1
00:00:06,006 --> 00:00:06,881
‫- בלוקבסטר -‬

2
00:00:06,965 --> 00:00:09,676
‫טוב. ארון בדרך למשחק פוקר אצל צ'אד.‬

3
00:00:09,759 --> 00:00:14,514
‫השליח בדרך ל"סנדוויץ' הל"‬
‫כדי לאסוף את המונטה אנטה-כריסטו שלי,‬

4
00:00:14,597 --> 00:00:18,101
‫ואמא בדרך ללילה הכי טוב של החיים שלה.‬

5
00:00:18,685 --> 00:00:20,437
‫אני מתה לצפות כבר ב...‬
‫-סליחה.‬

6
00:00:20,520 --> 00:00:23,857
‫טלוויזיה וכריך זה הלילה הכי טוב בחיים שלך?‬

7
00:00:23,940 --> 00:00:25,108
‫מה השפל שלך?‬

8
00:00:25,191 --> 00:00:26,693
‫לא סתם טלוויזיה.‬

9
00:00:26,776 --> 00:00:29,112
‫זאת הסדרה הקוריאנית החדשה‬
‫שכולם מדברים עליה.‬

10
00:00:29,195 --> 00:00:31,406
‫"טראוט רויאל"? היא ממש טובה.‬

11
00:00:31,489 --> 00:00:34,784
‫מי ידע שבתזמורת יש כל כך הרבה דברים‬
‫שאפשר לחנוק איתם מישהו?‬

12
00:00:34,868 --> 00:00:36,911
‫לא, שקט! בלי ספוילרים.‬

13
00:00:36,995 --> 00:00:38,997
‫לא נכנסתי לרשתות החברתיות שבוע שלם‬

14
00:00:39,080 --> 00:00:43,043
‫רק כדי שאוכל לראות את כל הסדרה‬
‫כשאהיה סוף סוף לבד בבית.‬

15
00:00:43,668 --> 00:00:46,588
‫לפעמים צריך פשוט לנוח קצת מהבעל המנדנד.‬

16
00:00:46,671 --> 00:00:47,714
‫נכון, קון?‬

17
00:00:47,797 --> 00:00:48,631
‫לגמרי.‬

18
00:00:48,715 --> 00:00:53,219
‫פעם ניסיתי לעשות יום ראשון לבד פעם בחודש,‬
‫אבל בסוף הזמנתי את ראול להיות איתי.‬

19
00:00:53,303 --> 00:00:57,307
‫קצת מצחיק שחזרת‬
‫לגור עם ארון לפני פחות מחודש,‬

20
00:00:57,390 --> 00:00:58,725
‫ואת כבר צריכה הפסקה.‬

21
00:01:00,643 --> 00:01:02,437
‫כן, ממש קורע.‬

22
00:01:02,520 --> 00:01:05,356
‫היי, קון, יש לנו עותקים של "לסניור באהבה"?‬

23
00:01:05,440 --> 00:01:09,069
‫זה המורה המחליף שמלמד במקום גברת הולינג'ר,‬
‫שלימדה אותי מתמטיקה בכיתה ח'.‬

24
00:01:09,152 --> 00:01:11,488
‫היא לקחה יום חופש ראשון מזה עשרים שנה.‬

25
00:01:11,571 --> 00:01:14,157
‫כי היא נעצרה.‬
‫אבל אני שמח שהיא מקבלת מנוחה.‬

26
00:01:14,240 --> 00:01:17,285
‫"לסניור באהבה",‬
‫שלושה עותקים, קלאסיות לטיניות.‬

27
00:01:17,368 --> 00:01:18,620
‫לא, כולם מושכרים.‬

28
00:01:18,703 --> 00:01:22,373
‫למה "פני צלקת" פה?‬
‫פצ'ינו עושה את הפרצוף הקובני שלו.‬

29
00:01:22,457 --> 00:01:23,958
‫מוזר. כתוב שיש לנו שלושה.‬

30
00:01:24,042 --> 00:01:26,086
‫מה עם "יומני החופש" או "הזדמנות שנייה"?‬

31
00:01:26,169 --> 00:01:27,170
‫אני פשוט לא רוצה...‬

32
00:01:27,253 --> 00:01:28,880
‫ללמד. כולנו למדנו בבית ספר ציבורי.‬

33
00:01:28,963 --> 00:01:31,341
‫אגף המושיעים הלבנים.‬
‫-מוזר, הם לא פה.‬

34
00:01:31,424 --> 00:01:32,425
‫- מושיעים לבנים -‬

35
00:01:32,509 --> 00:01:34,886
‫תשכחו מזה, אני אראה להם את "טיטניק"‬

36
00:01:34,969 --> 00:01:36,387
‫ואדלג על החלק עם הציצים.‬

37
00:01:36,471 --> 00:01:38,389
‫או שלא. למי אכפת?‬

38
00:01:38,473 --> 00:01:41,059
‫אתה חייב להפסיק לדחות את ספירת המלאי.‬

39
00:01:41,142 --> 00:01:43,144
‫אתמול פתחתי קופסה של "לה לה לנד",‬

40
00:01:43,228 --> 00:01:45,271
‫והייתה בפנים רק פרוסת נקניק.‬

41
00:01:45,355 --> 00:01:47,190
‫יכול להיות שזה עדיף, אבל...‬

42
00:01:47,273 --> 00:01:48,108
‫יודעות מה?‬

43
00:01:48,191 --> 00:01:51,486
‫אלייזה צודקת, חבר'ה.‬
‫נעשה ספירת מלאי הלילה.‬

44
00:01:51,569 --> 00:01:52,612
‫נו, באמת.‬

45
00:01:52,695 --> 00:01:53,780
‫תודה רבה, מלשנית.‬

46
00:01:53,863 --> 00:01:54,781
‫כיף!‬

47
00:01:54,864 --> 00:01:59,536
‫מצטערת, חבר'ה, אבל תחשבו כמה זמן הכול לוקח‬
‫בגלל שאנחנו מחפשים סרטים חסרים.‬

48
00:02:00,620 --> 00:02:02,956
‫אלוהים, אמא שלך למדה סוף סוף לסמס?‬

49
00:02:03,039 --> 00:02:05,917
‫לא, היא אך ורק בעניין של להתקשר בלי אזהרה.‬

50
00:02:06,000 --> 00:02:08,545
‫אלה הודעות מהנשים בבר. יש לנו צ'ט קבוצתי.‬

51
00:02:08,628 --> 00:02:11,464
‫אני מרגיש שמכניסים אותי‬
‫למצב של אחיות-רעיות.‬

52
00:02:11,631 --> 00:02:15,176
‫וואו. השארת עליהן רושם רציני, כנראה.‬

53
00:02:15,260 --> 00:02:17,887
‫רק תבטיח לי שלא יהיו לך 18 ילדים.‬

54
00:02:17,971 --> 00:02:22,559
‫טוב, אם תסלחו לי, אני הולכת לטראוט שלי.‬

55
00:02:22,642 --> 00:02:23,726
‫אני גונבת את זה.‬

56
00:02:23,810 --> 00:02:26,729
‫היי, צריך את כולנו‬
‫בשביל ספירת מלאי. גם אותך, אלייזה.‬

57
00:02:26,813 --> 00:02:31,192
‫אבל אין לי משמרת, ו"טראוט רויאל"...‬

58
00:02:31,276 --> 00:02:32,277
‫יצירת מופת.‬

59
00:02:32,360 --> 00:02:33,236
‫סדרה ממש טובה.‬

60
00:02:33,319 --> 00:02:34,612
‫היא יצאה לפני שישה ימים.‬

61
00:02:34,696 --> 00:02:37,532
‫אם הייתי יכול לחזור בזמן‬
‫ולספר לעצמי בגיל חמש‬

62
00:02:37,615 --> 00:02:40,577
‫שהסדרות והלהקות הכי גדולות‬
‫בעולם יהיו קוריאניות,‬

63
00:02:40,660 --> 00:02:44,038
‫הוא היה אומר:‬
‫"וואו, יש דבר כזה מסע בזמן? איך נמות?"‬

64
00:02:44,122 --> 00:02:46,749
‫אני אמות במסעדה של גאי פיירי בטיימס סקוור.‬

65
00:02:47,625 --> 00:02:51,713
‫כן. טוב, את צודקת לחלוטין,‬
‫אלייזה, באמת אין לך משמרת.‬

66
00:02:51,796 --> 00:02:53,047
‫זה לגמרי תלוי בך‬

67
00:02:53,131 --> 00:02:56,467
‫אם את רוצה להציע המון עבודה לכל השאר‬

68
00:02:56,551 --> 00:02:58,219
‫ואז ללכת הביתה ולראות טלוויזיה.‬

69
00:02:58,303 --> 00:02:59,429
‫- החזרות -‬

70
00:03:02,599 --> 00:03:03,641
‫לעזאזל!‬

71
00:03:05,393 --> 00:03:06,394
‫- סדרה של NETFLIX -‬

72
00:03:15,153 --> 00:03:17,238
‫היי, מותק, אני עדיין בעבודה.‬
‫-היי.‬

73
00:03:17,322 --> 00:03:19,782
‫מה קורה?‬
‫-סתם רציתי לראות אותך.‬

74
00:03:19,866 --> 00:03:22,327
‫אני מתגעגע אלייך, אווזה.‬
‫-כן? תודה.‬

75
00:03:22,410 --> 00:03:23,244
‫עוד משהו?‬

76
00:03:23,328 --> 00:03:26,331
‫חשבתי שאולי אחזור הביתה מוקדם מהמשחק,‬

77
00:03:26,414 --> 00:03:28,249
‫ונוכל להתכרבל קצת מול "ילוסטון"?‬

78
00:03:28,333 --> 00:03:31,169
‫מוקדם? לא, לא.‬
‫-כן, כן.‬

79
00:03:31,252 --> 00:03:36,466
‫בחייך, מותק, זה הלילה שלך.‬
‫כבר לא יוצא לך לראות את החבר'ה.‬

80
00:03:36,549 --> 00:03:38,092
‫באמת, תישאר אפילו יותר,‬

81
00:03:38,176 --> 00:03:42,430
‫אתה יודע, פוקר, מועדון חשפנות,‬
‫תאכלו כנפי עוף מחוממות.‬

82
00:03:42,513 --> 00:03:43,848
‫אני באמת מת על זה.‬

83
00:03:44,891 --> 00:03:47,143
‫סליחה, אבל אני לא מבינה את ההבדל.‬

84
00:03:47,227 --> 00:03:51,689
‫"החדר" הוא דרמה מצחיקה,‬
‫ו"חדר" הוא דרמה טראומתית.‬

85
00:03:51,773 --> 00:03:53,066
‫שני סרטים שונים מאוד.‬

86
00:03:53,149 --> 00:03:55,193
‫"את קורעת אותי, ליסה!"‬

87
00:03:55,777 --> 00:03:57,195
‫"אני חטופה במרתף."‬

88
00:03:57,278 --> 00:03:59,989
‫אז באחד מהם יש ה"א הידיעה בהתחלה.‬

89
00:04:00,073 --> 00:04:00,907
‫הגיוני.‬

90
00:04:00,990 --> 00:04:03,326
‫איזה כיף! זה כמו מסיבת פיג'מות.‬

91
00:04:03,409 --> 00:04:04,494
‫זאת הגישה הנכונה!‬

92
00:04:04,577 --> 00:04:08,373
‫נישאר ערים עד מאוחר,‬
‫נשחק "אמת או חובה", בסוף מישהו ימות,‬

93
00:04:08,456 --> 00:04:10,416
‫הסוד הנורא שלנו יחבר בינינו לנצח.‬

94
00:04:10,500 --> 00:04:11,376
‫נאכל דוריטוס.‬

95
00:04:11,459 --> 00:04:13,211
‫לא, זאת לא הגישה הנכונה.‬

96
00:04:13,294 --> 00:04:15,755
‫רגע, קרלוס, אין לך מחר‬
‫את בחינת הגמר הגדולה בחשבונאות?‬

97
00:04:15,838 --> 00:04:19,634
‫תגיד לטימי שייתן לך ללכת ללמוד.‬
‫כולם לקחו את זה בחשבונאות.‬

98
00:04:20,218 --> 00:04:22,637
‫מגיע קרדיט למקל הארטיק שזה היה כתוב עליו.‬

99
00:04:22,720 --> 00:04:23,554
‫זה בסדר.‬

100
00:04:23,638 --> 00:04:27,475
‫אני אף פעם לא לומד, ותמיד מקבל שמונים.‬
‫למרבה ההפתעה, אני טוב בחשבונאות.‬

101
00:04:27,558 --> 00:04:29,602
‫זה הדבר הכי עצוב שאמרתי אי פעם.‬

102
00:04:29,686 --> 00:04:33,231
‫הדבר הכי עצוב שאני אמרתי היה:‬
‫"כרטיס אחד ל'ספייס ג'אם 2'".‬

103
00:04:34,148 --> 00:04:36,317
‫תראו איך כל המשפחה עובדת ביחד.‬

104
00:04:36,401 --> 00:04:39,779
‫מילאתם את אבא של בלוקבסטר שלכם בגאווה.‬

105
00:04:39,862 --> 00:04:43,616
‫אולי נהפוך את מסיבת המלאי‬
‫למסיבת פיצה עם ספירת מלאי?‬

106
00:04:43,700 --> 00:04:45,868
‫אני מזמין. מה אתם רוצים?‬
‫-תשלום על שעות נוספות.‬

107
00:04:46,786 --> 00:04:48,246
‫אני אסתפק בתוספת פפרוני.‬

108
00:04:48,329 --> 00:04:50,540
‫בסדר.‬
‫-חבר'ה, קצת פחות דיבורים,‬

109
00:04:50,623 --> 00:04:52,917
‫וקצת יותר מילוי מדפים, כן?‬

110
00:04:53,001 --> 00:04:56,045
‫דיברתי עכשיו עם ארון...‬
‫-איך ערב הבנים שלו?‬

111
00:04:56,129 --> 00:04:57,130
‫מצוין.‬

112
00:04:57,213 --> 00:05:00,466
‫יש סיכוי שהוא יחזור מוקדם,‬
‫ואני שמחה, דרך אגב,‬

113
00:05:00,550 --> 00:05:03,720
‫אז צריך לערוך את ספירת המלאי עכשיו.‬

114
00:05:03,803 --> 00:05:08,057
‫אם נסיים עד 23:00, יהיו לי‬
‫בערך שלוש שעות לסיים את "טראוט רויאל".‬

115
00:05:08,141 --> 00:05:11,227
‫אני לא חושבת שזה מספיק זמן.‬
‫-זה מספיק אם אצפה במהירות 1.5.‬

116
00:05:11,311 --> 00:05:12,729
‫בגללך הקולנוע נהרס.‬

117
00:05:12,812 --> 00:05:15,273
‫אל תדאגי. בקצב הזה, תהיי בבית עד 21:00.‬

118
00:05:15,356 --> 00:05:18,026
‫תקבלי את הזמן שלך עם עצמך.‬
‫אנחנו צריכים רק להישאר ביחד.‬

119
00:05:20,403 --> 00:05:23,197
‫אתה לא תאמין מה אבא שלך עשה!‬

120
00:05:23,281 --> 00:05:24,949
‫אמא, מה קרה?‬

121
00:05:25,033 --> 00:05:26,367
‫כי אמא שלי צריכה אותי.‬

122
00:05:26,451 --> 00:05:28,244
‫שוב? מה קרה עכשיו?‬

123
00:05:28,328 --> 00:05:32,165
‫היא צריכה שתבחר לה כובע‬
‫או שתסחוב את מחבטי הגולף שלה?‬

124
00:05:32,248 --> 00:05:33,207
‫אלה שליחויות.‬

125
00:05:33,291 --> 00:05:37,128
‫הפעם היא אמרה "מקרה חירום".‬
‫יש סיבה לכך שהמילה הזאת זהה בכל השפות.‬

126
00:05:37,211 --> 00:05:39,339
‫טוב, זה בוודאות לא נכון.‬

127
00:05:39,422 --> 00:05:41,257
‫למה היא לא מבקשת מאבא שלך?‬

128
00:05:41,341 --> 00:05:44,802
‫זה לא אחד היתרונות במגורים‬
‫באותו בית אבות עם בעלך לשעבר?‬

129
00:05:44,886 --> 00:05:47,597
‫אני עדיין לא מבינה איך זה היה רעיון טוב.‬

130
00:05:47,680 --> 00:05:49,974
‫תראי, היחסים בין ההורים שלי מסובכים,‬

131
00:05:50,058 --> 00:05:51,309
‫אבל זה נורמלי.‬
‫-בטח.‬

132
00:05:51,392 --> 00:05:54,187
‫זה לגמרי נורמלי להתקשר לבן הבוגר שלך‬

133
00:05:54,270 --> 00:05:57,315
‫כדי שיתווך בקרב משמורת על מדריך גולף.‬

134
00:05:57,398 --> 00:05:59,776
‫בסדר, אז אני בן טוב.‬
‫-אני רק אומרת.‬

135
00:05:59,859 --> 00:06:02,862
‫הם כל הזמן גוררים אותך לשם‬
‫כדי שתברור בסכסוכים שלהם.‬

136
00:06:02,945 --> 00:06:05,031
‫אמא שלך לא יכולה להתקשר למישהו אחר?‬

137
00:06:05,114 --> 00:06:06,491
‫אמא שלי היא טעם נדרש.‬

138
00:06:06,574 --> 00:06:08,451
‫התכוונת לטעם נרכש.‬
‫-לא, נדרש.‬

139
00:06:08,534 --> 00:06:10,787
‫אני נדרש לעזור לה בכל פעם שהיא מתקשרת.‬

140
00:06:10,870 --> 00:06:13,456
‫בחייך, גבר, כבר דיברנו על זה.‬

141
00:06:14,082 --> 00:06:16,918
‫את צודקת לגמרי, אבל אני חייב ללכת.‬

142
00:06:17,919 --> 00:06:19,462
‫טוב, בסדר, אבל תזדרז.‬

143
00:06:19,545 --> 00:06:21,798
‫בלעדיך זה ייקח כל הלילה.‬

144
00:06:21,881 --> 00:06:24,258
‫בסדר, אבל אם את באמת צריכה שאני אחזור...‬

145
00:06:24,675 --> 00:06:25,843
‫תשאילי לי את המכונית שלך.‬

146
00:06:26,636 --> 00:06:28,596
‫יש לי רק כוכב אחד באובר. הם לא יבואו.‬

147
00:06:28,679 --> 00:06:29,764
‫טוב.‬

148
00:06:30,807 --> 00:06:32,767
‫לא שיש לי פחד מזה,‬

149
00:06:32,850 --> 00:06:34,977
‫אבל אתה לא תסיע בה זקנים, נכון?‬

150
00:06:35,061 --> 00:06:38,398
‫לא. זאת אומרת, לא יודע. אבל אני לא מבטיח.‬

151
00:06:40,233 --> 00:06:43,027
‫טימי! תוריד את בלם היד.‬

152
00:06:46,656 --> 00:06:49,534
‫אז אני מבין שזה לא מקרה חירום אמיתי?‬

153
00:06:50,827 --> 00:06:52,120
‫אלייזה צדקה.‬

154
00:06:52,203 --> 00:06:54,455
‫זה מקרה חירום רגשי. חכה.‬

155
00:06:54,539 --> 00:06:57,792
‫אלייזה-אלייזה? זאת שמצאה חן בעיניך בתיכון?‬

156
00:06:57,875 --> 00:07:00,128
‫אז היא החליטה לצאת איתך סוף סוף?‬

157
00:07:00,670 --> 00:07:02,296
‫לקח רק עשרים שנים קצרות.‬

158
00:07:02,380 --> 00:07:03,756
‫אנחנו לא יוצאים.‬

159
00:07:03,840 --> 00:07:05,633
‫התגברתי עליה. לגמרי.‬

160
00:07:05,716 --> 00:07:10,138
‫והיא נשואה, או סוג של נשואה,‬
‫וזה לא משנה, כי אני יוצא עם נשים אחרות.‬

161
00:07:10,221 --> 00:07:11,472
‫שלוש נשים שפגשתי בבר,‬

162
00:07:11,556 --> 00:07:14,350
‫וכולן מתקשרות אך ורק‬
‫באמצעות גיפים באיכות נמוכה.‬

163
00:07:14,434 --> 00:07:15,643
‫הולך לי טוב מאוד.‬

164
00:07:15,726 --> 00:07:17,228
‫נשמע יותר כמו קריאה לעזרה.‬

165
00:07:17,311 --> 00:07:19,981
‫אולי תגידו לי מה הבעיה‬
‫כדי שאוכל לחזור לעבודה?‬

166
00:07:20,064 --> 00:07:22,275
‫אבא שלך שוב התחיל עם התרמיות שלו.‬

167
00:07:22,358 --> 00:07:23,609
‫זאת לא תרמית.‬

168
00:07:23,693 --> 00:07:26,612
‫בסך הכול אמרתי לאחות שאני סובל מסכרת,‬

169
00:07:26,696 --> 00:07:29,699
‫כדי לקבל גלידה לסוכרתיים במקום שזיפים.‬

170
00:07:29,782 --> 00:07:32,160
‫ואז אתה מוכר את הגלידה לדיירים האחרים.‬

171
00:07:32,243 --> 00:07:33,369
‫כן, נשמע כמו תרמית.‬

172
00:07:33,453 --> 00:07:36,164
‫זה עסק. אבל אמא שלך הלשינה עליי.‬

173
00:07:36,247 --> 00:07:38,499
‫עוד מקור הכנסה שהיא הרסה.‬

174
00:07:38,583 --> 00:07:40,543
‫אבא, אתה יכול פשוט לבקש סליחה?‬

175
00:07:41,043 --> 00:07:43,337
‫רגע, למה את בכיסא גלגלים?‬

176
00:07:44,172 --> 00:07:45,548
‫אני לא יכולה ללכת.‬

177
00:07:45,631 --> 00:07:46,507
‫לא מוכנה.‬

178
00:07:46,591 --> 00:07:49,594
‫שנות המצוקה הנפשית שאבא שלך גרם לי‬

179
00:07:49,677 --> 00:07:51,721
‫השפיעו לבסוף על הרגליים שלי.‬

180
00:07:51,804 --> 00:07:54,474
‫אולי הוא צריך לבקש סליחה גם על זה.‬
‫-אין סיכוי.‬

181
00:07:54,557 --> 00:07:56,017
‫כתוב על הכיסא "שילה".‬

182
00:07:56,100 --> 00:07:59,562
‫הוא שלי! וחוץ מזה,‬
‫אני צריכה אותו יותר ממנה.‬

183
00:07:59,645 --> 00:08:01,397
‫טוב. מה דעתכם על ערב סרט?‬

184
00:08:01,481 --> 00:08:04,275
‫זה תמיד עזר לכם לשכוח‬
‫כמה אתם שונאים אחד את השנייה.‬

185
00:08:04,358 --> 00:08:07,153
‫ובמקרה יש לי עותק של "לילו ו..."‬

186
00:08:07,904 --> 00:08:08,738
‫"המסור 3".‬

187
00:08:08,821 --> 00:08:11,449
‫אנחנו עושים ספירת מלאי.‬

188
00:08:12,492 --> 00:08:14,869
‫אתם יודעים, "המסור 3" הוא הכי טוב בסדרה,‬

189
00:08:14,952 --> 00:08:16,829
‫סדרה שנוצרה על ידי אח מאסיה.‬

190
00:08:16,913 --> 00:08:18,414
‫כולם יודעים את זה.‬

191
00:08:18,498 --> 00:08:19,499
‫אין מצב שידעת.‬

192
00:08:19,582 --> 00:08:22,043
‫אני אתן לך אגרוף, קשיש.‬
‫-בואי נראה אותך.‬

193
00:08:22,126 --> 00:08:24,462
‫חבל שלא התחתנתי עם דניס.‬
‫הוא היה הגבר בשבילי.‬

194
00:08:24,545 --> 00:08:28,382
‫לכי על זה. נראה מה את יכולה לעשות.‬
‫את יודעת, את...‬

195
00:08:28,466 --> 00:08:31,093
‫סליחה, את שילה?‬

196
00:08:35,473 --> 00:08:39,310
‫טוב, תעדכני את המלאי ישירות במחשב.‬

197
00:08:39,393 --> 00:08:40,728
‫טימי אמור לעשות את זה,‬

198
00:08:40,811 --> 00:08:42,813
‫אבל הוא עסוק מדי בזחילה חזרה לרחם.‬

199
00:08:42,897 --> 00:08:46,150
‫לא צריך את טימי.‬
‫עשיתי את זה כבר מיליון פעמים.‬

200
00:08:46,984 --> 00:08:49,529
‫אם כי זאת הפעם הראשונה‬
‫שאני עושה את זה אחרי שעת השטן.‬

201
00:08:49,612 --> 00:08:52,156
‫עכשיו 19:00.‬
‫-בדיוק.‬

202
00:08:52,240 --> 00:08:55,826
‫בשעה הזאת אני בדרך כלל ישנה מול הטלוויזיה‬
‫וחולמת חלום בלהות על ג'יימס קורדן.‬

203
00:08:55,910 --> 00:08:57,995
‫אל תיתני למבטא להטעות אותך.‬

204
00:08:58,079 --> 00:09:00,373
‫הוא בריון וסכנה לציבור!‬

205
00:09:00,456 --> 00:09:03,709
‫יהיה לך מספיק זמן אחר כך‬
‫לחרדות ה"קרפול קריוקי" שלך.‬

206
00:09:03,793 --> 00:09:05,336
‫עכשיו הכישורים שלך דרושים פה.‬

207
00:09:05,419 --> 00:09:06,712
‫כן, המפקדת!‬

208
00:09:07,547 --> 00:09:09,799
‫בתאורה מסוימת, את נראית כמו קפטן קירק.‬

209
00:09:14,303 --> 00:09:17,682
‫מה הבעיה של קוני?‬
‫-המסעדה האהובה עליה היא "סופלנטיישן",‬

210
00:09:17,765 --> 00:09:20,309
‫היא כל הזמן שואלת אותי‬
‫מתי יצא "ממבו מספר 6"...‬

211
00:09:20,393 --> 00:09:22,186
‫לא, התכוונתי לזה שהיא חצי ישנה.‬

212
00:09:22,270 --> 00:09:24,063
‫היא לא נשארת ערה כל כך מאוחר.‬

213
00:09:24,146 --> 00:09:27,149
‫היא קוראת לעצמה "ינשופת יום".‬
‫לא נעים לי לתקן אותה.‬

214
00:09:27,233 --> 00:09:29,569
‫זה היה אמור להיות הזמן שלי עם עצמי.‬

215
00:09:29,652 --> 00:09:31,612
‫אני אמורה להיות על הספה,‬
‫מכורבלת עם החתולה,‬

216
00:09:31,696 --> 00:09:35,408
‫עם שקית "סאוור סמרפס"‬
‫ועם המרלו הכי טוב שיש בסופר.‬

217
00:09:35,491 --> 00:09:37,076
‫ככה זה בקומיקס "קאת'י"?‬

218
00:09:37,618 --> 00:09:40,121
‫לא, למרבה ההפתעה,‬
‫מצבה של הגברת מהקומיקס יותר טוב.‬

219
00:09:46,002 --> 00:09:47,295
‫שלום, אבא.‬

220
00:09:47,378 --> 00:09:50,798
‫שלום, בן! רצינו לאחל לך הצלחה בבחינת הגמר.‬

221
00:09:50,881 --> 00:09:53,175
‫איך הולכים הלימודים?‬
‫-מעולה. אני לומד בלי הפסקה.‬

222
00:09:53,259 --> 00:09:56,679
‫אני יודע את כל המספרים‬
‫גם באנגלית וגם בספרדית.‬

223
00:09:56,762 --> 00:09:59,557
‫לך להתכונן לעבודה, אהוב.‬

224
00:09:59,640 --> 00:10:01,851
‫אתה תאחר.‬
‫-בואי, תראי.‬

225
00:10:01,934 --> 00:10:05,104
‫אוי, בן, מה שלומך?‬

226
00:10:05,187 --> 00:10:07,273
‫מה נשמע? אתה אוכל?‬

227
00:10:07,356 --> 00:10:10,693
‫כן, אני אוכל... רגע, עכשיו מאוחר.‬
‫למה אבא הולך לעבודה?‬

228
00:10:10,776 --> 00:10:12,737
‫אל תדאג, לקחתי כמה משמרות לילה.‬

229
00:10:12,820 --> 00:10:16,032
‫אנחנו גאים בך.‬
‫אתה תהיה רואה חשבון בקרוב מאוד.‬

230
00:10:16,115 --> 00:10:18,242
‫אני חייב ללכת ללמוד. אוהב אותך.‬

231
00:10:18,326 --> 00:10:19,327
‫ביי.‬
‫-ביי.‬

232
00:10:19,410 --> 00:10:20,244
‫ביי.‬

233
00:10:24,498 --> 00:10:27,001
‫קרלוס, לאן אתה הולך? קוני מתפוגגת.‬

234
00:10:27,084 --> 00:10:30,171
‫אני צריכה אותך על המחשב.‬
‫-אני מצטער, אני צריך ללמוד.‬

235
00:10:30,880 --> 00:10:32,757
‫בחיים לא אראה את "טראוט רויאל"!‬

236
00:10:33,924 --> 00:10:36,802
‫אף אחד לא מוכן להקריב משהו לטובת הכלל שלי?‬

237
00:10:36,886 --> 00:10:39,930
‫את בטוחה שלא ראית את הסדרה?‬
‫כי זה מהתקציר שלה.‬

238
00:10:43,643 --> 00:10:45,144
‫המשחק הוא מוות.‬

239
00:10:45,227 --> 00:10:47,647
‫בסדר, פופקורן לאמא,‬

240
00:10:47,730 --> 00:10:51,150
‫מה שאת אוהבת, יאמי, ו... בציר טוב.‬

241
00:10:52,318 --> 00:10:53,361
‫אתם בסדר?‬

242
00:10:53,444 --> 00:10:55,404
‫כן, אנחנו בסדר.‬
‫-כן, תודה.‬

243
00:10:55,488 --> 00:10:58,282
‫עכשיו תורך לבחור...‬

244
00:11:00,576 --> 00:11:02,703
‫איפה כולם?‬

245
00:11:02,787 --> 00:11:05,498
‫אני לא יכולה לספור מלאי לבד, אנשים.‬

246
00:11:05,581 --> 00:11:09,293
‫כולכם תרגישו לא נעים כשימצאו את הגופה שלי‬
‫מתחת למפולת של "לדפוק חתונה".‬

247
00:11:09,377 --> 00:11:10,461
‫אני פה, תני לי לעזור.‬

248
00:11:10,544 --> 00:11:11,879
‫בעצם, האנה...‬
‫-לא...‬

249
00:11:11,962 --> 00:11:13,923
‫לא לזה התכוונתי.‬
‫-אל תדאגי, אני...‬

250
00:11:16,133 --> 00:11:17,635
‫סידרתי אותם לפי האלף-בית!‬

251
00:11:17,718 --> 00:11:19,470
‫השלמתי בין ההורים, שתיתי שייק "אנשור",‬

252
00:11:19,553 --> 00:11:21,555
‫ובא לי לספור קצת מלאי.‬

253
00:11:21,639 --> 00:11:23,432
‫בואו נעשה את זה.‬
‫-לקחת את הזמן.‬

254
00:11:23,516 --> 00:11:25,601
‫מה מצבנו?‬
‫-קוני מתנהגת ממש מוזר,‬

255
00:11:25,685 --> 00:11:26,602
‫קרלוס הלך ללמוד,‬

256
00:11:26,686 --> 00:11:29,313
‫והאנה עושה את הקטע שבו היא מנסה לעזור‬
‫אבל רק מסבכת את המצב.‬

257
00:11:29,397 --> 00:11:32,441
‫אז אנחנו בעצם באותו מקום‬
‫שבו היינו כשנטשת אותנו.‬

258
00:11:32,525 --> 00:11:34,610
‫רק שאת הרבה יותר אכזרית.‬

259
00:11:34,694 --> 00:11:36,779
‫אני לא אכזרית! אני רעבה.‬

260
00:11:36,862 --> 00:11:39,573
‫אוי, הפיצה. שכחתי לגמרי. טעות שלי.‬

261
00:11:39,657 --> 00:11:42,201
‫אני אעדכן את המספרים תוך כדי שאני מזמין.‬

262
00:11:42,284 --> 00:11:45,287
‫ככה נראה ריבוי משימות. רוצה לחם שום?‬

263
00:11:45,371 --> 00:11:47,498
‫ולחם עם גבינה. זה המעט שאתה יכול לעשות.‬

264
00:11:47,581 --> 00:11:49,834
‫אני אמורה לקרוא עכשיו כתוביות בלי חזייה.‬

265
00:11:49,917 --> 00:11:52,044
‫אני אדאג שתגיעי הביתה בקרוב. אני מבטיח.‬

266
00:11:57,591 --> 00:11:59,885
‫כל די-וי-די מספר סיפור.‬

267
00:12:04,390 --> 00:12:05,307
‫מה?‬

268
00:12:05,391 --> 00:12:09,186
‫ערב טוב. אני רג'ינה רוזנצ'רץ',‬
‫אני אחליף את פלוי בקהאם,‬

269
00:12:09,270 --> 00:12:10,438
‫שיצא לחופשה.‬

270
00:12:10,521 --> 00:12:13,524
‫מדענים מזהירים שסופת שמש קרובה‬

271
00:12:13,607 --> 00:12:16,610
‫עשויה להביא להפסקת חשמל בכל המערב התיכון.‬

272
00:12:16,694 --> 00:12:17,945
‫הכתבה המרכזית היום...‬

273
00:12:18,028 --> 00:12:19,780
‫חשבתי שהבחינה לא מדאיגה אותך.‬

274
00:12:19,864 --> 00:12:22,324
‫אם כל חיי אעסוק בחשבונאות,‬

275
00:12:22,408 --> 00:12:23,659
‫אני צריך להתאמץ יותר.‬

276
00:12:23,743 --> 00:12:26,120
‫חוץ מזה, אין הורים מהגרים‬
‫שגאים בציון שמונים.‬

277
00:12:26,203 --> 00:12:30,624
‫אני מתה על שמונים. בחינוך ביתי זה כמו מאה.‬
‫אתה בטוח שאתה לא יכול לצאת להפסקה קצרה?‬

278
00:12:30,708 --> 00:12:33,377
‫יש לקוח שמתלבט בין שני סרטים‬
‫שקוני לא ראתה,‬

279
00:12:33,461 --> 00:12:35,713
‫והיא ממציאה להם עלילות לפי השם.‬

280
00:12:36,714 --> 00:12:38,215
‫אני לא יכול, אני חייב ללמוד.‬

281
00:12:38,299 --> 00:12:39,258
‫אתה בטוח?‬

282
00:12:39,842 --> 00:12:41,218
‫אחד מהם הוא "מייקל קלייטון".‬

283
00:12:42,094 --> 00:12:45,014
‫ואז מגיע החלק של קלייטון.‬

284
00:12:47,391 --> 00:12:48,225
‫בסדר.‬

285
00:12:48,309 --> 00:12:50,102
‫כן, שתי פיצות גדולות...‬

286
00:12:50,186 --> 00:12:53,439
‫סליחה, פיצות "ונטי", לחם שום...‬

287
00:12:53,522 --> 00:12:55,649
‫רגע, יש לי עוד שיחה.‬

288
00:13:00,446 --> 00:13:01,530
‫אבא, מה קורה?‬

289
00:13:04,241 --> 00:13:06,035
‫בסדר, אלייזה, יקירתי.‬

290
00:13:06,118 --> 00:13:09,663
‫תקראי לי "ארבה", כי התקדמתי הרבה.‬

291
00:13:09,747 --> 00:13:12,917
‫בסדר.‬
‫-כן, באתי לקחת עוד כמה סרטים לעדכון.‬

292
00:13:13,000 --> 00:13:15,503
‫תגידי "כן, כן", כי אני מעדכן.‬

293
00:13:15,586 --> 00:13:16,504
‫מה קורה פה?‬

294
00:13:16,587 --> 00:13:18,881
‫האלבום הטוב ביותר‬
‫של מרווין גיי, אני מסכים.‬

295
00:13:21,967 --> 00:13:24,887
‫לא! טימי! טימי!‬

296
00:13:25,888 --> 00:13:26,722
‫תתבגר כבר!‬

297
00:13:26,806 --> 00:13:28,390
‫ההורים שלך מתמרנים אותך!‬

298
00:13:28,474 --> 00:13:33,020
‫אני יודעת כי גם אני עושה את זה לבת שלי!‬
‫אבל במקרה שלי זה לטובתה!‬

299
00:13:38,275 --> 00:13:39,109
‫רעיון מעולה.‬

300
00:13:39,193 --> 00:13:42,655
‫אני עצבנית כי נראה שאת ואני צריכות... לא!‬

301
00:13:42,738 --> 00:13:45,574
‫את ילדה בת ארבע בפרסומת למגבות נייר?‬

302
00:13:48,118 --> 00:13:51,288
‫קוני. קוני. קוני!‬

303
00:13:51,372 --> 00:13:52,456
‫המשטרה פה?‬

304
00:13:52,540 --> 00:13:54,124
‫לא! תתעוררי!‬

305
00:13:54,583 --> 00:13:58,254
‫תראי, את אולי איטית עם המחשב יותר‬
‫מהעצלן במשרד הרישוי ב"זוטרופוליס",‬

306
00:13:58,337 --> 00:13:59,547
‫אבל את כל מה שיש לי!‬

307
00:14:00,756 --> 00:14:01,757
‫סליחה.‬

308
00:14:02,508 --> 00:14:04,969
‫סליחה, אני לא יודעת מה הבעיה שלי.‬

309
00:14:05,052 --> 00:14:08,597
‫נראה לי שפשוט... אולי את צודקת.‬

310
00:14:08,681 --> 00:14:12,226
‫אולי זה באמת מוזר שאני מנסה להתרחק מארון‬

311
00:14:12,309 --> 00:14:14,562
‫כשרק חזרנו להיות ביחד.‬

312
00:14:14,645 --> 00:14:16,355
‫אני אמורה לרצות להיות איתו,‬

313
00:14:16,438 --> 00:14:19,400
‫אבל אני פשוט לא מסוגלת‬
‫לצפות איתו ב"טראוט רויאל"‬

314
00:14:19,483 --> 00:14:23,821
‫כי הוא מעדיף את הדיבוב האנגלי הנוראי‬
‫על פני כתוביות.‬

315
00:14:23,904 --> 00:14:26,824
‫יש לו אלרגיה לקריאה,‬

316
00:14:26,907 --> 00:14:29,869
‫ובסך הכול הייתי זקוקה ללילה אחד לעצמי.‬

317
00:14:32,454 --> 00:14:33,539
‫זה נורא?‬

318
00:14:34,331 --> 00:14:37,626
‫ארון עושה את כל הדברים הנכונים.‬

319
00:14:37,710 --> 00:14:40,212
‫הוא סוף סוף חושב עליי, לשם שינוי.‬

320
00:14:41,797 --> 00:14:46,677
‫אז למה אני מרגישה כאילו‬
‫שסוס עומד לי על החזה?‬

321
00:14:48,429 --> 00:14:49,513
‫אני מפלצת?‬

322
00:14:52,141 --> 00:14:53,100
‫את ישנה.‬

323
00:15:01,317 --> 00:15:05,738
‫קוני, הבאתי את הטעם האהוב עלייך.‬

324
00:15:06,530 --> 00:15:09,033
‫ספרייט בלי גזים.‬

325
00:15:10,826 --> 00:15:11,785
‫כן.‬

326
00:15:17,291 --> 00:15:19,001
‫טעים מאוד.‬

327
00:15:19,084 --> 00:15:20,753
‫מה מקרה החירום עכשיו?‬

328
00:15:21,670 --> 00:15:23,047
‫אמרתי לך שהוא אוהב אותי יותר.‬

329
00:15:23,130 --> 00:15:26,550
‫זה לא מוכיח שום דבר.‬
‫ונשמת מהר בכוונה, רמאי.‬

330
00:15:26,634 --> 00:15:28,594
‫ככה אני נושם.‬
‫-וואו.‬

331
00:15:28,677 --> 00:15:33,807
‫אז הכרחתם אותי לנטוש את העובדים שלי שוב,‬
‫בשביל משהו שנראה כמו התערבות?‬

332
00:15:33,891 --> 00:15:36,727
‫לא! רצינו לראות אותך.‬

333
00:15:36,810 --> 00:15:39,104
‫בזמן האחרון יש לך ממש אובססיה לחנות.‬

334
00:15:39,188 --> 00:15:42,775
‫ואתה יודע שהמשפחה שלנו מסתדרת הכי טוב‬
‫כששלושתנו ביחד.‬

335
00:15:42,858 --> 00:15:46,820
‫ראיתי אתכם לפני שעה!‬
‫והחנות שלי היא עסק אמיתי.‬

336
00:15:46,904 --> 00:15:50,032
‫זה לא כשהייתי ילד ופתחתי מסעדה במרתף.‬

337
00:15:50,115 --> 00:15:51,825
‫אני מתגעגעת ל"טאקו טימי'ס".‬

338
00:15:52,451 --> 00:15:53,744
‫האנשים שעובדים שם,‬

339
00:15:53,827 --> 00:15:56,956
‫שכרגע מתנהגים יותר כמו המשפחה שלי מכם,‬

340
00:15:57,039 --> 00:15:58,415
‫סומכים עליי.‬

341
00:15:58,499 --> 00:16:01,335
‫ואני רוצה להיות שם לצידם,‬
‫כי הם עומדים שם לצידי.‬

342
00:16:01,418 --> 00:16:03,253
‫אני מצטער, אבל אני לא יכול לקחת יותר חלק‬

343
00:16:03,337 --> 00:16:06,507
‫במניפולציות המבעיתות האלה‬
‫בסגנון רוב גולדברג.‬

344
00:16:09,218 --> 00:16:12,554
‫אבל... אתה הבחור המיוחד שלי.‬

345
00:16:12,638 --> 00:16:15,307
‫כן, אנחנו מחבבים אותך וכל זה.‬

346
00:16:16,058 --> 00:16:20,062
‫תראו, אני אוהב אתכם, אבל אני צריך‬
‫להתחיל להציב גבולות, בשבילי.‬

347
00:16:20,145 --> 00:16:21,313
‫אז זה מה שנעשה.‬

348
00:16:21,397 --> 00:16:24,358
‫מעכשיו, אתם צריכים להסתדר לבד‬

349
00:16:24,441 --> 00:16:26,944
‫וליישב את הריבים שלכם בלי העזרה שלי.‬

350
00:16:28,153 --> 00:16:29,113
‫אנחנו יכולים.‬

351
00:16:30,072 --> 00:16:31,115
‫אני יכולה לנסות.‬

352
00:16:33,450 --> 00:16:34,576
‫כלומר, אני אנסה.‬

353
00:16:34,660 --> 00:16:35,494
‫יופי.‬

354
00:16:39,456 --> 00:16:42,543
‫ולמען השם, את חייבת להחזיר‬
‫לשילה את כיסא הגלגלים שלה.‬

355
00:16:43,210 --> 00:16:44,128
‫תודה.‬

356
00:16:49,800 --> 00:16:50,634
‫קוני!‬

357
00:16:54,555 --> 00:16:55,723
‫מה עשית?‬

358
00:16:55,806 --> 00:16:56,849
‫מה שהייתי חייבת.‬

359
00:16:56,932 --> 00:16:59,351
‫נשארו לי שעתיים עד שארון יחזור הביתה.‬

360
00:16:59,435 --> 00:17:02,938
‫אני אוכל לראות את הפרק הראשון ואת האחרון,‬
‫ולהשלים את השאר לפי ההקשר.‬

361
00:17:03,022 --> 00:17:06,817
‫אבל ככה תפספסי את התפנית הגדולה,‬
‫כשמגדלים שאחת מה...‬

362
00:17:06,900 --> 00:17:08,569
‫מוכנה לספור קצת מלאי, קון?‬

363
00:17:09,445 --> 00:17:10,654
‫תקפצי לי, בתי.‬

364
00:17:29,173 --> 00:17:30,382
‫מחזה מטריד.‬

365
00:17:47,232 --> 00:17:49,026
‫אני הולך להביא את הטלפון.‬

366
00:17:52,946 --> 00:17:53,781
‫שונאת אותו.‬

367
00:17:53,864 --> 00:17:56,075
‫- ברוכים הבאים לעולם שלי -‬

368
00:17:56,408 --> 00:17:57,826
‫תישאר בטלוויזיה, מותק.‬

369
00:17:58,702 --> 00:18:03,040
‫זוהי הפעם הראשונה‬
‫שבה ינשופת היום הנדירה נצפית בשעות החשיכה.‬

370
00:18:03,123 --> 00:18:06,502
‫כעת נראה אותה מתנפלת על טרפה, ללא פילטרים.‬

371
00:18:06,585 --> 00:18:07,711
‫אתה גרוע בסרט הזה.‬

372
00:18:11,423 --> 00:18:13,509
‫לאקסית שלך היה טעם יותר טוב בסרטים.‬

373
00:18:13,592 --> 00:18:15,594
‫היא גם הייתה רובוטית סקס יפנית.‬

374
00:18:16,178 --> 00:18:18,555
‫סליחה, רובוטית סקס אמריקאית-יפנית.‬

375
00:18:22,017 --> 00:18:23,644
‫לא מכירה, ולא רוצה להכיר.‬

376
00:18:23,727 --> 00:18:24,645
‫אל תגידי את זה.‬

377
00:18:24,728 --> 00:18:25,562
‫נו, בחייך.‬

378
00:18:25,646 --> 00:18:28,398
‫אני יודעת שאתה מת על זה,‬
‫ושאתה שונא חשבונאות.‬

379
00:18:28,482 --> 00:18:30,692
‫ההורים שלי רק עכשיו קיבלו‬
‫את הקטע הדו-מיני.‬

380
00:18:30,776 --> 00:18:32,486
‫אני לא יכול להפיל עליהם עוד דבר ענק.‬

381
00:18:32,569 --> 00:18:34,780
‫חייב להיות לפחות חג אחד‬
‫בין שתי מתקפות פתע.‬

382
00:18:34,863 --> 00:18:38,242
‫כנראה, אבל תוכל להשקיע את הזמן הזה‬
‫בניסיון להגשים את החלום שלך.‬

383
00:18:38,325 --> 00:18:42,162
‫האנה המתוקה, כשההורים שלך מהגרים,‬
‫את לא יכולה להגשים חלומות.‬

384
00:18:42,246 --> 00:18:44,164
‫יש להם חלומות משלהם שאת אמורה להגשים,‬

385
00:18:44,248 --> 00:18:46,333
‫ולימודי קולנוע הם לא אחד מהחלומות האלה.‬

386
00:18:46,416 --> 00:18:49,044
‫למה אף אחד לא עובד?‬
‫אתם בכלל רוצים ללכת הביתה?‬

387
00:18:49,128 --> 00:18:52,047
‫אני היחידה פה שחשוב לה ללכת בשלב כלשהו?‬

388
00:18:52,131 --> 00:18:56,093
‫תירגעי, אני בסך הכול מנסה לשכנע‬
‫את קרלוס לצאת מהארון כקולנוען.‬

389
00:18:56,176 --> 00:18:57,678
‫מה ההמולה, חנונים?‬

390
00:18:57,761 --> 00:19:00,180
‫אני חייב להודות שאני מת עלייך בצבע הזה.‬

391
00:19:00,264 --> 00:19:04,059
‫קרלוס פוחד לספר להורים שלו‬
‫שהוא מייקל ביי הבא.‬

392
00:19:04,143 --> 00:19:05,811
‫יותר רוברט רודריגז.‬

393
00:19:05,894 --> 00:19:08,480
‫הרבה יותר. אבל בלי הכובעים המוזרים.‬

394
00:19:08,564 --> 00:19:10,732
‫אתה צריך לבחור במה שיעשה אותך מאושר.‬

395
00:19:10,816 --> 00:19:12,776
‫אתה לא רוצה לגמור כמו אלייזה.‬

396
00:19:13,694 --> 00:19:15,195
‫היא תקועה.‬
‫-תקועה?‬

397
00:19:15,279 --> 00:19:17,197
‫אני לא תקועה. אף אחת לא תקועה.‬

398
00:19:17,281 --> 00:19:21,118
‫ההגדרה של "תקועה" היא קפואה,‬
‫או מקובעת למקום, שאי אפשר להזיז אותה.‬

399
00:19:21,201 --> 00:19:24,037
‫אני לא מפסיקה לזוז. החיים שלי אדירים.‬

400
00:19:24,121 --> 00:19:28,000
‫התכוונתי שהוא לא רוצה להתעורר יום אחד‬
‫ולהבין שלא נשארו לו יותר אפשרויות.‬

401
00:19:28,083 --> 00:19:30,210
‫סליחה, אפשרויות שמוצאות חן בעיניו.‬

402
00:19:30,294 --> 00:19:31,128
‫הבנת אותי.‬

403
00:19:32,337 --> 00:19:37,301
‫אלייזה, הייתי מתה להיות במקומך.‬
‫הנעליים שלך נראות נוחות מאוד, ו...‬

404
00:19:37,384 --> 00:19:41,263
‫כן. את מעולה בקריוקי.‬
‫קוני לא יודעת על מה היא מדברת.‬

405
00:19:41,346 --> 00:19:42,306
‫אני לא תקועה.‬

406
00:19:42,973 --> 00:19:48,061
‫בסדר? אני רק מוסיפה‬
‫לקורות החיים שלי כישורים, כמו ספירת מלאי.‬

407
00:19:49,563 --> 00:19:52,232
‫לא ידעתי שמשקה אנרגיה יכול‬
‫להפוך מישהי לכזאת שמוקית.‬

408
00:19:52,316 --> 00:19:55,319
‫היי, צווארון גולף, גם אתה יכול לקפוץ לי.‬

409
00:19:57,946 --> 00:20:01,033
‫- בלוקבסטר -‬

410
00:20:01,116 --> 00:20:02,117
‫נחשי מי חזר.‬

411
00:20:03,076 --> 00:20:04,077
‫כן, זמנית.‬

412
00:20:04,161 --> 00:20:05,037
‫לא, סופית.‬

413
00:20:05,120 --> 00:20:07,789
‫אמרתי להורים שלי‬
‫שאני לא אקפוץ יותר כמו כלב מאולף.‬

414
00:20:07,873 --> 00:20:09,124
‫לא כמטאפורה ולא מילולית.‬

415
00:20:09,208 --> 00:20:12,085
‫אמא שלי הייתה מכריחה אותי‬
‫להתאמן לתערוכות כלבים.‬

416
00:20:12,169 --> 00:20:15,797
‫כל הכבוד שסוף סוף עמדת על שלך.‬
‫-טוב, לא הייתי יכול לעשות את זה‬

417
00:20:15,881 --> 00:20:18,592
‫אם לא היית לוחצת עליי‬
‫להיות מנהיג טוב יותר בחודשים האחרונים.‬

418
00:20:18,675 --> 00:20:23,013
‫אני לא פה כדי ללחוץ עליך‬
‫או כדי לסדר את הבלגן שלך, טימי.‬

419
00:20:23,096 --> 00:20:27,184
‫זה היה היום היחיד שיכולתי‬
‫להירגע בו בלי שיטרידו אותי.‬

420
00:20:27,976 --> 00:20:30,437
‫לחלקנו יש חיים, אתה יודע.‬
‫-אני יודע.‬

421
00:20:30,520 --> 00:20:31,688
‫את צודקת לגמרי.‬

422
00:20:32,356 --> 00:20:35,984
‫ולכן אני שולח את כולם הביתה,‬
‫ואני אסיים לספור את המלאי לבד.‬

423
00:20:36,944 --> 00:20:38,987
‫ממש סליחה, אלייזה.‬

424
00:20:41,406 --> 00:20:45,118
‫מוזר מאוד לשמוע את המילה "סליחה"‬
‫בקול גברי.‬

425
00:20:45,202 --> 00:20:48,080
‫טימי בן ה-13 מודה לך‬
‫על זה שאמרת שיש לי קול גברי.‬

426
00:20:49,665 --> 00:20:52,292
‫את יודעת, ההורים שלי עברו‬
‫את כל הנישואים שלהם‬

427
00:20:52,376 --> 00:20:53,961
‫בלי לבקש סליחה אף פעם.‬

428
00:20:54,544 --> 00:20:56,797
‫חשבתי שהגיע הזמן לשנות דפוסים,‬

429
00:20:56,880 --> 00:20:59,716
‫ולכן אני מבקש סליחה גם על זה‬
‫שלא ראית את "טראוט רויאל".‬

430
00:20:59,800 --> 00:21:03,220
‫זאת סדרה ממש טובה,‬
‫אבל אני נשבע שאפצה אותך.‬

431
00:21:03,303 --> 00:21:05,389
‫זה בסדר. קראתי את התקציר‬

432
00:21:05,472 --> 00:21:08,183
‫כשהתחבאתי מקוני בארון הציוד.‬

433
00:21:10,811 --> 00:21:14,022
‫ראית את הסדרה עם הדיבוב האנגלי‬
‫או עם הכתוביות?‬

434
00:21:14,106 --> 00:21:17,192
‫כתוביות. אני לא מפלצת. מי עושה דבר כזה?‬

435
00:21:20,696 --> 00:21:22,906
‫סליחה שכל כך התעצבנתי.‬

436
00:21:22,990 --> 00:21:26,159
‫זה בגלל עניינים שלי. נתראה מחר?‬

437
00:21:44,678 --> 00:21:47,306
‫- יש אנשים -‬

438
00:21:48,598 --> 00:21:50,934
‫שונאת את הסרט הזה. לא, לא, לא.‬

439
00:21:53,353 --> 00:21:55,272
‫- שרק רוצים לראות את העולם בוער -‬

440
00:21:55,355 --> 00:21:57,524
‫נראה לך שזה משחק?‬

441
00:21:59,234 --> 00:22:01,236
‫- קוני -‬

442
00:22:07,784 --> 00:22:10,078
‫זה ממש יפה.‬

443
00:22:10,162 --> 00:22:12,289
‫די אלתרתי את זה.‬

444
00:22:12,372 --> 00:22:14,750
‫אתה יודע, אתה אומר שאתה רוצה להיות במאי,‬

445
00:22:14,833 --> 00:22:17,919
‫אבל, כאילו, אתה כבר במאי.‬

446
00:22:19,755 --> 00:22:21,089
‫כנראה שכן.‬

447
00:22:21,757 --> 00:22:22,924
‫תודה.‬

448
00:22:23,008 --> 00:22:26,636
‫טוב. אני חושב‬
‫שאני סוף סוף מוכן לספר להורים שלי.‬

449
00:22:26,720 --> 00:22:30,390
‫כל הכבוד! קרפה דיאם, נצל את הרגע.‬

450
00:22:30,474 --> 00:22:32,976
‫זה "את היום", אבל אני עוד לא אנצל אותו.‬

451
00:22:33,060 --> 00:22:37,314
‫בחייך. תתקשר ותגיד להם‬
‫שאתה רוצה ללמוד קולנוע.‬

452
00:22:37,397 --> 00:22:38,648
‫מאוחר בטירוף.‬

453
00:22:38,732 --> 00:22:40,525
‫אני אגיד להם ביום ראשון.‬

454
00:22:40,609 --> 00:22:42,027
‫אז אבא שלי שותה.‬

455
00:22:42,110 --> 00:22:43,028
‫גם אבא שלי.‬

456
00:22:57,584 --> 00:23:00,379
‫אני נותנת להם עד חג המולד.‬

457
00:23:03,423 --> 00:23:04,257
‫מה?‬

458
00:23:04,341 --> 00:23:06,968
‫אלייזה מתוקה.‬

459
00:23:07,052 --> 00:23:09,304
‫היא לא מאושרת עם הבוגד הזה.‬

460
00:23:10,097 --> 00:23:11,598
‫זה מה שהיא אמרה.‬

461
00:23:13,392 --> 00:23:16,103
‫היא אמרה את זה היום? מה עוד היא אמרה?‬

462
00:23:18,980 --> 00:23:21,691
‫הראש של וולט דיסני קבור מתחת לטירה.‬

463
00:24:12,033 --> 00:24:14,536
‫תרגום כתוביות: ברונק פרלמוטר‬