1
00:00:06,080 --> 00:00:09,000
‫- סדרה תיעודית של NETFLIX -‬

2
00:00:25,720 --> 00:00:29,360
‫כשהייתי ילד, ‬
‫עברנו עם אימא שלי לאינדונזיה לכמה שנים.‬

3
00:00:29,960 --> 00:00:33,400
‫גרנו בבית קטן עם ההנאות הפשוטות של הטבע.‬

4
00:00:34,000 --> 00:00:37,560
‫עץ מנגו בחזית, ריחות של פירות ותבלינים.‬

5
00:00:38,880 --> 00:00:43,240
‫שדות אורז שבהם תאו המים הציץ בך ‬
‫עם חוטם מכוסה בוץ.‬

6
00:00:44,600 --> 00:00:50,160
‫באינדונזיה יש מהיערות ומהמגוון הביולוגי ‬
‫מהחשובים בעולם.‬

7
00:00:51,400 --> 00:00:55,080
‫ואין כמו המערכת האקולוגית של לוסר,‬

8
00:00:55,160 --> 00:00:58,560
‫ביתם של כמה מהמינים הנמצאים בסכנת ההכחדה ‬
‫הגדולה ביותר בעולם.‬

9
00:01:06,920 --> 00:01:09,840
‫יערות הגשם של הפארק הלאומי גונונג לוסר‬

10
00:01:11,600 --> 00:01:13,840
‫מעניקים מחסה לאין-ספור צמחים וחיות…‬

11
00:01:15,840 --> 00:01:18,320
‫ולכל אחד מהם יש תפקיד.‬

12
00:01:32,360 --> 00:01:35,040
‫לוסר הוא גם המעוז האחרון‬

13
00:01:35,120 --> 00:01:37,920
‫של ארבעה מהמינים המאוימים ביותר בעולם.‬

14
00:01:41,480 --> 00:01:43,800
‫טיגריסים חזקים וחמקמקים…‬

15
00:01:48,720 --> 00:01:50,680
‫הקרנפים הקטנים בעולם…‬

16
00:01:55,560 --> 00:01:57,360
‫פילי יער ייחודיים…‬

17
00:02:00,560 --> 00:02:04,840
‫ואורנגאוטנים, מקופי האדם החכמים בעולם.‬

18
00:02:09,040 --> 00:02:12,400
‫בעבר החיות הללו היו מצויות יחד ‬
‫ברחבי דרום מזרח אסיה.‬

19
00:02:14,680 --> 00:02:17,800
‫אבל כריתת יערות וציד בלתי חוקי ‬
‫הביאו לכך שכיום‬

20
00:02:18,600 --> 00:02:22,800
‫לאוסר הוא המקום היחיד ‬
‫שבו הם עדיין מתקיימים יחד.‬

21
00:02:26,120 --> 00:02:30,320
‫האם נאפשר למשהו כה יקר להיעלם לנצח…‬

22
00:02:33,840 --> 00:02:36,360
‫או שננצל את ההזדמנות האחרונה להגן עליו‬

23
00:02:36,440 --> 00:02:38,720
‫למען ילדינו ונכדינו?‬

24
00:02:40,520 --> 00:02:44,640
‫הצטרפו אליי אל מרחבי הפרא הייחודיים הללו.‬

25
00:02:54,400 --> 00:02:58,880
‫- גונונג לוסר‬
‫אינדונזיה -‬

26
00:03:02,480 --> 00:03:07,200
‫על האי האינדונזי סומטרה,‬
‫שוכן יער גשם טרופי עצום.‬

27
00:03:07,720 --> 00:03:12,080
‫ובליבו, הפארק הלאומי גונונג לוסר.‬

28
00:03:14,520 --> 00:03:17,240
‫כאן שולטים הרים מכוסים יערות,‬

29
00:03:18,520 --> 00:03:20,920
‫המיתמרים לגובה 3,000 מטרים.‬

30
00:03:21,000 --> 00:03:24,080
‫הם שומרים על תושביו כמו מבצר.‬

31
00:03:26,160 --> 00:03:29,640
‫אך יש ושפע חיות הבר הגדול ביותר שבו נמצא‬

32
00:03:29,720 --> 00:03:32,120
‫בג'ונגלים הנמוכים והמהבילים.‬

33
00:03:47,240 --> 00:03:51,520
‫"אורנגאוטן" באינדונזית משמעו, "אדם היער".‬

34
00:03:56,080 --> 00:04:01,600
‫ובעצים האלה חיה אוכלוסיית האורנגאוטנגים ‬
‫הצפופה בעולם.‬

35
00:04:05,440 --> 00:04:06,760
‫זה היער שלהם.‬

36
00:04:35,920 --> 00:04:37,680
‫ישנם מספר זכרים ענקיים.‬

37
00:04:38,600 --> 00:04:42,320
‫יש להם כיסי לחיים גדולים ובולטים‬
‫המושכים בנות זוג ביתר קלות.‬

38
00:04:48,760 --> 00:04:50,400
‫הם חזקים מאוד,‬

39
00:04:51,760 --> 00:04:54,640
‫בעלי עוצמת נשיכה חזקה יותר משל מאריה.‬

40
00:04:58,240 --> 00:05:02,040
‫אבל יש זכר צעיר אתלטי ושאפתן ‬
‫המטפס בסולם בדרגות.‬

41
00:05:12,720 --> 00:05:13,680
‫ראקוס.‬

42
00:05:20,440 --> 00:05:24,720
‫פירוש שמו, שניתן לו על ידי מדענים מקומיים,‬
‫הוא "חמדן".‬

43
00:05:26,360 --> 00:05:29,720
‫כי הוא אוהב לאכול הכול פחות או יותר.‬

44
00:05:32,320 --> 00:05:33,440
‫עלים.‬

45
00:05:34,920 --> 00:05:35,960
‫קליפות עצים,‬

46
00:05:37,920 --> 00:05:38,840
‫פירות…‬

47
00:05:41,400 --> 00:05:42,320
‫טרמיטים.‬

48
00:05:44,000 --> 00:05:45,440
‫הכול הולך.‬

49
00:05:47,720 --> 00:05:50,600
‫אם הקוף אנין הטעם הזה יאכל מספיק,‬

50
00:05:50,680 --> 00:05:53,160
‫ייתכן שיום אחד יהיו לו כיסי לחיים‬

51
00:05:53,880 --> 00:05:55,400
‫כמו לזכרים הבוגרים ביותר.‬

52
00:06:00,840 --> 00:06:04,520
‫אוכל אחד מסוים מזין את שאפתנותו.‬

53
00:06:05,920 --> 00:06:07,000
‫פרי הניסיה.‬

54
00:06:08,600 --> 00:06:10,480
‫גודלו כשל כדורגל‬

55
00:06:10,560 --> 00:06:13,600
‫והוא עמוס זרעים גדולים וטעימים.‬

56
00:06:22,080 --> 00:06:25,240
‫לפני שהוא מבשיל, הוא קשה כמו בטון,‬

57
00:06:25,320 --> 00:06:27,680
‫מה שהופך את הנגיסה בו לכמעט בלתי אפשרית.‬

58
00:06:36,560 --> 00:06:38,960
‫ניסיה בשל נפתח לבד.‬

59
00:06:41,840 --> 00:06:46,520
‫אבל הזרעים העסיסיים ‬
‫מוקפים באלפי שערות חדות ומרגיזות.‬

60
00:06:49,480 --> 00:06:54,840
‫כדי להשיג את הארוחה הזאת, על ראקוס‬<i>‫ ‬</i> ‫לשלוט ‬
‫במיומנות הכי מתוחכמת בג'ונגל.‬

61
00:06:59,000 --> 00:07:01,640
‫לרבים מהאורנגאוטנים כאן יש שיטה גאונית‬

62
00:07:01,720 --> 00:07:04,040
‫להימנע מהשערות הקוצניות של הניסיה.‬

63
00:07:09,640 --> 00:07:11,000
‫ראשית, הם בוחרים מקל.‬

64
00:07:13,680 --> 00:07:17,720
‫ואז, תוך כדי תמרון בעזרת השפתיים ‬
‫הרב תכליתיות שלהם,‬

65
00:07:18,320 --> 00:07:20,760
‫הם דוחפים אותו לתוך הסדקים שבניסיה.‬

66
00:07:26,800 --> 00:07:30,040
‫תנועה חוזרת של המקל מחלצת את הזרעים‬

67
00:07:30,920 --> 00:07:33,440
‫ותוך כדי כך מנקה את השערות…‬

68
00:07:37,960 --> 00:07:39,880
‫מה שהופך את הפרי מוכן לאכילה.‬

69
00:07:44,640 --> 00:07:46,920
‫אורנגאוטנים הם לרוב חיות מתבודדות.‬

70
00:07:48,080 --> 00:07:51,280
‫אבל עץ הניסיה מבשיל לעתים נדירות.‬

71
00:07:52,560 --> 00:07:56,920
‫כשזה קורה, ‬
‫אורנגאוטנים נמשכים אליו מכל עבר.‬

72
00:08:00,520 --> 00:08:03,880
‫הם יכולים ללמוד האחד מהשני ‬
‫כאשר הם מתאספים.‬

73
00:08:09,800 --> 00:08:11,800
‫פריסקה היא נקבה בוגרת‬

74
00:08:13,200 --> 00:08:15,520
‫והיא מומחית בהכנת הפרי.‬

75
00:08:18,240 --> 00:08:20,720
‫ראקוס מתקרב כדי ללמוד מהמומחית.‬

76
00:08:30,440 --> 00:08:33,160
‫יש מספיק אוכל בסביבה ‬
‫כדי שהיא תוכל לסבול אותו.‬

77
00:08:39,040 --> 00:08:41,240
‫אלה האורנגאוטנים היחידים בטבע‬

78
00:08:41,320 --> 00:08:44,720
‫אשר ידוע כי הם יוצרים כלים ‬
‫ומשתמשים בהם בדרך ייחודית זו.‬

79
00:08:52,760 --> 00:08:54,880
‫ראקוס רוצה לנסות בעצמו.‬

80
00:09:01,280 --> 00:09:03,800
‫הוא מכין את כלי העבודה שלו בזהירות.‬

81
00:09:09,640 --> 00:09:12,640
‫ראקוס בוחר את הניסיה המושלם.‬

82
00:09:16,000 --> 00:09:18,760
‫ואז זה עניין של ניסוי וטעיה.‬

83
00:09:26,960 --> 00:09:29,520
‫לבסוף, עם קצת התמדה…‬

84
00:09:32,080 --> 00:09:34,960
‫ראקוס משיג את המעדן אליו השתוקק.‬

85
00:09:43,320 --> 00:09:48,560
‫ככל שהוא ישכלל את המיומנות המופלאה הזו, ‬
‫כך הוא יהיה גדול וחזק יותר.‬

86
00:09:52,760 --> 00:09:55,200
‫ויום אחד, הבחור החמדן הזה‬

87
00:09:56,680 --> 00:09:58,160
‫עוד יגיע לפסגה.‬

88
00:10:06,280 --> 00:10:09,680
‫לוסר הוא פארק שופע גם בזכות סוג האדמה שבו,‬

89
00:10:11,280 --> 00:10:15,360
‫הפורייה עד פי שישה יותר ‬
‫מיערות הגשם האחרים באזור.‬

90
00:10:17,880 --> 00:10:20,000
‫וזו הסיבה.‬

91
00:10:23,400 --> 00:10:26,200
‫אחד מהרי הגעש הפעילים בעולם.‬

92
00:10:27,640 --> 00:10:28,760
‫הר סינבונג.‬

93
00:10:29,680 --> 00:10:33,720
‫במשך אלפי שנים,‬
‫המטירו התפרצויותיו אפר וולקני על האזור…‬

94
00:10:37,280 --> 00:10:39,640
‫אפר עשיר במינרלים וחומרים מזינים.‬

95
00:10:48,240 --> 00:10:50,400
‫האפר מתפקד כדשן,‬

96
00:10:50,480 --> 00:10:53,440
‫ומקיים ג'ונגל בעל מורכבות מדהימה.‬

97
00:10:56,680 --> 00:10:58,800
‫עם אלפי מינים של צמחים,‬

98
00:10:59,600 --> 00:11:02,520
‫זהו אחד היערות המגוונים ביותר בעולם.‬

99
00:11:12,720 --> 00:11:14,160
‫לוף ענק.‬

100
00:11:19,720 --> 00:11:23,800
‫זהו הצמח בעל הפרחים הגדול ביותר בעולם…‬

101
00:11:29,280 --> 00:11:31,000
‫גובהו יכול להגיע לשלושה מטרים,‬

102
00:11:32,320 --> 00:11:34,120
‫כגובהו של סל בכדורסל.‬

103
00:11:40,080 --> 00:11:43,560
‫הוא מגיח רק אחרי שהצמח גדל במשך עשור.‬

104
00:11:48,880 --> 00:11:51,880
‫אבל להפיק פריחה שכזו מכלה אנרגיה רבה.‬

105
00:11:55,120 --> 00:11:57,760
‫הוא פורח לפרק זמן של 48 שעות בלבד.‬

106
00:11:59,800 --> 00:12:03,440
‫אז יש לו דרך מתוחכמת ‬
‫למשוך במהירות את החרקים‬

107
00:12:03,520 --> 00:12:05,160
‫להם הוא זקוק לצורך האבקה.‬

108
00:12:18,760 --> 00:12:21,000
‫הוא מדיף ריח חזק.‬

109
00:12:24,720 --> 00:12:26,560
‫אבל אין לו ריח נעים.‬

110
00:12:28,800 --> 00:12:31,080
‫הוא מדיף צחנה של בשר רקוב.‬

111
00:12:34,000 --> 00:12:37,000
‫הפרח האדום והענק ‬
‫מגיע לגובה ממוצע של מטר וחצי,‬

112
00:12:37,720 --> 00:12:41,080
‫מה שמוסיף לאשליה של גופה טרייה של חיה.‬

113
00:12:45,480 --> 00:12:49,920
‫ואז, עם רדת הלילה, מתחילה ההטעיה הגדולה.‬

114
00:12:55,480 --> 00:12:57,720
‫כשהוא מתעל עשר שנים של אנרגיה עצורה,‬

115
00:12:58,240 --> 00:13:01,120
‫הלוף מזרים חום אל העמוד המרכזי שלו‬

116
00:13:03,000 --> 00:13:05,160
‫ההופך חם כדם.‬

117
00:13:08,000 --> 00:13:13,080
‫כמו ארובה, החום העולה נושא את הצחנה שלו ‬
‫אל תוך אוויר הלילה הקריר.‬

118
00:13:22,040 --> 00:13:24,040
‫מאות חרקים אוכלי כל,‬

119
00:13:24,640 --> 00:13:26,640
‫לא מסוגלים לעמוד בפיתוי.‬

120
00:13:49,880 --> 00:13:53,040
‫הם מתפתים להיכנס אל חלקו הפנימי של הלוף…‬

121
00:13:56,360 --> 00:13:59,400
‫מערה מלאה באיברים זכריים ונקביים.‬

122
00:14:07,160 --> 00:14:10,200
‫בשעה שהחרקים מחפשים ‬
‫את הבשר הרקוב שהובטח להם…‬

123
00:14:13,040 --> 00:14:16,480
‫הם מוצאים את עצמם מכוסים באבקנים ‬
‫שהם יישאו עימם‬

124
00:14:16,560 --> 00:14:17,960
‫אל לופים אחרים.‬

125
00:14:23,600 --> 00:14:26,840
‫ואם הם כבר ביקרו בענק שכזה,‬

126
00:14:26,920 --> 00:14:28,720
‫הם יאבקו את הצמח הזה.‬

127
00:14:35,480 --> 00:14:38,480
‫הכנה של עשר שנים למופע של שני לילות.‬

128
00:14:41,400 --> 00:14:44,000
‫האנרגיה של הפרח מוצתה עד תום.‬

129
00:14:47,600 --> 00:14:49,120
‫אחרוני החרקים עוזבים…‬

130
00:14:52,200 --> 00:14:53,360
‫עד שלבסוף,‬

131
00:14:53,920 --> 00:14:55,600
‫תוך שניות,‬

132
00:14:59,520 --> 00:15:01,880
‫המבנה כולו מתמוטט.‬

133
00:15:06,400 --> 00:15:10,840
‫לאחר שהואבק בהצלחה, ‬
‫מתחיל מחזור נוסף של עשר שנים,‬

134
00:15:11,560 --> 00:15:13,960
‫עד לפריחות ענקיות נוספות.‬

135
00:15:29,080 --> 00:15:31,480
‫גם בתחומי השפלה של לוסר,‬

136
00:15:31,560 --> 00:15:34,360
‫ישנם נופים שונים מאוד.‬

137
00:15:43,200 --> 00:15:46,640
‫נהרות הפארק ‬
‫מעבירים את הקרקעות העשירות בחומרים מזינים‬

138
00:15:46,720 --> 00:15:48,280
‫במורד הזרם, אל החוף…‬

139
00:15:50,840 --> 00:15:53,520
‫שם פוגש היער את האוקיינוס ההודי…‬

140
00:15:57,800 --> 00:16:00,640
‫מה שמאפשר את יצירתה ‬
‫של ביצת מנגרובים בוצית.‬

141
00:16:09,640 --> 00:16:10,760
‫יבשתן.‬

142
00:16:16,400 --> 00:16:20,560
‫הדג הזה לא מוגבל לחיים הימיים.‬

143
00:16:25,400 --> 00:16:27,200
‫הוא לוקח נשימה עמוקה של אוויר…‬

144
00:16:30,280 --> 00:16:33,400
‫ותוך כדי שימוש בסנפיריו, בהם יש מפרק כתף,‬

145
00:16:34,840 --> 00:16:37,080
‫הוא מזיז את עצמו.‬

146
00:16:39,000 --> 00:16:41,720
‫דג שיכול ללכת.‬

147
00:16:44,360 --> 00:16:47,440
‫הוא מבלה את רוב חייו כאן, על משטחי הבוץ.‬

148
00:16:50,080 --> 00:16:53,920
‫לעיניו הדומות לפריסקופ‬
‫יש עדשה כמו זו של חיות יבשתיות,‬

149
00:16:54,680 --> 00:16:59,200
‫מה שמאפשר לו לראות הרבה יותר טוב ‬
‫מחוץ למים, מאשר בתוכם.‬

150
00:17:04,480 --> 00:17:09,200
‫הארוחה האהובה עליו היא אויב אימתני ‬
‫בעל צבתות חדות כתער…‬

151
00:17:12,280 --> 00:17:14,960
‫אם יצליח לתפוס אחד בלי שיצבטו אותו.‬

152
00:17:38,080 --> 00:17:39,440
‫אולי משהו רך יותר?‬

153
00:17:48,280 --> 00:17:49,960
‫הסרטנים האלה זריזים מאוד,‬

154
00:17:52,360 --> 00:17:54,680
‫במיוחד בשביל דג מחוץ למים.‬

155
00:18:09,400 --> 00:18:13,080
‫לבסוף, כל מה שנשאר לעשות,‬
‫זה לנטרל את הטרף שלו.‬

156
00:18:16,280 --> 00:18:19,360
‫בשעה שהוא מחזיק אותו בפה,‬
‫הוא מבצע תרגיל מגניב.‬

157
00:18:21,680 --> 00:18:25,360
‫אם מנערים סרטן מספיק חזק, ‬
‫הוא מקריב את הצבת שלו,‬

158
00:18:27,120 --> 00:18:28,200
‫החלק הכי טעים.‬

159
00:18:33,320 --> 00:18:35,320
‫אך האובדן הוא זמני בלבד.‬

160
00:18:37,040 --> 00:18:40,360
‫הסרטן יצמיח צבת חדשה תוך חודש.‬

161
00:18:43,800 --> 00:18:45,640
‫אולי אפילו גדולה יותר מהקודמת.‬

162
00:18:53,400 --> 00:18:58,000
‫עבור הדגים חובבי היבשה,‬
‫החיים הם מזנון צבתות סרטנים בלתי נגמר.‬

163
00:19:12,560 --> 00:19:16,200
‫כשנכנסים לפנים הארץ, ‬
‫לוסר הופך במהירות להררי.‬

164
00:19:19,080 --> 00:19:22,080
‫היער כאן הרבה יותר בלתי חדיר.‬

165
00:19:23,560 --> 00:19:27,960
‫גבעות תלולות מספקות מפלט אחרון ‬
‫ליצור בסכנת ההכחדה החמורה ביותר בלוסר.‬

166
00:19:32,760 --> 00:19:35,840
‫יצור קטן באופן מפתיע ‬
‫אשר נראה לעתים נדירות…‬

167
00:19:37,440 --> 00:19:39,680
‫קרנף סומטרה.‬

168
00:19:42,880 --> 00:19:46,360
‫למרות שגובהו הוא כמטר ועשרים בלבד, ‬
‫הוא עדיין שוקל טון,‬

169
00:19:47,120 --> 00:19:50,960
‫מושלם בשביל לפלס את דרכו בסבך ‬
‫בחיפוש אחר צמחיה שופעת.‬

170
00:19:55,520 --> 00:19:59,040
‫הקרנפים האלה מועילים ליער ‬
‫בכך שהם גוזמים את הצמחים,‬

171
00:19:59,120 --> 00:20:01,040
‫ומפנים מקום לעצים חדשים שיצמחו.‬

172
00:20:16,360 --> 00:20:20,760
‫הם מתפלשים בבוץ, מה שעוזר להם‬
‫להישאר קרירים בחום הצהריים…‬

173
00:20:31,680 --> 00:20:33,840
‫מגוון של שכנים מפיקים מכך תועלת.‬

174
00:20:41,640 --> 00:20:45,760
‫אז ככל שיש יותר קרנפים, כך היער בריא יותר.‬

175
00:20:49,360 --> 00:20:55,000
‫ציד לא חוקי ואובדן בתי גידול ‬
‫הקטינו את מספרם בטבע לקומץ בלבד.‬

176
00:20:59,240 --> 00:21:03,120
‫כדי להציל אותם מהכחדה, ‬
‫הפקחים מסיירים כל הזמן,‬

177
00:21:04,440 --> 00:21:10,360
‫מרתיעים ציידים ומביאים את הקרנפים המעטים ‬
‫שנותרו לשבי מחוץ לפארק.‬

178
00:21:16,000 --> 00:21:19,880
‫הקרנפים האלה חיים כיום ‬
‫במתחמים טבעיים גדולים ושמורים…‬

179
00:21:24,600 --> 00:21:29,360
‫בהם מקווים שתוכנית רבייה ‬
‫תצליח להביא את צאצאיהם לפארק לסור…‬

180
00:21:32,320 --> 00:21:36,440
‫ובסופו של דבר להחזיר את האיזון‬
‫של החיים ביערות הגשם.‬

181
00:21:44,680 --> 00:21:48,920
‫יש הרבה מערכות יחסים יוצאות דופן ‬
‫בין היצורים החיים כאן.‬

182
00:21:49,880 --> 00:21:52,800
‫את חלקן אנו מגלים רק עכשיו.‬

183
00:21:59,480 --> 00:22:01,560
‫עמוק למרגלות ההרים של לסור,‬

184
00:22:02,160 --> 00:22:06,560
‫אחד התושבים הקטנים ביותר שלו‬
‫מסתייע בלא יודעין‬

185
00:22:06,640 --> 00:22:08,040
‫בתושביו הגדולים ביותר…‬

186
00:22:18,000 --> 00:22:19,720
‫הפיל הסומטרי.‬

187
00:22:46,800 --> 00:22:51,800
‫בזמן שהם נודדים, הם חורצים רשת של שבילים ‬
‫באורך מאות קילומטרים.‬

188
00:23:10,320 --> 00:23:14,600
‫מינים רבים מסתמכים על שבילים אלה ‬
‫כדי לעבור דרך הג'ונגל העבות.‬

189
00:23:20,120 --> 00:23:24,000
‫אך תושב אחד תלוי בפילים האלה יותר מכולם…‬

190
00:23:26,400 --> 00:23:27,400
‫צפרדע יבלות.‬

191
00:23:30,200 --> 00:23:32,600
‫גודלה כשל ביצת תרנגולת בלבד,‬

192
00:23:33,600 --> 00:23:35,880
‫אך יש לה חושים חדים להפליא.‬

193
00:23:37,640 --> 00:23:41,480
‫סבורים שהיא מזהה רעידות של העדר המתקרב‬

194
00:23:41,560 --> 00:23:44,440
‫באמצעות חללים מיוחדים בריאות שלה.‬

195
00:23:48,080 --> 00:23:50,080
‫הגיוני שהיא תזוז מהדרך.‬

196
00:23:51,920 --> 00:23:54,560
‫במקום זאת, היא פונה לכיוונו.‬

197
00:24:04,400 --> 00:24:06,120
‫היישר אל אזור הסכנה.‬

198
00:24:10,440 --> 00:24:13,320
‫אך היא לא נמשכת אל הפילים.‬

199
00:24:16,800 --> 00:24:19,800
‫בטנה של הצפרדע מלאה בביצים,‬

200
00:24:20,840 --> 00:24:23,960
‫והיא צריכה להטיל אותן במים עומדים.‬

201
00:24:30,320 --> 00:24:34,240
‫טביעות רגליים של פיל ‬
‫הם תינוקייה זמנית מושלמת.‬

202
00:24:47,120 --> 00:24:50,160
‫היא העניקה לביצים שלה ‬
‫את ההתחלה הכי טובה שאפשר‬

203
00:24:51,560 --> 00:24:53,160
‫ומשאירה אותן כדי שיבקעו שם.‬

204
00:25:03,800 --> 00:25:06,360
‫תוך שבועיים הם הפכו לראשנים.‬

205
00:25:08,480 --> 00:25:11,200
‫אבל עד שיהפכו לצפרדעונים,‬

206
00:25:11,280 --> 00:25:14,720
‫הישרדותם בטביעת הרגל המוצפת נמצאת בסכנה.‬

207
00:25:18,040 --> 00:25:21,120
‫השמש הטרופית יכולה לייבש ‬
‫את הבריכות האלה במהירות.‬

208
00:25:26,400 --> 00:25:32,040
‫אז אם מפלס המים יורד, ‬
‫הראשנים האלה חייבים להיחלץ מהצרה בעצמם…‬

209
00:25:36,200 --> 00:25:38,760
‫על ידי הכפלת מהירות שינוי הצורה שלהם.‬

210
00:25:40,480 --> 00:25:45,160
‫בתור צפרדעונים, ‬
‫הם יכולים לברוח מהבריכות המתייבשות.‬

211
00:25:53,160 --> 00:25:55,440
‫כל עוד לא ימעכו אותם.‬

212
00:26:08,200 --> 00:26:11,400
‫בצמרות העצים מסוכן עוד יותר.‬

213
00:26:17,720 --> 00:26:20,720
‫רבות מהחיות בפארק לוסר ‬
‫כבר שולטות בחיים כאן.‬

214
00:26:27,240 --> 00:26:31,920
‫אך ייתכן שהנועז ביותר ‬
‫הוא לנגור (ע"ש) תומס.‬

215
00:26:32,960 --> 00:26:34,600
‫הם מצויים רק בצפון סומטרה,‬

216
00:26:35,320 --> 00:26:37,840
‫וחיים בקבוצות המונות עד 20 פרטים.‬

217
00:26:39,560 --> 00:26:41,200
‫זכר אחד הוא מנהיג הלהקה,‬

218
00:26:42,360 --> 00:26:45,120
‫והשאר הם נקבות וגורים.‬

219
00:26:47,800 --> 00:26:49,760
‫המבוגרים הם זריזים ביותר.‬

220
00:27:06,880 --> 00:27:09,000
‫הם מסוגלים לנוע במהירות על הענפים,‬

221
00:27:09,800 --> 00:27:12,440
‫ולקפוץ מרחקים גדולים בקלות.‬

222
00:27:18,040 --> 00:27:21,800
‫אבל בן השנתיים הזה עדיין מפתח את הכוח ‬
‫בשרירי הרגליים שלו…‬

223
00:27:24,000 --> 00:27:27,840
‫והוא לא יכול לנווט בחופת היער ‬
‫עם אותו ביטחון כמו של המבוגרים.‬

224
00:27:29,960 --> 00:27:32,240
‫אמו נהגה לשאת אותו לכל מקום,‬

225
00:27:33,720 --> 00:27:35,520
‫אבל יש לה תינוק חדש.‬

226
00:27:38,000 --> 00:27:41,440
‫והאדון הצעיר חייב למצוא את דרכו בעולם.‬

227
00:27:42,880 --> 00:27:46,160
‫היום הוא מתמודד ‬
‫עם אחד האתגרים הגדולים בחייו.‬

228
00:27:52,560 --> 00:27:55,560
‫הלהקה כילתה את האספקה בעץ הזה,‬

229
00:27:57,120 --> 00:27:58,680
‫אז עליהם לעבור למקום אחר.‬

230
00:28:00,480 --> 00:28:05,280
‫אבל הם ייאלצו לבצע קפיצה ענקית ‬
‫למרחק של יותר משישה מטרים.‬

231
00:28:09,840 --> 00:28:11,560
‫זו נפילה של שלוש קומות.‬

232
00:28:13,040 --> 00:28:16,320
‫טעות אחת עלולה להיות קטלנית.‬

233
00:28:18,360 --> 00:28:22,080
‫הקופים המבוגרים שכללו במשך שנים ‬
‫את היכולת לקפוץ למרחק כה גדול.‬

234
00:28:35,600 --> 00:28:39,960
‫הם מטפסים אל הענפים העליונים, מזנקים,‬

235
00:28:42,240 --> 00:28:45,280
‫מתמרנים את הגפיים שלהם כדי לשלוט בירידה.‬

236
00:28:57,200 --> 00:29:00,960
‫אפילו אימא, עם תינוקה החדש על בטנה,‬

237
00:29:02,280 --> 00:29:04,480
‫מתמודדת עם המרחק בחן.‬

238
00:29:13,040 --> 00:29:15,200
‫בן השנתיים הוא הבא בתור.‬

239
00:29:26,680 --> 00:29:28,320
‫אבל זה יותר מדי.‬

240
00:29:33,400 --> 00:29:35,920
‫בזמן ששאר הלהקה סועדת את ליבה בצד השני…‬

241
00:29:42,160 --> 00:29:43,240
‫הוא תקוע.‬

242
00:29:48,680 --> 00:29:50,320
‫אימא לא יכולה לבוא לעזרתו.‬

243
00:29:55,720 --> 00:29:59,880
‫יש רק דרך אחת לגלות ‬
‫אם הוא קורץ מהחומר המתאים.‬

244
00:30:53,480 --> 00:30:54,360
‫שיחק אותה.‬

245
00:31:01,200 --> 00:31:05,960
‫הקפיצה הראשונה מבין קפיצות ענקיות רבות ‬
‫שיקפוץ בדרכו לבגרות.‬

246
00:31:16,760 --> 00:31:18,880
‫והוא מקבל פרס אותו הרוויח ביושר.‬

247
00:31:23,400 --> 00:31:25,200
‫חיות כדוגמת הלנגורים‬

248
00:31:26,560 --> 00:31:29,600
‫עוזרות לשמור על בריאותם ‬
‫של יערות הגשם של לוסר,‬

249
00:31:30,400 --> 00:31:33,880
‫בכך שהן מפיצות זרעים ודשנים טבעיים ‬
‫כשהן עוברות ממקום למקום.‬

250
00:31:40,320 --> 00:31:42,680
‫כל המינים כאן חשובים.‬

251
00:31:51,800 --> 00:31:53,080
‫אפילו המינים הקטנים ביותר‬

252
00:31:54,000 --> 00:31:57,920
‫האורבים בעולם התחתון האפל של רצפת היער.‬

253
00:32:12,920 --> 00:32:15,960
‫באפלולית העלים חיה ציידת,‬

254
00:32:16,920 --> 00:32:18,960
‫פלנריה ראש-פטיש.‬

255
00:32:21,680 --> 00:32:25,440
‫המין הזה של תולעת שטוחה, ‬
‫עם הפסים הייחודיים‬

256
00:32:26,040 --> 00:32:28,760
‫הוא כל כך חדש עד שעדיין לא ניתן לו שם.‬

257
00:32:30,800 --> 00:32:33,600
‫יחסית לבעל חיים טורף, היא מאוד קטנה.‬

258
00:32:34,520 --> 00:32:36,120
‫כאורכה של ציפורן.‬

259
00:32:37,440 --> 00:32:38,800
‫אבל היא קטלנית.‬

260
00:32:41,040 --> 00:32:44,360
‫היא צדה אחר שבלול עסיסי או חילזון.‬

261
00:32:47,640 --> 00:32:49,080
‫הן נמצאות בכל רחבי לוסר,‬

262
00:32:49,960 --> 00:32:52,560
‫טורפות צמחים ואורגניזמים מיקרוסקופיים…‬

263
00:32:54,840 --> 00:32:58,400
‫וגם את הפטריות ‬
‫החיוניות למחזור פסולת צמחים.‬

264
00:33:08,400 --> 00:33:11,240
‫וכאן הפלנריה ממלאת את תפקידה.‬

265
00:33:12,840 --> 00:33:17,600
‫בכך שהם שומרים על מספרים נמוכים, ‬
‫הם מגנים על הצמחייה.‬

266
00:33:20,480 --> 00:33:23,000
‫באמצעות חיישנים כימיים בראש הפטיש שלה…‬

267
00:33:25,280 --> 00:33:27,880
‫היא טועמת את הקרקע ‬
‫בחיפוש אחר סימנים לקורבן.‬

268
00:33:31,680 --> 00:33:36,280
‫שבלולים וחלזונות לא יכולים ‬
‫שלא להשאיר שובל ברור של ריר.‬

269
00:33:44,600 --> 00:33:47,120
‫עם רמז של קליפה בלבד על גבו,‬

270
00:33:47,640 --> 00:33:51,480
‫היצור הסקרן הזה נקרא חצי-חילזון,‬

271
00:33:52,920 --> 00:33:54,440
‫הטרף המושלם.‬

272
00:34:34,800 --> 00:34:39,520
‫התולעת השטוחה מתפתלת סביב קורבנה ‬
‫ופולטת ריר כדי ללכוד אותו.‬

273
00:34:43,680 --> 00:34:45,400
‫ברגע שהטרף מנוטרל,‬

274
00:34:46,000 --> 00:34:49,920
‫היא תוקפת את חצי החילזון ‬
‫בעזרת רעלנים ומיצי עיכול,‬

275
00:34:50,720 --> 00:34:52,160
‫המפרקים את בשרו…‬

276
00:34:56,840 --> 00:35:00,800
‫ולבסוף, היא בולעת אותו דרך פה ‬
‫הנמצא באמצע גופה.‬

277
00:35:06,400 --> 00:35:11,440
‫תוך דקות ספורות, נותרת רק קליפה שקופה.‬

278
00:35:26,880 --> 00:35:30,640
‫ברחבי לוסר יש טורפים בכל הצורות והגדלים.‬

279
00:35:37,400 --> 00:35:41,840
‫אבל אולי החשוב מכולם ‬
‫נמצא בראש שרשרת המזון.‬

280
00:35:45,120 --> 00:35:48,080
‫כדי למצוא אותו, צריך לטפס אפילו גבוה יותר…‬

281
00:35:50,240 --> 00:35:53,080
‫אל פסגת ההר המרוחקת והמבוצרת,‬

282
00:35:53,160 --> 00:35:55,160
‫אשר על שמה נקרא הפארק…‬

283
00:35:56,880 --> 00:35:57,880
‫הר לוסר.‬

284
00:36:02,040 --> 00:36:04,960
‫מתנשא לגובה של יותר מ-3,300 מטרים‬
‫מעל פני הים…‬

285
00:36:08,960 --> 00:36:10,520
‫לרוב אפוף ערפל.‬

286
00:36:15,000 --> 00:36:16,800
‫היער מנוקד…‬

287
00:36:19,800 --> 00:36:21,720
‫ביצות פתוחות.‬

288
00:36:25,680 --> 00:36:28,600
‫כאן למעלה יכול להיות קר ב-15 מעלות‬

289
00:36:28,680 --> 00:36:30,800
‫לעומת הג'ונגלים הלחים שמתחת.‬

290
00:36:38,400 --> 00:36:40,720
‫רק הצמחים הקשוחים ביותר יכולים לשרוד.‬

291
00:36:46,760 --> 00:36:49,720
‫הם נצמדים לסלעים ומונעים מהאדמה לזוז…‬

292
00:36:51,840 --> 00:36:54,720
‫מונעים סחף ואוגרים מי גשמים,‬

293
00:36:54,800 --> 00:36:58,160
‫אשר זורמים בקצב קבוע ליערות הרחק למטה.‬

294
00:37:07,520 --> 00:37:08,800
‫שקט בצורה מטרידה.‬

295
00:37:13,880 --> 00:37:17,000
‫חיות בודדות מעיזות לטפס כה גבוה במעלה ההר.‬

296
00:37:25,360 --> 00:37:30,600
‫המונטיאק, סוג של אייל הניזון ממרעה ‬
‫בסבך השיחים הירוקים.‬

297
00:37:35,080 --> 00:37:39,640
‫מדענים מקווים שמצלמות מחקר ‬
‫יתעדו סוף סוף את הטורף‬

298
00:37:39,720 --> 00:37:40,800
‫שצד אותם,‬

299
00:37:42,640 --> 00:37:45,080
‫ויצלמו אותו כאן לראשונה.‬

300
00:37:53,880 --> 00:37:55,800
‫אך כמעט ולא רואים אותו.‬

301
00:38:01,000 --> 00:38:02,320
‫נדרשת סבלנות.‬

302
00:38:23,880 --> 00:38:25,120
‫סוף סוף…‬

303
00:38:27,680 --> 00:38:29,560
‫במרעה הררי גבוה…‬

304
00:38:32,480 --> 00:38:34,240
‫טיגריס סומטרי.‬

305
00:38:41,000 --> 00:38:44,160
‫הזכר הבוגר הזה בודק את הציוד המדעי‬

306
00:38:44,240 --> 00:38:45,720
‫שהשאירו שם כדי לתעד אותו.‬

307
00:38:50,040 --> 00:38:54,560
‫השטח כל כך לא נגיש ‬
‫עד שכמעט ולא נערכו מחקרים‬

308
00:38:54,640 --> 00:38:57,040
‫על התנהגות הטיגריס הסומטרי.‬

309
00:39:05,920 --> 00:39:09,400
‫אך סוברים שכאשר הם מסיירים בפסגות ההרים,‬

310
00:39:10,480 --> 00:39:13,120
‫הטיגריסים הללו מונעים מאיילים ומחיות אחרות‬

311
00:39:13,200 --> 00:39:15,760
‫לרעות יתר על המידה ‬
‫ולדלל את הצמחייה העדינה.‬

312
00:39:28,400 --> 00:39:33,080
‫והצילומים היקרים האלה מוכיחים ‬
‫שהם עדיין כאן.‬

313
00:39:34,560 --> 00:39:36,400
‫כל עוד נגן על הפארק,‬

314
00:39:36,480 --> 00:39:40,360
‫החתול הגדול ביותר בסומטרה ‬
‫יכול עדיין להיות מלך הג'ונגל.‬

315
00:39:44,080 --> 00:39:47,720
‫בעוד שהשטח ההררי של לוסר ‬
‫מספק מעט הגנה טבעית…‬

316
00:39:50,080 --> 00:39:54,400
‫בשולי הפארק, ‬
‫חיות הבר נמצאות בסיכון גדול יותר.‬

317
00:39:56,600 --> 00:40:01,360
‫המערכת האקולוגית של לוסר ממשיכה לאזור ‬
‫הכפול מגודלו של הפארק.‬

318
00:40:03,400 --> 00:40:05,200
‫חלק גדול ממנו מוגן…‬

319
00:40:07,520 --> 00:40:11,920
‫אבל מיליוני אנשים חיים‬
‫בערים ובכפרים בינות ליערות הללו.‬

320
00:40:15,680 --> 00:40:19,000
‫אז תמיכת הקהילות המקומיות היא חיונית‬

321
00:40:19,080 --> 00:40:21,760
‫בשמירה על בטיחות חיות הבר של לוסר.‬

322
00:40:31,320 --> 00:40:34,280
‫חבוי בין העצים בגבול הדרומי של לוסר‬

323
00:40:35,120 --> 00:40:38,200
‫מסתתר לוריס איטי סומטרי ‬
‫אשר נראה לעתים נדירות.‬

324
00:40:43,640 --> 00:40:44,880
‫יש לה עיניים ענקיות‬

325
00:40:45,720 --> 00:40:48,600
‫שעוזרות לה לראות בחושך כמעט מוחלט.‬

326
00:40:52,080 --> 00:40:55,960
‫לאימא הזו יש תינוק קטן בן כמה שבועות,‬

327
00:40:57,440 --> 00:41:00,800
‫אך הוא כבר גדול מכדי שהיא תוכל לסחוב אותו‬
‫בזמן שהיא אוכלת.‬

328
00:41:04,000 --> 00:41:05,760
‫לעזוב אותו נראה מסוכן.‬

329
00:41:09,760 --> 00:41:12,880
‫לוריסים יריבים ‬
‫יכולים להיות טריטוריאליים באופן אכזרי.‬

330
00:41:16,080 --> 00:41:18,560
‫והיער כאן מלא נחשים.‬

331
00:41:22,640 --> 00:41:25,360
‫אך ללוריסים יש נשק סודי.‬

332
00:41:28,600 --> 00:41:31,440
‫הנשיכה שלהם מכילה רעל קטלני,‬

333
00:41:32,920 --> 00:41:36,560
‫מה שהופך אותם לפרימט הארסי היחיד בעולם.‬

334
00:41:39,280 --> 00:41:40,600
‫אפילו הצעיר הזה.‬

335
00:41:43,000 --> 00:41:45,480
‫אז אימא יכולה פשוט להחביא אותו בין העלים‬

336
00:41:47,040 --> 00:41:49,120
‫בזמן שהיא יוצאת ללקט מזון לבדה.‬

337
00:41:54,760 --> 00:41:58,880
‫חריג מאוד לראות לוריסים איטיים ‬
‫מעזים לרדת לקרקע.‬

338
00:42:02,800 --> 00:42:05,800
‫אבל היא חייבת, ‬
‫כדי להגיע לאחד המאכלים האהובים עליה,‬

339
00:42:06,560 --> 00:42:07,960
‫הקליאנדרה.‬

340
00:42:11,080 --> 00:42:15,760
‫הצוף בעל הריח המתוק גדוש באנרגיה‬
‫הנחוצה לה כדי להזין את תינוקה.‬

341
00:42:19,240 --> 00:42:21,960
‫אבל חקלאים שתלו את השיחים הפורחים הללו‬

342
00:42:23,320 --> 00:42:25,240
‫כדי להצל על יבולי הקפה שלהם.‬

343
00:42:26,760 --> 00:42:30,840
‫והקרבה של לוריסים לבני אדם עושה להם בעיות.‬

344
00:42:32,480 --> 00:42:35,160
‫סוחרים בסחר לא חוקי בבעלי חיים‬

345
00:42:35,840 --> 00:42:39,280
‫צדו את היצורים החמודים האלה עד סף הכחדה.‬

346
00:42:45,000 --> 00:42:49,520
‫אבל למרבה המזל, הקהילה הזו ‬
‫היא חלק מתוכנית חדשה שמגנה עליהם.‬

347
00:42:53,600 --> 00:42:56,480
‫החקלאים מקבלים מחיר טוב יותר על הקפה שלהם‬

348
00:42:56,560 --> 00:42:58,720
‫על כך שהם עוזבים את הלוריסים לנפשם.‬

349
00:43:02,160 --> 00:43:04,760
‫והלוריסים עוזרים לחקלאים‬

350
00:43:04,840 --> 00:43:06,880
‫כי כשהם אוכלים את הקליאנדרה,‬

351
00:43:07,440 --> 00:43:08,880
‫הם מאביקים אותה.‬

352
00:43:12,600 --> 00:43:15,840
‫כשהשחר מתקרב, היא חייבת לשוב לתינוק שלה‬

353
00:43:17,120 --> 00:43:19,920
‫ולחזור לענייני האימהות.‬

354
00:43:29,400 --> 00:43:33,000
‫קהילות מקומיות יכולות לעזור גם להילחם ‬
‫באיום הגדול ביותר…‬

355
00:43:35,000 --> 00:43:36,160
‫כריתת יערות.‬

356
00:43:40,160 --> 00:43:43,480
‫פארק לוסר כל כך גדול, ‬
‫עד שכמעט בלתי אפשרי לסייר בו.‬

357
00:43:46,000 --> 00:43:47,520
‫בכל שעה,‬

358
00:43:47,600 --> 00:43:50,400
‫כורתים שטח יער הגדול יותר ממגרש כדורגל,‬

359
00:43:51,200 --> 00:43:53,120
‫רובו באופן בלתי חוקי,‬

360
00:43:53,200 --> 00:43:56,080
‫כדי לפנות מקום לגידול שמן דקלים.‬

361
00:43:59,360 --> 00:44:04,640
‫שמן דקלים משמש עד 50 אחוז מהמוצרים‬
‫במדפי הסופרמרקטים שלנו,‬

362
00:44:04,720 --> 00:44:07,000
‫החל מעוגיות ועד שמפו.‬

363
00:44:10,320 --> 00:44:13,360
‫המטעים האלה חסרי חיים‬

364
00:44:13,440 --> 00:44:16,240
‫בהשוואה לעושרו של יער הגשם.‬

365
00:44:22,200 --> 00:44:26,400
‫אך יש קהילות המחזירות מלחמה…‬

366
00:44:32,800 --> 00:44:36,120
‫הן עובדות עם אנשי שימור ‬
‫כדי להוריד את המטעים.‬

367
00:44:41,280 --> 00:44:43,200
‫סבסוד קטן והזדמנות‬

368
00:44:43,280 --> 00:44:46,120
‫לגדל כמה עצי פרי רווחיים בתוך היער‬

369
00:44:46,200 --> 00:44:49,600
‫מעניק תמריץ ועוזר להגן על עתידם.‬

370
00:45:09,640 --> 00:45:14,280
‫לוסר יוצר פלאים במהירות על האדמה שהוחזרה.‬

371
00:45:16,600 --> 00:45:20,200
‫הרוח מביאה זרעים מיערות בריאים בקרבת מקום.‬

372
00:45:23,440 --> 00:45:26,480
‫מיקרואורגניזמים עוזרים לרפא את האדמה.‬

373
00:45:27,160 --> 00:45:32,120
‫תוך חודשים ספורים בלבד, שרכים וצמחים אחרים‬
‫גדלים מעל האתר הישן.‬

374
00:45:35,600 --> 00:45:37,080
‫המאביקים נכנסים לפעולה.‬

375
00:45:38,480 --> 00:45:41,240
‫יונקים וציפורים מפיצים עוד זרעים.‬

376
00:45:46,800 --> 00:45:49,480
‫ותוך ארבע שנים בלבד,‬

377
00:45:49,560 --> 00:45:52,320
‫יער משגשג מופיע מחדש.‬

378
00:45:59,000 --> 00:46:02,080
‫כשזה קורה, בעלי חיים מתחילים לחזור.‬

379
00:46:10,000 --> 00:46:13,240
‫בסופו של דבר, יצמחו עצים ענקיים.‬

380
00:46:15,240 --> 00:46:18,720
‫הם יספגו יותר ויותר פחמן דו חמצני ‬
‫מהאטמוספרה שלנו,‬

381
00:46:19,320 --> 00:46:22,720
‫ויעשירו אותה במקום זאת בחמצן,‬

382
00:46:23,800 --> 00:46:25,640
‫אשר מועיל לכולנו.‬

383
00:46:31,280 --> 00:46:33,360
‫אם נגן על היער הזה,‬

384
00:46:33,440 --> 00:46:37,000
‫ליצורים הנמצאים ‬
‫בסכנת ההכחדה החמורה ביותר באסיה יהיה בית.‬

385
00:46:43,200 --> 00:46:48,560
‫האורנגאוטנית הסומטרית הזו נלקחה מהיער ‬
‫עוד כשהייתה תינוקת, ‬

386
00:46:48,640 --> 00:46:50,840
‫ונמכרה לסוחרים בבעלי חיים.‬

387
00:46:53,280 --> 00:46:55,200
‫אחרי שנים של שבי,‬

388
00:46:55,280 --> 00:46:56,760
‫היא חולצה סוף סוף‬

389
00:46:56,840 --> 00:47:01,360
‫והוחזרה כדי שתוכל לחיות שוב בחופשיות‬
‫בצמרות העצים.‬

390
00:47:07,400 --> 00:47:10,400
‫ועכשיו, היא צריכה לטפל במישהו אחר.‬

391
00:47:17,080 --> 00:47:18,600
‫בת פחות משבועיים.‬

392
00:47:20,600 --> 00:47:24,480
‫כל כך קטנה, בגודל כף היד שלכם.‬

393
00:47:28,600 --> 00:47:30,960
‫הרגעים המרגשים האלה הם ראשיתו‬

394
00:47:31,040 --> 00:47:34,880
‫של אחד מקשרי האם והתינוק ‬
‫החזקים ביותר בטבע.‬

395
00:47:44,200 --> 00:47:45,200
‫במשך שמונה שנים‬

396
00:47:45,720 --> 00:47:48,840
‫היא תחיה בהישג יד של אמה,‬

397
00:47:50,640 --> 00:47:53,600
‫שתלמד אותה כל שעליה לדעת כדי לשרוד.‬

398
00:47:56,960 --> 00:47:58,800
‫הפארק הלאומי גונונג לוסר‬

399
00:47:59,720 --> 00:48:02,440
‫והמערכת האקולוגית העצומה שמקיפה אותו‬

400
00:48:03,320 --> 00:48:05,240
‫הוא מקום של תקווה‬

401
00:48:06,880 --> 00:48:11,000
‫והזדמנות להגן על חיות הבר הייחודיות שבו…‬

402
00:48:13,320 --> 00:48:17,120
‫כאן, במקום המקלט היקר והאחרון שלהם.‬

403
00:48:20,640 --> 00:48:23,680
‫הפארקים הלאומיים ‬
‫הם מהישגינו הגדולים ביותר.‬

404
00:48:25,840 --> 00:48:30,040
‫במשך הזמן יצרנו כמעט רבע מיליון ‬
‫מרחבים מוגנים,‬

405
00:48:30,120 --> 00:48:32,000
‫כמעט בכל מדינה בעולם.‬

406
00:48:40,640 --> 00:48:45,160
‫אך בעולם שהופך חם יותר וצפוף יותר, ‬
‫עלינו לעשות יותר.‬

407
00:48:49,960 --> 00:48:53,560
‫ואם ניאחז בעוד מקומות פראיים שכאלה, ‬
‫בהם אנו תלויים,‬

408
00:48:54,120 --> 00:48:56,000
‫לכל אחד מאיתנו יש תפקיד.‬

409
00:48:57,360 --> 00:48:59,840
‫עלינו לדרוש להגן על השמורות האחרונות שלנו‬

410
00:49:01,040 --> 00:49:02,320
‫למען הדורות הבאים.‬

411
00:49:05,720 --> 00:49:08,640
‫תערכו קמפיין ליצור עוד שמורות‬
‫במקום מגוריכם,‬

412
00:49:09,640 --> 00:49:12,960
‫ותתעקשו שהן יהיו נגישות לכולם.‬

413
00:49:17,760 --> 00:49:21,480
‫תדחפו את הקהילות שלכם‬
‫לאמץ שיטות עבודה חכמות יותר בתחום האקלים.‬

414
00:49:25,000 --> 00:49:27,840
‫ולהצביע כאילו העולם תלוי בזה.‬

415
00:49:30,960 --> 00:49:32,840
‫אין יותר זמן לבזבז.‬

416
00:49:33,440 --> 00:49:36,360
‫העולם שאנו משאירים לילדינו חשוב מדי.‬

417
00:49:37,360 --> 00:49:39,480
‫עכשיו הזמן לפעול.‬

418
00:51:02,440 --> 00:51:07,440
‫תרגום כתוביות: תמר פימה‬