1
00:00:07,130 --> 00:00:09,660
‫סאנג יכול להיות מתנשא,
יהיר, ילדותי, נרקיסיסט,‬

2
00:00:09,860 --> 00:00:11,450
‫אבל הוא לא אדם רע.‬

3
00:00:11,650 --> 00:00:13,330
- ‫- אפשר לעזור לך?
- ריג'ס פאטוף.‬

4
00:00:13,530 --> 00:00:16,370
‫עליי לייעץ למר סאנג בכל הנושאים העסקיים.‬

5
00:00:16,570 --> 00:00:21,380
‫ותגלו... שזה...
ממחיש את רצונותיו של מר סאנג.‬

6
00:00:21,580 --> 00:00:22,420
‫מי הבעלים שלנו?‬

7
00:00:22,620 --> 00:00:23,920
‫קרובת המשפחה היחידה של סאנג.‬

8
00:00:24,120 --> 00:00:26,710
‫אימא שלו, שגרה בבוסאן ולא דוברת אנגלית.‬

9
00:00:26,910 --> 00:00:28,050
‫מה את עושה פה?‬

10
00:00:28,250 --> 00:00:30,010
‫שימשתי לסאנג אשת קשר קריאטיבית.‬

11
00:00:30,210 --> 00:00:32,850
- ‫- "אשת קשר קריאטיבית"?
- הענקתי לעצמי תואר משודרג.‬

12
00:00:33,050 --> 00:00:35,470
‫אז את אומרת
שהוא פשוט נכנס לו מהרחוב יום אחד‬

13
00:00:35,670 --> 00:00:38,390
‫וגרם לסאנג להעביר לו את מלוא הסמכויות?‬

14
00:00:38,590 --> 00:00:39,310
‫אני לא מאמין.‬

15
00:00:39,510 --> 00:00:42,500
‫את מריחה את זה? זה כמו פרי רקוב.‬

16
00:01:17,320 --> 00:01:18,560
‫הלו?‬

17
00:01:18,760 --> 00:01:21,410
‫איליין? כאן ריג'ס פאטוף.‬

18
00:01:22,450 --> 00:01:25,580
‫מר פאט... הכול בסדר?‬

19
00:01:26,580 --> 00:01:27,670
‫עכשיו...‬

20
00:01:28,880 --> 00:01:30,380
‫עכשיו 3:00 לפנות בוקר.‬

21
00:01:32,000 --> 00:01:34,370
‫התקשרתי לשאול אם תהיי פנויה‬

22
00:01:34,570 --> 00:01:37,590
‫לבוא למשרד קצת מוקדם מהרגיל.‬

23
00:01:42,100 --> 00:01:45,640
‫בהחלט. אם זה דחוף אוכל להגיע ב-8:00.‬

24
00:01:47,060 --> 00:01:48,400
‫זה מאכזב.‬

25
00:01:49,060 --> 00:01:51,770
‫קיוויתי למשהו מיידי יותר.‬

26
00:02:14,210 --> 00:02:15,460
‫הלו?‬

27
00:02:15,670 --> 00:02:18,410
‫איליין? כאן ריג'ס פאטוף.‬

28
00:02:18,610 --> 00:02:20,580
‫כן, מר פאטוף, הרגע דיברנו.‬

29
00:02:20,780 --> 00:02:23,080
‫התקשרתי לשאול אם תהיי פנויה‬

30
00:02:23,280 --> 00:02:26,310
‫לבוא למשרד קצת מוקדם מהרגיל.‬

31
00:02:29,650 --> 00:02:31,400
‫אוכל להגיע בתוך 40 דקות.‬

32
00:02:36,110 --> 00:02:37,820
‫זמנך תם‬

33
00:02:55,420 --> 00:02:58,010
‫היועץ‬

34
00:03:16,150 --> 00:03:17,930
‫שמי איליין היימן.‬

35
00:03:18,130 --> 00:03:21,320
‫עכשיו 3:23 ביום שלישי בבוקר,‬

36
00:03:21,820 --> 00:03:23,910
‫ובעת ההקלטה‬

37
00:03:24,110 --> 00:03:27,870
‫אני נוסעת למשרדים של קומפוור
בדאונטאון אל-איי.‬

38
00:03:29,960 --> 00:03:34,530
‫אם יקרה לי משהו,
וההודעה הזאת תישלף מהענן שלי,‬

39
00:03:34,730 --> 00:03:38,170
‫אני מקווה שהיא תשפוך קצת אור
על מה שאולי התרחש.‬

40
00:03:40,880 --> 00:03:44,330
‫כאשת קשר קריאטיבית
באחד מאולפני המשחקים לניידים הכי מצליחים‬

41
00:03:44,530 --> 00:03:45,600
‫בלוס אנג'לס,‬

42
00:03:46,350 --> 00:03:48,560
‫אני מצפה לעבודה קשה ולשעות ארוכות.‬

43
00:03:50,350 --> 00:03:53,730
‫תמיד הייתי מוכנה
לעשות כל מה שנדרש כדי להצליח.‬

44
00:03:55,360 --> 00:03:57,800
‫אבל אני לא יודעת מהיכן האיש הזה בא,‬

45
00:03:58,000 --> 00:04:00,570
‫אני לא יודעת איך הוא עלה למעמדו,‬

46
00:04:02,990 --> 00:04:05,490
‫ואני לא יודעת איזו סמכות יש לו.‬

47
00:04:10,330 --> 00:04:11,410
‫יבוא.‬

48
00:04:15,210 --> 00:04:16,630
‫למה התעכבת כל כך?‬

49
00:04:18,340 --> 00:04:21,720
- ‫- נהגתי מהוואלי.
- את לא יכולה לגור קרוב יותר?‬

50
00:04:23,300 --> 00:04:26,140
‫אני חולקת דירה עם שני שחקנים בראשית דרכם.‬

51
00:04:27,050 --> 00:04:29,170
‫זה בערך כל מה שנוכל להרשות לעצמנו.‬

52
00:04:29,360 --> 00:04:31,310
‫מגנוליה 4866.‬

53
00:04:34,810 --> 00:04:35,960
‫אתה יודע איפה אני גרה?‬

54
00:04:36,160 --> 00:04:39,800
‫עם אלייג'ה ודייזי.‬

55
00:04:40,000 --> 00:04:41,650
‫אלה שהם לא ממש שחקנים.‬

56
00:04:42,490 --> 00:04:43,780
‫מה זה?‬

57
00:04:44,700 --> 00:04:45,680
‫זה עוסק בי?‬

58
00:04:45,880 --> 00:04:47,140
‫זה התיק שלך מכוח אדם.‬

59
00:04:47,340 --> 00:04:49,120
‫נתקלתי בו בחדר התיוק.‬

60
00:04:50,160 --> 00:04:52,580
- ‫- יש לנו חדר תיוק?
- נו, כמובן.‬

61
00:04:53,330 --> 00:04:56,290
‫בכל חברה שייעצתי בה אי פעם יש חדר תיוק.‬

62
00:04:57,290 --> 00:05:00,210
‫פשוט הנחתי שהכול בשרת.‬

63
00:05:00,920 --> 00:05:03,070
‫סאנג הבטיח שאין אצלנו פליטות פחמן.‬

64
00:05:03,270 --> 00:05:05,580
‫אפשר ללמוד המון מהתיקים האלה.‬

65
00:05:05,780 --> 00:05:08,330
‫לדוגמה, ידעת שהגיל הממוצע‬

66
00:05:08,530 --> 00:05:12,020
‫של עובדי קומפוור הוא 27?
את בת 27.‬

67
00:05:12,470 --> 00:05:15,840
‫שרמת ההשכלה הממוצעת היא תואר ראשון?‬

68
00:05:16,040 --> 00:05:17,630
‫יש לך תואר ראשון.‬

69
00:05:17,830 --> 00:05:20,730
‫שהשכר הממוצע הוא 62,000 דולרים?‬

70
00:05:21,900 --> 00:05:24,320
‫לדאבוני, את מרוויחה טיפה מתחת.‬

71
00:05:26,200 --> 00:05:28,640
‫הזמנת אותי לבוא ב-3:00 לפנות בוקר,‬

72
00:05:28,840 --> 00:05:31,540
‫בטרנינג שלי, כדי להגיד לי שאני ממוצעת?‬

73
00:05:37,670 --> 00:05:40,610
‫מבחר צ'ורוס. שני קינמון,‬

74
00:05:40,810 --> 00:05:44,340
‫שני מאצ'ה-קראנץ',
שני שוקולד מריר עם פיסטוק.‬

75
00:05:49,180 --> 00:05:51,010
- ‫- איליין?
- מה?‬

76
00:05:51,890 --> 00:05:55,560
‫קינמון, מאצ'ה-קראנץ'
או שוקולד מריר עם פיסטוק?‬

77
00:05:57,600 --> 00:05:59,380
‫אני לא טיפוס של ארוחת בוקר.‬

78
00:05:59,580 --> 00:06:03,030
‫צריך לנסוע רחוק
כדי למצוא צ'ורוס ב-3:00 לפנות בוקר.‬

79
00:06:04,030 --> 00:06:05,690
‫זה הכול, דיינה.‬

80
00:06:11,530 --> 00:06:12,530
‫שבי.‬

81
00:06:21,250 --> 00:06:23,090
‫למה אני פה, מר פאטוף?‬

82
00:06:25,510 --> 00:06:27,910
‫טיסה המריאה מנמה"ת של סיאול‬

83
00:06:28,110 --> 00:06:31,450
‫לפני שעה ו-20 דקות בדרכה ללוס אנג'לס.‬

84
00:06:31,650 --> 00:06:33,370
‫יש על הסיפון נוסעת‬

85
00:06:33,570 --> 00:06:35,930
‫שתחבל באינטרסים של מר סאנג.‬

86
00:06:36,600 --> 00:06:39,560
‫אסור להם להשלים את הטיסה.‬

87
00:06:42,860 --> 00:06:45,690
‫אתה רוצה שאחזיר טיסה מסחרית למקום מוצאה?‬

88
00:06:46,490 --> 00:06:47,260
‫באמצע הטיסה?‬

89
00:06:47,460 --> 00:06:49,720
‫את פותרת בעיות מטבעך, איליין.‬

90
00:06:49,920 --> 00:06:52,120
- ‫- כך כתוב בתיק שלך.
- באמת?‬

91
00:06:54,330 --> 00:06:57,790
‫מיהו האדם בטיסה הזאת?‬

92
00:07:03,420 --> 00:07:04,550
‫אהן סי-וו.‬

93
00:07:06,260 --> 00:07:07,260
‫אימא של סאנג?‬

94
00:07:08,220 --> 00:07:09,300
‫היא באה הנה?‬

95
00:07:10,430 --> 00:07:15,390
‫היא מתכוונת לפרק ולהרוס
את כל מה שמר סאנג יצר.‬

96
00:07:17,600 --> 00:07:19,060
‫את החלום שלו.‬

97
00:07:20,770 --> 00:07:21,850
‫את הגורל שלו.‬

98
00:07:25,070 --> 00:07:26,630
‫מה הוא זיין לו?‬

99
00:07:26,830 --> 00:07:27,690
‫את הפרצוף.‬

100
00:07:28,280 --> 00:07:29,400
‫את הפה שלו.‬

101
00:07:30,070 --> 00:07:33,060
‫את הגרון שלו, ישר... כלומר, לא בנחמדות.‬

102
00:07:33,260 --> 00:07:35,640
‫מותק, אם זה מה שנראה לי, תערב את הרשויות.‬

103
00:07:35,840 --> 00:07:37,650
‫לא. אנחנו נערב.‬

104
00:07:37,840 --> 00:07:39,870
‫"אנחנו"? מי עוד ראה את זה?‬

105
00:07:40,870 --> 00:07:42,330
‫רק אני ואיליין.‬

106
00:07:44,210 --> 00:07:46,000
‫אתם מבלים שוב ביחד?‬

107
00:07:46,710 --> 00:07:50,050
‫לא, אנחנו לא מבלים ביחד
אלא תקועים באותה סירה טובעת.‬

108
00:07:53,140 --> 00:07:54,140
‫כן.‬

109
00:08:00,600 --> 00:08:04,150
‫אאסוף אותך אחרי העבודה ותעזור בקניות.‬

110
00:08:04,730 --> 00:08:05,730
‫איזה כיף מצפה לנו.‬

111
00:08:06,650 --> 00:08:08,360
- ‫- אוהב אותך.
- תבלה.‬

112
00:08:09,900 --> 00:08:12,470
‫ומותק, אם האיש הרע הזה מנסה‬

113
00:08:12,670 --> 00:08:15,820
‫לשים משהו בפה שלך, תבוא לספר לאימא.‬

114
00:08:16,580 --> 00:08:17,580
‫טוב.‬

115
00:08:31,380 --> 00:08:32,280
‫מה קרה?‬

116
00:08:32,480 --> 00:08:35,120
‫הוא ביטל את כל תוכנית הפיתוח.‬

117
00:08:35,320 --> 00:08:37,600
- ‫- ממתי?
- משעה 5:30 הבוקר.‬

118
00:08:49,730 --> 00:08:50,820
‫אתם...‬

119
00:08:51,400 --> 00:08:54,050
‫הוא לא יכול לבטל את כל מה שעבדנו עליו.‬

120
00:08:54,250 --> 00:08:55,970
‫שמעתי ש"קרפופל" נטחן.‬

121
00:08:56,170 --> 00:08:58,430
‫עוד 95 מאיתנו מחפשים עבודה.‬

122
00:08:58,630 --> 00:08:59,790
‫"קרפופל"!‬

123
00:09:02,290 --> 00:09:03,620
‫לא. שילך להזדיין.‬

124
00:09:04,710 --> 00:09:05,920
‫שיזדיין.‬

125
00:09:12,880 --> 00:09:14,090
‫לאן אתה הולך?‬

126
00:09:14,720 --> 00:09:17,870
‫השקעתי עשרה שבועות
בלכידת תנועה של חתולים מחרבנים.‬

127
00:09:18,070 --> 00:09:21,060
‫למה? כי סאנג שילם לי
על זה 5,800 דולרים לחודש.‬

128
00:09:21,680 --> 00:09:22,960
‫השלמתי עם זה.‬

129
00:09:23,160 --> 00:09:27,090
‫עכשיו המזדיין הזה נוחת בעיר
וחושב שיבטל הכול כאילו זה חסר משמעות?‬

130
00:09:27,290 --> 00:09:28,960
‫קרייג, קח יום חופשי.‬

131
00:09:29,160 --> 00:09:33,090
- ‫- תחשוב לפני שתעשה דבר שתתחרט עליו.
- פאטי מתפרנסת, שכה"ד ישולם, אסתכן.‬

132
00:09:33,290 --> 00:09:36,320
- ‫- טוב. יש לו מצב רוח משונה.
- הוא מצב רוח משונה!‬

133
00:09:36,780 --> 00:09:38,200
- ‫- זוזי הצידה.
- היי.‬

134
00:09:39,120 --> 00:09:41,140
‫אימא של סאנג בדרך הנה מסיאול.‬

135
00:09:41,340 --> 00:09:43,190
- ‫- מה?
- הטיסה שלה תכף נוחתת.‬

136
00:09:43,390 --> 00:09:45,000
‫למה לא אמרת לי את זה?‬

137
00:09:46,040 --> 00:09:48,330
‫אלוהים! כמעט התפטרתי מהעבודה.‬

138
00:09:49,750 --> 00:09:51,570
‫אני לא יודעת מה הכוונות שלה.‬

139
00:09:51,770 --> 00:09:54,210
‫רגע. את חושבת שהיא באה עם עורכי דין?‬

140
00:09:59,510 --> 00:10:01,370
- ‫- נו?
- שינוי באסטרטגיה.‬

141
00:10:01,570 --> 00:10:02,720
‫חבר'ה, תתגודדו.‬

142
00:10:03,890 --> 00:10:06,380
‫המהלך הוא כזה. נרכין ראש,‬

143
00:10:06,580 --> 00:10:08,380
‫נעמיד פני עסוקים, כי המנהל החדש‬

144
00:10:08,580 --> 00:10:10,560
‫לא יהיה פה עוד הרבה זמן.‬

145
00:10:36,880 --> 00:10:39,630
‫תסלחי לי... תוכלי לעזור לי?‬

146
00:10:41,140 --> 00:10:43,140
‫אני מצטערת. אני לא דוברת את זה.‬

147
00:10:44,470 --> 00:10:47,840
‫תצטרכי לבחור את השפה הנבחרת שלך...‬

148
00:10:48,030 --> 00:10:49,170
‫חכי רק רגע.‬

149
00:10:49,370 --> 00:10:52,020
‫זה רק יציג לנו פרסומת קודם.‬

150
00:10:53,570 --> 00:10:55,570
‫סאנג וו... אני אימא שלו...‬

151
00:10:57,280 --> 00:11:00,310
- ‫- גברת אהן?
- סאנג. סאנג וו.‬

152
00:11:00,510 --> 00:11:02,390
‫כן. את במקום הנכון.‬

153
00:11:02,590 --> 00:11:05,140
‫שמי איליין היימן. עבדתי עם הבן שלך.‬

154
00:11:05,340 --> 00:11:06,290
‫בואי ותשבי.‬

155
00:11:07,290 --> 00:11:09,290
‫רוזי, תוכלי להביא לנו מים?‬

156
00:11:10,460 --> 00:11:11,670
‫אקח את התיק שלך.‬

157
00:11:18,340 --> 00:11:20,760
‫חברים, תשומת לב, בבקשה.‬

158
00:11:30,640 --> 00:11:33,730
‫היום יש לנו אורחת מיוחדת מאוד.‬

159
00:11:34,230 --> 00:11:35,400
‫מאמא סאנג.‬

160
00:11:36,230 --> 00:11:41,660
‫שבנה היפה נשחט
באופן כה אלים ואכזרי על אדמה זו ממש.‬

161
00:11:42,700 --> 00:11:45,990
‫בשם כל משרתיו הענווים של מר סאנג...‬

162
00:11:47,240 --> 00:11:51,290
‫תרשי לנו לקחת ממך את כאבך.‬

163
00:12:21,650 --> 00:12:22,650
‫דברי.‬

164
00:12:23,570 --> 00:12:24,780
‫תפתחי את ליבך.‬

165
00:12:31,500 --> 00:12:33,500
‫הבן שלי...‬

166
00:12:35,500 --> 00:12:37,210
‫היה ילד טוב.‬

167
00:12:37,630 --> 00:12:39,300
‫סאנג היה ילד טוב.‬

168
00:12:41,420 --> 00:12:44,760
‫הייתה לו אהבה בלב.‬

169
00:12:45,680 --> 00:12:46,850
‫הוא אהב את כולנו.‬

170
00:12:48,310 --> 00:12:49,640
‫אבל...‬

171
00:12:50,470 --> 00:12:53,140
‫השטן לקח אותו.‬

172
00:12:56,400 --> 00:12:59,570
‫כדי לכבד את זיכרו, תעבדו קשה יותר.‬

173
00:13:40,400 --> 00:13:44,610
‫דיינה, ידוע אם למאמא סאנג יש סידור ללילה?‬

174
00:13:45,110 --> 00:13:47,410
‫היא נכנסה עם המזוודה שלה.‬

175
00:13:47,740 --> 00:13:49,490
‫אף אחד לא אמר לי כלום.‬

176
00:13:50,160 --> 00:13:52,020
‫תזמיני לה סוויטה בפנרית'.‬

177
00:13:52,220 --> 00:13:55,480
‫שם סאנג אירח את כל האח"מים שביקרו אצלו.‬

178
00:13:55,680 --> 00:13:57,940
‫אני חושבת שזה מה שהוא היה רוצה לאימא שלו.‬

179
00:13:58,140 --> 00:13:59,530
‫טוב, אני מבולבלת.‬

180
00:13:59,730 --> 00:14:01,900
‫אני העוזרת שלו עכשיו, או שזו עדיין את?‬

181
00:14:02,100 --> 00:14:04,380
‫את העוזרת. אני אשת הקשר הקריאטיבית שלו.‬

182
00:14:05,970 --> 00:14:07,970
‫תזכירי לי שוב, מה זה?‬

183
00:14:09,720 --> 00:14:13,170
‫כמה לחץ יידרש, לדעתך,
לשבור את הזכוכית הזאת?‬

184
00:14:13,360 --> 00:14:15,040
- ‫- "פסז' רואים לך"?
- כן.‬

185
00:14:15,240 --> 00:14:17,540
‫אפשר להעמיד שם פיל.‬

186
00:14:17,740 --> 00:14:20,760
‫פיל? לא. צמד קרנפים, אולי.‬

187
00:14:20,960 --> 00:14:24,860
- ‫- שני קרנפים שוקלים יותר מפיל אחד.
- זה נשמע לא נכון.‬

188
00:14:26,280 --> 00:14:27,890
‫היי, בא לך ללכת לאכול צוהריים?‬

189
00:14:28,090 --> 00:14:30,430
‫מצטער, אנחנו עסוקים בהעמדת פני עסוקים.‬

190
00:14:30,630 --> 00:14:31,600
‫לך דע.‬

191
00:14:31,800 --> 00:14:35,480
‫פילים שוקלים 5,900 קילו,
משקל שיא של קרנף הוא 3,200.‬

192
00:14:35,680 --> 00:14:38,440
‫כן, הזכוכית כה חזקה
שפיל יכול לזיין קרנף מעלינו.‬

193
00:14:38,640 --> 00:14:40,880
- ‫- תרצה להמר על זה?
- לא.‬

194
00:14:41,840 --> 00:14:44,750
‫למעשה, אנחנו... אלך קודם לארוחת צוהריים.‬

195
00:14:46,380 --> 00:14:48,170
‫מתי מגיע חיל הפרשים?‬

196
00:14:48,630 --> 00:14:50,910
‫אולי היא עוד לא שכרה אף אחד.‬

197
00:14:51,110 --> 00:14:53,620
‫עברו רק שבועיים. היא עוד מתאבלת.‬

198
00:14:53,820 --> 00:14:56,500
‫ברור שהוא דובר קוריאנית שוטפת. למה לא?‬

199
00:14:56,700 --> 00:14:59,210
‫מי יודע מה הוא יגיד.
אולי יחתים אותה על משהו?‬

200
00:14:59,410 --> 00:15:02,880
- ‫- למה אתה מצפה שכל התשובות יהיו אצלי?
- זה עלול לקחת חודשים.‬

201
00:15:03,080 --> 00:15:05,340
- ‫- אם זה יקרה, נמתין.
- לא!‬

202
00:15:05,540 --> 00:15:06,930
‫ראית מה הוא עשה לסאנג.‬

203
00:15:07,130 --> 00:15:09,740
‫אי אפשר לעבוד
אצל הבן זונה החולני הזה, נכון?‬

204
00:15:12,240 --> 00:15:13,910
‫מתברר שחלקנו יכולים.‬

205
00:15:14,280 --> 00:15:16,910
‫שישה חודשים עם התואר הזה,
זה כל מה שנחוץ לי.‬

206
00:15:17,660 --> 00:15:20,820
‫סאנג לא יכול לכתוב לי המלצה אישית.
פאטוף יכול.‬

207
00:15:21,020 --> 00:15:24,530
‫חשבת שתרשימי את הבוס
עם הטרנינג והגומייה בשיער?‬

208
00:15:24,730 --> 00:15:28,740
‫הוא קרא לי לבוא ב-3:00 לפנות בוקר,
כדי לעצור טיסה של 747 באמצע.‬

209
00:15:28,940 --> 00:15:29,990
‫הבן זונה כזה מטורף.‬

210
00:15:30,190 --> 00:15:32,470
- ‫- חייבים לעשות את הדבר הנכון.
- סגור.‬

211
00:15:33,970 --> 00:15:35,810
‫אני עייפה מדי. אני לא יודעת...‬

212
00:15:36,430 --> 00:15:37,640
‫מהו הדבר הנכון?‬

213
00:15:39,600 --> 00:15:42,670
- ‫- ניתן למאמא סאנג את הקלטת.
- היא לא צריכה לראות את זה.‬

214
00:15:42,870 --> 00:15:46,800
‫ברור שהיא לא צריכה לראות,
אבל זה יאיץ את תהליך הסילוק, וזה מה שנדרש.‬

215
00:15:47,000 --> 00:15:48,740
‫מה לעזאזל הוא זומם עכשיו?‬

216
00:15:54,070 --> 00:15:55,830
‫אתה הולך, מר פאטוף?‬

217
00:15:56,700 --> 00:16:00,860
‫דיינה הייתה מתחשבת דיה
להזמין למאמא סאנג חדר בפנרית'.‬

218
00:16:01,060 --> 00:16:02,670
‫אני מלווה אותה לשם עכשיו.‬

219
00:16:03,710 --> 00:16:06,110
‫מר פאטוף, דיינה רצתה שאתן לך את זה.‬

220
00:16:06,310 --> 00:16:07,860
‫זאת הכתובת של המלון.‬

221
00:16:08,060 --> 00:16:09,880
‫תרצה שאארגן הסעה?‬

222
00:16:10,510 --> 00:16:14,290
‫מר סאנג היה רוצה שאדאג לאימא שלו אישית.‬

223
00:16:14,490 --> 00:16:17,930
‫אוודא שהיא תגיע למלון בביטחה.‬

224
00:16:18,220 --> 00:16:20,890
‫מכאן, אישה טובה.‬

225
00:16:23,190 --> 00:16:24,400
‫המזוודה שלה.‬

226
00:16:27,770 --> 00:16:30,530
‫מה היינו עושים בלעדייך, איליין?‬

227
00:16:37,410 --> 00:16:40,980
‫איך זה נקרא כשמישהו
מזיין את הבן ואת האימא?‬

228
00:16:41,180 --> 00:16:42,960
‫בטח יש לזה שם.‬

229
00:17:04,940 --> 00:17:10,180
‫היי, איאן, אם אני רוצה לראות
את התיק האישי שלי, ממי לבקש?‬

230
00:17:10,370 --> 00:17:12,890
‫תמלאי בקשה באתר הבית,
הוא יגיע במייל מאובטח.‬

231
00:17:13,090 --> 00:17:15,180
‫לא, אני מתכוונת לעותק המודפס.‬

232
00:17:15,380 --> 00:17:18,490
- ‫- אני רוצה לראות מה יש בחדר התיוק.
- במה?‬

233
00:17:18,870 --> 00:17:20,080
‫חדר התיוק?‬

234
00:17:21,660 --> 00:17:23,830
‫אתה לא מכיר את חדר התיוק?‬

235
00:17:24,290 --> 00:17:26,080
‫אני חושב שיש לנו מחסן.‬

236
00:17:26,830 --> 00:17:27,830
‫היכן?‬

237
00:18:27,350 --> 00:18:28,730
- ‫- מה אתה עושה?
- שיט.‬

238
00:18:29,850 --> 00:18:32,470
‫לא! לא, לא, לא.‬

239
00:18:32,670 --> 00:18:34,800
‫אם לא תיתני את זה למאמא סאנג, אני אתן,‬

240
00:18:35,000 --> 00:18:37,990
‫כי לא אבוא הנה מחר אם הוא עדיין פה.‬

241
00:18:43,030 --> 00:18:45,120
‫בסדר. אעשה את זה.‬

242
00:18:46,450 --> 00:18:47,660
‫שבועת זרת?‬

243
00:19:13,270 --> 00:19:14,360
‫תודה.‬

244
00:19:18,990 --> 00:19:20,360
- ‫- היי.
- יש חדר על שמך?‬

245
00:19:20,950 --> 00:19:22,520
‫אני מבקרת אורחת.‬

246
00:19:22,720 --> 00:19:24,450
‫ההזמנה בשם קומפוור.‬

247
00:19:27,040 --> 00:19:28,440
‫יש לנו הזמנה,‬

248
00:19:28,640 --> 00:19:31,110
‫אבל אף אחד עוד לא קיבל את החדר הזה.‬

249
00:19:31,310 --> 00:19:32,250
‫היא לא פה?‬

250
00:19:55,690 --> 00:19:56,470
‫היי.‬

251
00:19:56,670 --> 00:19:59,340
‫אני במלון אבל אימא סאנג
עוד לא נרשמה על החדר.‬

252
00:19:59,540 --> 00:20:00,900
‫מה? הוא לא הסיע אותה?‬

253
00:20:01,910 --> 00:20:03,310
‫אולי הוא לקח אותה לאכול?‬

254
00:20:03,510 --> 00:20:06,990
‫אולי היא בתא המטען של מכוניתו,
מבותרת לסטייקים.‬

255
00:20:11,330 --> 00:20:13,860
- ‫- לעזאזל, הוא פה.
- בדירה שלך?‬

256
00:20:14,060 --> 00:20:16,070
‫לא, במשרד. אני פה. הרגע הוא נכנס.‬

257
00:20:16,270 --> 00:20:18,170
- ‫- הוא לבד?
- אני לא יודע.‬

258
00:20:19,630 --> 00:20:20,570
‫כן, הוא לבד.‬

259
00:20:20,770 --> 00:20:21,870
‫תשאל אותו איפה היא.‬

260
00:20:22,070 --> 00:20:23,470
‫תשאלי אותו את.‬

261
00:20:25,760 --> 00:20:27,140
‫בסדר, אשאל.‬

262
00:20:27,340 --> 00:20:28,390
‫טוב, ביי.‬

263
00:20:41,360 --> 00:20:44,180
‫את מתקשרת אליי בשעה די מאוחרת, איליין.‬

264
00:20:44,380 --> 00:20:48,640
‫אני יודעת. אני מצטערת.
פשוט העובדים גייסו תרומה‬

265
00:20:48,840 --> 00:20:51,900
‫וחשבו שזו תהיה מחווה נחמדה
לשלוח לאימא סאנג פרחים,‬

266
00:20:52,100 --> 00:20:54,080
‫או אולי מגש פירות.‬

267
00:20:54,540 --> 00:20:56,320
‫כולנו אהבנו מאוד את סאנג.‬

268
00:20:56,520 --> 00:20:58,380
‫אם זה הולם לדעתך.‬

269
00:20:59,050 --> 00:21:03,510
‫איזה מספר חדר או סוויטה
לרשום במשלוח, מר פאטוף?‬

270
00:21:04,590 --> 00:21:07,540
‫לקחת אותה לפנרית', נכון?‬

271
00:21:07,740 --> 00:21:10,040
‫לא. היה לאימא סאנג סידור אחר.‬

272
00:21:10,240 --> 00:21:12,100
‫אפשר לבטל את המלון.‬

273
00:21:14,350 --> 00:21:15,690
‫איפה היא שוהה?‬

274
00:21:17,150 --> 00:21:18,690
‫היא לא אמרה.‬

275
00:21:19,980 --> 00:21:21,930
‫אבל הורדת אותה איפשהו,‬

276
00:21:22,130 --> 00:21:23,550
‫עם המזוודה שלה?‬

277
00:21:23,750 --> 00:21:25,820
‫איפה היינו?‬

278
00:21:26,570 --> 00:21:29,080
‫כן, אנא תנסה לחשוב.‬

279
00:21:30,580 --> 00:21:33,690
‫אני זוכר שראיתי סירות פדלים קטנות‬

280
00:21:33,890 --> 00:21:37,080
‫שנראות כמו ברבורים,
וחשבתי כמה שהן מצחיקות.‬

281
00:21:40,420 --> 00:21:44,320
‫דיינה, אני צריכה שתתקשרי לכל המלונות
באזור של פארק מקארתור,‬

282
00:21:44,520 --> 00:21:47,290
‫ותבררי אם אהן סי-וו רשומה אצלם.‬

283
00:21:47,490 --> 00:21:49,100
‫אני באמבטיה, איליין.‬

284
00:21:49,300 --> 00:21:51,140
‫כן, אבל את מחזיקה בטלפון.‬

285
00:22:05,490 --> 00:22:08,070
‫פקקים. 20 דקות. סליחה.
פאטי‬

286
00:22:28,010 --> 00:22:29,160
‫תסלחו לי.‬

287
00:22:29,360 --> 00:22:33,000
‫ראיתם אישה קוריאנית, כבת 50,
גוררת מזוודה סגולה גדולה?‬

288
00:22:33,200 --> 00:22:34,430
‫סליחה, לא.‬

289
00:22:39,020 --> 00:22:40,150
‫תסלחו לי.‬

290
00:22:40,810 --> 00:22:44,980
‫אני מחפשת אישה קוריאנית בגיל העמידה
עם מזוודה סגולה.‬

291
00:22:45,360 --> 00:22:46,360
‫לא.‬

292
00:22:58,460 --> 00:23:01,040
- ‫- קרייג.
- מר פאטוף.‬

293
00:23:01,750 --> 00:23:03,900
‫עדיין עובד. זה ראוי לציון.‬

294
00:23:04,100 --> 00:23:06,130
‫אני רק מחכה להסעה הביתה.‬

295
00:23:07,630 --> 00:23:08,760
‫מה זה?‬

296
00:23:09,720 --> 00:23:11,580
‫זה עוד לא משהו ממשי.‬

297
00:23:11,780 --> 00:23:13,350
‫טוב, תסביר לי את זה.‬

298
00:23:14,760 --> 00:23:18,960
‫בסדר. זה מבוסס על מאמץ המתיחה של זכוכית.‬

299
00:23:19,160 --> 00:23:20,710
‫אתה רואה את הפס הכחול שכאן?‬

300
00:23:20,910 --> 00:23:23,510
‫חיברתי אותו לכתובת רשת
של מחשבון עומס זכוכית.‬

301
00:23:23,710 --> 00:23:26,980
‫ככל שהזכוכית עבה יותר
כך אפשר להעמיס עליה יותר. אז...‬

302
00:23:28,030 --> 00:23:30,320
‫פיל, וזה בסדר.‬

303
00:23:30,780 --> 00:23:34,410
‫ואז פיל וקרנף, זה עדיין בסדר.‬

304
00:23:35,870 --> 00:23:37,700
‫פיל, קרנף, קוף.‬

305
00:23:40,460 --> 00:23:41,460
‫קוף רע.‬

306
00:23:43,210 --> 00:23:44,690
‫לאן הם הלכו?‬

307
00:23:44,890 --> 00:23:47,860
- ‫- הם פשוט נופלים לקרקעית.
- מה יש בקרקעית?‬

308
00:23:48,060 --> 00:23:51,630
‫כל דבר אפשרי. יכולות להיות יתדות מתכת,‬

309
00:23:52,050 --> 00:23:56,890
‫או טרמפולינות, או... כל דבר.‬

310
00:23:57,810 --> 00:24:00,560
‫מה אתה רוצה שזה יהיה, קרייג?‬

311
00:24:02,440 --> 00:24:05,900
‫מה אתה רוצה למצוא כשתפסיק ליפול?‬

312
00:24:08,280 --> 00:24:10,280
‫אני רוצה לשחק. מתי זה יהיה מוכן?‬

313
00:24:12,240 --> 00:24:15,450
‫אולי כדאי שנדבר קודם עם איליין?‬

314
00:24:16,160 --> 00:24:17,080
‫איליין?‬

315
00:24:19,000 --> 00:24:20,400
‫היא אשת הקשר הקריאטיבית שלך.‬

316
00:24:20,600 --> 00:24:23,650
‫זה בערך מה שהיא עושה,
כדי שאתה לא תצטרך לעשות את זה.‬

317
00:24:23,850 --> 00:24:24,940
‫כמובן. איליין.‬

318
00:24:25,140 --> 00:24:27,450
‫בינינו, התחלתי לתהות‬

319
00:24:27,650 --> 00:24:29,320
‫מה היא עושה פה.‬

320
00:24:29,520 --> 00:24:30,460
‫עבודה טובה.‬

321
00:24:31,630 --> 00:24:32,880
‫תודה, בוס.‬

322
00:25:13,470 --> 00:25:15,870
- ‫- הוא רוצה להפיק את זה.
- מה?‬

323
00:25:16,070 --> 00:25:18,870
‫במשך שנתיים, סאנג מעולם לא קיבל
שום הצעה שהצעתי לו,‬

324
00:25:19,070 --> 00:25:21,460
‫ואז פאטוף צץ ובתוך יומיים...‬

325
00:25:21,660 --> 00:25:22,850
‫הוא הרג את מאמא סאנג.‬

326
00:25:24,230 --> 00:25:26,340
- ‫- רגע, מה?
- אני לא יודעת איפה היא.‬

327
00:25:26,540 --> 00:25:28,060
‫דיינה לא מאתרת אותה. אני...‬

328
00:25:28,860 --> 00:25:30,050
‫שאתקשר למשטרה?‬

329
00:25:30,250 --> 00:25:33,760
‫לא. ומה? ומה תגידי, שאיבדנו תיירת?‬

330
00:25:33,960 --> 00:25:37,780
‫בחייך. אולי היא צריכה קצת זמן להתאבל.‬

331
00:25:41,990 --> 00:25:44,360
- ‫- לילה טוב, קרייג.
- רגע, רגע, רגע.‬

332
00:25:44,560 --> 00:25:46,960
‫מה? את עצבנית עליי?‬

333
00:25:47,750 --> 00:25:49,940
‫אני עייפה מדי בשביל להתעצבן עליך.‬

334
00:25:50,140 --> 00:25:52,570
‫כואב לי. ישנתי שלוש שעות.‬

335
00:25:52,770 --> 00:25:55,160
‫כל מה שאכלתי זה תה חם וצ'ורוס.‬

336
00:25:55,360 --> 00:25:59,200
‫אני בקושי רואה,
ועכשיו אני צריכה לנהוג 40 דקות אל הוואלי.‬

337
00:25:59,400 --> 00:26:02,770
- ‫- שמעת שסגרו את כביש 101?
- לעזאזל עם החיים הדפוקים שלי!‬

338
00:26:04,350 --> 00:26:06,500
‫כן, יש פקקים בכל אזור הקניון.‬

339
00:26:06,700 --> 00:26:08,770
‫הכרכרה שלי מגיעה. את בסדר?‬

340
00:26:09,860 --> 00:26:11,010
‫תמיד.‬

341
00:26:11,210 --> 00:26:14,640
‫טוב. תנסי לישון קצת, כי יש לנו עבודה מחר.‬

342
00:26:14,840 --> 00:26:16,450
- ‫- טוב.
- ביי.‬

343
00:27:00,700 --> 00:27:03,330
‫ברוכה הבאה
מאמא סאנג‬

344
00:27:57,800 --> 00:28:00,670
‫תיוק‬

345
00:29:20,340 --> 00:29:22,280
‫תרגום כתוביות: תמי יפה‬

346
00:29:22,480 --> 00:29:24,430
‫בקרת כתוביות: רינת זוהר-מנחם‬