1
00:00:16,500 --> 00:00:20,958
‫בלב הבריאה נמצא כוכב הלכת איטרניה,‬

2
00:00:21,041 --> 00:00:23,791
‫עולם מופלא של דואליות.‬

3
00:00:23,875 --> 00:00:27,875
‫אנשים ומפלצות, קוסמים ומצביאים,‬

4
00:00:27,958 --> 00:00:30,458
‫מדע וכשפים.‬

5
00:00:30,541 --> 00:00:32,458
‫כמו אחים במחלוקת,‬

6
00:00:32,541 --> 00:00:35,625
‫הכוחות האלה ניהלו מלחמה במשך עידנים,‬

7
00:00:35,708 --> 00:00:39,458
‫אף שמגני הקסם שלטו.‬

8
00:00:40,000 --> 00:00:42,791
‫אבל לאחר התגלות הרת אסון...‬

9
00:00:46,458 --> 00:00:48,875
‫הסודות אינם עוד.‬

10
00:00:48,958 --> 00:00:50,791
‫ועם כל התגלות...‬

11
00:00:50,875 --> 00:00:52,208
‫- שליטי היקום: מהפכה -‬

12
00:00:52,291 --> 00:00:54,958
‫באה ההבטחה למהפכה.‬

13
00:00:56,833 --> 00:01:03,833
‫- אפילו מלכים -‬

14
00:01:58,250 --> 00:02:01,625
‫תברח לפני שתצא מדעתך.‬

15
00:02:02,416 --> 00:02:05,791
‫אל תסמוך על מה שסאבטרניה מראה.‬

16
00:02:07,958 --> 00:02:11,375
‫כי האימה מתדלקת את אש הגיהינום,‬

17
00:02:11,458 --> 00:02:14,125
‫אשר אדונו נקרא...‬

18
00:02:18,208 --> 00:02:20,708
‫איני מריח פחד.‬

19
00:02:22,291 --> 00:02:23,833
‫אינך יודע, בן תמותה,‬

20
00:02:24,416 --> 00:02:28,000
‫שכאן ייאוש מחליף את החלום‬

21
00:02:28,083 --> 00:02:31,500
‫והתקווה מגיעה כדי למות?‬

22
00:02:31,583 --> 00:02:37,125
‫אבל אפילו כאן, בממלכות הכאוס,‬
‫אנחנו מאמינים בסדר.‬

23
00:02:37,708 --> 00:02:41,166
‫הסבל מתחיל רק אחרי שאתה מציע‬

24
00:02:41,250 --> 00:02:47,041
‫את הרכוש היחיד שעדיין יש לנשמה בסוף חייה.‬

25
00:02:47,125 --> 00:02:49,125
‫שמך.‬

26
00:02:50,000 --> 00:02:51,958
‫שמי?‬

27
00:02:52,916 --> 00:02:54,333
‫אני אדם,‬

28
00:02:54,416 --> 00:02:55,750
‫נסיך איטרניה,‬

29
00:02:55,833 --> 00:02:58,375
‫ומגן סודות טירת גולגולת.‬

30
00:02:58,958 --> 00:03:00,375
‫המגן?‬

31
00:03:00,875 --> 00:03:02,833
‫ואני אורקו,‬

32
00:03:02,916 --> 00:03:06,625
‫חברו חסר הפחד עם כרטיס קטן לסאבטרניה.‬

33
00:03:06,708 --> 00:03:08,416
‫אתם...‬

34
00:03:11,041 --> 00:03:13,083
‫לא באנו להילחם, פחד־זוהר.‬

35
00:03:13,166 --> 00:03:17,625
‫חברינו נשלחו לסאבטרניה‬
‫על ידי סקלטור כשהוא גנב את הכוח.‬

36
00:03:17,708 --> 00:03:24,000
‫אז נבקש שתיתן לנו לעזוב את ארץ המתים‬
‫עם נשמותיהם של חברינו, קלאמפ־צ'אמפ ופיסטו.‬

37
00:03:24,083 --> 00:03:26,916
‫רייניוס ומלקולם מתו כגיבורים,‬

38
00:03:27,000 --> 00:03:29,500
‫אז הם שייכים למקום טוב יותר מזה.‬

39
00:03:30,541 --> 00:03:32,166
‫ואיפה המקום הזה,‬

40
00:03:32,250 --> 00:03:36,541
‫כי השמיים נפלו‬
‫כשאוויל־לין השמידה את פרטרניה?‬

41
00:03:37,250 --> 00:03:42,583
‫חוץ מזה, הם תוספות מושלמות לאוסף שלי.‬

42
00:03:42,666 --> 00:03:45,416
‫ואם אוותר על האוצרות האלה,‬

43
00:03:45,500 --> 00:03:49,416
‫אצטרך לוותר על כל הפחד הטעים שלהם.‬

44
00:03:49,500 --> 00:03:54,583
‫אימה מוחשית כל כך,‬
‫שעדיין אפשר לשמוע את הצרחות שלהם.‬

45
00:03:57,166 --> 00:04:01,666
‫לא, אני חושב שאשאיר אותם בדיוק איפה שהם.‬

46
00:04:01,750 --> 00:04:05,750
‫ואתה יודע מה ייראה טוב עוד יותר תלוי לידם?‬

47
00:04:06,791 --> 00:04:08,375
‫אתם.‬

48
00:04:11,458 --> 00:04:13,625
‫חסל דיפלומטיה.‬

49
00:04:13,708 --> 00:04:15,250
‫נעבור לתוכנית ב'?‬

50
00:04:16,541 --> 00:04:18,875
‫בעוצמת כוחה של טירת גולגולת!‬

51
00:04:27,125 --> 00:04:31,791
‫הכוח בידיי!‬

52
00:04:46,166 --> 00:04:51,125
‫מכיוון שאתה מזמין את החברים שלך,‬
‫אני מניח שגם שלי יכולים לבוא.‬

53
00:04:54,000 --> 00:04:56,125
‫עוד מישהו מרגיש מזומזם?‬

54
00:04:56,833 --> 00:05:00,541
‫אני מרגיש עיטוש מגיע.‬

55
00:05:04,000 --> 00:05:06,708
‫אפילו בוקרים יורים.‬

56
00:05:06,791 --> 00:05:08,500
‫כזה, "פיו־פיו־פיו!"‬

57
00:05:08,583 --> 00:05:11,041
‫יי־הא!‬

58
00:05:37,000 --> 00:05:40,375
‫תרנגולות שנמלטו מהלול מגיעות לכיוונכם.‬

59
00:05:53,875 --> 00:05:55,083
‫ראיתם את זה?‬

60
00:05:55,166 --> 00:05:57,375
‫פגעתי בו בירייה הראשונה!‬

61
00:05:57,458 --> 00:05:59,791
‫לא רע בשביל בחור עם כתר.‬

62
00:06:04,833 --> 00:06:06,541
‫יופי של כוונת, חיילת!‬

63
00:06:07,125 --> 00:06:10,250
‫חיילים תמיד מושיטים יד, הוד מעלתך.‬

64
00:06:10,333 --> 00:06:12,500
‫נקווה שתאהב את מרסק העננים.‬

65
00:06:12,583 --> 00:06:14,125
‫הכנתי אותו בעצמי.‬

66
00:06:15,375 --> 00:06:17,083
‫מזחלות שמיים, איתי!‬

67
00:06:46,958 --> 00:06:50,083
‫אבא?‬
‫-הבריון הזה מטריד אותך, בן?‬

68
00:07:01,583 --> 00:07:03,250
‫כל הכבוד, אדם!‬

69
00:07:03,333 --> 00:07:04,958
‫זה הבן שלי.‬

70
00:07:11,291 --> 00:07:12,458
‫גנבים!‬

71
00:07:12,541 --> 00:07:14,791
‫גזלני שלטון.‬

72
00:07:14,875 --> 00:07:20,625
‫כולכם תהפכו להיות חלק מהאוסף שלי.‬

73
00:07:21,541 --> 00:07:22,833
‫תתפוס אותו, בן.‬

74
00:08:01,083 --> 00:08:01,958
‫טילה!‬

75
00:08:02,666 --> 00:08:06,500
‫תכסו את העיניים.‬
‫אני אדליק את האורות בצינוק הזה.‬

76
00:08:19,958 --> 00:08:21,250
‫כניסה נפיצה,‬

77
00:08:21,333 --> 00:08:23,291
‫קוסמת שלי.‬

78
00:08:23,375 --> 00:08:26,250
‫אני רק הולכת בעקבותיך, גיבור שלי.‬

79
00:08:26,333 --> 00:08:29,708
‫תפלרטטו אחר כך, שניכם. בואו נצא מהחור הזה.‬

80
00:08:29,791 --> 00:08:31,666
‫מרסק העננים, אנחנו בדרך.‬

81
00:08:43,916 --> 00:08:45,583
‫תגמרו את הסיפור!‬

82
00:08:49,416 --> 00:08:53,250
‫אני אשרוף אתכם בחיים ואוכל את בשרכם‬

83
00:08:53,333 --> 00:08:57,083
‫בזמן שנשמותיכם יושרו בייאוש אפל!‬

84
00:08:57,166 --> 00:09:00,583
‫כי אני האדון של סאב...‬

85
00:09:02,250 --> 00:09:03,750
‫סליחה, פחד־זוהר.‬

86
00:09:06,750 --> 00:09:09,291
‫סאבטרניה נסגרת באופן רשמי.‬

87
00:09:21,166 --> 00:09:22,041
‫כן!‬

88
00:09:23,000 --> 00:09:24,000
‫זה הצליח!‬

89
00:09:24,083 --> 00:09:27,416
‫באופן טבעי.‬
‫כשיש לך טכנולוגיה, יש לך כישרון.‬

90
00:09:27,916 --> 00:09:29,750
‫וקצת קסם לעולם לא מזיק.‬

91
00:09:29,833 --> 00:09:32,083
‫היית מדהימה שם.‬

92
00:09:32,750 --> 00:09:34,333
‫מה איתך?‬

93
00:09:34,416 --> 00:09:37,541
‫אף אחד מעולם לא ניפץ את השער לגיהינום.‬

94
00:09:37,625 --> 00:09:39,916
‫אני חושב שזה ממש מקסים‬

95
00:09:40,000 --> 00:09:44,000
‫ששני הילדים האלה רואים‬
‫את מה שכולנו ראינו לפני שנים.‬

96
00:09:44,083 --> 00:09:46,208
‫מה אמרת לאנשים, אבא?‬

97
00:09:47,291 --> 00:09:48,333
‫אבא?‬

98
00:09:48,416 --> 00:09:49,375
‫מלכי!‬

99
00:09:49,458 --> 00:09:50,416
‫אבא!‬

100
00:09:50,500 --> 00:09:51,416
‫אוי, לא.‬

101
00:10:03,083 --> 00:10:05,666
‫"בואו נלך להר הנחש", הוא אמר.‬

102
00:10:06,250 --> 00:10:08,125
‫"הם תמיד מחפשים עובדים."‬

103
00:10:08,208 --> 00:10:11,458
‫שני ראשים לא טובים מאחד, אז תשתוק!‬

104
00:10:11,958 --> 00:10:14,000
‫זהו! אתה תחטוף, ראש תחת!‬

105
00:10:14,083 --> 00:10:15,625
‫אתה הראש תחת!‬

106
00:10:15,708 --> 00:10:18,708
‫משרתי לוח־האם הכול יכולה!‬

107
00:10:20,416 --> 00:10:23,458
‫הייתה תקופה שבה קסם, לא מכונה,‬

108
00:10:23,541 --> 00:10:25,416
‫היה הנשק המועדף עליי.‬

109
00:10:25,500 --> 00:10:30,041
‫וכאשר תוכנית אחרי תוכנית‬
‫מעוררות רחמים התפרקו,‬

110
00:10:30,125 --> 00:10:36,208
‫האם האשמתי את כל הכישופים המטופשים‬
‫והלחשים האידיוטיים שלי?‬

111
00:10:36,708 --> 00:10:39,291
‫לא, ילדיי.‬

112
00:10:39,375 --> 00:10:42,750
‫האשמתי רק את עצמי.‬

113
00:10:44,791 --> 00:10:47,375
‫אבל ברגע שבו התמסרתי‬

114
00:10:47,458 --> 00:10:51,875
‫למגע הטכנולוגי של אימי האחת והיחידה,‬

115
00:10:51,958 --> 00:10:57,708
‫הבנתי שהבל כישלונותיי לא היה באשמתי‬

116
00:10:57,791 --> 00:11:02,041
‫באותה מידה שזו הייתה שטות האמונה בקסם.‬

117
00:11:02,125 --> 00:11:05,625
‫ועכשיו כשהראש שלי פתוח,‬

118
00:11:06,625 --> 00:11:09,958
‫אני סומך רק על מה שאני רואה.‬

119
00:11:10,041 --> 00:11:13,083
‫ואני רואה רק‬

120
00:11:13,166 --> 00:11:15,583
‫את לוח־האם!‬

121
00:11:16,083 --> 00:11:21,500
‫השבח ללוח הכול יכולה!‬

122
00:11:21,583 --> 00:11:23,791
‫כל הכבוד, סקלטור.‬

123
00:11:23,875 --> 00:11:25,916
‫אתה מכבד את אימך.‬

124
00:11:27,250 --> 00:11:30,625
‫כמו גם את אביך.‬

125
00:11:43,458 --> 00:11:47,541
‫עוד נשמה שנספגה עבור הלוח, אדוני.‬

126
00:11:48,708 --> 00:11:50,708
‫ומה עם סקלטור?‬

127
00:11:51,208 --> 00:11:53,500
‫אחרי עשרות שנים של עריקה,‬

128
00:11:53,583 --> 00:11:56,250
‫הוא ראה את הטעות במעשיו‬

129
00:11:56,333 --> 00:11:59,583
‫ומשרת רק אותנו, אדוני.‬

130
00:12:00,208 --> 00:12:04,250
‫כעת הוא חבר ראוי בשבט.‬

131
00:12:05,125 --> 00:12:07,666
‫מופתי ביותר, גברת לוח־אם.‬

132
00:12:08,375 --> 00:12:12,458
‫הצלחת במה שכל האחרים אכזבו אותי.‬

133
00:12:12,541 --> 00:12:16,291
‫וכך, ההמרה הנצחית נמשכת.‬

134
00:12:16,375 --> 00:12:19,750
‫הגשימי את מזימותיי, יד ימיני.‬

135
00:12:20,333 --> 00:12:25,333
‫כי בקרוב אקח את הפרס שנמנע ממני זה זמן רב.‬

136
00:12:26,000 --> 00:12:27,791
‫וביום ההוא,‬

137
00:12:27,875 --> 00:12:33,208
‫השמיים מעל טירת גולגולת ימלאו בצבא השבט.‬

138
00:12:36,833 --> 00:12:39,166
‫הוא לא נפגע במהלך הקרב, מנדור.‬

139
00:12:39,791 --> 00:12:41,833
‫אז מה קרה לאבא שלי?‬

140
00:12:42,541 --> 00:12:46,541
‫זה סוג של כשל איברים‬
‫שמעולם לא נתקלתי בו, אדם.‬

141
00:12:46,625 --> 00:12:49,125
‫ואנחנו עדיין לא מוצאים תרופה.‬

142
00:12:49,208 --> 00:12:50,250
‫עדיין?‬

143
00:12:50,833 --> 00:12:53,333
‫גילינו את זה לפני שבועות, אדוני.‬

144
00:12:53,416 --> 00:12:58,333
‫אך אביך אסר עליי לחלוק את האבחנה‬
‫עם איש מלבד המלכה והלורד דנקן.‬

145
00:12:59,000 --> 00:13:00,583
‫ידעת על זה?‬

146
00:13:00,666 --> 00:13:03,541
‫איך יכולת לתת לו לבוא איתי לסאבטרניה?‬

147
00:13:04,166 --> 00:13:06,875
‫לא ניתן היה לשכנע את הוד מעלתו.‬

148
00:13:06,958 --> 00:13:11,541
‫אדם, להילחם על נשמות חבריו לצד בנו,‬

149
00:13:11,625 --> 00:13:13,416
‫מגן טירת גולגולת,‬

150
00:13:13,916 --> 00:13:16,416
‫זו הייתה המשאלה האחרונה של אביך.‬

151
00:13:16,500 --> 00:13:18,083
‫משאלה אחרונה? לא!‬

152
00:13:18,708 --> 00:13:20,250
‫תצילי אותו, טילה.‬

153
00:13:20,333 --> 00:13:22,000
‫כמו שהצלת אותי.‬

154
00:13:28,000 --> 00:13:31,166
‫גם אם היא הייתה יכולה, לא הייתי מרשה לה.‬

155
00:13:32,083 --> 00:13:34,458
‫המוות מגיע עבור כולנו, בני.‬

156
00:13:35,416 --> 00:13:38,791
‫כן, הוא מגיע אפילו עבור מלכים.‬

157
00:13:39,458 --> 00:13:41,541
‫תשמור על כוחך, בעלי.‬

158
00:13:41,625 --> 00:13:43,458
‫את המעט שנשאר לי,‬

159
00:13:43,541 --> 00:13:46,583
‫עליי לבזבז על שתי אהבותיי הגדולות.‬

160
00:13:49,916 --> 00:13:53,541
‫אני רוצה לדבר עם משפחתי. לבד, בבקשה.‬

161
00:15:17,416 --> 00:15:21,541
‫אני לא מבין,‬
‫למה אנחנו מנסים לגרום להופיע, טילה.‬

162
00:15:22,916 --> 00:15:24,083
‫פרטרניה.‬

163
00:15:24,625 --> 00:15:27,208
‫ניסיתי לבנות מחדש את פרטרניה‬

164
00:15:27,291 --> 00:15:31,291
‫כדי שלנשמות גיבורים‬
‫כמו רייניוס ומלקולם יהיה לאן ללכת.‬

165
00:15:31,875 --> 00:15:34,458
‫אך כעת, כשהמלך רנדור עומד למות,‬

166
00:15:34,541 --> 00:15:38,416
‫אם לא אשקם את פרטרניה, מה יקרה לנשמתו?‬

167
00:15:39,708 --> 00:15:42,750
‫לא אוכל לתת לה להתפוגג ולהיעלם לנצח.‬

168
00:15:42,833 --> 00:15:47,208
‫ואדם צריך לדעת‬
‫שאביו ימשיך אל הגמול הגדול שלו.‬

169
00:15:47,708 --> 00:15:49,750
‫אולי הקוסמת תוכל לעזור?‬

170
00:15:49,833 --> 00:15:51,791
‫אני הקוסמת עכשיו,‬

171
00:15:51,875 --> 00:15:54,541
‫אז אני אמורה לפתור את זה בעצמי.‬

172
00:15:54,625 --> 00:15:57,708
‫לא אוכל לבקש מאימי לפתור את בעיותיי תמיד.‬

173
00:15:58,291 --> 00:16:02,666
‫אבל זה בסדר לבקש עזרה‬
‫מאנשים שאוהבים אותך, טילה.‬

174
00:16:03,375 --> 00:16:06,791
‫במיוחד כי זמנו של המלך רנדור אוזל.‬

175
00:16:09,666 --> 00:16:12,666
‫מלכתי האצילית והיפה.‬

176
00:16:13,833 --> 00:16:16,541
‫באת אליי מהשמיים כמו מלאך,‬

177
00:16:17,083 --> 00:16:20,250
‫ובירכת אותי בעשרות שנים של אהבה וצחוק.‬

178
00:16:21,083 --> 00:16:25,916
‫ההרפתקאות הגדולות ביותר‬
‫שאי פעם יצאתי אליהן כשליט הארץ הזו‬

179
00:16:26,000 --> 00:16:28,166
‫היו אלה שחלקתי איתך.‬

180
00:16:30,791 --> 00:16:36,041
‫תודה שהפכת אותי לגבר שראוי לאישה כמוך.‬

181
00:16:36,916 --> 00:16:40,750
‫ותודה שהבאת את הבן שלנו.‬

182
00:16:41,875 --> 00:16:45,583
‫אדם, מקור גאוותי ושמחתי.‬

183
00:16:46,125 --> 00:16:49,833
‫אני מתפלל שתדע את אותו אושר שהענקת לי כאב,‬

184
00:16:49,916 --> 00:16:51,083
‫כשתהיה כזה.‬

185
00:16:51,833 --> 00:16:56,333
‫תמיד היה לך יותר לב מכל אחד באיטרניה,‬

186
00:16:56,875 --> 00:16:59,666
‫מה שאומר שיש לך הרבה לחלוק.‬

187
00:17:00,250 --> 00:17:04,541
‫אז אל תחכה יותר מדי כדי לספר לטילה‬
‫איך אתה מרגיש באמת.‬

188
00:17:15,875 --> 00:17:16,833
‫היי, אימא.‬

189
00:17:19,250 --> 00:17:21,000
‫הציפור הקטנה שלי.‬

190
00:17:21,500 --> 00:17:24,375
‫את קוסמת מהוללת.‬

191
00:17:24,875 --> 00:17:28,375
‫אבל אימא יודעת כאשר הילדה שלה בצרות.‬

192
00:17:29,375 --> 00:17:31,583
‫איך אוכל לעזור, טילה?‬

193
00:17:31,666 --> 00:17:34,291
‫ניסיתי לשקם את פרטרניה,‬

194
00:17:34,375 --> 00:17:38,916
‫תוך שימוש בכוחה של טירת גולגולת‬
‫וכל טיפת קסם זואר בשליטתי.‬

195
00:17:39,000 --> 00:17:41,708
‫אבל אני לא מסוגלת, אימא.‬

196
00:17:42,333 --> 00:17:47,916
‫אני עדיין מנסה להבין את כל זה,‬
‫ואני מניחה שאני לא חזקה מספיק.‬

197
00:17:48,000 --> 00:17:50,875
‫זה לא קשור לכוח, טילה.‬

198
00:17:51,875 --> 00:17:56,458
‫רק המתנות של זואר הוענקו לנו כקוסמות.‬

199
00:17:56,541 --> 00:18:02,083
‫ופרטרניה נוצרה באמצעות הקסם‬
‫של כל שלושת האלים העתיקים,‬

200
00:18:02,166 --> 00:18:03,791
‫זואר,‬

201
00:18:03,875 --> 00:18:06,833
‫קה והאבוק.‬

202
00:18:07,500 --> 00:18:10,125
‫אז כדי לשקם את פרטרניה,‬

203
00:18:10,208 --> 00:18:14,041
‫תזדקקי לעזרת כל שלושת הכוחות שיצרו אותה.‬

204
00:18:14,125 --> 00:18:15,166
‫איך?‬

205
00:18:15,708 --> 00:18:19,291
‫הסוד של קסם הנחש‬
‫אבד לבני האנוש לפני עידנים.‬

206
00:18:20,000 --> 00:18:24,208
‫אז יידרש משהו יותר מאנושי‬
‫כדי למצוא אותו שוב.‬

207
00:18:24,833 --> 00:18:27,291
‫תידרש קוסמת.‬

208
00:18:28,458 --> 00:18:30,458
‫יש לך מושג איפה להתחיל?‬

209
00:18:30,541 --> 00:18:34,500
‫כקוסמת, הייתי כבולה לטירה הזו באופן נצחי.‬

210
00:18:34,583 --> 00:18:36,583
‫וכעת שפרטרניה איננה,‬

211
00:18:36,666 --> 00:18:39,750
‫נשמתי נשארת קשורה למקום הזה,‬

212
00:18:39,833 --> 00:18:42,541
‫חסרת כוח לנצח נצחים.‬

213
00:18:42,625 --> 00:18:44,666
‫אבל את, טילה,‬

214
00:18:45,166 --> 00:18:48,833
‫את הקוסמת הראשונה‬
‫שיכולה לצאת מטירת גולגולת.‬

215
00:18:48,916 --> 00:18:52,666
‫אז תחפשי את מלאכתו של קה‬
‫היכן שהיא נראתה לאחרונה,‬

216
00:18:52,750 --> 00:18:56,083
‫בערפיליות הקסומות של עשן־אפל.‬

217
00:18:56,583 --> 00:18:57,750
‫עשן־אפל?‬

218
00:18:58,666 --> 00:19:02,208
‫אפילו סאבטרניה לא מפחידה אותי‬
‫כמו המקום הזה.‬

219
00:19:02,291 --> 00:19:04,250
‫לכן אני הולכת לבד.‬

220
00:19:04,333 --> 00:19:06,875
‫זה נשמע מסוכן אפילו יותר.‬

221
00:19:08,000 --> 00:19:08,958
‫תודה, אימא.‬

222
00:19:10,166 --> 00:19:12,500
‫את מסוגלת, טילה.‬

223
00:19:12,583 --> 00:19:14,666
‫תמיד הברקת הכי הרבה‬

224
00:19:14,750 --> 00:19:17,583
‫כאשר ליבך הוטל על הכף.‬

225
00:19:20,833 --> 00:19:23,666
‫למה לא סיפרת לי שאתה גוסס, אבא?‬

226
00:19:24,458 --> 00:19:29,166
‫כי אז היית עושה כל שביכולתך כהי־מן‬

227
00:19:29,250 --> 00:19:30,416
‫כדי להציל אותי.‬

228
00:19:30,916 --> 00:19:32,625
‫ואני לא רוצה את זה.‬

229
00:19:34,625 --> 00:19:39,291
‫מקומך כעת אינו בשדה הקרב כהי־מן,‬

230
00:19:39,791 --> 00:19:43,208
‫אלא בארמון בתור הנסיך אדם.‬

231
00:19:43,916 --> 00:19:46,958
‫כי ברגע שאשאף את נשימתי האחרונה,‬

232
00:19:48,208 --> 00:19:53,166
‫אתה, בני, תהפוך למלך של איטרניה.‬

233
00:19:53,250 --> 00:19:55,250
‫אבא, בבקשה.‬

234
00:19:55,333 --> 00:19:57,625
‫אך האם תשלוט כאדם‬

235
00:19:57,708 --> 00:19:58,833
‫או כהי־מן?‬

236
00:19:59,500 --> 00:20:01,416
‫זה לא יכול להיות גם וגם.‬

237
00:20:02,166 --> 00:20:05,708
‫מלך לא יכול לנטוש את נתיניו למען הרפתקאות.‬

238
00:20:06,291 --> 00:20:10,583
‫להיות המגן של טירת גולגולת‬
‫זה נטל כבד בפני עצמו.‬

239
00:20:11,208 --> 00:20:13,500
‫אבל הוספת כתר לזה‬

240
00:20:13,583 --> 00:20:17,458
‫עלולה לשבור אפילו‬
‫את האדם החזק ביותר ביקום.‬

241
00:20:20,916 --> 00:20:23,750
‫אז תהיה חייב לבחור, בן.‬

242
00:20:24,333 --> 00:20:27,125
‫בחירה שמעולם לא נאלצתי לקבל כמלך.‬

243
00:20:27,666 --> 00:20:31,791
‫בחירה בין השרביט לחרב.‬

244
00:20:32,541 --> 00:20:33,708
‫בלי דמעות,‬

245
00:20:34,333 --> 00:20:38,583
‫כי חייתי חיים ארוכים.‬
‫חיים שבהם טעמתי את טעם הניצחון,‬

246
00:20:38,666 --> 00:20:41,250
‫אך לא בלי לשלם את המחיר.‬

247
00:20:42,958 --> 00:20:47,250
‫איבדתי חברים, משפחה, אפילו אח.‬

248
00:20:48,041 --> 00:20:52,166
‫ועם זאת, אני מת עם יותר מזל מהרוב.‬

249
00:20:53,791 --> 00:20:55,375
‫לא כי הייתי מלך,‬

250
00:20:55,875 --> 00:20:59,125
‫אלא רק כי הייתי בעלך,‬

251
00:20:59,625 --> 00:21:01,500
‫ואבא שלך.‬

252
00:21:03,000 --> 00:21:06,291
‫אני אוהב את שניכם...‬

253
00:21:06,833 --> 00:21:07,833
‫אז...‬

254
00:21:25,000 --> 00:21:27,541
‫אתה תהיה הדובר היחיד, אדוני.‬

255
00:21:27,625 --> 00:21:29,458
‫ואחרי שתספיד את אביך,‬

256
00:21:29,541 --> 00:21:32,208
‫אז המלכה מרלנה תכתיר אותך.‬

257
00:21:32,875 --> 00:21:35,458
‫חייבים לערוך את ההכתרה מהר כל כך?‬

258
00:21:35,958 --> 00:21:37,791
‫אבא איננו רק יום אחד.‬

259
00:21:37,875 --> 00:21:41,583
‫כלומר, לאיטרניה אין מלך‬
‫במשך זמן רב באותה מידה.‬

260
00:21:42,166 --> 00:21:45,083
‫הכתרות תמיד באות אחרי הלוויות, אדם.‬

261
00:21:45,166 --> 00:21:49,666
‫זה המחיר שאנו משלמים כדי לחבוש את הכתר.‬
‫ובתור המלך החדש,‬

262
00:21:49,750 --> 00:21:52,583
‫עליך לומר לנתיניך שאתה כאן בשבילם,‬

263
00:21:52,666 --> 00:21:55,250
‫גם אם אתה שקוע עמוק בתוך יגון.‬

264
00:21:56,416 --> 00:21:58,458
‫מה אני אמור להגיד?‬

265
00:21:58,541 --> 00:22:00,708
‫פשוט תגיד להם את האמת, בן.‬

266
00:22:01,416 --> 00:22:05,125
‫והאמת היא שאהבת את אביך מאוד.‬

267
00:22:05,666 --> 00:22:07,666
‫והוא אהב אותך.‬

268
00:22:08,333 --> 00:22:09,500
‫אדם,‬

269
00:22:10,333 --> 00:22:11,416
‫הגיע הזמן.‬

270
00:22:43,708 --> 00:22:47,208
‫לבבות האיטרניים כבדים מאובדן שליטנו.‬

271
00:22:48,333 --> 00:22:51,583
‫כי הוד מעלתו המלך רנדור היה...‬

272
00:22:53,458 --> 00:22:54,875
‫המלך היה...‬

273
00:22:56,833 --> 00:22:58,416
‫המלך.‬

274
00:23:05,750 --> 00:23:07,875
‫פעם רציתי אופני בילו.‬

275
00:23:08,958 --> 00:23:13,666
‫לכל ילדי איטרנוס היו אופני בילו אז‬
‫וביקשתי מאבי לקנות לי זוג.‬

276
00:23:14,541 --> 00:23:16,458
‫אך כל אופני הבילו נמכרו.‬

277
00:23:17,458 --> 00:23:21,958
‫אז במקום להורות לנתיניו להכין עוד,‬
‫אתם יודעים מה הוא עשה?‬

278
00:23:22,041 --> 00:23:24,000
‫אבא שלי, המלך?‬

279
00:23:24,750 --> 00:23:26,875
‫הוא בנה לי אופני בילו.‬

280
00:23:27,458 --> 00:23:30,791
‫הוא השתמש באופניי הישנים‬
‫והוסיף חלקים חדשים.‬

281
00:23:30,875 --> 00:23:35,208
‫ובמשך ארבעה לילות,‬
‫הוא התאים את האופניים עבורי.‬

282
00:23:35,291 --> 00:23:36,666
‫לגמרי לבדו.‬

283
00:23:36,750 --> 00:23:39,541
‫אבי מעולם לא ענד חגורת כלים בחייו,‬

284
00:23:40,708 --> 00:23:41,875
‫עד אותו שבוע.‬

285
00:23:43,458 --> 00:23:47,791
‫וכשהוא סוף סוף הציג לי את אופני הבילו‬
‫שהוא בנה במו ידיו,‬

286
00:23:48,625 --> 00:23:52,583
‫לא היה לי לב לומר לו כמה רע הם נראו.‬

287
00:23:53,333 --> 00:23:54,541
‫כמה תוצרת בית.‬

288
00:23:55,041 --> 00:24:00,000
‫לא יכולתי לרכוב עליהם בציבור.‬
‫כל איטרניה הייתה לועגת לי.‬

289
00:24:00,708 --> 00:24:04,250
‫ומעולם לא רכבתי על אופני הבילו‬
‫שאבי בנה בשבילי.‬

290
00:24:04,958 --> 00:24:06,166
‫אבל עכשיו...‬

291
00:24:07,041 --> 00:24:11,333
‫הייתי נותן את כל הכסף שבעולם‬
‫כדי לרכוב על האופניים ההם,‬

292
00:24:11,416 --> 00:24:12,583
‫רק פעם אחת.‬

293
00:24:17,333 --> 00:24:20,875
‫איבדנו את המלך הטוב ביותר‬
‫שאיטרניה ידעה אי פעם.‬

294
00:24:21,458 --> 00:24:26,166
‫ובזמן שאני מתכונן לחבוש את הכתר,‬
‫אני יכול רק לומר שאני מצטער‬

295
00:24:26,250 --> 00:24:28,625
‫שלעולם לא אהיה חצי הגבר,‬

296
00:24:29,208 --> 00:24:31,875
‫או המלך, שאבי היה.‬

297
00:24:32,583 --> 00:24:35,083
‫אז אל תקבל את הכתר.‬

298
00:24:35,583 --> 00:24:38,333
‫מי אמר את זה? מי זה היה?‬
‫-מה קורה?‬

299
00:24:38,416 --> 00:24:39,875
‫מי אמר את זה?‬

300
00:24:40,583 --> 00:24:43,333
‫מישהו שזכותו מלידה נגזלה.‬

301
00:24:48,083 --> 00:24:50,958
‫אני קלדור, אחיו של רנדור,‬

302
00:24:51,625 --> 00:24:54,833
‫והשליט החוקי של איטרנוס.‬

303
00:25:42,375 --> 00:25:45,458
‫תרגום כתוביות: ג'ניה ליטבאק‬