1 00:00:10,400 --> 00:00:15,160 ‫מי שטען שהחרא הזה נוח, היה שונא נשים מזוין!‬ 2 00:00:15,560 --> 00:00:17,240 ‫תשרפו את הטייטס שלכן!‬ 3 00:00:21,880 --> 00:00:25,080 ‫כיוון שהכלבה הזאת אובססיבית כל כך לגבי השיער שלה,‬ 4 00:00:25,080 --> 00:00:27,960 ‫מה דעתכן שנגלח אותו?‬ 5 00:00:29,360 --> 00:00:30,560 ‫כן!‬ 6 00:00:30,560 --> 00:00:32,840 ‫גילוח!‬ 7 00:00:36,480 --> 00:00:38,320 ‫מה לעזאזל קורה פה?‬ 8 00:00:39,520 --> 00:00:40,720 ‫צדק.‬ 9 00:00:41,080 --> 00:00:43,520 ‫הרשענו את ססקיה ברצח של סנדי,‬ 10 00:00:43,520 --> 00:00:46,480 ‫ועכשיו הגיע הזמן שהיא תשלם את המחיר. תגלחו אותו.‬ 11 00:00:46,480 --> 00:00:48,200 ‫סליחה, אמרת "הרשענו"?‬ 12 00:00:48,200 --> 00:00:51,240 ‫איך אפשר להרשיע מישהי בלי משפט?‬ 13 00:00:51,240 --> 00:00:54,520 ‫תפסיקי להיות מעיקה, אמיליה. ואני זו שאומרת את זה.‬ 14 00:00:54,960 --> 00:00:58,600 ‫לא, באמת, אני רוצה לדעת, איך מערכת המשפט הזאת עובדת?‬ 15 00:00:58,600 --> 00:01:01,240 ‫מדובר בגילוח ראש ותקופת מבחן,‬ 16 00:01:01,240 --> 00:01:05,440 ‫ואז פשוט תדביקו בחזרה את השיער אם היא תנצח בערעור?‬ 17 00:01:05,560 --> 00:01:07,000 ‫היא צריכה להיענש.‬ 18 00:01:07,120 --> 00:01:12,160 ‫אם זה אומר שצריך לערוך משפט מחורבן, אז בסדר, נערוך משפט מחורבן.‬ 19 00:01:12,160 --> 00:01:14,920 ‫כן. "חוק וסדר" בסגנון רידג' הייטס.‬ 20 00:01:26,160 --> 00:01:29,120 ‫בוגרי 2007‬ 21 00:01:39,680 --> 00:01:40,760 ‫תפתחי.‬ 22 00:01:42,720 --> 00:01:47,320 ‫סליחה, איראה אשמה אם לא אזרוק אבל בבקשה אל תלשיני‬ 23 00:01:50,360 --> 00:01:52,680 ‫הקשיבו, הקשיבו!‬ 24 00:01:56,360 --> 00:01:58,120 ‫ססקיה ואן דר ביק...‬ 25 00:01:58,720 --> 00:01:59,800 ‫היא רוצחת.‬ 26 00:02:01,240 --> 00:02:05,520 ‫הראיות שיוצגו במשפט זה יוכיחו באופן חד משמעי‬ 27 00:02:05,520 --> 00:02:07,000 ‫שהיא הרגה‬ 28 00:02:07,000 --> 00:02:11,120 ‫את התלמידה הזרה המסכנה והצנועה, קסנדרה קופר-ריד.‬ 29 00:02:13,040 --> 00:02:15,240 ‫- התגעגעתי לסדרות פשע אמיתי. - גם אני.‬ 30 00:02:15,240 --> 00:02:17,120 ‫כל מה שאני צריכה זו קערת נודלס,‬ 31 00:02:17,120 --> 00:02:20,680 ‫בקבוק לק ג'ל, וזה יהיה בדיוק כמו הטקס של רביעי בערב.‬ 32 00:02:20,680 --> 00:02:21,880 ‫מוצג א'.‬ 33 00:02:23,720 --> 00:02:28,000 ‫מכתב פרידה שלכאורה כתבה חברתנו האמריקאית,‬ 34 00:02:28,000 --> 00:02:30,960 ‫אך הוא גדוש באיות אוסטרלי.‬ 35 00:02:32,960 --> 00:02:34,440 ‫מוצג ב'.‬ 36 00:02:34,440 --> 00:02:38,000 ‫התיק של "ד'אמירה", הנכס היקר ביותר של סנדי,‬ 37 00:02:38,000 --> 00:02:41,600 ‫ופריט שאנו, עמיתותיה, יודעות שהיא לא תשאיר מאחור.‬ 38 00:02:41,600 --> 00:02:44,160 ‫- בחיים לא. - ומוצג ג'.‬ 39 00:02:44,160 --> 00:02:48,480 ‫עדת ראייה שראתה את ססקיה בזירת הפשע‬ 40 00:02:48,480 --> 00:02:51,240 ‫בערב שבו סנדי נעלמה.‬ 41 00:02:51,240 --> 00:02:53,160 ‫בואו ניתן לה רק טמפון אחד‬ 42 00:02:53,160 --> 00:02:55,480 ‫עד שתחטוף תסמונת הלם רעלי!‬ 43 00:02:55,480 --> 00:02:57,560 ‫טוב, זה בהחלט איננו משפט הוגן.‬ 44 00:02:57,560 --> 00:03:01,280 ‫בואו ניתן לה מחמאות מפוקפקות עד שתהיה לה הערכה עצמית נמוכה.‬ 45 00:03:01,280 --> 00:03:03,320 ‫הרי לא מדובר בחבר מושבעים ניטרלי.‬ 46 00:03:03,320 --> 00:03:06,040 ‫זה כמו המשפטים המזוינים של המכשפות בסיילם.‬ 47 00:03:06,040 --> 00:03:07,240 ‫היי, רעיון נהדר.‬ 48 00:03:07,240 --> 00:03:08,920 ‫לשרוף אותה על המוקד!‬ 49 00:03:16,560 --> 00:03:17,720 ‫די!‬ 50 00:03:18,160 --> 00:03:20,240 ‫בחייך, ז'נבייב. זאת בדיחה.‬ 51 00:03:20,240 --> 00:03:23,520 ‫אין לך אחד המרכיבים החיוניים ביותר במערכת המשפט.‬ 52 00:03:23,520 --> 00:03:27,080 ‫על מה את מדברת? כבר יש לנו ציירת בית משפט.‬ 53 00:03:28,560 --> 00:03:30,640 ‫אני מדברת על סנגורית.‬ 54 00:03:30,640 --> 00:03:33,560 ‫כאילו מישהי תסכים להגן על מפלצת כמו ססקיה.‬ 55 00:03:33,560 --> 00:03:34,920 ‫יש מתנדבת, גבירותיי?‬ 56 00:03:35,400 --> 00:03:37,000 ‫א-ש-מ-ה‬ 57 00:03:37,000 --> 00:03:38,520 ‫אין לה אליבי‬ 58 00:03:38,520 --> 00:03:41,120 ‫היא אשמה היי, היי, היא אשמה‬ 59 00:03:41,120 --> 00:03:42,920 ‫אני אעשה את זה. אני אגן עליה.‬ 60 00:03:42,920 --> 00:03:44,640 ‫מה? סליחה? תסלחי לי?‬ 61 00:03:44,640 --> 00:03:48,360 ‫זה לא הזמן להגשים את השאיפות הלא ממומשות שלך לקריירה משפטית.‬ 62 00:03:48,360 --> 00:03:50,240 ‫את בטוחה שאת רוצה לעשות את זה?‬ 63 00:03:50,960 --> 00:03:55,640 ‫כן, לכולם מגיע משפט הוגן, אפילו לססקיה.‬ 64 00:03:56,680 --> 00:04:00,320 ‫טוב. בואו נחליט על שיטת המשפט. המשפט המקובל או המשפט האזרחי?‬ 65 00:04:00,320 --> 00:04:04,160 ‫האם אפשר לדון בגישור... -לא, אנחנו עושות משפט כמו בטלוויזיה.‬ 66 00:04:04,160 --> 00:04:05,520 ‫מביעות את מחשבותינו,‬ 67 00:04:05,520 --> 00:04:09,200 ‫ובסוף כולן יכולות להצביע אם ססקיה אשמה או לא.‬ 68 00:04:09,200 --> 00:04:12,000 ‫כן, ואז נטביע אותה בבריכה.‬ 69 00:04:14,120 --> 00:04:17,520 ‫לפני כן, אני זקוקה להפסקה כדי להיוועד עם הלקוחה שלי.‬ 70 00:04:18,120 --> 00:04:21,120 ‫- ושופטת שתעניק אותה. - בסדר.‬ 71 00:04:25,000 --> 00:04:27,040 ‫לורה הנשכחת, נבחרת.‬ 72 00:04:27,440 --> 00:04:29,440 ‫מה? למה אני?‬ 73 00:04:29,440 --> 00:04:32,240 ‫כי כולן רעות אלייך באותה מידה, אז תהיי ניטרלית.‬ 74 00:04:34,680 --> 00:04:37,000 ‫הדיון הסתיים‬ 75 00:04:37,320 --> 00:04:38,560 ‫עד...‬ 76 00:04:40,320 --> 00:04:41,160 ‫מאוחר יותר?‬ 77 00:05:17,080 --> 00:05:18,360 ‫היי!‬ 78 00:05:18,480 --> 00:05:20,240 ‫סאס! מה התוכנית שלנו?‬ 79 00:05:21,240 --> 00:05:23,680 ‫את יודעת מה חשבתי אחרי שהן ארבו לי?‬ 80 00:05:23,680 --> 00:05:26,320 ‫משהו על להעמיד פנים שאת לא מדברת עם סמרטוט?‬ 81 00:05:26,320 --> 00:05:29,040 ‫חשתי הקלה. אני לא חייבת להיות האדם הזה.‬ 82 00:05:29,040 --> 00:05:32,040 ‫לך אין בעיה, יש לך עצמות לחיים כמו של נטלי פורטמן,‬ 83 00:05:32,040 --> 00:05:36,040 ‫אבל אם הן יגלחו לי את הראש, אני איראה כמו סר בן קינגסלי.‬ 84 00:05:36,040 --> 00:05:37,680 ‫בחייך. מה הגרסה שלנו?‬ 85 00:05:37,680 --> 00:05:39,320 ‫האמת משחררת, זו.‬ 86 00:05:39,320 --> 00:05:40,680 ‫פשוט תניחי לזה לקרות.‬ 87 00:05:40,680 --> 00:05:42,520 ‫סאס, יש להם עדת ראייה.‬ 88 00:05:42,520 --> 00:05:44,920 ‫אם היא ראתה אותך, היא ראתה גם אותי.‬ 89 00:05:44,920 --> 00:05:46,040 ‫שיט!‬ 90 00:05:48,520 --> 00:05:50,520 ‫אמרת שפיבי סוחטת אותך.‬ 91 00:05:50,520 --> 00:05:52,880 ‫חייב להיות משהו על זה כאן.‬ 92 00:05:54,480 --> 00:05:56,040 ‫למה את עושה את זה?‬ 93 00:06:01,000 --> 00:06:02,360 ‫ביקשתי כלבה.‬ 94 00:06:03,760 --> 00:06:05,200 ‫וקיבלתי.‬ 95 00:06:05,520 --> 00:06:08,760 ‫רק עכשיו אני רואה איזה מחיר זה גבה ממך.‬ 96 00:06:08,760 --> 00:06:09,960 ‫זה אכן גבה מחיר.‬ 97 00:06:10,920 --> 00:06:13,880 ‫ממש הפחיד אותי כמה בקלות זה חזר.‬ 98 00:06:15,360 --> 00:06:16,640 ‫וכשסנדי...‬ 99 00:06:17,800 --> 00:06:20,560 ‫אני לא רוצה לשמוע משהו שלא אוכל לשכוח ששמעתי.‬ 100 00:06:20,560 --> 00:06:23,720 ‫יודעת מה? בעצם, בואי נפעל בהתאם לאסטרטגיה הישנה‬ 101 00:06:23,720 --> 00:06:26,120 ‫של "תשמרי על שפתיים חתומות".‬ 102 00:06:26,120 --> 00:06:28,640 ‫פשוט תניחי לי לדבר.‬ 103 00:06:29,400 --> 00:06:32,640 ‫בסגנון שיקגו. הגיע הזמן לסנוור אותן.‬ 104 00:06:41,280 --> 00:06:43,320 ‫אבוי, האלכוהול זקוק לזיקוק מחדש.‬ 105 00:06:43,320 --> 00:06:44,800 ‫את לא יכולה לצפות ממני‬ 106 00:06:44,800 --> 00:06:48,080 ‫לשבת בלי משקה מול "לא רק בלונדינית" של החיים האמיתיים.‬ 107 00:06:48,600 --> 00:06:49,880 ‫לעזאזל, לא.‬ 108 00:06:49,880 --> 00:06:50,960 ‫מה?‬ 109 00:06:50,960 --> 00:06:53,120 ‫- לא. - אלוהים אדירים.‬ 110 00:06:53,120 --> 00:06:54,320 ‫זאת שוב היא.‬ 111 00:06:54,320 --> 00:06:57,600 ‫לא, זה היה סתם עורב ממש גדול שחלף מולנו. כן.‬ 112 00:06:57,600 --> 00:06:59,760 ‫זו הפעם השלישית השבוע שראינו אותה.‬ 113 00:06:59,760 --> 00:07:02,040 ‫האחות ביקי רודפת אותנו.‬ 114 00:07:02,040 --> 00:07:04,120 ‫מיגן, מה נעשה?‬ 115 00:07:04,120 --> 00:07:05,640 ‫בסדר.‬ 116 00:07:05,640 --> 00:07:08,440 ‫טוב, את הדבר היחיד שאנחנו יכולות לעשות.‬ 117 00:07:09,120 --> 00:07:11,440 ‫- גירוש שדים. - לישון עם אורות דלוקים.‬ 118 00:07:12,080 --> 00:07:14,680 ‫- מה? - צריך מים קדושים.‬ 119 00:07:14,680 --> 00:07:17,520 ‫"כלבות יקרות, אל תכעסו שעזבתי. אני...‬ 120 00:07:17,520 --> 00:07:19,080 ‫"הבנתי..."‬ 121 00:07:20,720 --> 00:07:24,120 ‫לא באנגלית בריטית, טיפשה. באנגלית אמריקאית מאייתים עם "זד".‬ 122 00:07:24,800 --> 00:07:25,920 ‫יש לך...‬ 123 00:07:25,920 --> 00:07:28,320 ‫משבשת ראיות, מה? מרשים.‬ 124 00:07:28,320 --> 00:07:29,560 ‫מה?‬ 125 00:07:29,560 --> 00:07:31,960 ‫לא! זה... איך את מעיזה?‬ 126 00:07:31,960 --> 00:07:34,960 ‫זואי, ראיתי אותך בלילה ההוא,‬ 127 00:07:35,720 --> 00:07:38,200 ‫כשרצת אחרי ססקיה כמו חנפנית קטנה.‬ 128 00:07:38,200 --> 00:07:42,040 ‫אבל, את יודעת, כשז'נבייב תבקש ממני למסור את עדות הראייה שלי,‬ 129 00:07:42,840 --> 00:07:44,200 ‫אני יכולה לומר...‬ 130 00:07:44,520 --> 00:07:46,040 ‫שראיתי רק את ססקיה.‬ 131 00:07:46,040 --> 00:07:49,040 ‫האם אי פעם הייתה לך אינטראקציה אנושית נורמלית?‬ 132 00:07:49,360 --> 00:07:51,920 ‫כזו שבה לא ניסית לגרום לצד השני להיכנע לרצונך?‬ 133 00:07:51,920 --> 00:07:53,880 ‫בלתי ניתן לחישוב.‬ 134 00:07:53,880 --> 00:07:57,000 ‫לא, לא הייתה. "כחול חשמל" עד שעת ארוחת הצהריים.‬ 135 00:07:57,000 --> 00:08:00,680 ‫אם אציל את ססקיה בעזרת המכתב הזה, אולי אוכל להציל גם את עצמי.‬ 136 00:08:00,680 --> 00:08:04,520 ‫את נשמעת בטוחה בעצמך מאוד, אלי מקביל, אבל יש לנו עסקה?‬ 137 00:08:04,520 --> 00:08:05,960 ‫כאילו שיש לי ברירה.‬ 138 00:08:05,960 --> 00:08:08,600 ‫אני מופתעת שלא דפקת אותי מוקדם יותר.‬ 139 00:08:08,600 --> 00:08:10,040 ‫אז תודה, אני מניחה.‬ 140 00:08:10,040 --> 00:08:13,000 ‫לגמרי אין בעד מה, זואי מתוקתי.‬ 141 00:08:13,360 --> 00:08:16,440 ‫הייתי עסוקה מאוד בהכנעת אנשים חשובים בהרבה.‬ 142 00:08:21,840 --> 00:08:22,760 ‫רגע.‬ 143 00:08:23,120 --> 00:08:25,000 ‫מה הכוונה ב"כחול חשמל"?‬ 144 00:08:25,760 --> 00:08:28,640 ‫ותגידי לי, מיגן, האם זה המכתב שמצאת‬ 145 00:08:28,640 --> 00:08:31,160 ‫בעודך מחפשת פטריות עם טיגן?‬ 146 00:08:31,160 --> 00:08:34,520 {\an8}‫כן, אבל אפשר להזדרז? לחלק מאיתנו יש דברים לעשות.‬ 147 00:08:34,640 --> 00:08:37,520 ‫כמו כל אלה שהבריזו מהחרא הזה.‬ 148 00:08:37,640 --> 00:08:40,320 ‫תוכלי בבקשה להקריא את המכתב, מיגן?‬ 149 00:08:40,880 --> 00:08:43,360 ‫"כלבות יקרות. בבקשה אל תכעסו שעזבתי.‬ 150 00:08:43,360 --> 00:08:45,760 ‫- "הבנתי שאני..." - תרשי לי לעצור אותך.‬ 151 00:08:45,880 --> 00:08:48,080 ‫תאייתי בבקשה את המילה האחרונה.‬ 152 00:08:48,080 --> 00:08:51,080 ‫- "אני". עם א'. - לא, "הבנתי".‬ 153 00:08:51,640 --> 00:08:56,200 ‫בסדר. "אר-אי-איי-אל-איי-זד-אי-די".‬ 154 00:08:57,040 --> 00:08:58,720 ‫איות אוסטרלי.‬ 155 00:08:58,720 --> 00:09:00,720 ‫רגע, מה? אני לא...‬ 156 00:09:03,080 --> 00:09:05,960 ‫אני נשבעת שזה היה עם "אס" ולא עם "זד".‬ 157 00:09:06,360 --> 00:09:08,640 ‫טוב, ברור שחיבלו בו.‬ 158 00:09:10,120 --> 00:09:13,200 ‫היי! את אמורה לחכות שאשחרר אותך!‬ 159 00:09:13,200 --> 00:09:16,440 ‫זה בסדר. אין לי שאלות נוספות לעדה.‬ 160 00:09:17,640 --> 00:09:19,480 ‫תקני אותי אם אני טועה, ז'נבייב.‬ 161 00:09:19,480 --> 00:09:22,400 ‫את טוענת שמישהי חיבלה בפתק?‬ 162 00:09:22,960 --> 00:09:23,840 ‫בהחלט.‬ 163 00:09:23,840 --> 00:09:27,840 ‫טוב, אז, זה לא אומר שזו ראיה שיש להתעלם ממנה?‬ 164 00:09:27,840 --> 00:09:31,400 ‫זה עדיין מוכיח קיומה של עבירה פלילית, כי התיק כאן וסנדי לא.‬ 165 00:09:32,480 --> 00:09:36,240 ‫הבנתי.‬ 166 00:09:36,240 --> 00:09:40,360 ‫אז תוכן המכתב נותר רלוונטי,‬ 167 00:09:40,360 --> 00:09:42,360 ‫- פרט לאיות? - כן.‬ 168 00:09:42,360 --> 00:09:45,360 ‫אז סנדי אכן כתבה אותו, ולא חיבלו בו?‬ 169 00:09:45,360 --> 00:09:46,640 ‫לא, כלומר, הוא זויף.‬ 170 00:09:46,760 --> 00:09:49,880 ‫טוב, אז לא לא חיבלו בו?‬ 171 00:09:50,000 --> 00:09:51,760 ‫- זו הטענה שלך? - מה?‬ 172 00:09:51,880 --> 00:09:55,160 ‫לא, כן, זה לא... זה, כן... תפסיקי לעוות את דבריי.‬ 173 00:09:55,160 --> 00:09:59,440 ‫"מה" בהחלט, ז'נבייב. מעבר לכל ספק סביר?‬ 174 00:09:59,440 --> 00:10:03,200 ‫התביעה אפילו לא מסוגלת לקבוע אם המכתב הזה הוא ראיה.‬ 175 00:10:03,200 --> 00:10:06,040 ‫- בטלי אותו, השופטת לורה הנשכחת. - התנגדות!‬ 176 00:10:06,040 --> 00:10:08,160 ‫היא מנסה לסנוור אותי.‬ 177 00:10:08,160 --> 00:10:11,400 ‫והמקטורן שלה צעקני מדי. הוא די מסיח את הדעת.‬ 178 00:10:11,400 --> 00:10:12,520 ‫נדחית.‬ 179 00:10:12,520 --> 00:10:14,840 ‫אני לא יודעת מה קרה הרגע, אבל...‬ 180 00:10:14,840 --> 00:10:15,960 ‫היא ניצחה אותך.‬ 181 00:10:17,520 --> 00:10:18,440 ‫בסדר.‬ 182 00:10:18,960 --> 00:10:20,520 ‫אז אני קוראת לעדת הראייה שלי.‬ 183 00:10:24,960 --> 00:10:25,960 ‫לא מתאימה.‬ 184 00:10:25,960 --> 00:10:27,960 ‫התנגדות. רלוונטיות?‬ 185 00:10:27,960 --> 00:10:30,600 ‫אין. פשוט תמיד רציתי לעשות את זה.‬ 186 00:10:31,280 --> 00:10:34,360 ‫פיבי, תוכלי בבקשה לספר לגברות בית המשפט‬ 187 00:10:34,360 --> 00:10:37,440 ‫מה ראית בלילה שבו סנדי נעלמה?‬ 188 00:10:38,600 --> 00:10:41,320 ‫הייתי בפאתי הקמפוס,‬ 189 00:10:41,320 --> 00:10:45,080 ‫בחיפושיי אחר קליטה תחת נצנוצו הרך של אור הריח.‬ 190 00:10:46,080 --> 00:10:46,960 ‫מה זה?‬ 191 00:10:47,400 --> 00:10:50,000 ‫זעקותיה של סנדי מהדהדות ברוח.‬ 192 00:10:50,000 --> 00:10:51,280 ‫התנגדות.‬ 193 00:10:51,280 --> 00:10:53,080 ‫- כן, תפסיקי למתוח את זה. - בסדר.‬ 194 00:10:53,840 --> 00:10:56,280 ‫ראיתי את ססקיה, ו...‬ 195 00:10:58,640 --> 00:11:02,240 ‫והיא הלכה הרחק משפת המים, היכן שהסירה הייתה.‬ 196 00:11:02,240 --> 00:11:03,480 ‫לבדה.‬ 197 00:11:05,400 --> 00:11:07,920 ‫וזו הייתה הפעם האחרונה שמישהי ראתה את סנדי.‬ 198 00:11:08,960 --> 00:11:11,400 ‫- זה לא מה שקרה. - תפסיקי לדבר.‬ 199 00:11:11,400 --> 00:11:13,600 ‫אין שאלות נוספות, כבודה.‬ 200 00:11:21,840 --> 00:11:26,000 ‫תגידי לי, פיבי, ראית את ססקיה רוצחת את סנדי?‬ 201 00:11:26,000 --> 00:11:28,720 ‫היא הלכה משפת המים...‬ 202 00:11:28,720 --> 00:11:33,240 ‫אז מה שבאמת ראית היה אישה שחולפת בשטח בית הספר.‬ 203 00:11:33,240 --> 00:11:34,600 ‫את טוענת דבר אחד,‬ 204 00:11:35,280 --> 00:11:36,680 ‫אני טוענת שהיא רוצחת.‬ 205 00:11:40,680 --> 00:11:41,960 ‫פיבי...‬ 206 00:11:44,040 --> 00:11:48,120 ‫מצאת את תיק ה"ד'אמירה" של סנדי לפני כמה שבועות, נכון?‬ 207 00:11:52,400 --> 00:11:53,400 ‫מה?‬ 208 00:11:57,320 --> 00:11:59,800 ‫- לא זכור לי. - אבל את כן זוכרת,‬ 209 00:11:59,800 --> 00:12:02,440 ‫מה זה היה, את "נצנוץ אור הירח"?‬ 210 00:12:02,440 --> 00:12:04,080 ‫זה נוח מאוד.‬ 211 00:12:04,760 --> 00:12:07,400 ‫אני טוענת שמצאת את התיק הזה לפני כמה שבועות.‬ 212 00:12:08,280 --> 00:12:12,880 ‫אם כך, למה לא אמרת דבר כשכולנו חיפשנו את סנדי?‬ 213 00:12:12,880 --> 00:12:15,000 ‫כי היא הייתה מעצבנת, והיה שקט בלעדיה.‬ 214 00:12:15,000 --> 00:12:17,880 ‫או שמצאת את התיק והשתמשת בו לטובתך?‬ 215 00:12:17,880 --> 00:12:20,480 ‫- לא הבנתי לאן את חותרת. - מה עשית עם התיק?‬ 216 00:12:20,480 --> 00:12:23,600 ‫- את מעידה בשבועה. - האמת, לא השבענו אותה.‬ 217 00:12:23,600 --> 00:12:25,040 ‫מסרתי אותו לססקיה.‬ 218 00:12:26,280 --> 00:12:28,680 ‫בחייכן. כאילו אתן המומות.‬ 219 00:12:28,680 --> 00:12:31,760 ‫מצאתי את התיק, מסרתי אותו לססקיה, ועשינו עסקה.‬ 220 00:12:31,760 --> 00:12:34,920 ‫אילו צפיתן ב"הסמויה", הייתן יודעות שזה משתלם.‬ 221 00:12:34,920 --> 00:12:37,240 ‫אז את מודה בזה. סחטת את ססקיה.‬ 222 00:12:37,240 --> 00:12:38,320 ‫כן, עשיתי זאת.‬ 223 00:12:38,320 --> 00:12:40,760 ‫סחטתי אותה, והייתי עושה זאת שוב.‬ 224 00:12:40,760 --> 00:12:42,520 ‫ובכן, זו הוכחה.‬ 225 00:12:42,520 --> 00:12:46,000 ‫העובדה שניתן לסחוט את ססקיה, קובעת שהיא אשמה.‬ 226 00:12:46,000 --> 00:12:48,760 ‫לא, הדבר היחיד שהוכחת כאן היום‬ 227 00:12:48,760 --> 00:12:51,440 ‫הוא שעדת המפתח שלך היא נוכלת ארורה.‬ 228 00:12:51,440 --> 00:12:55,720 ‫ברגע שנסיים עם ססקיה, אנחנו צריכות להעמיד לדין את פיבי.‬ 229 00:12:55,720 --> 00:12:56,680 ‫- מה? - כן.‬ 230 00:12:56,680 --> 00:13:01,400 ‫אנחנו צריכות להאשים אותה בסחיטה, במעילה בגביעוניות, בהפקעת מחירי סוללות.‬ 231 00:13:01,400 --> 00:13:05,680 ‫זה לא קשור לפיבי! זה קשור לכך שססקיה היא כלבה מזוינת!‬ 232 00:13:16,680 --> 00:13:18,480 ‫וזה אומר הכול, גבירותיי.‬ 233 00:13:20,040 --> 00:13:22,320 ‫הסיבה האמיתית שכולנו כאן.‬ 234 00:13:23,360 --> 00:13:24,680 ‫כבודה...‬ 235 00:13:25,480 --> 00:13:28,320 ‫אני מפצירה בך לבטל את התיק,‬ 236 00:13:28,320 --> 00:13:32,960 ‫שכן מדובר בלא יותר ממסע נקמה אישי של ז'נבייב בססקיה‬ 237 00:13:34,240 --> 00:13:36,360 ‫על רקע בריונות קלה בתיכון.‬ 238 00:13:39,800 --> 00:13:40,720 ‫את צודקת.‬ 239 00:13:42,080 --> 00:13:43,400 ‫זה אישי, לעזאזל.‬ 240 00:13:45,480 --> 00:13:46,720 ‫פעם אחת.‬ 241 00:13:47,840 --> 00:13:51,800 ‫פעם אחת היא שמעה אותי מחרבנת בבית הספר.‬ 242 00:13:52,600 --> 00:13:55,920 ‫אתן חושבות שהיא אפשרה לי לשכוח מזה? לא.‬ 243 00:13:56,360 --> 00:13:59,440 ‫לא, במקום זאת, היא עקבה אחריי לשירותים‬ 244 00:13:59,440 --> 00:14:02,000 ‫בכל הזדמנות שהייתה לה, ואז חיכתה...‬ 245 00:14:03,320 --> 00:14:04,800 ‫כמו פסיכופתית מזוינת.‬ 246 00:14:06,160 --> 00:14:09,360 ‫ססקיה נהגה פשוט להמתין שם, בניסיון לשמוע "פלופ",‬ 247 00:14:10,080 --> 00:14:12,040 ‫עד שלא הייתי מסוגלת להשמיע "פלופ".‬ 248 00:14:13,320 --> 00:14:14,920 ‫זה לא מצחיק!‬ 249 00:14:17,280 --> 00:14:21,280 ‫אתן יודעות מה פקק צואה עושה למעיים של נערה מתבגרת?‬ 250 00:14:23,040 --> 00:14:26,280 ‫הזדקקתי לשקיות חום, לפיזיותרפיה של רצפת האגן.‬ 251 00:14:26,280 --> 00:14:29,200 ‫אימי נאלצה לממן טיפולים פסיכולוגיים‬ 252 00:14:29,200 --> 00:14:32,440 ‫כדי לעזור לי עם התכנונים הבלתי פוסקים‬ 253 00:14:32,440 --> 00:14:35,360 ‫לגבי מתי, היכן, ואיך אחרבן במקום ציבורי.‬ 254 00:14:37,600 --> 00:14:40,920 ‫סבלתי משום שססקיה ואן דר ביק‬ 255 00:14:40,920 --> 00:14:44,920 ‫חשבה שזה יהיה מצחיק להפוך אותי לאסירה של הגוף שלי.‬ 256 00:14:47,000 --> 00:14:50,680 ‫אז כולכן יכולות לצחוק ולקרוא לי פפה לה פו,‬ 257 00:14:50,680 --> 00:14:53,680 ‫אבל אני עדיין חיה עם זה... כל יום.‬ 258 00:14:56,640 --> 00:14:57,800 ‫היא התעללה בי.‬ 259 00:14:59,360 --> 00:15:01,400 ‫אין מילה אחרת לזה.‬ 260 00:15:09,120 --> 00:15:11,640 ‫אני מצטערת שזה קרה לך, ז'נבייב,‬ 261 00:15:13,040 --> 00:15:15,960 ‫אבל ססקיה לא עומדת למשפט על היותה אדם רע.‬ 262 00:15:16,720 --> 00:15:18,560 ‫האופי שלה איננו רלוונטי.‬ 263 00:15:18,560 --> 00:15:22,160 ‫אה, באמת? רוצח הוא לא למעשה בריון רע במיוחד?‬ 264 00:15:28,600 --> 00:15:33,320 ‫סיפרת לכולן שאימא שלי נאלצה למכור את שערה כדי לממן את שכר הלימוד שלי.‬ 265 00:15:35,600 --> 00:15:37,960 ‫היא עברה כימותרפיה, ססקיה.‬ 266 00:15:37,960 --> 00:15:39,680 ‫כן, אני ממש מצטערת, פיבי.‬ 267 00:15:40,280 --> 00:15:43,520 ‫גרמת לי לדלג על ארוחות איתך עד שהפכתי לאנמית.‬ 268 00:15:43,520 --> 00:15:46,040 ‫- אני יודעת. - ססקיה, בואי לא נודה...‬ 269 00:15:46,040 --> 00:15:47,800 ‫חבר'ה, זה היה הרגע שלי.‬ 270 00:15:47,800 --> 00:15:50,360 ‫העמדת פנים שאני לא קיימת במשך חמש שנים.‬ 271 00:15:50,360 --> 00:15:53,640 ‫הפצת שמועה שנולדתי עם כרומוזום ואי נוסף.‬ 272 00:15:53,640 --> 00:15:56,400 ‫ושמישל היא זו שאני הכי אוהבת ב"דסטיניז צ'יילד".‬ 273 00:15:56,400 --> 00:15:59,520 ‫- זה לגמרי דפוק. - אמרת שאני שמנה מדי לרכיבת סוסים,‬ 274 00:15:59,520 --> 00:16:02,280 ‫- ושהסוס צריך לרכוב עליי. - נכון, ואין תירוץ...‬ 275 00:16:02,280 --> 00:16:03,680 ‫ססקיה, תני לי לטפל בזה.‬ 276 00:16:03,680 --> 00:16:06,840 ‫צעקת עליי כשנעלתי מגפי "אג" עם חצאיות קצרות,‬ 277 00:16:06,840 --> 00:16:09,360 ‫כי אמרת שזה המראה שלך.‬ 278 00:16:09,360 --> 00:16:11,520 ‫זה היה המראה של כולן, סאס.‬ 279 00:16:11,520 --> 00:16:13,280 ‫לורה, תדפקי עם הפטיש הקטן.‬ 280 00:16:13,280 --> 00:16:16,560 ‫קיבלתי חשבון של 200 דולר על הודעות מטלפון העבודה של אבי‬ 281 00:16:16,560 --> 00:16:18,800 ‫ל"כוכב נולד" האוסטרלי, כי אמרת‬ 282 00:16:18,800 --> 00:16:22,080 ‫שתתאבדי אם פאוליני תודח.‬ 283 00:16:22,080 --> 00:16:23,440 ‫תרזה, בבקשה.‬ 284 00:16:23,440 --> 00:16:25,480 ‫איך אני יכולה לשכוח?‬ 285 00:16:26,040 --> 00:16:28,640 ‫אמרת להן לכרות את הבוהן המזדיינת שלי!‬ 286 00:16:28,640 --> 00:16:30,320 ‫סדר!‬ 287 00:16:30,320 --> 00:16:31,840 ‫בואו נצא להפסקת צהריים.‬ 288 00:16:32,400 --> 00:16:34,840 ‫נתכנס מחדש לאחר מכן, אבל קודם...‬ 289 00:16:35,760 --> 00:16:39,360 ‫מעולם לא ביצעת את חלקך במשימות הקבוצתיות וזה...‬ 290 00:16:40,120 --> 00:16:44,360 ‫גרם לכך שתמיד הורידו לי ציון.‬ 291 00:16:44,360 --> 00:16:46,640 ‫נאלצתי לחזור על כיתה ט'.‬ 292 00:16:50,880 --> 00:16:51,800 ‫בסדר.‬ 293 00:16:56,840 --> 00:16:58,080 ‫לקחת ממני את זואי.‬ 294 00:16:59,440 --> 00:17:01,240 ‫אני לא בטוחה שהתגברתי על זה.‬ 295 00:17:04,520 --> 00:17:06,200 ‫פשוט, בבקשה,‬ 296 00:17:07,280 --> 00:17:08,720 ‫תהיי בשקט.‬ 297 00:17:17,000 --> 00:17:20,440 ‫בשם האב, הבן ורוח הקודש,‬ 298 00:17:20,440 --> 00:17:22,480 ‫אני מצווה עלייך...‬ 299 00:17:23,080 --> 00:17:23,960 ‫לשתות!‬ 300 00:17:25,400 --> 00:17:28,560 ‫לשתות!‬ 301 00:17:31,480 --> 00:17:32,880 ‫מה את טועמת?‬ 302 00:17:33,880 --> 00:17:35,320 ‫בציר בסגנון האפיפיור...‬ 303 00:17:37,000 --> 00:17:39,200 ‫- עם נגיעה עדינה של אשמה. - באמת?‬ 304 00:17:39,200 --> 00:17:42,640 ‫כי אני טעמתי ישו מזיע,‬ 305 00:17:42,640 --> 00:17:46,320 ‫עם ניחוחות עזים של תסביך אב, מבינה אותי?‬ 306 00:17:46,320 --> 00:17:48,800 ‫תני לי לטעום שוב.‬ 307 00:17:50,240 --> 00:17:51,800 ‫בשם האם,‬ 308 00:17:52,320 --> 00:17:55,800 ‫הבת, וזריחת כוכב חמה... לעזאזל!‬ 309 00:17:55,800 --> 00:17:57,160 ‫זאת שוב היא.‬ 310 00:17:57,560 --> 00:18:00,200 ‫מיגן, התעסקנו יותר מדי ביין של הכנסייה.‬ 311 00:18:00,200 --> 00:18:02,320 ‫שכחנו לחפש את המים הקדושים.‬ 312 00:18:09,760 --> 00:18:12,680 ‫ראיתי אותך שותה בירה מנעל אין-ספור פעמים.‬ 313 00:18:12,680 --> 00:18:14,160 ‫אז אל תשפטי אותי.‬ 314 00:18:20,160 --> 00:18:22,880 ‫- לטקס יום רביעי בערב שלך. - מה?‬ 315 00:18:26,640 --> 00:18:29,640 ‫- את מצליחה בענק, אחותי. - תודה.‬ 316 00:18:30,080 --> 00:18:32,160 ‫- אני די טובה בזה. - נכון.‬ 317 00:18:32,160 --> 00:18:34,400 ‫לכי תראי להם, אמליוס פינץ'.‬ 318 00:18:34,400 --> 00:18:35,560 ‫כמו אטיקוס פינץ'.‬ 319 00:18:36,320 --> 00:18:37,280 ‫הבנתי.‬ 320 00:18:40,560 --> 00:18:42,480 ‫אני קוראת לעדה הבאה שלי...‬ 321 00:18:43,520 --> 00:18:44,480 ‫זואי מילר.‬ 322 00:18:45,240 --> 00:18:46,320 ‫רגע, מה?‬ 323 00:18:47,200 --> 00:18:49,080 ‫כמה טוב את מכירה את הנאשמת?‬ 324 00:18:51,800 --> 00:18:52,960 ‫כן, די טוב.‬ 325 00:18:54,080 --> 00:18:55,560 ‫אבל לא ממש טוב.‬ 326 00:18:57,280 --> 00:18:59,480 ‫כמה טוב מישהו באמת מכיר מישהו?‬ 327 00:19:01,280 --> 00:19:02,560 ‫סליחה.‬ 328 00:19:02,560 --> 00:19:04,680 ‫מלאני הבוצ'ה, אל תציירי את הגיהוקים.‬ 329 00:19:05,720 --> 00:19:10,240 ‫האם היית מחשיבה את עצמך חלק מחבורת "המגניבות מדי" של ססקיה?‬ 330 00:19:13,520 --> 00:19:14,560 ‫מה?‬ 331 00:19:16,240 --> 00:19:17,800 ‫לעזאזל, זואי.‬ 332 00:19:17,800 --> 00:19:20,200 ‫חשבתי שאת פשוט דרמטית.‬ 333 00:19:20,200 --> 00:19:22,880 ‫חשבתי שתהיי בסדר אם אקרא לך לכאן.‬ 334 00:19:22,880 --> 00:19:24,560 ‫לא. יש לי גילחוצים.‬ 335 00:19:26,960 --> 00:19:29,040 ‫גיהוקים מרוב לחץ. תקשיבי, אמיליה.‬ 336 00:19:29,800 --> 00:19:34,400 ‫אני יודעת שרק התחלנו להשלים. מונח ממש דוחה.‬ 337 00:19:34,400 --> 00:19:39,520 ‫אני באמת רוצה לעזור לך. אבל עולה לי המון חרא כרגע.‬ 338 00:19:40,680 --> 00:19:42,800 ‫פשוטו כמשמעו, עולה לי חרא.‬ 339 00:19:42,800 --> 00:19:45,200 ‫דברי בקול חזק. אנחנו לא שומעות אותך.‬ 340 00:19:45,200 --> 00:19:48,440 ‫אמרתי שעולה לי המון חרא כרגע.‬ 341 00:19:51,920 --> 00:19:55,400 ‫בפעם האחרונה שהייתי על דוכן העדים, השופט הכריח אותי‬ 342 00:19:55,400 --> 00:19:59,320 ‫לבחור עם איזה הורה ארצה לגור, אז אני רק זקוקה לדקה.‬ 343 00:20:08,720 --> 00:20:12,960 ‫התנגדות. זה מגעיל, ואין לזה קשר לכך שססקיה רצחה את סנדי.‬ 344 00:20:12,960 --> 00:20:15,800 ‫כן, בואו פשוט נזרוק אותה ממגדל הפעמון.‬ 345 00:20:18,520 --> 00:20:19,640 ‫נקצוץ אותה!‬ 346 00:20:21,280 --> 00:20:22,080 ‫היי.‬ 347 00:20:22,720 --> 00:20:25,320 ‫- חבר'ה. - ...מגדל הפעמון, והכול יסתיים.‬ 348 00:20:25,440 --> 00:20:26,680 ‫היי!‬ 349 00:20:29,320 --> 00:20:31,680 ‫כן, בסדר.‬ 350 00:20:31,680 --> 00:20:33,520 ‫ססקיה יכולה להיות כלבה.‬ 351 00:20:33,960 --> 00:20:37,400 ‫אבל אל תעמידו פנים שלא הרווחתן מכך.‬ 352 00:20:37,400 --> 00:20:40,960 ‫בסדר? כי זה הועיל לשני הצדדים. היא הובילה ואנחנו הלכנו אחריה.‬ 353 00:20:40,960 --> 00:20:42,160 ‫אני חיה בשביל זה.‬ 354 00:20:42,160 --> 00:20:44,560 ‫אנחנו מעריצות נשים כמו ססקיה,‬ 355 00:20:44,560 --> 00:20:47,800 ‫וברגע שהן מועדות, אנחנו מתענגות על זה.‬ 356 00:20:47,920 --> 00:20:51,440 ‫אבל לגברים אנחנו לא מעניקות יחס מיוחד כזה.‬ 357 00:20:51,440 --> 00:20:52,760 ‫נכון?‬ 358 00:20:53,320 --> 00:20:56,520 ‫אנחנו לא תובעות אותם על כל פשלה קטנה.‬ 359 00:20:56,520 --> 00:20:59,720 ‫לא, הם זוכים לקידום. הם מקבלים פודקאסטים.‬ 360 00:21:00,240 --> 00:21:03,560 ‫הם זוכים לבחור מבין 12 חתיכות ברשת ארצית‬ 361 00:21:03,560 --> 00:21:06,880 ‫למרות שיש להם אישיות של גזר.‬ 362 00:21:07,680 --> 00:21:11,480 ‫התיכון דופק את כולנו, וגם את ססקיה.‬ 363 00:21:12,520 --> 00:21:15,080 ‫כן, בסדר, ז'נבייב, היא התנכלה לך.‬ 364 00:21:15,200 --> 00:21:17,920 ‫זה מבאס. היא הייתה מגעילה.‬ 365 00:21:19,280 --> 00:21:22,320 ‫אבל לא היינו מנהלות את המשפט המטומטם הזה,‬ 366 00:21:22,320 --> 00:21:25,760 ‫אלמלא ססקיה הייתה משאירה אותנו בחיים מספיק זמן לשם כך.‬ 367 00:21:25,760 --> 00:21:28,200 ‫ואף אחת כאן לא יכולה לומר זאת על עצמה.‬ 368 00:21:37,080 --> 00:21:39,560 ‫מחיאות כפיים איטיות?‬ 369 00:21:40,400 --> 00:21:41,680 ‫לא.‬ 370 00:21:41,680 --> 00:21:45,320 ‫אני רוצה לומר משהו. הגיע הזמן שהאמת תצא לאור.‬ 371 00:21:45,320 --> 00:21:48,520 ‫- לא. - הפסקה. אני מבקשת הפסקה מיידית.‬ 372 00:21:48,520 --> 00:21:50,400 ‫אז פשוט תצאי להפסקה.‬ 373 00:21:51,120 --> 00:21:52,200 ‫בואי נלך.‬ 374 00:21:53,080 --> 00:21:55,720 ‫היא מרגישה אשמה. היא מרגישה שסוגרים עליה.‬ 375 00:22:04,080 --> 00:22:04,920 ‫לעזאזל.‬ 376 00:22:05,920 --> 00:22:09,040 ‫ויאמר האל‬ 377 00:22:09,560 --> 00:22:14,880 ‫כי תפוח האדמה יהיה האלוהי מבין כל הירקות,‬ 378 00:22:14,880 --> 00:22:18,640 ‫כיוון שממנו יוכנו צ'יפס ולביבות.‬ 379 00:22:18,640 --> 00:22:20,640 ‫תפסיקי להטיף על תפוחי אדמה,‬ 380 00:22:20,640 --> 00:22:23,800 ‫ותמציאי לחש שיעזור לנו למצוא את החרא הזה.‬ 381 00:22:23,800 --> 00:22:26,320 ‫משהו כמו, "מריה הקדושה, כולנו נהיה בהודיה,‬ 382 00:22:26,320 --> 00:22:28,080 ‫"אם תעזרי לנו למצוא מקום חניה."‬ 383 00:22:28,080 --> 00:22:31,440 ‫היי! בסדר. אני על זה.‬ 384 00:22:31,440 --> 00:22:33,440 ‫אני על זה. טוב.‬ 385 00:22:34,440 --> 00:22:36,320 ‫- תני לי קצב. - בסדר.‬ 386 00:22:38,680 --> 00:22:41,880 ‫בתולה מבורכת הסקסית בנשים‬ 387 00:22:42,000 --> 00:22:44,800 ‫עזרי לנו למצוא את המים הקדושים‬ 388 00:22:45,400 --> 00:22:46,240 ‫מעולה.‬ 389 00:22:46,240 --> 00:22:48,920 ‫בתולה מבורכת הסקסית בנשים‬ 390 00:22:48,920 --> 00:22:51,680 ‫עזרי לנו למצוא את המים הקדושים‬ 391 00:22:54,800 --> 00:22:57,840 ‫היי, מה הקטע? תכננתי לנענע את הישבן.‬ 392 00:22:57,840 --> 00:23:00,680 ‫לא ידעתי שיש כאן שירותים.‬ 393 00:23:16,680 --> 00:23:20,480 ‫את חושבת שכיוון שכומר השתין שם, המים באסלה יהיו קדושים?‬ 394 00:23:20,480 --> 00:23:21,920 ‫את שומעת את עצמך?‬ 395 00:23:23,160 --> 00:23:25,200 ‫שירותים... מים.‬ 396 00:23:36,040 --> 00:23:38,680 ‫- וז'נבייב ידעה על זה. - מה נסגר?‬ 397 00:23:39,880 --> 00:23:41,760 ‫לפפה יש מחראה סודית.‬ 398 00:23:43,600 --> 00:23:44,520 ‫אני מתנגדת.‬ 399 00:23:51,840 --> 00:23:53,560 ‫הגיע הזמן להבריז, זו-זו.‬ 400 00:23:56,360 --> 00:23:59,360 {\an8}‫קדימה וומבטים!‬ 401 00:24:03,240 --> 00:24:04,600 ‫בואי נצא להפלגה, מותק.‬ 402 00:24:09,160 --> 00:24:11,920 {\an8}‫לא. מה נסגר?‬ 403 00:24:11,920 --> 00:24:13,040 {\an8}‫מה נסגר?‬ 404 00:24:14,680 --> 00:24:17,280 ‫לך תזדיין, דבק מגע! לא עשית כלום!‬ 405 00:24:19,840 --> 00:24:22,320 ‫אמיליה המלכותית - תרזה‬ 406 00:24:26,720 --> 00:24:27,800 ‫בסדר.‬ 407 00:24:30,600 --> 00:24:32,560 ‫הגיע הזמן לעמוד מול איום הגילוח.‬ 408 00:24:34,200 --> 00:24:35,360 ‫זואי צודקת.‬ 409 00:24:36,840 --> 00:24:38,600 ‫התיכון ממש דופק אותך.‬ 410 00:24:40,280 --> 00:24:43,720 ‫המקום הזה ממש שאב אותי בחזרה פנימה.‬ 411 00:24:48,440 --> 00:24:49,640 ‫לא הרגתי את סנדי.‬ 412 00:24:53,600 --> 00:24:56,640 ‫אבל דחפתי אותה לים, וזה פחות או יותר‬ 413 00:24:56,640 --> 00:25:00,520 ‫כמו להרוג אותה, נכון? ראוי שאיענש על כך.‬ 414 00:25:01,360 --> 00:25:04,360 ‫אבל לא משנה כמה אני חזקה לדעתכן...‬ 415 00:25:06,120 --> 00:25:08,320 ‫תמיד יהיה מישהו מעליי.‬ 416 00:25:12,080 --> 00:25:15,960 ‫ואני יודעת איך זה שהכוח הזה נלקח ממך.‬ 417 00:25:25,600 --> 00:25:27,600 ‫בשנה האחרונה של בית הספר,‬ 418 00:25:28,480 --> 00:25:32,280 ‫ניהלתי מערכת יחסים סודית עם מר גרטי.‬ 419 00:25:33,640 --> 00:25:36,760 ‫למרות שגיליתי שלא הייתי היחידה.‬ 420 00:25:39,440 --> 00:25:41,760 ‫יש מילים, מילים ממש קיצוניות,‬ 421 00:25:41,760 --> 00:25:45,240 ‫שמטפלים השתמשו בהן כדי לתאר את מה שקרה לי,‬ 422 00:25:45,240 --> 00:25:48,200 ‫ולא התחברתי אליהן עד שחזרתי לכאן.‬ 423 00:25:55,640 --> 00:25:58,360 ‫לפעמים אני חושבת שהיה קל יותר‬ 424 00:25:59,120 --> 00:26:02,560 ‫אם הוא היה מפלצת, כי הימים...‬ 425 00:26:06,960 --> 00:26:11,360 ‫הימים שבהם האמנתי שהוא אהב אותי הם הגרועים מכולם.‬ 426 00:26:17,000 --> 00:26:20,600 ‫כי עכשיו אני יודעת שאין שום סיכוי שהוא אהב אותי.‬ 427 00:26:22,280 --> 00:26:24,280 ‫ואני לא ממציאה תירוצים.‬ 428 00:26:24,280 --> 00:26:27,080 ‫עשיתי דברים בלתי נסלחים,‬ 429 00:26:27,640 --> 00:26:29,280 ‫לכל אחת ואחת מכן.‬ 430 00:26:30,440 --> 00:26:34,960 ‫פשוט החזרה לכאן עוררה בי המון כעס, ואני...‬ 431 00:26:40,280 --> 00:26:43,440 ‫כן, הוצאתי אותו על כולכן, וזה לא הוגן.‬ 432 00:26:47,440 --> 00:26:48,360 ‫אבל מה כן הוגן?‬ 433 00:26:52,760 --> 00:26:54,360 ‫יש משהו שאני צריכה להגיד.‬ 434 00:26:54,360 --> 00:26:55,760 ‫אני מאשימה!‬ 435 00:26:56,360 --> 00:26:58,040 ‫לז'נבייב יש שירותים סודיים.‬ 436 00:27:00,120 --> 00:27:03,400 ‫אפשר להאשים אותי אחרי כל מה שססקיה העבירה אותי?‬ 437 00:27:03,400 --> 00:27:07,920 ‫ואני מצטערת, זה היה נאום מקסים, אבל ססקיה הייתה כלבה לפני כיתה י"ב.‬ 438 00:27:07,920 --> 00:27:09,440 ‫אף על פי כן, פפה,‬ 439 00:27:09,440 --> 00:27:12,200 ‫אנחנו מחרבנות לתוך בוץ במשך חודשים.‬ 440 00:27:12,200 --> 00:27:15,800 ‫וכל הזמן הזה, הייתה לך משתנה משלך?‬ 441 00:27:15,800 --> 00:27:17,720 ‫והיא החביאה נייר טואלט תלת-שכבתי.‬ 442 00:27:19,840 --> 00:27:20,880 ‫אז תתבעו אותי!‬ 443 00:27:20,880 --> 00:27:22,320 ‫לעזאזל עם זה!‬ 444 00:27:23,120 --> 00:27:24,640 ‫אמרנו שנצביע,‬ 445 00:27:24,640 --> 00:27:27,520 ‫אז תצרחו אם לדעתכן אנחנו צריכות לגלח‬ 446 00:27:27,520 --> 00:27:30,080 ‫את הראשים של ססקיה ושל ז'נבייב.‬ 447 00:27:30,080 --> 00:27:31,280 ‫מה?‬ 448 00:27:32,720 --> 00:27:34,040 ‫כן!‬ 449 00:27:34,040 --> 00:27:36,320 ‫- אתן מתות! - גילוח, כלבה. גילוח!‬ 450 00:27:41,160 --> 00:27:44,320 ‫שלטון הטרור מסתיים עכשיו!‬ 451 00:27:59,440 --> 00:28:02,240 ‫בבקשה, אלה רק שירותים.‬ 452 00:28:02,240 --> 00:28:04,240 ‫היא ממש הרגה מישהי.‬ 453 00:28:04,880 --> 00:28:08,760 ‫שום דבר לא טעים כמו קרחות.‬ 454 00:28:15,760 --> 00:28:19,240 ‫- לא כדאי שנעשה משהו? - אין לנו הרבה מה לעשות.‬ 455 00:28:19,680 --> 00:28:22,200 ‫כמו שאומרים, הצדק כבר נעשה.‬ 456 00:28:22,480 --> 00:28:25,720 ‫אני לא עושה את זה. אני לא עושה פעילות אירובית.‬ 457 00:28:27,000 --> 00:28:29,520 ‫איך זה נקרא כשמישהו עושה משהו ממש רע,‬ 458 00:28:29,520 --> 00:28:30,800 ‫ויוצא מזה בשלום?‬ 459 00:28:30,800 --> 00:28:32,000 ‫חומק מעונש?‬ 460 00:28:32,680 --> 00:28:33,720 ‫אני יודעת, נכון?‬ 461 00:28:33,720 --> 00:28:36,240 ‫ססקיה הורגת מישהי, וזה עולה לה רק בתספורת.‬ 462 00:28:46,920 --> 00:28:49,360 ‫גילוח!‬ 463 00:29:00,200 --> 00:29:01,080 ‫בנות!‬ 464 00:29:02,960 --> 00:29:05,880 ‫מהי התועבה הזאת, לעזאזל?‬ 465 00:29:07,920 --> 00:29:09,640 ‫כוחו של ישו פוקד עלייך.‬ 466 00:29:15,760 --> 00:29:17,320 ‫מה נסגר, חבר'ה?‬ 467 00:29:17,320 --> 00:29:19,920 ‫לא, אל תדאגי. היא רק רוח רפאים.‬ 468 00:29:20,280 --> 00:29:21,720 ‫אוי, לעזאזל.‬ 469 00:29:23,360 --> 00:29:25,440 ‫אני חושבת שהרגנו את המורה.‬ 470 00:30:53,280 --> 00:30:55,280 ‫תרגום כתוביות: מושיק ואקנין‬ 471 00:30:55,280 --> 00:30:57,360 ‫בקרת כתוביות: רינת זוהר-מנחם‬