1
00:00:06,047 --> 00:00:07,215
‫- מחנה קוץ עץ -‬

2
00:00:07,298 --> 00:00:09,718
‫- סדרה של NETFLIX -‬

3
00:00:09,801 --> 00:00:11,594
‫"מחנה קוץ עץ‬

4
00:00:11,678 --> 00:00:14,180
‫בית הקיץ שלנו‬

5
00:00:15,348 --> 00:00:17,684
‫כי קפיצות וזינוקים זה אנחנו‬

6
00:00:17,767 --> 00:00:19,644
‫חניכים טסים בין העצים‬

7
00:00:19,728 --> 00:00:21,980
‫עפים לאן שרק רוצים‬

8
00:00:22,063 --> 00:00:23,857
‫משתוללים באוויר‬

9
00:00:23,940 --> 00:00:26,067
‫מתרסקים למכביר‬

10
00:00:26,151 --> 00:00:30,280
‫קשתות, מחניים בשמיים, זורב טניס, זה טירוף‬

11
00:00:30,363 --> 00:00:32,323
‫אלו רד, סטלה, בומבה וצ'אק‬

12
00:00:32,407 --> 00:00:34,492
‫עפים מהר. זהירות, ברווז!‬

13
00:00:34,576 --> 00:00:37,454
‫הכול פתוח, אין כאן חיץ‬

14
00:00:38,329 --> 00:00:40,957
‫אנגרי בירדס: שיגעון של קיץ"‬

15
00:00:52,093 --> 00:00:53,303
‫אני אגיד את זה.‬

16
00:00:53,386 --> 00:00:57,057
‫מחנה קוץ עץ הוא המקום הכי טוב בעולם.‬

17
00:00:57,140 --> 00:01:00,143
‫תסתכלו מסביב. יש פה הכול, זה מדהים!‬

18
00:01:00,226 --> 00:01:03,271
‫טרמפולינות, אומגות, מגלשות,‬
‫בניינים, דגל, דשא, עצים,‬

19
00:01:03,354 --> 00:01:06,691
‫אוויר, מים, כנף ימין שלי, החכה הזאת!‬

20
00:01:08,068 --> 00:01:11,154
‫וגם המדריך הגרוע הכי טוב בעולם.‬

21
00:01:11,237 --> 00:01:14,616
‫כן. זה הקיץ המושלם.‬

22
00:01:15,366 --> 00:01:16,868
‫טוב, אם לדייק,‬

23
00:01:16,951 --> 00:01:19,120
‫יש דבר אחד לא מדהים.‬

24
00:01:19,204 --> 00:01:20,038
‫האוכל.‬

25
00:01:20,121 --> 00:01:23,500
‫כן, ברנדה לא משקיעה בזמן האחרון.‬

26
00:01:25,710 --> 00:01:27,378
‫זה אמור להיות קפוא?‬

27
00:01:27,462 --> 00:01:31,257
‫זו מנה חדשה, "פשטידת-אני-לא-אימא-שלך".‬

28
00:01:31,758 --> 00:01:34,886
‫אז אתה אומר שאם האוכל יהיה אדיר,‬

29
00:01:34,969 --> 00:01:37,263
‫זה יהיה הקיץ המושלם?‬

30
00:01:43,978 --> 00:01:45,021
‫אלה…?‬

31
00:01:45,605 --> 00:01:47,273
‫שניצלוני דג! והם…‬

32
00:01:48,024 --> 00:01:50,693
‫השניצלונים הכי שניצליים בעולם!‬

33
00:01:54,280 --> 00:01:57,909
‫פריכים, עסיסיים, נימוחים,‬
‫מתפוצצים בפה, מושלמים!‬

34
00:01:58,910 --> 00:02:02,497
‫בומבה, נתת לנו הזדמנות לקיץ מושלם.‬
‫-באמת?‬

35
00:02:02,580 --> 00:02:05,750
‫כן. בואו נדוג אותם. כמעט הגיע הזמן לאכול.‬

36
00:02:14,884 --> 00:02:18,429
‫רואה? הם להיט!‬
‫כולם אוהבים אותם, אפילו ברנדה.‬

37
00:02:18,513 --> 00:02:20,974
‫ואו. כמעט לא זיהיתי אותה.‬

38
00:02:21,057 --> 00:02:22,267
‫היא נראית…‬

39
00:02:23,309 --> 00:02:24,185
‫שמחה?‬

40
00:02:24,269 --> 00:02:27,105
‫אני יודע. זה מוזר ומטריד.‬

41
00:02:27,188 --> 00:02:30,150
‫ואו! כולם אוהבים את השניצלונים שלי.‬

42
00:02:30,233 --> 00:02:31,109
‫תודה, ילד.‬

43
00:02:31,192 --> 00:02:34,696
‫נראה שאתה תכין את האוכל מעכשיו.‬

44
00:02:34,779 --> 00:02:37,240
‫רק רציתי לתת לכולם ארוחה נחמדה.‬

45
00:02:37,323 --> 00:02:39,325
‫באמת? תראה את זה.‬

46
00:02:39,409 --> 00:02:41,536
‫מה אתם רוצים לארוחת ערב?‬

47
00:02:41,619 --> 00:02:44,372
‫שניצלונים!‬

48
00:02:44,455 --> 00:02:47,917
‫זה יהיה קיץ מושלם! והכול בזכותך, בומבה.‬

49
00:02:48,877 --> 00:02:52,714
‫בחייכם, חבר'ה.‬
‫השניצלונים שלי לא כאלה טעימים.‬

50
00:02:57,135 --> 00:03:00,305
‫הם פשוט כל כך פריכים ועסיסיים. כל כך…‬

51
00:03:00,388 --> 00:03:02,098
‫נימוחים!‬
‫-נימוחים!‬

52
00:03:02,182 --> 00:03:03,183
‫צ'יפס!‬
‫-צ'יפס!‬

53
00:03:27,415 --> 00:03:31,211
‫אני לא מבשלת שוב לעולם!‬

54
00:03:33,880 --> 00:03:34,923
‫כמה מוזר.‬

55
00:03:35,006 --> 00:03:38,551
‫אני מתעבת את המקום הזה‬
‫ואת כל מה שהוא מייצג,‬

56
00:03:38,635 --> 00:03:42,180
‫אבל בזכות השניצלונים האלה הוא כמעט… נסבל.‬

57
00:03:42,263 --> 00:03:46,226
‫תמשיך להכין שניצלונים, בומבה!‬
‫-סמוך עליי, אדוני.‬

58
00:03:55,610 --> 00:03:57,612
‫זה מוזר.‬

59
00:04:00,949 --> 00:04:03,451
‫ואו, אתה ממש לא רוצה לבוא איתי.‬

60
00:04:06,829 --> 00:04:10,541
‫בומבה - אחת, שניצלון דג - אפ…‬

61
00:04:29,519 --> 00:04:33,523
‫שיהיה בתיאבון, מפלצת אגם ענקית.‬

62
00:04:33,606 --> 00:04:35,858
‫אני אודיע לכולם‬

63
00:04:35,942 --> 00:04:37,944
‫שנגמרו לנו לחלוטין…‬

64
00:04:38,027 --> 00:04:40,321
‫השניצלונים מעולים. נכון, נידרפלייר?‬

65
00:04:41,739 --> 00:04:42,865
‫כן!‬

66
00:04:42,949 --> 00:04:46,494
‫אני לא מטיח את הקטנצ'יק הזה‬
‫בפרצוף הטיפשי שלך.‬

67
00:04:47,245 --> 00:04:50,331
‫כן. ואני לא קורא לך נידרשע‬

68
00:04:50,415 --> 00:04:54,335
‫ואומר שהפרצוף שלך טיפשי, והכול בזכות…‬

69
00:04:54,419 --> 00:04:55,962
‫השניצלונים.‬

70
00:05:02,093 --> 00:05:04,053
‫אני אוהב אותך, מתוקה שלי.‬

71
00:05:04,137 --> 00:05:06,806
‫ואני סובלת את חברתך, הרולד.‬

72
00:05:06,889 --> 00:05:08,266
‫וכולנו אוהבים את בומבה.‬

73
00:05:08,349 --> 00:05:13,229
‫כי החיים היו אפרוריים וחסרי משמעות‬
‫לפני השניצלונים המדהימים שלו!‬

74
00:05:13,313 --> 00:05:15,315
‫קיץ מושלם!‬

75
00:05:18,735 --> 00:05:20,445
‫בסדר, אני מסוגל!‬

76
00:05:20,528 --> 00:05:22,697
‫תגיד להם שאין יותר שניצלונים‬

77
00:05:22,780 --> 00:05:24,907
‫ושהקיץ המושלם שלהם נגמר.‬

78
00:05:24,991 --> 00:05:26,868
‫לא במשמרת שלי.‬

79
00:05:28,036 --> 00:05:30,038
‫אבל מה נעשה?‬

80
00:05:30,121 --> 00:05:34,834
‫אני לא יכול להשיג עוד שניצלוני דג‬
‫כי מפלצת באגם אוכלת את כולם.‬

81
00:05:34,917 --> 00:05:36,461
‫אין עוד קיץ מושלם!‬

82
00:05:36,544 --> 00:05:39,297
‫כן. אין צורך בקריינות, ראיתי הכול.‬

83
00:05:39,380 --> 00:05:42,342
‫אבל בזכות השניצלונים אני נהנית מהחיים.‬

84
00:05:42,925 --> 00:05:45,970
‫אז אתה יודע מה עלינו לעשות, נכון?‬

85
00:05:46,054 --> 00:05:49,640
‫בבקשה אל תגידי, "להיפטר ממפלצת האגם".‬

86
00:05:49,724 --> 00:05:51,392
‫להיפטר ממפלצת האגם!‬

87
00:05:51,476 --> 00:05:52,602
‫אוף.‬

88
00:05:52,685 --> 00:05:56,105
‫ילד. ארוחת הערב בעוד שעה,‬
‫ואני לא מבשלת. אתה איתי?‬

89
00:05:57,857 --> 00:06:03,154
‫שניצלונים!‬

90
00:06:03,237 --> 00:06:06,824
‫בסדר, אבל את יודעת איך להתמודד עם מפלצת?‬

91
00:06:07,575 --> 00:06:10,953
‫אני מתמודדת‬
‫עם מאות מפלצות קטנות בכל ארוחה.‬

92
00:06:19,754 --> 00:06:23,383
‫רק נדמה לי,‬
‫או שאת נראית הרבה יותר מגניבה ממני?‬

93
00:06:23,466 --> 00:06:26,386
‫זאת לא ממש מחמאה, אבל כן.‬

94
00:06:26,469 --> 00:06:29,972
‫בסדר. שלב ראשון:‬
‫לפתות את המפלצת עם פיתיון.‬

95
00:06:30,056 --> 00:06:31,265
‫בסדר.‬

96
00:06:31,349 --> 00:06:33,142
‫אבל איפה נמצא פיתיון?‬

97
00:06:37,730 --> 00:06:39,774
‫לא, לא מצאתי פיתיון.‬

98
00:06:39,857 --> 00:06:42,693
‫רק כמה שניצלוני דג, כי התפוצצתי.‬

99
00:07:05,883 --> 00:07:08,094
‫רק רגע.‬

100
00:07:08,177 --> 00:07:10,513
‫גם את אוהבת את השניצלונים שלי?‬

101
00:07:11,431 --> 00:07:14,100
‫את לא מפלצת גדולה, מפחידה ומרושעת.‬

102
00:07:14,183 --> 00:07:17,520
‫את מפלצת גדולה ומפחידה שאוהבת שניצלונים!‬

103
00:07:25,361 --> 00:07:28,197
‫תשמיד את החיה!‬

104
00:07:35,329 --> 00:07:36,205
‫אופס.‬

105
00:07:36,289 --> 00:07:40,168
‫שניצלונים!‬

106
00:07:40,251 --> 00:07:43,880
‫איפה בומבה והאוכל?‬
‫-אני בטוח שיש סיבה טובה לעיכוב.‬

107
00:07:43,963 --> 00:07:46,549
‫שניצלונים!‬

108
00:07:47,133 --> 00:07:48,759
‫אני מקווה שהוא בסדר.‬

109
00:07:53,055 --> 00:07:56,017
‫זה ממש לא הקיץ המושלם.‬

110
00:07:56,100 --> 00:08:00,980
‫נו, טוב. אם זה הסוף,‬
‫לפחות אזכה בעוד ביס טעים של…‬

111
00:08:02,231 --> 00:08:05,276
‫תורידי אותי, גנבת שניצלונים!‬

112
00:08:05,985 --> 00:08:07,528
‫הצילו!‬

113
00:08:07,612 --> 00:08:08,529
‫ברנדה!‬

114
00:08:08,613 --> 00:08:13,409
‫ילד, אתה חי! חייבים להשמיד את הדבר הזה!‬

115
00:08:13,493 --> 00:08:15,953
‫רגע, לא חייבים!‬

116
00:08:16,037 --> 00:08:18,623
‫אני חושב שזאת מפלצת נחמדה.‬

117
00:08:18,706 --> 00:08:22,168
‫היא לא נחמדה אליי במיוחד!‬

118
00:08:22,251 --> 00:08:23,794
‫תשמיד אותה!‬

119
00:08:23,878 --> 00:08:26,881
‫שניצלונים!‬

120
00:08:26,964 --> 00:08:30,927
‫אני מקווה מאוד‬
‫שמפלצת אגם ענקית טרפה את בומבה,‬

121
00:08:31,010 --> 00:08:35,056
‫אחרת אני אעשה ממנו שניצלונים!‬

122
00:08:35,139 --> 00:08:38,768
‫שניצלונים!‬

123
00:08:38,851 --> 00:08:41,646
‫אם בומבה לא יביא שניצלונים, תפרוץ מהומה!‬

124
00:08:41,729 --> 00:08:48,152
‫אולי נוכל למצוא דרך לחלק‬
‫את השניצלונים בין המפלצת והמחנה.‬

125
00:08:48,236 --> 00:08:49,654
‫ואז כולם יהיו שמחים.‬

126
00:08:49,737 --> 00:08:52,782
‫אתה חושב שהחיה הטיפשה והמחרידה הזאת‬

127
00:08:52,865 --> 00:08:55,076
‫תסכים להתחלק חצי-חצי איתך?‬

128
00:09:05,503 --> 00:09:07,088
‫טוב, אולי.‬

129
00:09:15,596 --> 00:09:19,058
‫שניצלונים!‬

130
00:09:26,816 --> 00:09:27,650
‫איכס!‬

131
00:09:28,818 --> 00:09:33,447
‫אני מדמיין, או שהשניצלונים האלה‬
‫עברו במעיים של מפלצת ענקית?‬

132
00:09:34,198 --> 00:09:37,243
‫כן. פתאום יצא לי החשק לשניצלונים.‬

133
00:09:38,619 --> 00:09:41,330
‫אז מה נאכל עכשיו?‬

134
00:09:45,293 --> 00:09:47,587
‫טוב לראות שחזרת למטבח, ברנדה.‬

135
00:09:48,879 --> 00:09:52,758
‫מפגש עם המוות‬
‫גורם לך להעריך את הדברים החשובים בחיים.‬

136
00:09:52,842 --> 00:09:53,759
‫בדיוק.‬

137
00:09:53,843 --> 00:09:56,929
‫גיליתי מחדש את התשוקה שלי לבישול.‬

138
00:09:57,513 --> 00:10:00,600
‫ואו! לא חשבתי‬
‫שאשמע את ברנדה אומרת "תשוקה".‬

139
00:10:00,683 --> 00:10:01,851
‫כל הכבוד, בומבה.‬

140
00:10:01,934 --> 00:10:04,979
‫טוב, אני שמח שהמצב חזר לקדמותו.‬

141
00:10:05,062 --> 00:10:07,398
‫היה פה ממש מוזר לרגע.‬

142
00:10:07,481 --> 00:10:09,442
‫נידרשע ואני החזקנו ידיים!‬

143
00:10:10,109 --> 00:10:12,737
‫מתברר שלפעמים מושלם זה מוגזם.‬

144
00:10:12,820 --> 00:10:16,949
‫כן. מעכשיו נסתפק בקיץ מדהים רגיל!‬

145
00:10:22,288 --> 00:10:24,123
‫פתאום יש לי חשק לדגים,‬

146
00:10:24,206 --> 00:10:27,168
‫אבל בצורת שניצלון מטוגן או…‬

147
00:10:28,753 --> 00:10:31,505
‫אגם, קראת את מחשבותיי.‬

148
00:10:39,180 --> 00:10:40,723
‫אוי, סליחה.‬