1
00:00:11,000 --> 00:00:14,800
‫- השתקן -‬

2
00:00:48,160 --> 00:00:49,560
‫דופק 160?‬

3
00:00:50,600 --> 00:00:51,600
‫זה מוזר.‬

4
00:00:52,480 --> 00:00:56,040
‫הוא לא מסוג האנשים‬
‫שחוטפים התקף לב כי הם מאחרים לעבודה.‬

5
00:01:18,920 --> 00:01:19,760
‫לאן הוא הולך?‬

6
00:01:21,400 --> 00:01:23,200
‫מיקל, הוא שינה מיקום.‬

7
00:01:23,800 --> 00:01:25,880
‫אין סיכוי. לאן הבחור הזה הולך?‬

8
00:01:36,280 --> 00:01:38,160
‫הוא חוצה את מעבר איסוזאקי.‬

9
00:01:38,760 --> 00:01:39,760
‫מיקל, עקוב אחריו.‬

10
00:01:41,400 --> 00:01:42,360
‫מה הוא עושה?‬

11
00:01:48,160 --> 00:01:50,720
‫לאן הוא פאקינג הלך? לכל הרוחות!‬

12
00:02:03,800 --> 00:02:04,840
‫אין סיכוי!‬

13
00:02:12,720 --> 00:02:14,680
‫מיקל, הוא חוצה את השדרה.‬

14
00:02:17,000 --> 00:02:19,520
‫פיליפ, תפעיל את המיקום של מיקל.‬

15
00:02:25,040 --> 00:02:26,600
‫הוא נכנס לרחוב ארסיה.‬

16
00:02:29,040 --> 00:02:30,920
‫הדופק שלו על 190, וממשיך לעלות.‬

17
00:02:34,120 --> 00:02:37,200
‫אני ברחוב. איפה הוא?‬
‫-בערך 15 מטר ממך.‬

18
00:02:37,800 --> 00:02:38,960
‫דופק 205.‬

19
00:02:42,840 --> 00:02:43,840
‫אני לא רואה אותו.‬

20
00:02:48,320 --> 00:02:49,680
‫אתה חייב לראות אותו.‬

21
00:02:50,680 --> 00:02:54,880
‫אני לא רואה אף אחד. בטוח שהדבר הזה עובד?‬
‫-מיקל, הוא ממש מולך.‬

22
00:02:55,480 --> 00:02:57,520
‫טוב. שיט, מה אני אמור לעשות?‬

23
00:02:57,520 --> 00:02:59,000
‫מיקל, הוא ממש שם!‬

24
00:02:59,000 --> 00:03:00,760
‫אין כאן אף אחד, לעזאזל!‬

25
00:03:02,440 --> 00:03:03,400
‫לך משם!‬

26
00:03:09,160 --> 00:03:10,240
‫היית ברכבת התחתית.‬

27
00:03:11,800 --> 00:03:13,800
‫מיקל, אתה שומע אותנו?‬

28
00:03:17,640 --> 00:03:18,720
‫פאק...‬

29
00:03:36,480 --> 00:03:37,560
‫די לעקוב אחריי.‬

30
00:03:42,800 --> 00:03:43,760
‫פאק.‬

31
00:03:46,960 --> 00:03:47,880
‫אלוהים!‬

32
00:03:56,800 --> 00:03:57,840
‫אני בסדר.‬

33
00:04:03,560 --> 00:04:07,600
‫למה את חושבת שזאת הייתי אני?‬
‫זה היה יכול להיות כל אחד מהאנשים שלך.‬

34
00:04:12,800 --> 00:04:16,120
‫אני יודעת שזאת היית את.‬
‫תגידי לי מה אמרת לו.‬

35
00:04:27,680 --> 00:04:28,560
‫אני עייפה.‬

36
00:04:29,960 --> 00:04:31,400
‫גם אני עייפה.‬

37
00:04:31,920 --> 00:04:35,040
‫אנה, את לא מבינה‬
‫שאת לא יכולה להתייחס אליי ככה?‬

38
00:04:36,080 --> 00:04:37,120
‫אל תאשימי אותי.‬

39
00:04:37,640 --> 00:04:40,240
‫אני לא זו שמתנהגת באי-רציונליות.‬

40
00:04:41,440 --> 00:04:42,920
‫אני אסביר לך משהו.‬

41
00:04:43,440 --> 00:04:47,120
‫מושקעים בדבר הזה חודשים של עבודה,‬
‫הרבה אנשים והרבה כסף.‬

42
00:04:47,120 --> 00:04:50,320
‫אם זה ייכשל בגלל מישהו, יהיו לכך השלכות.‬

43
00:04:51,040 --> 00:04:53,440
‫אם אמרתי לסרחיו, זה מכיוון שריחמתי עליו.‬

44
00:04:54,920 --> 00:04:57,160
‫אבל הוא לא יודע על המצלמות, על הדירה...‬

45
00:04:57,160 --> 00:04:58,760
‫מה בדיוק אמרת לו?‬

46
00:05:01,160 --> 00:05:03,280
‫שעוקבים אחריו מאז שהוא עזב את המרכז.‬

47
00:05:10,760 --> 00:05:12,760
‫אני לא יודעת אם נוכל להמשיך במחקר.‬

48
00:05:16,640 --> 00:05:18,840
‫עשית משהו חסר אחריות לחלוטין.‬

49
00:05:22,840 --> 00:05:24,000
‫טוב, מספיק, בסדר?‬

50
00:05:26,080 --> 00:05:28,200
‫אני היחידה שמסתכנת כאן.‬

51
00:05:28,200 --> 00:05:31,480
‫אז אם הקרקס הזה יתחרבן, זה יותר טוב לי.‬

52
00:05:48,200 --> 00:05:52,720
‫על בסיס מה שמרתה אמרה,‬
‫המחקר נפגע, אבל לא בהכרח ירד לטמיון.‬

53
00:05:52,720 --> 00:05:56,160
‫סרחיו יודע שעוקבים אחריו,‬
‫אבל הוא חושב שזו המשטרה.‬

54
00:05:56,800 --> 00:05:59,480
‫לעקוב אחריו ברכב עכשיו‬
‫זה חסר תועלת, זה בטוח.‬

55
00:06:00,240 --> 00:06:01,880
‫את באמת מתכוונת להמשיך?‬

56
00:06:03,640 --> 00:06:05,040
‫יש לך רעיון יותר טוב?‬

57
00:06:05,040 --> 00:06:07,760
‫לשים לזה סוף, לפני שמישהו ייפגע באמת.‬

58
00:06:08,520 --> 00:06:11,640
‫אני יכול לכתוב את הממצאים בשבילך.‬
‫עמוד אחד יספיק.‬

59
00:06:11,640 --> 00:06:14,520
‫"סרחיו סיסקאר הוא פסיכופת, ותמיד יהיה."‬

60
00:06:15,080 --> 00:06:18,480
‫אפשר לשלוח אותו למרכז,‬
‫שיסיים לרצות את העונש. מה את חושבת?‬

61
00:06:19,520 --> 00:06:23,920
‫כל עוד יש אפשרות‬
‫לסיים את המחקר הזה בקפדנות, אני אמשיך.‬

62
00:06:27,200 --> 00:06:28,640
‫יש לך משהו להוסיף, מיקל?‬

63
00:06:30,760 --> 00:06:32,080
‫התחלנו ברגל שמאל.‬

64
00:06:32,680 --> 00:06:33,720
‫מה הכוונה?‬

65
00:06:33,720 --> 00:06:37,160
‫שכרו אותי כדי לברר‬
‫אם השילוב מחדש של סרחיו בחברה אפשרי.‬

66
00:06:37,760 --> 00:06:40,800
‫אבל בסוף זה נהיה קצת מוזר, אנה.‬

67
00:06:40,800 --> 00:06:43,680
‫נראה שאנחנו מנסים להוכיח שהוא חף מפשע,‬

68
00:06:43,680 --> 00:06:47,200
‫שסרחיו סיסקאר הוא קורבן.‬

69
00:06:47,200 --> 00:06:50,680
‫הוא היה קטין כשכל זה קרה.‬
‫ראית איך אימא שלו התייחסה אליו.‬

70
00:06:50,680 --> 00:06:52,880
‫כן...‬
‫-כן, כולנו ראינו את זה, אנה.‬

71
00:06:53,400 --> 00:06:56,840
‫אבל אולי אף אחד לא לקח את זה אישית כמוך.‬
‫אני לא יודעת.‬

72
00:06:57,600 --> 00:07:00,040
‫כי העבודה שלי חשובה לי.‬
‫-כמו לכולנו,‬

73
00:07:00,760 --> 00:07:03,160
‫אבל זאת הסיבה שחשוב לשמור על ראש צלול,‬

74
00:07:03,760 --> 00:07:05,960
‫ולראות את סרחיו סיסקאר כמה שהוא:‬

75
00:07:05,960 --> 00:07:07,960
‫מושא מחקר, וזה הכול.‬

76
00:07:16,680 --> 00:07:19,200
‫אז אני הבעיה, כן?‬

77
00:07:23,120 --> 00:07:25,800
‫אני מכבדת את הדעות שלכם. באמת.‬

78
00:07:26,640 --> 00:07:28,240
‫אבל אני חושבת שאתם טועים.‬

79
00:07:28,240 --> 00:07:31,960
‫אני תכננתי את המחקר הזה,‬
‫ואני לא צריכה שיזכירו לי מה מטרותיו.‬

80
00:07:32,480 --> 00:07:35,160
‫נתונים חדשים הופיעו, ואסור לנו להתעלם מהם‬

81
00:07:35,160 --> 00:07:38,360
‫הילד הזה, סרחיו סיסקאר פולו,‬
‫היה קורבן לאלימות ביתית.‬

82
00:07:38,920 --> 00:07:41,960
‫לא היו לו ברירות בחיים.‬
‫החובה שלנו היא לעזור לו.‬

83
00:07:41,960 --> 00:07:43,960
‫לא, החובה שלנו היא לחקור אותו.‬

84
00:07:49,240 --> 00:07:50,160
‫מה?‬

85
00:07:52,520 --> 00:07:53,480
‫מה קרה?‬

86
00:07:54,080 --> 00:07:55,200
‫איבדנו את הקליטה.‬

87
00:07:56,120 --> 00:07:57,280
‫בכל המצלמות?‬

88
00:07:59,040 --> 00:08:00,920
‫נראה שיש כשל מערכתי.‬

89
00:08:06,200 --> 00:08:07,360
‫אם אתה אחראי לזה...‬

90
00:08:08,480 --> 00:08:12,120
‫אני נראה לך כמו האקר?‬
‫אני לא יודע אפילו להתקין את הטלפון שלי.‬

91
00:08:43,680 --> 00:08:46,480
‫אתה יודע שאתה יכול‬
‫להתפלל ולעבוד באותו זמן?‬

92
00:08:52,880 --> 00:08:55,240
‫המשטרה עוקבת אחריי. הם לא מניחים לי.‬

93
00:08:57,640 --> 00:08:59,680
‫כן. טוב, זה נורמלי.‬

94
00:08:59,680 --> 00:09:02,000
‫לא סיימת לרצות את העונש שלך.‬

95
00:09:03,080 --> 00:09:06,920
‫זה נורמלי שהם רוצים לבדוק מה איתך לפעמים.‬

96
00:09:14,920 --> 00:09:17,000
‫הם מרגלים אחריי 24 שעות ביממה.‬

97
00:09:20,000 --> 00:09:23,320
‫מכונית עקבה אחריי היום‬
‫בדרך לתחנת האוטובוס.‬

98
00:09:26,080 --> 00:09:27,000
‫אתה בטוח?‬

99
00:09:28,080 --> 00:09:28,960
‫כן.‬

100
00:09:31,000 --> 00:09:32,280
‫זה היה אותו בחור‬

101
00:09:33,120 --> 00:09:35,840
‫שעקב אחריי ברכבת התחתית‬
‫ביום שיצאתי מהמרכז.‬

102
00:09:39,680 --> 00:09:40,640
‫זה רע.‬

103
00:09:42,520 --> 00:09:43,400
‫רע.‬

104
00:09:44,360 --> 00:09:45,360
‫רע.‬

105
00:09:45,360 --> 00:09:50,280
‫אין להם שום זכות לעשות לך את זה. שום זכות.‬

106
00:09:51,160 --> 00:09:52,160
‫זה רע.‬

107
00:09:54,280 --> 00:09:55,520
‫בוא הנה.‬

108
00:09:57,320 --> 00:09:59,400
‫אלוהים שם אותך בידיים שלנו,‬

109
00:10:00,680 --> 00:10:02,560
‫כדי שתיוולד כאן מחדש.‬

110
00:10:03,920 --> 00:10:07,320
‫ואני לא אתן לשום דבר ולאף אחד‬

111
00:10:08,200 --> 00:10:11,440
‫להפריע לעבודה שאלוהים נתן לי לבצע.‬

112
00:10:13,640 --> 00:10:15,560
‫אתה חשוב לנו מאוד.‬

113
00:10:20,720 --> 00:10:22,880
‫אני רק רוצה להיות ראוי בעיני האל.‬

114
00:10:24,000 --> 00:10:25,240
‫כבר ביקשתי סליחה.‬

115
00:10:26,560 --> 00:10:27,920
‫אני רוצה למצוא את נואה.‬

116
00:10:28,960 --> 00:10:29,880
‫אני אעזור לך.‬

117
00:10:30,400 --> 00:10:31,480
‫ברור שאעזור לך.‬

118
00:10:35,480 --> 00:10:37,360
‫אנחנו המשפחה החדשה שלך.‬

119
00:10:39,120 --> 00:10:39,960
‫בסדר?‬

120
00:10:40,880 --> 00:10:43,360
‫זה מגיע לך.‬

121
00:10:44,640 --> 00:10:48,560
‫אני אטפל באופן אישי‬
‫במה שסיפרת לי עכשיו, בסדר?‬

122
00:10:51,400 --> 00:10:52,320
‫אל תדאג.‬

123
00:10:56,160 --> 00:10:58,360
‫אין לך מושג‬

124
00:10:59,040 --> 00:11:02,640
‫כמה דברים טובים הבאת עם הגעתך.‬

125
00:11:02,640 --> 00:11:04,200
‫אתה זוכר את ארנצ'ה?‬

126
00:11:04,800 --> 00:11:06,880
‫הנוסעת הנודדת שלנו.‬

127
00:11:08,720 --> 00:11:10,920
‫מסתבר שהיא ראתה אותך בטלוויזיה,‬

128
00:11:10,920 --> 00:11:13,600
‫והחליטה לתת לאלוהים הזדמנות שנייה.‬

129
00:11:14,160 --> 00:11:15,360
‫נכון, ארנצ'ה?‬

130
00:11:17,920 --> 00:11:18,760
‫יופי.‬

131
00:11:20,680 --> 00:11:23,400
‫למען האמת, נגמר לי הכסף.‬

132
00:11:24,760 --> 00:11:26,560
‫אבל באמת ראיתי אותך בטלוויזיה.‬

133
00:11:28,000 --> 00:11:30,040
‫סרחיו, בוא נלך.‬

134
00:11:37,200 --> 00:11:39,400
‫אפשר לעשות משהו, נכון?‬
‫-אני לא יודע.‬

135
00:11:39,400 --> 00:11:41,920
‫נראה אם נצליח להציל את הכוננים הקשיחים.‬

136
00:12:05,520 --> 00:12:06,400
‫אפשר?‬

137
00:12:09,240 --> 00:12:10,160
‫אנה?‬

138
00:12:18,520 --> 00:12:20,480
‫תראי, אנה, אני בצד שלך, בסדר?‬

139
00:12:24,360 --> 00:12:25,200
‫ברצינות.‬

140
00:12:26,480 --> 00:12:30,400
‫אם יש אפשרות,‬
‫אני חושבת שצריך לנסות להמשיך בפרויקט.‬

141
00:12:32,800 --> 00:12:33,720
‫ואני חושבת שיש.‬

142
00:12:39,280 --> 00:12:42,800
‫אם משהו פה ברור,‬
‫זו העובדה שהחולשה של סרחיו היא אחותו.‬

143
00:12:43,680 --> 00:12:45,160
‫אולי ננסה למצוא אותה?‬

144
00:12:45,720 --> 00:12:49,040
‫אם נדבר איתה,‬
‫אולי זה ייתן לנו רמז או רעיון לעבוד איתו.‬

145
00:12:51,080 --> 00:12:51,960
‫לא.‬

146
00:12:56,880 --> 00:12:59,720
‫תחשבי על זה.‬
‫אם את באמת חושבת שסרחיו הוא קורבן...‬

147
00:12:59,720 --> 00:13:02,560
‫גם היא קורבן. היא איבדה את הוריה ואת אחיה,‬

148
00:13:02,560 --> 00:13:06,320
‫ולא אגרום לה לסבול שוב‬
‫בכך שאאלץ אותה להתמודד עם הטראומה הזו.‬

149
00:13:09,360 --> 00:13:10,320
‫זה היה רק רעיון.‬

150
00:13:50,360 --> 00:13:52,960
‫מיקל.‬
‫-כן, אנה. אני לא בדירה.‬

151
00:13:53,480 --> 00:13:57,120
‫כן, אני יודעת. אל תדאג.‬
‫אתה תחזור בקרוב, נכון?‬

152
00:13:58,280 --> 00:13:59,680
‫כן. קרה משהו?‬

153
00:13:59,680 --> 00:14:04,360
‫לא, הכול בסדר. אל תדאג.‬
‫אני רק צריכה ללכת בגלל משהו אישי.‬

154
00:14:04,880 --> 00:14:07,080
‫אחזור מאוחר יותר הערב.‬

155
00:14:07,080 --> 00:14:09,840
‫אם יש בעיה, תתקשר אליי, בסדר?‬

156
00:14:09,840 --> 00:14:11,360
‫בסדר.‬
‫-מעולה.‬

157
00:14:11,880 --> 00:14:13,480
‫נתראה אחר כך. ביי.‬

158
00:14:16,400 --> 00:14:19,560
‫לדוקטור יש בעיות אישיות. מי היה מאמין?‬

159
00:14:20,960 --> 00:14:23,000
‫זה כל מה שרצית להגיד לי?‬

160
00:14:23,640 --> 00:14:27,000
‫היום אתן לך שתי סיבות לכך שאנחנו כאן.‬
‫-באמת?‬

161
00:14:28,320 --> 00:14:32,160
‫ראשית, אני אוהב לחגוג את הניצחונות שלי‬
‫בשטיפה טובה של המכונית שלי.‬

162
00:14:32,160 --> 00:14:33,080
‫תוכנית דלוקס.‬

163
00:14:33,080 --> 00:14:36,080
‫אם בניצחון אתה מתכוון‬
‫לזה שהצמדת מיקרופון לדוקטור,‬

164
00:14:36,080 --> 00:14:37,480
‫זה לא נראה לי רציני.‬

165
00:14:37,480 --> 00:14:42,120
‫יותר מניצחון, זה אמצעי בטיחות‬
‫כדי שלא ניתפס שוב לא מוכנים.‬

166
00:14:43,080 --> 00:14:45,800
‫המים, הסבון והווקס הם בגלל הסרטונים.‬

167
00:14:45,800 --> 00:14:46,880
‫נפטרת מהם?‬

168
00:14:46,880 --> 00:14:49,360
‫לצמיתות.‬
‫-מעולה.‬

169
00:14:49,360 --> 00:14:54,560
‫עכשיו כדאי שניסע לחגוג במקום נחמד,‬
‫במקום כאן, במכון לשטיפת רכב.‬

170
00:14:56,040 --> 00:14:58,200
‫אתה לא מתכוון לשאול מה הסיבה השנייה?‬

171
00:14:58,800 --> 00:15:00,640
‫מה הסיבה השנייה?‬

172
00:15:01,720 --> 00:15:03,920
‫אי אפשר להקליט כאן שיחה.‬

173
00:15:03,920 --> 00:15:04,920
‫לא.‬

174
00:15:05,760 --> 00:15:08,400
‫בחייך! אתה באמת חושב שאני...?‬

175
00:15:08,400 --> 00:15:11,000
‫עיתונאים, שופטים, עורכי דין...‬

176
00:15:11,520 --> 00:15:14,520
‫אל תבטח אפילו באימהות שלהם.‬
‫-לא חשבתי שאתה...‬

177
00:15:15,160 --> 00:15:16,280
‫כל כך מריר.‬

178
00:15:23,760 --> 00:15:28,200
‫הסטודנטים האלה אדישים כמו קיר.‬
‫אני לא יודע איך לעורר בהם מוטיבציה.‬

179
00:15:28,200 --> 00:15:31,000
‫טוב, בזמני זה לא היה מאוד שונה.‬

180
00:15:31,000 --> 00:15:32,560
‫אבל הייתי צעיר יותר.‬

181
00:15:33,800 --> 00:15:37,480
‫אני צריכה לשאול אותך כמה שאלות‬
‫על בלנקה פולו, כי הכרת אותה טוב.‬

182
00:15:37,480 --> 00:15:38,560
‫בדיוק כמוך.‬

183
00:15:40,040 --> 00:15:41,960
‫כן, אבל אתם הייתם חברים.‬

184
00:15:42,560 --> 00:15:45,720
‫היית כמו בת בשבילה.‬
‫היית חשובה מאוד לבלנקה.‬

185
00:15:46,640 --> 00:15:48,640
‫היא התייחסה אליי טוב יותר מאימי.‬

186
00:15:48,640 --> 00:15:52,440
‫לא קל לגדל בת מוכשרת.‬

187
00:15:52,440 --> 00:15:55,320
‫גם לא קל להרגיש שלאימא שלך לא אכפת ממך,‬

188
00:15:55,320 --> 00:15:57,840
‫ושהיא רק רוצה להתרברב בך מול חברים שלה.‬

189
00:16:00,760 --> 00:16:02,720
‫את רוצה לחזור לטיפול?‬
‫-לא.‬

190
00:16:06,600 --> 00:16:09,800
‫בסדר. מה את רוצה לדעת בקשר לבלנקה?‬

191
00:16:09,800 --> 00:16:11,160
‫השגתי מימון‬

192
00:16:11,680 --> 00:16:15,440
‫לחקירת התנהגותו של סרחיו סיסקאר‬
‫במהלך תקופת המבחן שלו.‬

193
00:16:16,920 --> 00:16:19,600
‫ידעת שבלנקה נתנה לו תרופות בניגוד לרצונו?‬

194
00:16:22,040 --> 00:16:23,800
‫ראיתי סרטונים שאחותו צילמה.‬

195
00:16:23,800 --> 00:16:25,560
‫כן, ידעתי.‬

196
00:16:25,560 --> 00:16:26,560
‫מה זאת אומרת?‬

197
00:16:26,560 --> 00:16:29,480
‫בלנקה ביקשה ממני לשמור על חיסיון מוחלט.‬

198
00:16:30,760 --> 00:16:33,000
‫סרחיו חכם מאוד, כמו שאת יודעת,‬

199
00:16:34,280 --> 00:16:37,000
‫ומהר מאוד היא גילתה שהוא מוכשר,‬

200
00:16:37,000 --> 00:16:39,400
‫אבל גם שיש לו בעיות של שליטה עצמית,‬

201
00:16:39,920 --> 00:16:41,760
‫אפיזודות אלימות.‬

202
00:16:42,360 --> 00:16:43,960
‫זו הפכה להיות האובססיה שלה.‬

203
00:16:43,960 --> 00:16:47,080
‫היא התחילה לחקור אותו,‬
‫ואפילו ניסתה טיפול תרופתי.‬

204
00:16:47,080 --> 00:16:48,000
‫אילו תרופות?‬

205
00:16:48,600 --> 00:16:50,920
‫בעלה ערך ניסויים בבית החולים.‬

206
00:16:51,760 --> 00:16:53,960
‫הוא שיתף פעולה עם כמה חברות תרופות.‬

207
00:16:56,280 --> 00:16:58,080
‫תדרכי עליהם, זה בסדר.‬

208
00:17:01,160 --> 00:17:03,000
‫כשבלנקה מתה, רוקנתי את משרדה.‬

209
00:17:03,000 --> 00:17:06,200
‫לא רציתי שאף אחד יראה אותה‬
‫כמו שאת מתחילה לראות אותה.‬

210
00:17:11,720 --> 00:17:13,840
‫הנה. הכול כאן.‬

211
00:17:16,760 --> 00:17:18,600
‫לא, קחי את זה איתך.‬

212
00:17:19,760 --> 00:17:21,080
‫אתה בטוח?‬
‫-כן.‬

213
00:17:22,080 --> 00:17:22,920
‫תודה.‬

214
00:17:22,920 --> 00:17:23,840
‫אנה,‬

215
00:17:24,520 --> 00:17:27,120
‫אימא שלך לא הצליחה‬
‫להתמודד עם זה שאת מיוחדת.‬

216
00:17:27,800 --> 00:17:29,040
‫גם בלנקה לא.‬

217
00:17:42,840 --> 00:17:44,200
‫ממש מגניב!‬

218
00:17:44,200 --> 00:17:46,000
‫לא, כי...‬
‫-שיט.‬

219
00:17:49,200 --> 00:17:50,560
‫בדיוק מה שהיינו צריכים...‬

220
00:17:51,480 --> 00:17:52,680
‫מאז שהיא הייתה עם...‬

221
00:17:53,480 --> 00:17:54,640
‫היי, סרחיו.‬

222
00:17:54,640 --> 00:17:55,800
‫התקשרתי אלייך.‬

223
00:17:55,800 --> 00:17:57,240
‫סליחה, הייתי עסוקה.‬

224
00:17:57,920 --> 00:18:00,920
‫תקשיבי, האגודה תעזור לי למצוא את נואה.‬

225
00:18:00,920 --> 00:18:03,680
‫אבל אני חושב‬
‫שאולי הם לא ייתנו לי להתקרב אליה.‬

226
00:18:04,600 --> 00:18:06,440
‫אז אני צריך...‬

227
00:18:09,960 --> 00:18:12,920
‫אני צריך שמישהו ייפגש איתה ויספר לה עליי.‬

228
00:18:13,440 --> 00:18:14,360
‫אני?‬

229
00:18:14,360 --> 00:18:16,680
‫את מכירה אותי, ואת מכירה את נואה.‬

230
00:18:19,160 --> 00:18:20,280
‫מרתה?‬

231
00:18:22,040 --> 00:18:23,160
‫טוב, אני אעזור לך.‬

232
00:18:23,680 --> 00:18:26,160
‫מעולה. נואה תהיה בת 16 מחר.‬

233
00:18:26,760 --> 00:18:29,360
‫חשבתי לקנות לה משהו. את רוצה לבוא?‬

234
00:18:30,120 --> 00:18:31,360
‫עכשיו אני לא יכולה.‬

235
00:18:31,360 --> 00:18:34,640
‫אבל נוכל להיפגש מחר בגשר,‬
‫אחרי שתסיים בחממה.‬

236
00:18:35,160 --> 00:18:36,000
‫טוב, ביי.‬

237
00:18:49,360 --> 00:18:50,240
‫היי, אימא.‬

238
00:18:50,240 --> 00:18:51,640
‫שלום. את בסדר?‬

239
00:18:52,200 --> 00:18:54,320
‫כן.‬
‫-פגשת מישהו?‬

240
00:18:55,120 --> 00:18:56,280
‫מה הכוונה ב"מישהו"?‬

241
00:18:56,280 --> 00:18:58,480
‫מתוקה, השכנים רק מחפשים מלחמה.‬

242
00:18:59,080 --> 00:19:01,520
‫הם אמרו לך משהו?‬
‫-לא, הם לא היו צריכים.‬

243
00:19:01,520 --> 00:19:04,560
‫כשאני נכנסת לאנשהו, כולם בשקט.‬
‫אפילו לא "בוקר טוב".‬

244
00:19:04,560 --> 00:19:06,520
‫אני מבינה אותם, אבל אותך לא.‬

245
00:19:06,520 --> 00:19:08,520
‫שוב...‬
‫-כן, שוב.‬

246
00:19:08,520 --> 00:19:11,080
‫חמודה, למה את ממשיכה להיפגש עם הבחור הזה?‬

247
00:19:20,000 --> 00:19:22,360
‫ואתה? לדעתך כל זה בסדר?‬

248
00:19:23,000 --> 00:19:25,600
‫חואנמה, לא נראה שאכפת לך ממשהו.‬

249
00:19:30,640 --> 00:19:31,920
‫שלחו לי את זה עכשיו.‬

250
00:19:36,960 --> 00:19:37,840
‫זאת מרתה?‬

251
00:20:03,000 --> 00:20:04,680
‫- אא בנייאט -‬

252
00:20:32,160 --> 00:20:33,280
‫- ד"ר בלנקה פולו -‬

253
00:20:37,720 --> 00:20:38,560
‫- שבוע ראשון -‬

254
00:20:40,480 --> 00:20:42,720
‫- הקלטה 01 מטרות -‬

255
00:20:42,720 --> 00:20:44,840
‫הנבדק הוא ילד בן 15‬

256
00:20:44,840 --> 00:20:47,480
‫שהפגין קשיים בשליטה על דחפיו.‬

257
00:20:48,240 --> 00:20:52,240
‫בחודשים הקרובים אני מקווה להוכיח‬
‫שבעזרת טיפול תרופתי מתאים,‬

258
00:20:52,760 --> 00:20:55,600
‫האפיזודות התוקפניות האלה יתחילו להיעלם.‬

259
00:21:00,360 --> 00:21:01,960
‫אמרת לי שאני יכול לצאת!‬

260
00:21:02,560 --> 00:21:05,160
‫עכשיו אני אומרת שלא, ואני האחראית כאן.‬

261
00:21:09,720 --> 00:21:10,680
‫אני שונא אותך!‬

262
00:21:29,720 --> 00:21:30,680
‫קדימה, קח את זה.‬

263
00:21:31,200 --> 00:21:32,040
‫אני לא רוצה.‬

264
00:21:32,680 --> 00:21:34,720
‫קדימה, זה יעשה לך טוב.‬

265
00:21:37,640 --> 00:21:38,520
‫יופי.‬

266
00:21:41,160 --> 00:21:44,320
‫היום עברו שבועיים מאז שהנבדק‬
‫החל לקחת את סרום ה-A-23.‬

267
00:21:44,320 --> 00:21:48,360
‫אובחנה ירידה באימפולסיביות,‬
‫גם בבית הספר וגם בבית.‬

268
00:21:48,880 --> 00:21:50,480
‫באינטראקציה שלו איתי,‬

269
00:21:50,480 --> 00:21:53,720
‫רמת הקונפליקט ירדה ב-17 אחוז.‬

270
00:21:54,840 --> 00:21:55,800
‫ואיתך?‬

271
00:21:57,360 --> 00:21:59,760
‫כן, פחות או יותר. משהו כזה.‬

272
00:22:01,440 --> 00:22:03,600
‫לא תיעדת את האפיזודות האלימות שלו?‬

273
00:22:04,240 --> 00:22:05,280
‫לא.‬

274
00:22:06,400 --> 00:22:07,760
‫למה?‬
‫-כי הוא לא נבדק!‬

275
00:22:07,760 --> 00:22:09,000
‫- יום ה', 14/1/16 -‬

276
00:22:09,000 --> 00:22:10,000
‫הוא הבן שלנו.‬

277
00:22:11,560 --> 00:22:14,760
‫וכשאני מגיע הביתה,‬
‫אני לא רוצה להסתכל עליו דרך זכוכית,‬

278
00:22:14,760 --> 00:22:16,040
‫כאילו זה גן חיות.‬

279
00:22:17,080 --> 00:22:20,680
‫אבל, חבייר, זה לא מה שסיכמנו.‬
‫לא נוכל לעזור לו ככה.‬

280
00:22:23,120 --> 00:22:24,000
‫- יום ב', 2/8/16 -‬

281
00:22:24,000 --> 00:22:26,000
‫מאיפה היא צילמה את התמונות האלה?‬

282
00:22:50,600 --> 00:22:51,480
‫אנדר,‬

283
00:22:52,080 --> 00:22:53,160
‫כמה זמן זה ייקח?‬

284
00:22:54,080 --> 00:22:55,760
‫טוב, אני לא יודע. זמן מה.‬

285
00:23:15,080 --> 00:23:16,480
‫- קומה חמישית -‬

286
00:26:54,960 --> 00:26:55,920
‫בוקר טוב.‬

287
00:26:57,360 --> 00:26:58,840
‫הבאתי לכם קפה, חבר'ה.‬

288
00:26:59,400 --> 00:27:00,240
‫תודה.‬

289
00:27:02,160 --> 00:27:03,120
‫איך הולך?‬

290
00:27:04,320 --> 00:27:07,640
‫אני חושב שנהיה מוכנים עוד חמש דקות.‬
‫-באמת? מעולה.‬

291
00:27:12,360 --> 00:27:13,280
‫אנה, ה...‬

292
00:28:13,000 --> 00:28:14,120
‫- שיחה נכנסת‬
‫גרטה -‬

293
00:29:15,600 --> 00:29:16,440
‫נתנאל.‬

294
00:29:17,040 --> 00:29:18,760
‫בסדר, כן. אני בא.‬

295
00:29:20,200 --> 00:29:21,120
‫ברכות.‬

296
00:29:36,920 --> 00:29:37,920
‫טוב, זהו.‬

297
00:29:38,840 --> 00:29:39,720
‫יש לנו את זה.‬

298
00:29:40,320 --> 00:29:41,200
‫מעולה.‬

299
00:30:10,280 --> 00:30:11,160
‫היי, אתה.‬

300
00:30:12,000 --> 00:30:13,080
‫אני אבא של מרתה.‬

301
00:30:13,840 --> 00:30:16,480
‫בפעם הראשונה והאחרונה, תניח לבת שלי.‬

302
00:30:17,040 --> 00:30:20,120
‫אם תצלם אותה או תתקרב אליה שוב,‬
‫אני אהרוג אותך.‬

303
00:30:20,120 --> 00:30:22,040
‫לא עשיתי לה דבר כזה.‬
‫-אני רציני!‬

304
00:30:22,040 --> 00:30:23,600
‫עזוב אותי.‬
‫-אני אחסל אותך!‬

305
00:30:23,600 --> 00:30:24,920
‫עוף ממני!‬

306
00:30:28,960 --> 00:30:29,880
‫אלוהים.‬

307
00:30:34,800 --> 00:30:35,800
‫אדוני.‬

308
00:30:37,000 --> 00:30:39,320
‫אתה בסדר? אני אתקשר למשטרה.‬

309
00:30:45,120 --> 00:30:47,440
‫למה היית בבית של סרחיו?‬

310
00:30:48,800 --> 00:30:50,560
‫מה אם קאבררה היה רואה אותך?‬

311
00:30:51,200 --> 00:30:52,600
‫אבל הוא לא ראה, נכון?‬

312
00:30:54,520 --> 00:30:55,640
‫אני לא מבינה אותך.‬

313
00:30:59,520 --> 00:31:02,040
‫אימא של סרחיו למדה אותו כל חייו.‬

314
00:31:03,240 --> 00:31:04,600
‫הכול מתועד כאן.‬

315
00:31:05,720 --> 00:31:07,680
‫בלנקה הייתה אישה קפדנית מאוד.‬

316
00:31:14,840 --> 00:31:15,680
‫מה?‬

317
00:31:16,240 --> 00:31:19,600
‫ד"ר פולו הייתה המנטורית שלך,‬
‫וזו שהשפיעה עלייך יותר מכולם.‬

318
00:31:19,600 --> 00:31:21,160
‫בואי נהיה כנות, אנה.‬

319
00:31:21,680 --> 00:31:24,200
‫פיתחת אובססיה לסרחיו מאז שהתחלנו במחקר.‬

320
00:31:25,080 --> 00:31:29,040
‫ועכשיו הסיפור הזה עם הטיפול הסודי...‬
‫-גרטה, אני לא ממציאה את זה.‬

321
00:31:34,240 --> 00:31:36,200
‫אימא של סרחיו נתנה לו תרופות.‬

322
00:31:37,520 --> 00:31:39,480
‫מצאתי את זה בבית שלו. קחי את זה.‬

323
00:31:43,880 --> 00:31:45,520
‫חבייר סיסקאר, אבא של סרחיו,‬

324
00:31:45,520 --> 00:31:48,680
‫עבד עם מספר חברות תרופות‬
‫שערכו ניסויים קליניים.‬

325
00:31:48,680 --> 00:31:53,240
‫אני צריכה לדעת מה יש בתרופה הזאת,‬
‫ואם היא מאחת מחברות התרופות שלו.‬

326
00:31:54,880 --> 00:31:57,160
‫כל זה מוזר מאוד.‬
‫-אני יודעת.‬

327
00:31:57,160 --> 00:32:00,360
‫לכן אני צריכה להבין את זה.‬
‫-תראי, אנה, אני אעזור לך.‬

328
00:32:00,920 --> 00:32:03,600
‫בשביל הפרויקט, ומכיוון שהקריירה שלי בסכנה.‬

329
00:32:04,320 --> 00:32:06,280
‫אבל אני לא מסכימה עם מה שאת עושה.‬

330
00:32:08,960 --> 00:32:09,800
‫אני אקח את זה.‬

331
00:32:10,440 --> 00:32:11,320
‫תודה.‬

332
00:32:12,360 --> 00:32:13,520
‫אל תודי לי עדיין.‬

333
00:32:14,480 --> 00:32:16,360
‫אוי, גרטה...‬

334
00:32:37,160 --> 00:32:38,840
‫תראו מי בא.‬

335
00:32:42,080 --> 00:32:43,480
‫איפה היית?‬

336
00:32:45,200 --> 00:32:49,000
‫מה אתה לובש? לך להחליף בגדים.‬
‫יש לך עשר דקות להיראות מוכן ויפה.‬

337
00:32:49,000 --> 00:32:51,080
‫מה זה?‬

338
00:32:52,320 --> 00:32:54,160
‫איך אני אסביר לך? זה דבר יפהפה.‬

339
00:32:54,680 --> 00:32:58,000
‫יפהפה. בוא תראה.‬
‫יצירת האמנות של אימא סילביה.‬

340
00:32:59,640 --> 00:33:01,160
‫תראי מי כאן, סילבי.‬

341
00:33:03,320 --> 00:33:06,400
‫זאת המתנה מאלוהים שחיכינו לה.‬

342
00:33:06,400 --> 00:33:09,640
‫הדרך הכי מהירה בשבילך להיות שוב עם אחותך.‬

343
00:33:09,640 --> 00:33:11,000
‫זה לא מה שרצית?‬

344
00:33:12,840 --> 00:33:16,040
‫אתה יודע מה נעשה? ארגנו מסיבת עיתונאים.‬

345
00:33:16,920 --> 00:33:21,040
‫תוכל לספר הכול.‬
‫איך הם עוקבים אחריך, לא מניחים לך,‬

346
00:33:21,040 --> 00:33:24,840
‫ושהדבר היחיד שאתה רוצה זה להתאחד עם אחותך.‬

347
00:33:25,880 --> 00:33:29,600
‫תגיד להם שאתה לא הילד‬
‫שהם מתעקשים להציג בחדשות,‬

348
00:33:29,600 --> 00:33:30,920
‫שאתה אדם חדש.‬

349
00:33:31,480 --> 00:33:33,280
‫שאלוהים נמצא בליבך,‬

350
00:33:33,800 --> 00:33:35,600
‫ושאנחנו תומכים בך.‬

351
00:33:35,600 --> 00:33:37,680
‫שאנחנו היחידים שתומכים בך,‬

352
00:33:37,680 --> 00:33:42,040
‫כי אנחנו רואים את השינוי שאלוהים עשה בך.‬

353
00:33:42,880 --> 00:33:45,920
‫זה לא מעניין אף אחד.‬
‫-אתה טועה. טועה בגדול.‬

354
00:33:47,560 --> 00:33:52,040
‫הדבר היחיד שאתה צריך לעשות‬
‫זה לספר להם את הסיפור שלך, איך הכול קרה.‬

355
00:33:52,640 --> 00:33:55,080
‫איך נוצר הקשר איתנו,‬

356
00:33:55,080 --> 00:33:59,560
‫איך לאט לאט‬
‫התחלת לתת לאלוהים להיכנס לתוכך,‬

357
00:34:00,280 --> 00:34:01,680
‫ושאתה עומד לעבור הטבלה.‬

358
00:34:02,200 --> 00:34:03,280
‫זה נראה לך מעט?‬

359
00:34:04,720 --> 00:34:06,440
‫ואתה חושב שהם יניחו לי?‬

360
00:34:07,560 --> 00:34:09,160
‫אין לי שום ספק.‬

361
00:34:10,920 --> 00:34:14,640
‫סרחיו, אתה הסמל החדש של נשמות אבודות‬

362
00:34:15,160 --> 00:34:16,640
‫שמוצאות שוב את דרכן.‬

363
00:34:24,800 --> 00:34:25,960
‫"בואו ללידה מחדש.‬

364
00:34:27,280 --> 00:34:30,800
‫"אנחנו נפתור את כל הבעיות שלכם,‬
‫ובנוסף, תלמדו על גינון."‬

365
00:34:30,800 --> 00:34:31,960
‫ככה להגיד להם?‬

366
00:34:33,760 --> 00:34:36,000
‫סרחיו, בוא הנה. אל תהיה ציני.‬

367
00:34:37,480 --> 00:34:38,840
‫זה לא מגיע לי.‬

368
00:34:39,360 --> 00:34:41,680
‫מגיע לי כבוד. אתה מעליב אותי.‬

369
00:34:43,520 --> 00:34:45,360
‫אתה מרוויח מזה הרבה כסף?‬

370
00:34:46,320 --> 00:34:47,920
‫או שאתה רוצה עוד ארנצ'ות?‬

371
00:34:50,000 --> 00:34:51,120
‫אחת לא מספיקה לך?‬

372
00:34:55,840 --> 00:34:59,640
‫לא אתן לך לדבר אליי ככה, סרחיו!‬

373
00:34:59,640 --> 00:35:03,080
‫קרעתי את עצמי כדי לעשות את העבודה הזאת!‬

374
00:35:03,080 --> 00:35:05,240
‫אין לך מושג... אל תתערבי, סילביה!‬

375
00:35:05,240 --> 00:35:08,040
‫אל תתערבי. אין לך מושג על מה אנחנו מדברים.‬

376
00:35:08,040 --> 00:35:09,720
‫העיתונאים, נתנאל.‬

377
00:35:09,720 --> 00:35:12,680
‫הכול בסדר, אוקיי?‬

378
00:35:12,680 --> 00:35:14,480
‫בבקשה, תירגעו.‬

379
00:35:14,480 --> 00:35:16,440
‫אל תצלמו...‬
‫-לה אולי אין מושג,‬

380
00:35:17,000 --> 00:35:18,840
‫אבל היא אדם טוב בהרבה ממך.‬

381
00:35:20,680 --> 00:35:22,880
‫בסדר. הוצאת הכול?‬

382
00:35:23,880 --> 00:35:25,080
‫נרגעת?‬

383
00:35:26,640 --> 00:35:27,720
‫תירגע.‬

384
00:35:27,720 --> 00:35:28,640
‫אל תיגע בי.‬

385
00:35:29,160 --> 00:35:30,440
‫תירגע, סרחיו.‬

386
00:35:30,440 --> 00:35:32,560
‫תירגע, בבקשה.‬
‫-אל תתקרב.‬

387
00:35:32,560 --> 00:35:34,520
‫בבקשה, סרחיו.‬
‫-אל תתקרב!‬

388
00:35:34,520 --> 00:35:35,720
‫סרחיו.‬

389
00:35:35,720 --> 00:35:36,920
‫מה אתה עושה?‬

390
00:35:37,560 --> 00:35:39,040
‫מה אתה עושה? תוריד את זה.‬

391
00:35:39,040 --> 00:35:41,440
‫הכול בסדר. אל תצלמו.‬

392
00:35:41,440 --> 00:35:42,680
‫הכול בסדר!‬

393
00:35:43,840 --> 00:35:45,320
‫תוריד את האת, סרחיו.‬

394
00:35:46,960 --> 00:35:48,960
‫תוריד את האת.‬

395
00:35:49,640 --> 00:35:54,440
‫תמצא שוב את אלוהים בליבך.‬
‫אל תיתן לשטן להיכנס, סרחיו.‬

396
00:35:55,520 --> 00:35:57,840
‫בחירה טובה. "ואדה וטרו."‬

397
00:35:59,640 --> 00:36:02,440
‫זה בסדר, אפשר להירגע. אלה העצבים.‬

398
00:36:02,440 --> 00:36:03,360
‫החום.‬

399
00:36:03,360 --> 00:36:05,560
‫קוראים לזה פחד במה.‬

400
00:36:13,400 --> 00:36:14,760
‫מה אתה עושה, אידיוט?!‬

401
00:36:19,560 --> 00:36:21,120
‫את צריכה להיות זהירה יותר.‬

402
00:36:21,840 --> 00:36:23,320
‫הפחדת אותי נורא.‬

403
00:36:24,240 --> 00:36:27,040
‫היה לך מזל שזה אני.‬
‫מישהו אחר אולי לא היה בולם.‬

404
00:36:27,640 --> 00:36:30,480
‫בזמן.‬
‫-במעבר חציה? אתה רציני?‬

405
00:36:32,200 --> 00:36:34,600
‫בואי נשתה משהו. אנחנו צריכים לדבר.‬

406
00:36:35,440 --> 00:36:36,280
‫על מה?‬

407
00:36:37,640 --> 00:36:39,160
‫על לחצות בלי להסתכל.‬

408
00:36:44,960 --> 00:36:45,960
‫למען השם...‬

409
00:36:52,240 --> 00:36:53,120
‫היי.‬

410
00:36:57,840 --> 00:36:58,960
‫איפה היית?‬

411
00:36:59,840 --> 00:37:02,800
‫נתתי קורות חיים.‬
‫-בטח. אני לא טיפשה.‬

412
00:37:06,120 --> 00:37:08,160
‫אבא, מה קרה לך?‬

413
00:37:09,080 --> 00:37:12,320
‫תשאלי את סרחיו. הוא כמעט הרג אותו.‬
‫-סרחיו?‬

414
00:37:12,320 --> 00:37:15,640
‫כן, סרחיו. הוא דחף אותו ושבר לו את היד.‬

415
00:37:15,640 --> 00:37:17,040
‫אבל למה היית איתו?‬

416
00:37:17,040 --> 00:37:20,400
‫לא ידענו מה לעשות.‬
‫ביקשנו מאנקו שייקח אותנו לבית חולים.‬

417
00:37:20,400 --> 00:37:23,680
‫הוא היה מאוד נחמד.‬
‫הוא אפילו חיכה לנו והחזיר אותנו משם.‬

418
00:37:23,680 --> 00:37:25,680
‫תודה לאל שהוא היה שם.‬
‫-זה כואב?‬

419
00:37:26,640 --> 00:37:27,640
‫אני בסדר, מתוקה.‬

420
00:37:27,640 --> 00:37:29,280
‫לא, הוא לא בסדר.‬

421
00:37:41,760 --> 00:37:43,960
‫- מאושר -‬

422
00:38:06,880 --> 00:38:07,920
‫מרתה!‬

423
00:38:18,400 --> 00:38:19,280
‫מה שלומך?‬

424
00:38:20,840 --> 00:38:21,960
‫קרה משהו?‬

425
00:38:24,360 --> 00:38:25,960
‫רק רציתי להגיד לך תודה.‬

426
00:38:26,800 --> 00:38:28,000
‫שעזרת לאבא שלי.‬

427
00:38:30,360 --> 00:38:32,360
‫אין בעיה. זה שום דבר.‬

428
00:38:38,720 --> 00:38:41,880
‫היי, אנחנו יוצאים לשתות משהו.‬
‫את רוצה לבוא?‬

429
00:38:44,440 --> 00:38:45,760
‫בטח, בואי איתנו.‬

430
00:38:45,760 --> 00:38:47,120
‫יהיה כיף.‬

431
00:38:52,760 --> 00:38:53,840
‫אבא שלי במצב רע.‬

432
00:38:54,880 --> 00:38:55,960
‫הוא עם אימא שלך.‬

433
00:38:57,000 --> 00:38:59,880
‫לא יקרה לו כלום אם תבואי לשתות איתנו בירה.‬

434
00:39:03,120 --> 00:39:03,960
‫את באה?‬

435
00:39:05,440 --> 00:39:07,360
‫בסדר.‬

436
00:39:13,240 --> 00:39:14,720
‫- שיחה נכנסת‬
‫סרחיו -‬

437
00:39:20,960 --> 00:39:21,840
‫את באה?‬

438
00:40:44,360 --> 00:40:45,400
‫נתראה מחר.‬

439
00:40:46,480 --> 00:40:47,440
‫נתראה מחר.‬

440
00:40:51,840 --> 00:40:53,760
‫לאן היא הולכת? אפילו עוד לא שבע.‬

441
00:41:12,960 --> 00:41:14,000
‫היי.‬
‫-אני מצטערת.‬

442
00:41:14,960 --> 00:41:17,240
‫למה בכלל יש לך טלפון?‬
‫-לא יכולתי.‬

443
00:41:18,000 --> 00:41:19,200
‫היו כמה ימים קשים.‬

444
00:41:19,200 --> 00:41:21,200
‫בטח. כמו תמיד.‬

445
00:41:22,320 --> 00:41:24,680
‫לשאלתך, היה לי יום מעולה.‬
‫-איך הלך?‬

446
00:41:24,680 --> 00:41:26,040
‫האמת שטוב מאוד.‬

447
00:41:27,040 --> 00:41:30,320
‫פספסת 12 נערים‬
‫משחקים בפלייסטיישן בקולי קולות.‬

448
00:41:30,880 --> 00:41:32,280
‫כן, זה היה היום, אנה.‬

449
00:41:32,280 --> 00:41:34,080
‫וגם השנה שכחת.‬

450
00:41:38,320 --> 00:41:39,200
‫אימא.‬

451
00:41:42,560 --> 00:41:43,560
‫יום הולדת שמח.‬

452
00:41:44,160 --> 00:41:45,400
‫תודה.‬
‫-איך היה?‬

453
00:41:46,360 --> 00:41:47,280
‫היה טוב.‬

454
00:41:50,920 --> 00:41:52,600
‫את רוצה לראות איתי סרט?‬

455
00:41:53,240 --> 00:41:54,240
‫אני הולכת לקרוא.‬

456
00:41:55,280 --> 00:41:57,360
‫אנה, שמרתי לך קצת עוגה.‬

457
00:41:59,240 --> 00:42:00,120
‫תודה.‬

458
00:42:38,880 --> 00:42:41,960
‫- נואה -‬

459
00:42:47,560 --> 00:42:51,200
‫- השתקן -‬

460
00:43:51,040 --> 00:43:54,200
‫תרגום כתוביות: גלעד קשר‬