1
00:00:07,257 --> 00:00:11,553
‫- סדרה מקורית של NETFLIX -‬

2
00:00:27,277 --> 00:00:31,948
‫לפני שנים רבות, זאדיה הייתה ארץ אחת.‬

3
00:00:33,742 --> 00:00:37,370
‫עשירה בקסמים ובפלאות.‬

4
00:01:03,354 --> 00:01:05,315
‫אני מריח מוות.‬

5
00:01:06,775 --> 00:01:08,610
‫לכן זימנת אותי לכאן?‬

6
00:01:09,194 --> 00:01:10,779
‫כדי שתעליב אותי?‬

7
00:01:11,237 --> 00:01:15,158
‫אתה וכל אנשיך חייבים לוותר על הקסם האפל‬

8
00:01:15,450 --> 00:01:17,911
‫באופן מיידי, ולנצח.‬

9
00:01:17,994 --> 00:01:20,830
‫רק כך תוכל האנושות להתקדם הלאה.‬

10
00:01:21,414 --> 00:01:23,208
‫זו דרך לאחור.‬

11
00:01:23,666 --> 00:01:26,544
‫אתה מצפה מבני אנוש לחזור למצב הקודם,‬

12
00:01:26,628 --> 00:01:28,046
‫לפני שהיה לנו קסם.‬

13
00:01:28,379 --> 00:01:30,757
‫כשבני אנוש רעבו וסבלו‬

14
00:01:30,965 --> 00:01:32,300
‫חסרי ישע ועלובים!‬

15
00:01:32,801 --> 00:01:36,054
‫בחזרה לזמן שבו היינו יצורים נחותים?‬

16
00:01:36,638 --> 00:01:40,100
‫אתם באמת יצורים נחותים.‬

17
00:01:40,308 --> 00:01:41,851
‫אתה יהיר!‬

18
00:01:44,145 --> 00:01:48,233
‫הנח את החנית והסתלק.‬

19
00:01:49,317 --> 00:01:50,318
‫להניח אותה?‬

20
00:01:50,819 --> 00:01:54,030
‫אבל זו הייתה מתנה. זו תהיה גסות רוח.‬

21
00:01:55,281 --> 00:01:56,157
‫מתנה?‬

22
00:01:56,866 --> 00:01:57,700
‫כמובן.‬

23
00:01:57,826 --> 00:02:00,495
‫לא חשבת שיצור נחות שכמוני‬

24
00:02:00,578 --> 00:02:03,540
‫יצליח לבנות כלי כה עוצמתי?‬

25
00:02:04,374 --> 00:02:06,793
‫מי נתן לך את החנית?‬

26
00:02:08,628 --> 00:02:09,462
‫מי?‬

27
00:02:10,380 --> 00:02:12,090
‫אחד הדגולים.‬

28
00:02:14,717 --> 00:02:17,804
‫ערבת לביטחוני, אם אבוא לכאן!‬

29
00:02:18,429 --> 00:02:19,514
‫כן.‬

30
00:02:19,931 --> 00:02:22,892
‫אתה תהיה מוגן בפסגה הגבוהה הזו,‬

31
00:02:23,351 --> 00:02:27,480
‫הרחק הרחק מהעיר אלאריון.‬

32
00:02:28,982 --> 00:02:32,026
‫לא יתכן שאתה אומר... עיר שלמה?‬

33
00:02:32,485 --> 00:02:35,572
‫מאות אלפי אנשים חפים מפשע, ילדים!‬

34
00:02:35,822 --> 00:02:37,448
‫ותר על הקסם האפל...‬

35
00:02:37,699 --> 00:02:40,410
‫או שאהפוך אותה לאפר.‬

36
00:02:41,161 --> 00:02:42,120
‫לא תעשה זאת.‬

37
00:02:47,709 --> 00:02:49,544
‫לא!‬

38
00:04:18,925 --> 00:04:21,177
‫- ספר שלישי: "שמש" -‬

39
00:04:21,261 --> 00:04:23,805
‫- פרק ראשון: "סול רגם" - ‬

40
00:04:28,559 --> 00:04:30,561
‫זה לא דרקון רגיל.‬

41
00:04:30,812 --> 00:04:33,314
‫האם קיים דרקון רגיל?‬

42
00:04:33,481 --> 00:04:36,276
‫שמו סול רגם, "מלך השמש".‬

43
00:04:36,901 --> 00:04:39,696
‫הוא היה מלך הדרקונים לפני זמן רב.‬

44
00:04:39,862 --> 00:04:44,200
‫אבל הוא התעוור כשפרצו המלחמות,‬
‫והפך לסמל של זעם ומרירות.‬

45
00:04:44,909 --> 00:04:47,870
‫טוב. אז דרקון ענק, זועם ועיוור‬

46
00:04:47,954 --> 00:04:50,290
‫חוסם את דרכנו לזאדיה. מה נעשה?‬

47
00:04:50,415 --> 00:04:52,417
‫ובכן, לא נוכל להילחם בו.‬

48
00:04:52,750 --> 00:04:55,086
‫כי קיבלת את כישוף הנשיפה המתוק שלך,‬

49
00:04:55,169 --> 00:04:57,880
‫והחרבות שלי קטנות מקיסמי השיניים שלו.‬

50
00:05:00,425 --> 00:05:02,427
‫נצטרך להתגנב מעברו.‬

51
00:05:03,052 --> 00:05:07,682
‫קאלום, הגיע זמנך לשיעור ‬
‫הראשון בדרכי ההתגנבות.‬

52
00:05:07,849 --> 00:05:09,392
‫נחמד! כלומר...‬

53
00:05:09,684 --> 00:05:10,518
‫נחמד.‬

54
00:05:11,686 --> 00:05:14,814
‫סוד ההתגנבות הוא ‬
‫שאינך חייב להיות בלתי נראה.‬

55
00:05:14,897 --> 00:05:18,109
‫עליך רק להיות בלתי נראה לחושיו של האויב.‬

56
00:05:18,192 --> 00:05:20,987
‫הוא עיוור, אז לא נדאג לחוש הראייה.‬

57
00:05:21,571 --> 00:05:24,741
‫בדיוק. עלינו להתל רק בשני החושים הנותרים.‬

58
00:05:25,116 --> 00:05:26,576
‫שמיעה וריח.‬

59
00:05:27,869 --> 00:05:30,580
‫למה אלו החושים שעלינו לדאוג להם?‬

60
00:05:30,663 --> 00:05:33,041
‫ובכן, אם זה יגיע לחוש המישוש שלו...‬

61
00:05:33,124 --> 00:05:34,459
‫אנו בצרות גדולות.‬

62
00:05:34,667 --> 00:05:35,877
‫וחוש הטעם...‬

63
00:05:37,211 --> 00:05:38,921
‫היה נחמד להכיר.‬
‫-הבנתי.‬

64
00:05:39,339 --> 00:05:41,674
‫כל הדיבורים על חושים ורשמים...‬

65
00:05:41,758 --> 00:05:43,593
‫זה נשמע מתאים לארקנום הירח.‬

66
00:05:43,760 --> 00:05:46,346
‫אם אתה אומר, מכשף.‬

67
00:05:50,141 --> 00:05:52,560
‫הגנרלית אמאיה, הזמן שלנו אוזל.‬

68
00:05:52,643 --> 00:05:56,731
‫אני מציע שנאסוף את הגדוד וננטוש את המבצר.‬

69
00:05:58,441 --> 00:05:59,275
‫גנרלית!‬

70
00:05:59,359 --> 00:06:02,737
‫גנרלית, האלפים של אש השמש השתלטו על המוצב‬

71
00:06:02,820 --> 00:06:04,364
‫בצד של זאדיה בפירצה.‬

72
00:06:05,281 --> 00:06:07,283
‫אם האלפים יצאו למתקפה,‬

73
00:06:07,658 --> 00:06:10,411
‫איננו רבים מספיק כדי להגן על המבצר.‬

74
00:06:11,204 --> 00:06:13,247
‫כשהאלפים יצאו למתקפה.‬

75
00:06:20,671 --> 00:06:24,092
‫גנרלית אמאיה, מצטער להפריע, ‬
‫אבל מישהו הגיע.‬

76
00:06:32,433 --> 00:06:35,144
‫נו כבר, קאלום. נסה להשתיק אותו.‬

77
00:06:35,353 --> 00:06:36,604
‫אני יודע, אבל...‬

78
00:06:38,272 --> 00:06:40,608
‫אז היה יודע להרגיע אותך, נכון?‬

79
00:06:41,567 --> 00:06:43,653
‫עלינו רק לבטוח זה בזה. טוב?‬

80
00:06:44,153 --> 00:06:45,238
‫אני שומר עליך.‬

81
00:08:58,996 --> 00:08:59,830
‫מה עכשיו?‬

82
00:09:23,145 --> 00:09:24,814
‫אני מצטער להפריע,‬

83
00:09:25,022 --> 00:09:27,316
‫אבל היכן התגבורת שביקשנו?‬

84
00:09:27,441 --> 00:09:29,694
‫שלחנו הודעות רבות ללורד וירן.‬

85
00:09:31,487 --> 00:09:33,322
‫התגבורת לא תגיע.‬

86
00:09:33,656 --> 00:09:35,157
‫לורד וירן נעצר...‬

87
00:09:35,741 --> 00:09:36,701
‫בעוון בגידה.‬

88
00:09:41,539 --> 00:09:44,709
‫לוטננט, אתה צודק. לא נוכל להגן על הפירצה.‬

89
00:09:44,959 --> 00:09:46,377
‫אבל לא אנטוש אותה.‬

90
00:09:47,461 --> 00:09:49,171
‫האפשרות היחידה שלנו...‬

91
00:09:49,505 --> 00:09:50,798
‫היא להשמיד אותה.‬

92
00:09:59,599 --> 00:10:00,433
‫שנרוץ לשם?‬

93
00:10:00,683 --> 00:10:04,770
‫לא נצליח. הוא ינגוס בנו עד שנתפרק,‬
‫או יחבוט בנו בזנבו.‬

94
00:10:05,021 --> 00:10:08,774
‫אז לא נחמוק, לא נרוץ, לא נילחם.‬

95
00:10:08,858 --> 00:10:10,776
‫מה נשאר?‬
‫-להישרף למוות?‬

96
00:10:11,027 --> 00:10:11,861
‫בהחלט לא.‬

97
00:10:17,199 --> 00:10:20,286
‫נאלץ לבצע את הפעולה הכי פחות אהובה עליי.‬

98
00:10:21,746 --> 00:10:22,580
‫להסביר.‬

99
00:10:25,041 --> 00:10:26,667
‫סול רגם הגדול.‬

100
00:10:27,168 --> 00:10:29,587
‫אני ריילה, מהאלפים של צל הירח.‬

101
00:10:37,178 --> 00:10:39,805
‫מה את עושה?‬

102
00:10:41,432 --> 00:10:43,726
‫אני קדה, דרקון דגול.‬

103
00:10:43,934 --> 00:10:44,935
‫לא.‬

104
00:10:45,353 --> 00:10:49,231
‫כלומר, מדוע את כאן?‬

105
00:10:50,900 --> 00:10:53,402
‫יצאנו למסע בממלכות בני האנוש‬

106
00:10:53,486 --> 00:10:56,405
‫כשליחים של זובייה, מלכת הדרקונים.‬

107
00:10:56,697 --> 00:11:00,451
‫אנו מבקשים את רשותך לחצות בחזרה לזאדיה.‬

108
00:11:01,535 --> 00:11:03,746
‫איזו סיבה...‬

109
00:11:04,038 --> 00:11:08,125
‫תשלח אותך לממלכות האומללות של בני האנוש?‬

110
00:11:08,793 --> 00:11:11,212
‫אנו מעבירים משהו יקר.‬

111
00:11:11,379 --> 00:11:12,797
‫מישהו יקר.‬

112
00:11:13,005 --> 00:11:15,466
‫נסיך הדרקון הצעיר, אזימונדיאס.‬

113
00:11:16,509 --> 00:11:17,802
‫שקרים!‬

114
00:11:18,761 --> 00:11:21,263
‫את מעזה לשקר לי?‬

115
00:11:21,555 --> 00:11:24,684
‫ביצת מלך הדרקונים הושמדה.‬

116
00:11:25,768 --> 00:11:27,978
‫לא, רגע! הוא כאן.‬

117
00:11:32,149 --> 00:11:34,276
‫נסיך הדרקונים חי!‬

118
00:11:34,485 --> 00:11:36,654
‫והוא ממש מתוק. נכון?‬

119
00:11:36,987 --> 00:11:38,155
‫אתה ילד טוב.‬

120
00:11:44,078 --> 00:11:45,621
‫כיצד זה יתכן?‬

121
00:11:45,955 --> 00:11:47,164
‫זה נס.‬

122
00:11:47,373 --> 00:11:49,709
‫הוא צריך לחזור אל ביתו.‬

123
00:11:49,875 --> 00:11:51,877
‫בבקשה, הרשה לנו לעבור‬

124
00:11:51,961 --> 00:11:55,172
‫כדי שנאחד בין נסיך הדרקונים ואמו.‬

125
00:11:58,426 --> 00:12:01,887
‫אינני מבין כיצד נסיך הדרקונים‬

126
00:12:01,971 --> 00:12:04,682
‫הגיע אל ממלכות בני האנוש.‬

127
00:12:05,266 --> 00:12:06,100
‫עם זאת...‬

128
00:12:06,726 --> 00:12:08,227
‫אני ארשה לך,‬

129
00:12:08,477 --> 00:12:11,731
‫ולדרקון הקטן לעבור בחזרה לזאדיה.‬

130
00:12:12,231 --> 00:12:15,359
‫אבל לא בן האנוש המטונף‬

131
00:12:15,443 --> 00:12:17,153
‫שמסתתר בקרבת מקום.‬

132
00:12:18,904 --> 00:12:20,698
‫סול רגם!‬
‫-זה בסדר.‬

133
00:12:21,073 --> 00:12:22,575
‫תמשיכי בלעדיי.‬
‫-לא!‬

134
00:12:22,992 --> 00:12:24,994
‫קאלום, אנחנו כל כך קרובים.‬

135
00:12:25,202 --> 00:12:28,164
‫ריילה, הבאתו של זים לזאדיה חשובה מכול.‬

136
00:12:28,706 --> 00:12:31,041
‫רק אמרי למלכת הדרקונים שעזרתי.‬

137
00:12:31,292 --> 00:12:32,168
‫מעט.‬

138
00:12:32,585 --> 00:12:33,544
‫אחזור הביתה.‬

139
00:12:39,467 --> 00:12:40,926
‫הביתה?‬

140
00:12:41,260 --> 00:12:44,388
‫לא. ישנן שתי אפשרויות.‬

141
00:12:44,680 --> 00:12:46,432
‫כולכם תמותו...‬

142
00:12:46,974 --> 00:12:51,520
‫או שבן האנוש המרושע ימות לבדו.‬

143
00:12:54,732 --> 00:12:56,734
‫אני מסכימה איתך, סול רגם.‬

144
00:12:57,067 --> 00:12:59,069
‫ישנם בני אנוש מרושעים.‬

145
00:12:59,987 --> 00:13:03,115
‫ריילה?‬
‫-אבל לא הוא. לא קאלום.‬

146
00:13:03,407 --> 00:13:06,786
‫מלכת הדרקונים חיה רק בזכות בן האנוש הזה.‬

147
00:13:06,911 --> 00:13:10,164
‫הוא עזב את ביתו ומשפחתו‬
‫כדי להציל את הביצה.‬

148
00:13:10,372 --> 00:13:12,082
‫הוא הקריב הכול...‬

149
00:13:12,249 --> 00:13:14,502
‫כדי שאזימונדיאס ייוולד.‬

150
00:13:14,710 --> 00:13:16,587
‫הוא אצילי ומהימן.‬

151
00:13:17,213 --> 00:13:20,549
‫כשנפגשנו, הוא יכול היה ‬
‫ללכוד או להרוג אותי.‬

152
00:13:20,633 --> 00:13:21,717
‫אבל זה לא קרה.‬

153
00:13:22,134 --> 00:13:25,137
‫כי מבלי להכיר אותי ולדעת דבר אודותיי...‬

154
00:13:25,387 --> 00:13:29,099
‫הוא גבר על שנאת בני האנוש,‬
‫ועשה את הדבר הנכון.‬

155
00:13:29,517 --> 00:13:32,061
‫הוא חכם, ואדיב, ואמיץ, והוא...‬

156
00:13:32,686 --> 00:13:33,646
‫חברי.‬

157
00:13:34,188 --> 00:13:35,481
‫חברי הטוב ביותר.‬

158
00:13:41,445 --> 00:13:44,782
‫אז בבקשה, הרשה לו לעבור לזאדיה‬

159
00:13:44,865 --> 00:13:48,202
‫ועזור לי לקחת את ‬
‫נסיך הדרקונים הביתה. כי...‬

160
00:13:48,410 --> 00:13:50,371
‫כנראה שלא אצליח בלעדיו.‬

161
00:13:56,043 --> 00:13:58,796
‫אני מריח מוות!‬

162
00:13:59,964 --> 00:14:02,091
‫מה? לא! קאלום הוא שונה!‬

163
00:14:02,174 --> 00:14:05,010
‫אני מריח עליו את צחנת הקסם האפל.‬

164
00:14:05,386 --> 00:14:06,971
‫הוא לא שונה.‬

165
00:14:07,137 --> 00:14:10,850
‫הוא גוזל חיים וקסם מיצורים חפים ופשע.‬

166
00:14:11,016 --> 00:14:13,853
‫הוא חייב למות.‬

167
00:14:26,991 --> 00:14:27,825
‫הכבל.‬

168
00:14:36,917 --> 00:14:38,669
‫זה נעשה. בואו נלך.‬

169
00:14:45,301 --> 00:14:48,512
‫לפקודתך, נמשוך בכבל ונפוצץ את החביות.‬

170
00:14:49,346 --> 00:14:53,684
‫אלפי טונות של סלעים ולבה‬
‫יאטמו את הפירצה לנצח.‬

171
00:15:03,277 --> 00:15:04,403
‫מצטער, ריילה.‬

172
00:15:04,695 --> 00:15:08,616
‫אם מותי הוא הדרך היחידה ‬
‫שבה תוכלו לחצות בבטחה,‬

173
00:15:09,033 --> 00:15:10,910
‫הגיע זמני לקבל את סופי.‬

174
00:15:11,410 --> 00:15:14,872
‫תירגע, הוא עדיין לא יכול ‬
‫להשתמש בנשימת האש.‬

175
00:15:14,955 --> 00:15:16,957
‫הוא עושה זאת מדי כמה דקות.‬

176
00:15:17,041 --> 00:15:18,834
‫הוא זקוק לטעינה מחודשת.‬

177
00:15:20,669 --> 00:15:25,049
‫רגע. לא נוכל להסתתר מהחושים שלו,‬
‫אבל אולי נוכל להתל בהם.‬

178
00:15:25,132 --> 00:15:26,675
‫ניצור רושם כוזב.‬

179
00:15:26,759 --> 00:15:30,638
‫אחרי הכול, ‬
‫ניתן באמת לדעת רק את הרושם עצמו.‬

180
00:15:31,639 --> 00:15:33,724
‫כעת אתה נשמע כמו לוז'ן.‬

181
00:15:34,350 --> 00:15:35,225
‫וואו, באמת?‬

182
00:15:35,684 --> 00:15:37,269
‫זו לא מחמאה.‬

183
00:15:37,645 --> 00:15:38,604
‫הנה הרעיון.‬

184
00:15:38,729 --> 00:15:42,191
‫אשתמש באספירו כדי לנשוף‬
‫את הריח שלי למקום אחר.‬

185
00:15:42,358 --> 00:15:44,318
‫כמו פיתומות, רק עם ריחות.‬

186
00:15:52,785 --> 00:15:54,203
‫ריחנות!‬

187
00:15:56,747 --> 00:15:58,040
‫רחרחנות!‬

188
00:15:58,499 --> 00:15:59,917
‫זה רעיון טיפשי.‬

189
00:16:00,501 --> 00:16:03,170
‫אבל יתכן שיש בזה משהו.‬

190
00:16:04,213 --> 00:16:05,923
‫הזמן תם.‬

191
00:16:07,758 --> 00:16:08,968
‫תן לי את הצעיף.‬

192
00:16:09,051 --> 00:16:12,137
‫אם אלבש אותו, אריח כמוך ואמשוך את האש.‬

193
00:16:12,221 --> 00:16:13,555
‫כשהוא ינשוף אש,‬

194
00:16:13,639 --> 00:16:16,100
‫אתה וזים תברחו, כשאסיח את דעתו.‬

195
00:16:16,183 --> 00:16:20,187
‫זה הרעיון הגרוע ביותר שהיה לך.‬
‫הוא ישרוף אותך עד עפר!‬

196
00:16:21,730 --> 00:16:23,983
‫לא נכון. אני מהירה ממנו.‬

197
00:16:24,149 --> 00:16:26,276
‫וזה גם הסיכוי היחידי שלנו.‬

198
00:16:27,569 --> 00:16:30,656
‫לא התרחצתי כבר שבועיים, זה בוודאי יעזור.‬

199
00:16:36,120 --> 00:16:36,954
‫נכון?‬

200
00:16:38,831 --> 00:16:39,915
‫הנה זה בא.‬

201
00:17:03,230 --> 00:17:06,608
‫אנו מוכנים להפעיל את חומרי הנפץ, בפקודתך.‬

202
00:17:08,736 --> 00:17:09,570
‫משכו!‬

203
00:17:32,384 --> 00:17:35,054
‫מה עכשיו? ‬
‫-ההדק נותק.‬

204
00:17:36,764 --> 00:17:39,308
‫מישהו צריך לצאת לשם ולהפעיל אותם.‬

205
00:17:39,516 --> 00:17:40,350
‫אני...‬

206
00:17:41,268 --> 00:17:43,103
‫אעשה זאת בעצמי.‬

207
00:17:44,313 --> 00:17:46,231
‫אבל אמאיה, לא תשרדי.‬

208
00:17:53,614 --> 00:17:54,656
‫מה היא אמרה?‬

209
00:17:54,948 --> 00:17:57,159
‫היא אמרה שאנחנו נשרוד.‬

210
00:18:12,758 --> 00:18:14,426
‫קדימה, ריילה. קדימה.‬

211
00:18:21,183 --> 00:18:22,935
‫בן אנוש טיפש!‬

212
00:20:55,587 --> 00:20:56,421
‫הקשת הזו.‬

213
00:20:57,089 --> 00:20:57,923
‫מה אם...‬

214
00:21:02,678 --> 00:21:03,971
‫השליכי אותו.‬

215
00:21:06,348 --> 00:21:09,059
‫הוא רוצה שאני... אקיא על הדרקון?‬

216
00:21:20,862 --> 00:21:21,822
‫להשליך אותו!‬

217
00:21:23,782 --> 00:21:24,950
‫אספירו!‬

218
00:21:47,347 --> 00:21:49,349
‫זה היה מדהים!‬

219
00:21:49,891 --> 00:21:51,768
‫קרוב מדי, אבל מדהים.‬

220
00:21:52,269 --> 00:21:54,563
‫הירגע, נצרבתי רק קצת.‬

221
00:21:54,813 --> 00:21:56,273
‫שימוש יפה באספירו.‬

222
00:22:00,402 --> 00:22:02,112
‫הקשת לא תחזיק אותו לנצח.‬

223
00:22:02,237 --> 00:22:05,657
‫נסתלק מכאן, ‬
‫לפני שקרוב מדי יהפוך למאוחר מדי.‬

224
00:22:09,202 --> 00:22:12,289
‫תודה שהשאלת לי אותו. יתכן שהוא מביא מזל.‬

225
00:22:39,816 --> 00:22:41,068
‫אל תאמר נואש.‬

226
00:22:42,569 --> 00:22:43,403
‫היה סבלני.‬

227
00:22:45,614 --> 00:22:46,823
‫זמנך יגיע.‬

228
00:22:48,742 --> 00:22:50,494
‫התהליך החל בזכותך.‬

229
00:22:53,955 --> 00:22:55,624
‫הוא מסוכן מדי.‬

230
00:22:56,124 --> 00:22:58,627
‫אין די שלשלאות בחמש הממלכות‬

231
00:22:58,710 --> 00:23:00,712
‫כדי לעצור את האיום שלו.‬

232
00:23:02,381 --> 00:23:03,715
‫אז מה את מציעה?‬

233
00:23:04,549 --> 00:23:06,718
‫יש רק דרך אחת לנטרל את וירן,‬

234
00:23:06,927 --> 00:23:09,304
‫וזה לעשות אותה לצמיתות.‬

235
00:23:18,105 --> 00:23:19,523
‫מה זה אמור...‬

236
00:23:23,902 --> 00:23:25,112
‫המלך אזראן.‬

237
00:24:38,852 --> 00:24:40,854
‫תרגום כתוביות: ליאת בר-און‬