1
00:00:07,215 --> 00:00:11,511
‫- סדרה מקורית של NETFLIX -‬

2
00:00:17,475 --> 00:00:19,686
‫בפרקים הקודמים של "הנסיך הדרקון":‬

3
00:00:20,311 --> 00:00:22,230
‫אילו סודות את מסתירה?‬

4
00:00:23,064 --> 00:00:27,027
‫"באפלה, תביט בכוכב נופל."‬

5
00:00:27,861 --> 00:00:30,196
‫תכננתי הפתעה לכולם.‬

6
00:00:30,280 --> 00:00:32,949
‫לקאטוליס יגיעו כמה מבקרים מיוחדים.‬

7
00:00:33,033 --> 00:00:36,828
‫מלכת הדרקונים תבקר בקאטוליס‬
‫ותביא איתה את זים!‬

8
00:00:36,911 --> 00:00:39,789
‫אתה רואה? זה סימן!‬

9
00:00:39,873 --> 00:00:43,668
‫הדרקונים עוזבים!‬
‫אנחנו אפילו לא צריכים להתגנב פנימה עכשיו.‬

10
00:00:43,752 --> 00:00:46,963
‫נוכל להחזיר את המטה שלך בלי בעיות.‬

11
00:01:00,685 --> 00:01:01,519
‫היי.‬

12
00:01:58,952 --> 00:02:03,832
‫- ספר 4 - אדמה‬
‫פרק 3: עוצר נשימה -‬

13
00:02:08,128 --> 00:02:10,421
‫ריילה, מה את עושה פה?‬

14
00:02:10,505 --> 00:02:12,298
‫חזרתי.‬

15
00:02:12,382 --> 00:02:14,759
‫כן, אני רואה.‬

16
00:02:15,343 --> 00:02:17,887
‫אתה נראה טוב, קאלום.‬

17
00:02:18,471 --> 00:02:20,807
‫בסדר. טוב, תודה.‬

18
00:02:22,851 --> 00:02:24,144
‫גם אתה, בייט.‬

19
00:02:28,982 --> 00:02:30,066
‫כל היום…‬

20
00:02:30,150 --> 00:02:31,776
‫בעצם, כל השבוע, למען האמת,‬

21
00:02:31,860 --> 00:02:35,697
‫הייתי כל כך לחוצה, ממש על קוצים, אתה יודע?‬

22
00:02:35,780 --> 00:02:38,408
‫אבל כשאני רואה אותך סוף-סוף, אני מרגישה...‬

23
00:02:39,826 --> 00:02:41,119
‫עדיין לחוצה.‬

24
00:02:43,204 --> 00:02:45,832
‫את יודעת מה? יש לי יום עמוס מחר.‬

25
00:02:45,915 --> 00:02:48,084
‫כדאי שאלך לישון.‬
‫-רגע, מה?‬

26
00:02:50,170 --> 00:02:52,714
‫לא התראינו עשר שנים.‬

27
00:02:52,797 --> 00:02:55,717
‫אתה לא חושב שזה שווה‬
‫להישאר ער אחרי שעת השינה שלך?‬

28
00:02:55,800 --> 00:02:56,801
‫אני עייף.‬

29
00:02:59,888 --> 00:03:01,764
‫בסדר. על מה את רוצה לדבר?‬

30
00:03:03,099 --> 00:03:06,102
‫אני פשוט... על כל דבר, למען האמת.‬

31
00:03:06,686 --> 00:03:09,606
‫אני כל כך שמחה לראות אותך שוב, קאלום.‬

32
00:03:12,442 --> 00:03:13,276
‫בסדר.‬

33
00:03:14,611 --> 00:03:16,029
‫אז למה חזרת?‬

34
00:03:16,112 --> 00:03:19,115
‫אני מניח שמצאת את וירן.‬
‫הוא היה מת בסופו של דבר?‬

35
00:03:19,866 --> 00:03:20,950
‫לא מצאתי אותו.‬

36
00:03:21,034 --> 00:03:24,412
‫אז נעלמת לשנתיים בלי סיבה!‬

37
00:03:27,999 --> 00:03:30,752
‫זה בסדר. קאלום נחמד.‬

38
00:03:30,835 --> 00:03:32,045
‫הוא סתם מתלוצץ.‬

39
00:03:33,004 --> 00:03:34,047
‫ומי זה?‬

40
00:03:34,130 --> 00:03:37,300
‫זאת סטלה. היא קופת כרבולים קטנטונת.‬

41
00:03:37,383 --> 00:03:38,885
‫מצאתי אותה לגמרי בודדה.‬

42
00:03:38,968 --> 00:03:41,554
‫היא יתומה, או בעצם, הייתה.‬

43
00:03:41,638 --> 00:03:44,432
‫אבל עכשיו יש לה אמא מכרבלת.‬

44
00:03:49,854 --> 00:03:52,899
‫קאלום, אני יודעת שנפגעת בגלל שעזבתי.‬

45
00:03:54,776 --> 00:03:59,072
‫אולי. את יודעת מה?‬
‫כבר אמרתי לך, אני לא רוצה לדבר.‬

46
00:04:00,073 --> 00:04:00,990
‫כן.‬

47
00:04:01,074 --> 00:04:06,454
‫אבל אולי זה יהיה בסדר ‬
‫אם אשאר ופשוט לא נדבר?‬

48
00:04:26,891 --> 00:04:27,850
‫וואו.‬

49
00:04:27,934 --> 00:04:30,645
‫הנוף פשוט עוצר נשימה.‬

50
00:04:30,728 --> 00:04:32,105
‫את עוצרת נשימה.‬

51
00:04:32,689 --> 00:04:33,523
‫תיזהר.‬

52
00:04:33,606 --> 00:04:37,944
‫יש לי בתיק סוג של קסם אפל ‬
‫שבאמת יכול לעצור את נשימתך.‬

53
00:04:39,529 --> 00:04:40,947
‫בבקשה, אל תעשי זאת.‬

54
00:04:48,079 --> 00:04:50,331
‫אכנס פנימה ואמצא את המטה של אבא שלי.‬

55
00:04:50,415 --> 00:04:52,875
‫תמשיך לשמור למקרה שמלכת הדרקונים תחזור.‬

56
00:04:52,959 --> 00:04:55,461
‫בסדר. אבל מכיוון שאת נכנסת לבד,‬

57
00:04:55,545 --> 00:04:58,423
‫את צריכה להבטיח לי ‬
‫שתאותתי לי אם תזדקקי לעזרה.‬

58
00:04:59,132 --> 00:05:00,967
‫איזה מין אות אני צריכה לתת?‬

59
00:05:01,050 --> 00:05:04,512
‫אולי פשוט תשרקי. את יודעת לשרוק, נכון?‬

60
00:05:04,595 --> 00:05:08,599
‫צריך פשוט להצמיד את השפתיים ולנשוף.‬

61
00:05:29,078 --> 00:05:31,164
‫היה בינינו משהו כל כך מיוחד,‬

62
00:05:31,831 --> 00:05:34,667
‫אבל הייתי כל כך אובססיבית לנקום‬

63
00:05:34,751 --> 00:05:38,338
‫עד שהסתכנתי באובדן ‬
‫הדבר הטוב ביותר שאי פעם היה לי.‬

64
00:05:38,838 --> 00:05:39,672
‫אותך.‬

65
00:05:49,515 --> 00:05:50,975
‫אתה כל כך דוחה.‬

66
00:06:09,077 --> 00:06:13,414
‫איפה קאלום? הוא אמור לקבל את פני ‬
‫מלכת הדרקונים בשבלאו קסמו-צבעוני.‬

67
00:06:13,498 --> 00:06:20,088
‫סלח לי על בורותי באומנות הקסם,‬
‫אבל מה זה בדיוק "שבלאו"?‬

68
00:06:20,171 --> 00:06:21,714
‫אה, זה כאילו...‬

69
00:06:21,798 --> 00:06:24,509
‫טוב, זה מסובך, אבל פשוט.‬

70
00:06:24,592 --> 00:06:26,594
‫כלומר, אתה תדע כשתראה את זה.‬

71
00:06:26,677 --> 00:06:31,349
‫המלך אזראן, אני מודאגת‬
‫ביחס למשהו קצת פחות כיפי וצבעוני.‬

72
00:06:36,229 --> 00:06:37,772
‫זה טקס המתנה.‬

73
00:06:37,855 --> 00:06:41,943
‫אני חוששת שלקיים אותו ‬
‫בעמק הקברים זה מהלך בלתי רגיש.‬

74
00:06:42,026 --> 00:06:43,111
‫רגע, מה?‬

75
00:06:43,194 --> 00:06:46,322
‫זה מקום קדוש ויפהפה. מקום של שלום.‬

76
00:06:46,406 --> 00:06:48,699
‫כמה אזרחים באו לדבר איתי באופן חשאי.‬

77
00:06:48,783 --> 00:06:50,743
‫הם חוששים שלחלוק כבוד לדרקון‬

78
00:06:50,827 --> 00:06:54,372
‫במקום שהוא אתר הנצחה‬
‫לכל כך הרבה בני אנוש דגולים,‬

79
00:06:54,455 --> 00:06:57,834
‫שחלקם מתו מידיהם, זה פוגעני.‬

80
00:06:57,917 --> 00:06:59,669
‫אבל זאת בדיוק הנקודה.‬

81
00:06:59,752 --> 00:07:00,753
‫יש היסטוריה,‬

82
00:07:00,837 --> 00:07:04,006
‫ואנחנו מנסים להתגבר עליה‬
‫כדי לבנות עתיד טוב יותר.‬

83
00:07:04,090 --> 00:07:07,218
‫יש הרבה כעס, המלך אזראן.‬
‫-תבטחי בי.‬

84
00:07:07,301 --> 00:07:08,553
‫פשוט תבטחי בי.‬

85
00:07:09,345 --> 00:07:13,516
‫זה יום מאושר,‬
‫והוא יהיה תחילתו של עידן מפואר של שלום.‬

86
00:07:27,447 --> 00:07:30,283
‫וואו. הנה הם באים! זים יכול לראות אותנו!‬

87
00:07:30,366 --> 00:07:31,868
‫הם עומדים לנחות.‬

88
00:07:57,268 --> 00:07:59,812
‫זה מדגדג. יש לזה הרגשה די נעימה.‬

89
00:08:18,080 --> 00:08:19,916
‫המלך אזראן.‬

90
00:08:19,999 --> 00:08:22,335
‫זובייה, מלכת הדרקונים.‬

91
00:08:22,418 --> 00:08:24,170
‫הוד מלכותך השמימית.‬

92
00:08:24,253 --> 00:08:27,965
‫שליטת השמיים, האדמות והימים של זאדיה.‬

93
00:08:28,049 --> 00:08:30,593
‫אני מקבל באופן רשמי את פנייך ל...‬

94
00:08:34,263 --> 00:08:36,682
‫זים! התגעגעתי אליך, חבר.‬

95
00:08:52,782 --> 00:08:55,034
‫אתה די מוזר, נכון?‬

96
00:08:55,117 --> 00:08:56,619
‫שולחן קטן.‬

97
00:08:56,702 --> 00:08:58,788
‫אתה ממש קטן בשביל דרקון.‬

98
00:08:59,997 --> 00:09:05,086
‫אהה, אתה לא שולחן במדדי דרקון,‬
‫אתה כפתור בממדי דרקון!‬

99
00:09:36,867 --> 00:09:39,370
‫התוכנית הרשמית הייתה לקבל את פניכם‬

100
00:09:39,453 --> 00:09:43,082
‫עם תצוגה של אור וצבע מלכותיים ‬
‫בניצוח המכשף הגדול,‬

101
00:09:43,165 --> 00:09:46,460
‫אבל נראה שהוא לא כאן, אז…‬

102
00:09:46,544 --> 00:09:51,007
‫היי. אז, אכפת לך אם אנחנו...?‬
‫אתה יודע, עשיתי חזרות על זה.‬

103
00:09:54,176 --> 00:09:58,431
‫ובכן, במקום זאת, נקבל את פניכם‬
‫עם מערכונים קומיים של סורן ממשמר המלוכה.‬

104
00:09:59,015 --> 00:09:59,849
‫אוי ואבוי.‬

105
00:10:03,686 --> 00:10:05,479
‫ברוכים הבאים!‬

106
00:10:05,563 --> 00:10:07,064
‫ובכן, כבר נפגשנו בעבר.‬

107
00:10:07,148 --> 00:10:09,692
‫אולי אתם זוכרים ששמי הוא סורן,‬

108
00:10:10,276 --> 00:10:15,948
‫ובתור דרקונים מעופפים‬
‫אתם נראים ממש עייפים!‬

109
00:10:20,745 --> 00:10:23,414
‫בסדר. איך אפשר לדעת מה משקלו של דרקון?‬

110
00:10:23,998 --> 00:10:26,709
‫משתמשים במאזניים ענקיים‬
‫כדי לשקול דרקונים.‬

111
00:10:28,127 --> 00:10:31,839
‫אנחנו, הדרקונים,‬
‫לא מטרידים את עצמנו במשקל שלנו.‬

112
00:10:31,922 --> 00:10:34,216
‫בסדר, אבל אם כן הייתם, נכון?‬

113
00:10:34,300 --> 00:10:37,762
‫אם כן, הייתם משתמשים במאזניים ענקיים.‬

114
00:10:38,429 --> 00:10:39,680
‫נכון.‬

115
00:10:39,764 --> 00:10:41,098
‫זה מצחיק מאוד.‬

116
00:10:41,932 --> 00:10:42,767
‫ידעתי את זה.‬

117
00:10:46,771 --> 00:10:47,605
‫כן!‬

118
00:10:53,778 --> 00:10:54,612
‫מה?‬

119
00:10:59,742 --> 00:11:02,620
‫אוי, לא!‬

120
00:11:02,703 --> 00:11:04,246
‫אוי, לא! אני מאחר!‬

121
00:11:11,504 --> 00:11:13,964
‫מאנוס. פלומה. וולאנטוס!‬

122
00:11:17,093 --> 00:11:21,222
‫יש לי עוד המון בדיחות מצחיקות, ‬
‫אבל אני אסיים כאן.‬

123
00:11:21,305 --> 00:11:26,060
‫כי אני לא רוצה שיחשבו ‬
‫שהבדיחות שלי הן "דרקוניות".‬

124
00:11:36,320 --> 00:11:39,615
‫טוב, תודה. אני סורן. וזמני תם.‬

125
00:11:39,699 --> 00:11:40,991
‫זה היה ממש מעולה!‬

126
00:11:43,619 --> 00:11:45,913
‫טוב, זה התקבל באהדה למרבה ההפתעה.‬

127
00:11:45,996 --> 00:11:48,457
‫הדבר הבא בתוכנית, כיבוד.‬

128
00:11:56,048 --> 00:12:01,679
‫זה נראה ומריח מדהים. לכבוד הוא לי שאתם...‬

129
00:12:01,762 --> 00:12:03,806
‫רגע!‬

130
00:12:03,889 --> 00:12:06,392
‫אני ממש מצטער. שלום, ממש מצטער.‬

131
00:12:06,475 --> 00:12:09,562
‫באתי לקבל את פניכם.‬
‫המכשף הגדול קאלום הגיע.‬

132
00:12:14,859 --> 00:12:17,319
‫אריטקה ארקוס איגניס!‬

133
00:12:31,834 --> 00:12:33,794
‫אה, בסדר. אתם יודעים מה? אני...‬

134
00:12:42,052 --> 00:12:43,179
‫שבלאו.‬

135
00:12:51,812 --> 00:12:55,858
‫בשם הדרקונים והאלפים הראשונים,‬

136
00:12:55,941 --> 00:13:02,281
‫אני מכריזה ‬
‫שזאת הריבה הטעימה ביותר בכל זאדיה!‬

137
00:13:21,592 --> 00:13:22,426
‫וואו.‬

138
00:13:33,896 --> 00:13:37,024
‫בחייך, מטה. אתה חייב להיות כאן איפשהו.‬

139
00:13:38,859 --> 00:13:43,113
‫יש לי כמה עגילים מתנדנדים חמודים ‬
‫שיתאימו לך.‬

140
00:13:49,453 --> 00:13:53,415
‫אולי יהיה קל יותר למצוא אותך ‬
‫אם אגרום לך לזרוח.‬

141
00:13:53,916 --> 00:13:55,918
‫לוקס רבלארה!‬

142
00:14:11,809 --> 00:14:14,353
‫צעד אחד קרוב יותר לשחרור אראבוס.‬

143
00:14:14,436 --> 00:14:16,188
‫ונטום מגנטיקוס!‬

144
00:14:16,772 --> 00:14:17,898
‫לא!‬

145
00:14:18,816 --> 00:14:20,860
‫על גופתי המתה.‬

146
00:14:21,610 --> 00:14:24,488
‫טוב, אם אתה מתעקש.‬

147
00:14:24,572 --> 00:14:26,115
‫ולוקס איגניס!‬

148
00:14:46,719 --> 00:14:49,138
‫כיסון הריבה היה מתנה של שמחה.‬

149
00:14:49,221 --> 00:14:52,016
‫הציור הזה הוא מתנה של תקווה וחברות.‬

150
00:14:52,099 --> 00:14:53,434
‫אני מקווה שתאהבי אותו.‬

151
00:15:05,946 --> 00:15:07,406
‫אני כל כך מצטער.‬

152
00:15:17,207 --> 00:15:18,834
‫ארמה וירטוטיס!‬

153
00:15:26,550 --> 00:15:27,968
‫מאנוס. פלומה. וולאנטוס!‬

154
00:15:36,769 --> 00:15:39,897
‫מיץ ניבי נחש, אין לך ריח כל כך טוב.‬

155
00:16:04,171 --> 00:16:07,257
‫זרוק את המטה.‬

156
00:16:08,676 --> 00:16:10,636
‫אספירו פריגיס!‬

157
00:16:17,309 --> 00:16:18,435
‫תן לי אותו!‬

158
00:16:18,519 --> 00:16:23,065
‫לעולם לא. אני אהרוס אותו ‬
‫לפני שתוכלי להשתמש בו כדי לגרום נזק נוסף.‬

159
00:16:40,541 --> 00:16:42,001
‫אני פשוט... אני לא מבין.‬

160
00:16:42,084 --> 00:16:44,336
‫אני לא בטוח מה קרה.‬

161
00:16:44,420 --> 00:16:47,881
‫מי עשה את זה? קום והתוודה!‬

162
00:16:47,965 --> 00:16:50,884
‫אם אתה רוצה להגיד משהו למלכת הדרקונים,‬

163
00:16:50,968 --> 00:16:53,137
‫עליך לומר זאת בפרצופה.‬

164
00:16:53,220 --> 00:16:56,432
‫מול פרצופה האמיתי שיכול לחתוך אותך לשניים!‬

165
00:16:56,932 --> 00:16:58,183
‫קדימה, פחדן!‬

166
00:17:07,651 --> 00:17:10,029
‫תכננתי לשאת נאום היום.‬

167
00:17:10,112 --> 00:17:12,781
‫הוא היה על שלום, אהבה ותקווה.‬

168
00:17:13,323 --> 00:17:15,617
‫אבל אני חושב ששכחתי משהו.‬

169
00:17:15,701 --> 00:17:17,995
‫התעלמתי ממשהו שהיה נכון.‬

170
00:17:18,078 --> 00:17:20,622
‫הכחשתי משהו שלא ניתן להכחישו.‬

171
00:17:22,082 --> 00:17:23,375
‫אנחנו כועסים.‬

172
00:17:24,251 --> 00:17:25,586
‫אני כועס.‬

173
00:17:25,669 --> 00:17:27,129
‫אני פגוע.‬

174
00:17:27,212 --> 00:17:30,090
‫אבי נהרג כשהייתי בן תשע.‬

175
00:17:30,174 --> 00:17:34,011
‫אימי נלקחה ממני ‬
‫לפני שיכולתי אפילו לזכור אותה.‬

176
00:17:34,094 --> 00:17:35,220
‫זה כואב!‬

177
00:17:35,304 --> 00:17:38,140
‫אני מרגיש כאב בגלל זה, ואני כועס.‬

178
00:17:39,475 --> 00:17:42,436
‫כולנו רוצים שלום, וכולנו רוצים אהבה,‬

179
00:17:42,978 --> 00:17:44,938
‫אבל האלימות מעמידה אותנו למבחן.‬

180
00:17:45,439 --> 00:17:48,609
‫באופן מעוות, היא הופכת אותנו למטרתה.‬

181
00:17:49,109 --> 00:17:52,613
‫כי כאב ואובדן מרגישים כל כך נורא בפנים,‬

182
00:17:52,696 --> 00:17:56,158
‫אתם רוצים לשנוא, ‬
‫אתם רוצים לפגוע במישהו אחר.‬

183
00:18:00,287 --> 00:18:01,622
‫אז מה אנחנו עושים?‬

184
00:18:12,466 --> 00:18:14,176
‫איך נוכל לעצור את המעגל הזה?‬

185
00:18:16,303 --> 00:18:18,013
‫אלימות, אובדן, כאב.‬

186
00:18:18,597 --> 00:18:21,141
‫אלימות, אובדן, כאב, עוד אלימות.‬

187
00:18:21,225 --> 00:18:22,309
‫תפסיקו!‬

188
00:18:23,936 --> 00:18:24,978
‫תפסיקו.‬

189
00:18:25,062 --> 00:18:27,314
‫אני רק רוצה לצעוק "תפסיקו".‬

190
00:18:32,152 --> 00:18:34,154
‫אבל זה לא מספיק.‬

191
00:18:35,781 --> 00:18:37,241
‫זה לא יצליח.‬

192
00:18:41,286 --> 00:18:43,455
‫אני חושב על חזון חיובי.‬

193
00:18:47,876 --> 00:18:49,378
‫אמונה שכולנו נוכל לחלוק,‬

194
00:18:50,921 --> 00:18:53,924
‫שאולי נוכל לבנות עתיד יחד בתקווה.‬

195
00:19:01,265 --> 00:19:03,809
‫עתיד שבו נוכל לחיות בבטחה זה עם זה.‬

196
00:19:06,145 --> 00:19:07,187
‫אבל...‬

197
00:19:10,899 --> 00:19:12,901
‫זה לא כל כך קל או פשוט.‬

198
00:19:14,570 --> 00:19:17,990
‫כי אנשים עדיין כואבים, והם עדיין כועסים.‬

199
00:19:20,909 --> 00:19:22,536
‫איננו יכולים להתעלם מזה,‬

200
00:19:22,619 --> 00:19:24,663
‫או להעמיד פנים שזה ייעלם.‬

201
00:19:31,003 --> 00:19:35,382
‫איכשהו, אנחנו צריכים ‬
‫לשאת את כל זה בליבנו בו זמנית.‬

202
00:19:35,465 --> 00:19:39,094
‫עלינו להכיר בנטל של הכאב והאובדן,‬

203
00:19:39,178 --> 00:19:41,722
‫אבל לפקוח את עינינו ולהרשות לעצמנו לקוות‬

204
00:19:41,805 --> 00:19:44,266
‫ואולי לסלוח ולאהוב שוב.‬

205
00:19:44,349 --> 00:19:49,062
‫עלינו לתת לילדים של ימינו ‬
‫הזדמנות לחיות בעתיד של שלום.‬

206
00:19:50,147 --> 00:19:55,444
‫כדי לתת להם את זה, ‬
‫עלינו לשאת כאב ואהבה בליבנו בו זמנית.‬

207
00:19:59,698 --> 00:20:03,577
‫התכוונו לנגן מוזיקת ריקודים במהלך החגיגות,‬

208
00:20:03,660 --> 00:20:06,622
‫אבל אני כבר לא בטוח שזה ראוי.‬

209
00:20:06,705 --> 00:20:10,000
‫למען האמת, המלך אזראן, אם תתיר זאת,‬

210
00:20:10,083 --> 00:20:13,212
‫יש יצירה שהלחנתי ושאני רוצה לחלוק.‬

211
00:20:17,925 --> 00:20:22,429
‫היא נקראת "שיר של אהבה ואובדן".‬

212
00:20:46,662 --> 00:20:49,039
‫אני לא רוצח,‬

213
00:20:49,539 --> 00:20:54,378
‫אבל אם את רוצה‬
‫להחזיר את המטה הזה לבעליו האמיתיים,‬

214
00:20:54,461 --> 00:20:58,215
‫את מהווה לעולם הזה‬
‫סכנה גדולה יותר מכפי שאוכל להרשות.‬

215
00:21:05,389 --> 00:21:08,016
‫את חייבת למות!‬

216
00:21:14,273 --> 00:21:16,733
‫פולגר מורטי...‬

217
00:21:33,834 --> 00:21:35,043
‫לא הייתה לי ברירה.‬

218
00:21:36,753 --> 00:21:38,797
‫לא יכולתי לתת לו לפגוע בך.‬

219
00:22:38,648 --> 00:22:42,110
‫בנשימותיי...‬

220
00:22:43,528 --> 00:22:44,738
‫האחרונות.‬

221
00:23:08,011 --> 00:23:12,682
‫אתה ילד נבון ומיוחד, אזראן.‬

222
00:23:12,766 --> 00:23:13,975
‫כשדיברת,‬

223
00:23:14,059 --> 00:23:18,647
‫הרגשתי כאילו שאתה יכול ‬
‫לראות את הלב שלי ואת הכאב שלי.‬

224
00:23:18,730 --> 00:23:24,361
‫והעובדה שאתה רואה אותם באמת,‬
‫איכשהו הקלה עליהם.‬

225
00:23:24,444 --> 00:23:26,530
‫התמלאתי תחושה של ריפוי.‬

226
00:23:33,495 --> 00:23:35,997
‫ריילה?‬
‫-שלום, אזראן.‬

227
00:23:36,998 --> 00:23:40,794
‫לא ידעתי אם תרצה ‬
‫לראות אותי שוב לאחר שעזבתי כפי שעזבתי.‬

228
00:23:40,877 --> 00:23:42,337
‫אני כל כך מצטערת שאני...‬

229
00:23:43,046 --> 00:23:44,464
‫התגעגעתי אלייך כל כך.‬

230
00:23:44,548 --> 00:23:45,674
‫כולנו התגעגענו.‬

231
00:24:03,024 --> 00:24:05,694
‫המטה של זיארד נגנב.‬

232
00:24:06,194 --> 00:24:09,114
‫אני חושש שהמשמעות יכולה להיות רק אחת.‬

233
00:24:10,073 --> 00:24:14,077
‫הכוכב שנפל חזר.‬

234
00:24:55,076 --> 00:24:59,414
‫תרגום: שלמה ליברמן‬