1
00:00:06,250 --> 00:00:08,958
‫- סדרה של NETFLIX -‬

2
00:00:19,750 --> 00:00:22,125
‫אוקיי. אבא ובוס מרושע בכלא.‬

3
00:00:22,208 --> 00:00:23,666
‫המציאות תוקנה.‬

4
00:00:23,750 --> 00:00:25,583
‫אפס שעות שינה…‬

5
00:00:25,666 --> 00:00:29,125
‫אלוהים!‬
‫ופציעה קטסטרופלית חדשה במקום העבודה.‬

6
00:00:29,208 --> 00:00:32,166
‫תודה, ג'יי-אר,‬
‫אלוהים, אני שונאת את הפאקינג…‬

7
00:00:33,083 --> 00:00:34,791
‫- תודה רייגן! (שליטת העל החדשה) -‬

8
00:00:34,875 --> 00:00:37,625
‫ברוכה השבה, חברה-בוס לנצח!‬

9
00:00:37,708 --> 00:00:39,416
‫ברט, אתה עשית את כל זה?‬

10
00:00:39,500 --> 00:00:41,625
‫לא, אחותי. הם עשו את זה בעצמם.‬

11
00:00:41,708 --> 00:00:44,083
‫מי היה חושב שציר הזמן הכי טוב הוא זה?‬

12
00:00:46,416 --> 00:00:47,666
‫- פרצוף של מנהיגה -‬

13
00:00:48,208 --> 00:00:49,541
‫תודה, רייגן.‬

14
00:00:49,625 --> 00:00:51,083
‫הצלת אותי מציר זמן‬

15
00:00:51,166 --> 00:00:53,583
‫שבו מכשיר טלפורטציה‬
‫הפך אותי לג'ף גולדבלום.‬

16
00:00:53,666 --> 00:00:57,166
‫נלכדתי בדיסטופיה שבה קנדי לא נורה.‬

17
00:00:57,250 --> 00:01:00,208
‫זה היה נוראי. בסוף הוא הרג מיליונים.‬

18
00:01:00,291 --> 00:01:01,833
‫ולנו היו שלושה פרצופים!‬

19
00:01:01,916 --> 00:01:03,958
‫זה היה בלתי טבעי.‬

20
00:01:04,041 --> 00:01:06,958
‫אנחנו פשוט שמחים‬
‫שאנחנו לא צריכים כבר להקשיב להם.‬

21
00:01:07,041 --> 00:01:09,708
‫החליפות האלה עשויות מפוליאסטר?‬

22
00:01:09,791 --> 00:01:11,291
‫כבר הספקתי לקבל שפשפת!‬

23
00:01:11,375 --> 00:01:13,208
‫אולי תפסיק למשמש את המפשעה?‬

24
00:01:13,291 --> 00:01:16,625
‫כאילו שלא גרתי‬
‫כל ארבע השנים בחדר המעונות שלנו‬

25
00:01:16,708 --> 00:01:20,041
‫ושמעתי את הקשר הרעיל שלך עם יד ימין!‬

26
00:01:20,625 --> 00:01:23,416
‫היי! תשמרו את הדקירות לזירת המוות!‬

27
00:01:23,500 --> 00:01:25,000
‫אה, כן, זירת המוות.‬

28
00:01:25,083 --> 00:01:26,375
‫אני שונא אותה.‬

29
00:01:27,250 --> 00:01:28,458
‫הרווחת את זה.‬

30
00:01:28,541 --> 00:01:30,916
‫הצלת את קוגניטו מצרה.‬

31
00:01:31,000 --> 00:01:32,916
‫ושחררת את כל השמ"מים האלה.‬

32
00:01:33,000 --> 00:01:36,458
‫"שבויי מציאות מעוותת." גלן טבע את המונח.‬

33
00:01:36,541 --> 00:01:37,791
‫אני אשף מילים.‬

34
00:01:37,875 --> 00:01:39,791
‫אני לא יודעת מה לומר, חבר'ה.‬

35
00:01:39,875 --> 00:01:41,958
‫זה הרגע שלך. תיהני ממנו.‬

36
00:01:42,041 --> 00:01:42,875
‫טוב, אני…‬

37
00:01:44,500 --> 00:01:46,333
‫- רון - אנחנו צריכים לדבר -‬

38
00:01:48,333 --> 00:01:53,083
‫זה הזמן ליום הראשון שלנו שהוא‬
‫נורמלי לחלוטין, עם אפס דרמה אישית מטורללת.‬

39
00:01:53,166 --> 00:01:56,000
‫רואים? היא כל כך רגועה שהיא לגמרי קפואה.‬

40
00:01:56,083 --> 00:01:59,041
‫נכון, רייגן? נכון? רייגן?‬

41
00:01:59,125 --> 00:02:00,666
‫רייגן?‬
‫-כן!‬

42
00:02:01,500 --> 00:02:03,541
‫אני אוהב את המוזרות שלה.‬

43
00:02:27,541 --> 00:02:30,666
‫רייגן רידלי, בשם האילומינטי,‬

44
00:02:30,750 --> 00:02:33,708
‫אני רוצה להודות לך‬
‫על שעשית מה שמעולם לא הצלחתי:‬

45
00:02:33,791 --> 00:02:35,583
‫להשמיד את אבא שלך.‬

46
00:02:35,666 --> 00:02:38,125
‫תודה, אבל הוא השמיד את עצמו.‬

47
00:02:38,208 --> 00:02:40,208
‫למרות שהוא שיתף פעולה עם ויסקי.‬

48
00:02:40,291 --> 00:02:44,375
‫קבלי את זה כביטוי צנוע וקטן לתודתנו.‬

49
00:02:45,250 --> 00:02:46,916
‫ואו!‬
‫-זה קצת מוגזם.‬

50
00:02:47,000 --> 00:02:48,958
‫אני לא שונאת את זה.‬

51
00:02:49,041 --> 00:02:50,083
‫- רייגן -‬

52
00:02:50,166 --> 00:02:53,375
‫אני מדבר עם אלוהים,‬
‫והוא ישלח אותך לגן עדן למפורסמים.‬

53
00:02:53,458 --> 00:02:56,708
‫לא תלכי לגן העדן המעפן עם האנשים הרגילים.‬

54
00:02:56,791 --> 00:02:58,791
‫הצלת את העולם על אמת, נינג'ה!‬

55
00:02:58,875 --> 00:03:01,875
‫אנא קבלי את סלסילת השי הזו.‬

56
00:03:03,250 --> 00:03:06,375
‫ראיתי מספיק אנימה‬
‫כדי לדעת לאילו חורים זה נכנס!‬

57
00:03:06,875 --> 00:03:09,208
‫אנחנו מצפים לגדולות ונצורות, רייגן.‬

58
00:03:09,291 --> 00:03:10,208
‫קוגניטו!‬

59
00:03:11,333 --> 00:03:15,250
‫ואו,‬
‫כל ארגוני הקנוניות בעולם עומדים מאחורייך!‬

60
00:03:15,333 --> 00:03:17,583
‫משקל העולם על הכתפיים שלך.‬

61
00:03:17,666 --> 00:03:20,458
‫סוף סוף, סיבה ליציבה הדפוקה שלך.‬

62
00:03:21,583 --> 00:03:25,666
‫אני מעריכה את כל זה,‬
‫אבל עדיין צריך להתמקד בטיוח.‬

63
00:03:25,750 --> 00:03:28,666
‫עדיין נותרו אנומליות שצריך להשתלט עליהן.‬

64
00:03:28,750 --> 00:03:29,583
‫- קוגניטו בע"מ -‬

65
00:03:29,666 --> 00:03:33,583
‫הנזק לציר הזמן שלנו‬
‫יצר כמה אי-תאימויות קטנות,‬

66
00:03:33,666 --> 00:03:34,958
‫חורים בעלילה, אפשר לומר.‬

67
00:03:35,041 --> 00:03:38,541
‫כמובן, כמו זה שיש מפורסמים רפטיליאנים‬

68
00:03:38,625 --> 00:03:40,541
‫ואחרים הם אילומינטי באקראי.‬

69
00:03:40,625 --> 00:03:42,583
‫כאילו שהאילומינטי יותר מאוחרים!‬

70
00:03:42,666 --> 00:03:45,333
‫או כמו שאמרתי שאני לא חיזר,‬

71
00:03:45,416 --> 00:03:49,208
‫ואז גיליתם שהמין שלי הגיע על אסטרואיד.‬

72
00:03:49,291 --> 00:03:52,750
‫בדיוק.‬
‫את כל החורים האלה בעלילה יצרה המכונה.‬

73
00:03:52,833 --> 00:03:54,625
‫אה, כן!‬
‫-גם דברים בעתיד!‬

74
00:03:54,708 --> 00:03:57,125
‫אבל האנומליות הגדולות עדיין יוצרות כאוס.‬

75
00:03:57,208 --> 00:03:59,833
‫כמו זה. מחסן מלא בספרי "דובי דווידוביץ'"‬

76
00:03:59,916 --> 00:04:03,375
‫שבהם איות השם שלהם שגוי,‬
‫וגם אברי המין שלהם חשופים.‬

77
00:04:04,208 --> 00:04:06,000
‫אבא דוב מצויד.‬

78
00:04:06,083 --> 00:04:08,708
‫בעוד שש שעות השינויים יהפכו לקבועים.‬

79
00:04:08,791 --> 00:04:11,875
‫צריך לבודד ולהכיל‬
‫כל חור בעלילה מהעונה האחרונה…‬

80
00:04:11,958 --> 00:04:12,791
‫של הקיץ.‬

81
00:04:12,875 --> 00:04:14,041
‫עונת הקיץ.‬

82
00:04:14,125 --> 00:04:15,916
‫היי, ברט, נדבר בצד?‬

83
00:04:16,666 --> 00:04:17,958
‫"אנחנו צריכים לדבר."‬

84
00:04:18,958 --> 00:04:22,958
‫אוף! זה תמיד קשור לפרידות או לסרטן.‬
‫אולי זה רק סרטן.‬

85
00:04:23,041 --> 00:04:24,708
‫אני צריכה זמן לטפל בזה.‬

86
00:04:24,791 --> 00:04:26,833
‫חושב שתוכל לנהל עניינים היום?‬

87
00:04:26,916 --> 00:04:29,458
‫אני? לנהל את כל הצוות, כמו סנטה?‬

88
00:04:29,541 --> 00:04:32,666
‫בחייך! אתה לא אותו ברט‬
‫שהיית כשהתחלת לעבוד פה!‬

89
00:04:32,750 --> 00:04:34,625
‫אתה מסוגל לטפל בזה.‬

90
00:04:35,291 --> 00:04:38,208
‫רק תזכור שהבוס צריך לקבל החלטות קשות.‬

91
00:04:38,291 --> 00:04:41,041
‫לפעמים צריך לחסל את הבייבי שלך.‬
‫-אני מוחה!‬

92
00:04:41,125 --> 00:04:42,833
‫זה רק ביטוי!‬

93
00:04:42,916 --> 00:04:44,583
‫פאקינג סטיב!‬

94
00:04:45,541 --> 00:04:47,500
‫ברט אחראי היום,‬

95
00:04:47,583 --> 00:04:50,458
‫ואני רוצה שתתייחסו אליו בכבוד שנתתם לי‬

96
00:04:50,541 --> 00:04:52,125
‫החל בערך מהבוקר.‬

97
00:04:52,875 --> 00:04:54,833
‫טוב. בואו נצא ו…‬

98
00:04:54,916 --> 00:04:56,416
‫היי! לאן כולם הולכים?‬

99
00:04:56,500 --> 00:04:58,208
‫זה הפך ליום חופש בהפתעה.‬

100
00:04:58,291 --> 00:05:01,125
‫וחוץ מזה שאין בגוף שלך‬
‫טיפת שומן, אתה רכרוכי.‬

101
00:05:01,916 --> 00:05:06,041
‫אה, כן? רכרוכי היה מאדה‬
‫את אנומליית הקולנוע האהובה עליו?‬

102
00:05:07,416 --> 00:05:09,375
‫ואו! יופי!‬
‫-הוא חיסל את הבייבי שלו!‬

103
00:05:09,458 --> 00:05:10,291
‫ירי!‬

104
00:05:10,375 --> 00:05:14,750
‫כן, יש שריף חדש בעיר. "שריף בוס!"‬

105
00:05:18,750 --> 00:05:21,625
‫אשאר לראות עד כמה מטומטם זה יהיה.‬

106
00:05:22,541 --> 00:05:26,333
‫טוב, תקשיבו.‬
‫החרימו את דיוקנאות הנשיאות של דניס רודמן,‬

107
00:05:26,416 --> 00:05:28,500
‫תמחקו את הלוגו של פפסי מהירח‬

108
00:05:28,583 --> 00:05:31,708
‫ותבררו כמה אוסקרים‬
‫צריכים להיות למריל סטריפ.‬

109
00:05:31,791 --> 00:05:33,000
‫שלושה נשמע מעט.‬

110
00:05:33,083 --> 00:05:35,250
‫כן, אדוני! מיד, אדוני!‬

111
00:05:35,333 --> 00:05:37,083
‫ואו, קל להיות מנהיג.‬

112
00:05:37,166 --> 00:05:39,666
‫פשוט צועקים מה שרוצים וזה קורה.‬

113
00:05:40,250 --> 00:05:42,416
‫זוהתה אנומליה ענקית פה בדי-סי.‬

114
00:05:42,500 --> 00:05:45,041
‫על החיים ועל המ-ברט! כולם יחד.‬

115
00:05:45,125 --> 00:05:46,708
‫אין סיכוי.‬
‫-ממש לא.‬

116
00:05:46,791 --> 00:05:48,000
‫בחייכם.‬

117
00:05:48,833 --> 00:05:50,083
‫על החיים ועל המ-ברט.‬

118
00:05:50,166 --> 00:05:51,666
‫אלוהים.‬
‫-ככה טוב יותר.‬

119
00:05:57,083 --> 00:05:59,041
‫היי, הדלת הייתה פתוחה ו…‬

120
00:05:59,125 --> 00:06:00,666
‫אלוהים. אתה עוזב?‬

121
00:06:00,750 --> 00:06:01,625
‫רייגן. אני…‬

122
00:06:01,708 --> 00:06:05,208
‫אני לא שומעת ממך במשך ימים,‬
‫ואתה עובר דירה?‬

123
00:06:05,291 --> 00:06:08,041
‫סליחה. הייתי צריך זמן לחשוב.‬

124
00:06:08,125 --> 00:06:11,291
‫את יודעת כמה פעמים כמעט מתנו מאז שנפגשנו?‬

125
00:06:11,375 --> 00:06:13,541
‫יחד או בנפרד?‬

126
00:06:13,625 --> 00:06:16,541
‫תקשיב, לפני שתיפרד ממני, אני רק רוצה לומר…‬

127
00:06:21,291 --> 00:06:22,708
‫אני אוהב אותך.‬

128
00:06:22,791 --> 00:06:24,333
‫גם אני אוהבת אותך.‬

129
00:06:24,416 --> 00:06:26,125
‫רגע, מה לעזאזל אתה…‬

130
00:06:26,208 --> 00:06:27,666
‫אתה לא נפרד ממני?‬

131
00:06:27,750 --> 00:06:31,208
‫לא. את צוחקת? את הדבר היחיד שחשוב לי,‬

132
00:06:31,291 --> 00:06:33,916
‫ולכן הכנתי את כל זה.‬

133
00:06:35,500 --> 00:06:38,583
‫ספר זיכרונות? אפלטון, ויסקונסין?‬

134
00:06:38,666 --> 00:06:39,708
‫מה יש באפלטון?‬

135
00:06:39,791 --> 00:06:42,375
‫סתם עיירה קטנה שבה לא מכירים אותנו.‬

136
00:06:42,458 --> 00:06:45,166
‫המקום המושלם לזיכרונות מושלמים.‬

137
00:06:45,250 --> 00:06:47,916
‫דרכונים? יצרת לנו זהויות חדשות?‬

138
00:06:48,000 --> 00:06:50,666
‫וזייפת תמונות שלנו?‬
‫לא עשינו את הדברים האלה.‬

139
00:06:50,750 --> 00:06:54,708
‫ואם לא נעזוב את עולם הצללים,‬
‫אולי אף פעם לא נעשה אותם.‬

140
00:06:54,791 --> 00:06:57,083
‫חשבתי על זה המון.‬

141
00:06:57,166 --> 00:07:01,208
‫והעבודה הזו מסוכנת, רייגן. והמחשבה שאת…‬

142
00:07:02,916 --> 00:07:04,625
‫למה האצבע שלך נפלה?‬

143
00:07:05,625 --> 00:07:07,041
‫אה… זה?‬

144
00:07:07,125 --> 00:07:12,625
‫המתמחה שלי ירה בי בזמן סערה רב-מימדית.‬

145
00:07:12,708 --> 00:07:16,041
‫לזה אני מתכוון!‬
‫את מסכנת את החיים שלך בעבודה הזו,‬

146
00:07:16,125 --> 00:07:16,958
‫ובשביל מה?‬

147
00:07:17,041 --> 00:07:19,208
‫כדי לבצע את ההוראות של "החלוקים השחורים"?‬

148
00:07:19,291 --> 00:07:21,041
‫אנחנו אפילו לא יודעים מיהם!‬

149
00:07:21,125 --> 00:07:23,458
‫הם טובים, רעים, האם הם בכלל אנושיים?‬

150
00:07:24,791 --> 00:07:27,250
‫בלילה שבו נפגשנו רציתי להימלט מהעבודה הזו,‬

151
00:07:27,333 --> 00:07:28,958
‫אבל אז פגשתי אותך,‬

152
00:07:29,041 --> 00:07:31,666
‫והיה שווה להישאר בשבילך.‬

153
00:07:31,750 --> 00:07:34,083
‫ועכשיו יש לנו סיכוי לעשות את שניהם.‬

154
00:07:35,375 --> 00:07:37,041
‫מוחק הזיכרונות האחרון שלי.‬

155
00:07:37,125 --> 00:07:38,166
‫שני מטענים.‬

156
00:07:38,250 --> 00:07:40,916
‫נוכל להתחיל‬
‫חיים חדשים לפני שיהיה מאוחר מדי.‬

157
00:07:41,000 --> 00:07:43,750
‫אם נזכור מידע סודי, ירדפו אותנו,‬

158
00:07:43,833 --> 00:07:46,291
‫אבל ככה נהיה חופשיים.‬

159
00:07:47,250 --> 00:07:48,875
‫באפלטון, הא?‬

160
00:07:48,958 --> 00:07:50,958
‫שיעור פשע נמוך. בתי ספר טובים.‬

161
00:07:51,041 --> 00:07:54,208
‫שתי נדנדות על המרפסת לגיל זקנה.‬

162
00:07:54,291 --> 00:07:56,166
‫בתקווה שנהיה יחד.‬

163
00:07:56,250 --> 00:08:00,250
‫כן, מהיכרות איתנו,‬
‫בסוף בטח נשתלט על העיר כמו עריצים.‬

164
00:08:00,333 --> 00:08:04,000
‫את לא יכולה לתקן את העולם.‬
‫משהו תמיד ידפוק אותו שוב,‬

165
00:08:04,083 --> 00:08:06,750
‫אבל נוכל להקים עולם משלנו יחד.‬

166
00:08:10,958 --> 00:08:14,708
‫אני יודע שזו החלטה קשה,‬
‫אבל… תחשבי על זה לפחות?‬

167
00:08:16,083 --> 00:08:18,125
‫טוב, אחשוב על זה.‬

168
00:08:18,833 --> 00:08:21,083
‫טוב, ביטלנו מחדש את קווין ספייסי,‬

169
00:08:21,166 --> 00:08:23,083
‫החלפנו את שלטי "פיצה האץ'"‬

170
00:08:23,166 --> 00:08:25,458
‫והחזרנו בכוח את ניקסון לקבר שלו.‬

171
00:08:26,083 --> 00:08:27,458
‫אני לא רוצה לדבר על זה.‬

172
00:08:29,166 --> 00:08:32,666
‫נותרה רק אנומליה אחת. באולם הספורט הזה.‬

173
00:08:32,750 --> 00:08:35,000
‫- אין כניסה -‬

174
00:08:35,083 --> 00:08:38,166
‫אחרי שנפטר ממנה,‬
‫ציר הזמן שלנו אמור להתייצב.‬

175
00:08:38,250 --> 00:08:40,708
‫בואו נאדה את החבוב הזה.‬

176
00:08:42,166 --> 00:08:44,750
‫שלום? יש פה איזה אפקט מנדלה?‬

177
00:08:45,750 --> 00:08:46,708
‫זו הייתה קליעה?‬

178
00:08:46,791 --> 00:08:49,125
‫זה נשמע כאילו לא נגע בחישוק!‬

179
00:08:57,666 --> 00:09:00,333
‫אייר באד? מ"אייר באד" של דיסני?‬

180
00:09:00,416 --> 00:09:02,375
‫דמות המסך הראשונה שלי לחיקוי.‬

181
00:09:02,458 --> 00:09:04,666
‫הוא בטח נשאר פה מציר זמן כלשהו‬

182
00:09:04,750 --> 00:09:06,416
‫שבו אייר באד היה סרט תעודה.‬

183
00:09:06,500 --> 00:09:08,333
‫אני מניחה שאין משהו בחוקי הפיזיקה‬

184
00:09:08,416 --> 00:09:11,208
‫שלפיו כלב לא יכול לעבור בזמן ולשחק כדורסל.‬

185
00:09:11,291 --> 00:09:13,458
‫מעולה. נאדה את החבוב!‬

186
00:09:13,541 --> 00:09:15,166
‫מה? לא!‬

187
00:09:15,250 --> 00:09:17,083
‫אבל מילולית אמרת…‬

188
00:09:17,166 --> 00:09:20,833
‫אז חשבתי שזו אנומליה רעה.‬
‫תראו את החמוד הזה.‬

189
00:09:20,916 --> 00:09:22,750
‫השיער שלו זז כמו שלי!‬

190
00:09:22,833 --> 00:09:27,291
‫ברט, אם למדתי משהו מאייר באד,‬
‫אייר באד שתיים: גולדן רסיבר,‬

191
00:09:27,375 --> 00:09:31,500
‫אייר באד שלוש: גביע הכלבלב, אייר באד ארבע:‬
‫לרוץ אחרי הכדור, אייר באד מקפיץ‬

192
00:09:31,583 --> 00:09:36,083
‫וסרטי ספין אוף של אייר, שלג,‬
‫חלל, סנטה, אוצר מפחיד וסופר באדיז,‬

193
00:09:36,166 --> 00:09:41,208
‫זה שהעולם לא צריך פאקינג כלב שמשחק כדורסל!‬

194
00:09:41,291 --> 00:09:43,375
‫אבל… אני אוהב אותו.‬

195
00:09:45,416 --> 00:09:48,541
‫לא סיפור גדול, אני רק צריכה‬
‫לקבל את ההחלטה החשובה בחיי‬

196
00:09:48,625 --> 00:09:50,958
‫כשאני אפילו לא יודעת לשמור על מטען נייד.‬

197
00:09:55,333 --> 00:09:59,416
‫רייגן, אני ממש צריך‬
‫את עצתך לגבי… אה, הולכת שוב?‬

198
00:10:00,000 --> 00:10:02,833
‫סטדלר סוג של ביקש ממני לברוח איתו,‬

199
00:10:02,916 --> 00:10:04,041
‫כאילו, לתמיד.‬

200
00:10:04,125 --> 00:10:09,916
‫ברט?‬
‫מה אם התפקיד הניהולי שלך יהיה יותר קבוע?‬

201
00:10:10,000 --> 00:10:12,375
‫לתמיד? אבל את החברה הכי טובה שלי, ו…‬

202
00:10:15,958 --> 00:10:17,083
‫- דדליינים -‬

203
00:10:19,041 --> 00:10:21,791
‫אני… אצליח.‬

204
00:10:21,875 --> 00:10:23,875
‫אכפת לי רק שתהיי מאושרת.‬

205
00:10:26,166 --> 00:10:28,291
‫היי, לגבי מה רצית ממני עצה?‬

206
00:10:28,375 --> 00:10:30,333
‫לא משהו שהשריף בוס לא יסתדר איתו.‬

207
00:10:31,916 --> 00:10:34,208
‫שמעת עכשיו כלב מטביע סל?‬

208
00:10:34,291 --> 00:10:35,458
‫סעי בזהירות!‬

209
00:10:37,291 --> 00:10:41,208
‫אני רק צריכה לחשוב על זה.‬
‫עבודה לעומת אהבה…‬

210
00:10:42,583 --> 00:10:44,000
‫מה לעזאזל?‬

211
00:10:45,125 --> 00:10:47,791
‫אין לנו קומות כל כך נמוכות בבניין שלנו,‬
‫נכון?‬

212
00:10:50,000 --> 00:10:54,166
‫לא! הבטחתי לעצמי לא למות בעבודה!‬

213
00:11:21,833 --> 00:11:25,166
‫רייגן רידלי, הרגע הגיע.‬

214
00:11:25,708 --> 00:11:28,500
‫אלוהים, אלה אתם, החלוקים השחורים!‬

215
00:11:28,583 --> 00:11:32,541
‫צפינו בך הרבה זמן, בך ובאביך.‬

216
00:11:32,625 --> 00:11:37,708
‫הוא הסתיר את הנשק‬
‫המסוכן ביותר ביקום מתחת לאף שלנו.‬

217
00:11:37,791 --> 00:11:38,791
‫פרויקט אתחול.‬

218
00:11:38,875 --> 00:11:41,916
‫יותר בסגנון של‬
‫פרויקט "לדפוק 100,000 שנים של תכנון".‬

219
00:11:42,000 --> 00:11:43,666
‫כן, נכון.‬
‫-הדפוק הזה.‬

220
00:11:43,750 --> 00:11:47,208
‫רצינו להודות לך על הצלת המציאות.‬

221
00:11:47,291 --> 00:11:52,000
‫ואו, איזה כבוד. כלומר,‬
‫"כבוד צללים", אם זה המינוח שאתם מעדיפים.‬

222
00:11:52,083 --> 00:11:54,208
‫כן.‬
‫-זה המינוח. כבוד צללים.‬

223
00:11:54,291 --> 00:11:56,416
‫אבל מה אני בכלל עושה פה?‬

224
00:11:56,500 --> 00:11:57,916
‫מי אתם?‬

225
00:11:58,000 --> 00:12:01,333
‫בכל השנים האלה מעולם לא הראיתם לי כלום.‬

226
00:12:01,833 --> 00:12:04,416
‫אז מה אם נראה לך… הכול?‬

227
00:12:10,250 --> 00:12:12,666
‫אין מיניסטיריום צ'ובניס!‬

228
00:12:15,583 --> 00:12:18,208
‫לא תקריבו אותי לקת'ולהו, נכון?‬

229
00:12:18,291 --> 00:12:20,833
‫ממש לא. הבחור ההוא משוגע על כל השכל!‬

230
00:12:24,375 --> 00:12:26,625
‫מי מוכן ללטף את הכלב המשרדי החדש שלנו?‬

231
00:12:26,708 --> 00:12:29,791
‫קוראים לו… באד הרגיל.‬

232
00:12:31,291 --> 00:12:33,833
‫הבאת את האנומליה לפה?‬

233
00:12:36,375 --> 00:12:37,250
‫היי!‬

234
00:12:37,333 --> 00:12:39,458
‫זה לא יכול להישאר בציר הזמן שלנו.‬

235
00:12:39,541 --> 00:12:42,583
‫בתוך פחות מארבע שעות היקום יסתגל למציאות‬

236
00:12:42,666 --> 00:12:45,041
‫שבה כלבים הם מעולים בכדורסל.‬

237
00:12:45,125 --> 00:12:47,041
‫אז? זה לא נשמע רע כל כך.‬

238
00:12:47,125 --> 00:12:49,500
‫אחרי שכלבים‬
‫ישלטו באן-בי-איי, יגדלו להם אגודלים.‬

239
00:12:49,583 --> 00:12:51,041
‫הם ילמדו לפתוח דלתות,‬

240
00:12:51,125 --> 00:12:53,416
‫וזה מוביל לכוח פוליטי, צבא משלהם,‬

241
00:12:53,500 --> 00:12:56,000
‫"כוכב הכלבים" על אמת!‬

242
00:12:57,125 --> 00:12:59,041
‫ישו הדולפין יצילנו!‬

243
00:12:59,125 --> 00:13:01,708
‫צריך להרוג את הכלב זה להצלת היקום שלנו.‬

244
00:13:01,791 --> 00:13:03,916
‫לא! חייב להיות פתרון.‬

245
00:13:04,000 --> 00:13:06,625
‫מה רייגן הייתה עושה? ממנה אותי לאחראי.‬

246
00:13:06,708 --> 00:13:07,916
‫אז מה ברט היה עושה?‬

247
00:13:08,000 --> 00:13:08,916
‫הינה זה בא!‬

248
00:13:09,000 --> 00:13:13,333
‫אוכיח שלא צריך לחשוש‬
‫משליטת כלבים על בני אדם, במגרש או מחוץ לו‬

249
00:13:13,416 --> 00:13:16,583
‫כשאביס את אייר באד במשחק אחד על אחד.‬

250
00:13:17,375 --> 00:13:22,166
‫כן, זה עלה על כל הציפיות שלי לטיפשות.‬

251
00:13:23,208 --> 00:13:26,250
‫סיפורנו מתחיל עם שחר האנושות.‬

252
00:13:26,333 --> 00:13:28,708
‫הולדת החברה האנושית הראשונה‬

253
00:13:28,791 --> 00:13:32,166
‫הובילה לצורך באגודה החשאית הראשונה.‬

254
00:13:34,666 --> 00:13:38,916
‫חלק קטן מבני האדם הקדמונים‬
‫נולדו חכמים יותר מאחיהם שוכני המערות.‬

255
00:13:43,791 --> 00:13:46,708
‫האינטליגנטים מביניהם הבינו שללא התערבות‬

256
00:13:46,791 --> 00:13:49,166
‫המין שלהם לא ישרוד.‬

257
00:13:50,958 --> 00:13:53,583
‫אבל לעגו להם על הנאורות שלהם.‬

258
00:14:01,375 --> 00:14:05,291
‫הם הבינו שהאנושות צריכה הגנה מפני עצמה.‬

259
00:14:06,208 --> 00:14:08,833
‫ואם לא היו מוכנים להקשיב להיגיון,‬

260
00:14:08,916 --> 00:14:12,250
‫אולי יקשיבו לכוח עליון.‬

261
00:14:17,041 --> 00:14:21,416
‫וכך נולד מסדר החלוקים השחורים.‬

262
00:14:23,708 --> 00:14:26,666
‫על ידי פעולה מהצללים בעזרת ידע סודי,‬

263
00:14:26,750 --> 00:14:30,416
‫אנו וצאצאינו‬
‫השגחנו על כל ההיסטוריה האנושית.‬

264
00:14:30,500 --> 00:14:35,291
‫אני לא רוצה לציין את המובן מאליו,‬
‫אבל אש, מגפות ופאקינג ארבה?‬

265
00:14:35,375 --> 00:14:38,833
‫אם אתם משגיחים עלינו,‬
‫למה לא עצרתם את הדברים האלה?‬

266
00:14:38,916 --> 00:14:40,916
‫לעצור אותם? אנחנו גרמנו להם.‬

267
00:14:41,000 --> 00:14:43,208
‫כשאוכלוסיית בני האדם כמעט התפוצצה,‬

268
00:14:43,291 --> 00:14:45,541
‫גרמנו למגפה השחורה,‬

269
00:14:45,625 --> 00:14:49,708
‫ובזמן הסגר,‬
‫סר אייזיק ניוטון גילה את הכבידה.‬

270
00:14:49,791 --> 00:14:53,541
‫טוב, מה הקטע לגבי שרפת יערות גשם?‬

271
00:14:53,625 --> 00:14:56,583
‫שרפה מבוקרת שמונעת‬
‫מעצים תבוניים להפיל את האנושות.‬

272
00:14:56,666 --> 00:14:59,791
‫שיט, באמת? אוקיי. הטיטניק?‬

273
00:14:59,875 --> 00:15:01,250
‫צי פלישה של אטלנטיס.‬

274
00:15:01,333 --> 00:15:02,291
‫איזה קטע.‬

275
00:15:02,375 --> 00:15:04,666
‫מה שנראה מבחוץ כמו כאוס‬

276
00:15:04,750 --> 00:15:08,041
‫הוא למעשה מערכת מורכבת שמשרתת מטרת על.‬

277
00:15:08,125 --> 00:15:09,791
‫האנושות היא כמו הצוות שלך.‬

278
00:15:09,875 --> 00:15:12,750
‫ראית מה קורה אם לא מצילים אותם מעצמם.‬

279
00:15:12,833 --> 00:15:15,875
‫הם לא כל כך חסרי ישע!‬
‫הבוקר מיניתי את ברט כאחראי,‬

280
00:15:15,958 --> 00:15:19,500
‫ואני בטוחה שלא קורות עכשיו שום שטויות.‬

281
00:15:20,583 --> 00:15:23,666
‫בגובה 75 ס"מ ו-14.5 סרטי המשך,‬

282
00:15:23,750 --> 00:15:26,208
‫הוא מנחית וגם מלחית.‬

283
00:15:26,291 --> 00:15:30,375
‫קבלו את אייר באד!‬

284
00:15:30,458 --> 00:15:32,916
‫כן, האנושות נדונה לאבדון.‬

285
00:15:33,000 --> 00:15:35,083
‫אם הכלב ינצח, הוא ימות,‬

286
00:15:35,166 --> 00:15:38,500
‫אבל האידיוט הקטן הזה לא רוצה את זה, נכון?‬

287
00:15:39,083 --> 00:15:42,458
‫תפסיד לי. בבקשה! יותר מדי מונח על הכף.‬

288
00:15:48,250 --> 00:15:50,583
‫- קוגניטו -‬

289
00:16:09,041 --> 00:16:10,291
‫בן זונה!‬

290
00:16:10,375 --> 00:16:13,750
‫לא, אייר באד. הורית על ההוצאה שלך להורג.‬

291
00:16:13,833 --> 00:16:15,125
‫תפסיק ללקק אותי.‬

292
00:16:19,458 --> 00:16:21,250
‫זה הזמן להיפרד, ברט.‬

293
00:16:21,333 --> 00:16:23,041
‫לא! חייבת להיות דרך אחרת.‬

294
00:16:23,125 --> 00:16:26,083
‫מה לגבי שחמט? אוכל לנצח כלב בשחמט! כנראה?‬

295
00:16:26,166 --> 00:16:30,833
‫מנהיגות זה להרוג דברים כשאומרים לך,‬
‫בלי לשאול שאלות!‬

296
00:16:32,625 --> 00:16:35,500
‫תאדה את הכלב או שהאנושות תיפול!‬

297
00:16:35,583 --> 00:16:36,500
‫- ארצה -‬

298
00:16:48,000 --> 00:16:49,208
‫טוב. אעשה את זה.‬

299
00:16:49,291 --> 00:16:51,375
‫תוכלו לתת לנו קצת פרטיות?‬

300
00:16:51,458 --> 00:16:53,250
‫אף אחד אחר לא צריך לראות את זה.‬

301
00:16:57,291 --> 00:17:01,666
‫אבל מספיק עם העבר. בואי נדבר על העתיד!‬

302
00:17:01,750 --> 00:17:03,000
‫- ההשתלטות של רייגן -‬

303
00:17:03,583 --> 00:17:05,958
‫קלסר ההשתלטות הבלתי נמנעת שלי?‬

304
00:17:06,041 --> 00:17:07,666
‫הייתם במשרד שלי?‬

305
00:17:07,750 --> 00:17:09,833
‫רגע, אתם יודעים איפה המטען שלי?‬

306
00:17:09,916 --> 00:17:10,791
‫קחי.‬

307
00:17:11,416 --> 00:17:12,750
‫מה המשמעות של כל זה?‬

308
00:17:12,833 --> 00:17:15,250
‫היית הבחירה הטבעית להחלפת ג'יי-אר,‬

309
00:17:15,333 --> 00:17:19,416
‫אבל ההיצמדות חסרת ההיגיון שלך לאביך‬
‫עיכבה אותך, עד עכשיו.‬

310
00:17:19,500 --> 00:17:23,250
‫לא נעשה אותך המחליפה של ג'יי-אר.‬
‫נעשה אותך שותפה.‬

311
00:17:23,333 --> 00:17:26,166
‫תדעי כל מה שאנחנו יודעים.‬

312
00:17:26,875 --> 00:17:28,208
‫מה דעתך?‬

313
00:17:29,625 --> 00:17:33,333
‫אני לא חושבת שיש‬
‫בן אנוש כלשהו שראוי לשלוט על האנושות,‬

314
00:17:33,416 --> 00:17:36,541
‫אבל אוכל ליצור אלגוריתם שמסוגל לזה.‬

315
00:17:36,625 --> 00:17:38,375
‫לגמרי חסר הטיות,‬

316
00:17:38,458 --> 00:17:42,750
‫מתוכנת לחשב‬
‫את התועלת המירבית עבור כל יצור חי.‬

317
00:17:42,833 --> 00:17:44,833
‫זה מה שרציתי ליצור עבור המשרד,‬

318
00:17:44,916 --> 00:17:47,375
‫אבל אוכל ליצור את זה עבור כל העולם!‬

319
00:17:47,458 --> 00:17:48,666
‫שיט.‬
‫-יופי.‬

320
00:17:48,750 --> 00:17:50,041
‫כן.‬
‫-מתי תוכלי להתחיל?‬

321
00:17:50,125 --> 00:17:51,250
‫שיט? באמת?‬

322
00:17:51,333 --> 00:17:55,791
‫תחשבי כמה תועלת תוכלי להביא‬
‫בתור בת האנוש החזקה ביותר בעולם.‬

323
00:17:55,875 --> 00:17:58,208
‫אם כבר העליתם את זה, אתם אנושיים?‬

324
00:17:58,291 --> 00:18:00,750
‫אולי תתנו לי להציץ מתחת לחלוק?‬

325
00:18:03,000 --> 00:18:04,375
‫רק צחקתי!‬

326
00:18:11,208 --> 00:18:12,458
‫- אפלטון -‬

327
00:18:13,875 --> 00:18:14,708
‫פאק.‬

328
00:18:15,250 --> 00:18:18,541
‫אז את צריכה לבחור‬
‫בין אהבת אמת לבין הזדמנות לשליטה עולמית.‬

329
00:18:19,125 --> 00:18:21,083
‫החלטה גורלית קלסית.‬

330
00:18:21,166 --> 00:18:23,791
‫חייב להיות פתרון שבו סטדלר ואני מאושרים‬

331
00:18:23,875 --> 00:18:26,250
‫בלי שאוותר על העבודה!‬
‫-בואי איתי.‬

332
00:18:29,750 --> 00:18:32,333
‫חיברתי את סורק המציאות לחדר ההולוגרמות‬

333
00:18:32,416 --> 00:18:35,708
‫וצמצמתי אותו לצירי זמן שבהם "יש לך הכול".‬

334
00:18:35,791 --> 00:18:37,875
‫עכשיו תוכלי לבדוק כל תוצאה אפשרית‬

335
00:18:37,958 --> 00:18:39,166
‫ולראות בעצמך.‬

336
00:18:39,250 --> 00:18:42,958
‫זו המציאות שבה את וסטדלר‬
‫מלמדים עבריינים מורשעים שיעורי אימפרוב.‬

337
00:18:43,041 --> 00:18:44,541
‫כן, ו…‬

338
00:18:49,166 --> 00:18:51,958
‫אלפא-בטא, זה מאוד לא רצחני מצידך.‬

339
00:18:52,041 --> 00:18:53,958
‫אולי החדר הזה מעורר בי רגשות.‬

340
00:18:54,041 --> 00:18:56,875
‫פה למדתי לראשונה אמפתיה מהמגע של אימא שלך.‬

341
00:18:57,541 --> 00:18:59,208
‫אויש. ו… איכס?‬

342
00:19:06,541 --> 00:19:09,333
‫מוזר. מציאות שבה אנחנו עובדים יחד.‬

343
00:19:10,791 --> 00:19:13,958
‫אני עסוקה, רון. אין לך קוף להסיר לו אונה?‬

344
00:19:18,041 --> 00:19:19,208
‫אף אחד לא מבין אותך.‬

345
00:19:19,291 --> 00:19:22,208
‫הם רק רואים בך‬
‫גולם ידידותי שלא יחסר לאף אחד.‬

346
00:19:22,291 --> 00:19:25,000
‫אנשים חושבים שחיבוקים וחיוכים‬
‫הם כל מה שיש לך להציע,‬

347
00:19:25,083 --> 00:19:27,875
‫אבל אתה חייב ללכת עם הלב‬
‫ולעשות דברים בדרך שלך.‬

348
00:19:27,958 --> 00:19:30,708
‫לכן אני משחרר אותך בשדה.‬

349
00:19:30,791 --> 00:19:32,666
‫קח אקדח להגנה.‬

350
00:19:34,166 --> 00:19:36,208
‫אני מרגיש בטוח לגבי התוכנית הזו.‬

351
00:19:36,291 --> 00:19:39,333
‫פשוט תתרחק מידיות של דלתות,‬
‫ולא תהיה "האו-פוקליפסה".‬

352
00:19:43,791 --> 00:19:44,875
‫זה נגמר, ברט!‬

353
00:19:44,958 --> 00:19:47,708
‫ידענו שלא תהיה מסוגל לעשות מה שצריך!‬

354
00:19:47,791 --> 00:19:49,375
‫זו קשת הדמות שלך, ברט.‬

355
00:19:49,458 --> 00:19:53,083
‫לפי "הצילו את החתול!",‬
‫הצמיחה שלך תתרחש רק אם תרצח כלב!‬

356
00:19:53,166 --> 00:19:56,750
‫אם אתם רוצים להשמיד את אייר באד,‬
‫תצטרכו לעבור אותי.‬

357
00:19:56,833 --> 00:20:01,208
‫אולי המקום הזה צריך בוס עם לב גדול‬
‫כדי שיפסיק להיות כזה פאקינג סיוט!‬

358
00:20:02,541 --> 00:20:04,958
‫אני מכיר בעליונות שלך, אבל…‬

359
00:20:05,041 --> 00:20:08,583
‫אבל… רק רציתי סטירה.‬

360
00:20:08,666 --> 00:20:12,833
‫סליחה, ברט. היה קל יותר‬
‫לציית לפקודות של רייגן כי הייתה…‬

361
00:20:12,916 --> 00:20:14,041
‫סוג של שמוקית?‬

362
00:20:14,125 --> 00:20:15,708
‫זה מה שאני חשבתי.‬
‫-כן.‬

363
00:20:15,791 --> 00:20:18,250
‫אז אני אחראי עכשיו ואני קובע את החוקים.‬

364
00:20:19,083 --> 00:20:21,708
‫רגע, החוקים? יש לי רעיון!‬

365
00:20:22,333 --> 00:20:26,583
‫אוקיי. אני רק צריכה‬
‫למצוא מציאות אחת שבה הכול מסתדר.‬

366
00:20:30,416 --> 00:20:31,791
‫זה נחמד.‬

367
00:20:34,625 --> 00:20:36,041
‫מה? רגע!‬

368
00:20:37,958 --> 00:20:39,166
‫לא!‬

369
00:20:41,750 --> 00:20:42,583
‫אולי זו?‬

370
00:20:55,958 --> 00:20:57,208
‫רון! לא!‬

371
00:20:59,083 --> 00:21:00,166
‫לא, רע.‬

372
00:21:00,916 --> 00:21:01,791
‫רע‬

373
00:21:02,875 --> 00:21:03,958
‫רע מאוד.‬

374
00:21:08,625 --> 00:21:10,333
‫לא, זה חסר תקווה!‬

375
00:21:10,416 --> 00:21:13,291
‫חייבת להיות‬
‫לפחות מציאות אחת שבה אנחנו מאושרים!‬

376
00:21:17,833 --> 00:21:21,000
‫- המשפחה שלנו -‬

377
00:21:25,125 --> 00:21:26,375
‫- אימא - אבא - אני -‬

378
00:21:39,583 --> 00:21:42,000
‫זהו זה. זה הפתרון.‬

379
00:21:45,166 --> 00:21:46,166
‫פתרתי את זה.‬

380
00:21:46,250 --> 00:21:49,166
‫אייר באד הוא איום‬
‫רק כי לא כתוב כלום בספר החוקים‬

381
00:21:49,250 --> 00:21:51,291
‫שלפיו כלב לא יכול לשחק כדורסל…‬

382
00:21:51,375 --> 00:21:52,625
‫עד עכשיו.‬

383
00:21:52,708 --> 00:21:54,541
‫אני משנה את החוקים!‬

384
00:21:54,625 --> 00:21:57,291
‫הם לא יתפתחו אם אין להם סיכוי לקריירה!‬

385
00:21:57,375 --> 00:22:00,375
‫כמובן, בדיוק כמו 99% מהשחקנים בקולג'ים.‬

386
00:22:02,250 --> 00:22:04,583
‫לעשות לובי כדי‬
‫לאסור על כלבים להתחרות בספורט מקצועי?‬

387
00:22:04,666 --> 00:22:08,083
‫כל עוד תשלמו,‬
‫אאסור על כל אחד לעשות כל דבר!‬

388
00:22:08,833 --> 00:22:10,541
‫- אסור לכלבים לשחק כדורסל -‬

389
00:22:12,458 --> 00:22:15,375
‫זה היה ברגע האחרון,‬
‫אבל מנעת את התקוממות הכלבים.‬

390
00:22:15,458 --> 00:22:18,000
‫רק חבל שהמאמנת הישנה שלנו לא ראתה אותנו.‬

391
00:22:18,083 --> 00:22:19,291
‫איפה היא בכלל?‬

392
00:22:19,375 --> 00:22:20,791
‫- הובלות בשירות עצמי -‬

393
00:22:22,583 --> 00:22:24,041
‫איפה כל הדברים שלך?‬

394
00:22:24,125 --> 00:22:26,375
‫מי צריך מטען? בוא נעשה את זה.‬

395
00:22:29,333 --> 00:22:31,500
‫אוקיי, נספור עד שלוש.‬

396
00:22:31,583 --> 00:22:33,916
‫אחת, שתיים, שלוש.‬

397
00:22:35,541 --> 00:22:37,250
‫ואו, זה שורף!‬

398
00:22:44,166 --> 00:22:46,500
‫טוב. תזכרי, אחרי שאמחק את הזיכרון שלי,‬

399
00:22:46,583 --> 00:22:50,791
‫יש לך 60 שניות שבהן אהיה נתון לסוגסטיה‬
‫כדי להקריא לי את התסריט.‬

400
00:22:50,875 --> 00:22:52,333
‫אני אוהב אותך.‬

401
00:22:52,416 --> 00:22:53,583
‫ואני אותך.‬

402
00:22:57,375 --> 00:23:00,333
‫אני מתרגש לקראת האפשרות שאוכל לישון בלילה.‬

403
00:23:10,041 --> 00:23:14,083
‫שמך מרטין היגינס.‬
‫אתה מתגורר מחוץ לאפלטון, ויסקונסין.‬

404
00:23:14,791 --> 00:23:19,000
‫התקשית במשך הרבה זמן, אבל עשית משהו אמיץ.‬

405
00:23:19,666 --> 00:23:24,083
‫לקחת סיכון עם חיים חדשים‬
‫כי הבנת שאתה ראוי לזה.‬

406
00:23:24,666 --> 00:23:29,041
‫חיפשתי באלפי מחזורי חיים‬
‫את האחת שתעשה אותך מאושרת יותר מכל.‬

407
00:23:30,583 --> 00:23:33,500
‫ואתה תמצא את האושר יום אחד, אבל…‬

408
00:23:34,833 --> 00:23:36,000
‫בלעדיי.‬

409
00:23:43,125 --> 00:23:44,291
‫אתה חופשי עכשיו.‬

410
00:23:45,208 --> 00:23:47,833
‫מצטערת שלא יכולתי להיות חופשיה איתך.‬

411
00:23:48,916 --> 00:23:55,666
‫אתגעגע אליך, רון, ואני יודעת‬
‫שאם זה היה אפשרי… גם אתה היית מתגעגע אליי.‬

412
00:24:06,833 --> 00:24:09,583
‫טוב, רייגן, קיבלת החלטה‬

413
00:24:09,666 --> 00:24:12,583
‫כי האנושות צריכה מישהי שתקבל החלטות קשות.‬

414
00:24:14,500 --> 00:24:18,208
‫וכל עוד האדם שאת אוהבת מאושר,‬
‫אולי תהיי מאושרת מתישהו.‬

415
00:24:19,375 --> 00:24:21,666
‫עד אז, יש לך תפקיד למלא.‬

416
00:24:38,666 --> 00:24:40,291
‫אז שקלת את ההצעה שלנו.‬

417
00:24:41,041 --> 00:24:42,083
‫אני מסכימה.‬

418
00:24:49,000 --> 00:24:50,791
‫אולי תהיה רייגן החדש שלי.‬

419
00:24:50,875 --> 00:24:53,416
‫מה דעתך להאריך קוקו עם שוונצים?‬

420
00:24:53,500 --> 00:24:56,416
‫אני אוהב אותך, ברט! אפלטונית!‬

421
00:25:01,416 --> 00:25:02,458
‫רייגן!‬

422
00:25:03,125 --> 00:25:05,083
‫טוב, תירגע, חמוד!‬

423
00:25:05,166 --> 00:25:06,125
‫חזרת!‬

424
00:25:06,708 --> 00:25:08,250
‫מצאתי פתרון.‬

425
00:25:08,333 --> 00:25:11,583
‫כזה שבו סטדלר‬
‫לא צריך לחיות עם זיכרון של פרידה.‬

426
00:25:11,666 --> 00:25:14,166
‫אה… אבל את כן.‬

427
00:25:15,958 --> 00:25:18,208
‫כן, לא רציתי לשכוח.‬

428
00:25:20,791 --> 00:25:21,791
‫מה הקטע עם הכלב?‬

429
00:25:21,875 --> 00:25:24,333
‫חשבתי שאתה הגולדן רטריבר של המשרד.‬

430
00:25:24,416 --> 00:25:27,208
‫סיפור ארוך, אבל גם אני מצאתי פתרון.‬

431
00:25:29,333 --> 00:25:31,458
‫ברט!‬
‫-הכלב הזה מגדל אגודלים?‬

432
00:25:31,958 --> 00:25:33,458
‫זה בטח בסדר.‬

433
00:25:33,541 --> 00:25:37,375
‫זה מה שאנחנו עושים פה, נכון?‬
‫פותרים בעיות בלתי פתירות.‬

434
00:25:39,041 --> 00:25:41,666
‫אה, והחלוקים הופכים אותי לשותפה.‬
‫-מה?‬

435
00:25:41,750 --> 00:25:43,958
‫כן, סוף סוף נגלה הכול.‬

436
00:25:45,000 --> 00:25:46,375
‫לא יהיו יותר סודות.‬

437
00:25:46,916 --> 00:25:50,291
‫זה נעשה. הברית נחתמה.‬

438
00:25:50,791 --> 00:25:54,666
‫זה הרגע להתחיל בפרויקט אקס-37.‬

439
00:25:54,750 --> 00:25:56,875
‫לא נראה לך שרייגן תקלוט את זה?‬

440
00:25:56,958 --> 00:26:00,416
‫איך? היא בסך הכול אנושית.‬

441
00:26:31,375 --> 00:26:34,625
‫תרגום כתוביות: כפיר מי-בר‬