1 00:00:14,080 --> 00:00:18,920 ‫- סדרה תיעודית של NETFLIX -‬ 2 00:00:25,320 --> 00:00:27,920 ‫בחייו של כל יצור עלי אדמות…‬ 3 00:00:31,360 --> 00:00:32,240 ‫יש הדים…‬ 4 00:00:35,120 --> 00:00:38,880 ‫של אירועים שהתרחשו לפני זמן רב מאוד.‬ 5 00:00:43,680 --> 00:00:45,600 ‫אירועים בקנה מידה שלא ייאמן…‬ 6 00:00:47,920 --> 00:00:48,800 ‫ויופי אלים…‬ 7 00:00:51,440 --> 00:00:54,240 ‫שמחברים בין כל היצורים החיים,‬ 8 00:00:56,080 --> 00:00:58,760 ‫כל פעולה וכל החלטה שלהם,‬ 9 00:00:59,440 --> 00:01:00,920 ‫כל פעימה של ליבם,‬ 10 00:01:02,920 --> 00:01:05,720 ‫לבין הסיפור הגדול ביותר שסופר אי פעם.‬ 11 00:01:07,760 --> 00:01:12,520 ‫זהו סיפור שהחל לפני 13.8 מיליארד שנים,‬ 12 00:01:14,680 --> 00:01:17,160 ‫שבמהלכו מיליארדי כוכבים…‬ 13 00:01:18,240 --> 00:01:20,200 ‫ומיליארדי עולמות…‬ 14 00:01:22,240 --> 00:01:25,440 ‫חיו ומתו…‬ 15 00:01:28,080 --> 00:01:30,960 ‫ויצרו את כוכב הלכת היחיד‬ 16 00:01:31,680 --> 00:01:34,880 ‫שידוע לנו שיש בו חיים.‬ 17 00:01:39,200 --> 00:01:41,160 ‫מאבק הכוכבים שבנה אותנו…‬ 18 00:01:43,440 --> 00:01:46,640 ‫עד למרכיבים הקוסמיים שמקיימים אותנו…‬ 19 00:01:52,880 --> 00:01:56,400 ‫ולאור הכוכבים שמספק לכל זה עוצמה,‬ 20 00:01:57,960 --> 00:02:03,360 ‫זהו סיפורו של היקום שלנו.‬ 21 00:02:28,000 --> 00:02:32,200 ‫- לעולם בעקבות השמש -‬ 22 00:02:39,560 --> 00:02:41,240 ‫מזרח אפריקה.‬ 23 00:02:41,960 --> 00:02:45,640 ‫- הסרנגטי, טנזניה -‬ 24 00:02:46,160 --> 00:02:50,880 ‫זהו המקום שבו אפשר למצוא‬ ‫את הקשר החיוני ביותר של החיים ליקום,‬ 25 00:02:55,000 --> 00:02:57,360 ‫וגם טורפת מיוחדת מאוד…‬ 26 00:03:00,400 --> 00:03:02,760 ‫בשם וא צ'יני.‬ 27 00:03:06,000 --> 00:03:10,400 ‫חייהם של הברדלסים הם חיפוש תמידי אחר מזון,‬ 28 00:03:12,320 --> 00:03:13,880 ‫כדי להשיג אנרגייה חיונית.‬ 29 00:03:16,120 --> 00:03:21,560 ‫וזהו אחד המקומות עלי אדמות‬ ‫שבהם קשה ביותר לטורף להשיגו.‬ 30 00:03:31,000 --> 00:03:34,240 ‫השמש היוקדת הרחיקה כמעט כל דבר‬ 31 00:03:34,320 --> 00:03:36,840 ‫מהמישורים היבשים והשוממים האלה.‬ 32 00:03:42,800 --> 00:03:46,960 ‫כל יצור שנותר כאן נאבק כדי לשרוד.‬ 33 00:03:51,480 --> 00:03:53,760 ‫הדבר היחיד שווא צ'יני מתמקדת בו,‬ 34 00:03:57,360 --> 00:03:59,480 ‫הדבר היחיד שמניע אותה,‬ 35 00:04:03,000 --> 00:04:04,120 ‫הוא הרעב.‬ 36 00:04:07,800 --> 00:04:10,800 ‫הדחף הפשוט והקמאי הזה‬ 37 00:04:10,880 --> 00:04:14,720 ‫נובע מקשר העמוק שלה עם סביבתה,‬ 38 00:04:15,520 --> 00:04:18,680 ‫קשר שמגיע אל מעבר לסרנגטי,‬ 39 00:04:19,280 --> 00:04:20,840 ‫אל מעבר לכוכב הלכת שלנו,‬ 40 00:04:22,000 --> 00:04:23,800 ‫אל היקום עצמו.‬ 41 00:04:29,720 --> 00:04:31,800 ‫כל תא בגופה של וא צ'יני‬ 42 00:04:34,160 --> 00:04:36,800 ‫מחובר אל זרם אנרגייה עתיק‬ 43 00:04:39,920 --> 00:04:44,280 ‫שקושר בין חייה לבין ליבו של כוכב.‬ 44 00:04:49,840 --> 00:04:53,800 ‫הזרם הלא פוסק הזה‬ ‫משתרע על פני מרחבים עצומים של חלל…‬ 45 00:04:58,240 --> 00:05:02,240 ‫ונמתח 13.8 מיליארד שנים לאחור.‬ 46 00:05:13,200 --> 00:05:18,280 ‫אנרגייה עתיקה, שהתקיימה כשהיקום שלנו נוצר,‬ 47 00:05:20,120 --> 00:05:21,480 ‫היא שמספקת לכל דבר כוח.‬ 48 00:05:23,200 --> 00:05:24,240 ‫לכל כוכב לכת.‬ 49 00:05:26,320 --> 00:05:27,280 ‫לכל כוכב שבת.‬ 50 00:05:30,480 --> 00:05:31,400 ‫לכל יצור חי.‬ 51 00:05:40,200 --> 00:05:42,840 ‫וא צ'יני צדה אנרגייה…‬ 52 00:05:46,080 --> 00:05:47,640 ‫אך לא רק למען עצמה.‬ 53 00:05:49,440 --> 00:05:52,320 ‫כאימם של שני גורים בני חמישה חודשים,‬ 54 00:05:53,800 --> 00:05:57,080 ‫עליה להאכיל את משפחתה הרעבה.‬ 55 00:06:04,400 --> 00:06:07,760 ‫זוהי עונת היובש, והמזון נמצא בצמצום.‬ 56 00:06:08,920 --> 00:06:12,080 ‫אך האנרגייה מצויה בשפע יותר מאי פעם.‬ 57 00:06:15,920 --> 00:06:17,880 ‫היא פשוט חבויה לעין כול.‬ 58 00:06:21,280 --> 00:06:25,880 ‫העצם הגדול ביותר,‬ ‫הבהיר ביותר והחם ביותר במערכת השמש שלנו.‬ 59 00:06:28,120 --> 00:06:28,960 ‫השמש.‬ 60 00:06:41,240 --> 00:06:45,800 ‫לולאות ענק של פלזמה לוהטת‬ ‫מתפרצות מפני השטח שלה.‬ 61 00:06:51,960 --> 00:06:58,920 ‫השמש שלנו מקרינה אנרגייה‬ ‫של ארבעה וחצי טריליון פצצות אטום מדי שנייה‬ 62 00:07:01,560 --> 00:07:04,400 ‫ושולחת לכוכב הלכת שלנו‬ ‫בשעה אחת יותר אנרגייה‬ 63 00:07:04,880 --> 00:07:08,080 ‫מכפי שהעולם כולו צורך במשך שנה.‬ 64 00:07:12,520 --> 00:07:16,400 ‫אך למרות שכדור האש הענק הזה הוא מרשים,‬ 65 00:07:18,680 --> 00:07:21,520 ‫וא צ'יני אינה יכולה לאכול אור שמש.‬ 66 00:07:23,760 --> 00:07:26,320 ‫היא אוכלת רק דברים שרצים.‬ 67 00:07:29,280 --> 00:07:30,680 ‫כמו צבאים.‬ 68 00:07:38,760 --> 00:07:44,760 ‫פרוותה המנומרת מעניקה לה‬ ‫הסוואה שחיונית כדי לארוב לטרפה.‬ 69 00:07:58,200 --> 00:08:03,640 ‫אין כאן הרבה מקומות מסתור,‬ ‫ולכן היא אינה יכולה להתקרב.‬ 70 00:08:15,640 --> 00:08:19,440 ‫למזלה של וא צ'יני, יש לה יתרון סמוי.‬ 71 00:08:26,280 --> 00:08:29,960 ‫הברדלסים הם בעלי החיים‬ ‫היבשתיים המהירים ביותר.‬ 72 00:08:32,160 --> 00:08:35,680 ‫הם מגיעים למהירות‬ ‫בת 100 קמ"ש בתוך שלוש שניות בלבד.‬ 73 00:08:37,440 --> 00:08:40,880 ‫אך הצבאים שניים בכך רק להם.‬ 74 00:08:45,080 --> 00:08:47,440 ‫וא צ'יני משתמשת בהרבה אנרגייה…‬ 75 00:08:59,960 --> 00:09:01,520 ‫אך לשווא.‬ 76 00:09:05,400 --> 00:09:09,040 ‫ברדלס בוגר יכול לשרוד‬ ‫למעלה משבוע מבלי לאכול.‬ 77 00:09:12,600 --> 00:09:17,160 ‫אך גורים חייבים לאכול מדי כמה ימים.‬ 78 00:09:24,080 --> 00:09:29,760 ‫והשניים האלה הופכים רעבים מאוד.‬ 79 00:09:31,720 --> 00:09:36,240 ‫- 24 שעות מאז הארוחה הקודמת -‬ 80 00:09:37,840 --> 00:09:41,120 ‫ציד במהירות כה גבוהה‬ ‫מכלה אנרגייה רבה מאוד.‬ 81 00:09:43,200 --> 00:09:46,600 ‫מאגרי האנרגייה של וא צ'יני‬ ‫נמוכים במידה מסוכנת עתה.‬ 82 00:09:50,680 --> 00:09:54,200 ‫יחלפו שעות לפני שיהיה לה הכוח לצוד שוב.‬ 83 00:10:00,200 --> 00:10:04,240 ‫מכלי הדלק של וא צ'יני ושל גוריה ריקים.‬ 84 00:10:22,040 --> 00:10:25,560 ‫בעלי חיים בכל רחבי העולם‬ ‫משתתפים באותו מאבק בלתי פוסק‬ 85 00:10:26,480 --> 00:10:27,760 ‫בין אכילה…‬ 86 00:10:31,320 --> 00:10:32,920 ‫לבין שימוש באנרגייה.‬ 87 00:10:38,160 --> 00:10:40,000 ‫ותהיה האיסטרטגיה שלכם אשר תהיה,‬ 88 00:10:40,080 --> 00:10:42,160 ‫בין אם מהירה ובין אם איטית,‬ 89 00:10:47,080 --> 00:10:50,000 ‫הארוחה הבאה שלכם אינה מובטחת לעולם.‬ 90 00:10:59,280 --> 00:11:03,560 ‫רעב הוא דבר שכולנו חייבים להתגבר עליו.‬ 91 00:11:04,800 --> 00:11:08,640 ‫- 30 שעות מאז הארוחה הקודמת -‬ 92 00:11:12,600 --> 00:11:15,080 ‫לאחר שהתאוששה מהמרדף הקודם,‬ 93 00:11:15,920 --> 00:11:18,680 ‫תרה וא צ'יני אחר ההזדמנות הבאה שלה.‬ 94 00:11:22,920 --> 00:11:24,760 ‫ככל הברדלסיות שיש להן גורים,‬ 95 00:11:26,040 --> 00:11:27,920 ‫היא הורה יחידני.‬ 96 00:11:31,680 --> 00:11:36,560 ‫כדי שהגורים הצעירים יזכו‬ ‫לתזונה הולמת, עליה להרוג מדי יום ביומו.‬ 97 00:11:38,240 --> 00:11:40,920 ‫אך זמן ההתאוששות שלה היה ארוך מאוד‬ 98 00:11:42,240 --> 00:11:44,080 ‫והשמש שוקעת עתה.‬ 99 00:11:53,720 --> 00:11:55,400 ‫בשעה שהאור גווע,‬ 100 00:11:56,480 --> 00:11:58,840 ‫גוועת גם תקוותה של המשפחה הזאת לארוחה.‬ 101 00:12:05,840 --> 00:12:07,360 ‫בשעה שכדור הארץ מסתובב,‬ 102 00:12:09,960 --> 00:12:15,400 ‫נע הסרנגטי מאור השמש לתוך האפלה.‬ 103 00:12:21,520 --> 00:12:24,920 ‫זוהי תזכורת רבת עוצמה‬ ‫לקשר בין החיים לבין השמש.‬ 104 00:12:29,200 --> 00:12:32,960 ‫סיפורנו הוא סיפורה של השמש.‬ 105 00:12:35,160 --> 00:12:36,720 ‫לפני זמן רב מאוד…‬ 106 00:12:39,760 --> 00:12:44,440 ‫הייתה מערכת השמש שלנו‬ ‫קרה וחשוכה עוד יותר מכפי שהיא כיום.‬ 107 00:12:52,680 --> 00:12:56,800 ‫- לפני 4.6 מיליארד שנים -‬ 108 00:12:56,880 --> 00:13:01,960 ‫אך למרות זאת היו אלה‬ ‫התנאים המושלמים ללידתו של כוכב.‬ 109 00:13:05,200 --> 00:13:08,000 ‫בקור שקרוב לאפס המוחלט,‬ 110 00:13:08,640 --> 00:13:11,960 ‫החל כוח הכבידה למשוך אבק וגז יחדיו…‬ 111 00:13:14,240 --> 00:13:15,760 ‫לענן כביר.‬ 112 00:13:22,880 --> 00:13:28,360 ‫הענן קרס פנימה,‬ ‫מחץ את עצמו והפך לכדור גז חם ובוהק.‬ 113 00:13:32,240 --> 00:13:33,720 ‫קדם-כוכב.‬ 114 00:13:40,880 --> 00:13:45,160 ‫בדומה לווא צ'יני,‬ ‫הכוכב הזה היה רעב מאוד כשהתהווה.‬ 115 00:13:48,000 --> 00:13:51,320 ‫הוא משך אליו‬ ‫כל כך הרבה גז עד שסילונים של חומר לוהט‬ 116 00:13:52,360 --> 00:13:54,840 ‫ניתזו מקטביו‬ 117 00:13:56,280 --> 00:13:59,400 ‫ונמתחו שנות אור לתוך החלל.‬ 118 00:14:02,280 --> 00:14:08,360 ‫הכוכב הצעיר המשיך לגדול‬ ‫במשך 30 מיליון שנים.‬ 119 00:14:19,440 --> 00:14:20,680 ‫עד שלבסוף‬ 120 00:14:21,880 --> 00:14:26,360 ‫הוא הפך לחם מספיק‬ ‫בשביל להפיק אנרגייה בכוחות עצמו.‬ 121 00:14:29,360 --> 00:14:30,440 ‫השמש שלנו.‬ 122 00:14:33,280 --> 00:14:37,160 ‫קרניה הזהובות מאירות בבוהק ובקביעות…‬ 123 00:14:39,200 --> 00:14:41,840 ‫כבר 4.6 מיליארד שנים.‬ 124 00:14:47,400 --> 00:14:51,960 ‫זהו רק כוכב אחד בגלקסייה של מיליארדים.‬ 125 00:14:57,360 --> 00:15:00,760 ‫אך זהו כוכב מיוחד מאוד.‬ 126 00:15:03,120 --> 00:15:06,080 ‫כי זהו הכוכב שמספק חום ואור…‬ 127 00:15:08,440 --> 00:15:11,320 ‫לכוכב הלכת שוקק החיים והלא ייאמן הזה.‬ 128 00:15:16,400 --> 00:15:20,920 ‫- 42 שעות מאז הארוחה הקודמת -‬ 129 00:15:23,680 --> 00:15:27,760 ‫כל יצור חי בסרנגטי‬ ‫תלוי בשמש לצורך האנרגייה שלו.‬ 130 00:15:29,800 --> 00:15:34,080 ‫גוריה של וא צ'יני מותשים‬ ‫והם כבר יותר מאשר רעבים כעת.‬ 131 00:15:35,160 --> 00:15:37,440 ‫הם חייבים לאכול היום.‬ 132 00:15:39,000 --> 00:15:44,360 ‫אך כל מה שווא צ'יני יכולה‬ ‫לספק הבוקר הוא טיפול חם ואוהב.‬ 133 00:15:45,800 --> 00:15:47,520 ‫בארץ השחונה הזאת,‬ 134 00:15:48,040 --> 00:15:52,640 ‫השמש שלנו נותנת, אך גם לוקחת.‬ 135 00:15:53,640 --> 00:15:57,240 ‫החיים זקוקים לאנרגייה הכבירה שלה.‬ 136 00:15:58,320 --> 00:16:02,400 ‫אך יש לה גם את הכוח להשמיד.‬ 137 00:16:06,600 --> 00:16:12,320 ‫היה ברור מראש שהחיים‬ ‫כה קרוב לכור גרעיני ענק לא יהיו קלים.‬ 138 00:16:21,280 --> 00:16:24,160 ‫כדי להבין את מקורו של החום הבלתי נסבל הזה,‬ 139 00:16:25,360 --> 00:16:28,040 ‫עלינו להביט לתוך התופת…‬ 140 00:16:37,240 --> 00:16:40,400 ‫אל מתחת לשכבות החיצוניות‬ ‫של פלזמה חמה ומבעבעת…‬ 141 00:16:45,960 --> 00:16:50,320 ‫שש מאות וחמישים אלף קילומטרים מטה,‬ 142 00:16:54,920 --> 00:16:57,120 ‫אל ליבתה של השמש שלנו.‬ 143 00:17:00,840 --> 00:17:05,000 ‫ליבו של כוכב השבת שלנו‬ ‫עשוי להיראות שלו באופן מפתיע,‬ 144 00:17:07,040 --> 00:17:10,960 ‫אך ברמה האטומית הוא תוהו ובוהו מוחלט.‬ 145 00:17:14,360 --> 00:17:18,400 ‫זהו החלק החם ביותר במערכת השמש שלנו.‬ 146 00:17:21,000 --> 00:17:24,560 ‫החום כאן מגיע ל-15 מיליון מעלות…‬ 147 00:17:27,640 --> 00:17:32,200 ‫ויוצר את התנאים לאירוע‬ ‫שאינו יכול להתרחש כמעט בשום מקום אחר.‬ 148 00:17:36,600 --> 00:17:39,600 ‫אטומים מתנגשים במהירות גבוהה וניתכים.‬ 149 00:17:45,160 --> 00:17:47,040 ‫אז הם משחררים אנרגייה טהורה.‬ 150 00:17:54,760 --> 00:17:59,040 ‫התהליך הזה נקרא היתוך גרעיני‬ 151 00:17:59,880 --> 00:18:02,520 ‫והוא הדבר שגורם לשמש שלנו להאיר.‬ 152 00:18:06,480 --> 00:18:11,400 ‫למעשה, זהו הכוח‬ ‫שמספק עוצמה לכל הכוכבים שביקום שלנו.‬ 153 00:18:15,280 --> 00:18:20,320 ‫מקורה של האנרגייה הזאת,‬ ‫שהכוכבים משחררים, הוא בראשית הזמן…‬ 154 00:18:25,480 --> 00:18:27,320 ‫כאשר לא היה חומר‬ 155 00:18:27,840 --> 00:18:32,080 ‫וביקום הייתה אנרגייה בלבד.‬ 156 00:18:35,120 --> 00:18:39,160 ‫וכל פיסה ממנה קיימת ביקומנו גם כיום.‬ 157 00:18:46,600 --> 00:18:48,440 ‫בשעה שאור השמש מגיע לסרנגטי,‬ 158 00:18:49,880 --> 00:18:53,280 ‫אנרגייה שזורמת כבר 13.8 מיליארד שנים‬ 159 00:18:54,880 --> 00:18:58,560 ‫מוצאת את דרכה אל וא צ'יני ואל גוריה,‬ 160 00:18:59,040 --> 00:19:03,160 ‫וממשיכה במסעה דרך סביבתם.‬ 161 00:19:04,880 --> 00:19:08,240 ‫היא אינה נוצרת ואינה מושמדת לעולם.‬ 162 00:19:09,000 --> 00:19:12,840 ‫היא פשוט משתנה בלי הרף.‬ 163 00:19:14,240 --> 00:19:18,840 ‫אך וא צ'יני וגוריה יכולים‬ ‫להשיג את האנרגייה הזו בצורה אחת בלבד:‬ 164 00:19:23,560 --> 00:19:24,720 ‫בשר.‬ 165 00:19:33,800 --> 00:19:36,480 ‫ויש כאן טורפים שמתחרים בה,‬ 166 00:19:39,200 --> 00:19:42,120 ‫והם יכולים לחטוף לא רק את מזונה,‬ 167 00:19:42,200 --> 00:19:43,480 ‫אלא גם את גוריה.‬ 168 00:19:58,080 --> 00:19:59,960 ‫אם לא ייזונו בקרוב,‬ 169 00:20:01,000 --> 00:20:02,680 ‫הם ימותו כך או כך.‬ 170 00:20:23,480 --> 00:20:26,560 ‫זהו רק חטיף קטן, אך לאחר יומיים ללא מזון,‬ 171 00:20:27,080 --> 00:20:28,600 ‫הוא מציל חיים.‬ 172 00:20:32,480 --> 00:20:35,840 ‫אבל למעלה מעשרה אחוזים‬ ‫מהטרף שהברדלסים הורגים נגנבים.‬ 173 00:20:40,280 --> 00:20:44,040 ‫על וא צ'יני להגן‬ ‫על כל פיסת אנרגייה שהיא משיגה…‬ 174 00:20:47,840 --> 00:20:49,880 ‫כי כאשר אין הרבה אנרגייה בנמצא,‬ 175 00:20:50,720 --> 00:20:53,440 ‫התחרות עזה.‬ 176 00:20:57,080 --> 00:21:01,320 ‫מאבקה של וא צ'יני לשרוד‬ ‫ולקיים את משפחתה חוזר על עצמו שוב ושוב,‬ 177 00:21:01,400 --> 00:21:03,440 ‫מדי יום ביומו,‬ 178 00:21:06,040 --> 00:21:07,840 ‫מדי חודש בחודשו.‬ 179 00:21:17,880 --> 00:21:21,800 ‫כל ארוחה היא מאבק.‬ 180 00:21:27,320 --> 00:21:30,440 ‫בקרב שבין השגת אנרגייה לבין השימוש בה,‬ 181 00:21:32,560 --> 00:21:35,200 ‫מצליחה וא צ'יני בקושי להגיע למצב של תיקו.‬ 182 00:21:40,400 --> 00:21:45,800 ‫עונת היובש בסרנגטי מאופיינת ברעב תמידי.‬ 183 00:21:52,040 --> 00:21:53,760 ‫אך באוויר מורגש שינוי.‬ 184 00:21:55,560 --> 00:22:00,920 ‫חומה של השמש משך‬ ‫את הלחות המעטה שקיימת כאן גבוה אל השמיים.‬ 185 00:22:05,080 --> 00:22:06,560 ‫ומה שעולה…‬ 186 00:22:07,880 --> 00:22:11,120 ‫חייב לרדת בסופו של דבר.‬ 187 00:22:14,680 --> 00:22:17,440 ‫גשם שוטף את המישורים‬ 188 00:22:18,360 --> 00:22:21,040 ‫ומביא את עונת היובש אל קיצה.‬ 189 00:22:26,640 --> 00:22:28,280 ‫בשעה שהעננים מתפזרים‬ 190 00:22:29,960 --> 00:22:31,880 ‫מופיע ניצוץ של תקווה.‬ 191 00:22:44,120 --> 00:22:47,560 ‫עלה עשב בודד‬ ‫אינו יכול להזין את משפחתה של וא צ'יני,‬ 192 00:22:49,920 --> 00:22:54,560 ‫אך הפתרון לרעבונם נמצא עמוק בתאיו.‬ 193 00:23:06,520 --> 00:23:09,240 ‫עולם נסתר מתקיים כאן.‬ 194 00:23:15,000 --> 00:23:21,760 ‫ערמות מיקרוסקופיות בשם גראנה‬ ‫משתזפות בקרני השמש החמימות.‬ 195 00:23:32,800 --> 00:23:37,600 ‫פניהן מכוסים ביער‬ ‫של חלבונים זעירים הניזונים מאור,‬ 196 00:23:38,880 --> 00:23:42,720 ‫שקולטים אנרגייה מהכוכב הקרוב אלינו ביותר.‬ 197 00:23:47,800 --> 00:23:50,720 ‫הם גדושים בצבען הירוק כלורופיל,‬ 198 00:23:52,400 --> 00:23:55,120 ‫שסופח קרני אור.‬ 199 00:24:00,000 --> 00:24:02,240 ‫באמצעות קסמה של הפוטוסינתזה…‬ 200 00:24:12,640 --> 00:24:15,320 ‫משתלבים מים עם פחמן דו-חמצני,‬ 201 00:24:18,320 --> 00:24:21,560 ‫וקרני השמש הופכות לסוכר.‬ 202 00:24:38,440 --> 00:24:43,280 ‫בתוך ימים ספורים,‬ ‫המישורים הצחיחים לשעבר נצבעים בירוק.‬ 203 00:24:51,320 --> 00:24:55,560 ‫מיליארדים של עלי עשב‬ ‫קולטים עתה את אור השמש השופע.‬ 204 00:25:00,480 --> 00:25:05,040 ‫והאנרגייה של היקום הופכת לחלק מהנוף.‬ 205 00:25:10,400 --> 00:25:11,920 ‫יש רק בעיה אחת.‬ 206 00:25:14,480 --> 00:25:17,200 ‫ברדלסים אינם יכולים לאכול עשב.‬ 207 00:25:22,920 --> 00:25:25,800 ‫אך הרחק באזורים המיוערים שבצפון,‬ 208 00:25:27,080 --> 00:25:31,240 ‫יש בעלי חיים שיכולים לעשות זאת.‬ 209 00:25:34,080 --> 00:25:36,080 ‫מאות אלפי יצורים כאלה.‬ 210 00:25:38,880 --> 00:25:40,120 ‫גנואים.‬ 211 00:25:43,120 --> 00:25:48,320 ‫יש להם פה רחב, שפתיים גמישות וארבע קיבות,‬ 212 00:25:49,040 --> 00:25:52,000 ‫שמותאמים באופן מושלם לאכילת עשב.‬ 213 00:26:01,080 --> 00:26:03,880 ‫העדרים הענקיים נעים כל העת‬ 214 00:26:05,800 --> 00:26:07,640 ‫בחיפוש אחר שדות מרעה חדשים.‬ 215 00:26:11,000 --> 00:26:14,120 ‫כדי למצוא את העשב, הם הולכים בעקבות הגשם.‬ 216 00:26:17,800 --> 00:26:19,200 ‫הם מונעים, כמו כולנו,‬ 217 00:26:21,240 --> 00:26:22,320 ‫בידי הרעב.‬ 218 00:26:32,000 --> 00:26:34,520 ‫אך אם קיים כלל כלשהו בסרנגטי,‬ 219 00:26:36,200 --> 00:26:39,160 ‫הוא שאף פעם לא קל להשיג מזון.‬ 220 00:26:48,000 --> 00:26:49,480 ‫נהר המארה.‬ 221 00:26:52,120 --> 00:26:55,160 ‫התנינים שחיים בו‬ ‫הם בין הגדולים ביותר שבכדור הארץ.‬ 222 00:26:59,080 --> 00:27:00,840 ‫זהו מכשול קשה‬ 223 00:27:00,920 --> 00:27:04,080 ‫בחיפושם של הגנואים‬ ‫אחר אנרגייה שתקיים אותם.‬ 224 00:27:16,160 --> 00:27:17,200 ‫בדרום,‬ 225 00:27:17,760 --> 00:27:22,400 ‫וא צ'יני מנצלת כל רגע אפשרי‬ ‫וסורקת את המישורים בחיפוש אחר משהו אכיל.‬ 226 00:27:33,000 --> 00:27:36,000 ‫לאחר ששרדה שישה חודשים על תפריט דל,‬ 227 00:27:37,720 --> 00:27:40,160 ‫הצליחה גורה אחת לגדול‬ 228 00:27:47,720 --> 00:27:50,840 ‫והיא אף לומדת כמה כישורי ציד משלה.‬ 229 00:27:57,000 --> 00:28:01,400 ‫אך הגור השני אינו נראה לעין.‬ 230 00:28:07,400 --> 00:28:10,800 ‫רק חמישה אחוזים‬ ‫מגורי הברדלסים מצליחים להגיע לבגרות.‬ 231 00:28:13,680 --> 00:28:17,800 ‫רובם נהרגים בידי אריות וצבועים רעבים.‬ 232 00:28:25,200 --> 00:28:28,880 ‫עתידה של הגורה הזאת אינו מובטח כלל,‬ 233 00:28:32,880 --> 00:28:36,080 ‫אפילו כאשר האנרגייה נראית קרובה מאוד.‬ 234 00:28:42,400 --> 00:28:44,360 ‫לגנואים שנאספו על גדות המארה‬ 235 00:28:45,240 --> 00:28:48,160 ‫יש אפשרות לנוע קדימה בלבד.‬ 236 00:28:52,080 --> 00:28:55,160 ‫אך מישהו חייב להיות ראשון.‬ 237 00:29:34,880 --> 00:29:37,080 ‫מיליון וחצי גנואים‬ 238 00:29:38,040 --> 00:29:40,560 ‫עושים את המסע הזה מדי שנה.‬ 239 00:29:44,280 --> 00:29:49,000 ‫וכאן ניטש קרב אדירים בין שימוש באנרגייה…‬ 240 00:29:50,680 --> 00:29:52,680 ‫לבין צריכתה.‬ 241 00:30:08,120 --> 00:30:11,000 ‫בעבור בני המזל שמצליחים לחצות,‬ 242 00:30:12,400 --> 00:30:14,000 ‫זוהי רק ההתחלה.‬ 243 00:30:23,200 --> 00:30:25,880 ‫עתה עליהם לנדוד מאות קילומטרים,‬ 244 00:30:27,800 --> 00:30:28,920 ‫יומם וליל,‬ 245 00:30:30,040 --> 00:30:31,480 ‫במשך למעלה מחודשיים…‬ 246 00:30:34,200 --> 00:30:36,080 ‫כדי להגיע אל מישורי העשב.‬ 247 00:30:48,600 --> 00:30:52,400 ‫וא צ'יני ממתינה בשקיקה להגעתם של הגנואים,‬ 248 00:30:53,920 --> 00:30:58,080 ‫אך קיימת גם הגירה נוספת,‬ 249 00:30:58,160 --> 00:31:00,600 ‫כזו שחיונית להישרדותם של שני בעלי החיים.‬ 250 00:31:03,840 --> 00:31:08,520 ‫זהו מסע על פני מרחק וזמן בלתי נתפסים,‬ 251 00:31:11,640 --> 00:31:17,160 ‫וכל יצור בסרנגטי ירעב בלעדיו.‬ 252 00:31:24,200 --> 00:31:26,200 ‫בליבתה של השמש שלנו,‬ 253 00:31:26,280 --> 00:31:28,680 ‫בשעה שאטומים מתנגשים וניתכים,‬ 254 00:31:29,360 --> 00:31:34,360 ‫משוחררים פוטונים שזורמים החוצה.‬ 255 00:31:38,800 --> 00:31:44,000 ‫למארזים הזעירים האלה‬ ‫של אנרגיית אור אין מסה כלל‬ 256 00:31:44,080 --> 00:31:46,080 ‫והם נעים במהירות האור.‬ 257 00:31:47,800 --> 00:31:51,080 ‫אך בתוך הליבה, שדחוסה באופן שלא ייאמן,‬ 258 00:31:51,160 --> 00:31:55,080 ‫הם נכבלים, נבלעים ומפוזרים.‬ 259 00:31:58,200 --> 00:32:01,480 ‫מסע שבדרך כלל נמשך שתי שניות בלבד‬ 260 00:32:02,160 --> 00:32:04,040 ‫עשוי להימשך מיליון שנים.‬ 261 00:32:10,960 --> 00:32:15,080 ‫זהו מאבק מתיש, שמטרתו היא להימלט מן השמש.‬ 262 00:32:20,000 --> 00:32:23,560 ‫אך הפוטונים מצליחים לעלות אט אט,‬ 263 00:32:25,200 --> 00:32:27,680 ‫מבעד לשכבותיה של השמש,‬ 264 00:32:29,640 --> 00:32:32,040 ‫לעבר פניה הלוהטים,‬ 265 00:32:34,480 --> 00:32:37,200 ‫שם הם יכולים לצאת לחופשי לבסוף.‬ 266 00:32:40,680 --> 00:32:43,360 ‫הם מוקרנים לכל עבר…‬ 267 00:32:45,640 --> 00:32:47,040 ‫כאור כוכבים.‬ 268 00:32:53,720 --> 00:32:59,760 ‫הם עוברים 150 מיליון קילומטרים‬ ‫בתוך מעט יותר משמונה דקות.‬ 269 00:33:04,880 --> 00:33:06,760 ‫הם מגיעים בדיוק במועד…‬ 270 00:33:09,160 --> 00:33:12,920 ‫כדי להיפגש עם הגנואים, שמסיימים את מסעם.‬ 271 00:33:16,400 --> 00:33:23,000 ‫כל עלה עשב סופג‬ ‫עשרה קוודריליון פוטונים מדי שנייה‬ 272 00:33:27,880 --> 00:33:33,640 ‫וביחד הם משיגים מספיק אנרגייה‬ ‫כדי להאכיל את עדרי הענק האלה.‬ 273 00:33:43,720 --> 00:33:44,760 ‫מהכוכב…‬ 274 00:33:47,600 --> 00:33:48,560 ‫אל העשב…‬ 275 00:33:52,280 --> 00:33:53,360 ‫אל הגנואים.‬ 276 00:33:59,720 --> 00:34:02,640 ‫אור השמש מספק להם עתה את הכוח לנוע…‬ 277 00:34:04,640 --> 00:34:05,680 ‫לגדול…‬ 278 00:34:07,760 --> 00:34:08,920 ‫ולהתרבות.‬ 279 00:34:17,160 --> 00:34:20,200 ‫וככל שהם נמצאים‬ ‫זמן רב יותר במישורים ואוכלים,‬ 280 00:34:21,040 --> 00:34:24,120 ‫כך הם זמינים יותר להיאכל.‬ 281 00:34:39,880 --> 00:34:45,120 ‫אנרגייה עשירה, טעימה ורבה‬ 282 00:34:45,200 --> 00:34:47,600 ‫נמצאת בהישג יד לבסוף.‬ 283 00:34:55,800 --> 00:34:58,160 ‫אך כאשר יש שלושה מיליון עיניים צופות,‬ 284 00:35:01,800 --> 00:35:03,880 ‫על וא צ'יני לנוע במהירות.‬ 285 00:35:06,560 --> 00:35:09,360 ‫למזלה, היא ברדלסית.‬ 286 00:35:59,240 --> 00:36:03,280 ‫לבסוף מצליחה וא צ'יני‬ ‫לטעום את טעמו של אור כוכבים.‬ 287 00:36:26,040 --> 00:36:27,480 ‫בכל נגיסה,‬ 288 00:36:27,560 --> 00:36:31,680 ‫חלבונים ושומן שמכילים אנרגייה קוסמית‬ 289 00:36:31,760 --> 00:36:33,800 ‫נכנסים למחזור הדם של וא צ'יני.‬ 290 00:36:39,840 --> 00:36:44,360 ‫יעדם הסופי הוא‬ ‫תחנות הכוח שנמצאות בתאים שבגופה.‬ 291 00:36:45,520 --> 00:36:47,160 ‫המיטוכונדריה.‬ 292 00:36:49,080 --> 00:36:52,880 ‫זהו המקום שבו מתחולל השינוי האחרון.‬ 293 00:37:00,840 --> 00:37:05,080 ‫בתוך כל מיטוכונדריון יש נוף מתפרץ:‬ 294 00:37:08,720 --> 00:37:13,120 ‫נקיקים של ממברנות‬ ‫שמתנועעות בתהליכים כימיים מורכבים.‬ 295 00:37:15,080 --> 00:37:19,680 ‫כאן מתחוללת תגובה‬ ‫בין המזון העשיר באנרגייה לבין חמצן,‬ 296 00:37:20,160 --> 00:37:22,120 ‫עד שלבסוף הוא מתפרק…‬ 297 00:37:28,680 --> 00:37:34,440 ‫ומשחרר את האנרגייה של יקומנו‬ ‫ישירות לתוך תאיה של וא צ'יני.‬ 298 00:37:38,440 --> 00:37:41,160 ‫הוא מספק את הכוח לכל פעולה, לכל מחשבה‬ 299 00:37:41,920 --> 00:37:43,640 ‫ולכל תנועה קלה.‬ 300 00:37:51,160 --> 00:37:54,160 ‫המסע מכוכב לתא הושלם עתה.‬ 301 00:37:59,000 --> 00:38:01,160 ‫האנרגייה שהאירה את היקום פעם‬ 302 00:38:02,560 --> 00:38:06,040 ‫נותנת עתה לווא צ'יני‬ ‫ולגורה שלה את מתת החיים.‬ 303 00:38:18,920 --> 00:38:20,200 ‫בעונה הירוקה,‬ 304 00:38:21,160 --> 00:38:23,200 ‫הרעב הוא זיכרון בלבד.‬ 305 00:38:32,880 --> 00:38:36,920 ‫בכל רחבי הסרנגטי,‬ ‫האנרגייה עוברת שינוי כל העת.‬ 306 00:38:41,320 --> 00:38:43,960 ‫היא עוברת מיצור חי אחד למשנהו.‬ 307 00:38:45,640 --> 00:38:48,600 ‫היא מזינה את המערכת האקולוגית כולה.‬ 308 00:38:51,400 --> 00:38:54,440 ‫השמש שלנו היא המפרנסת האולטימטיבית.‬ 309 00:38:55,600 --> 00:38:58,480 ‫כל דבר ניזון מאור כוכבים.‬ 310 00:39:03,680 --> 00:39:07,440 ‫הבעיה היא שאין מה שיזין את השמש.‬ 311 00:39:10,920 --> 00:39:13,160 ‫בתוך חמישה מיליארד שנים,‬ 312 00:39:13,640 --> 00:39:15,400 ‫הדלק שלה יאזל.‬ 313 00:39:19,840 --> 00:39:21,720 ‫בשעה שליבתה תקרוס,‬ 314 00:39:22,520 --> 00:39:24,080 ‫השמש תתפשט…‬ 315 00:39:26,680 --> 00:39:28,520 ‫ותהפוך לענק אדום…‬ 316 00:39:31,520 --> 00:39:33,920 ‫שיטרוף את כוכבי הלכת הפנימיים,‬ 317 00:39:34,000 --> 00:39:36,800 ‫כוכב חמה ונוגה.‬ 318 00:39:41,800 --> 00:39:43,840 ‫בשעה שהיא תתפח ותתקרב לכדור הארץ,‬ 319 00:39:44,720 --> 00:39:48,400 ‫כוח הכבידה הקיצוני‬ ‫יקרע את הירח שלנו לגזרים…‬ 320 00:40:02,280 --> 00:40:05,520 ‫ומסביב לכדור הארץ תיוותר טבעת של סלעי ירח.‬ 321 00:40:10,480 --> 00:40:14,000 ‫גורלו הסופי של כוכב הלכת שלנו אינו ידוע.‬ 322 00:40:18,440 --> 00:40:21,880 ‫אך תהיה זריחה אחרונה אחת…‬ 323 00:40:25,640 --> 00:40:28,600 ‫לפני שהשכבות החיצוניות‬ ‫של הכוכב שלנו יתפוגגו להן‬ 324 00:40:30,320 --> 00:40:32,360 ‫והוא ינשום את נשימתו האחרונה.‬ 325 00:40:40,040 --> 00:40:44,040 ‫תיוותר ממנו רק גחלת גוועת.‬ 326 00:40:44,960 --> 00:40:46,120 ‫גמד לבן,‬ 327 00:40:46,640 --> 00:40:52,280 ‫בקושי בגודלו של כדור הארץ,‬ ‫שיהיה מוקף בענן זוהר ענק.‬ 328 00:40:55,400 --> 00:40:57,200 ‫זו תהיה משואה ליקום:‬ 329 00:40:58,120 --> 00:41:00,440 ‫היינו כאן פעם.‬ 330 00:41:04,360 --> 00:41:05,880 ‫אך נכון לעכשיו,‬ 331 00:41:06,360 --> 00:41:09,840 ‫הכוכב שלנו ממשיך להאיר עלינו…‬ 332 00:41:12,960 --> 00:41:16,240 ‫וימשיך לעשות זאת במשך מיליארדי שנים.‬ 333 00:41:17,200 --> 00:41:22,440 ‫האנרגייה שלו היא כוח‬ ‫שחיוני לכל צורות החיים.‬ 334 00:41:30,120 --> 00:41:32,240 ‫בפרק הבא בסיפורו של היקום שלנו,‬ 335 00:41:33,880 --> 00:41:35,640 ‫בין אם אתם כוכב בוהק,‬ 336 00:41:38,080 --> 00:41:39,880 ‫חור שחור ענק,‬ 337 00:41:40,920 --> 00:41:43,960 ‫או קוף שימפנזה שלומד כיצד להתנהג,‬ 338 00:41:44,040 --> 00:41:46,280 ‫כל דבר זקוק לזמן.‬ 339 00:41:48,080 --> 00:41:51,920 ‫אך מה אתם באמת יודעים‬ ‫אודות הממד המסתורי הזה?‬ 340 00:41:53,200 --> 00:41:58,720 ‫מדוע לכל דבר יש עבר, הווה ועתיד?‬ 341 00:41:59,480 --> 00:42:01,480 ‫והאם מישהו מאיתנו היה נמצא כאן,‬ 342 00:42:03,520 --> 00:42:04,720 ‫ללא הזמן?‬ 343 00:42:36,880 --> 00:42:38,880 ‫תרגום כתוביות: עמוס דיאמנט‬