1
00:00:08,800 --> 00:00:12,760
‫- סדרה תיעודית של NETFLIX -‬

2
00:00:14,200 --> 00:00:17,600
‫מדי שנה, במשך מספר חודשים קצרים בלבד,‬

3
00:00:19,240 --> 00:00:23,160
‫זורמים מים מתוקים לתוך דלתת האוקבנגו…‬

4
00:00:27,680 --> 00:00:29,280
‫ויוצרים את המעון המושלם…‬

5
00:00:31,360 --> 00:00:33,800
‫למשפחת פילים קטנה…‬

6
00:00:38,000 --> 00:00:42,280
‫ומגרש משחקים לשתי הגורות הצעירות שלה,‬

7
00:00:44,520 --> 00:00:45,600
‫בוסיגו…‬

8
00:00:47,680 --> 00:00:51,000
‫ודודניתה התינוקת, מטסי.‬

9
00:00:59,440 --> 00:01:05,560
‫בוסיגו ומטסי רק מתחילות‬
‫את סיפור האהבה שלהן עם המים…‬

10
00:01:09,000 --> 00:01:10,320
‫אך מעתה והלאה,‬

11
00:01:11,200 --> 00:01:14,080
‫חייהן יוגדרו לפיו.‬

12
00:01:15,960 --> 00:01:19,160
‫זוהי מולקולה יקרת ערך…‬

13
00:01:21,400 --> 00:01:22,720
‫שהגיעה לכדור הארץ…‬

14
00:01:25,400 --> 00:01:29,680
‫באמצעות הכוחות המדהימים שפועלים ביקומנו.‬

15
00:01:36,200 --> 00:01:38,520
‫היא הפכה את כוכב הלכת הזה…‬

16
00:01:41,760 --> 00:01:43,200
‫למקום מקלט…‬

17
00:01:48,600 --> 00:01:49,560
‫לחיים.‬

18
00:02:11,880 --> 00:02:18,640
‫- עולם המים -‬

19
00:02:22,080 --> 00:02:26,120
‫- דלתת האוקבנגו, בוטסואנה -‬

20
00:02:26,200 --> 00:02:27,720
‫הקיץ הגיע…‬

21
00:02:30,360 --> 00:02:34,240
‫ומה שהיה גן עדן כבר אינו כזה.‬

22
00:02:37,360 --> 00:02:39,840
‫המים המתוקים שהציפו את הדלתה…‬

23
00:02:42,800 --> 00:02:45,360
‫נותרים במשך חודשים ספורים בלבד…‬

24
00:02:46,800 --> 00:02:48,800
‫ובורות מים הולכים ונעלמים עתה…‬

25
00:02:50,520 --> 00:02:51,480
‫במהירות.‬

26
00:02:58,560 --> 00:03:03,640
‫המשמעות בעבור אלפי הפילים‬
‫שחיים כאן היא דבר אחד בלבד.‬

27
00:03:06,240 --> 00:03:08,200
‫זהו הזמן לעבור למקום אחר.‬

28
00:03:21,960 --> 00:03:26,400
‫זהו הבית היחיד שמטסי ובוסיגו ידעו אי פעם.‬

29
00:03:28,720 --> 00:03:32,280
‫אך בתוך מספר שבועות לא יהיו פה מים.‬

30
00:03:36,160 --> 00:03:40,160
‫לכן עליהן לעזוב‬
‫את הדלתה ביחד עם שאר משפחתן.‬

31
00:03:41,160 --> 00:03:46,240
‫עדר של נקבות, אחיות, דודות ודודניות,‬

32
00:03:48,080 --> 00:03:49,680
‫בהובלת סבתן,‬

33
00:03:50,760 --> 00:03:53,720
‫המטריארכית הגדולה, פולה.‬

34
00:03:58,360 --> 00:04:02,440
‫הן יוצאות למסע ביחד עם אלפי משפחות אחרות…‬

35
00:04:05,160 --> 00:04:06,400
‫אל המדבר…‬

36
00:04:10,280 --> 00:04:11,760
‫בחיפוש אחר מים.‬

37
00:04:18,840 --> 00:04:24,840
‫במשך שמונת החודשים הבאים‬
‫הן ינדדו מבור מים אחד למשנהו‬

38
00:04:27,320 --> 00:04:30,160
‫ויעברו בשבילי פילים עתיקים‬

39
00:04:31,200 --> 00:04:34,120
‫בעזרת הידע של המטריארכית, פולה,‬

40
00:04:35,320 --> 00:04:37,640
‫שהועבר לה מדורי דורות.‬

41
00:04:40,480 --> 00:04:43,040
‫המסע יסכן את חיי כולן‬

42
00:04:45,080 --> 00:04:51,120
‫והן יזדקקו לכל אחד‬
‫מחושיהן המפותחים כדי להתגבר על הסכנות.‬

43
00:04:55,640 --> 00:04:58,960
‫המסע הזה לא נעשה מבחירה.‬

44
00:05:04,640 --> 00:05:07,160
‫ללא מים, הן ימותו.‬

45
00:05:11,320 --> 00:05:13,880
‫אפילו בכוכב הלכת הכחול שלנו,‬

46
00:05:13,960 --> 00:05:17,040
‫מים מתוקים ונוזליים הם נדירים.‬

47
00:05:20,160 --> 00:05:23,400
‫ומעבר לחופיו של כוכב הלכת שלנו‬

48
00:05:25,520 --> 00:05:27,080
‫הם נדירים עוד יותר.‬

49
00:05:30,320 --> 00:05:32,880
‫אפילו המדבר הצחיח ביותר בכדור הארץ‬

50
00:05:33,640 --> 00:05:38,160
‫הוא כאין וכאפס לעומת שאר מערכת השמש שלנו.‬

51
00:05:41,560 --> 00:05:44,080
‫בקצותיה הקרים…‬

52
00:05:48,680 --> 00:05:50,280
‫- שבתאי -‬

53
00:05:50,360 --> 00:05:53,240
‫יש על פני השטח מים רק בצורת קרח.‬

54
00:05:56,880 --> 00:05:59,320
‫כמו בירחיו הקפואים של שבתאי…‬

55
00:06:00,680 --> 00:06:01,560
‫- אנקלדוס -‬

56
00:06:01,640 --> 00:06:07,600
‫שבהם ניתזות מזרקות‬
‫של קרח קילומטרים לתוך החלל.‬

57
00:06:14,520 --> 00:06:17,800
‫קרוב יותר לשמש, במאדים,‬

58
00:06:18,720 --> 00:06:22,280
‫המים נלקחים בידי הרוחות הסולאריות העזות.‬

59
00:06:32,640 --> 00:06:36,160
‫ובנוגה הם פשוט רותחים ומתאדים.‬

60
00:06:45,560 --> 00:06:47,880
‫אנו מכירים רק עולם אחד‬

61
00:06:48,480 --> 00:06:51,880
‫שזכה במתנה של מים נוזליים על פני השטח שלו.‬

62
00:06:57,120 --> 00:06:59,280
‫נקודה בצבע תכלת.‬

63
00:07:00,920 --> 00:07:02,000
‫ביתנו.‬

64
00:07:08,160 --> 00:07:10,280
‫שבו, ברגע זה,‬

65
00:07:10,800 --> 00:07:16,840
‫המים גורמים למשפחה‬
‫מסוימת אחת לצאת למסע של הישרדות.‬

66
00:07:24,600 --> 00:07:26,840
‫חודש אחד בלבד לאחר שעזבו את הדלתה,‬

67
00:07:27,920 --> 00:07:30,840
‫נותר רק קומץ של בריכות בוציות.‬

68
00:07:34,840 --> 00:07:40,120
‫ובכל יום שחולף,‬
‫מספרן הולך ופוחת והמרחק ביניהן הולך וגדל.‬

69
00:07:43,840 --> 00:07:48,640
‫פולה משתמשת בזיכרונה המדויק‬
‫כדי להוביל את משפחתה אל בור מים.‬

70
00:07:55,040 --> 00:07:59,480
‫היא זוכרת את הנתיב אפילו לאחר עשרות שנים.‬

71
00:08:03,680 --> 00:08:05,760
‫זה היה יום ארוך של הליכה‬

72
00:08:06,520 --> 00:08:09,640
‫וכולן משתוקקות לשתות.‬

73
00:08:13,800 --> 00:08:19,600
‫אך הדבר נכון גם לגבי‬
‫שאר 130,000 הפילים שחיים בבוטסואנה.‬

74
00:08:31,280 --> 00:08:34,800
‫עונת היובש משכה עדרים ממרחקים…‬

75
00:08:39,840 --> 00:08:42,000
‫אל בור המים הזה.‬

76
00:08:52,160 --> 00:08:56,360
‫כולם מתחרים על אותו משאב, שהולך וכלה.‬

77
00:09:15,120 --> 00:09:19,240
‫הבוגרות מלמדות את הצעירות‬
‫שיטות הישרדות מחוכמות.‬

78
00:09:20,000 --> 00:09:23,920
‫למשל, לשתות רק מפניה‬
‫של הבריכה הבוצית כדי לזכות במים נקיים…‬

79
00:09:29,240 --> 00:09:34,000
‫וכיצד לעשות שימוש‬
‫במים הבוציים כקרם הגנה מרענן.‬

80
00:09:36,880 --> 00:09:40,800
‫עורן המקומט מושלם‬
‫לצורך אגירת מים שיקררו אותן.‬

81
00:09:49,480 --> 00:09:53,080
‫אך מטסי ובוסיגו לומדות גם…‬

82
00:09:56,120 --> 00:09:58,440
‫שבריכות בוץ לא נועדו לשתייה בלבד.‬

83
00:10:00,080 --> 00:10:01,760
‫הן יכולות לשמש גם כפארק מים.‬

84
00:10:15,000 --> 00:10:16,960
‫בגלל מספרם הרב של הפילים הצמאים,‬

85
00:10:17,480 --> 00:10:19,720
‫בור המים התכלה לגמרי.‬

86
00:10:26,160 --> 00:10:28,120
‫על משפחתה של פולה להמשיך הלאה‬

87
00:10:31,840 --> 00:10:37,600
‫ולנסות להגיע לבור המים הבא‬
‫לפני שהשמש היוקדת תייבש אותו.‬

88
00:10:40,720 --> 00:10:44,080
‫הקרב הזה, בין השמש לאדמה החרוכה,‬

89
00:10:44,160 --> 00:10:47,240
‫ניטש מאז שעולמנו נולד…‬

90
00:10:52,040 --> 00:10:56,000
‫כאשר כוכב הלכת הכחול שלנו לא היה כחול.‬

91
00:11:04,160 --> 00:11:06,840
‫לפני ארבעה וחצי מיליארד שנים‬

92
00:11:12,600 --> 00:11:15,160
‫היה כדור הארץ בחיתוליו.‬

93
00:11:16,640 --> 00:11:18,920
‫כדור אש של סלע מותך.‬

94
00:11:23,440 --> 00:11:27,480
‫גורלו היה להפוך לעולם יבש וצחיח.‬

95
00:11:31,440 --> 00:11:35,880
‫אך במרחק מיליוני קילומטרים,‬
‫בקצותיה הקרים ביותר של מערכת השמש,‬

96
00:11:41,040 --> 00:11:42,720
‫נוצרו גבישי מים‬

97
00:11:43,680 --> 00:11:46,760
‫על פניהם של חלקיקי אבק.‬

98
00:11:54,480 --> 00:11:59,760
‫עם הזמן התקבצו‬
‫גרגירי האבק האלה לאסטרואידים.‬

99
00:12:01,520 --> 00:12:04,280
‫מיליוני אסטרואידים.‬

100
00:12:06,080 --> 00:12:09,600
‫ואלה הפכו לחגורת האסטרואידים.‬

101
00:12:11,240 --> 00:12:14,440
‫זהו אזור עצום של סלעים קפואים.‬

102
00:12:17,640 --> 00:12:22,080
‫אך הם היו מעט מעבר להישג ידו של כדור הארץ.‬

103
00:12:25,840 --> 00:12:27,680
‫אך רצה הגורל‬

104
00:12:28,400 --> 00:12:30,320
‫וענק היה בתנועה אז.‬

105
00:12:34,720 --> 00:12:39,000
‫- צדק, לפני 4.5 מיליארד שנים -‬

106
00:12:39,080 --> 00:12:40,280
‫צדק הצעיר.‬

107
00:12:41,160 --> 00:12:43,360
‫כוכב לכת מפלצתי.‬

108
00:12:48,080 --> 00:12:51,120
‫הכוחות שבתוך מערכת השמש הפנימית הסוערת‬

109
00:12:51,640 --> 00:12:55,520
‫משכו אותו לעבר השמש אט אט.‬

110
00:13:00,760 --> 00:13:03,880
‫דרכו הובילה אותו למסלול התנגשות‬

111
00:13:04,760 --> 00:13:06,440
‫עם חגורת האסטרואידים.‬

112
00:13:22,080 --> 00:13:24,560
‫בשעה שחלף בינות לאסטרואידים,‬

113
00:13:28,480 --> 00:13:34,000
‫כוח הכבידה האדיר שלו הטיל סלעים לכל עבר.‬

114
00:13:41,880 --> 00:13:45,720
‫ועם זאת, מתוך כל המהומה וההרס האלה‬

115
00:13:46,240 --> 00:13:49,120
‫הגיעה המתנה הקוסמית המושלמת.‬

116
00:13:55,120 --> 00:14:00,960
‫סלעים קפואים, עשירים במים,‬
‫הוטחו לעבר כדור הארץ…‬

117
00:14:06,360 --> 00:14:11,480
‫וגרמו להבטחת החיים‬
‫להתקרב בצעד אחד להתגשמותה.‬

118
00:14:15,720 --> 00:14:17,280
‫במהלך מיליארדי שנים‬

119
00:14:17,360 --> 00:14:21,920
‫נשזרו אסטרואידים בתוך רקמתו‬
‫של כדור הארץ, בשעה שהתהווה.‬

120
00:14:25,680 --> 00:14:29,240
‫מסען של מולקולות המים,‬
‫שנלכדו בתהפוכות שנגרמו בידי צדק‬

121
00:14:30,920 --> 00:14:34,120
‫וחדרו עמוק לתוך‬
‫כדור הארץ באמצעות האסטרואידים,‬

122
00:14:35,800 --> 00:14:39,920
‫לא היה קל.‬

123
00:14:42,760 --> 00:14:45,160
‫ועדיין נותרה להן דרך ארוכה.‬

124
00:14:46,320 --> 00:14:49,440
‫הן היו לכודות במשך מיליוני שנים,‬

125
00:14:50,200 --> 00:14:52,640
‫נעולות בליבתו המותכת של כדור הארץ,‬

126
00:14:55,640 --> 00:14:57,560
‫ממתינות לנס נוסף…‬

127
00:15:00,600 --> 00:15:02,160
‫שיוציא אותן לחופשי.‬

128
00:15:12,040 --> 00:15:16,080
‫כיום, כמות גדולה מהמים‬
‫שבכדור הארץ לכודה מתחת לפני הקרקע עדיין.‬

129
00:15:23,880 --> 00:15:29,080
‫לכן פיתחו הפילים‬
‫כישורים מיוחדים שיסייעו להם במציאתם.‬

130
00:15:39,400 --> 00:15:41,960
‫אפילו הבריכות הבוציות התרוקנו.‬

131
00:15:43,240 --> 00:15:46,120
‫עונת היובש הזאת הפכה לבצורת של ממש.‬

132
00:15:49,560 --> 00:15:51,880
‫אך לפולה יש כוח-על.‬

133
00:15:54,200 --> 00:15:55,720
‫החדק האדיר שלה,‬

134
00:15:57,240 --> 00:15:59,880
‫שיש בו מיליונים של קולטני חישה,‬

135
00:16:02,000 --> 00:16:04,640
‫יכול להרגיש בריחם של מים ממרחק קילומטרים‬

136
00:16:09,040 --> 00:16:13,000
‫ולאתר את מקורם, עמוק מתחת לפני הקרקע.‬

137
00:16:23,720 --> 00:16:25,480
‫אך יש לחפור כדי להגיע אליהם.‬

138
00:16:33,880 --> 00:16:35,720
‫מטסי אינה ממש טובה בחפירה…‬

139
00:16:40,840 --> 00:16:43,280
‫אך בוסיגו עושה זאת בהצטיינות.‬

140
00:16:51,520 --> 00:16:54,680
‫ומטסי מקבלת מושב ליד הבר.‬

141
00:17:00,360 --> 00:17:03,240
‫הלגימות המעטות האלו לא יספיקו להן לזמן רב,‬

142
00:17:07,280 --> 00:17:09,960
‫אך אם המים היו נותרים לכודים באדמה,‬

143
00:17:11,520 --> 00:17:13,240
‫לא היה מה לשתות כלל.‬

144
00:17:17,800 --> 00:17:19,760
‫פילים לא היו קיימים…‬

145
00:17:23,200 --> 00:17:25,480
‫כמו גם כל צורת חיים אחרת.‬

146
00:17:37,800 --> 00:17:41,160
‫לאחר שהמים הובאו לכאן בידי האסטרואידים‬

147
00:17:41,240 --> 00:17:43,680
‫ונבלעו בכדור הארץ,‬

148
00:17:45,640 --> 00:17:48,280
‫הם היו כלואים בסלע כגבישים,‬

149
00:17:50,200 --> 00:17:51,800
‫עמוק בתוך כוכב הלכת.‬

150
00:17:57,560 --> 00:18:00,360
‫הם נותרו קבורים במשך מיליוני שנים,‬

151
00:18:01,160 --> 00:18:04,360
‫מתחת לים עצום של מאגמה.‬

152
00:18:12,920 --> 00:18:17,880
‫עד שכדור הארץ התקרר אט אט…‬

153
00:18:21,360 --> 00:18:25,880
‫ופני השטח שלו התקשו והפכו לקרום עבה.‬

154
00:18:29,680 --> 00:18:34,240
‫ואז, לבסוף, תוכנו הרותח פרץ החוצה.‬

155
00:18:43,720 --> 00:18:45,600
‫הרי געש עצומים‬

156
00:18:47,080 --> 00:18:51,040
‫שיגרו גז ואדים קילומטרים לתוך השמיים.‬

157
00:18:58,720 --> 00:19:04,000
‫מולקולות המים השתחררו לבסוף…‬

158
00:19:11,080 --> 00:19:14,000
‫ויצרו את העננים הראשונים.‬

159
00:19:18,480 --> 00:19:21,240
‫הם הלכו וגדלו במשך מיליוני שנים‬

160
00:19:21,760 --> 00:19:23,520
‫והפכו לגדושים במים…‬

161
00:19:28,320 --> 00:19:31,120
‫עד שהחום ירד בדיוק במידה שהספיקה…‬

162
00:19:38,920 --> 00:19:41,680
‫לכך שטיפת הגשם הראשונה…‬

163
00:19:46,920 --> 00:19:50,560
‫תיווצר ותצנח.‬

164
00:20:08,800 --> 00:20:11,280
‫לאחר מכן החל מבול…‬

165
00:20:16,240 --> 00:20:18,920
‫שנמשך אלפי שנים.‬

166
00:20:30,040 --> 00:20:32,160
‫שלוליות הפכו לנהרות.‬

167
00:20:41,520 --> 00:20:45,920
‫אגמים הפכו לימים.‬

168
00:20:53,480 --> 00:20:57,720
‫ואוקיינוסים גדולים הציפו‬
‫את פניו של כדור הארץ.‬

169
00:21:15,920 --> 00:21:20,120
‫וכאן יצרו המים משהו קסום.‬

170
00:21:25,320 --> 00:21:26,840
‫ראשית החיים.‬

171
00:21:31,080 --> 00:21:33,680
‫כל יצור חי‬

172
00:21:35,000 --> 00:21:38,040
‫נברא מהתאים הראשונים האלה.‬

173
00:21:40,640 --> 00:21:43,960
‫המים הם המרכיב הבסיסי‬

174
00:21:44,040 --> 00:21:48,120
‫בכל תא שבכל יצור בכדור הארץ.‬

175
00:21:57,400 --> 00:21:58,440
‫וכיום,‬

176
00:22:01,320 --> 00:22:06,560
‫העדר עדיין נושא בקרבו‬
‫את המים העתיקים האלה.‬

177
00:22:18,040 --> 00:22:20,360
‫הם מעבירים חומרי מזון וחמצן.‬

178
00:22:30,200 --> 00:22:32,280
‫הם מספקים את הכוח לכל פעימת לב…‬

179
00:22:38,920 --> 00:22:41,240
‫ולכל נשימה.‬

180
00:22:46,640 --> 00:22:49,240
‫החיים התפתחו בזכות המים,‬

181
00:22:51,000 --> 00:22:55,160
‫ולכן אינם יכולים לשרוד בלעדיהם.‬

182
00:23:01,920 --> 00:23:05,480
‫בבוטסואנה, הבצורת רק הולכת ומחריפה.‬

183
00:23:11,080 --> 00:23:13,880
‫עולמם של הפילים עולה באש.‬

184
00:23:22,600 --> 00:23:25,520
‫העדר הצליח להימלט מהיער הבוער,‬

185
00:23:29,040 --> 00:23:31,240
‫אך כעת הוא נתקל באיום חדש.‬

186
00:23:37,560 --> 00:23:40,560
‫בבצורת הזאת, כולם סובלים…‬

187
00:23:43,680 --> 00:23:46,280
‫רעב וצמא.‬

188
00:23:52,600 --> 00:23:57,160
‫ובעבור האריות,‬
‫גורות הפילים הן הפתרון לשניהם.‬

189
00:24:14,200 --> 00:24:17,320
‫הבוגרות נאספות מסביב למטסי ולבוסיגו.‬

190
00:24:24,720 --> 00:24:26,960
‫די בכך בשביל להרחיק את האיום…‬

191
00:24:30,680 --> 00:24:33,000
‫אך לאריות יש סבלנות.‬

192
00:24:36,880 --> 00:24:40,400
‫ועל העדר עדיין לחצות את השממה המתישה הזאת‬

193
00:24:42,600 --> 00:24:44,440
‫לפני שיגיע לבור המים הבא.‬

194
00:24:48,520 --> 00:24:50,800
‫הוא זקוק לגלגל הצלה.‬

195
00:24:53,760 --> 00:24:56,040
‫וכדור הארץ מספק אותו‬

196
00:24:57,720 --> 00:25:00,120
‫במקום הפחות צפוי מכולם.‬

197
00:25:05,320 --> 00:25:08,000
‫עץ השיטה הוא משואה של תקווה…‬

198
00:25:13,880 --> 00:25:16,800
‫ומקום מקלט למינים רבים של יצורים.‬

199
00:25:24,880 --> 00:25:28,320
‫שורשיו הארוכים מגיעים לעומק‬

200
00:25:28,400 --> 00:25:30,560
‫שפיל שחופר לא יוכל להגיע אליו לעולם.‬

201
00:25:41,240 --> 00:25:43,360
‫הם שואבים מים אל ענפיו…‬

202
00:25:47,360 --> 00:25:48,520
‫ואל עליו.‬

203
00:26:01,000 --> 00:26:04,480
‫כמות המים הזאת‬
‫מספיקה בדיוק כדי לאפשר להן להמשיך במסען.‬

204
00:26:08,280 --> 00:26:10,840
‫המים חיוניים במיוחד בעבור אימה של מטסי,‬

205
00:26:12,720 --> 00:26:14,320
‫שמניקה אותה עדיין.‬

206
00:26:18,320 --> 00:26:21,960
‫אך זה הרבה יותר מאשר נווה מדבר מקומי.‬

207
00:26:25,360 --> 00:26:28,840
‫זוהי החוליה החיונית שבמחזור הנצחי של המים.‬

208
00:26:32,720 --> 00:26:36,800
‫עץ השיטה מחבר בין הקרקע לבין השמיים.‬

209
00:26:43,600 --> 00:26:46,080
‫הוא נושף חמצן ואדי מים אל האוויר.‬

210
00:26:55,000 --> 00:26:59,320
‫הוא מזין את העננים‬
‫ומניע את המים במסעם ברחבי כוכב הלכת.‬

211
00:27:07,400 --> 00:27:12,680
‫מאז שהגשם הזין‬
‫את הניצנים הירוקים הראשונים…‬

212
00:27:16,320 --> 00:27:18,960
‫והעניק חיים לעץ הראשון,‬

213
00:27:24,120 --> 00:27:27,800
‫הפכו הצמחים את כוכב הלכת שלנו לבר יישוב.‬

214
00:27:35,280 --> 00:27:40,160
‫הם הביאו לחיים מה שהיה פעם כדור סלע צחיח.‬

215
00:27:45,920 --> 00:27:48,760
‫אך המתנות שהיקום שלנו נותן‬

216
00:27:50,320 --> 00:27:52,840
‫יכולות גם להילקח.‬

217
00:28:01,280 --> 00:28:02,880
‫לפני זמן רב‬

218
00:28:04,080 --> 00:28:09,600
‫היה כוכב לכת נוסף‬
‫שפניו היו מכוסים במים נוזליים.‬

219
00:28:12,680 --> 00:28:17,280
‫- מאדים, לפני 3.5 מיליארד שנים -‬

220
00:28:18,080 --> 00:28:20,720
‫עולם של מים, בדיוק כמו עולמנו.‬

221
00:28:25,720 --> 00:28:28,440
‫אותם כוחות שסיפקו מים לכדור הארץ‬

222
00:28:29,440 --> 00:28:32,160
‫נתנו אותם גם למאדים.‬

223
00:28:35,200 --> 00:28:37,000
‫לאחר שהאטמוספרה התפתחה,‬

224
00:28:37,520 --> 00:28:38,640
‫נוצרו עננים…‬

225
00:28:40,480 --> 00:28:41,560
‫גשם ירד…‬

226
00:28:43,000 --> 00:28:44,480
‫נהרות זרמו…‬

227
00:28:48,800 --> 00:28:52,320
‫ואוקיינוס התפשט על פניו.‬

228
00:28:57,240 --> 00:28:59,520
‫זה היה עולם של אפשרות.‬

229
00:29:00,040 --> 00:29:02,440
‫היה לו הפוטנציאל לחיים.‬

230
00:29:06,600 --> 00:29:08,080
‫אך הדבר לא נמשך זמן רב…‬

231
00:29:13,720 --> 00:29:19,080
‫כי במרחק לא רב משם השתוללה תופת גרעינית.‬

232
00:29:21,040 --> 00:29:22,080
‫השמש שלנו.‬

233
00:29:24,120 --> 00:29:27,600
‫היא משגרת זרמים של חלקיקים עתירי אנרגייה‬

234
00:29:27,680 --> 00:29:29,800
‫כה רבי עוצמה וקטלניים‬

235
00:29:32,480 --> 00:29:34,640
‫עד שביכולתם להרוס כוכבי לכת שלמים.‬

236
00:29:43,960 --> 00:29:47,840
‫הרוח הסולארית הזאת זורמת בחלל…‬

237
00:29:52,320 --> 00:29:55,760
‫במהירות בת 400 קילומטרים בשנייה.‬

238
00:30:00,480 --> 00:30:03,360
‫היא פילחה את האטמוספרה של מאדים‬

239
00:30:04,640 --> 00:30:06,800
‫וקרעה את מולקולות המים לגזרים.‬

240
00:30:15,040 --> 00:30:16,080
‫צעד אחר צעד,‬

241
00:30:16,600 --> 00:30:18,360
‫במשך מיליוני שנים,‬

242
00:30:19,600 --> 00:30:24,640
‫הפשיט זעמה של השמש‬
‫את שכבת המגן של כוכב הלכת.‬

243
00:30:29,680 --> 00:30:31,640
‫עד שהאוקיינוס שלו התנדף…‬

244
00:30:37,640 --> 00:30:41,120
‫והמים שבו אבדו בחלל.‬

245
00:30:48,600 --> 00:30:54,240
‫מאדים הפך לצל שומם וקפוא של עברו.‬

246
00:31:03,360 --> 00:31:06,200
‫סופות אבק אפפו אותו.‬

247
00:31:12,520 --> 00:31:18,400
‫כל סיכוי להתפתחותם‬
‫של חיים מורכבים אבד לנצח.‬

248
00:31:27,560 --> 00:31:29,640
‫זה היה עלול לקרות גם לנו.‬

249
00:31:44,440 --> 00:31:46,760
‫אך באופן כלשהו, בכדור הארץ,‬

250
00:31:47,560 --> 00:31:51,640
‫מצאו המים והחיים דרך להחזיק מעמד.‬

251
00:32:06,320 --> 00:32:07,520
‫בבוטסואנה,‬

252
00:32:08,040 --> 00:32:11,080
‫לאחר 200 ימים בשמש היוקדת,‬

253
00:32:12,840 --> 00:32:15,000
‫אין מים בנמצא.‬

254
00:32:23,680 --> 00:32:27,880
‫רוחות אלימות מכות‬
‫באדמה החרוכה ויוצרות סופת אבק אדירה.‬

255
00:32:45,320 --> 00:32:49,440
‫ויש מי שהבחין בקשיים שהפילים עוברים.‬

256
00:33:02,920 --> 00:33:06,800
‫בשעות היום יכולות‬
‫הפילות הבוגרות להגן על הצעירות, בדרך כלל.‬

257
00:33:18,240 --> 00:33:19,800
‫אך עם רדת הלילה,‬

258
00:33:25,480 --> 00:33:26,920
‫המצב משתנה.‬

259
00:33:37,520 --> 00:33:40,400
‫האריות יודעים כיצד לגרום למהומה ולבלבול.‬

260
00:33:53,440 --> 00:33:55,880
‫הם בוחרים את המטרה הפגיעה ביותר.‬

261
00:34:00,800 --> 00:34:02,120
‫הם פועלים כלהקה…‬

262
00:34:08,200 --> 00:34:10,480
‫עד שלא נותר לאן לברוח.‬

263
00:34:27,240 --> 00:34:29,760
‫ללא הגנתו של העדר כולו‬

264
00:34:30,960 --> 00:34:34,200
‫מתגברים האריות על טרפם.‬

265
00:34:36,880 --> 00:34:40,800
‫הבצורת והחיפוש הבלתי פוסק אחר מזון ומים‬

266
00:34:41,440 --> 00:34:45,080
‫גבו מבוסיגו את מחירם.‬

267
00:34:55,040 --> 00:34:58,560
‫פילים יוצרים ביניהם קשרים רגשיים הדוקים.‬

268
00:35:09,920 --> 00:35:13,320
‫כל המשפחה אבלה על כך שאיבדה את בוסיגו.‬

269
00:35:30,480 --> 00:35:32,840
‫העדר נאסף כדי לנחם את מטסי,‬

270
00:35:34,680 --> 00:35:37,080
‫שחשה בכך יותר מכולם.‬

271
00:35:48,480 --> 00:35:52,680
‫המאבק התמידי להישרדות מתרחש מדי שנה.‬

272
00:35:54,280 --> 00:35:55,720
‫ברחבי האוקבנגו,‬

273
00:35:58,000 --> 00:35:59,280
‫ברחבי כוכב הלכת שלנו‬

274
00:36:01,960 --> 00:36:03,040
‫ומעבר לו.‬

275
00:36:07,080 --> 00:36:12,000
‫אך במאבק הזה להישרדות,‬
‫התמזל מזלו של כדור הארץ באמת ובתמים,‬

276
00:36:14,000 --> 00:36:17,440
‫כי יש לו שומר סודי שמגן עליו.‬

277
00:36:24,360 --> 00:36:25,480
‫עמוק בפנים,‬

278
00:36:28,520 --> 00:36:34,360
‫הכבשן המותך והסוער‬
‫של כוכב הלכת בוער ומפעפע,‬

279
00:36:37,840 --> 00:36:40,440
‫ומפיק שדה מגנטי רב עוצמה‬

280
00:36:41,920 --> 00:36:44,360
‫שמשתרע מליבו של כוכב הלכת‬

281
00:36:46,160 --> 00:36:50,680
‫עד למרחק של 65,000 קילומטרים בכיוון השמש.‬

282
00:36:52,600 --> 00:36:55,880
‫זהו שדה כוח חיוני, שמגן על כדור הארץ‬

283
00:36:58,320 --> 00:37:01,040
‫מפני אותן רוחות סולאריות פראיות‬

284
00:37:02,080 --> 00:37:04,240
‫שנטלו ממאדים את מימיו.‬

285
00:37:10,480 --> 00:37:13,960
‫הוא עוצר אותן‬
‫לפני שהן מגיעות לאטמוספרה שלנו…‬

286
00:37:26,520 --> 00:37:28,760
‫ושומר על מימינו החיוניים.‬

287
00:37:30,520 --> 00:37:34,240
‫הוא דואג לכך שכל טיפה‬
‫תישאר קרובה לכוכב הלכת שלנו.‬

288
00:37:41,040 --> 00:37:46,320
‫זהו הדבר שהופך את הנקודה שלנו,‬
‫בצבע התכלת, לשונה מכל מקום אחר,‬

289
00:37:49,520 --> 00:37:52,920
‫ולמקום שהחיים יכולים לשגשג בו.‬

290
00:37:56,960 --> 00:37:59,080
‫הוא מספק לפילים רווחה.‬

291
00:38:01,600 --> 00:38:04,880
‫הוא דואג לכך שהגשמים ישובו מדי שנה.‬

292
00:38:09,680 --> 00:38:14,000
‫ענני סערה מתקבצים במרחק.‬

293
00:38:29,200 --> 00:38:33,800
‫הפילים יכולים להבחין בתדר הנמוך של הרעם‬

294
00:38:33,880 --> 00:38:36,800
‫ממרחק 240 קילומטרים…‬

295
00:38:43,400 --> 00:38:47,920
‫והוא אומר להם שהגיעה העת לשוב אל האוקבנגו.‬

296
00:38:56,600 --> 00:38:58,440
‫מרמות אנגולה‬

297
00:39:00,200 --> 00:39:03,520
‫עושים המים את דרכם מבעד לבוטסואנה…‬

298
00:39:12,000 --> 00:39:14,520
‫ומחדשים את הדלתה…‬

299
00:39:22,640 --> 00:39:24,880
‫בנשיקה של חיים.‬

300
00:39:34,480 --> 00:39:37,640
‫כל צעד שמקרב את העדר אל ביתו‬

301
00:39:40,760 --> 00:39:45,760
‫הוא המשכה של אודיסיאה קוסמית גדולה בהרבה.‬

302
00:39:51,640 --> 00:39:57,280
‫ממולקולות זעירות שתפסו טרמפ‬
‫על אבק מעבר לכוכב הלכת צדק…‬

303
00:40:03,000 --> 00:40:05,800
‫ועד להישרדות בחומו‬
‫היוקד של כדור הארץ הצעיר…‬

304
00:40:13,680 --> 00:40:16,160
‫הן היו כלואות בליבתו של כוכב הלכת,‬

305
00:40:18,200 --> 00:40:23,320
‫ואז שוחררו וזרעו את זרעי החיים.‬

306
00:40:27,360 --> 00:40:32,000
‫לכל טיפת מים יש סיפור מופלא.‬

307
00:40:34,640 --> 00:40:36,000
‫כל מולקולה‬

308
00:40:36,880 --> 00:40:39,120
‫היא חוליה בשרשרת שמשתרעת‬

309
00:40:40,440 --> 00:40:43,400
‫על פני עשרות אלפי שנים.‬

310
00:40:46,480 --> 00:40:47,800
‫באוויר…‬

311
00:40:50,840 --> 00:40:51,800
‫באוקיינוסים…‬

312
00:40:55,680 --> 00:40:56,720
‫בסלעים…‬

313
00:41:04,800 --> 00:41:06,040
‫ובפילים.‬

314
00:41:11,680 --> 00:41:16,240
‫לאחר שמונה חודשים ומאות קילומטרים,‬

315
00:41:17,720 --> 00:41:21,560
‫מטסי ומשפחתה הגיעו לבסוף‬

316
00:41:21,640 --> 00:41:24,960
‫אל המים מעניקי החיים של הדלתה.‬

317
00:41:38,040 --> 00:41:41,880
‫עתה הגיע הזמן לשתות…‬

318
00:41:43,880 --> 00:41:45,080
‫ולשחק.‬

319
00:41:47,360 --> 00:41:48,560
‫ואז…‬

320
00:41:49,080 --> 00:41:50,400
‫לשתות עוד.‬

321
00:41:59,560 --> 00:42:02,200
‫ולהראות לחברה החדשה ביותר במשפחה…‬

322
00:42:06,360 --> 00:42:09,480
‫כיצד עושים דברים בדלתה.‬

323
00:42:22,360 --> 00:42:25,000
‫מטסי ודודניתה החדשה‬

324
00:42:25,560 --> 00:42:28,240
‫הן החברות הצעירות ביותר בשושלת ארוכה‬

325
00:42:28,320 --> 00:42:33,880
‫שנהנית מהגעתם המופלאה‬
‫של המים אל כוכב הלכת הזה.‬

326
00:42:44,480 --> 00:42:47,880
‫הן ימשיכו להיות מחוברות לנצח ליקום‬

327
00:42:48,800 --> 00:42:52,400
‫שנתן לכוכב הלכת שלנו את המרכיב הקסום הזה‬

328
00:42:54,040 --> 00:43:00,000
‫ונתן לנו את היכולת לשמר אותו ולנצרו.‬

329
00:43:10,840 --> 00:43:15,280
‫בהמשך, הפרק האחרון בסיפורו של היקום שלנו,‬

330
00:43:16,280 --> 00:43:22,160
‫שעוסק בכוח שמאחד בין כל מה שראינו עד עתה.‬

331
00:43:23,560 --> 00:43:26,440
‫המעצבת הגדולה של הקוסמוס,‬

332
00:43:26,960 --> 00:43:27,800
‫הכבידה.‬

333
00:43:29,160 --> 00:43:32,680
‫זהו כוח משיכה שבנה את כוכב הלכת שלנו,‬

334
00:43:35,560 --> 00:43:39,240
‫ויאחד בין שני פינגווינים‬
‫בקוטבו הדרומי של כדור הארץ.‬

335
00:43:41,040 --> 00:43:44,120
‫אך מתי החלה הכבידה את פעולתה?‬

336
00:43:45,680 --> 00:43:50,440
‫כיצד היא יוצרת סדר ותוהו ובוהו כאחד?‬

337
00:43:52,920 --> 00:43:57,840
‫ומדוע היא הופכת‬
‫את כוכב הלכת שלנו למקום המושלם לחיים…‬

338
00:43:59,920 --> 00:44:01,080
‫ולאהבה?‬

339
00:44:32,120 --> 00:44:34,120
‫תרגום כתוביות: עמוס דיאמנט‬