחירות נועזות.‬
‫חשבתי שכדאי שאביע דעה.‬

202
00:10:52,526 --> 00:10:54,028
‫כן?‬
‫-כן.‬

203
00:10:54,028 --> 00:10:54,987
‫שמלת ערב אדומה.‬

204
00:10:56,113 --> 00:10:57,782
‫נו באמת.‬
‫-למה לא?‬

205
00:10:57,782 --> 00:11:00,910
‫בשביל שרת הפנים? אדום זה לא הצבע.‬

206
00:11:00,910 --> 00:11:05,289
‫נדמה לי שהיא הייתה בשביל הנשף‬
‫שאת הולכת אליו עם אוסטין דניסון.‬

207
00:11:06,123 --> 00:11:07,333
‫זה לא נשף.‬

208
00:11:07,333 --> 00:11:09,001
‫כן. שמלה ארוכה.‬

209
00:11:09,001 --> 00:11:10,211
‫אדומה?‬
‫-כן.‬

210
00:11:10,211 --> 00:11:12,296
‫אמרתי לה לארוז שמלה שחורה.‬

211
00:11:12,296 --> 00:11:15,174
‫רק למקרה שתרצי להרגיע, את יודעת.‬

212
00:11:16,509 --> 00:11:19,303
‫זה לא נשף בתיכון.‬
‫אני יכולה ללבוש את החליפה שלי.‬

213
00:11:20,054 --> 00:11:21,764
‫לא הייתי מגזים עד כדי כך.‬

214
00:11:29,897 --> 00:11:31,273
‫מה קורה כרגע?‬

215
00:11:33,109 --> 00:11:34,985
‫איתי? כלום.‬

216
00:11:35,528 --> 00:11:36,987
‫ממש כלום.‬

217
00:11:36,987 --> 00:11:38,114
‫בסדר.‬

218
00:11:41,575 --> 00:11:43,077
‫ארזתי לך מזוודה.‬

219
00:11:43,869 --> 00:11:45,371
‫אף אחד לא ביקש ממך.‬

220
00:11:45,371 --> 00:11:49,834
‫פרנסס הולכת‬
‫לתערוכת הפרחים בצ'לסי כדי לבחור פקעות,‬

221
00:11:50,459 --> 00:11:52,086
‫והיא הציעה לי להצטרף.‬

222
00:11:52,086 --> 00:11:53,462
‫אל תלך.‬

223
00:11:53,462 --> 00:11:55,798
‫אין לי משהו אחר לעשות.‬

224
00:11:55,798 --> 00:12:00,136
‫זה לא מה שהתכוונתי אליו‬
‫כשאמרתי שנמצא לך מה לעשות.‬

225
00:12:00,136 --> 00:12:01,262
‫אז למה התכוונת?‬

226
00:12:01,262 --> 00:12:04,974
‫לא יודעת. עוד לא פתרתי את כל הבעיות.‬

227
00:12:04,974 --> 00:12:07,601
‫אין לי יותר מדי מקום במוח כרגע.‬

228
00:12:15,109 --> 00:12:17,695
‫אתה רוצה לבוא? לטיסה?‬

229
00:12:19,280 --> 00:12:21,073
‫לפריז?‬
‫-כן.‬

230
00:12:22,366 --> 00:12:24,702
‫לסתום את הפה בפריז במקום בלונדון?‬

231
00:12:25,369 --> 00:12:26,203
‫האל...‬

232
00:12:26,203 --> 00:12:28,497
‫לשבת בחדר מלון,‬
‫ולזיין אותך כשתחזרי מהפגישה?‬

233
00:12:28,497 --> 00:12:29,832
‫זה כל כך נורא?‬

234
00:12:30,791 --> 00:12:32,209
‫תלבשי את השמלה האדומה?‬

235
00:12:34,336 --> 00:12:38,924
‫אני לא רוצה שנהפוך לזוג מוזרים‬
‫שמנסים לשמור על רעננות‬

236
00:12:38,924 --> 00:12:40,301
‫מעבר לשיא.‬

237
00:12:40,301 --> 00:12:42,761
‫זה היה רעיון שלך.‬
‫-שתבוא לטיסה.‬

238
00:12:42,761 --> 00:12:44,472
‫לא הקטע עם השמלה האדומה.‬

239
00:12:45,139 --> 00:12:45,973
‫לא יפה.‬

240
00:12:50,436 --> 00:12:52,229
‫ידעתי שזה רעיון רע.‬

241
00:12:53,689 --> 00:12:56,775
‫מה?‬
‫-עוד סיבוב מזדיין על הקרוסלה.‬

242
00:12:56,775 --> 00:12:57,943
‫לכי תזדייני, קייט.‬

243
00:12:58,777 --> 00:12:59,612
‫אני רציני.‬

244
00:13:00,988 --> 00:13:04,742
‫אני לא יודע איך נתקן את הנישואים שלנו,‬
‫אבל זה לא יהיה משהו שכבר ניסינו.‬

245
00:13:04,742 --> 00:13:08,412
‫הנימוס הבסיסי מחייב שאם ננסה להסתדר,‬

246
00:13:08,412 --> 00:13:11,165
‫את לא תצרחי "גירושים"‬
‫בכל פעם שאני פותח את הפה.‬

247
00:13:11,165 --> 00:13:13,292
‫הדברים שאתה אומר ממש דביליים.‬

248
00:13:16,879 --> 00:13:17,838
‫זאת הייתה בדיחה.‬

249
00:13:17,838 --> 00:13:18,881
‫זה לא היה מצחיק.‬

250
00:13:23,636 --> 00:13:26,138
‫הייתי אמורה לנאום בצ'טהאם האוס.‬

251
00:13:26,138 --> 00:13:29,350
‫אבל אני לא יכולה, בגלל הטיסה לפריז.‬

252
00:13:29,892 --> 00:13:33,229
‫אתה אמור להגיד‬
‫שאתה גאה בי כי הסכמתי לנאום.‬

253
00:13:33,229 --> 00:13:35,731
‫אני שונאת נאומים.‬
‫-באמת?‬

254
00:13:36,690 --> 00:13:39,235
‫אמרתי כן, כי אני מקשיבה לך.‬

255
00:13:40,778 --> 00:13:42,071
‫זה משנה את כל התמונה.‬

256
00:13:42,738 --> 00:13:43,656
‫תעשה את זה אתה.‬

257
00:13:44,782 --> 00:13:45,616
‫הנאום.‬

258
00:13:46,367 --> 00:13:48,702
‫אתה תשחק אותה. יש רק יתרונות.‬

259
00:13:51,247 --> 00:13:52,289
‫את לא רוצה את זה.‬

260
00:13:52,289 --> 00:13:54,124
‫אני דווקא רוצה.‬

261
00:13:55,376 --> 00:13:58,379
‫כשאתה היית שגריר,‬
‫עשיתי דברים שאני טובה בהם.‬

262
00:13:59,380 --> 00:14:03,884
‫זה לא איים עליך. התלהבת.‬

263
00:14:03,884 --> 00:14:06,720
‫אני מנסה להתעלות לנוכח המאורע.‬

264
00:14:06,720 --> 00:14:08,222
‫את מנסה לרכך אותי.‬

265
00:14:08,222 --> 00:14:09,974
‫אולי. זה עובד?‬

266
00:14:12,935 --> 00:14:14,144
‫זה לא הוגן.‬

267
00:14:14,728 --> 00:14:15,938
‫זה באמת עובד.‬

268
00:14:16,564 --> 00:14:19,942
‫את לא יכולה לשחד אותי‬
‫עם נאום בצ'טהאם האוס.‬

269
00:14:19,942 --> 00:14:24,530
‫יש ראיות משמעותיות שמצביעות על ההיפך.‬

270
00:14:27,992 --> 00:14:29,952
‫הכותרת הייתה "לדבר עם טרוריסטים",‬

271
00:14:29,952 --> 00:14:32,413
‫שזה קצת ההיפך ממדיניות ארה"ב,‬

272
00:14:32,413 --> 00:14:35,916
‫אז הלכתי ליח"צ, והם אוהבים‬
‫את "תקשורת היא המפתח."‬

273
00:14:35,916 --> 00:14:37,126
‫מה זה?‬

274
00:14:37,126 --> 00:14:38,794
‫הנאום בצ'טהאם האוס.‬

275
00:14:38,794 --> 00:14:41,922
‫הוא יתחיל ברעיון הכללי שתקשורת היא המפתח,‬

276
00:14:41,922 --> 00:14:45,885
‫ואז ייכנס לפרטים,‬
‫מנפילת ברית המועצות ועד לשיחות בוסניה.‬

277
00:14:45,885 --> 00:14:49,346
‫רוני, היא טסה לפריז.‬
‫היא לא תנאם בצ'טהאם האוס.‬

278
00:14:49,346 --> 00:14:50,806
‫לא, הוא ינאם.‬

279
00:14:50,806 --> 00:14:51,765
‫מר ויילר.‬

280
00:14:51,765 --> 00:14:55,394
‫לכן הנאום חזר ללוח הזמנים שלך.‬
‫הוא מתכוון לוותר על חוק צ'טהאם האוס.‬

281
00:14:55,394 --> 00:14:57,563
‫והוא ביקש שאשלח עותק לבילי אפיה.‬

282
00:14:57,563 --> 00:15:00,232
‫אני לא רוצה לשלוח אם אתה לא מרוצה מהכותרת.‬

283
00:15:04,862 --> 00:15:06,572
‫גברתי, היה בלבול.‬

284
00:15:07,615 --> 00:15:09,366
‫אני מקבל את האחריות.‬

285
00:15:09,366 --> 00:15:13,621
‫דעתי הוסחה בגלל פריז וכל השאר.‬

286
00:15:14,538 --> 00:15:16,999
‫נראה שמישהו חשב שזה רעיון טוב‬

287
00:15:16,999 --> 00:15:19,168
‫אם מר ויילר ינאם במקומך.‬

288
00:15:20,044 --> 00:15:21,670
‫הנאום בצ'טהאם האוס.‬

289
00:15:21,670 --> 00:15:23,422
‫כן. אני.‬

290
00:15:25,049 --> 00:15:26,884
‫גברתי.‬
‫-האל הוא סוס מרוץ.‬

291
00:15:26,884 --> 00:15:29,178
‫מריצים אותו, או שהוא שורף את האורווה.‬

292
00:15:33,140 --> 00:15:36,101
‫את מכירה את חוק צ'טהאם האוס?‬

293
00:15:37,144 --> 00:15:39,647
‫כל דבר שנאמר יכול להיות מצוטט,‬

294
00:15:39,647 --> 00:15:41,732
‫אך לא משויך לדובר.‬

295
00:15:41,732 --> 00:15:44,568
‫זה רע לתדמית הציבורית.‬

296
00:15:44,568 --> 00:15:45,527
‫בסדר.‬

297
00:15:47,071 --> 00:15:50,741
‫מר ויילר ביקש לא להחיל את החוק על הנאום.‬

298
00:15:53,410 --> 00:15:54,244
‫בסדר.‬

299
00:15:56,246 --> 00:15:59,500
‫הוא ביקש שהנאום יישלח אל בילי אפיה.‬

300
00:16:08,467 --> 00:16:09,301
‫תודה.‬

301
00:16:13,931 --> 00:16:15,933
‫גברתי, את צריכה לנסוע.‬

302
00:16:24,149 --> 00:16:28,195
‫הנואמת שנקבעה במקור הוזעקה בחטף למקום אחר.‬

303
00:16:28,195 --> 00:16:30,364
‫ישתדל למלא את מקומה‬

304
00:16:30,364 --> 00:16:33,617
‫בעלה, השגריר האל ויילר.‬

305
00:16:41,375 --> 00:16:42,209
‫תודה.‬

306
00:16:43,252 --> 00:16:46,964
‫- צ'טהאם האוס -‬

307
00:16:46,964 --> 00:16:50,175
‫התחלנו את שיחות בוסניה‬

308
00:16:50,759 --> 00:16:55,681
‫ימים אחדים אחרי שסולג'יק השיק מסע הפצצות‬

309
00:16:55,681 --> 00:16:59,143
‫שכמעט והרג את האישה שכיום היא אשתי.‬

310
00:17:01,103 --> 00:17:05,733
‫יצא לי לבלות יותר שעות בחדרים נעולים איתו‬

311
00:17:05,733 --> 00:17:07,651
‫מאשר להיות בבית החולים עם קייט.‬

312
00:17:09,695 --> 00:17:12,031
‫בפגישה הראשונה, סירבתי ללחוץ את ידו.‬

313
00:17:14,450 --> 00:17:15,367
‫צעד של טירונים.‬

314
00:17:16,785 --> 00:17:19,038
‫סביר שעיכבתי את השלום בשנה.‬

315
00:17:21,957 --> 00:17:23,625
‫תקשורת היא לא המפתח.‬

316
00:17:24,460 --> 00:17:28,505
‫דיפלומטיה לא פותחת דלתות בתנועת כף יד.‬

317
00:17:28,505 --> 00:17:31,091
‫דיפלומטיה לא עובדת אף פעם.‬

318
00:17:32,926 --> 00:17:34,595
‫היא לא עובדת אף פעם, לעזאזל.‬

319
00:17:34,803 --> 00:17:39,725
‫דיפלומטיה היא ארבעים יום‬
‫וארבעים לילה בחדר מלון בווינה,‬

320
00:17:39,725 --> 00:17:43,187
‫בהם אתה מקשיב לאותם טיעונים ריקים.‬

321
00:17:43,187 --> 00:17:44,938
‫אתה משתכר במיני-בר.‬

322
00:17:45,856 --> 00:17:51,278
‫אתה נתקל ב"לא" שוב, ושוב, ושוב.‬

323
00:17:51,278 --> 00:17:53,864
‫התשובה תהיה "לא", אז אל תעצור כשתשמע אותה.‬

324
00:17:53,864 --> 00:17:56,325
‫אתה יכול לבקש ממני לצאת מהחדר,‬
‫זה יעלה את המצב ברמה.‬

325
00:17:56,325 --> 00:18:00,245
‫ואז תזכיר את העובדה שנשלחתי הנה‬
‫כדי להעליב את שניכם,‬

326
00:18:00,245 --> 00:18:01,705
‫אבל אולי תתעלו מעל זה.‬

327
00:18:01,705 --> 00:18:04,208
‫דיפלומטיה לא עובדת אף פעם.‬

328
00:18:04,208 --> 00:18:07,503
‫- תקשורת היא המפתח -‬

329
00:18:07,503 --> 00:18:08,462
‫עד שהיא עובדת.‬

330
00:18:11,381 --> 00:18:15,135
‫נתתי שלושים שנים‬
‫מהחיים שלי תמורת שני רגעים,‬

331
00:18:16,887 --> 00:18:21,475
‫בהם אויבים עמדו על אדמה ספוגה בדם...‬

332
00:18:22,726 --> 00:18:23,977
‫ולחצו ידיים.‬

333
00:18:24,978 --> 00:18:26,313
‫הייתי נותן עוד שלושים.‬

334
00:18:29,149 --> 00:18:31,527
‫בסבב השיחות השני עם סולג'יק,‬

335
00:18:32,694 --> 00:18:33,821
‫לחצתי לו את היד.‬

336
00:18:34,863 --> 00:18:40,536
‫כעבור שנתיים,‬
‫הוא היה איש עייף שקיווה להשיג שלום,‬

337
00:18:40,536 --> 00:18:43,163
‫וביחד...‬

338
00:18:44,915 --> 00:18:45,916
‫סיימנו את המלחמה.‬

339
00:18:47,501 --> 00:18:51,922
‫אחת מהקלישאות הטיפשיות של מדיניות החוץ‬

340
00:18:51,922 --> 00:18:56,218
‫היא שדיבור עם אויבים מעניק להם לגיטימציה.‬

341
00:18:57,219 --> 00:18:59,179
‫תדברו עם כולם.‬

342
00:19:00,013 --> 00:19:02,766
‫תדברו עם הדיקטטור ועם פושע המלחמה.‬

343
00:19:02,766 --> 00:19:06,353
‫תדברו עם השמוק המסכן שלוש דרגות מתחתיכם‬
‫שעצבני כי הוא צריך לשבת‬

344
00:19:06,353 --> 00:19:08,897
‫מאחורה במכונית השנייה,‬
‫ואולי הוא מוכן לעבור צד.‬

345
00:19:08,897 --> 00:19:10,440
‫תדברו עם טרוריסטים!‬

346
00:19:11,233 --> 00:19:12,317
‫תדברו עם כולם!‬

347
00:19:12,317 --> 00:19:15,320
‫תיכשלו, ותיכשלו שוב.‬

348
00:19:15,320 --> 00:19:19,032
‫תתנערו, ותיכשלו שוב. כי אולי...‬

349
00:19:20,951 --> 00:19:21,952
‫אולי.‬

350
00:19:23,162 --> 00:19:24,121
‫כן.‬

351
00:19:31,044 --> 00:19:33,589
‫הלוואי שיכולנו לעזור.‬

352
00:19:33,589 --> 00:19:36,925
‫אבל אני חוששת שהבקשה שלכם בלתי אפשרית.‬

353
00:19:36,925 --> 00:19:37,843
‫מדוע?‬

354
00:19:37,843 --> 00:19:41,889
‫הממשלה שלנו לא מוכנה‬
‫להערים עוד קשיים על יחסינו עם הרוסים.‬

355
00:19:41,889 --> 00:19:43,682
‫גם הממשלה שלנו.‬
‫-ודאי.‬

356
00:19:43,682 --> 00:19:48,937
‫אבל אנחנו מקווים למלא תפקיד מפתח‬
‫בסיום הקונפליקטים האזוריים של רוסיה.‬

357
00:19:49,646 --> 00:19:54,610
‫השקענו זמן ניכר‬
‫בבניית גשרים בין שני הצדדים.‬

358
00:19:54,610 --> 00:19:59,823
‫קיבלנו אינדיקציה חזקה לכך שהמעצר‬
‫לא יעכיר את מצב הרוח במוסקבה.‬

359
00:19:59,823 --> 00:20:03,744
‫גם אם אנשים במוסקבה‬
‫יחושו הקלה ברמה האישית,‬

360
00:20:03,744 --> 00:20:07,039
‫קשה להאמין שהתגובה הפומבית שלהם תשקף זאת.‬

361
00:20:07,039 --> 00:20:10,042
‫חברת לנקוב תפרה תיק לחיילים שלכם במאלי,‬

362
00:20:10,042 --> 00:20:12,628
‫והפלילה אותם בטבח‬
‫שהחיילים שלהם ביצעו בעצמם.‬

363
00:20:12,628 --> 00:20:16,632
‫וכעת נראה שהם הפלילו‬
‫את איראן במתקפה על בריטניה.‬

364
00:20:16,632 --> 00:20:19,009
‫איך ההצעה הזאת לא מושכת...?‬

365
00:20:19,009 --> 00:20:21,053
‫אם היו בידינו ערובות‬

366
00:20:21,053 --> 00:20:24,890
‫לכך שמוסקבה לא תגנה את המעצר,‬

367
00:20:25,682 --> 00:20:29,144
‫היית מוכנה לשקול את ההצעה‬
‫ברצינות רבה יותר?‬

368
00:20:29,144 --> 00:20:35,484
‫ברגעים כאלה, חבל לנו‬
‫שאינכם חברים יותר באיחוד האירופי.‬

369
00:20:35,484 --> 00:20:38,362
‫ייתכן שכקבוצה, היינו מצליחים למצוא פתרון.‬

370
00:20:38,362 --> 00:20:42,366
‫בשם צרפת עצמה,‬
‫ועם מלוא ההזדהות עם האובדן שחוויתם,‬

371
00:20:42,950 --> 00:20:45,202
‫אני חוששת שהתשובה נותרת "לא".‬

372
00:20:50,207 --> 00:20:51,875
‫באמת מעורר השראה.‬
‫-תודה.‬

373
00:20:52,584 --> 00:20:55,087
‫טוב לראות אותך. תודה.‬
‫-מר ויילר.‬

374
00:20:55,087 --> 00:20:58,799
‫ברכותיי. היה מצוין.‬
‫-תראה איזה מופתע אתה.‬

375
00:20:58,799 --> 00:21:00,676
‫נאום מצוין. באמת מרשים.‬

376
00:21:00,676 --> 00:21:02,552
‫תודה. הקהל היה מצוין.‬

377
00:21:02,552 --> 00:21:04,721
‫האם אוכל לקבל רגע מזמנך?‬

378
00:21:04,721 --> 00:21:05,764
‫בטח.‬

379
00:21:05,764 --> 00:21:07,849
‫אני לא בטוח שזה המקום המתאים.‬

380
00:21:07,849 --> 00:21:09,101
‫נמצא משהו לאכול?‬

381
00:21:09,101 --> 00:21:11,353
‫כדאי שאחזור למלון ואעבוד קצת.‬

382
00:21:11,353 --> 00:21:12,271
‫בסדר.‬

383
00:21:16,149 --> 00:21:18,694
‫אני מבינה שידענו שזה יהיה תרגיל חסר תועלת,‬

384
00:21:18,694 --> 00:21:20,404
‫אבל יעזור לי‬

385
00:21:20,404 --> 00:21:22,197
‫אם אוכל לחזור לבית הלבן‬

386
00:21:22,197 --> 00:21:23,782
‫ולהגיד שניסיתי הכול.‬

387
00:21:23,782 --> 00:21:27,411
‫לא ניסית הכול?‬
‫-אני חושבת שנראיתי מסויגת,‬

388
00:21:27,411 --> 00:21:29,496
‫וידוע שזה יכול לגרום לרעידות אדמה,‬

389
00:21:29,496 --> 00:21:34,126
‫אבל אם הייתה לי הזדמנות ממש...‬
‫לא יודעת, לדבר...‬

390
00:21:34,126 --> 00:21:36,044
‫לא היה סיכוי שהיא תתפשר כששנינו שם,‬

391
00:21:36,044 --> 00:21:38,380
‫בדיוק כמו שאמרת כשנכנסנו פנימה.‬

392
00:21:39,089 --> 00:21:41,508
‫היא חיכתה להזדמנות לנזוף בי על ברקזיט.‬

393
00:21:41,508 --> 00:21:44,219
‫היא תסכים באחד-על-אחד.‬
‫-יופי.‬

394
00:21:44,219 --> 00:21:47,597
‫אתה יכול לקרוא לה הצידה‬
‫בזמן האירוע הערב, ולסגור את זה.‬

395
00:21:47,597 --> 00:21:48,765
‫לא אני, את.‬

396
00:21:50,100 --> 00:21:51,393
‫עצרתי אותך.‬

397
00:21:51,393 --> 00:21:54,396
‫ואז טלטלתי את ראשי בנזיפה.‬

398
00:21:55,063 --> 00:21:56,565
‫זה מרתיח נשים.‬

399
00:21:56,565 --> 00:21:58,317
‫גם היא שמה לב.‬

400
00:21:58,317 --> 00:22:00,110
‫את לא צריכה להזכיר את זה,‬

401
00:22:00,110 --> 00:22:04,197
‫אבל יהיה ביניכן קשר בלתי מדובר‬
‫שנבנה סביב התעצבנות משותפת.‬

402
00:22:04,740 --> 00:22:06,074
‫עליי.‬

403
00:22:10,537 --> 00:22:11,955
‫בוא נאכל משהו.‬

404
00:22:17,002 --> 00:22:19,588
‫אתה לא חושב שזה קצת פשטני?‬

405
00:22:21,256 --> 00:22:22,090
‫מה?‬

406
00:22:22,090 --> 00:22:25,677
‫שאני איכנס, אגלגל עיניים, ואגיד "גברים".‬

407
00:22:25,677 --> 00:22:28,597
‫ואז היא תגיד, "אני יודעת. אלוהים!"‬

408
00:22:30,015 --> 00:22:32,934
‫כשאת מתארת את זה ככה...‬
‫-אז איך לתאר את זה?‬

409
00:22:32,934 --> 00:22:36,063
‫כאילו שלארה"ב כבר אין קול באיחוד האירופי.‬

410
00:22:37,064 --> 00:22:38,857
‫אנחנו היינו הקול, ואז פרשנו‬

411
00:22:38,857 --> 00:22:43,153
‫באחת מהפציעות העצמיות הגדולות‬
‫בהיסטוריה העכשווית.‬

412
00:22:43,153 --> 00:22:47,449
‫ועכשיו אין לכם אוזניים, עיניים או פה.‬

413
00:22:47,449 --> 00:22:48,784
‫באיחוד?‬

414
00:22:48,784 --> 00:22:49,910
‫כן.‬

415
00:22:49,910 --> 00:22:52,037
‫לא הייתם הפה שלנו.‬

416
00:22:52,037 --> 00:22:54,414
‫אף אחד לא תיאר ככה את היחסים בהיעדרנו?‬

417
00:22:56,500 --> 00:22:57,334
‫טוב, אולי.‬

418
00:22:59,878 --> 00:23:02,005
‫אנחנו כבר לא מהווים חלון כזה עבורכם.‬

419
00:23:02,506 --> 00:23:03,465
‫לתוך אירופה.‬

420
00:23:03,465 --> 00:23:04,674
‫צרפת יכולה להיות החלון.‬

421
00:23:04,674 --> 00:23:06,927
‫אני לא ממציא פה את הגלגל.‬

422
00:23:06,927 --> 00:23:09,805
‫רייבורן אמר את זה בנאום לפני כמה ימים.‬

423
00:23:10,472 --> 00:23:11,348
‫כן.‬

424
00:23:11,348 --> 00:23:14,351
‫אז הם לא יעשו את זה בשבילנו,‬

425
00:23:14,351 --> 00:23:18,396
‫הם יעשו את זה‬
‫בשביל השותפה השקטה החדשה שלהם, בשבילכם.‬

426
00:23:23,652 --> 00:23:24,528
‫תתחילי.‬

427
00:23:25,153 --> 00:23:26,113
‫מה?‬

428
00:23:27,572 --> 00:23:30,367
‫אני מחכה לשיטפון של התנגדות משפילה.‬

429
00:23:31,827 --> 00:23:35,413
‫לא, אני חושבת שאתה צודק. אני מסכימה איתך.‬

430
00:23:35,413 --> 00:23:40,377
‫אז ההתנגדות תהיה רועשת ועל אוטומט,‬

431
00:23:40,377 --> 00:23:43,213
‫ואילו ההסכמה תועבר טוב יותר בדממה.‬

432
00:23:44,256 --> 00:23:45,340
‫אכלתי!‬

433
00:23:46,341 --> 00:23:47,884
‫את עושה את זה גם בלי אוכל.‬

434
00:23:47,884 --> 00:23:51,263
‫אני יודע מתי את מסכימה איתי,‬
‫כי את הולכת בלי להגיד מילה.‬

435
00:23:51,263 --> 00:23:52,305
‫לא נכון.‬

436
00:23:54,057 --> 00:23:55,267
‫זה נכון.‬

437
00:23:55,267 --> 00:23:56,893
‫זה נורא.‬

438
00:23:57,477 --> 00:23:58,395
‫זה חמוד.‬

439
00:23:59,020 --> 00:23:59,980
‫ברגע שמבינים.‬

440
00:23:59,980 --> 00:24:02,274
‫עד אז, לפעמים קצת קשה לעקוב.‬

441
00:24:05,110 --> 00:24:06,528
‫עבדת פעם בצוות של מישהו?‬

442
00:24:08,655 --> 00:24:09,489
‫אני יודעת.‬

443
00:24:09,489 --> 00:24:11,741
‫קראתי עליך באינטרנט. לא היית.‬

444
00:24:12,409 --> 00:24:13,618
‫אני מניח שלא.‬

445
00:24:13,618 --> 00:24:18,165
‫עברת מעמדת הנהגה בכירה‬
‫לעמדת הנהגה בכירה יותר.‬

446
00:24:19,291 --> 00:24:21,459
‫אנשי הצוות לומדים לדבר מהר,‬

447
00:24:21,459 --> 00:24:25,881
‫לצמצם את המורכבות למשפט‬
‫שמישהו יכול ללמוד בעל פה תוך כדי השתנה.‬

448
00:24:25,881 --> 00:24:27,966
‫תיאור יפהפה. אני אזכור אותו לנצח.‬

449
00:24:27,966 --> 00:24:31,678
‫זה נכון. אף אחד לא רוצה לקבל תדריך.‬
‫צריך לרדוף אחרי אנשים לשירותים.‬

450
00:24:31,678 --> 00:24:34,598
‫במיוחד אם מדובר בנשים שכרתו להן את הלשון.‬

451
00:24:34,598 --> 00:24:35,891
‫זה הורס את מצב הרוח.‬

452
00:24:39,394 --> 00:24:40,353
‫סליחה, זה האל.‬

453
00:24:41,062 --> 00:24:41,897
‫בבקשה.‬

454
00:24:45,483 --> 00:24:46,318
‫היי.‬

455
00:24:46,318 --> 00:24:47,235
‫איך הלך?‬

456
00:24:47,819 --> 00:24:48,653
‫כמצופה.‬

457
00:24:48,653 --> 00:24:51,364
‫ננסה עוד פעם בדבר הזה בערב.‬

458
00:24:52,532 --> 00:24:53,867
‫איך הלך הנאום?‬

459
00:24:53,867 --> 00:24:55,410
‫בסדר.‬

460
00:24:55,410 --> 00:24:57,287
‫צנוע שלא כהרגלך.‬

461
00:24:57,287 --> 00:24:59,289
‫לא, את צודקת, היה מעולה.‬

462
00:25:00,332 --> 00:25:04,169
‫אני... היה שם חבר פרלמנט מהמפלגה השמרנית.‬

463
00:25:04,169 --> 00:25:06,880
‫הוא ניגש אליי בסוף, נואש לדבר.‬

464
00:25:06,880 --> 00:25:09,633
‫אני איפגש איתו למשקה בערב.‬
‫-רגע, מי?‬

465
00:25:09,633 --> 00:25:10,634
‫מריט גרוב?‬

466
00:25:10,634 --> 00:25:11,843
‫גרייב? גרוב?‬

467
00:25:12,719 --> 00:25:13,845
‫ואתה נפגש איתו?‬

468
00:25:13,845 --> 00:25:15,889
‫הוא אמר שזה דחוף.‬
‫-האל, באמת...‬

469
00:25:15,889 --> 00:25:18,058
‫הוא רצה לדבר איתך, אבל את לא פה.‬

470
00:25:18,058 --> 00:25:21,603
‫אם הוא רצה לדבר איתי, זה לא‬
‫כי הוא רוצה את הדעה של משפחת ויילר.‬

471
00:25:21,603 --> 00:25:24,564
‫הוא רוצה לדבר עם נציגה‬
‫של נשיא ארצות הברית.‬

472
00:25:24,564 --> 00:25:28,151
‫תנשמי, בבקשה.‬
‫זה מה שאמרתי לו, בדיוק את זה.‬

473
00:25:28,151 --> 00:25:32,197
‫אמרתי, "תקשיב, אני לא אדפוק אף אחד.‬
‫אני רעייה לקישוט."‬

474
00:25:32,197 --> 00:25:34,366
‫הצעתי לו לדבר בטלפון עם בילי,‬

475
00:25:34,366 --> 00:25:37,285
‫אבל הוא לא רצה.‬
‫-תגיד לי שלא עשית את זה.‬

476
00:25:37,285 --> 00:25:39,120
‫אמרתי לך שכן. הוא לא רצה לדבר איתה.‬

477
00:25:39,120 --> 00:25:42,457
‫תגיד לי שלא הצעת להתקשר‬
‫לראשת הסגל של הבית הלבן‬

478
00:25:42,457 --> 00:25:44,793
‫בשביל מישהו שהתחנף אליך במסיבה.‬

479
00:25:44,793 --> 00:25:47,087
‫קייט.‬
‫-בכמה דרכים אתה מתכוון לענטז‬

480
00:25:47,087 --> 00:25:51,132
‫מול העיניים של בילי אפיה?‬
‫-אמרתי פעמיים, ואני אגיד שוב,‬

481
00:25:51,132 --> 00:25:53,260
‫הוא לא רצה לדבר עם בילי אפיה.‬

482
00:25:55,387 --> 00:25:57,389
‫אתה רוצה להיות מזכיר המדינה.‬

483
00:25:59,349 --> 00:26:00,183
‫מה?‬

484
00:26:00,183 --> 00:26:02,143
‫אמרת לי לשרוף אותו.‬

485
00:26:02,143 --> 00:26:05,355
‫אמרת לי לחסל את מזכיר המדינה המזוין.‬

486
00:26:05,355 --> 00:26:06,273
‫בגלל זה?‬

487
00:26:06,273 --> 00:26:09,192
‫כי אתה רוצה להיות מזכיר המדינה?‬
‫-אלוהים אדירים.‬

488
00:26:09,192 --> 00:26:11,653
‫סגנות הנשיא שלי הייתה רק כדי שתישאר עסוק‬

489
00:26:11,653 --> 00:26:13,530
‫עד שתמצא עבודה טובה יותר?‬

490
00:26:13,530 --> 00:26:15,699
‫זאת הזיה, קייט.‬
‫-תקשיב לי.‬

491
00:26:15,699 --> 00:26:18,159
‫אתה לא תיפגש איתו. הבנת?‬
‫-לא.‬

492
00:26:18,159 --> 00:26:20,829
‫אני לא מבין, כי ככה אני איראה כמו מטומטם!‬

493
00:26:20,829 --> 00:26:23,498
‫איך קראו לו, לאיש הזה?‬
‫-מריט גרוב.‬

494
00:26:23,498 --> 00:26:25,750
‫יתקשרו אליו מהמשרד שלי‬
‫כדי לבטל את הפגישה שלכם.‬

495
00:26:25,750 --> 00:26:29,129
‫אתה לא תתקשר אליו.‬
‫אתה לא תתקשר לאף אחד. שמעת אותי?‬

496
00:26:29,129 --> 00:26:30,922
‫יודעת מה, קייט?‬
‫-לאף אחד!‬

497
00:26:46,604 --> 00:26:47,772
‫עכשיו אנחנו חברות.‬

498
00:26:47,772 --> 00:26:50,025
‫התקשרת כדי לפטפט?‬
‫-טוב.‬

499
00:26:50,692 --> 00:26:51,526
‫את בסדר?‬

500
00:26:52,485 --> 00:26:53,862
‫מי זה מריט גרוב?‬

501
00:26:53,862 --> 00:26:54,904
‫הוא חבר פרלמנט.‬

502
00:26:54,904 --> 00:26:59,117
‫מהשמרנים. אתם הייתם אומרים‬
‫שהוא שמרן נטול חמלה.‬

503
00:26:59,117 --> 00:27:00,577
‫אצלנו אומרים שהוא זקן.‬

504
00:27:00,577 --> 00:27:02,120
‫עבדת איתו?‬

505
00:27:02,120 --> 00:27:03,830
‫בחטף.‬
‫-בסדר.‬

506
00:27:03,830 --> 00:27:05,415
‫את חולה?‬
‫-לא.‬

507
00:27:05,415 --> 00:27:09,919
‫האל פגש אותו באירוע,‬
‫וניסה לקשר אותו עם הבית הלבן.‬

508
00:27:09,919 --> 00:27:12,005
‫הוא רצה לדבר עם הנשיא?‬

509
00:27:12,005 --> 00:27:14,632
‫אני לא יודעת מה הוא רצה.‬
‫הוא רצה לדבר עם מישהו באותו רגע,‬

510
00:27:14,632 --> 00:27:17,677
‫והאל הציע להתקשר לראשת הסגל של הבית הלבן,‬

511
00:27:17,677 --> 00:27:21,181
‫ומתברר שאפילו מר גרוב ידע שזה מגוחך.‬

512
00:27:21,181 --> 00:27:24,434
‫ואז האל הציע לו את האל.‬

513
00:27:25,477 --> 00:27:27,937
‫אני לא אוכל להיפגש איתו‬
‫ביומיים הקרובים. אני בפריז.‬

514
00:27:27,937 --> 00:27:31,691
‫אצל מריט גרוב הכול דחוף. הוא קצת היסטרי.‬

515
00:27:31,691 --> 00:27:34,778
‫אני יכולה לדחות אותו‬
‫או לשלוח מישהו אחר לדבר איתו?‬

516
00:27:34,778 --> 00:27:36,196
‫ודאי. תאצילי סמכויות.‬

517
00:27:36,196 --> 00:27:37,781
‫אני לא אשרוף גשר?‬
‫-לא.‬

518
00:27:37,989 --> 00:27:39,991
‫בהצלחה עם הגאלים.‬

519
00:27:46,539 --> 00:27:50,001
‫סליחה, אני... אני צריכה ללכת דקה ברגל.‬

520
00:27:50,001 --> 00:27:52,379
‫אפשר ללכת.‬
‫-אתה לא חייב לבוא.‬

521
00:27:55,090 --> 00:27:56,216
‫ודאי.‬

522
00:27:58,093 --> 00:27:59,803
‫זה לא מה שהתכוונתי...‬

523
00:28:01,137 --> 00:28:01,971
‫בוא נלך.‬

524
00:28:03,807 --> 00:28:05,433
‫וורן, נדבר תוך כדי הליכה.‬

525
00:28:18,113 --> 00:28:19,364
‫הכול בסדר?‬

526
00:28:21,324 --> 00:28:22,951
‫אני בסדר. אל תדאג, זה...‬

527
00:28:24,619 --> 00:28:26,329
‫משהו אישי, לא משנה.‬

528
00:28:29,082 --> 00:28:30,333
‫לא התכוונתי לחטט.‬

529
00:28:31,209 --> 00:28:34,337
‫אתה לא מחטט. אני פשוט בהתמוטטות עצבים.‬

530
00:28:34,921 --> 00:28:37,173
‫צריך לדבר על הצרפתים.‬

531
00:28:37,966 --> 00:28:39,926
‫ככה נראית התמוטטות עצבים?‬

532
00:28:39,926 --> 00:28:41,803
‫אתה לא חושב?‬
‫-לא.‬

533
00:28:41,803 --> 00:28:45,098
‫כשאת נכנסת בריצה, מזיעה,‬
‫למשרד שלי ומחלקת הוראות,‬

534
00:28:45,098 --> 00:28:47,559
‫זה נראה כמו התמוטטות עצבים.‬
‫-אוי, אלוהים.‬

535
00:28:47,559 --> 00:28:51,438
‫שוב, גם זה חמוד כשמצליחים לפענח את זה.‬

536
00:28:52,480 --> 00:28:53,523
‫אני מזיעה הרבה.‬

537
00:28:53,523 --> 00:28:55,734
‫זה לא קשור למצב הרגשי שלי.‬

538
00:29:02,240 --> 00:29:03,867
‫הנישואים שלי מתקרבים לסופם.‬

539
00:29:04,451 --> 00:29:05,285
‫שוב.‬

540
00:29:06,536 --> 00:29:09,831
‫חשבתי שזה כבר בעיצומו.‬

541
00:29:10,957 --> 00:29:12,125
‫זה היה, ואז...‬

542
00:29:14,377 --> 00:29:15,295
‫זה כבר לא היה.‬

543
00:29:15,295 --> 00:29:16,296
‫אוי, אלוהים.‬

544
00:29:17,380 --> 00:29:18,214
‫בא לי להקיא.‬

545
00:29:18,214 --> 00:29:21,301
‫אני אלך על גדת הסן‬
‫ואתבכיין לך על הנישואים שלי.‬

546
00:29:21,301 --> 00:29:22,218
‫כאילו...‬

547
00:29:23,094 --> 00:29:24,846
‫אפשר לעצור במקום.‬
‫-לא.‬

548
00:29:24,846 --> 00:29:26,973
‫אני מזמין אותך להוריד את זה מהלב,‬

549
00:29:26,973 --> 00:29:32,937
‫כי ההזעה למעשה כן קשורה‬
‫למצב הרגשי שלך, והיא החלה.‬

550
00:29:39,027 --> 00:29:41,571
‫אני חושבת שהדבר ההגון‬

551
00:29:41,571 --> 00:29:46,034
‫הוא לתת למערכת יחסים כל סיכוי אפשרי. נכון?‬

552
00:29:46,034 --> 00:29:50,914
‫זאת כל ההגדרה המזדיינת של מפעל חיי.‬

553
00:29:50,914 --> 00:29:53,082
‫אין דבר שאי אפשר לפתור בדיבורים.‬

554
00:29:53,583 --> 00:29:54,417
‫ודאי.‬

555
00:29:55,877 --> 00:29:57,378
‫אבל בשלב כלשהו...‬

556
00:29:58,296 --> 00:30:04,761
‫אני מטומטמת, כי לא הצלחתי ללמוד לקח‬
‫שלימדו אותי כבר אלף פעמים.‬

557
00:30:04,761 --> 00:30:05,678
‫לא.‬

558
00:30:07,013 --> 00:30:09,682
‫בשלב זה, אני כבר מטומטמת.‬

559
00:30:11,935 --> 00:30:13,728
‫אולי את פשוט אישה הגונה‬

560
00:30:13,728 --> 00:30:18,316
‫בתקופה שבה ההגינות איבדה‬
‫את אחיזתה בדמיון הציבורי.‬

561
00:30:22,403 --> 00:30:24,197
‫יש רק מקומות עמידה, מתברר.‬

562
00:30:25,782 --> 00:30:27,033
‫אני אשלח לך סרטון.‬

563
00:30:29,410 --> 00:30:30,745
‫אני צריך לנתק.‬

564
00:30:30,745 --> 00:30:31,704
‫בסדר.‬

565
00:30:31,704 --> 00:30:33,665
‫היא התקשרה אליך?‬
‫-כן.‬

566
00:30:34,457 --> 00:30:35,416
‫בסערת רגשות?‬

567
00:30:35,416 --> 00:30:37,126
‫היא בסך הכול מנסה להיזהר.‬

568
00:30:37,126 --> 00:30:42,423
‫היא בטח לא שתתה מספיק קפאין.‬
‫היא פוגעת באומה.‬

569
00:30:42,423 --> 00:30:44,551
‫אני איפגש עם הבחור מצ'טהאם האוס.‬

570
00:30:44,551 --> 00:30:48,346
‫רוני תבוא איתי וירשום הערות.‬
‫זה ייראה כמו מפגש רשמי עם השגרירות.‬

571
00:30:48,346 --> 00:30:50,974
‫באמת?‬
‫-הדרך הכי טובה ללמוד, נכון?‬

572
00:30:53,560 --> 00:30:56,604
‫אולי אבוא איתכם, ונעשה סוג של העברה?‬

573
00:30:56,604 --> 00:31:00,525
‫אדוני, עובר עליי יום לא הכי טוב.‬
‫אולי פשוט נסתפק ב"לא"?‬

574
00:31:00,525 --> 00:31:03,903
‫אתה באמת חושב שפגישה‬
‫של חמש דקות תמוטט את הרפובליקה?‬

575
00:31:07,115 --> 00:31:08,658
‫בסדר. חמש דקות.‬

576
00:31:11,369 --> 00:31:14,622
‫כל היוזמה הזאת... מחוררת.‬

577
00:31:15,498 --> 00:31:16,332
‫בכוונה.‬

578
00:31:16,332 --> 00:31:19,127
‫אנחנו מארגנים מסיבות, אנשים באים אלינו.‬

579
00:31:19,127 --> 00:31:22,881
‫אני הולך למפגשים ספרותיים,‬
‫מקשקש על פתרון עימותים‬

580
00:31:22,881 --> 00:31:25,884
‫תוך שתיית פורט ישן מאוד ולא טעים,‬

581
00:31:25,884 --> 00:31:28,678
‫ואז מישהו רוצה לדבר.‬

582
00:31:28,678 --> 00:31:31,639
‫זה בעצם מה שאנחנו רוצים, נכון?‬

583
00:31:31,639 --> 00:31:34,726
‫אתה חדה וחריפה,‬
‫ויום אחד תנהל את המקום הזה,‬

584
00:31:34,726 --> 00:31:39,105
‫אבל ארצ'יבלד גבה-נחיר לא יגיד שום דבר‬

585
00:31:39,105 --> 00:31:42,233
‫כשרוני בת ה-12 ישב ותרשום הערות.‬

586
00:31:46,696 --> 00:31:47,614
‫יש גבול.‬

587
00:31:48,531 --> 00:31:50,408
‫הוא מחורר, אבל הוא שם.‬

588
00:31:51,326 --> 00:31:54,245
‫וכשאתה מנתר כל הדרך מעליו,‬

589
00:31:54,245 --> 00:31:57,624
‫אנחנו משקיעים את כל הזמן שלנו בחיפוי עליך.‬

590
00:31:57,624 --> 00:32:01,794
‫ואז אנשים כמו רוני צריכים להצטרף לפגישות‬
‫ולרשום למרבה המבוכה הערות,‬

591
00:32:01,794 --> 00:32:06,925
‫כדי להוכיח לעולם שהבית הלבן‬
‫הוא לא ארגון שמספק שירות תמורת תשלום.‬

592
00:32:10,762 --> 00:32:17,226
‫אני חושב שכדאי שתיקח רגע‬
‫ותחליט אם אתה באמת רוצה לרמוז...‬

593
00:32:18,645 --> 00:32:20,563
‫שאני מוכר גישה, סטיוארט.‬

594
00:32:31,950 --> 00:32:34,911
‫אמרתי לו לא לבוא, אבל הוא אמר "חמש דקות".‬

595
00:32:35,453 --> 00:32:38,581
‫אני ממש מצטער.‬
‫אני יכול לנסות לבטל את כל העסק.‬

596
00:32:39,290 --> 00:32:40,541
‫אל תדאג.‬

597
00:32:41,042 --> 00:32:42,251
‫חמש דקות, והוא יוצא.‬

598
00:32:43,002 --> 00:32:44,587
‫כן. בהצלחה עם זה.‬

599
00:32:44,587 --> 00:32:45,672
‫תודה, גברתי.‬

600
00:33:06,734 --> 00:33:07,568
‫השגרירה?‬

601
00:33:07,568 --> 00:33:10,571
‫אתה יכול להגיד לשר החוץ שיצא בלעדיי?‬

602
00:33:10,571 --> 00:33:12,490
‫כמובן, גברתי.‬
‫-תודה.‬

603
00:34:49,003 --> 00:34:49,921
‫טוב לראות אותך.‬

604
00:34:49,921 --> 00:34:51,714
‫אני שמחה שיכולת להצטרף אלינו.‬

605
00:34:51,714 --> 00:34:54,342
‫אפשר אולי לדבר איתך לרגע?‬
‫-ודאי.‬

606
00:34:56,469 --> 00:35:01,599
‫אני באה לאירועים,‬
‫ונותנת לעצמי כמה דקות לבד עם אחד מהם.‬

607
00:35:02,183 --> 00:35:05,937
‫אני מנסה להתייחס אליהם כמו אל פרטים,‬

608
00:35:06,729 --> 00:35:07,605
‫לא כמו אל עדר.‬

609
00:35:13,569 --> 00:35:15,363
‫הוא הכתיר את עצמו.‬

610
00:35:16,239 --> 00:35:17,073
‫נפוליאון.‬

611
00:35:18,116 --> 00:35:20,660
‫הכול נעשה הרבה יותר פשוט.‬

612
00:35:20,660 --> 00:35:21,953
‫נכון.‬

613
00:35:22,745 --> 00:35:24,539
‫את תבקשי ממני טובה.‬

614
00:35:25,832 --> 00:35:27,917
‫היא תשפר את חיי, ללא ספק.‬

615
00:35:30,128 --> 00:35:32,296
‫הקדשת עוד מחשבה להצעה?‬

616
00:35:32,296 --> 00:35:36,676
‫כן. אך הבקשה הבריטית אינה כפי שתיארתם.‬

617
00:35:36,676 --> 00:35:37,593
‫למה לא?‬

618
00:35:37,593 --> 00:35:42,598
‫לרוב, מעצר על אדמת צרפת יתבצע‬
‫בידי משטרת צרפת.‬

619
00:35:43,641 --> 00:35:49,730
‫לונדון ביקשה שהכוחות המיוחדים שלהם‬
‫יובילו את המבצע.‬

620
00:35:49,730 --> 00:35:52,400
‫הם צריכים לנקום את מותם‬
‫של 41 המלחים שנפלו.‬

621
00:35:52,400 --> 00:35:56,988
‫אם יהיו כוחות מיוחדים בריטים בשטח‬
‫כאשר לנקוב יילקח למעצר...‬

622
00:35:57,989 --> 00:35:58,906
‫זאת התחלה.‬

623
00:35:58,906 --> 00:36:02,160
‫כיוון שהבקשה יוצאת הדופן...‬

624
00:36:03,369 --> 00:36:07,540
‫חשובה כל כך לידידתנו הטובה והחשובה,‬
‫ארצות הברית,‬

625
00:36:09,000 --> 00:36:11,752
‫ניעתר לה בחוסר רצון.‬

626
00:36:11,752 --> 00:36:13,004
‫אנחנו מעריכים זאת.‬

627
00:36:13,004 --> 00:36:17,133
‫אך עליי להביע את הפתעתי‬
‫מכך שהממשל האמריקאי הנוכחי,‬

628
00:36:17,133 --> 00:36:20,136
‫אחרי שהצהיר נחרצות על שינוי אורחות העבר,‬

629
00:36:20,636 --> 00:36:25,099
‫משתדל כל כך למען הוצאה להורג ללא משפט.‬

630
00:36:25,933 --> 00:36:28,561
‫מדובר על מעצר.‬

631
00:36:28,561 --> 00:36:31,314
‫עמיתיי שעוסקים בביון‬

632
00:36:32,273 --> 00:36:37,445
‫אומרים לי שהבריטים לא מתכוונים‬
‫לאפשר לרומן לנקוב לצאת משם בחיים.‬

633
00:36:40,656 --> 00:36:44,493
‫כל הכבוד שהחזרתם 26 פסלים.‬

634
00:36:44,493 --> 00:36:46,412
‫בריטניה תצטרף.‬

635
00:36:46,412 --> 00:36:47,914
‫כמה תירוצים.‬

636
00:36:53,794 --> 00:36:56,714
‫למחויבות שלכם למנהיגות? זאת נחלת העבר?‬

637
00:36:57,215 --> 00:36:58,966
‫סליחה.‬
‫-בסדר.‬

638
00:37:01,469 --> 00:37:02,553
‫קייט?‬

639
00:37:03,512 --> 00:37:04,347
‫השגרירה!‬

640
00:37:05,806 --> 00:37:06,807
‫היא אישרה.‬

641
00:37:08,267 --> 00:37:09,101
‫כל הכבוד.‬

642
00:37:10,102 --> 00:37:13,231
‫יש... יש פה שמפניה. אולי נרים כוסית...‬

643
00:37:13,231 --> 00:37:15,608
‫אני לא מרגישה טוב. אני חוזרת למלון.‬

644
00:37:15,608 --> 00:37:17,526
‫אני אלווה אותך.‬
‫-זה בסדר.‬

645
00:37:20,071 --> 00:37:20,905
‫קייט?‬

646
00:37:25,076 --> 00:37:27,286
‫סגן ראש המשלחת למיס פארק. היא פנויה?‬

647
00:37:29,163 --> 00:37:29,997
‫לא ייאמן.‬

648
00:37:29,997 --> 00:37:32,583
‫אתה יכול לבקש ממנה‬
‫לחזור אלינו כשיש לה רגע?‬

649
00:37:32,583 --> 00:37:33,668
‫זה לא יקרה.‬

650
00:37:34,543 --> 00:37:37,755
‫אולי היא חולה או משהו?‬
‫היא לא עונה לשיחות שלנו.‬

651
00:37:38,756 --> 00:37:39,590
‫מר ויילר?‬

652
00:37:39,590 --> 00:37:41,717
‫אני באמת חושב שאני צריך חצי שעה לבד איתו.‬

653
00:37:41,717 --> 00:37:43,427
‫אני אסביר.‬
‫-אדוני, לא.‬

654
00:37:43,427 --> 00:37:45,137
‫לכי תגיד לו שאני בדרך.‬

655
00:37:46,430 --> 00:37:47,265
‫השגרירה...‬

656
00:37:47,265 --> 00:37:49,892
‫השגרירה משתגעת בכל פעם שאני פותח את הפה.‬

657
00:37:49,892 --> 00:37:51,435
‫אל תיתן לזה להפחיד אותך.‬
‫-האל.‬

658
00:37:51,435 --> 00:37:53,646
‫היא שכנעה אותך שאני קוף עם רובה ציד,‬

659
00:37:53,646 --> 00:37:56,482
‫אבל לפעמים התנצלות היא רק התנצלות.‬

660
00:37:56,482 --> 00:37:59,860
‫"רציתי להזמין אותך לכוסית,‬
‫אבל אני לא אזמין אותך. מצטער."‬

661
00:37:59,860 --> 00:38:02,446
‫בסדר, אני אזמין אותו לשתיים.‬
‫-הוא לא רוצה לשתות איתך.‬

662
00:38:02,446 --> 00:38:05,866
‫אתה עובד במחלקת המדינה,‬
‫תזמין אותו לקברנה מחורבן. פעמיים.‬

663
00:38:12,331 --> 00:38:15,835
‫מר גרוב? שמי רוני בקהורסט,‬
‫אני וסטיוארט הייפורד עובדים יחד.‬

664
00:38:15,835 --> 00:38:18,212
‫הוא בשיחה, אבל הוא כבר ייכנס.‬
‫-מי?‬

665
00:38:18,212 --> 00:38:20,798
‫סטיוארט הייפורד,‬
‫סגן ראש המשלחת בשגרירות לונדון.‬

666
00:38:22,133 --> 00:38:23,009
‫איפה מר ויילר?‬

667
00:38:23,009 --> 00:38:26,178
‫גברת ויילר היא השגרירה.‬
‫היא ביקשה ממר הייפורד שייפגש איתך.‬

668
00:38:27,346 --> 00:38:28,389
‫לא.‬

669
00:38:29,223 --> 00:38:31,225
‫אני אשמח להיות רגע לבד.‬

670
00:38:31,225 --> 00:38:33,185
‫לפחות תיקחי את המעיל שלי. קפוא פה.‬

671
00:38:33,185 --> 00:38:34,103
‫אני בסדר.‬

672
00:38:34,687 --> 00:38:35,646
‫אני רואה.‬

673
00:38:37,606 --> 00:38:39,525
‫טוב, תן לי את המעיל המזדיין שלך.‬

674
00:38:44,822 --> 00:38:47,950
‫עבדת עליי?‬
‫-על מה את...?‬

675
00:38:47,950 --> 00:38:50,411
‫ביקשת מעצר, אבל לכל אורך הדרך‬
‫זאת הייתה התנקשות?‬

676
00:38:50,411 --> 00:38:52,747
‫אין לי מושג קלוש על מה את מדברת.‬

677
00:38:52,747 --> 00:38:55,124
‫ההתנקשות בלנקוב.‬

678
00:38:55,124 --> 00:38:58,294
‫משטרת צרפת קיבלה הוראה לא להתערב,‬

679
00:38:58,294 --> 00:39:01,797
‫בזמן שכוחות בריטים מיוחדים‬
‫יבצעו פשיטה בנוסח בן לאדן‬

680
00:39:01,797 --> 00:39:03,632
‫כדי לחסל את רומן לנקוב.‬

681
00:39:03,632 --> 00:39:05,593
‫זה מגוחך.‬
‫-זה מה שקורה.‬

682
00:39:05,593 --> 00:39:08,095
‫אנחנו לא מתנקשים באנשים.‬
‫-גם אנחנו לא.‬

683
00:39:08,095 --> 00:39:09,472
‫חוץ מאשר כשאנחנו כן.‬

684
00:39:09,472 --> 00:39:12,725
‫טרוברידג' לא יעשה דבר כזה.‬
‫הממשלה שלו תיפול.‬

685
00:39:12,725 --> 00:39:13,893
‫ובשביל מה?‬

686
00:39:13,893 --> 00:39:16,270
‫אם הוא יצליח לעצור את לנקוב,‬

687
00:39:16,270 --> 00:39:19,273
‫לגלות מי שכר אותו,‬
‫ולהמטיר עליו אש גיהינום,‬

688
00:39:19,273 --> 00:39:21,067
‫אז יצא לו מזה משהו.‬

689
00:39:21,609 --> 00:39:24,195
‫לנקוב מת לא יועיל לו.‬

690
00:39:24,195 --> 00:39:25,404
‫הוא אמר שזה איטי מדי.‬

691
00:39:25,404 --> 00:39:28,074
‫המעצר.‬
‫-אז הוא פרסם פקודה לחסל אותו?‬

692
00:39:28,074 --> 00:39:29,367
‫ככה זה נראה.‬
‫-לא.‬

693
00:39:29,992 --> 00:39:30,951
‫אלא אם כן הוא...‬

694
00:39:31,911 --> 00:39:33,371
‫מה?‬
‫-יש חריג אחד.‬

695
00:39:33,371 --> 00:39:38,000
‫בחוק שירותי הביון.‬
‫אבל זה... זה מצריך אישור.‬

696
00:39:38,000 --> 00:39:39,585
‫הוא אישר את זה.‬
‫-הוא לא יכול.‬

697
00:39:39,585 --> 00:39:42,296
‫הוא צריך אישור וחתימה.‬
‫-ממי?‬

698
00:39:43,339 --> 00:39:44,173
‫ממני.‬

699
00:39:46,258 --> 00:39:48,219
‫אולי הייתה בקשה שפספסתי.‬

700
00:39:48,219 --> 00:39:50,346
‫הם לא ישלחו לך בקשה לחיסול באימייל.‬

701
00:39:50,346 --> 00:39:54,517
‫כן, אבל בקשה לפגישה מסוג מסוים,‬
‫שבה האישור יינתן.‬

702
00:39:55,893 --> 00:39:57,603
‫זה הטלפון של העבודה?‬
‫-כן.‬

703
00:39:57,603 --> 00:39:59,980
‫טלפון שקיבלת מהממשלה?‬
‫-לשם ישלחו את הבקשה.‬

704
00:39:59,980 --> 00:40:02,858
‫תן לי אותו.‬
‫-תני לי רק רגע.‬

705
00:40:02,858 --> 00:40:05,236
‫מה את... מה את עושה?‬

706
00:40:06,612 --> 00:40:09,365
‫וורן!‬
‫-מה נסגר איתך?‬

707
00:40:09,365 --> 00:40:12,827
‫תקשיב לי. המוות של לנקוב‬
‫יועיל רק לאנשים ששכרו אותו.‬

708
00:40:12,827 --> 00:40:17,915
‫המוות של לנקוב יועיל רק לאנשים ששכרו אותו.‬

709
00:40:19,917 --> 00:40:22,962
‫אם ראש הממשלה‬
‫ניקול טרוברידג' רוצה שהוא ימות...‬

710
00:40:25,381 --> 00:40:27,049
‫אז ניקול טרוברידג' שכר אותו.‬

711
00:40:30,177 --> 00:40:32,054
‫ציפיתי למר ויילר. את מבין?‬

712
00:40:32,054 --> 00:40:34,890
‫אני לא רוצה לדבר עם אף אחד מהשגרירות שלכם.‬

713
00:40:34,890 --> 00:40:37,601
‫מר גרוב, סליחה שאיחרתי.‬
‫-מר גרוב! מריט!‬

714
00:42:30,631 --> 00:42:31,840
‫כל תחנה בערוץ זה,‬

715
00:42:31,840 --> 00:42:34,093
‫כאן דולפין שלוש-שש, משדר על עיוור.‬

716
00:42:37,846 --> 00:42:39,056
‫כל תחנה בערוץ זה,‬

717
00:42:39,056 --> 00:42:41,267
‫כאן דולפין שלוש-שש, משדר על עיוור.‬

718
00:42:46,772 --> 00:42:48,524
‫כל תחנה, כאן דולפין שלוש-שש.‬

719
00:42:48,524 --> 00:42:50,901
‫חשדנו בכשל בתקשורת. משדרים על עיוור.‬

720
00:42:55,114 --> 00:42:57,324
‫דולפין שלוש-שש, לא שומעים כלום. סוף.‬

721
00:43:41,118 --> 00:43:43,621
‫תרגום כתוביות: ברונק פרלמוטר‬