1
00:00:10,640 --> 00:00:14,360
‫- השתקן -‬

2
00:00:57,600 --> 00:01:02,200
‫- נואה -‬

3
00:01:24,800 --> 00:01:26,080
‫גרטה.‬

4
00:01:26,080 --> 00:01:29,080
‫ראיתי שאת מחוברת. את יכולה לדבר?‬

5
00:01:29,080 --> 00:01:30,680
‫כן, אני פה.‬

6
00:01:33,720 --> 00:01:35,520
‫הוא לא הגיע לתחנה אתמול.‬

7
00:01:36,320 --> 00:01:38,240
‫והוא לא הולך לחממה.‬

8
00:01:39,480 --> 00:01:43,920
‫אם הוא ימשיך ככה, יאסרו אותו שוב.‬
‫-הוא יחזיק מעמד. סרחיו הוא שורד.‬

9
00:01:45,000 --> 00:01:45,840
‫אני לא יודעת.‬

10
00:01:46,640 --> 00:01:47,960
‫כולם הפנו לו את הגב.‬

11
00:01:52,440 --> 00:01:53,880
‫קאבררה אמר משהו?‬

12
00:01:53,880 --> 00:01:55,680
‫לא שמעתי ממנו מאז אתמול.‬

13
00:01:56,520 --> 00:01:57,720
‫אבל הוא בטח שמח.‬

14
00:01:58,280 --> 00:02:03,160
‫הוא מחפש תירוץ לסיים עם הפרויקט הזה‬
‫כבר המון זמן, וסרחיו נותן לו אותו על מגש.‬

15
00:02:04,600 --> 00:02:09,080
‫אם הוא לא ימצא את נואה, לא יהיה לו אכפת‬
‫אם לסיים את העונש שלו בפנים או בחוץ.‬

16
00:02:12,760 --> 00:02:14,120
‫נראה לי שאוכל לעזור לו.‬

17
00:02:15,240 --> 00:02:16,360
‫גרטה,‬

18
00:02:16,360 --> 00:02:19,240
‫תדאגי שלא יקרה לו כלום עד שאחזור, בבקשה.‬
‫-בסדר.‬

19
00:02:20,560 --> 00:02:21,600
‫ביי.‬

20
00:02:23,760 --> 00:02:25,560
‫בוקר טוב.‬

21
00:02:27,400 --> 00:02:28,560
‫הכנתי קפה.‬

22
00:02:29,560 --> 00:02:30,440
‫בסדר.‬

23
00:02:32,040 --> 00:02:33,880
‫זו הייתה שיחה מהעבודה?‬
‫-כן.‬

24
00:02:34,480 --> 00:02:37,520
‫אמרתי להם שלא אגיע היום,‬
‫שאני לוקחת יום חופש.‬

25
00:02:38,640 --> 00:02:39,480
‫בוקר טוב.‬

26
00:02:39,480 --> 00:02:40,880
‫בוקר טוב, חמודה.‬

27
00:02:42,760 --> 00:02:44,120
‫התגעגעתי אלייך.‬

28
00:02:45,320 --> 00:02:46,400
‫אבל אני אפצה אתכם.‬

29
00:02:47,840 --> 00:02:50,520
‫מה דעתכם שנבריז מהעבודה ומבית הספר היום,‬

30
00:02:51,040 --> 00:02:53,080
‫ונעשה משהו ביחד, שלושתנו?‬

31
00:02:54,200 --> 00:02:55,160
‫אנחנו לא יכולים.‬

32
00:02:55,720 --> 00:02:56,760
‫כן, אנחנו יכולים.‬

33
00:02:57,880 --> 00:03:01,800
‫אני מתכוונת לעשות את זה. כלומר, כבר עשיתי.‬
‫-לא, לנואה יש שיעור.‬

34
00:03:05,520 --> 00:03:06,680
‫וקונצרט.‬

35
00:03:07,280 --> 00:03:08,120
‫קונצרט?‬

36
00:03:08,120 --> 00:03:12,040
‫אני קצת לחוצה, אבל אבא והמורה שלי התעקשו.‬

37
00:03:12,040 --> 00:03:13,520
‫אבל זה מעולה.‬

38
00:03:14,320 --> 00:03:16,400
‫אולי תישארי בבית ואעזור לך להתאמן?‬

39
00:03:16,920 --> 00:03:20,480
‫גם אני לא יכול, אנה.‬
‫יש לי פגישה עם המורה הפרטית של נואה.‬

40
00:03:22,080 --> 00:03:22,920
‫טוב.‬

41
00:03:23,920 --> 00:03:25,120
‫טוב, אין בעיה.‬

42
00:03:25,120 --> 00:03:27,880
‫אם אי אפשר, אי אפשר.‬

43
00:03:28,400 --> 00:03:30,360
‫אבל אפשר לאכול ארוחת בוקר ביחד.‬

44
00:03:30,360 --> 00:03:32,160
‫ואז ללכת לבית הספר.‬

45
00:03:39,280 --> 00:03:40,240
‫סרחיו.‬

46
00:03:43,120 --> 00:03:44,720
‫סרחיו, אני יודע שאתה שם.‬

47
00:03:49,320 --> 00:03:50,440
‫דואר רשום.‬

48
00:03:51,320 --> 00:03:54,800
‫הייתי צריך למצוא עבודה אחרת.‬
‫האזור משעמם נורא כשאתה לא יוצא.‬

49
00:04:00,440 --> 00:04:03,400
‫גם אם לא תפתח את זה, קיבלת הודעה.‬

50
00:04:07,360 --> 00:04:08,360
‫אזהרה אחרונה.‬

51
00:04:09,040 --> 00:04:11,240
‫אם תפשל שוב, אתה יודע מה יקרה.‬

52
00:04:11,800 --> 00:04:13,120
‫תחזור למרכז.‬

53
00:04:13,120 --> 00:04:14,320
‫זה מובן?‬

54
00:04:16,120 --> 00:04:17,120
‫כן.‬

55
00:04:18,480 --> 00:04:21,320
‫הפעם הבאה שאצלצל בפעמון שלך‬
‫תהיה כדי לעצור אותך.‬

56
00:04:24,160 --> 00:04:25,120
‫מה הבעיה שלו?‬

57
00:04:41,120 --> 00:04:43,080
‫זה נראה רע. אבדוק את המדדים שלו.‬

58
00:05:12,400 --> 00:05:13,280
‫שיט.‬

59
00:05:22,400 --> 00:05:23,400
‫כן, מי זה?‬

60
00:05:23,400 --> 00:05:24,840
‫מה נראה לך שאתה עושה?‬

61
00:05:24,840 --> 00:05:26,800
‫את העבודה שלי. זה מפריע לך?‬

62
00:05:27,600 --> 00:05:31,280
‫אתה מטריד את סרחיו. וכשדוחקים אותו לפינה,‬
‫הוא יכול להיות מסוכן.‬

63
00:05:31,920 --> 00:05:35,440
‫אם הוא יהיה אלים,‬
‫זה יהיה רע יותר עבורו. לחוקים צריך לציית.‬

64
00:05:36,320 --> 00:05:37,440
‫והבטחות צריך לקיים.‬

65
00:05:37,960 --> 00:05:40,240
‫או שאת מתחרטת על מה שסיכמנו אתמול?‬

66
00:05:40,960 --> 00:05:44,720
‫אני עומדת במילה שלי.‬
‫-תשאירי לבוסית שלך את הרעיונות המטורפים.‬

67
00:05:44,720 --> 00:05:47,760
‫חברות תרופות מרושעות וסרחיו הקדוש המעונה.‬

68
00:05:48,640 --> 00:05:51,560
‫כשכל זה ייגמר, וישלחו את הד"ר הביתה,‬

69
00:05:51,560 --> 00:05:54,040
‫התפקיד שלה יעבור להכי חכמה, את יודעת.‬

70
00:05:54,680 --> 00:05:56,680
‫סרחיו הוא פושע, לא שורד.‬

71
00:05:57,320 --> 00:05:58,920
‫זה לא אותו דבר.‬

72
00:06:09,880 --> 00:06:11,880
‫הדופק שלו בשמיים.‬
‫-מה?‬

73
00:06:19,160 --> 00:06:21,120
‫המצלמה שלך.‬
‫-כן, תודה.‬

74
00:06:21,760 --> 00:06:24,880
‫אני אעקוב אחריו.‬
‫-לא, מיקל. הוא ראה את הפנים שלך,‬

75
00:06:24,880 --> 00:06:28,000
‫אסור שהוא יראה אותך שוב.‬
‫-אל תדאגי, אשמור מרחק.‬

76
00:06:28,000 --> 00:06:32,680
‫אולי האיום של קאבררה עבד, והוא הולך לחממה.‬

77
00:06:33,200 --> 00:06:34,120
‫גרטה...‬

78
00:06:35,560 --> 00:06:36,440
‫מיקל, לא.‬

79
00:06:41,600 --> 00:06:43,040
‫- אורביטרטה -‬

80
00:06:48,960 --> 00:06:50,080
‫הוא לא לוקח אוטובוס.‬

81
00:06:51,440 --> 00:06:52,680
‫כן, אני רואה אותו.‬

82
00:07:00,080 --> 00:07:01,720
‫לאן הוא הולך?‬
‫-אני לא יודעת.‬

83
00:07:06,600 --> 00:07:07,680
‫אני חושבת שזה הוא.‬

84
00:07:15,840 --> 00:07:16,920
‫הנה הוא.‬

85
00:07:24,040 --> 00:07:26,240
‫הוא בדרך לרכבת תחתית. הוא יברח לנו.‬

86
00:07:26,240 --> 00:07:28,480
‫נעקוב אחריו במצלמות רחוב כשיצא.‬

87
00:07:32,520 --> 00:07:34,280
‫תתקשרי לקאבררה לפחות.‬
‫-לא.‬

88
00:07:34,280 --> 00:07:38,240
‫אנה השאירה אותי אחראית כשהיא לא פה.‬
‫אנחנו לא מתקשרים לקאבררה.‬

89
00:07:54,200 --> 00:07:55,080
‫ממש נהדר.‬

90
00:08:00,080 --> 00:08:01,000
‫תיכנסי.‬

91
00:08:02,680 --> 00:08:03,760
‫בזהירות.‬

92
00:08:05,120 --> 00:08:06,440
‫אל תפקחי עיניים.‬

93
00:08:11,920 --> 00:08:12,880
‫עכשיו חכי פה.‬

94
00:08:13,440 --> 00:08:15,280
‫בלי להציץ.‬

95
00:08:20,880 --> 00:08:21,760
‫עכשיו?‬

96
00:08:23,680 --> 00:08:24,720
‫בסדר, עכשיו.‬

97
00:08:26,800 --> 00:08:27,640
‫ואו!‬

98
00:08:29,840 --> 00:08:30,800
‫ממש מגניב!‬

99
00:08:32,080 --> 00:08:35,560
‫זו לא דירת 60 מ"ר טיפוסית‬
‫שאנחנו מקבלים במשרד, נכון?‬

100
00:08:36,400 --> 00:08:38,640
‫הבעלים הוא צייר ממשפחה טובה.‬

101
00:08:38,640 --> 00:08:41,360
‫נמאס לו מחיי האמנות‬

102
00:08:41,880 --> 00:08:44,120
‫והוא עובר לגור בבקתה עם בריכה.‬

103
00:08:46,840 --> 00:08:47,920
‫מה דעתך?‬

104
00:08:49,000 --> 00:08:52,480
‫היא מאוד מתאימה לך, נכון? מאוד בוהמיינית.‬

105
00:08:54,840 --> 00:08:55,960
‫חוץ מהציור,‬

106
00:08:57,360 --> 00:08:58,440
‫הכול מעולה.‬

107
00:08:59,200 --> 00:09:00,360
‫מה הבעיה עם הציור?‬

108
00:09:09,040 --> 00:09:11,040
‫ככה יותר טוב, לא? ישר יותר.‬

109
00:09:12,000 --> 00:09:12,880
‫הוא נוראי.‬

110
00:09:13,760 --> 00:09:15,000
‫אבל כן, זה ישר מאוד.‬

111
00:09:27,800 --> 00:09:29,920
‫אם אהבת אותה, היא יכולה להיות שלנו.‬

112
00:09:32,280 --> 00:09:33,200
‫מה?‬

113
00:09:34,240 --> 00:09:36,480
‫מה הכוונה?‬
‫-אני לא רוצה ללחוץ עלייך.‬

114
00:09:37,600 --> 00:09:39,720
‫אני רק מבקש ממך שתחשבי על זה.‬

115
00:09:42,840 --> 00:09:46,120
‫זאת אומרת, הדירה הזאת מעולה.‬
‫היא מוארת, היא באזור טוב...‬

116
00:09:46,120 --> 00:09:49,720
‫מרתה, חוץ מזה, הצייר נואש להיפטר ממנה.‬

117
00:09:50,640 --> 00:09:52,400
‫אתה נשמע כמו איש מכירות.‬

118
00:09:57,400 --> 00:10:00,080
‫תקשיבי, אם זה בקשר לציור,‬

119
00:10:00,760 --> 00:10:02,400
‫אני אוותר עליו בשבילך.‬

120
00:10:03,720 --> 00:10:07,160
‫אמנות עכשווית יכולה ללכת לעזאזל.‬

121
00:10:21,320 --> 00:10:22,600
‫אני הולכת עכשיו, טוב?‬

122
00:10:23,480 --> 00:10:25,600
‫למה היא ממהרת?‬
‫-היא לא ממהרת.‬

123
00:10:26,120 --> 00:10:28,120
‫היא מובכת להיראות עם ההורים שלה.‬

124
00:10:29,040 --> 00:10:30,200
‫לך זה לא היה קורה?‬

125
00:10:31,360 --> 00:10:32,240
‫לא יודעת.‬

126
00:10:39,400 --> 00:10:40,280
‫בוקר טוב.‬

127
00:10:40,920 --> 00:10:41,800
‫חכה לי.‬

128
00:10:43,200 --> 00:10:44,720
‫היי.‬
‫-שלום.‬

129
00:10:47,560 --> 00:10:48,880
‫היי, לואיס. מה שלומך?‬

130
00:10:48,880 --> 00:10:50,880
‫היי, בנייאט, מה נשמע?‬
‫-טוב.‬

131
00:10:50,880 --> 00:10:55,080
‫רוצים לבוא איתנו לארוחת בוקר?‬
‫-אנחנו לא יכולים, יש לנו פגישה עם אדורנה.‬

132
00:10:55,080 --> 00:10:58,200
‫בקשר לקונצרט? חבל שלא נוכל להיות שם.‬

133
00:10:58,200 --> 00:10:59,240
‫באמת?‬

134
00:10:59,240 --> 00:11:01,240
‫ספר לנו על זה.‬
‫-בטח, אספר.‬

135
00:11:01,240 --> 00:11:02,480
‫להתראות.‬
‫-להתראות.‬

136
00:11:04,000 --> 00:11:05,440
‫- מתקשר לגרטה -‬

137
00:11:05,440 --> 00:11:08,120
‫בנייאט, מה שלומך?‬
‫-היי, אדורנה. טוב מאוד.‬

138
00:11:10,200 --> 00:11:11,400
‫מה שלום נואה?‬

139
00:11:11,400 --> 00:11:12,880
‫היא לחוצה.‬
‫-באמת?‬

140
00:11:12,880 --> 00:11:15,800
‫כן. כל הלילה היא התאמנה ולמדה...‬

141
00:11:15,800 --> 00:11:16,760
‫מסכנה.‬
‫-כן.‬

142
00:11:16,760 --> 00:11:18,520
‫ילך לה מעולה.‬
‫-את חושבת?‬

143
00:11:18,520 --> 00:11:20,280
‫שניכנס אלייך עכשיו?‬
‫-כן, בטח.‬

144
00:11:20,280 --> 00:11:23,200
‫סליחה, המשרד שלי תמיד מבולגן.‬

145
00:11:24,200 --> 00:11:25,560
‫טוב...‬
‫-אני אעזור לך.‬

146
00:11:25,560 --> 00:11:28,760
‫תודה. אני לא יודעת‬
‫מאיפה מגיעים כל המסמכים האלה, באמת.‬

147
00:11:30,280 --> 00:11:32,520
‫טוב, מעולה שיכולת לבוא היום.‬

148
00:11:32,520 --> 00:11:33,920
‫כן, הצלחתי לברוח.‬

149
00:11:33,920 --> 00:11:37,200
‫כן, בנייאט אמר לי שאת תמיד עסוקה מאוד.‬

150
00:11:37,200 --> 00:11:38,520
‫כן.‬
‫-כן.‬

151
00:11:38,520 --> 00:11:40,560
‫הוא גם אמר לי שאת פסיכיאטרית.‬

152
00:11:41,560 --> 00:11:43,000
‫למדתי פסיכולוגיה.‬

153
00:11:47,960 --> 00:11:51,200
‫טוב, באנו לדבר על נואה. מה איתה?‬

154
00:11:52,760 --> 00:11:54,200
‫טוב. מצבה טוב.‬

155
00:11:55,520 --> 00:11:57,680
‫טוב, הביצועים שלה הידרדרו קצת.‬

156
00:11:58,960 --> 00:12:00,320
‫ממתי?‬

157
00:12:00,320 --> 00:12:02,120
‫טוב, זה כבר נמשך ככה זמן מה.‬

158
00:12:02,880 --> 00:12:05,760
‫דעתה מוסחת, היא איבדה ביטחון...‬

159
00:12:08,560 --> 00:12:10,320
‫טוב, אדורנה, תגידי לה בעצמך.‬

160
00:12:11,640 --> 00:12:14,920
‫נואה תלמידה מבריקה, והיא גם משתתפת יפה,‬

161
00:12:14,920 --> 00:12:18,440
‫אבל... אני לא יודעת, היא לא עצמה לאחרונה.‬

162
00:12:19,040 --> 00:12:23,400
‫היה קשה לבנייאט ולי‬
‫לשכנע אותה לנגן בקונצרט, נכון?‬

163
00:12:23,400 --> 00:12:25,280
‫כן.‬
‫-ומוזיקה זו התשוקה שלה.‬

164
00:12:26,520 --> 00:12:27,880
‫למה היא לא עצמה?‬

165
00:12:28,400 --> 00:12:31,880
‫בנייאט ואני חושבים‬
‫שזה קשור לשחרור של סרחיו.‬

166
00:12:32,480 --> 00:12:36,040
‫היא סיפרה לי שלפני שהיא גרה איתכם,‬
‫משפחת סיסקאר אימצה אותה.‬

167
00:12:38,600 --> 00:12:40,160
‫נואה סיפרה לחברותיה לכיתה.‬

168
00:12:40,760 --> 00:12:43,720
‫הן נערות, זה נורמלי.‬
‫חברים הם הדבר הכי חשוב.‬

169
00:12:45,400 --> 00:12:47,200
‫דיברתי עם בנייאט,‬

170
00:12:47,200 --> 00:12:51,760
‫ואנחנו חושבים ששיחות עם הפסיכולוג‬
‫של בית הספר יעזרו לנואה.‬

171
00:12:51,760 --> 00:12:54,680
‫הוא מקצועי מאוד, והוא יוכל לעזור לה ל...‬

172
00:12:54,680 --> 00:12:55,600
‫סליחה.‬

173
00:12:57,000 --> 00:13:00,880
‫מי את שתקבעי שהוא מוסמך לעזור לבת שלי?‬

174
00:13:03,040 --> 00:13:06,600
‫אנה, אדורנה רק רוצה‬
‫שנואה תעבור את התקופה הקשה הזו.‬

175
00:13:09,600 --> 00:13:11,440
‫במשך הרבה זמן, בנייאט ואני...‬

176
00:13:11,440 --> 00:13:12,640
‫מזדיינים.‬

177
00:13:13,280 --> 00:13:14,200
‫מה?‬
‫-נכון?‬

178
00:13:15,400 --> 00:13:18,640
‫"אדורנה אומרת..." "בנייאט רוצה..."‬
‫אני לא יודעת, כזו היכרות...‬

179
00:13:18,640 --> 00:13:20,520
‫את מדברת ככה עם כל ההורים?‬

180
00:13:20,520 --> 00:13:21,560
‫אנה, תשתקי.‬
‫-לא.‬

181
00:13:23,080 --> 00:13:23,960
‫טוב,‬

182
00:13:24,800 --> 00:13:28,120
‫אני חושבת שכדאי שנשאיר את זה לפעם אחרת.‬

183
00:13:28,120 --> 00:13:30,800
‫נכון?‬
‫-כן, גם אני חושבת.‬

184
00:13:36,920 --> 00:13:37,800
‫אנה, חכי.‬

185
00:13:40,320 --> 00:13:41,200
‫אנה!‬

186
00:13:42,680 --> 00:13:43,760
‫אנה!‬
‫-אל תיגע בי!‬

187
00:13:43,760 --> 00:13:45,920
‫מה זה היה?‬
‫-אתה יודע מצוין.‬

188
00:13:45,920 --> 00:13:47,360
‫אין לי מושג!‬

189
00:13:48,400 --> 00:13:50,400
‫את צריכה לבקש סליחה מאדורנה וממני.‬

190
00:13:55,240 --> 00:13:57,280
‫תגיד לי שאין ביניכם כלום.‬

191
00:14:00,280 --> 00:14:01,160
‫יש משהו.‬

192
00:14:04,200 --> 00:14:05,880
‫הבת שלנו, נואה. זה מה שיש.‬

193
00:14:07,720 --> 00:14:09,000
‫הדבר היחיד שחשוב לי.‬

194
00:14:09,680 --> 00:14:11,440
‫אני אתנצל בשמך.‬

195
00:14:13,720 --> 00:14:14,680
‫בנייאט!‬

196
00:14:18,600 --> 00:14:19,520
‫אני מצטערת.‬

197
00:14:40,640 --> 00:14:42,880
{\an8}‫- טוען‬
‫שיחות של נואה -‬

198
00:14:45,640 --> 00:14:47,480
‫- השיחות של נואה‬
‫אבא -‬

199
00:14:47,480 --> 00:14:49,240
‫- היא שוב פישלה, נכון? -‬

200
00:14:49,240 --> 00:14:50,920
‫- מקליד... -‬

201
00:14:50,920 --> 00:14:53,440
‫- זה בסדר. תתמקדי בקונצרט הערב. -‬

202
00:14:59,080 --> 00:15:01,000
{\an8}‫- היא תבוא? -‬

203
00:15:01,000 --> 00:15:03,360
{\an8}‫- אני לא יודע, אני חושב שכן. -‬

204
00:15:03,360 --> 00:15:06,160
{\an8}‫- אני אוהבת אותך, אתה הכי טוב שיש. -‬

205
00:15:06,160 --> 00:15:07,600
‫- דחה/ענה -‬

206
00:15:09,360 --> 00:15:10,760
‫למה לא ענית קודם?‬

207
00:15:11,280 --> 00:15:14,000
‫אנה, סרחיו ברח מהבית הבוקר.‬
‫-מה?‬

208
00:15:14,000 --> 00:15:16,480
‫הוא נכנס לרכבת התחתית, איבדנו קליטה, ו...‬

209
00:15:17,000 --> 00:15:19,240
‫מיקל רצה לעקוב אחריו, אבל לא נתתי לו.‬

210
00:15:19,880 --> 00:15:22,160
‫בסדר, יופי. וקאבררה?‬

211
00:15:22,920 --> 00:15:23,960
‫הוא לא הגיע.‬

212
00:15:24,680 --> 00:15:28,240
‫טוב, אם הוא יגיע וישאל שאלות, תשקרי.‬
‫אסור שהוא ידע מכלום.‬

213
00:15:29,480 --> 00:15:32,760
‫אני לא יכולה לבוא כרגע.‬
‫אהיה שם ברגע שאוכל.‬

214
00:15:33,360 --> 00:15:34,680
‫בבקשה, אל תאבדו אותו.‬

215
00:15:35,400 --> 00:15:36,320
‫אנה, עוד משהו.‬

216
00:15:37,160 --> 00:15:39,960
‫אמרת משהו לקאבררה בקשר לחברות התרופות?‬

217
00:15:41,040 --> 00:15:42,680
‫לא. לא סיפרתי לו כלום.‬

218
00:15:43,280 --> 00:15:44,720
‫טוב, נראה לי שהוא יודע.‬

219
00:15:45,760 --> 00:15:47,520
‫גרטה, אל תסמכי על קאבררה.‬

220
00:15:47,520 --> 00:15:49,200
‫הוא לא שם כדי לעזור לנו.‬

221
00:15:50,840 --> 00:15:53,680
‫אבוא ברגע שאוכל.‬
‫מה שחשוב עכשיו זה סרחיו, טוב?‬

222
00:15:54,280 --> 00:15:55,640
‫אני חייבת ללכת. מצטערת.‬

223
00:15:57,280 --> 00:15:58,120
‫בסדר.‬

224
00:16:03,400 --> 00:16:05,160
‫הוא בבית של סבא וסבתא שלו.‬

225
00:16:10,240 --> 00:16:11,120
‫בוא נלך.‬

226
00:16:19,480 --> 00:16:20,320
‫הגענו.‬

227
00:16:21,520 --> 00:16:23,520
‫למרפסת.‬

228
00:16:24,320 --> 00:16:27,040
‫כדאי לנצל את מזג האוויר הטוב. רגע אחד...‬

229
00:16:28,520 --> 00:16:31,080
‫אתה מאוד חתיך היום, אדוני.‬

230
00:16:31,840 --> 00:16:33,560
‫חכה לי כאן, אני כבר חוזרת.‬

231
00:17:02,320 --> 00:17:03,160
‫סבא.‬

232
00:17:04,480 --> 00:17:06,080
‫אתה זוכר אותי? אני סרחיו.‬

233
00:17:09,400 --> 00:17:10,800
‫חיכיתי לך אתמול.‬

234
00:17:12,120 --> 00:17:15,360
‫הזמנתי את המגרש כדי לשחק.‬

235
00:17:18,000 --> 00:17:21,320
‫אבל כמו שאתה תמיד עושה מה שאתה רוצה,‬

236
00:17:22,920 --> 00:17:24,560
‫פספסתי את המשחק.‬

237
00:17:27,200 --> 00:17:28,080
‫כן.‬

238
00:17:29,720 --> 00:17:30,960
‫לא יכולתי להגיע.‬

239
00:17:32,600 --> 00:17:33,560
‫נואה לא אמרה לך?‬

240
00:17:35,480 --> 00:17:36,480
‫איזו נואה?‬

241
00:17:37,200 --> 00:17:38,160
‫הנכדה שלך.‬

242
00:17:41,080 --> 00:17:42,640
‫אני כועס עליך.‬

243
00:17:44,240 --> 00:17:45,760
‫לא באת אתמול.‬

244
00:17:46,800 --> 00:17:48,320
‫וחיכיתי לך.‬

245
00:17:49,400 --> 00:17:50,960
‫אפילו החשיך כבר.‬

246
00:17:57,160 --> 00:17:58,000
‫בוקר טוב.‬

247
00:18:00,280 --> 00:18:02,840
‫שלום. באתי לראות את צ'מה.‬

248
00:18:03,640 --> 00:18:06,480
‫הוא חבר טוב של המשפחה.‬
‫אני מקווה שזה לא מפריע לך.‬

249
00:18:08,040 --> 00:18:12,000
‫להפך, איש צעיר.‬
‫האדון אוהב שאנשים מבקרים אותו, נכון?‬

250
00:18:14,320 --> 00:18:16,800
‫הוא בדיוק סיפר לי כמה הוא מתגעגע לנואה.‬

251
00:18:16,800 --> 00:18:17,840
‫הנכדה?‬

252
00:18:17,840 --> 00:18:21,640
‫כבר מזמן היא לא הייתה פה.‬
‫אבל היא מתקשרת אליו כל שבוע.‬

253
00:18:22,880 --> 00:18:24,440
‫פאק, שוב.‬

254
00:18:24,960 --> 00:18:28,120
‫מה אתה עושה פה, לעזאזל?‬
‫לך מפה! לך, או שאתקשר למשטרה!‬

255
00:18:28,120 --> 00:18:30,440
‫אדלה, תכניסי את אבא שלי, בבקשה.‬

256
00:18:32,560 --> 00:18:34,680
‫אני רק רוצה לדבר עם נואה.‬
‫-אמרתי לך.‬

257
00:18:35,200 --> 00:18:38,920
‫אמרתי לך שאני לא יודעת כלום עליה.‬
‫היא רק המיטה בושה על הבית הזה,‬

258
00:18:39,680 --> 00:18:40,520
‫בגללך.‬

259
00:18:41,040 --> 00:18:44,160
‫אני לא רוצה להטריד אותך, באמת.‬
‫-לך, או שאזמין משטרה.‬

260
00:18:44,160 --> 00:18:46,480
‫הם נתנו לי מספר למקרה שתבוא.‬

261
00:18:46,960 --> 00:18:48,000
‫חכי.‬

262
00:18:49,240 --> 00:18:50,320
‫יש לי הצעה.‬

263
00:18:51,640 --> 00:18:53,360
‫אם תיתני לי את המספר של נואה,‬

264
00:18:54,400 --> 00:18:56,040
‫אוותר על הירושה של סבא.‬

265
00:18:57,400 --> 00:18:58,800
‫ואיך אדע שאתה לא משקר?‬

266
00:18:59,560 --> 00:19:01,280
‫אני לא משקר. אף פעם.‬

267
00:19:02,400 --> 00:19:04,000
‫אתה עושה דברים גרועים יותר.‬

268
00:19:07,440 --> 00:19:08,760
‫תשיגי לי את המספר שלה...‬

269
00:19:11,400 --> 00:19:13,560
‫ואני מבטיח שלא אטריד אתכם שוב.‬

270
00:19:14,160 --> 00:19:15,520
‫והבית הזה יהיה שלך.‬

271
00:19:27,840 --> 00:19:32,440
‫קדימה. הארוחה החגיגית היא קדושה,‬
‫ולאכול אותה קרה יהיה חטא.‬

272
00:19:33,040 --> 00:19:35,680
‫רציתי להביא קינוח טוב. רוצה לראות אותו?‬

273
00:19:36,880 --> 00:19:38,560
‫לא, אני לא אוהב מתוק.‬

274
00:19:39,600 --> 00:19:40,640
‫את זה אתה תאהב.‬

275
00:19:42,120 --> 00:19:45,080
‫אחר כך. עכשיו לחלק החשוב: צדפות או סרטן?‬

276
00:19:45,720 --> 00:19:48,280
‫אני מעדיף צדפות, אבל נראה לי שאוותר.‬
‫-באמת?‬

277
00:19:50,040 --> 00:19:53,320
‫טוב, אין דרך טובה יותר להעביר את הזמן.‬

278
00:19:55,480 --> 00:19:58,920
‫כשאמרת לי שד"ר דוסואל נעלמה,‬

279
00:19:59,640 --> 00:20:03,040
‫ושסרחיו לא הגיע לחתום בתחנת המשטרה,‬

280
00:20:03,760 --> 00:20:05,040
‫נקטתי בפעולה.‬

281
00:20:06,480 --> 00:20:07,680
‫עשיתי כמה שיחות.‬

282
00:20:07,680 --> 00:20:08,920
‫העניין סודר.‬

283
00:20:10,800 --> 00:20:13,560
‫המשוגע יחזור למרכז מחר,‬

284
00:20:13,560 --> 00:20:17,240
‫והניסוי יבוטל לצמיתות.‬

285
00:20:17,760 --> 00:20:19,320
‫ואומרים שהצדק עובד לאט...‬

286
00:20:22,440 --> 00:20:23,840
‫אתה לא רוצה קצת מהסרטן?‬

287
00:20:23,840 --> 00:20:26,320
‫לא. בוא נתחיל בקינוח.‬

288
00:20:27,360 --> 00:20:31,480
‫גרטה, יד ימינה של דוסואל,‬
‫כל כך נואשת לקבל את התפקיד שלה,‬

289
00:20:32,560 --> 00:20:33,880
‫שהיא תעשה כל מה שנגיד.‬

290
00:20:34,640 --> 00:20:36,320
‫וכמחווה לרצון טוב,‬

291
00:20:37,200 --> 00:20:41,240
‫היא נתנה לי את הראיה היחידה‬
‫שמקשרת את חברת התרופות לכל זה.‬

292
00:21:04,480 --> 00:21:06,760
‫אנחנו קצת יותר אוהבים קינוחים עכשיו?‬

293
00:21:35,440 --> 00:21:36,400
‫אל תפחדי.‬

294
00:21:43,280 --> 00:21:45,000
‫את מכירה את הסיפור על יהודית?‬

295
00:21:46,480 --> 00:21:49,200
‫גיבורה יהודייה מהברית הישנה.‬

296
00:21:50,160 --> 00:21:51,240
‫היא הייתה...‬

297
00:21:52,560 --> 00:21:53,960
‫חזקה. אישה חזקה מאוד.‬

298
00:21:54,880 --> 00:21:55,800
‫כמוך.‬

299
00:21:56,920 --> 00:21:59,920
‫היא הקריבה את עצמה ברגע הנכון‬

300
00:22:01,120 --> 00:22:02,560
‫כדי לזכות בחופש שלה‬

301
00:22:03,800 --> 00:22:05,400
‫ובחופש של עמה.‬

302
00:22:19,400 --> 00:22:20,720
‫בהדרכתו של אלוהים,‬

303
00:22:21,320 --> 00:22:22,640
‫יהודית הבינה‬

304
00:22:23,920 --> 00:22:25,320
‫שעליה להיות אמיצה‬

305
00:22:28,240 --> 00:22:30,200
‫ולהיכנס לחדר השינה‬

306
00:22:30,800 --> 00:22:34,760
‫של הגנרל האשורי הנורא, הולופרנס.‬

307
00:22:37,160 --> 00:22:38,120
‫שם,‬

308
00:22:39,120 --> 00:22:41,840
‫היה עליה למלא את כל תשוקותיו.‬

309
00:22:46,560 --> 00:22:49,760
‫זה לא חדר השינה של גנרל אשורי,‬

310
00:22:52,000 --> 00:22:54,240
‫אבל המצב זהה לחלוטין.‬

311
00:22:55,720 --> 00:22:59,040
‫במכונית הזו יש אדם שיוכל לשנות את עתידך,‬

312
00:22:59,040 --> 00:23:00,560
‫ומן הסתם, את עתידנו.‬

313
00:23:03,800 --> 00:23:05,360
‫אני לא מבינה.‬

314
00:23:05,360 --> 00:23:06,720
‫"אני לא מבינה."‬

315
00:23:07,800 --> 00:23:10,640
‫במכונית נמצא מנהל השירותים הסוציאליים.‬

316
00:23:11,200 --> 00:23:13,640
‫האדם היחיד שיכול לשנות‬

317
00:23:14,240 --> 00:23:16,960
‫את התיק הזה שלך, שהוא מאוד...‬

318
00:23:17,560 --> 00:23:18,920
‫מורכב.‬

319
00:23:24,840 --> 00:23:27,160
‫את מתכוונת להתעלם מקריאתו של האל?‬

320
00:23:28,000 --> 00:23:30,480
‫הקרבה אחת אחרונה, ותהיי...‬

321
00:23:31,280 --> 00:23:33,360
‫המלכה של עתידך. לכי!‬

322
00:24:27,680 --> 00:24:29,600
‫זה ממש לא הסגנון של אנקו.‬

323
00:24:29,600 --> 00:24:31,560
‫הוא הרבה יותר קלאסי.‬

324
00:24:32,960 --> 00:24:36,040
‫נראה שהוא יוצא מגדרו כדי לרצות אותך.‬

325
00:24:36,920 --> 00:24:37,800
‫אני לא יודעת.‬

326
00:24:40,080 --> 00:24:42,240
‫אני צריכה לחשוב על זה.‬
‫-ברור.‬

327
00:24:43,920 --> 00:24:47,720
‫תקשיבי, אם הוא הסכים לדירה הזו, הוא רציני.‬

328
00:24:47,720 --> 00:24:49,760
‫אבל כמובן שזו החלטה שלך.‬

329
00:24:51,200 --> 00:24:52,800
‫אין לך מה להגיד, חואנמה?‬

330
00:24:53,800 --> 00:24:54,880
‫מה אני אמור להגיד?‬

331
00:24:56,080 --> 00:24:57,320
‫היא צריכה להחליט.‬

332
00:25:01,760 --> 00:25:04,080
‫ברגע שאני מפעילה מכונה, מתחיל לרדת גשם.‬

333
00:25:20,720 --> 00:25:22,680
‫זה רעיון גרוע לעבור לגור עם אנקו?‬

334
00:25:24,160 --> 00:25:26,920
‫במצב הנוכחי, לדעתי זאת האפשרות הכי טובה.‬

335
00:25:26,920 --> 00:25:28,280
‫המצב בסדר.‬

336
00:25:31,040 --> 00:25:32,840
‫אם אתה מדבר על סרחיו, זה נגמר.‬

337
00:25:34,920 --> 00:25:36,400
‫כאילו שזה מעולם לא קרה.‬

338
00:25:38,280 --> 00:25:39,120
‫הלוואי.‬

339
00:25:40,000 --> 00:25:41,040
‫אבל זה כן קרה.‬

340
00:25:42,240 --> 00:25:44,080
‫ואפילו אם נשכח מסרחיו, אנשים...‬

341
00:25:49,280 --> 00:25:51,080
‫אני אעזור לאימא שלך עם הכביסה.‬

342
00:27:02,680 --> 00:27:04,120
‫בן זונה.‬

343
00:27:11,960 --> 00:27:14,200
‫מה את עושה? גונבת מהבוסית?‬

344
00:27:15,000 --> 00:27:16,640
‫כן. תפסת אותי.‬

345
00:27:17,520 --> 00:27:19,240
‫אני קלפטומנית, כן.‬

346
00:27:21,360 --> 00:27:23,840
‫סרחיו יצא מהבית, אבל אף אחד אחר עדיין לא.‬

347
00:27:34,240 --> 00:27:36,480
‫זה היה מקרה החירום? ביקור משפחתי?‬

348
00:27:36,480 --> 00:27:37,400
‫אולי.‬

349
00:28:05,680 --> 00:28:07,000
‫תודה.‬
‫-תודה.‬

350
00:28:21,920 --> 00:28:23,440
‫מה את באמת עושה כאן?‬

351
00:28:24,600 --> 00:28:25,480
‫טוב...‬

352
00:28:26,000 --> 00:28:28,240
‫לא באת בשביל הקונצרט או בשבילנו.‬

353
00:28:32,440 --> 00:28:33,760
‫הפרויקט תקוע.‬

354
00:28:34,760 --> 00:28:35,840
‫אני תקועה,‬

355
00:28:37,360 --> 00:28:40,640
‫ואני רואה רק דרך אחת בה אוכל להתקדם.‬
‫-אני לא מאמין, אנה.‬

356
00:28:41,720 --> 00:28:43,520
‫הבטחת לא לערב אותה.‬

357
00:28:44,400 --> 00:28:46,720
‫אתה לא מבין, גם סרחיו הוא קורבן.‬

358
00:28:46,720 --> 00:28:50,400
‫מערכת היחסים שלו עם אימו גבלה בהתעללות.‬
‫הוא זקוק לאיזון רגשי,‬

359
00:28:50,400 --> 00:28:54,960
‫וזה, באופן בלתי נמנע, קשור בנואה.‬
‫וזה אפילו יכול להיות חיובי עבורה.‬

360
00:28:54,960 --> 00:28:58,280
‫אנחנו יכולים לדבר על זה איתה.‬
‫ואם שניכם תסכימו...‬

361
00:28:58,880 --> 00:29:01,440
‫מאז שהחלה האובססיה שלך איתו,‬
‫ידעתי שזה יקרה.‬

362
00:29:01,440 --> 00:29:02,600
‫אני לא אובססיבית.‬

363
00:29:04,120 --> 00:29:05,120
‫לא, ברור.‬

364
00:29:05,760 --> 00:29:09,640
‫את לא היחידה שמשקרת לעצמה.‬
‫גם אני רציתי לחשוב שזה לא נכון.‬

365
00:29:11,680 --> 00:29:15,200
‫נתתי לך לשכנע אותי‬
‫שאנחנו חייבים לאמץ את נואה.‬

366
00:29:16,880 --> 00:29:18,280
‫אתה מתחרט?‬
‫-ברור שלא.‬

367
00:29:19,080 --> 00:29:21,720
‫נואה היא הדבר הטוב היחיד שקרה לנו לאחרונה.‬

368
00:29:23,080 --> 00:29:25,160
‫לכן לא אתן לך להרוס את זה.‬

369
00:29:27,760 --> 00:29:28,720
‫אני לא עומד בזה.‬

370
00:29:36,000 --> 00:29:38,040
{\an8}‫- אנשי קשר‬
‫נואה -‬

371
00:29:46,760 --> 00:29:50,640
‫אין פה הרבה מקום,‬
‫אבל נראה לי שנוכל להכניס כאן אי.‬

372
00:29:51,520 --> 00:29:53,440
‫לא יהיה תירוץ לא לבשל.‬

373
00:29:54,000 --> 00:29:54,960
‫לבשל?‬

374
00:29:55,800 --> 00:29:57,920
‫אתה נלחץ מהכנת כריך.‬

375
00:29:58,600 --> 00:30:00,400
‫אז נזמין אוכל.‬

376
00:30:01,600 --> 00:30:04,720
‫ואז נוכל לנצל את הזמן שלנו‬
‫כדי לעשות דברים אחרים.‬

377
00:30:11,680 --> 00:30:12,600
‫בואי.‬

378
00:30:16,040 --> 00:30:18,840
‫אני חושב שהמיטה תיכנס שם.‬

379
00:30:23,560 --> 00:30:28,400
‫והסלון מושלם לבילוי רגוע. ספה, סרט, שמיכה...‬

380
00:30:32,240 --> 00:30:35,720
‫דרך אגב, לבניין יש גג משותף,‬

381
00:30:36,560 --> 00:30:39,560
‫אבל אף אחד לא משתמש בו,‬
‫אז זה יוכל להיות המקום שלנו.‬

382
00:30:39,560 --> 00:30:42,040
‫שמשייה, מיטת שיזוף,‬

383
00:30:42,680 --> 00:30:43,680
‫מקרר קטן...‬

384
00:30:45,920 --> 00:30:47,000
‫את רוצה לראות?‬

385
00:30:47,000 --> 00:30:48,520
‫בסדר.‬
‫-כן?‬

386
00:30:54,240 --> 00:30:56,640
‫שיט, השארתי את המפתחות במכונית.‬

387
00:30:57,200 --> 00:30:58,160
‫אני כבר חוזר.‬

388
00:30:59,680 --> 00:31:00,560
‫בסדר?‬

389
00:31:01,480 --> 00:31:02,440
‫תחכי לי?‬

390
00:31:03,440 --> 00:31:04,280
‫בסדר.‬

391
00:31:37,800 --> 00:31:38,840
‫שנלך?‬

392
00:31:42,160 --> 00:31:43,520
‫אתה בן זונה.‬

393
00:31:44,200 --> 00:31:45,120
‫מה קרה?‬

394
00:31:46,560 --> 00:31:50,520
‫צילמת אותנו עושים סקס‬
‫כדי שאנשים יחשבו שזה סרחיו.‬

395
00:31:53,280 --> 00:31:54,120
‫למה?‬

396
00:31:55,240 --> 00:31:56,360
‫למה?‬

397
00:31:58,880 --> 00:32:00,880
‫ואז אתה מעז להביא אותי לכאן.‬

398
00:32:06,680 --> 00:32:08,000
‫הרסת לי את החיים.‬

399
00:32:29,040 --> 00:32:32,360
‫מה שאני מבקשת ממך זה לא מתוך גחמה.‬
‫חשבתי על זה הרבה.‬

400
00:32:32,360 --> 00:32:34,440
‫וכמה חשבת על נואה? הא?‬

401
00:32:35,640 --> 00:32:38,960
‫תודי, אכפת לך מנואה רק כי אכפת לך מסרחיו.‬

402
00:32:40,520 --> 00:32:41,960
‫זה היה אכזרי.‬
‫-אני יודע.‬

403
00:32:43,560 --> 00:32:45,440
‫כואב לי שאני צריך להגיד את זה.‬

404
00:32:47,000 --> 00:32:49,840
‫אולי סרחיו הפך לאתגר אישי בשבילי.‬

405
00:32:50,360 --> 00:32:52,920
‫וכן, מנקודת מבט מקצועית, הוא מלהיב אותי.‬

406
00:32:52,920 --> 00:32:53,840
‫ומבחינה מינית?‬

407
00:32:56,160 --> 00:32:58,120
‫העניין שלי הוא מדעי בלבד.‬

408
00:32:59,520 --> 00:33:02,840
‫אני יודע שכתבת לו‬
‫כשהוא היה במרכז לעבריינים צעירים,‬

409
00:33:02,840 --> 00:33:05,600
‫והעמדת פנים שאת מעריצה. כריסטינה.‬

410
00:33:07,160 --> 00:33:09,000
‫קראתי את המכתבים האלה, אנה.‬

411
00:33:09,760 --> 00:33:13,440
‫הרגשות שהבעת שם היו הרגשות האמיתיים שלך.‬

412
00:33:18,000 --> 00:33:21,000
‫אני נוסע עם נואה לבית החוף לכמה ימים.‬

413
00:33:23,000 --> 00:33:26,520
‫יהיה לך מספיק זמן לסדר הכול‬
‫ולהוציא את הדברים שלך מהבית.‬

414
00:33:28,160 --> 00:33:29,040
‫אנה,‬

415
00:33:30,320 --> 00:33:31,320
‫אני רוצה להתגרש.‬

416
00:34:34,080 --> 00:34:35,080
‫אתה עוזב?‬

417
00:34:44,240 --> 00:34:46,440
‫לאן תלך?‬
‫-אברח עם אחותי.‬

418
00:34:47,040 --> 00:34:47,920
‫רחוק.‬

419
00:34:49,200 --> 00:34:50,960
‫לכן אני צריך להיפטר מזה.‬

420
00:34:51,760 --> 00:34:52,960
‫ואת הוואן של נתנאל.‬

421
00:34:54,480 --> 00:34:55,560
‫הוא לא ייתן לך.‬

422
00:34:58,760 --> 00:35:01,280
‫הוא רוצה אותנו כאן כדי לשלוט בנו,‬

423
00:35:02,120 --> 00:35:03,120
‫כדי להשתמש בנו.‬

424
00:35:13,960 --> 00:35:16,080
‫נו, נו, נו!‬

425
00:35:16,080 --> 00:35:18,640
‫אם היית אומר לי, הייתי מתלבש לכבוד המאורע.‬

426
00:35:20,520 --> 00:35:23,560
‫שובו של הבן האובד.‬

427
00:35:25,160 --> 00:35:26,200
‫מאוחר מדי.‬

428
00:35:26,880 --> 00:35:28,040
‫אני צריך את הוואן.‬

429
00:35:30,280 --> 00:35:31,440
‫בטח. עוד משהו?‬

430
00:35:32,840 --> 00:35:37,040
‫אנחנו שום דבר בהשוואה לברייה מיוחדת כמוך.‬

431
00:35:37,560 --> 00:35:40,080
‫אתה יודע, חשבתי על זה,‬

432
00:35:40,920 --> 00:35:43,120
‫ואתה עושה טעות גדולה.‬

433
00:35:44,280 --> 00:35:47,160
‫כי אנחנו אלה שהופכים אותך למיוחד, סרחיו.‬

434
00:35:48,400 --> 00:35:51,720
‫בלי הפחד שלנו, בלי הכבוד שלנו,‬

435
00:35:51,720 --> 00:35:54,600
‫בלי ההערצה והטיפול שלנו,‬

436
00:35:55,200 --> 00:35:57,280
‫אתה יודע מה אתה? אף אחד.‬

437
00:35:58,760 --> 00:36:01,600
‫מה שתגיד.‬
‫-לא, חכה! לאן אתה הולך?‬

438
00:36:02,120 --> 00:36:03,240
‫לאן אתה הולך?‬

439
00:36:04,240 --> 00:36:05,160
‫תירגע!‬

440
00:36:06,240 --> 00:36:08,600
‫לפני שתלך, תן לי לספר לך סיפור.‬

441
00:36:08,600 --> 00:36:11,360
‫הסיפור על המלאך הנופל, אחד האהובים עליי.‬

442
00:36:11,360 --> 00:36:14,680
‫המלאך הנופל היה ברייה של אור, יצור מרהיב,‬

443
00:36:15,280 --> 00:36:17,880
‫יפהפה, האהוב על אלוהינו.‬

444
00:36:18,960 --> 00:36:20,680
‫אבל הגאווה והיהירות‬

445
00:36:21,280 --> 00:36:23,600
‫גבו ממנו מחיר,‬

446
00:36:24,240 --> 00:36:26,080
‫עד כדי כך‬

447
00:36:27,520 --> 00:36:28,920
‫שהוא האמין‬

448
00:36:29,440 --> 00:36:32,520
‫שהוא עליון על בוראו.‬

449
00:36:33,680 --> 00:36:35,600
‫וזה היה משהו שהאל...‬

450
00:36:37,680 --> 00:36:39,160
‫לא אהב בכלל.‬

451
00:36:39,760 --> 00:36:41,240
‫הוא החליט לגרש אותו.‬

452
00:36:42,520 --> 00:36:44,440
‫הוא לא היה יכול להרשות‬

453
00:36:45,080 --> 00:36:47,040
‫שהמלאך האהוב עליו‬

454
00:36:47,640 --> 00:36:50,120
‫יפיץ רוע בכל מקום אליו ילך!‬

455
00:36:51,400 --> 00:36:53,000
‫ואתה יודע מה, סרחיו?‬

456
00:36:54,840 --> 00:36:57,520
‫גם אני לא.‬
‫-מוקד חירום, איך אפשר לעזור?‬

457
00:36:59,000 --> 00:37:01,800
‫בת זונה!‬

458
00:37:01,800 --> 00:37:04,160
‫כלבה מזדיינת!‬

459
00:37:04,680 --> 00:37:05,640
‫בת זונה!‬

460
00:37:16,960 --> 00:37:18,160
‫אתה המלאך הנופל.‬

461
00:37:20,720 --> 00:37:21,680
‫לא.‬
‫-סרחיו!‬

462
00:37:28,080 --> 00:37:30,800
‫אם הורדת את זה, תופעל אזעקה.‬

463
00:37:30,800 --> 00:37:32,080
‫עדיף שתלך.‬

464
00:37:34,800 --> 00:37:35,640
‫מהר.‬

465
00:37:37,360 --> 00:37:39,400
‫עדיף לעקור מהשורש את מה שפוגע באל.‬

466
00:37:39,960 --> 00:37:41,600
‫המלאך הנופל...‬

467
00:37:48,600 --> 00:37:49,640
‫סילביה.‬

468
00:37:51,080 --> 00:37:52,480
‫המלאך הנופל...‬

469
00:38:15,760 --> 00:38:17,360
{\an8}‫- לידה מחדש באגודת ישו -‬

470
00:38:22,600 --> 00:38:23,800
{\an8}‫- נואה -‬

471
00:38:23,800 --> 00:38:27,440
{\an8}‫- נואה, זה סרחיו! אפשר להתקשר אלייך? -‬

472
00:38:44,040 --> 00:38:46,920
‫- הודעה אחת‬
‫נואה, זה סרחיו! אפשר להתקשר אלייך? -‬

473
00:39:23,560 --> 00:39:24,640
{\an8}‫- סרחיו -‬

474
00:39:24,640 --> 00:39:27,080
{\an8}‫- היי, סרחיו. יש לי משהו להגיד לך. -‬

475
00:39:27,640 --> 00:39:30,080
{\an8}‫- אפשר לקפוץ אליך הביתה לשנייה? -‬

476
00:39:55,040 --> 00:39:57,280
‫- עובד חדש ב"סולץ' פארמה" -‬

477
00:40:24,560 --> 00:40:25,920
‫סרחיו חזר הביתה.‬

478
00:40:27,440 --> 00:40:29,640
‫אבל האזיק האלקטרוני אומר שהוא בחממה.‬

479
00:40:29,640 --> 00:40:30,760
‫טוב, הוא בבית.‬

480
00:41:17,120 --> 00:41:19,400
‫האזיק לא עליו. הוא מתכוון לברוח.‬

481
00:41:20,480 --> 00:41:21,880
‫מה תעשה?‬
‫-אתקשר לקאבררה.‬

482
00:42:31,400 --> 00:42:32,600
‫מה היא עושה שם?‬

483
00:43:39,120 --> 00:43:39,960
‫אני אנה.‬

484
00:43:41,400 --> 00:43:42,320
‫אימא של נואה.‬

485
00:43:53,160 --> 00:43:56,880
‫- השתקן -‬

486
00:45:01,920 --> 00:45:03,800
‫תרגום כתוביות: גלעד קשר‬