1 00:00:08,080 --> 00:00:10,160 ‫החווה של קלארקסון‬ 2 00:00:12,439 --> 00:00:17,440 ‫פרק 5 מגפאניקה‬ 3 00:00:20,879 --> 00:00:26,600 ‫5 בפברואר 2020‬ 4 00:00:37,840 --> 00:00:40,240 ‫הרשויות הסיניות מגבירות את המאמצים‬ 5 00:00:40,320 --> 00:00:43,000 ‫כדי להשתלט על התפשטות הנגיף. בחלקים מסין,‬ 6 00:00:43,079 --> 00:00:46,679 ‫הוצאו הנחיות לפיהן רק אדם אחד...‬ 7 00:00:47,600 --> 00:00:51,640 ‫...השגריר הסיני העביר ביקורת על כמה מדינות בטענה שהן מגזימות בתגובתן.‬ 8 00:00:51,719 --> 00:00:55,000 ‫הוא אמר שהתפרצות שפעת החורף השנה בצפון אמריקה‬ 9 00:00:55,079 --> 00:00:57,439 ‫היא חמורה יותר מנגיף הקורונה.‬ 10 00:00:57,520 --> 00:01:00,039 ‫טוב, תחזוקה.‬ 11 00:01:00,119 --> 00:01:01,520 ‫בניית שער.‬ 12 00:01:03,439 --> 00:01:05,439 ‫אוי! לכל הרוחות.‬ 13 00:01:12,200 --> 00:01:14,120 ‫טוב, והנה זה.‬ 14 00:01:15,000 --> 00:01:16,120 ‫בדיוק במקום.‬ 15 00:01:22,840 --> 00:01:23,680 ‫אוי, לא.‬ 16 00:01:27,519 --> 00:01:29,760 ‫זה לא ממש מאובטח, נכון? זה...‬ 17 00:01:38,640 --> 00:01:39,479 ‫תראה את זה.‬ 18 00:01:40,319 --> 00:01:44,400 ‫השער לא התאים, אז בניתי חומת אבנים, הראשונה שבניתי.‬ 19 00:02:03,439 --> 00:02:08,759 ‫27 בפברואר 2020‬ 20 00:02:08,840 --> 00:02:11,479 ‫שבעים ושש כבשים, בדיוק.‬ 21 00:02:15,599 --> 00:02:17,439 ‫גושים משמעותיים החלו להתפתח‬ 22 00:02:17,520 --> 00:02:20,400 ‫בקוריאה הדרומית, ביפן ובאיראן.‬ 23 00:02:20,439 --> 00:02:22,280 ‫קוריאה הדרומית מתכננת לבדוק...‬ 24 00:02:22,360 --> 00:02:25,960 ‫יש תענוגות מעטים מאוד בחיים‬ 25 00:02:26,039 --> 00:02:29,439 ‫שהם נהדרים כמו לפתוח את דלת המקרר‬ 26 00:02:29,560 --> 00:02:33,159 ‫ולגלות בפנים נתח מפתיע של טלה קר.‬ 27 00:02:34,680 --> 00:02:35,840 ‫פורסים אותו,‬ 28 00:02:36,319 --> 00:02:39,000 ‫לחם לבן, שכבה דקה של חמאה.‬ 29 00:02:39,079 --> 00:02:40,120 ‫יש צ'אטני?‬ 30 00:02:40,159 --> 00:02:41,960 ‫אז לא תרגיש את הטעם של הטלה.‬ 31 00:02:42,039 --> 00:02:45,120 ‫...סגן שר הבריאות האיראני נמצא חיובי לקורונה.‬ 32 00:02:45,879 --> 00:02:48,800 ‫שלוש, ארבע, חמש, שש, שבע.‬ 33 00:02:52,079 --> 00:02:56,319 ‫יחידת לידת טליים דידלי סקוואט אוזן - זנב‬ 34 00:02:56,920 --> 00:02:59,319 ‫כשפברואר פינה את מקומו למרץ,‬ 35 00:02:59,400 --> 00:03:03,000 ‫הנחתי שיש רק דבר אחד שיש לדאוג לגביו.‬ 36 00:03:03,759 --> 00:03:06,639 ‫הלידה הממשמשת ובאה של הטליים שלי.‬ 37 00:03:08,000 --> 00:03:09,639 ‫אבל אז כרעם ביום בהיר,‬ 38 00:03:10,560 --> 00:03:12,759 ‫היה עוד דבר שיש לדאוג לגביו.‬ 39 00:03:13,439 --> 00:03:16,879 ‫23 במרץ 2020‬ 40 00:03:27,560 --> 00:03:31,599 ‫החל מערב זה, עליי לתת הנחיה פשוטה מאוד לאזרחי בריטניה.‬ 41 00:03:32,280 --> 00:03:34,039 ‫עליכם להישאר בבית.‬ 42 00:03:36,560 --> 00:03:41,240 ‫נגיף הקורונה הוא האיום הגדול ביותר שעומד בפני המדינה מזה עשרות שנים.‬ 43 00:03:42,039 --> 00:03:44,479 ‫הנגיף הוא נטול הבחנה.‬ 44 00:03:45,000 --> 00:03:48,120 ‫לא משנה מי אתם, איפה אתם,‬ 45 00:03:48,199 --> 00:03:49,960 ‫או בני כמה אתם.‬ 46 00:03:51,000 --> 00:03:56,280 ‫כל חלקי הארץ נמצאים כעת במצב חירום.‬ 47 00:03:58,560 --> 00:04:01,039 ‫צ'יפינג נורטון כפר תאום של מאני-או-וקסן‬ 48 00:04:03,800 --> 00:04:06,240 ‫בעת שהארץ כולה שקועה בתרדמת חורף,‬ 49 00:04:06,319 --> 00:04:09,479 ‫החלטתי לארח פגישה מרוחקת חברתית‬ 50 00:04:09,560 --> 00:04:11,560 ‫עם צוות הניהול של החווה.‬ 51 00:04:15,879 --> 00:04:16,800 ‫מה שלומך?‬ 52 00:04:18,720 --> 00:04:20,240 ‫מת מפחד.‬ 53 00:04:20,800 --> 00:04:21,759 ‫באמת?‬ 54 00:04:21,800 --> 00:04:22,800 ‫אתה בן 22.‬ 55 00:04:22,920 --> 00:04:24,519 ‫- עשרים ואחת. - עשרים ואחת.‬ 56 00:04:24,600 --> 00:04:26,079 ‫אני מתקרב לגיל 60,‬ 57 00:04:26,160 --> 00:04:28,879 ‫עישנתי שלושת רבעי מיליון סיגריות.‬ 58 00:04:28,920 --> 00:04:31,360 ‫הייתה לי דלקת ריאות, אז הריאות שלי מצולקות.‬ 59 00:04:31,480 --> 00:04:32,800 ‫אם אחטוף את זה...‬ 60 00:04:32,920 --> 00:04:34,519 ‫אין הרבה תקווה.‬ 61 00:04:35,439 --> 00:04:36,920 ‫זאת דאגה רצינית.‬ 62 00:04:37,000 --> 00:04:40,480 ‫הדבר היחיד שמרגיז אותי זה שלא עשיתי סלסול.‬ 63 00:04:40,560 --> 00:04:42,720 ‫- מה? - לא עשיתי סלסול.‬ 64 00:04:43,240 --> 00:04:46,920 ‫אתמול תכננתי לעשות סלסול, אבל זה בוטל.‬ 65 00:04:47,040 --> 00:04:49,800 ‫- על ידי הספר? - כן, בגלל נגיף הקורונה.‬ 66 00:04:49,920 --> 00:04:51,879 ‫זו התסרוקת העתידית החדשה שלך.‬ 67 00:04:51,920 --> 00:04:54,920 ‫כן, השלב הבא של קיילב החדש.‬ 68 00:04:55,040 --> 00:04:57,720 ‫אני לא בטוח שזה יגיע לכותרות.‬ 69 00:04:58,319 --> 00:05:02,240 ‫העניין הוא שמשום מה, אתה ואני נחשבים‬ 70 00:05:02,319 --> 00:05:03,600 ‫לעובדים חיוניים.‬ 71 00:05:03,680 --> 00:05:07,720 ‫הממשלה אומרת שאם אתה מעורב בייצור מזון, וזה נכון לגבינו,‬ 72 00:05:07,800 --> 00:05:08,759 ‫חוואות...‬ 73 00:05:08,800 --> 00:05:09,879 ‫עדיין מותרת.‬ 74 00:05:09,920 --> 00:05:13,360 ‫כלומר, זה ממש מצחיק. הממשלה אמרה לפני שלושה שבועות,‬ 75 00:05:13,480 --> 00:05:16,720 ‫"אנחנו חושבים שהרעיון שחוואים בריטים‬ 76 00:05:16,800 --> 00:05:19,439 ‫"מייצרים אוכל לעם הבריטי הוא מיושן ומגוחך.‬ 77 00:05:19,519 --> 00:05:20,920 ‫"קנו אוכל מחו"ל,‬ 78 00:05:21,000 --> 00:05:23,519 ‫"נהפוך את האזורים הכפריים לפארק טבע גדול".‬ 79 00:05:23,600 --> 00:05:25,240 ‫תראה אותם עכשיו.‬ 80 00:05:25,360 --> 00:05:27,920 ‫אני חושב שאם נישאר רחוקים ככה...‬ 81 00:05:28,040 --> 00:05:30,639 ‫- כל הזמן. - נחטא הכול למוות,‬ 82 00:05:30,720 --> 00:05:33,720 ‫נקפיד שצוותי הצילום יהיו רחוקים.‬ 83 00:05:33,800 --> 00:05:36,159 ‫אתה תנהג בטרקטור שלך, הלמבורגיני.‬ 84 00:05:36,240 --> 00:05:37,240 ‫אני אנהג בשלי.‬ 85 00:05:37,319 --> 00:05:39,319 ‫האמת שזה רעיון לא רע.‬ 86 00:05:39,399 --> 00:05:42,480 ‫זה רעיון טוב מאוד. כל אחד בטרקטור שלו מעתה ואילך.‬ 87 00:05:42,560 --> 00:05:43,920 ‫עובדים חיוניים.‬ 88 00:05:44,000 --> 00:05:45,639 ‫אנחנו נציל את האומה.‬ 89 00:05:46,240 --> 00:05:47,480 ‫אתה עושה קניות פאניקה?‬ 90 00:05:47,560 --> 00:05:50,000 ‫קניתי חמש קופסאות של סרדינים, זה נחשב?‬ 91 00:05:50,079 --> 00:05:51,840 ‫- לא ממש. - עשית קניות פאניקה?‬ 92 00:05:51,920 --> 00:05:52,759 ‫לא.‬ 93 00:05:58,639 --> 00:06:01,879 ‫בעת שהעובד החיוני קיילב חזר לעבודת הטרקטור,‬ 94 00:06:03,519 --> 00:06:07,480 ‫אני שמתי פעמיי למרכז העצבים של המאורע הגדול הבא שלנו.‬ 95 00:06:09,160 --> 00:06:13,160 ‫ברוכים הבאים, כולם, לאסם המלטת הטליים שבנינו.‬ 96 00:06:13,240 --> 00:06:15,879 ‫מחלקת היולדות, אם תרצו. כולן פה.‬ 97 00:06:15,959 --> 00:06:18,920 ‫יש כאן 74 כבשים בהיריון.‬ 98 00:06:19,000 --> 00:06:21,720 ‫איתנו אלן הרועה...‬ 99 00:06:22,360 --> 00:06:23,800 ‫אפשר להגיד נערת רועים?‬ 100 00:06:23,879 --> 00:06:27,199 ‫אני לא יודע אם אפשר להגיד את זה. בכל אופן, מומחית הכבשים.‬ 101 00:06:27,879 --> 00:06:30,399 ‫היא תהיה פה, אבל לא תמיד,‬ 102 00:06:31,079 --> 00:06:34,439 ‫אז אני צריך ללמוד, ואלמד מכך שאצפה בה.‬ 103 00:06:34,920 --> 00:06:37,120 ‫תחשבו כמה כישורים יהיו לי.‬ 104 00:06:37,759 --> 00:06:39,600 ‫החלקה עם מכונית תוך כדי צעקות.‬ 105 00:06:41,079 --> 00:06:42,000 ‫מיילדת.‬ 106 00:06:43,720 --> 00:06:46,759 ‫המשימה הראשונה הייתה לוודא שהאימהות לעתיד‬ 107 00:06:46,840 --> 00:06:49,840 ‫היו מחולקות באופן שווה בין הדירים הנפרדים.‬ 108 00:06:51,480 --> 00:06:55,120 ‫שבע, שמונה, עשר, 12.‬ 109 00:06:57,399 --> 00:06:59,560 ‫למה כולכן נכנסתן לשם?‬ 110 00:07:02,319 --> 00:07:03,759 ‫למה הן עשו את זה?‬ 111 00:07:06,959 --> 00:07:09,160 ‫אבל לבסוף, הכול היה מוכן‬ 112 00:07:09,240 --> 00:07:12,639 ‫להגעתם של 138 טליים.‬ 113 00:07:14,639 --> 00:07:17,519 ‫וכעת היה עלינו רק לחכות שאימא טבע‬ 114 00:07:17,600 --> 00:07:19,279 ‫תפשיל את שרווליה.‬ 115 00:07:21,959 --> 00:07:24,279 ‫חלה עלייה גדולה במספר האנשים‬ 116 00:07:24,360 --> 00:07:27,240 ‫בבריטניה שמתו מנגיף הקורונה.‬ 117 00:07:27,959 --> 00:07:29,959 ‫ממשלת סקוטלנד המליצה‬ 118 00:07:30,040 --> 00:07:34,199 ‫לעטות כיסוי פנים בנסיבות שבהן ריחוק חברתי...‬ 119 00:07:34,279 --> 00:07:37,159 ‫הימים חלפו, ואף טלה לא הופיע.‬ 120 00:07:38,720 --> 00:07:42,120 ‫אבל בוקר אחד, בעת שהאכלתי את התרנגולות...‬ 121 00:07:42,199 --> 00:07:43,519 ‫תפסיקו לריב!‬ 122 00:07:46,159 --> 00:07:47,000 ‫הלו?‬ 123 00:07:48,600 --> 00:07:49,439 ‫מה?‬ 124 00:07:50,639 --> 00:07:51,920 ‫אנחנו בדרך!‬ 125 00:07:52,000 --> 00:07:53,120 ‫המלטת טליים.‬ 126 00:07:54,000 --> 00:07:55,199 ‫צריף הטליים.‬ 127 00:07:56,480 --> 00:08:00,720 ‫באופן צפוי, אחת הכבשים חיכתה שאלן הרועה תלך הביתה‬ 128 00:08:00,800 --> 00:08:03,160 ‫ואז החליטה שהיא מוכנה.‬ 129 00:08:05,399 --> 00:08:06,240 ‫הנה.‬ 130 00:08:06,680 --> 00:08:07,560 ‫יורדת.‬ 131 00:08:08,839 --> 00:08:11,319 ‫ואם תתקרב באיטיות, היא תתרגל אליך.‬ 132 00:08:11,920 --> 00:08:14,680 ‫בעולם אידיאלי היא תמליט בכוחות עצמה.‬ 133 00:08:14,759 --> 00:08:15,959 ‫אני כאן...‬ 134 00:08:17,480 --> 00:08:18,480 ‫רק בתור גיבוי.‬ 135 00:08:20,800 --> 00:08:21,759 ‫היא מנסה.‬ 136 00:08:23,959 --> 00:08:24,800 ‫תסתכלי עליה.‬ 137 00:08:26,600 --> 00:08:28,959 ‫אלוהים, משהו יוצא ממנה.‬ 138 00:08:29,439 --> 00:08:31,680 ‫ג'רמי, תוודא שהראש יוצא קודם.‬ 139 00:08:31,759 --> 00:08:33,279 ‫איך אני אמור לראות אם...‬ 140 00:08:33,360 --> 00:08:35,679 ‫היא קמה. הוא יצא החוצה...‬ 141 00:08:36,440 --> 00:08:37,639 ‫כן, תראי!‬ 142 00:08:41,039 --> 00:08:42,879 ‫זה פשוט מדהים.‬ 143 00:08:43,600 --> 00:08:45,320 ‫אני נרגש כל כך.‬ 144 00:08:50,399 --> 00:08:53,360 ‫זה שק דם ענק.‬ 145 00:08:54,639 --> 00:08:57,039 ‫שכה יהיה לי טוב.‬ 146 00:08:57,960 --> 00:09:00,639 ‫התהליך כולו הוא מתוק להפליא‬ 147 00:09:00,759 --> 00:09:03,279 ‫ודוחה להפליא, בו זמנית.‬ 148 00:09:05,120 --> 00:09:08,399 ‫בחזית, כל כרטיס ברכה לחג הפסחא בהתגלמותו.‬ 149 00:09:08,480 --> 00:09:09,480 ‫מאחור,‬ 150 00:09:10,240 --> 00:09:13,879 ‫אפילו ג'ון קרפנטר לא חשב על משהו דוחה כל כך.‬ 151 00:09:15,720 --> 00:09:18,480 ‫לידת דידלי סקוואט הראשונה שלנו עברה כהלכה,‬ 152 00:09:18,519 --> 00:09:21,759 ‫אבל האם נשאה תאומים, ולמרבה הדאגה,‬ 153 00:09:21,879 --> 00:09:24,120 ‫לא היה זכר לשני.‬ 154 00:09:25,879 --> 00:09:27,159 ‫הייתה בעיה,‬ 155 00:09:27,240 --> 00:09:29,639 ‫ולא היה טעם לקרוא לקיילב לעזרה,‬ 156 00:09:29,720 --> 00:09:32,519 ‫שכן הוא הבהיר היטב שהוא לא מעוניין.‬ 157 00:09:33,159 --> 00:09:35,480 ‫כבשים, אני פשוט לא מסתדר איתן.‬ 158 00:09:35,519 --> 00:09:36,879 ‫זה מה שמצפה לג'רמי.‬ 159 00:09:36,960 --> 00:09:38,120 ‫קיץ, וחם,‬ 160 00:09:38,200 --> 00:09:40,480 ‫הוא עסוק בטרקטור בזריעת התירס,‬ 161 00:09:40,519 --> 00:09:43,639 ‫ולפתע הוא רואה מרחוק שלאחת הכבשים יש עוויתות.‬ 162 00:09:43,759 --> 00:09:45,200 ‫הוא אומר, "אלך לראות".‬ 163 00:09:45,279 --> 00:09:48,000 ‫פתאום יש רימות שצונחות מתוכה.‬ 164 00:09:48,080 --> 00:09:51,080 ‫או שהראש שלה נתקע בגדר והיא הרגה את עצמה.‬ 165 00:09:51,159 --> 00:09:53,480 ‫אתה יודע בוודאות שזה יקרה.‬ 166 00:09:53,879 --> 00:09:56,879 ‫הכול טוב כשהן ממליטות, "תראו את הטלה החמוד".‬ 167 00:09:57,000 --> 00:09:57,840 ‫חכו ותראו.‬ 168 00:09:58,240 --> 00:10:02,080 ‫כשהקיץ יגיע, הן יתרוצצו בחווה, והוא יגיד, "כבשים מזדיינות".‬ 169 00:10:03,759 --> 00:10:05,399 ‫למרבה השמחה, באסם,‬ 170 00:10:05,480 --> 00:10:08,600 ‫אלן הגיעה בזמן כדי לפתור את הבעיה.‬ 171 00:10:14,720 --> 00:10:16,279 ‫אז יש לנו...‬ 172 00:10:17,320 --> 00:10:19,120 ‫ראש, ואין רגליים.‬ 173 00:10:19,519 --> 00:10:21,159 ‫זאת הבעיה?‬ 174 00:10:21,240 --> 00:10:22,639 ‫יש שם רגל.‬ 175 00:10:22,759 --> 00:10:24,879 ‫אתה רואה את הרגל? כן.‬ 176 00:10:25,000 --> 00:10:26,480 ‫מה יש לנו, שתי רגליים?‬ 177 00:10:26,519 --> 00:10:27,639 ‫שתי רגליים ואף.‬ 178 00:10:27,759 --> 00:10:29,279 ‫את תמשכי אותו החוצה?‬ 179 00:10:29,360 --> 00:10:31,000 ‫היא תעשה את זה בעצמה עכשיו.‬ 180 00:10:33,320 --> 00:10:34,159 ‫הנה.‬ 181 00:10:35,240 --> 00:10:38,000 ‫אתה רואה שהנוזל הזה בצבע צהוב די כהה?‬ 182 00:10:38,080 --> 00:10:38,960 ‫כן.‬ 183 00:10:39,039 --> 00:10:41,480 ‫זה אומר שהטלה היה קצת במצוקה.‬ 184 00:10:42,159 --> 00:10:43,080 ‫למה?‬ 185 00:10:43,440 --> 00:10:46,840 ‫כנראה מפני שלקח לו קצת יותר זמן לצאת החוצה.‬ 186 00:10:46,879 --> 00:10:49,039 ‫- הוא בסדר? - כן. הוא בסדר גמור.‬ 187 00:10:49,120 --> 00:10:51,639 ‫- האחרון היה... - הם היו תקועים?‬ 188 00:10:51,720 --> 00:10:55,480 ‫זה כמו הקטע בכביש איי-40 כששתי מכוניות צריכות להשתלב בנתיב אחד.‬ 189 00:10:55,519 --> 00:10:56,399 ‫כן.‬ 190 00:11:01,240 --> 00:11:02,879 ‫במהלך הימים הבאים,‬ 191 00:11:02,960 --> 00:11:06,320 ‫דיר הכבשים והטליים התחיל להתמלא לאיטו.‬ 192 00:11:06,919 --> 00:11:08,360 ‫טוב, היא יוצאת.‬ 193 00:11:08,440 --> 00:11:09,279 ‫כל הכבוד.‬ 194 00:11:10,759 --> 00:11:12,360 ‫תראו, קש נחמד.‬ 195 00:11:16,639 --> 00:11:20,480 ‫ואלן לימדה אותי היטב את כל העבודות שהיה צריך לעשות.‬ 196 00:11:21,879 --> 00:11:24,360 ‫אז טובלים את זה בפנים, ככה?‬ 197 00:11:24,759 --> 00:11:25,840 ‫זה טוב?‬ 198 00:11:25,919 --> 00:11:27,840 ‫כל עוד הוא מכוסה ביוד.‬ 199 00:11:29,879 --> 00:11:32,879 ‫יש להודות שכמה מהמשימות לא הצליחו כל כך.‬ 200 00:11:33,320 --> 00:11:34,159 ‫לא.‬ 201 00:11:34,720 --> 00:11:36,279 ‫נראה לי שנכנסתי לפי הטבעת.‬ 202 00:11:37,480 --> 00:11:40,399 ‫ואחרות הותירו אותי ללא מילים.‬ 203 00:11:41,480 --> 00:11:42,519 ‫אני שמה להם טבעות,‬ 204 00:11:42,600 --> 00:11:44,600 ‫שמה טבעת על הזנב שלהם‬ 205 00:11:44,679 --> 00:11:47,120 ‫כדי שכאשר הם יגדלו וייעשה חם יותר,‬ 206 00:11:47,200 --> 00:11:49,480 ‫לא יסתובבו זבובים סביב התחת שלהם.‬ 207 00:11:49,559 --> 00:11:51,240 ‫טוב, אז מקצצים את הזנב?‬ 208 00:11:51,320 --> 00:11:53,639 ‫כן, ואז מסרסים את הזכרים.‬ 209 00:11:54,279 --> 00:11:56,240 ‫- סליחה? - מסרסים את הזכרים.‬ 210 00:11:56,600 --> 00:11:58,080 ‫הטליים הזכרים.‬ 211 00:11:59,120 --> 00:12:00,120 ‫מסרסים אותם.‬ 212 00:12:01,000 --> 00:12:02,240 ‫חותכים להם את הביצים?‬ 213 00:12:02,320 --> 00:12:04,039 ‫לא חותכים, נשים עליהן טבעות.‬ 214 00:12:04,120 --> 00:12:05,279 ‫מה זה עושה?‬ 215 00:12:05,360 --> 00:12:09,000 ‫זה מונע זרימת דם וגורם להן ליפול.‬ 216 00:12:09,480 --> 00:12:11,679 ‫הביצים שלהם ייפלו?‬ 217 00:12:11,759 --> 00:12:13,200 ‫- כן. - למה?‬ 218 00:12:13,279 --> 00:12:17,000 ‫זה ימנע מהם להתרבות עם האחיות שלהם כשיגדלו.‬ 219 00:12:17,440 --> 00:12:19,759 ‫לא, אני לא עושה את זה. את...‬ 220 00:12:19,840 --> 00:12:22,320 ‫תראי אותו, הוא לא אוהב את זה.‬ 221 00:12:22,399 --> 00:12:24,240 ‫זה לא יכאב לו הרבה זמן.‬ 222 00:12:24,320 --> 00:12:25,879 ‫- מה? - הוא יאבד תחושה שם.‬ 223 00:12:25,960 --> 00:12:27,960 ‫זה כן כואב להרבה זמן.‬ 224 00:12:28,039 --> 00:12:29,639 ‫כמה זמן עובר עד שהן נופלות?‬ 225 00:12:29,720 --> 00:12:30,919 ‫יומיים.‬ 226 00:12:32,320 --> 00:12:33,159 ‫הם...‬ 227 00:12:37,080 --> 00:12:38,840 ‫אני לא מופתע, חבר.‬ 228 00:12:40,159 --> 00:12:41,879 ‫כלומר, הוא הרגע נולד.‬ 229 00:12:41,960 --> 00:12:44,639 ‫"אני גבר, יש לי כל מה שאני צריך.‬ 230 00:12:44,720 --> 00:12:47,360 ‫"אוי, לא, היא שמה גומייה סביבן."‬ 231 00:12:47,840 --> 00:12:48,919 ‫רוצה לחזור לאימא?‬ 232 00:12:49,000 --> 00:12:51,840 ‫אני לא אוכל לחתוך ביצים של יצור חי.‬ 233 00:12:51,919 --> 00:12:54,759 ‫אי אפשר פשוט להפריד בין הזכרים לנקבות?‬ 234 00:12:54,840 --> 00:12:58,600 ‫אפשר, אבל הם ישתובבו זה עם זה.‬ 235 00:12:59,039 --> 00:13:01,039 ‫- מה, הזכרים? - כן.‬ 236 00:13:01,120 --> 00:13:02,840 ‫- יעלו זה על זה? - כן.‬ 237 00:13:02,919 --> 00:13:03,919 ‫- באמת? - כן.‬ 238 00:13:04,000 --> 00:13:06,919 ‫אז את יודעת, לאו וויין, הם עכשיו בשדה,‬ 239 00:13:07,000 --> 00:13:10,120 ‫הם יעשו את זה כשאנחנו לא מסתכלים?‬ 240 00:13:10,200 --> 00:13:12,639 ‫לא כל הזמן, אבל מדי פעם.‬ 241 00:13:12,720 --> 00:13:15,519 ‫אבל הם עדיין יודעים מה לעשות כשמדובר בנקבות.‬ 242 00:13:16,279 --> 00:13:18,720 ‫והנקבות... הן גם עושות את זה?‬ 243 00:13:18,799 --> 00:13:20,440 ‫לא כל כך.‬ 244 00:13:21,159 --> 00:13:22,000 ‫לא.‬ 245 00:13:22,080 --> 00:13:24,039 ‫אז יש מעט מאוד אקשן לסבי?‬ 246 00:13:24,120 --> 00:13:24,960 ‫כן.‬ 247 00:13:25,440 --> 00:13:27,240 ‫אז זה לא כמו באינטרנט.‬ 248 00:13:30,960 --> 00:13:34,480 ‫בהיותי להוט להימלט מחדר העינויים של רועת הכבשים הקטנה,‬ 249 00:13:35,279 --> 00:13:39,519 ‫יצאתי לשדות והפעלתי משהו שנקרא מעגילה.‬ 250 00:13:41,600 --> 00:13:46,559 ‫כלי החוואות שהוא הכי "כנפי הרעם" בכל הארסנל שלי.‬ 251 00:13:47,519 --> 00:13:48,799 ‫אני רוצה...‬ 252 00:13:48,879 --> 00:13:50,679 ‫התכוונתי להגיד שאני רוצה כזה.‬ 253 00:13:50,759 --> 00:13:52,559 ‫יש לי אחד כזה. אני אוהב אותו.‬ 254 00:13:53,679 --> 00:13:55,639 ‫למה לא השתמשתי בזה קודם?‬ 255 00:13:59,200 --> 00:14:01,399 ‫היום אני עושה עבודה חשובה,‬ 256 00:14:01,480 --> 00:14:05,159 ‫כי הגיתי תוכנית מתוחכמת.‬ 257 00:14:06,600 --> 00:14:08,799 ‫הייתה אמורה להיות שעורת אביב בשדה הזה,‬ 258 00:14:08,879 --> 00:14:12,240 ‫אבל אני חושב שאין טעם לגדל אותה.‬ 259 00:14:12,320 --> 00:14:14,559 ‫משתי סיבות. אחת,‬ 260 00:14:14,639 --> 00:14:16,320 ‫כל הפאבים והמסעדות סגורים,‬ 261 00:14:16,399 --> 00:14:19,960 ‫אז הביקוש לבירה ירד מאוד, ובירה מכינים משעורת אביב.‬ 262 00:14:20,039 --> 00:14:23,840 ‫ושתיים, זה היה חורף רטוב להפליא,‬ 263 00:14:23,919 --> 00:14:27,120 ‫כך שהרבה חוואים זורעים באביב,‬ 264 00:14:27,200 --> 00:14:28,159 ‫שעורת אביב,‬ 265 00:14:28,240 --> 00:14:29,559 ‫אז יהיה עודף היצע.‬ 266 00:14:29,639 --> 00:14:33,039 ‫כמות עצומה של יבול שמחזרת אחרי שוק קטן מאוד.‬ 267 00:14:35,360 --> 00:14:39,120 ‫אז למרות אזהרות מקיילב וצ'רלי המעודד‬ 268 00:14:39,200 --> 00:14:41,080 ‫שהחשיבה שלי אידיוטית,‬ 269 00:14:41,159 --> 00:14:43,799 ‫התכוונתי לשתול 16 דונמים של ירקות,‬ 270 00:14:43,879 --> 00:14:46,600 ‫בהתבסס על ההנחה שבעולם תחת סגר,‬ 271 00:14:46,679 --> 00:14:50,240 ‫ירקות מחו"ל יהיו חסרים בקרוב.‬ 272 00:14:51,559 --> 00:14:53,120 ‫מה שאני מנסה לעשות כאן‬ 273 00:14:53,200 --> 00:14:56,639 ‫זה לפרק את גושי הבוץ הגדולים והיבשים מאוד האלו‬ 274 00:14:56,720 --> 00:14:59,799 ‫כדי להכין ערוגות טובות לשתילת הירקות החדשים שלי.‬ 275 00:15:01,559 --> 00:15:04,799 ‫באמת קצת מדאיג אותי שאידבק בנגיף הזה.‬ 276 00:15:05,440 --> 00:15:11,120 ‫קראתי באיזה יום ש-90 אחוזים מ-570 מיליון החוות בעולם‬ 277 00:15:11,200 --> 00:15:14,440 ‫מנוהלות על ידי אדם אחד, או משפחה אחת.‬ 278 00:15:15,399 --> 00:15:18,080 ‫אז אם האדם או המשפחה יידבקו בנגיף,‬ 279 00:15:18,759 --> 00:15:20,080 ‫החווה תגווע.‬ 280 00:15:21,039 --> 00:15:23,399 ‫דוחקים בחוואים לנהל יומנים,‬ 281 00:15:23,480 --> 00:15:27,080 ‫כדי שאם מישהו יוכל לבוא ולנהל את החווה במקומם,‬ 282 00:15:27,159 --> 00:15:29,919 ‫הוא ידע מה לעשות. אבל מה אכתוב ביומן?‬ 283 00:15:30,639 --> 00:15:31,759 ‫למי אספר?‬ 284 00:15:32,879 --> 00:15:35,600 ‫כולם יושבים בבית וצופים בג'ו ויקס,‬ 285 00:15:35,679 --> 00:15:38,159 ‫ומנגבים את התחת שלהם בנייר טואלט.‬ 286 00:15:41,320 --> 00:15:43,919 ‫בסופו של דבר, עבודת ההכנה הסתיימה‬ 287 00:15:44,000 --> 00:15:47,759 ‫ויומיים לאחר מכן הגיעו ערכות הירקות,‬ 288 00:15:47,840 --> 00:15:51,559 ‫יחד עם מכונת השתילה הישנה של ג'תרו טאל.‬ 289 00:15:53,279 --> 00:15:56,840 ‫אם תבואו מאחור, אראה לכם איך זה עובד.‬ 290 00:15:57,799 --> 00:16:01,960 ‫טוב, יש שלושה אנשים שיושבים כאן מתחת לכיסוי הזה,‬ 291 00:16:02,039 --> 00:16:04,320 ‫ונגררים על ידי טרקטור.‬ 292 00:16:04,399 --> 00:16:06,320 ‫הירקות נמצאים בערמה כאן למעלה,‬ 293 00:16:06,399 --> 00:16:09,360 ‫לוקחים אחד, מכניסים אותו ל-וי הקטן הזה כאן,‬ 294 00:16:09,440 --> 00:16:11,159 ‫ואז את הבא בתור לתוך זה.‬ 295 00:16:11,240 --> 00:16:13,360 ‫שרשרת מסיעה אותם,‬ 296 00:16:13,440 --> 00:16:16,519 ‫ואז הירקות נשתלים מתחת למושב.‬ 297 00:16:16,960 --> 00:16:19,080 ‫יש רק בעיה אחת קטנה.‬ 298 00:16:20,600 --> 00:16:22,200 ‫ריחוק של שני מטרים.‬ 299 00:16:26,559 --> 00:16:29,320 ‫אבל קודם הייתה בעיה אחרת.‬ 300 00:16:31,000 --> 00:16:32,120 ‫מה אתה עושה?‬ 301 00:16:32,759 --> 00:16:35,679 ‫אין שום סיכוי שתגרור את זה איתו.‬ 302 00:16:35,759 --> 00:16:36,879 ‫- לא. - למה לא?‬ 303 00:16:37,279 --> 00:16:38,600 ‫תראה את הרוחב שלו.‬ 304 00:16:38,679 --> 00:16:40,000 ‫- מה? - תראה את הרוחב.‬ 305 00:16:40,080 --> 00:16:41,919 ‫אז הצמיגים ירסקו.‬ 306 00:16:42,000 --> 00:16:44,039 ‫- כן. - נאבד יותר מדי אדמה.‬ 307 00:16:44,120 --> 00:16:46,480 ‫אתה תשתול שורה אחת, תסתובב,‬ 308 00:16:46,559 --> 00:16:47,519 ‫תחזור‬ 309 00:16:47,600 --> 00:16:51,360 ‫והצמיגים שלך ישטחו את מה שכבר שתלת.‬ 310 00:16:52,200 --> 00:16:54,200 ‫אתה צריך את פרגי הקטן בשביל זה.‬ 311 00:16:54,279 --> 00:16:57,080 ‫- הטרקטור האדום הקטן יתאים? - הטרקטור הקטן.‬ 312 00:16:57,159 --> 00:16:58,000 ‫מסי שלי.‬ 313 00:16:58,080 --> 00:17:00,600 ‫- רוצה להביא את מסי שלך? - אולי אתה או אני‬ 314 00:17:00,679 --> 00:17:02,360 ‫נשב מקדימה כדי להוסיף משקל.‬ 315 00:17:02,440 --> 00:17:05,680 ‫- אני שותלת. אני לא נוהגת? - כן, אני נוהג.‬ 316 00:17:05,759 --> 00:17:07,240 ‫- באמת? - באמת?‬ 317 00:17:07,319 --> 00:17:09,799 ‫- החלטת? - אני נהג הטרקטור.‬ 318 00:17:09,880 --> 00:17:11,720 ‫בואו נעשה הצבעה. אני אנהג.‬ 319 00:17:11,799 --> 00:17:12,640 ‫אני אנהג.‬ 320 00:17:13,680 --> 00:17:16,440 ‫אבל אני מפורסם בנהיגה.‬ 321 00:17:16,519 --> 00:17:17,319 ‫כן.‬ 322 00:17:19,519 --> 00:17:21,880 ‫אחרי שחיברנו את מכונת הירקות של מר טאל‬ 323 00:17:21,960 --> 00:17:23,960 ‫לטרקטור בן ה-60 של ליסה‬ 324 00:17:24,039 --> 00:17:25,680 ‫ועשינו לו ווילי עד לשדה...‬ 325 00:17:27,079 --> 00:17:30,440 ‫היינו מוכנים לאחר צהריים של חוואות שקטה,‬ 326 00:17:30,519 --> 00:17:32,440 ‫כמו בימים עברו.‬ 327 00:17:32,519 --> 00:17:33,480 ‫מתחילים.‬ 328 00:17:39,720 --> 00:17:43,240 ‫אני לא בטוח אם הידיים שלי... הזרועות שלי ייפלו.‬ 329 00:17:49,079 --> 00:17:54,799 ‫לאחר כ-100 מטרים מיוסרים, עצרנו כדי לבחון את התוצאות.‬ 330 00:17:55,920 --> 00:17:57,000 ‫יש אחד כאן.‬ 331 00:17:58,480 --> 00:17:59,519 ‫יש אחד שם.‬ 332 00:18:00,079 --> 00:18:01,880 ‫אנחנו ממש שותלים אוכל.‬ 333 00:18:01,960 --> 00:18:03,799 ‫אין לי מושג מה האוכל הזה.‬ 334 00:18:06,079 --> 00:18:10,200 ‫אחרי שהתחרשנו לגמרי מהחריקות הבלתי פוסקות...‬ 335 00:18:15,000 --> 00:18:18,799 ‫הייתה זו הקלה מבורכת לחזור למחלקת היולדות.‬ 336 00:18:20,920 --> 00:18:22,720 ‫אבל לרוע המזל,‬ 337 00:18:22,799 --> 00:18:24,559 ‫הייתי שם לבדי.‬ 338 00:18:26,079 --> 00:18:27,640 ‫אלוהים.‬ 339 00:18:30,319 --> 00:18:31,480 ‫זה סימן,‬ 340 00:18:31,559 --> 00:18:35,000 ‫הן מגרדות את הקרקע כשהן עומדות להמליט.‬ 341 00:18:35,640 --> 00:18:37,480 ‫לא עכשיו, בבקשה לא עכשיו.‬ 342 00:18:37,559 --> 00:18:40,079 ‫בבקשה תחכי לאלן שתגיע. תחזיקי מעמד.‬ 343 00:18:41,000 --> 00:18:42,240 ‫תחזיקי מעמד, כבשה.‬ 344 00:18:46,079 --> 00:18:47,400 ‫אלוהים.‬ 345 00:18:48,200 --> 00:18:50,400 ‫ידעתי שזה יקרה.‬ 346 00:18:50,480 --> 00:18:53,799 ‫אהיה פה לבדי ואחת תתחיל להמליט.‬ 347 00:18:53,880 --> 00:18:55,160 ‫ראש יוצא החוצה.‬ 348 00:18:55,920 --> 00:18:57,480 ‫בסדר, ילדה, טוב,‬ 349 00:18:58,200 --> 00:18:59,240 ‫כאן לבדי.‬ 350 00:19:00,319 --> 00:19:01,279 ‫אתם רואים?‬ 351 00:19:02,799 --> 00:19:05,079 ‫הוא יוצא, אתה יוצא. איפה הרגליים?‬ 352 00:19:05,200 --> 00:19:07,799 ‫אני אתפוס את הרגליים. רק אחת בחוץ.‬ 353 00:19:07,920 --> 00:19:09,680 ‫קדימה, כבשה. נו, קדימה.‬ 354 00:19:12,240 --> 00:19:14,160 ‫איפה הרגל השנייה שלך? קדימה.‬ 355 00:19:14,400 --> 00:19:16,279 ‫הנה הרגל השנייה שלך. הנה.‬ 356 00:19:16,319 --> 00:19:17,720 ‫ומסביב.‬ 357 00:19:18,559 --> 00:19:19,640 ‫הנה.‬ 358 00:19:20,559 --> 00:19:22,720 ‫הנה. אתה חי!‬ 359 00:19:22,799 --> 00:19:24,079 ‫עשיתי אחד!‬ 360 00:19:25,720 --> 00:19:26,880 ‫זה עבד.‬ 361 00:19:27,279 --> 00:19:29,200 ‫תסתכלו על זה, בלי אפידורל,‬ 362 00:19:29,680 --> 00:19:33,559 ‫בלי זעקות כאב, בלי לצעוק, "אני שונאת אותך",‬ 363 00:19:33,640 --> 00:19:35,920 ‫פשוט המליטה בשקט וברוגע.‬ 364 00:19:36,000 --> 00:19:38,480 ‫הו, שלום, הנה, הגיע השני.‬ 365 00:19:38,559 --> 00:19:39,759 ‫הו, שכה יהיה לי טוב.‬ 366 00:19:39,799 --> 00:19:41,440 ‫כן, קדימה.‬ 367 00:19:42,079 --> 00:19:43,559 ‫ומסביב.‬ 368 00:19:43,680 --> 00:19:46,319 ‫בוא נביא אותך לפה. אתה חי.‬ 369 00:19:46,440 --> 00:19:48,559 ‫עשיתי עוד אחד. תראו.‬ 370 00:19:49,200 --> 00:19:51,720 ‫בוא נוציא אותך מהשק שלך. קדימה, אימא.‬ 371 00:19:52,079 --> 00:19:53,799 ‫קדימה, אימא.‬ 372 00:19:54,400 --> 00:19:55,640 ‫כן, תראו!‬ 373 00:20:00,440 --> 00:20:04,160 ‫הוא עכשיו בן 22 דקות‬ 374 00:20:05,000 --> 00:20:06,200 ‫והולך.‬ 375 00:20:07,720 --> 00:20:11,079 ‫זה כמו לראות פורד קורטינה מתניעה בשנות ה-60.‬ 376 00:20:15,319 --> 00:20:18,559 ‫בזמנים רגילים, הייתי הולך לחגוג את זה בפאב.‬ 377 00:20:18,640 --> 00:20:20,200 ‫אבל כל הפאבים סגורים.‬ 378 00:20:26,200 --> 00:20:29,680 ‫למען האמת, לא היה זמן ללכת לפאב בכל מקרה.‬ 379 00:20:32,720 --> 00:20:37,680 ‫כי באותו ערב, הטליים התחילו להגיע בשצף קצף.‬ 380 00:20:37,759 --> 00:20:39,400 ‫נו, קדימה.‬ 381 00:20:41,799 --> 00:20:44,480 ‫כן! אתה חי!‬ 382 00:20:48,960 --> 00:20:50,559 ‫והם המשיכו להגיע,‬ 383 00:20:50,680 --> 00:20:55,720 ‫הרבה אחרי שצוות הצילום ואלן הלכו הביתה.‬ 384 00:20:59,039 --> 00:21:01,559 ‫עכשיו אמצע הלילה, והיה טלה,‬ 385 00:21:01,680 --> 00:21:05,519 ‫ראיתי עכשיו במצלמה במעגל סגור, שנולד כאן.‬ 386 00:21:07,319 --> 00:21:09,440 ‫כן. אבל נגמרו לנו המיטות.‬ 387 00:21:13,480 --> 00:21:17,000 ‫כשליסה אוחזת במצלמה ואני בונה דירים חדשים,‬ 388 00:21:17,079 --> 00:21:20,200 ‫העניינים התקדמו היטב. אבל אז...‬ 389 00:21:20,279 --> 00:21:22,039 ‫יצא החוצה טלה.‬ 390 00:21:22,079 --> 00:21:23,799 ‫יש עוד אחד שם, תראי.‬ 391 00:21:23,880 --> 00:21:25,920 ‫יש טליים בכל מקום.‬ 392 00:21:27,799 --> 00:21:30,240 ‫ג'רמי, זאת לא התינוקת שלה.‬ 393 00:21:30,559 --> 00:21:33,519 ‫- טוב, זה... - היא תוקפת אחת מהם.‬ 394 00:21:33,559 --> 00:21:35,200 ‫היא ממש נכנסת למצוקה.‬ 395 00:21:37,000 --> 00:21:38,519 ‫היא נוגחת בה, מותק.‬ 396 00:21:38,559 --> 00:21:40,319 ‫בואי הנה, חמודה.‬ 397 00:21:41,079 --> 00:21:43,200 ‫הנה. אבל איפה נשים אותה?‬ 398 00:21:44,160 --> 00:21:45,440 ‫אין לה אימא.‬ 399 00:21:46,400 --> 00:21:49,440 ‫למרבה הפלא, הטליה המשיכה להיות משוכנעת‬ 400 00:21:49,519 --> 00:21:51,759 ‫שכבשת התקיפה היא אימא שלה.‬ 401 00:21:51,960 --> 00:21:53,559 ‫אז לפני שהמצב יחמיר,‬ 402 00:21:53,640 --> 00:21:57,400 ‫הייתי חייב למצוא את האימא האמיתית, ומהר.‬ 403 00:21:58,279 --> 00:21:59,960 ‫תאומים, תאומים, תאומים.‬ 404 00:22:00,400 --> 00:22:01,240 ‫תאומים.‬ 405 00:22:01,880 --> 00:22:02,720 ‫תאומים.‬ 406 00:22:03,200 --> 00:22:06,400 ‫אם כל אלו עם תאומים, יש אחת עם אחד בלבד.‬ 407 00:22:06,480 --> 00:22:08,319 ‫- נראה לך שאשים אותה שם? - כן.‬ 408 00:22:08,400 --> 00:22:09,799 ‫- כן? - כן.‬ 409 00:22:11,720 --> 00:22:14,279 ‫- היא לא תיתן לה לינוק אם היא לא שלה. - בדיוק.‬ 410 00:22:16,079 --> 00:22:17,160 ‫בסדר, זה טוב.‬ 411 00:22:17,240 --> 00:22:19,720 ‫אז איכשהו הטליה הזאת נכנסה לשם.‬ 412 00:22:20,240 --> 00:22:22,880 ‫זה היה מפחיד. טוב שהיינו פה.‬ 413 00:22:23,680 --> 00:22:26,640 ‫...ארבעים ושתיים, 43, 44, 45, 46,‬ 414 00:22:26,720 --> 00:22:28,039 ‫ארבעים ושבע, 48, 49, 50.‬ 415 00:22:28,119 --> 00:22:31,000 ‫נותרו בדיוק 50 שעוד לא המליטו.‬ 416 00:22:32,720 --> 00:22:34,680 ‫לא עברנו אפילו חצי.‬ 417 00:22:41,720 --> 00:22:44,559 ‫בזמן שהחיים שלי נוהלו על ידי הכבשים,‬ 418 00:22:44,640 --> 00:22:49,079 ‫העובד החיוני קיילב בילה כל שעה שהיה ער בשדות.‬ 419 00:23:09,480 --> 00:23:12,960 ‫זה אומר שהוא היה יכול לראות את כל הטעויות שעשיתי‬ 420 00:23:13,039 --> 00:23:15,759 ‫כשזרעתי את היבולים לפני ארבעה חודשים.‬ 421 00:23:16,960 --> 00:23:20,480 ‫כולל מה שנראה כמו אזור גדול שטופל בשעווה ברזילאית.‬ 422 00:23:25,200 --> 00:23:26,680 ‫למה החלק הזה לא צמח?‬ 423 00:23:27,400 --> 00:23:29,319 ‫כי לא הפעלת את המאוורר‬ 424 00:23:29,400 --> 00:23:32,400 ‫כדי שהזרעים יעברו ויוכנסו לקרקע.‬ 425 00:23:32,480 --> 00:23:35,359 ‫איך המאוורר יודע להידלק שם ובקצה השני?‬ 426 00:23:35,440 --> 00:23:37,119 ‫אני מופתע שהגעת עד לשם.‬ 427 00:23:37,200 --> 00:23:38,519 ‫הוא היה אמור לצפצף.‬ 428 00:23:38,599 --> 00:23:41,000 ‫הוא אכן צפצף. אז שם הוא צפצף?‬ 429 00:23:41,079 --> 00:23:43,640 ‫כן, 18 ואז שוב 18.‬ 430 00:23:43,720 --> 00:23:46,240 ‫ואז הוא התחיל לייבב על מסלולי הגלגלים‬ 431 00:23:46,319 --> 00:23:49,200 ‫שהכנתי כדי שינהג בהם עם המרסס שלו.‬ 432 00:23:50,000 --> 00:23:53,039 ‫אז כשאני עומד באמצע מסלול הגלגלים כאן.‬ 433 00:23:53,119 --> 00:23:54,680 ‫- אחד באמצע, כן? - כן.‬ 434 00:23:55,200 --> 00:23:57,759 ‫אני צריך ללכת 24 מטרים לשם.‬ 435 00:23:57,839 --> 00:23:58,759 ‫כן.‬ 436 00:23:58,839 --> 00:24:01,880 ‫ואז אני אמור להיות באמצע מסלול הגלגלים הבא.‬ 437 00:24:01,960 --> 00:24:04,039 ‫אתה אומר שהמרסס...‬ 438 00:24:04,119 --> 00:24:07,119 ‫כשאני נוסע במסלול, אני מרסס 12 מטרים בצד הזה,‬ 439 00:24:07,200 --> 00:24:08,359 ‫ו-12 מטרים בצד הזה.‬ 440 00:24:08,440 --> 00:24:12,160 ‫אבל מפני שאתה אידיוט ולא הקשבת לי,‬ 441 00:24:12,240 --> 00:24:14,240 ‫יש לי עכשיו 18 מטרים לכיוון ההוא,‬ 442 00:24:14,319 --> 00:24:16,880 ‫אז אצטרך לסגור קטע אחד של הזרוע‬ 443 00:24:16,960 --> 00:24:18,599 ‫כדי שלא אזיק ליבול.‬ 444 00:24:18,680 --> 00:24:21,480 ‫נחוש בדעתי להוכיח שזו הייתה טעות חד פעמית,‬ 445 00:24:21,559 --> 00:24:24,799 ‫התחלתי למדוד את המרחק למסלול הבא.‬ 446 00:24:24,880 --> 00:24:26,160 ‫...שש, שבע...‬ 447 00:24:26,920 --> 00:24:29,119 ‫- פספסת קצת גם שם. - ...תשע, עשר...‬ 448 00:24:30,440 --> 00:24:31,759 ‫...עשרים, 21...‬ 449 00:24:32,240 --> 00:24:33,759 ‫...עשרים ושלוש, 24.‬ 450 00:24:34,799 --> 00:24:36,440 ‫וזה מגיע עד לכאן.‬ 451 00:24:36,519 --> 00:24:41,799 ‫...עשרים וחמש, 26, 27, 28, 29, 30.‬ 452 00:24:41,880 --> 00:24:46,079 ‫טוב, יש קצת... אני מודה שיש קצת מרווח שם.‬ 453 00:24:46,160 --> 00:24:48,720 ‫אוי, לא, רגע, זה כאן, לא?‬ 454 00:24:48,799 --> 00:24:51,559 ‫כן. זה היה 40?‬ 455 00:24:51,640 --> 00:24:54,640 ‫זה בערך 34, 35 מטרים, זה.‬ 456 00:24:55,400 --> 00:24:57,519 ‫אבל פתרתי את הבעיה.‬ 457 00:24:57,599 --> 00:24:59,960 ‫- נו. - אתה זוכר שדאגת‬ 458 00:25:00,039 --> 00:25:03,920 ‫שאנשים בכביש הראשי יראו שמסלולי הגלגלים במקום הלא נכון.‬ 459 00:25:04,000 --> 00:25:05,359 ‫- והם ראו. - מה?‬ 460 00:25:05,440 --> 00:25:06,839 ‫- הם ראו. - לא.‬ 461 00:25:06,920 --> 00:25:09,279 ‫- כן. - לא, כי לא גזמתי את הגדר החיה.‬ 462 00:25:09,960 --> 00:25:11,400 ‫מגיעה עכשיו מסחרית, כן?‬ 463 00:25:11,480 --> 00:25:13,319 ‫מגיעה מסחרית מאחורי הלפתית.‬ 464 00:25:13,400 --> 00:25:15,519 ‫הוא חושב, "זאת לפתית טובה".‬ 465 00:25:15,599 --> 00:25:16,880 ‫מגיע לשדה הזה,‬ 466 00:25:16,960 --> 00:25:21,119 ‫הוא חושב, "מעניין איך הלך לו שם", והוא לא יכול לראות.‬ 467 00:25:21,920 --> 00:25:23,039 ‫תראה,‬ 468 00:25:23,119 --> 00:25:26,359 ‫הוא לא יכול לראות אותו. החלונות שלו מתחת לגדר החיה.‬ 469 00:25:27,119 --> 00:25:28,279 ‫בחייך!‬ 470 00:25:28,799 --> 00:25:30,839 ‫ככה פותרים בעיות.‬ 471 00:25:33,519 --> 00:25:35,799 ‫למרבה החסד, יומיים לאחר מכן‬ 472 00:25:35,880 --> 00:25:38,920 ‫לעובד החיוני הייתה סיבה אחרת לייבב מלבדי,‬ 473 00:25:39,559 --> 00:25:41,480 ‫כי מכונת הזריעה שלו התקלקלה.‬ 474 00:25:43,880 --> 00:25:46,440 ‫תראה את הדבר האדום הקטן בתחתית.‬ 475 00:25:46,519 --> 00:25:50,079 ‫ממש בתחתית, רואה את הדבר האדום הקטן שמסתובב?‬ 476 00:25:50,160 --> 00:25:51,759 ‫- כן. - חולדות אכלו אותו.‬ 477 00:25:51,839 --> 00:25:54,839 ‫חולדות, מה, הן קפצו משם?‬ 478 00:25:54,920 --> 00:25:58,279 ‫- הן טיפסו לתוך מכל הזנת הזרעים. - איך הן טיפסו על זה?‬ 479 00:25:58,720 --> 00:26:01,400 ‫אפילו סילבסטר סטאלון לא יכול לטפס על זה.‬ 480 00:26:01,799 --> 00:26:02,960 ‫אני לא יודע.‬ 481 00:26:03,039 --> 00:26:04,160 ‫זאת לא חולדה.‬ 482 00:26:04,240 --> 00:26:05,920 ‫זו חולדה, נשבע בחיים שלי.‬ 483 00:26:06,000 --> 00:26:07,279 ‫זאת לא חולדה.‬ 484 00:26:07,359 --> 00:26:10,519 ‫אילולא נגיף הקורונה, הייתי קופץ למעלה ומוכיח את זה.‬ 485 00:26:10,960 --> 00:26:13,039 ‫אגב קורונה, ראית את ג'רלד?‬ 486 00:26:13,119 --> 00:26:16,440 ‫לא. אני חושב שהוא ממש מבודד את עצמו.‬ 487 00:26:16,519 --> 00:26:19,519 ‫אני לא מצליח להשיג אותו. אני צריך שיבנה חומה.‬ 488 00:26:20,039 --> 00:26:22,920 ‫נראה לי שהוא חושב שהטלפון יכול להדביק אותו.‬ 489 00:26:23,960 --> 00:26:25,680 ‫כי הוא לא עונה.‬ 490 00:26:27,880 --> 00:26:31,160 ‫אז ג'רלד ומכונת הזריעה היו מושבתים.‬ 491 00:26:32,640 --> 00:26:34,640 ‫והייתה בעיה נוספת.‬ 492 00:26:35,559 --> 00:26:37,519 ‫כתוב כאן שתרנגולות נגנבו מלולים‬ 493 00:26:37,599 --> 00:26:40,200 ‫בלסטר, לינקולנשייר, יורקשייר וקארדיף,‬ 494 00:26:40,279 --> 00:26:42,400 ‫בעת שאנשים בזזו ביצים עקב מחסור,‬ 495 00:26:42,480 --> 00:26:44,640 ‫אבל הביצים הן לא הבעיה.‬ 496 00:26:45,640 --> 00:26:46,640 ‫אלו הבעיה.‬ 497 00:26:46,960 --> 00:26:50,359 ‫יש רק שלושה מקומות באירופה שמייצרים תבניות לביצים‬ 498 00:26:50,440 --> 00:26:53,000 ‫ושניים מהם נסגרו.‬ 499 00:26:54,400 --> 00:26:59,000 ‫כלומר, זו מין השלכה ממש קטנטנה של הסגר‬ 500 00:26:59,079 --> 00:27:00,359 ‫שלא חושבים עליה.‬ 501 00:27:00,440 --> 00:27:02,960 ‫מאיפה אשיג תבניות לביצים?‬ 502 00:27:04,559 --> 00:27:08,759 ‫אבל האמת היא שסיפור המזון בחדשות היה גדול מזה.‬ 503 00:27:10,279 --> 00:27:13,200 ‫כמה סופרמרקטים כבר קבעו מגבלות‬ 504 00:27:13,279 --> 00:27:15,400 ‫למספר המוצרים שניתן לקנות.‬ 505 00:27:15,480 --> 00:27:19,200 ‫אם אתם קונים יותר ממה שנחוץ לכם, ייתכן שלאנשים אחרים לא יישאר.‬ 506 00:27:20,319 --> 00:27:23,839 ‫אז למחרת קיבלתי החלטה ניהולית.‬ 507 00:27:23,960 --> 00:27:25,160 ‫חנות חווה דידלי סקוואט כאן‬ 508 00:27:25,240 --> 00:27:26,720 ‫המצב הוא‬ 509 00:27:26,799 --> 00:27:28,519 ‫שאנשים עורכים קניות פאניקה.‬ 510 00:27:28,599 --> 00:27:29,839 ‫זה נפל.‬ 511 00:27:29,920 --> 00:27:34,000 ‫יש המון קניות פאניקה של אוכל ונייר טואלט בכל מקום.‬ 512 00:27:34,519 --> 00:27:36,240 ‫תורים ענקיים בסופרמרקטים.‬ 513 00:27:36,319 --> 00:27:37,799 ‫אז חשבתי שאפתח את החנות.‬ 514 00:27:37,880 --> 00:27:40,680 ‫אני לא אמור לעשות את זה בגלל בעיות בהיתר הבנייה,‬ 515 00:27:40,759 --> 00:27:43,400 ‫אבל יש לנו דברים חשובים יותר לחשוב עליהם,‬ 516 00:27:43,480 --> 00:27:45,519 ‫אם להיות כן באופן בוטה.‬ 517 00:27:50,160 --> 00:27:51,000 ‫תראו את זה.‬ 518 00:27:51,079 --> 00:27:54,400 ‫אמרו לכולם להישאר בבית אלא אם הנסיעה חיונית,‬ 519 00:27:55,000 --> 00:27:56,960 ‫אבל זה לא נוגע לרוכבי אופניים.‬ 520 00:27:58,079 --> 00:27:59,000 ‫כמובן.‬ 521 00:28:00,000 --> 00:28:01,279 ‫עכשיו יש לי חניון.‬ 522 00:28:03,160 --> 00:28:06,599 ‫למרבה הצער, עדיין היה מוקדם מכדי למכור את הירקות ששתלתי.‬ 523 00:28:09,200 --> 00:28:12,240 ‫אבל עדיין היו לי המון תפוחי אדמה,‬ 524 00:28:13,240 --> 00:28:17,599 ‫שאחסנתי בקירור כשנאלצתי לסגור את החנות.‬ 525 00:28:19,000 --> 00:28:20,359 ‫תפוחי אדמה מובחרים 12.5 ק"ג‬ 526 00:28:20,440 --> 00:28:23,799 ‫וכשהם היו שוב בתצוגה, הגיע הזמן לפתוח שוב בסגנון קורונה.‬ 527 00:28:23,880 --> 00:28:24,960 ‫חנות סקוואט מובטח שהכול לא!!! אורגני‬ 528 00:28:28,799 --> 00:28:30,599 ‫שלום? מה שלומך?‬ 529 00:28:30,839 --> 00:28:32,519 ‫באתי לקנות תפוחי אדמה.‬ 530 00:28:32,599 --> 00:28:34,200 ‫יופי, זה כל מה שיש לי.‬ 531 00:28:35,480 --> 00:28:38,559 ‫אני שם אותם פה, וזה הדלי לכסף.‬ 532 00:28:40,480 --> 00:28:42,799 ‫טוב, חמישייה. תודה.‬ 533 00:28:43,319 --> 00:28:44,799 ‫תשמרו על עצמכן, להתראות.‬ 534 00:28:46,559 --> 00:28:48,920 ‫1.5 ליש"ט. אם תוכל לזרוק את זה פנימה.‬ 535 00:28:50,279 --> 00:28:51,839 ‫אני יודע שזה מגוחך,‬ 536 00:28:51,920 --> 00:28:54,640 ‫אבל זו הדרך היחידה שהעלינו בדעתנו לעשות את זה.‬ 537 00:28:54,960 --> 00:28:58,400 ‫ואז נשים את הכסף בהקפאה עמוקה למשך שבועיים.‬ 538 00:29:00,640 --> 00:29:02,759 ‫אחרי שני הלקוחות הראשונים,‬ 539 00:29:02,839 --> 00:29:05,640 ‫העסקים לא היו מה שנקרא "תוססים".‬ 540 00:29:15,319 --> 00:29:19,039 ‫אז כמו כולם בימים המוקדמים האלו של הסגר,‬ 541 00:29:19,119 --> 00:29:21,799 ‫נאלצנו להוציא את המיטב ממה שהיה לנו.‬ 542 00:29:22,799 --> 00:29:25,680 ‫ומה שהיה לנו זה חניון מכוניות חדש.‬ 543 00:29:29,000 --> 00:29:30,799 ‫מתברר שאין לך כישרון.‬ 544 00:29:31,519 --> 00:29:34,519 ‫- אני רק מתחממת, תראה. - אני לא טוב בהרבה.‬ 545 00:29:35,359 --> 00:29:37,200 ‫לקוח חדש? זה לקוח?‬ 546 00:29:37,720 --> 00:29:38,960 ‫- לא. - זה לא לקוח.‬ 547 00:29:46,359 --> 00:29:49,200 ‫אז כמה תפוחי אדמה מכרנו?‬ 548 00:29:49,279 --> 00:29:50,480 ‫- היום? - כן.‬ 549 00:29:52,119 --> 00:29:53,880 ‫סך של 12.5 ליש"ט.‬ 550 00:29:56,759 --> 00:30:00,079 ‫שילמו לי קצת יותר ב"מי רוצה להיות מיליונר".‬ 551 00:30:00,160 --> 00:30:01,480 ‫- באמת? - כן.‬ 552 00:30:02,319 --> 00:30:05,000 ‫אוי, לא, תראי מה מצאתי בשלולית הזאת.‬ 553 00:30:05,079 --> 00:30:06,839 ‫יין זול.‬ 554 00:30:06,920 --> 00:30:09,200 ‫זה בערך 12.5 ליש"ט.‬ 555 00:30:10,599 --> 00:30:11,880 ‫שקיררתי.‬ 556 00:30:19,720 --> 00:30:21,559 ‫החיים חרא, אבל אני מת עליהם.‬ 557 00:30:25,319 --> 00:30:26,160 ‫כן.‬ 558 00:30:26,759 --> 00:30:30,440 ‫קצת דלקת ריאות, לפני שדלקת הריאות האמיתית תגיע.‬ 559 00:30:30,519 --> 00:30:33,440 ‫בערך עכשיו היה אמור להיות ערב יום שישי.‬ 560 00:30:33,519 --> 00:30:35,519 ‫כן, ערב שישי. היינו הולכים לפאב,‬ 561 00:30:35,880 --> 00:30:37,319 ‫קבוצה של בערך 20 אנשים,‬ 562 00:30:37,400 --> 00:30:40,400 ‫מישהו היה לוקח אותנו ומארח אותנו בבית שלו,‬ 563 00:30:41,200 --> 00:30:43,240 ‫ארוחת ערב נחמדה. שיחה עם חברים.‬ 564 00:30:44,799 --> 00:30:46,319 ‫חוזרים הביתה לקראת 02:00.‬ 565 00:30:49,839 --> 00:30:52,440 ‫- אלה החברים החדשים שלנו. - וזהו.‬ 566 00:30:52,519 --> 00:30:55,839 ‫- זה בידוד עצמי. - הנה רבקה, טוני, צ'רלי.‬ 567 00:30:56,640 --> 00:30:57,960 ‫אלכס וקלייר, תראי.‬ 568 00:30:58,039 --> 00:30:59,799 ‫אלה בהחלט אלכס וקלייר.‬ 569 00:30:59,880 --> 00:31:01,400 ‫- אמילי. - דום ורוזי.‬ 570 00:31:10,200 --> 00:31:12,880 ‫טוב, שימו לב, כבשים, שימו לב.‬ 571 00:31:17,640 --> 00:31:19,319 ‫זאת מקהלת השחר.‬ 572 00:31:22,200 --> 00:31:23,319 ‫כן.‬ 573 00:31:24,440 --> 00:31:26,200 ‫היי! אל תרוצו לתוך...‬ 574 00:31:26,279 --> 00:31:28,119 ‫מה הטלה הזה עושה כאן?‬ 575 00:31:28,720 --> 00:31:29,960 ‫איפה אימא שלך?‬ 576 00:31:30,480 --> 00:31:32,640 ‫טוב, הוא נולד ממש עכשיו, בבירור,‬ 577 00:31:32,720 --> 00:31:34,039 ‫בלי שמישהו ראה.‬ 578 00:31:35,400 --> 00:31:39,720 ‫מתוך 74 הכבשים ההרות, 49 כבר המליטו,‬ 579 00:31:39,799 --> 00:31:42,920 ‫אז מחלקת היולדות נעשתה קצת צפופה.‬ 580 00:31:46,160 --> 00:31:49,680 ‫עכשיו אתה נכנס למכונית, אתה תאהב את זה.‬ 581 00:31:49,759 --> 00:31:52,279 ‫אבל למרבה המזל, חלק מהטליים שנולדו ראשונים‬ 582 00:31:52,359 --> 00:31:54,799 ‫היו גדולים מספיק כדי לעבור לשדות.‬ 583 00:31:56,680 --> 00:31:57,839 ‫קדימה, טליים.‬ 584 00:31:57,920 --> 00:31:59,839 ‫תראו את זה, עשב טרי.‬ 585 00:32:00,960 --> 00:32:02,640 ‫כן, תראו את זה!‬ 586 00:32:03,799 --> 00:32:05,119 ‫קדימה, תינוקות.‬ 587 00:32:07,319 --> 00:32:09,119 ‫קדימה, אדום שתיים.‬ 588 00:32:09,200 --> 00:32:10,799 ‫אוי, לא, הם פוחדים.‬ 589 00:32:11,279 --> 00:32:12,839 ‫לא, קדימה, אני יודע,‬ 590 00:32:12,920 --> 00:32:15,920 ‫מכוניות זה כיף, אבל למען האמת, אתם תאהבו להיות בחוץ.‬ 591 00:32:16,000 --> 00:32:18,000 ‫אתם תאהבו את זה, באמת.‬ 592 00:32:24,119 --> 00:32:25,920 ‫תראו אתכם, טליים.‬ 593 00:32:27,279 --> 00:32:30,559 ‫אני יילדתי את שני אלו. איפה אימא שלכם?‬ 594 00:32:30,640 --> 00:32:33,000 ‫אי אפשר להשאיר אתכם, העורבים יאכלו אתכם.‬ 595 00:32:33,079 --> 00:32:34,519 ‫הם יאכלו לכם את העיניים.‬ 596 00:32:35,359 --> 00:32:37,160 ‫עורבים באמת עושים את זה.‬ 597 00:32:38,400 --> 00:32:42,079 ‫אם הם יראו טלה כזה שוכב, הם יוציאו לו את העיניים.‬ 598 00:32:42,160 --> 00:32:45,720 ‫בפעם הבאה שאבוא לפה, אביא את הרובה שלי, זה בטוח.‬ 599 00:32:50,279 --> 00:32:54,440 ‫זאת סיבה לדאגה, טלה אחד ששוכב לבדו.‬ 600 00:32:54,519 --> 00:32:56,240 ‫זה פשוט פיתיון לעורבים.‬ 601 00:32:58,559 --> 00:32:59,640 ‫אתה בסדר?‬ 602 00:33:01,319 --> 00:33:02,319 ‫אתה לא...‬ 603 00:33:06,359 --> 00:33:07,640 ‫הנה באה אימא.‬ 604 00:33:08,240 --> 00:33:09,880 ‫כן, קדימה, אימא.‬ 605 00:33:11,880 --> 00:33:13,160 ‫זה טוב יותר.‬ 606 00:33:15,200 --> 00:33:18,519 ‫ואז רגע אידילי זה נקטע על ידי אלן,‬ 607 00:33:19,720 --> 00:33:21,559 ‫שהייתה זקוקה לי באסם‬ 608 00:33:22,240 --> 00:33:24,920 ‫כדי לקחת חלק בשקר גדול.‬ 609 00:33:27,000 --> 00:33:28,480 ‫טוב, עכשיו הבעיה היא‬ 610 00:33:28,559 --> 00:33:32,119 ‫שהכבשה הזאת המליטה שלושה טליים ויש לה רק שני עטינים.‬ 611 00:33:32,200 --> 00:33:34,200 ‫אז מה שאנחנו צריכים לעשות‬ 612 00:33:34,279 --> 00:33:38,240 ‫זה לחכות שאחת הכבשים האחרות תמליט טלה אחד,‬ 613 00:33:38,319 --> 00:33:40,440 ‫ואז ניקח אחד מהשלושה‬ 614 00:33:40,519 --> 00:33:44,920 ‫ונגלגל אותו בנוזלים של האימא החדשה,‬ 615 00:33:45,839 --> 00:33:48,680 ‫ואז יש לקוות שהאימא החדשה תחשוב,‬ 616 00:33:48,759 --> 00:33:50,559 ‫"הו, ילדתי שניים",‬ 617 00:33:50,640 --> 00:33:53,279 ‫ותגדל טלה של כבשה אחרת.‬ 618 00:33:54,640 --> 00:33:56,039 ‫זו תחבולה, אבל...‬ 619 00:33:58,200 --> 00:34:00,160 ‫סליחה, אני מדבר איתכם עם...‬ 620 00:34:03,480 --> 00:34:04,519 ‫אני פשוט...‬ 621 00:34:07,039 --> 00:34:09,760 ‫האכלנו את הטליה היתומה-באופן-זמני‬ 622 00:34:09,840 --> 00:34:11,639 ‫עד שמאוחר יותר באותו יום,‬ 623 00:34:11,719 --> 00:34:15,079 ‫כבשה אחרת המליטה טליה אחת.‬ 624 00:34:18,320 --> 00:34:20,000 ‫הנה היא יוצאת, כל הכבוד.‬ 625 00:34:20,960 --> 00:34:23,119 ‫ואז החלה ההונאה.‬ 626 00:34:23,920 --> 00:34:26,519 ‫אז את סוחטת ממנה את כל הנוזל.‬ 627 00:34:26,599 --> 00:34:27,639 ‫כן.‬ 628 00:34:27,679 --> 00:34:30,440 ‫- הנה, כן. מה לעשות? - תראה, הנה שק הנוזלים.‬ 629 00:34:30,519 --> 00:34:32,639 ‫פשוט תמשוך את השק ותפוצץ אותו.‬ 630 00:34:32,760 --> 00:34:33,599 ‫בסדר.‬ 631 00:34:33,639 --> 00:34:35,199 ‫זהו. פוצצתי אותו.‬ 632 00:34:35,679 --> 00:34:38,639 ‫אלוהים, בחיים לא עשיתי את זה.‬ 633 00:34:40,960 --> 00:34:44,199 ‫יש לנו פה דלי, אז צריך לשים בו אחת מהשלישייה.‬ 634 00:34:44,320 --> 00:34:45,880 ‫- כן. - וישר פנימה?‬ 635 00:34:45,960 --> 00:34:47,960 ‫- הראש והכול. - בסדר.‬ 636 00:34:48,360 --> 00:34:50,280 ‫הנה אמבטיה חמה ונחמדה בשבילך.‬ 637 00:34:50,360 --> 00:34:53,119 ‫אני חושש שאת צריכה להכניס את הראש, יקירתי.‬ 638 00:34:53,159 --> 00:34:54,559 ‫הנה.‬ 639 00:34:54,639 --> 00:34:56,440 ‫עכשיו מה צריך לעשות?‬ 640 00:34:56,519 --> 00:34:58,480 ‫אז אם ניתן לה אותה ככה,‬ 641 00:34:58,559 --> 00:35:01,360 ‫היא עלולה לקום וללכת, והיא לא תלקק אותה.‬ 642 00:35:01,440 --> 00:35:04,280 ‫- אז נקשור את הרגליים שלה. - נקשור את הרגליים?‬ 643 00:35:04,880 --> 00:35:07,199 ‫אה, כי בתאוריה, היא עוד לא למדה ללכת.‬ 644 00:35:07,320 --> 00:35:09,199 ‫- כן. - הבנתי אותך.‬ 645 00:35:09,320 --> 00:35:10,800 ‫זה לא יישאר הרבה זמן.‬ 646 00:35:10,880 --> 00:35:13,480 ‫זה יישאר רק עד שייווצר ביניהן חיבור.‬ 647 00:35:13,559 --> 00:35:14,400 ‫בסדר.‬ 648 00:35:14,480 --> 00:35:16,119 ‫הזו מהשלישייה מולה.‬ 649 00:35:17,039 --> 00:35:19,440 ‫כן, הנה באה הילדה שלך.‬ 650 00:35:19,519 --> 00:35:20,880 ‫הילדה החדשה שלך.‬ 651 00:35:21,599 --> 00:35:22,599 ‫בבקשה.‬ 652 00:35:25,039 --> 00:35:26,159 ‫היא מלקקת אותה.‬ 653 00:35:26,679 --> 00:35:27,800 ‫היא מלקקת אותה.‬ 654 00:35:29,760 --> 00:35:32,159 ‫כל הכבוד, את ילדת תאומות.‬ 655 00:35:37,280 --> 00:35:39,119 ‫ובעולם נטול הכבשים,‬ 656 00:35:39,159 --> 00:35:41,760 ‫ניסיתי לעשות משהו למען הזקנים המקומיים‬ 657 00:35:41,880 --> 00:35:43,280 ‫צ'אדלינגטון נהגו בזהירות‬ 658 00:35:43,360 --> 00:35:46,920 ‫בכך שתרמתי חלק מתפוחי האדמה שלי שנראו בלתי ניתנים למכירה.‬ 659 00:35:48,519 --> 00:35:50,920 ‫- שלום לך. אין צורך להתקרב עוד. - כן.‬ 660 00:35:51,000 --> 00:35:51,840 ‫מה שלומך?‬ 661 00:35:51,920 --> 00:35:53,159 ‫טוב. הבאתי תפוחי אדמה.‬ 662 00:35:53,199 --> 00:35:54,679 ‫נהדר, כן, תודה רבה.‬ 663 00:35:56,519 --> 00:35:57,440 ‫שלום?‬ 664 00:35:58,960 --> 00:35:59,840 ‫תודה.‬ 665 00:36:00,599 --> 00:36:01,920 ‫ג'רלד בסדר?‬ 666 00:36:02,000 --> 00:36:05,079 ‫כן, אבל נראה לי שהוא נסע.‬ 667 00:36:05,159 --> 00:36:07,320 ‫לא ראיתי אותו כבר שבועיים.‬ 668 00:36:07,400 --> 00:36:11,320 ‫בלי פאבים ובלי מנצ'סטר יונייטד, אולי יש לו תסמיני גמילה.‬ 669 00:36:11,400 --> 00:36:14,079 ‫טוב, הוא השתגע קצת, אבל...‬ 670 00:36:14,159 --> 00:36:18,519 ‫הוא יוכל לבשל לעצמו קצת תפוחי אדמה, כל עוד הוא בסדר.‬ 671 00:36:18,599 --> 00:36:19,840 ‫נהדר, תודה.‬ 672 00:36:19,920 --> 00:36:20,960 ‫- יופי. - בסדר.‬ 673 00:36:21,039 --> 00:36:22,840 ‫- נתראה בקרוב. ביי. - תודה.‬ 674 00:36:25,079 --> 00:36:27,519 ‫אולם, לא הכול היה שלום ואהבה‬ 675 00:36:27,599 --> 00:36:29,480 ‫ביני לבין המקומיים.‬ 676 00:36:44,639 --> 00:36:47,880 ‫אלו היו צרורות חציר ישנים שהפכנו לממגורה,‬ 677 00:36:47,960 --> 00:36:49,159 ‫כדי שנוכל לאחסן תבואה‬ 678 00:36:49,280 --> 00:36:53,320 ‫ולמנוע מילדים לנהוג מהר במכוניות גנובות בשדה התעופה הישן הזה.‬ 679 00:36:55,519 --> 00:36:56,960 ‫אני לא בלש,‬ 680 00:36:57,039 --> 00:36:59,679 ‫אבל על הקרקע פה יש כמה ניירות גלגול של ריזלה.‬ 681 00:37:01,119 --> 00:37:02,519 ‫אז מה שאני חושב‬ 682 00:37:02,599 --> 00:37:06,920 ‫זה שקבוצה של בני נוער החליטה להתעלם מהסגר‬ 683 00:37:07,360 --> 00:37:10,320 ‫ולהצית את החציר שלי.‬ 684 00:37:12,159 --> 00:37:13,360 ‫ברור שזאת הצתה‬ 685 00:37:13,440 --> 00:37:15,679 ‫כי הם הציתו גם את זה.‬ 686 00:37:18,039 --> 00:37:19,039 ‫בוקר, צ'רלי.‬ 687 00:37:19,840 --> 00:37:21,559 ‫עד לאן העשן מגיע?‬ 688 00:37:21,639 --> 00:37:24,480 ‫הוא נע מעבר לכביש הראשי לבורפורד,‬ 689 00:37:24,559 --> 00:37:26,599 ‫כי נסעתי בכיוון ההוא כדי...‬ 690 00:37:26,639 --> 00:37:28,639 ‫לכן ידעת שיש שריפה?‬ 691 00:37:28,679 --> 00:37:29,639 ‫כן.‬ 692 00:37:31,639 --> 00:37:34,280 ‫ואז קיילב נאלץ להפסיק לרסס את היבול‬ 693 00:37:35,599 --> 00:37:37,360 ‫ולבוא לכבות את האש.‬ 694 00:37:41,960 --> 00:37:43,679 ‫זה גרם לו לאושר רב.‬ 695 00:37:49,880 --> 00:37:51,079 ‫זין על זה.‬ 696 00:37:52,039 --> 00:37:53,599 ‫התחלתי לדחוף אותם לבטון,‬ 697 00:37:53,639 --> 00:37:56,320 ‫אבל אני מרגיש שהראש שלי יתפוצץ, ובא לי להקיא,‬ 698 00:37:56,400 --> 00:37:58,760 ‫כי העשן נכנס לתא הנהג.‬ 699 00:37:58,840 --> 00:38:00,440 ‫זה פשוט מעצבן.‬ 700 00:38:00,519 --> 00:38:02,760 ‫איזה אידיוט מגיע, "נכון שיהיה מצחיק‬ 701 00:38:02,840 --> 00:38:05,599 ‫"אם אלך להצית את צרורות החציר שם עם מצית".‬ 702 00:38:05,639 --> 00:38:07,880 ‫ואז הם בטח עזבו והלכו הביתה.‬ 703 00:38:07,960 --> 00:38:09,280 ‫כי הם מטומטמים.‬ 704 00:38:11,760 --> 00:38:15,639 ‫לאחר שהקשבתי קצת לקצין שירותי הרווחה של דידלי סקוואט,‬ 705 00:38:15,760 --> 00:38:19,280 ‫הלכתי להתעודד מצפייה בטליים.‬ 706 00:38:23,840 --> 00:38:26,360 ‫כחול 32 הוא חיה ממש אלימה, תראו.‬ 707 00:38:26,440 --> 00:38:29,320 ‫כל מה שהוא רוצה לעשות זה להכות חיות אחרות.‬ 708 00:38:32,599 --> 00:38:36,039 ‫"אני ארוץ לשם ואנגח בו, הנה."‬ 709 00:38:40,880 --> 00:38:43,360 ‫זאת מטילה צואה בדלי המים.‬ 710 00:38:47,159 --> 00:38:48,519 ‫למה עשית את זה?‬ 711 00:38:52,840 --> 00:38:54,159 ‫למה עשית את זה?‬ 712 00:38:54,920 --> 00:38:58,159 ‫"אני צריכה לחרבן. הו, הנה כיור. כן, נהדר."‬ 713 00:39:10,079 --> 00:39:12,159 ‫אומנם כמה כבשים עדיין היו בהיריון,‬ 714 00:39:12,280 --> 00:39:17,000 ‫אבל 120 טליים נולדו בתוך שלושה שבועות בלבד.‬ 715 00:39:18,039 --> 00:39:19,960 ‫מה שקרה בלילה‬ 716 00:39:20,039 --> 00:39:21,679 ‫זה שעוד שניים נולדו.‬ 717 00:39:21,800 --> 00:39:24,159 ‫אחד שם ואחד שם.‬ 718 00:39:25,639 --> 00:39:27,880 ‫רוב ההמלטות הצליחו.‬ 719 00:39:28,199 --> 00:39:29,159 ‫כן, תראו.‬ 720 00:39:30,440 --> 00:39:32,320 ‫חלק היו גבוליות.‬ 721 00:39:32,960 --> 00:39:34,159 ‫היא לא נושמת.‬ 722 00:39:37,039 --> 00:39:38,119 ‫קדימה, תנשמי.‬ 723 00:39:39,519 --> 00:39:40,440 ‫הנה.‬ 724 00:39:40,519 --> 00:39:41,920 ‫כן, אלן!‬ 725 00:39:42,000 --> 00:39:43,880 ‫חשבתי שזאת מתה.‬ 726 00:39:46,039 --> 00:39:46,920 ‫היא בסדר.‬ 727 00:39:47,639 --> 00:39:50,679 ‫ואני חושש שכמה לא שרדו.‬ 728 00:39:52,760 --> 00:39:53,639 ‫נולד מת.‬ 729 00:39:59,280 --> 00:40:03,159 ‫מלבד ללמוד שאין הרבה כבוד בלוויית טלה...‬ 730 00:40:06,320 --> 00:40:08,280 ‫גיליתי שבשדות,‬ 731 00:40:08,360 --> 00:40:11,639 ‫חלק מהאימהות לא היו תמיד אימהיות במיוחד,‬ 732 00:40:12,760 --> 00:40:16,159 ‫וזה אומר שנאלצתי לקרוא לחוואי כבשים שכן.‬ 733 00:40:16,960 --> 00:40:18,159 ‫הוא שותה את זה?‬ 734 00:40:18,800 --> 00:40:20,480 ‫לא, הוא חושב שהוא שותה.‬ 735 00:40:21,360 --> 00:40:23,800 ‫הברנש הקטן הזה נמצא בשדה לפני בערך שעה.‬ 736 00:40:23,880 --> 00:40:25,760 ‫הוא ננטש על ידי אימא שלו.‬ 737 00:40:25,840 --> 00:40:29,000 ‫וג'רמי דוחף צינור לתוך הגרון שלו‬ 738 00:40:29,079 --> 00:40:32,079 ‫כדי לתת לו גלוקוזה, ובעצם פורמולה לתינוקות.‬ 739 00:40:32,559 --> 00:40:34,320 ‫כי הוא חלש מאוד.‬ 740 00:40:34,800 --> 00:40:38,960 ‫שמנו לב בשבוע שעבר שהאימא כאן‬ 741 00:40:39,039 --> 00:40:41,000 ‫לא הייתה טובה כל כך.‬ 742 00:40:42,079 --> 00:40:44,519 ‫ועכשיו היא פשוט נטשה אותו לגמרי.‬ 743 00:40:45,679 --> 00:40:47,360 ‫קדימה, זאטוט.‬ 744 00:40:48,320 --> 00:40:50,639 ‫כולנו קיווינו שטיפולו המסור של ג'רמי‬ 745 00:40:50,679 --> 00:40:53,079 ‫יעמיד שוב את הברנש הקטן על רגליו,‬ 746 00:40:53,920 --> 00:40:55,159 ‫אבל לקראת סוף היום,‬ 747 00:40:55,280 --> 00:41:00,079 ‫החלטנו שצריך להעביר אותו למחלקת טיפול נמרץ.‬ 748 00:41:02,639 --> 00:41:05,159 ‫בניתי דיר, שמתי חציר טרי, הדלקתי את התנור.‬ 749 00:41:05,920 --> 00:41:08,519 ‫והנה, תראה.‬ 750 00:41:10,199 --> 00:41:13,400 ‫אני פשוט אשים אותך על המיטה הזאת, משהו קצת רך יותר.‬ 751 00:41:13,480 --> 00:41:14,880 ‫הנה.‬ 752 00:41:14,960 --> 00:41:15,800 ‫טלה טוב.‬ 753 00:41:16,679 --> 00:41:17,559 ‫בסדר.‬ 754 00:41:18,400 --> 00:41:20,760 ‫בעוד שלוש שעות נאכיל אותך שוב.‬ 755 00:41:25,639 --> 00:41:28,360 ‫במהלך הלילה, הוא הלך ונחלש.‬ 756 00:41:30,559 --> 00:41:32,480 ‫קדימה.‬ 757 00:41:33,000 --> 00:41:34,559 ‫נו. קדימה.‬ 758 00:41:35,360 --> 00:41:38,920 ‫ולמרות שבסופו של דבר הצלחנו להזין אותו קצת...‬ 759 00:41:40,400 --> 00:41:43,360 ‫אני לא יודע מה עוד תוכל לעשות בשבילו, למען האמת.‬ 760 00:41:43,840 --> 00:41:45,440 ‫טוב, זאת האכלה טובה.‬ 761 00:41:48,119 --> 00:41:51,119 ‫...בסוף, זה היה ללא הועיל.‬ 762 00:41:59,800 --> 00:42:02,039 ‫אובדן הטלה היה עצוב.‬ 763 00:42:03,920 --> 00:42:06,159 ‫וזו גם הייתה מכה כלכלית.‬ 764 00:42:06,840 --> 00:42:10,840 ‫אבל באופן פרדוקסלי, המכה הכלכלית הייתה פחותה‬ 765 00:42:10,920 --> 00:42:12,480 ‫ממה שהייתה עלולה להיות.‬ 766 00:42:13,039 --> 00:42:15,039 ‫הערך שלהם ירד בחצי, נכון?‬ 767 00:42:15,119 --> 00:42:18,480 ‫- הערך שלהם צנח שוב. - עכשיו הוא 52 ליש"ט.‬ 768 00:42:18,559 --> 00:42:20,880 ‫- כן. - כי כל המסעדות סגורות.‬ 769 00:42:20,960 --> 00:42:22,800 ‫כן, וגם הרשתות הגדולות.‬ 770 00:42:22,880 --> 00:42:25,519 ‫- אפשר עדיין לייצא אותם? - לא.‬ 771 00:42:25,599 --> 00:42:28,880 ‫לא נוכל למכור אותם למסעדות, לא נוכל למכור אותם לפאבים.‬ 772 00:42:29,440 --> 00:42:32,320 ‫אז לפני שבוע טלה היה שווה 100 ליש"ט‬ 773 00:42:32,400 --> 00:42:34,800 ‫ועכשיו הוא שווה 52 ליש"ט, אז חצי שווי.‬ 774 00:42:34,880 --> 00:42:35,679 ‫כן.‬ 775 00:42:36,559 --> 00:42:37,440 ‫מעולה.‬ 776 00:42:44,960 --> 00:42:49,039 ‫בצד החיובי, זו הייתה עונת המלטה מוצלחת.‬ 777 00:42:53,920 --> 00:42:56,480 ‫מתוך 138 טליים שעמדו להיוולד,‬ 778 00:42:56,559 --> 00:43:00,639 ‫מאה שלושים וארבעה נולדו בהצלחה.‬ 779 00:43:04,760 --> 00:43:08,400 ‫קצת מפחיד לחשוב שעכשיו השדה מלא‬ 780 00:43:08,480 --> 00:43:12,440 ‫באשכים קטנים שנפלו.‬ 781 00:43:15,400 --> 00:43:18,159 ‫אבל על אף האשכים שהושלכו,‬ 782 00:43:18,199 --> 00:43:23,119 ‫הטליים האלה הפכו את החווה שלי לתמונת אביב מושלמת‬ 783 00:43:23,159 --> 00:43:26,880 ‫של איך בריטניה יכולה ואולי צריכה להיראות.‬ 784 00:43:29,199 --> 00:43:30,840 ‫אהבתי את נוכחותם.‬ 785 00:43:32,639 --> 00:43:37,280 ‫כאן, בקומונת הסגר דידלי סקוואט הקטנה והמוזרה.‬ 786 00:43:56,119 --> 00:43:58,960 ‫מקלט תת-קרקעי מימי מלחמת העולם השנייה.‬ 787 00:44:01,199 --> 00:44:04,840 ‫אם מגפת הקורונה תהפוך לבלתי נסבלת, אני אבוא לכאן.‬ 788 00:44:08,079 --> 00:44:10,840 ‫לא שברתי את פנס הבלם, אתה עשית את זה.‬ 789 00:44:10,920 --> 00:44:12,840 ‫לא, בכנות, זה בטוח היית אתה.‬ 790 00:44:12,920 --> 00:44:14,840 ‫מה? אני עשיתי את זה?‬ 791 00:44:14,920 --> 00:44:17,599 ‫אמרת, "אחד מפנסי הבלמים שלי לא עובד".‬ 792 00:44:17,679 --> 00:44:21,000 ‫אסור היה לנו לעזוב את המקום במשך שישה שבועות.‬ 793 00:44:21,960 --> 00:44:25,000 ‫תישארו ברכב שלכם, בבקשה, תישארו ברכב שלכם.‬ 794 00:44:26,480 --> 00:44:27,599 ‫ואתם יודעים מה?‬ 795 00:44:28,280 --> 00:44:29,320 ‫לא רציתי לעזוב.‬ 796 00:44:30,320 --> 00:44:32,679 ‫"חיי רועה" ו-ה הדסון‬ 797 00:44:36,880 --> 00:44:40,400 ‫זו באמת הייתה התקופה הכי מאושרת שלי.‬ 798 00:44:46,719 --> 00:44:48,119 ‫אבל שוב,‬ 799 00:44:48,199 --> 00:44:51,119 ‫הכול עמד להשתבש בצורה נוראית.‬ 800 00:44:52,639 --> 00:44:53,880 ‫בפרקים הבאים‬ 801 00:44:53,960 --> 00:44:57,119 ‫לא ירד ממש גשם במשך שישה, שבעה שבועות.‬ 802 00:44:57,199 --> 00:44:58,920 ‫- לא. - קדימה, בנות!‬ 803 00:45:01,159 --> 00:45:02,760 ‫אלה לא תנאים אידיאליים.‬ 804 00:45:02,840 --> 00:45:04,559 ‫היבול במצוקה.‬ 805 00:45:04,639 --> 00:45:06,360 ‫מותר לי להיות קצת מודאג?‬ 806 00:45:06,440 --> 00:45:08,119 ‫זה יהיה אתגר אמיתי.‬ 807 00:45:35,960 --> 00:45:37,960 ‫תרגום כתוביות: זיוית אוריין‬ 808 00:45:38,039 --> 00:45:40,039 ‫בקרת כתוביות: דניאלה מגדל‬